ניסן סנטרה / צילום: יח"צ
השקה של משפחתית בנזין חדשה בישראל בימים טרופים אלה דורשת הרבה אופטימיות. פלח המשפחתיות החל לדעוך זמן רב לפני תחילת משבר הקורונה בעקבות הנדידה ההמונית של הלקוחות לכל מה שנראה או מרגיש כמו "קרוס-אובר". אבל אז הגיע המשבר ומוטט באופן יסודי את הביקוש לרכב של ציי הרכב והליסינג, שנחשבו ל"מבצר השיווקי האחרון" של הפלח לצד קומץ של לקוחות פרטיים בעלי העדפות שמרניות. עם תנאי השוק הקשוחים הללו מנסה להתמודד ניסאן סנטרה החדשה, שהשקתה הרשמית בארץ נפלה בדיוק על תחילת הסגר השני.
הסנטרה היוצאת הייתה אחת השחקניות האלמוניות ביותר בשוק הישראלי, והיא שמרה על נוכחות שיווקית בעיקר בזכות ערוץ ה"אפס קילומטרים" של חברות הליסינג, שבו היא נמכרה בהנחה של 25-30 אלף שקל ממחיר המחירון הרשמי - נתון חריג אפילו ביחס ל"בזאר" הזה.
אבל סנטרה 2020 היא מכונית חדשה לגמרי, שהדבר היחיד שאותו היא חלוקת עם קודמתה הוא השם. יש לה עיצוב חדש לחלוטין, פלטפורמה חדשה, מתלים משודרגים, מנוע וגיר חדשים. האם היא תצליח להתחמק מהאלמוניות בה לקתה קודמתה?
העיצוב החיצוני בהחלט מספק את הסחורה. בניגוד לקודמתה העצובה, לסנטרה החדשה יש קווי מתאר זוויתיים ודינמיים, שמזכירים גרסה מוקטנת במעט של האחיות הגדולות מקסימה ואלטימה. החרטום מחצין גריל מאסיבי עם פנסי LED עדכניים וביחד עם אורך מרשים של כ-4.64 מ' ואופציה לצביעה דו-גוונית, היא מטפסת כמה וכמה דרגות במעלה הסטטוס, אם כי לטעמנו המכונית ראויה לחישוקים גדולים יותר מה-16 אינץ' הצנועים שמגיעים במפרט התקני.
כמקובל במכוניות שמיועדות לשוק הצפון אמריקאי, המרחב הפנימי מכובד. בסיס גלגלים של 2.72 מ', מהגדולים בפלח, ומושב אחורי רחב ושטוח מאפשרים לאכלס מאחור שלושה מבוגרים גבוהים מהממוצע עם מרחב טוב מהממוצע לברכיים ולכתפיים. המושבים הקדמיים רחבים ונוחים מאוד לישיבה ממושכת ותא המטען רחב ועמוק. מערך הפיקוד טיפוסי למכוניות ציים אמריקניות עם לוח מחוונים מסורתי שבמרכזו צמד מחוונים אנלוגיים ענקיים, שמקבלים גיבוי ממסך LCD פנימי עתיר מידע.
מערכת המולטימדיה מאכזבת
המתגים גדולים, מאורגנים היטב וקלים ותפעול, אך מערכת המולטימדיה מאכזבת בשל מסך דהוי ומיושן וקלט איטי. הצבע השולט בתא הוא אפור-שחור אבל איכות החומרים טובה עם הרבה דיפונים רכים בטווח מגע וטקסטורות נעימות למראה ולמגע. איכות הייצור של המפעל במקסיקו טובה עם בידוד רעשים יעיל מאוד.
האבזור התקני מיישר קו עם המקובל בפלח המחיר הזה וכולל בין השאר התנעה ללא מפתח וחבילת בטיחות אקטיבית עדכניתו, שכוללת בקרת שיוט אקטיבית אם כי ללא מערכת לסיוע אקטיבי בשמירה על הנתיב.
אנחנו אישית פחות מתחברים למערכות הללו, שנוטות לחבל באופן יסודי בהיזון החוזר של ההיגוי, ולפיכך קיבלנו את חסרונה כברכה. "באג" יותר מטריד ברשימת האבזור הוא העדר כוונון לגובה במושב הנוסע שלצד הנהג, שעלול להיות בעיה עבור נוסעים נמוכים מהממוצע. מנגד, המזגן מקפיא את תא הנוסעים בצורה מהירה ויעילה ומתאים מאוד לאקלים הישראלי.
