גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילויים חדשים, תוכניות ישנות: בנאס"א מעיזים שוב לדבר על שיגור בני אדם לירח

אחרי שנים שבהן הפוקוס עבר למאדים, בנאס"א מעיזים שוב לדבר על שיגור בני אדם לירח. הגילוי האחרון של מים שם עשוי לקדם את התוכניות להקמת התיישבות שם • ד"ר יוג’ין טו, מנהל מרכז המחקר של נאס"א, מדבר על הניסיונות לקצר את זמן ההגעה לירח, על השלכות השימוש בחומרי גלם ממנו ועל חלוקת העבודה בין המגזר הציבורי לפרטי

משימת אפולו 14. הפעם האחרונה שבני אדם נחתו על הירח הייתה ב־1972 / צילום: NASA, רויטרס
משימת אפולו 14. הפעם האחרונה שבני אדם נחתו על הירח הייתה ב־1972 / צילום: NASA, רויטרס

בשבוע האחרון דיווחה סוכנות החלל האמריקאית נאס"א על מחקרים חדשים המרמזים על כך שיש באדמת הירח מים רבים יותר מכפי שחשבו עד כה, והם עשויים להיות נגישים להפקה יותר מכפי ששיערנו. הגילוי הזה עשוי לזרז את התוכניות להקמת התיישבות על הירח, שעד לפני כמה שנים איש לא העז לדבר עליהן ברצינות, אבל היום הן חוזרות ועולות לסדר היום.

הפעם האחרונה שבני אדם נחתו על הירח הייתה ב-1972. אף שהדבר אפשרי, עד לאחרונה נאס"א בכלל נטשה את המשימות המאוישות שלה, משום שהן כרוכות בסיכון גבוה מדי. ככל שהרובוטים הפכו מתוחכמים יותר וזולים יותר, כך נהיה פחות ופחות הגיוני לסכן אדם במשימה יקרה, ואם כבר רובוטים, אז אפשר לשלוח אותם למאדים - מסקרן ומסתורי יותר, וכוכב לא כבוש. זו הייתה התפיסה בסוכנויות החלל המובילות.

אבל פתאום הירח חזר לאופנה. כמה מדינות עובדות על משימות לא מאוישות שנועדו לחקור את הירח, ושוב מדברים, גם בנאס"א, על משימות ירח מאוישות.

תהליך דומה לזה שהתרחש באנטארקטיקה

הסיבות לעניין המחודש בירח הן רבות. ראשית, מגזר החלל הפרטי מביע עניין בתיירות חלל, והירח הוא יעד אטרקטיבי לכך, אחרי שהיעד של תיירות חלל לתחנת החלל הבינלאומית כבר הושג. גם המחשבה שאפשר יהיה להפיק משאבים מהירח מעוררת עניין במגזר הזה.

סיבה נוספת היא קפיצת הדרך הטכנולוגית. נחצה רף חדש של התקדמות, שאחריו העלות של המשימות הלא מאוישות היא נמוכה כל כך, עד שגופים מסחריים ומדינות עשירות פחות יכולים לעמוד בה. מבחינתם, שיגור לירח הוא עדיין הישג משמעותי, והסיפור של החללית הישראלית בראשית מדגים זאת.

ריבוי המשימות הרובוטיות הללו חושף עוד מידע על הירח ומעורר את התיאבון של החוקרים. כל גילוי, כמו הימצאות המים, מקל עלינו לדמיין כיצד ייראה מחנה מגורים שיוקם על הירח. הרובוטים, שנעשים מתוחכמים יותר כל הזמן, עשויים לסייע בהקמת המחנה הזה - הם יעזרו בהפקת חומרי הגלם הדרושים לבנייה ולהישרדות, ובבנייה עצמה.

הדבר דומה לתהליך שהתרחש באנטארקטיקה. אחרי המרוץ לקוטב הדרומי, שמשך הרפתקנים רבים והסתיים בהצלחה ב-1911, איבד העולם עניין ביבשת הקפואה למשך כ-50 שנה. אבל אז החלה הטכנולוגיה המודרנית לאפשר הקמה של מחנות מגורים ביבשת ולבצע מחקר מעמיק הרבה יותר, שנמשך עד היום. כעת קשה לדמיין מצב שבו לא תהיה נוכחות אנושית באנטארקטיקה. המחקר חשף וממשיך לחשוף מידע חדש שמלמד אותנו לא רק על המקום, אלא על כדור הארץ כולו. כך צפוי לקרות גם בירח.

חוקרים מעריכים גם שהירח עשוי להיות קרש קפיצה למקומות רחוקים יותר. אם ניתן יהיה להקים בירח אתר שבו בני אדם יוכלו לשהות, ייתכן שניתן יהיה לבנות מחומרים המצויים במקום גם חלליות שייצאו לנקודות נוספות. כדי לצאת למסע הזה לא יהיה צורך לפרוץ בכל פעם את האטמוספירה של כדור הארץ, ולכן הוא ידרוש הרבה פחות אנרגיה.

לקצר את הנסיעה, להאריך את השהייה

אחת מסיסמאות החזון של ד"ר יוג'ין טו, ראש מרכז AMES של נאס"א, היא "אל הירח, דרך עמק הסיליקון". עדות לחשיבות שמייחס המרכז, הפועל בסן פרנסיסקו, לשותפות הממשלתית-פרטית בחקר הירח, ולהשראה ההדדית בין יזמי עמק הסיליקון לאנשי נאס"א. אפשר לראות את הקשר הזה, לדוגמה, במיזם SpaceX של איש העסקים אילון מאסק, או במיזמי חקר החלל של המיליארדר יורי מילנר, שגייסו לחקר החלל מאבים עצומים יחסית למה שהגיע בעבר מהמגזר הפרטי.

ד"ר יוג’ין טו / צילום: כדיה לוי, גלובס

מרכז AMES מתמקד בבדיקת רכבי חלל בתנאים ייחודיים, בפיתוח יכולות של רכבי החלל לעבור דרך האטמוספירה, במחשוב מתקדם, בחקר הביולוגיה של החלל, וגם במחקר ובפיתוח בתחום התעופה.

למרכז יש עניין מיוחד בירח. "אנחנו יכולים היום לחזור לירח, כי אנחנו לא חוזרים באותו אופן", אמר טו ל"גלובס", בשיחה שהתקיימה הרבה לפני הגילויים האחרונים, אבל היא כעת רלוונטית מתמיד. "אנחנו רוצים לחזור לירח ולהישאר שם זמן רב יותר, באופן שיביא איתו בסופו של דבר את ההשקעה הפרטית. כך היוזמות הללו יהיו בנות קיימא עבור נאס"א".

"אנחנו מאמינים במודל של ההשקעה הפרטית לצד הציבורית כי אנחנו רואים אותו מתממש גם בתחנת החלל הבינלאומית. זו בעצם מעבדת חלל שמקיפה את כדור הארץ, שבה עורכים מגוון ניסויים שדורשים תנאי מיקרו-כבידה, עבור מגוון גורמים מחקריים. אנחנו רוצים להביא את הגישה הזו לירח - לאפשר קיום של מחקרים עבור מגוון גורמים, תוך שיתוף פעולה בין ארגונים מלאומים שונים, כולל ישראל, וגם הסקטור הפרטי.

"הירח אוצר את ההיסטוריה של האזור שלנו בחלל באופן שלא הופרע על ידי בני אדם, כולל מטאוריטים שמקורם מכדור הארץ, שניתן ללמוד מהם על ההיסטוריה של כדור הארץ ועל התנאים שהיו כאן כשנוצרו החיים הראשונים, ואולי להבין מתוך כך גם את מקור החיים".

מהם היום החסמים בפני שיגור של משימה מאוישת לירח ושהייה שם?
"רק מימון. זה לא זול. אני לא חושב שיש כרגע חסמים טכנולוגיים שאנחנו לא יודעים לפתור. מהבחינה הזאת הירח שונה ממאדים.

"היינו רוצים מאוד לקצר את הנסיעה. אנחנו משתמשים היום בכוח הכבידה של הירח כדי להגיע, ואפשר לבצע אותה רק פעם בשנתיים בגלל האופן שבו כוכבי הלכת מסונכרנים, עם טכנולוגיות הנעה חדשות, ייתכן שאפשר יהיה לקצר זאת.