את מנוע ה-1.8 ליטר האנמי של הדור היוצא מחליף כעת מנוע 2 ליטר בנזין "מסורתי", שמייצר 149 כ"ס ומומנט צנוע יחסית של 20 קג"מ, נתון נמוך משל מנועי הטורבו המודרניים. נתוני התאוצה תואמים את הממוצע בפלח, קצת פחות מ-10 שניות מאפס ל-100 קמ"ש, אבל ההספק והמומנט מושגים בסל"ד גבוה יחסית. ביחד עם תיבה רציפה, שמכוילת בעיקר לטובת חיסכון, למנוע יש איזור נוחות מוגדר מאוד. האצה מעמידה מתבצעת במרץ והשיוט על הכביש המהיר במהירויות גבוהות שקט ונטול מאמץ. אבל האצה בעליה, יציאה לעקיפה או כל מהלך נמרץ אחר נענים בווליום גבוה, שאינו תואם את קצב צבירת המהירות. התיבה הרציפה שייכת לדור החדש, שמצליח לייצר תחושה של תיבה אוטומטית "אמיתית" אם כי אין אפשרות לשלוט בה ידנית.
צריכת דלק אמריקאית
כפי שניתן לצפות ממכונית שמיועדת לשוק הצפון אמריקאי, שליטר בנזין עולה בו כ-2.3 שקל לליטר, נתוני הצריכה של הסנטרה די רחוקים מהממוצע האירופי/יפני. הנתון הרשמי נוקב בצריכה של כ-14 קילומטר לליטר בממוצע אך נהגים כבדי רגל יתקשו להפיק יותר מ-10 קילומטרים לכל ליטר אוקטן 95, שאצלנו עולה פי שניים וחצי יותר מאשר בארה"ב.
על הכביש הסנטרה היא מכונית רגועה ונעימה לנהיגה יום יומית. ההיגוי אינו הכי חד אבל מספק יותר היזון חוזר משציפינו, השלדה מגיבה די בזריזות לפקודות שינוי כיוון, אחיזת הכביש על הצמיגים הצנועים סבירה בהחלט והיציבות הכיוונית במהירויות גבוהות סבירה פלוס. כבישים מאתגרים יותר כבר חושפים נטיית גוף גבוהה מהמקובל כיום בתוצרת העדכנית של יפן ואירופה, אבל השלדה עדיין יותר מדויקת ורהוטה ממה שמקובל ברוב קרוס-אוברים למיניהם, שמשמשים כתחליף פופולרי למשפחתיות. ספיגת הזעזועים סבירה בהחלט למעט מהמורות עירוניות גבוהות ובסך הכל זו מכונית נוחה מהממוצע, לא מעט בזכות צמיגים בפרופיל מתון.
ניסאן סנטרה SV עולה בארצות הברית כ-23 אלף דולר מה שמציב אותה כאחת המכוניות המובילות בצפון אמריקה בכל הנוגע ל-VALUE - במיוחד אם לוקחים בחשבון את מוניטין האמינות המרשים שלה (האחוזון העליון בדירוג J.D POWER). בישראל, אחרי מסים, היא עולה רשמית כ-135 אלף שקל, או 38 אלף דולר באמריקנית. זה לא מחיר חריג לפלח, אבל כמובן הוא מציב אותה במקום שונה לחלוטין על מטריצת התמורה לכסף.
בשורה התחתונה, זו מכונית שנראית מכובדת ומתוחכמת, מציעה הרבה מרחב פנים ותספק את כל מאוויהם של לקוחות רגועים, שמרנים ושוחרי אמינות, שאינם רגישים במיוחד לצריכת הדלק. אבל אנחנו, ברשותכם, נעדיף להמתין לראות את המחיר שלה בערוץ ה"אפס קילומטר".
המתחרות
סקודה אוקטביה
137 אלף שקל הוא מחיר הבסיס של סקודה אוקטביה החדשה, שהושקה לאחרונה. למכונית יש ממדים חיצוניים מכובדים, תא נוסעים מרווח מאוד ותא מטען ענק של 553 ליטר. המנוע בגרסת הבסיס הוא 1 ליטר טורבו עם 110 כ"ס אבל משקל עצמי נמוך מאפשר לה להאיץ מאפס ל-100 ב-10.6 שניות
יונדאי אלנטרה 2021
135 אלף שקל עולה יונדאי אלנטרה הנוכחית עם מנוע 1.6 ליטר בהספק 127 כ"ס. היא ניצבת על בסיס גלגלים של 2.7 מ', מציעה תא נוסעים מאובזר ובנוי היטב וממדים חיצוניים מכובדים. הדור החדש, שיגיע אלינו בשנה הבאה בתקינה אירופאית תצויד ככל הנראה במנועי טורבו מתקדמים
רנו מגאן סדאן
134 אלף שקל עולה רנו מגאן סדאן, שמציעה ממדים רחבים ותא נוסעים מרווח ועתיר אלקטרוניקה. המנוע הוא 1.3 ליטר טורבו עם 140 כ"ס ו-24 קג"מ שמשודך לתיבה כפולת מצמדים והתאוצה ל-100 אורכת 9.2 שניות. גרסה מתוחת פנים עם אלקטרוניקה עדכנית תופיע בשנה הבאה