"כמו כן, אנחנו מאוד מתעניינים בשאלה אם אפשר להשתמש במה שנמצא על הירח למחיה ולחומרי גלם שיניעו את רכבי החלל שימשיכו את המסע הלאה או יחזרו לכדור הארץ. גם כשבני האדם החלו לאכלס את כדור הארץ, הם תמיד השתמשו במה שמצאו במקום החדש שאליו הגיעו. הם היו צריכים לחיות מהכדור, וכך יהיה בירח. הביולוגיה היא מאוד חזקה. יש לה יכולת להתפתח כך שהיא תוכל לשרוד בסביבות מאוד שונות. הבעיה היא שקשה לשלוט בה. לא בלתי אפשרי לדמיין את בני האדם יוצרים סביבה ביולוגית על הירח, אבל חייבים להבין שבתוך כך יקרו דברים לא צפויים, והתפקיד שלנו הוא בכל זאת לנסות לצפות אותם, כמה שיותר.

"אנחנו בהחלט רואים אפשרות עתידית לגדל על הירח צמחים שונים, גם צמחי מאכל וגם צמחים שישמשו לחומר גלם, אבל אנחנו חייבים להבין את המשמעות של צעד כזה. הפקת כל מה שדרוש כדי לקיים את עצמנו על הירח זה חצי מהסיפור, צריך להבין איך לחיות עם התוצרים של ההפקה הזו ושל כל הפעילות שלנו על הירח. אולי אפשר ליצור מים על הירח, אבל מה יהיו תוצרי הלוואי של התהליך הזה?

"למעשה, החסמים הם בעיקר השאלה כיצד להגן על האסטרונאוט מפני מיקרו-כבידה וקרינה. ניתן להגן על בני האדם באמצעות יצירת תנאי כבידה מלאכותיים והגנה מלאכותית מפני קרינה, אבל אולי אפשר להגן עליהם גם באמצעות תרופה, או סוג מיוחד של התעמלות? ואולי בעתיד אותה תרופה תהיה רלוונטית גם למניעת אובדן סידן בזיקנה? אילו סוגי המחקרים שאנחנו עורכים.

"נשאלת השאלה גם כיצד להגן על המכונות מפני אבק שמאוד מפריע לפעילותן, ולבסוף, יש להגן על בני האדם ועל המכנות מפני תנאי חום וקור קיצוניים".

קשה לגייס מתנדבים למשימה שיכולה להוביל אותם למגורים על פני הירח בתנאים כאלה?
"אני בטוח שנמצא מתנדבים ללא כל קושי. עוד לא הוצאנו קול קורא לעניין הזה בדיוק, אבל לפני שנתיים גייסנו את האסטרונאוטים למשימות המאוישות הבאות, ומתוכם יגיעו כנראה גבר אחד ואישה אחת שינחתו על הירח עוד בעשור הנוכחי. מתוך הקבוצה הזו כנראה יגיעו בשלב מסוים האנשים הראשונים שיגורו על הירח במשך זמן מה". האסטרונאוטים שהלכו על הירח כבר נמצאים רובם בעשור השביעי או השמיני לחייהם. רק ארבעה מהם נותרו בחיים.

מה תהיה החלוקה התקציבית בין המגזר הפרטי לציבורי?
"הטרנד יהיה יותר לטובת המגזר הפרטי, אבל אני לא יודע כמה מהר השינוי יתרחש. ראינו את הטרנדים האלה גם בתחום התעופה, שבהתחלה היה שייך לצבאות ולמדינות, ואחר כך למגזר הפרטי. דווקא כשהמגזר הזה הפך לפרטי הגיעו פריצות הדרך וההנגשה של התעופה לכל הציבור. בידי ממשלות ייוותר המחקר לטווח הרחוק, שאינו מחזיר את ההשקעה באופן מיידי. המדינות יהיו אחראיות על הרגולציה הבינלאומית ועל החלוקה של המשאבים".

עד שניתן יהיה להקים מתקן שהייה ארוך טווח על הירח, יש תוכנית בינלאומית להקמה של תחנת חלל חדשה, קרובה לירח יותר מזו הנוכחית, המרוחקת רק מעט, יחסית, מכדור הארץ. אסטרונאוטים השוהים בתחנה הזו יוכלו לתפעל את המערכות האוטומטיות על הירח למטרות של מחקר, הפקת משאבים והכנה לעתיד האנושות על גבי הירח. כך יוכלו בני האדם לפקח על הבנייה של מחנה הירח הראשון שלהם. התחנה תקום בשיתוף פעולה של נאס"א והאיחוד האירופי.

איך ייראו המגורים על הירח להערכתך?
"קצת דומים למחנות באנטארקטיקה. בשלב הראשון אף אחד לא יעבור לגור שם. גם בתחנת החלל, טווח השהייה הסטנדרטי הוא חצי שנה וזמן השהייה הארוך ביותר הוא שנה. כדי לשמור על הבריאות של הצוותים, הם יצטרכו לנסוע ולחזור".

ספרי המדע הבדיוני מתגשמים

טו עובד בנאס"א זה כ-35 שנה. "בדיוק קיבלתי את הסיכה לכבוד זה!" הוא מתגאה. "תמיד התעניינתי בחלל ובתעופה, ומאז גיל התיכון ידעתי שאהיה מהנדס. כבר כשהתקבלתי ללימודים באוניברסיטת ברקלי הגשתי בקשה להיות שם מתמחה ללא תשלום, ועוד במהלך התואר התקבלתי לעבודה בתשלום - והם אפילו הציעו לממן לי את התואר! אמרתי מיד כן, ומאז אני שם. הייתי חוקר במשך עשור, ומאז אני מנהל".

טו מספר שאחד הדברים שמשכו אותו לתחום החלל מילדות היה ספרי המדע הבדיוני שקרא. "כשהאדם הראשון נחת על הירח, התחושה הייתה שספרי המדע הבדיוני מתגשמים. זו הייתה תחושת התפעמות אדירה. ומי שמכיר את עולם המדע הבדיוני לעומק וגם את העולם הטכנולוגי לעומק רואה שמאז המדע הבדיוני ממשיך להתגשם בעולם האמיתי, לעתים ממש בדיוק כפי שנכתב. טלפונים סלולריים, בינה מלאכותית, מערכות רובוטיות אוטונומיות - רבים מאלה נחזו על ידי המדע הבדיוני כשהייתי ילד. אבל יש עוד דברים שלא התגשמו, כמו לגור על כוכב אחר ולטייל בחלל. כאן התחזית הייתה כנראה אופטימית מדי, אבל אנחנו מאמינים שזה אכן יקרה, ושוב נחוש אותה תחושת התפעמות. לעומת זאת, המדע הבדיוני גם ניבא שנצליח לשנות את חוקי הפיזיקה, לנסוע בזמן ולצוץ בנקודות שונות במרחב בלי באמת לנוע ביניהן. לכיוון הזה לא הייתה באמת התקדמות". 

אתגר המשימה למאדים: למצוא חומרים עמידים לחום

למרכז AMES אחראי לתכנון האופן שבו רכבי החלל יוצאים ונכנסים לאטמוספירות של כוכבי הלכת השונים, יש משימה לא פשוטה - לצלוח את האטמוספירה של מאדים.

"במאדים האטמוספירה דלילה יותר מכדור הארץ, אבל היא יכולה להרוס חללית אם היא לא מוגנת מספיק", אומר טו. "אנחנו מצליחים להגיע למאדים כבר 60 שנה, אבל כמחצית מהמשימות שלנו נכשלו בדרך, גם בגלל זה. אנחנו בודקים את החומרים שלנו במתקן על פני כדור הארץ, שמגיע ל-3,000 מעלות, אבל עדיין קשה לדעת מה יקרה בתנאי אמת. הטמפרטורה והלחץ בכל נקודה תלויים בכמות החומר שנכנסת לאטמוספירה, בזווית ובמהירות.

"אנחנו מצליחים היום להכניס בערך טון אחד של חומר לאטמוספירה של מאדים, אבל כדי לשגר משימה מאוישת למאדים צריך להכניס 20 טון. אין לנו עדיין חומרים שיכולים לעשות זאת. לא הצלחנו עדיין להביא משם דגימות.

"אם אנחנו רוצים להאיץ את המסע למאדים, אנחנו חייבים להשיג חומרים עמידים מאוד בפני חום, או אולי חומרים שבוערים מסביב למכל כלשהו בלי ליצור נזר למכל עצמו. אנחנו בוחנים טכנולוגיות של אריגה כדי לשלוט בחומר במדוייק, כדי שיהיה גמיש כמו בד, שלא יהיה סיכון לסדק. הגישה הזו הוכחה עד כה כאפקטיבית ביצירת עמידות בפני טמפרטורות גבוהות. מחקרים ופיתוחים כאלה יהיו בדיוק התפקיד של הסקטור הציבורי". 

עתיד התעופה: מטוס היברידי ורחפנים 

אחת הסיבות שבגללן עדיין אין לנו תעופה אזרחית מהירה מאוד היא הבום העל-קולי, אומר טו. "אסור בעצם להגיע לבום על-קולי מעל הקרקע בגלל הרעש, אז אנחנו מנסים להבין כיצד לשנות את הצורה של המטוס כך שלא ירעיש כל כך ולא יפריע לבני האדם ולבעלי החיים. אם נצליח לפרוץ את המחסום הזה, המגזר הפרטי כבר יידע מה לעשות עם זה ואיך להפוך את זה למוצר".

במרכז AMES עובדים כיום על פיתוח של מטוס היברידי, שמונע בשילוב של חשמל ודלק כמו מכונית היברידית, כדי להפחית את ההשפעה הסביבתית של התעופה, אבל תחום התעופה המתפתח ביותר בשנים האחרונות, מודה טו, הוא הרחפנים.

"הם מתחילים לשמש להעברה של מטענים, והחסם הוא לדאוג שהם לא יתנגשו אלה באלה בשמים. אם נצליח להראות שאפשר לעשות את זה בהצלחה, אולי בעתיד הם ישנעו גם בני אדם, כמו מכוניות קטנות מעופפות, כמו בספרי המדע הבדיוני.

"יש כבר כמה חברות פרטיות שמנסות לפתח את הרכב הרחפני, ואילו אנחנו עושים את המחקר לגבי איך אפשר לשלב יחד מאות אלפי רחפנים. היום כבר קיים הידע הדרוש כדי למנוע התנגשות של מטוסים באוויר, אבל מדובר בסדר גודל אחר מבחינת מספר העצמים שאנחנו רוצים לנהל במקביל". 

ד"ר יוג'ין טו
מנהל AMES, מרכז המחקר של נאס"א ● התחיל את דרכו בסוכנות החלל לפני 35 שנה, כשהיה סטודנט להנדסת מכונות באוניברסיטת ברקלי ● את התואר השני והשלישי עשה באירונאוטיקה ובאסטרונאוטיקה באוניברסיטת סטנפורד ● לפני שעבר לתפקידי ניהול, עסק במחקר תעופה ● מתגורר בפרמונט, קליפורניה, עם אשתו ושלושת ילדיו

עוד כתבות

מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

אושרה הארכת הפטור מהיטל השבחה על התקנת מערכות סולריות בגגות מבנים

ועדת הכלכלה אישרה את הארכת הפטור בחמש שנים נוספות ● עקב הסבך הפוליטי הארכת הפטור, שיזמה ח"כ מיקי חיימוביץ', התאפשרה באמצעות עדכון של חוק מקורות האנרגיה שמקדם משרד האנרגיה

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

נעילה שלילית בוול סטריט; הדאו ג'ונס סיכם את החודש הטוב ביותר מאז 1987; מודרנה זינקה ב-20%

מימושים בוול סטריט אחרי הבלאק פריידיי: מדד הנאסד"ק השיל 0.1% ומדד S&P 500 איבד 0.6%, הדאו איבד 0.9% ● ביידן הודיע רשמית על מינויה של ג'נט ילן, נגידת הפד לשעבר, לשרת האוצר ● המסחר באירופה ננעל בירידות ● עסקת הענק של השנה: S&P גלובל רוכשת את HIS Markit ב-44 מיליארד דולר

מנכ"ל ארטימדיה עופר מילר. קו תקיף עם תג מחיר / צילום: תמר מצפי

עלייתה ונפילתה של הקואליציה שביקשה להילחם בגוגל ובפייסבוק

5 שנים אחרי שהוקמה, חברת ארטימדיה סוגרת את שירות הפרסום בווידאו שלה ● איך קרסה ההבטחה הגדולה למענה לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות שנגסו נגיסות ענק בתקציבי הפרסום בישראל, ומה תהיה ההשפעה של הפסקת הפעילות על השוק

כספומט שנפגע מהירי בצפון / צילום: מרכז מוסאוא

האלימות בחברה הערבית מגיעה לבנקים: שורת תקריות ירי לסניפים בצפון

לפי הערכות, מדובר בפעולות של ארגוני פשע במטרה לסחוט "דמי חסות" ● בשבת נפצעה מירי אישה במע'אר שעמדה ליד כספומט ● ח"כ ג'אבר עסאקלה: "המשטרה פועלת להגן על הבנקים אבל לא על סתם אזרחים ערבים"

שלטי הסברה בנצרת הנתונה בסגר. "הישארו בבית למען בריאותנו ובטיחותנו" / צילום: איל יצהר

יותר נדבקים, פחות בדיקות: כך מזנקת התחלואה בחברה הערבית

שרשראות הדבקה שלא נקטעות, קנסות לא אפקטיביים ותחלואה שמתפשטת לערים הסמוכות ● כמעט כל היישובים האדומים והכתומים בישראל מצויים בחברה הערבית ● פרופ' ינון אשכנזי: "צריך לסגור מסחר, להדק פיקוח, לבצע הרבה בדיקות. סגרו יישובים ובפנים הייתה מסיבה אחת גדולה"

מנכ"ל פלאפון רן גוראון \ צילום: שלומי יוסף

פלאפון: הקורונה הובילה להפסד של 12 מיליון שקל ברבעון

ההכנסות ברבעון השלישי נשחקו ב-11% אך פוצו במקצת על ידי הגידול בהכנסות ציוד קצה ● ה-EBITDA נחתך ב-30.6%

מטוסים חונים בנתב"ג / צילום: יואב יערי

מסתמן: חברות התעופה יידרשו להשיב לצרכנים כספים על טיסות שבוטלו תוך 30 ימים

זאת במקום 90 יום כפי שקובע החוק כיום ● השינוי בחוק יעלה לאישור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, בציפייה שייכנס לתוקף כבר בשבוע הבא

דניאל פלד, מייסד שותף של אורבס / צילום: יח"צ

הסכסוך בין מייסדי מיזם הבלוקצ'יין Zen הגיע לבית המשפט בתל אביב

אמנון דפני תובע את שותפיו לשעבר דניאל פלד ואוהד עשור בסכום של 3 מיליון שקל, בטענה כי נישלו אותו מזכויותיו בחברת זנט יישומים מבוזרים, שהייתה אחראית על המיזם

מטרו / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

"יותר פוליטיקה מתכנון, יותר נזק מתועלת": מחאת ראשי הערים נגד המטרו

ראשי הערים שבתחומן יעבור המטרו מותחים ביקורת חריפה גם על הליכי התכנון הלא משתפים, וגם על התוואי המתוכנן, שלדבריהם מפספס מקומות חשובים • נת"ע: היו מאות פגישות עם נציגי הרשויות

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

הפיקוח על הבנקים מודיע על גיבוש מתווה נוסף לדחיית תשלומי משכנתאות והלוואות

חלון הזמנים לדחיית ההחזרים מוארך בשלושה חודשים, עד סוף הרבעון הראשון ב-2021 ● מדובר במהלך שיש לו עלויות, לא זניחות, שמגבירות את נטל ההלוואה על כתפי הלווה ● בנק ישראל: "דחיית תשלומים כמוה כאשראי חדש"

קונים בקניון איילון, שנפתח בסוף השבוע / צילום: ראובן קסטרו - וואלה! News

אחרי הביקורת על פיילוט הקניונים: הממשלה משנה את ההנחיות

קבינט הקורונה קבע כי התפוסה המרבית בקניון תשתנה מיחס של אדם ל-7 מ"ר לאדם ל-15 מ"ר

המשרוקית של גלובס

המשרוקית יוצאת מתוכנית בדיקת העובדות של פייסבוק

למרות ההקפדה על הפרדה מוחלטת בין שיתוף הפעולה עם פייסבוק לפעילות השוטפת של המשרוקית בגלובס, הבנו שלפחות למראית עין עיסוק בהגבלת תכנים של מפרסמים אחרים ברשת החברתית עלול להעמיד את העיתון בניגוד עניינים

גיל שרון / צילום: תמר מצפי

הרווח הנקי של בזק צלל ב-85% בצל האירוע החשבונאי בחברה הבת

בזק בינלאומי גוררת את כל הקבוצה לשחיקה אדירה בעקבות האירועים החשבונאיים הקשים שהתגלו ובעקבות מחיקות וירידת ערך ● החברה שהייתה רשומה בספרי בזק ב-652 מיליון שקל תירשם ב-123 מיליון שקל ● בנטרול ירידת הערך בבזק בינלאומי בזק רשמה זינוק של כ-40% ברווחי הרבעון השלישי

 עמית איסמן פרקליט מחוז חיפה / צילום: לשכת עורכי הדין

ועדת האיתור ממליצה על עו"ד עמית איסמן לתפקיד פרקליט המדינה

ועדת האיתור בחרה פה-אחד בעו"ד איסמן, שמכהן כפרקליט מחוז חיפה ● בעבר התקבלו המלצות הוועדה בקלות, אך הפעם הממשלה עשויה להרים קשיים

מחשוב קוונטי במעבדת מחקר של IBM בציריך / צילום: באדיבות IBM Research

יבמ תספק שרותי הצפנה קוונטית בענן כדי להגן על דאטה מאיומים עתידיים

השירות החדש, שיוצע בענן של החברה IBM Cloud, נועד להגן על מידע מפני התפתחויות טכנולוגיות בתחום הקוונטי, שעשויות לאפשר בעתיד פיצוח ההצפנות הקיימות כיום

מאיר שמיר / צילום: איל יצהר

רכבת ההנפקות דוהרת: מניף תגייס 200 מיליון שקל לפי שווי של עד 600 מיליון שקל

חבראת האשראי החוץ-בנקאי של מאיר שמיר מייעדת חלק מסכום הגיוס לפירעון חובותיה לבעלי המניות, מבטח שמיר ודיסקונט קפיטל, "בגין תשואת הסיכון"

שרון שפורר \ צילום: שלומי יוסף

שתי שופטות בערעור של שרון שפורר בסכסוך עם אפי נוה הוחלפו בשופטים אחרים

השופטת יהודית שבח פסלה עצמה מלדון בערעור של שפורר עקב העובדה שהאחיינית שלה החלה לעבוד במשרדו של נוה ● השופטת שלומית יעקובוביץ הוחלפה מסיבה שהוגדרה ע"י דוברות הנהלת בתי המשפט כ"סיבה אישית"

עמדת בדיקה בשדה התעופה רמון / צילום: סופיה ישראל

מי מממן את הבדיקות המהירות בכניסה לאיים הירוקים? ובכן, לא היה קל לגלות

ניסינו לבדוק מי מממן את עמדות הבדיקה המהירה שהוצבו בכניסה לאילת וים המלח במסגרת חוק איי התיירות ● וגם: מנשה (גוגי) זילכה מונה לתפקיד מנכ"ל רני צים מרכזי קניות ● השיחה

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

כאוס בדרך? ללא שינויי חקיקה משמעותיים, פעילות הממשלה תושבת בתוך חודש

לפי בכירים במשרד האוצר, המסגרת הנוכחית לא תאפשר לחלק כספים לפעילות השוטפת של משרדי הממשלה החל מ-2021 - ללא קשר לאישור תקציב 2020

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

סגירה שלילית בת"א בהובלת מדד הבנקים; כלל ביטוח זינקה ב-7.7%

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% ● האוצר צופה התאוששות מהירה של המשק ממשבר הקורונה ● בזק בלטה בירידה חדה, אורמד מטפסת ב-8%