גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפוקוס באירופה עובר מצרפת וגרמניה לאיטליה, ספרד ובריטניה

מספר הנדבקים באירופה מזנק וההגבלות על האזרחים מתהדקות • צרפת וגרמניה הגדולות סוגרות ברים, מסעדות וחנויות, אבל משאירות בתי ספר פתוחים

אנגלה מרקל / צילום: Michael Sohn, Associated Press
אנגלה מרקל / צילום: Michael Sohn, Associated Press

למרות העובדה שבתי הספר יישארו פתוחים וגם התעשייה, ההגבלות החדשות בגרמניה והעוצר המחודש בצרפת משרטטים עתיד עגום במדה שלא יימצא חיסון. כעת, לא בטוח כי הסגר במתכונת החדשה בכלל יעבוד, ותשומת הלב עוברת למדינות אירופה האחרות, שניצבות בפני תחלואה דומה.

בסופו של דבר, מספר החולים בקורונה לא הותיר ברירה למנהיגי גרמניה וצרפת. השבוע נרשמו כ-15 אלף חולים ביממה בגרמניה ו-52 אלף חולים ביממה בצרפת, זה היה יותר מדי, מהר מדי, אפילו בשביל מי שנשבעו "לעשות הכול" כדי להימנע מסגר נוסף.

בברלין, הקאנצלרית מרקל כינסה ביום ד' לישיבת חירום את ראשי מדינות המחוז של גרמניה, שעד כה התנגדו להחמרה. היא הטילה את כל משקלה הפוליטי וניסיונה על החמרת הצעדים ואחרי שעה וחצי כולם "יישרו קו" - גרמניה הולכת לסגר חלקי. לפני הפגישה היו מי שקראו לזה "סגר לייט", אחריה היה ברור שהוא אינו כזה - כל המסעדות, הבארים ובתי הקפה ייסגרו לקהל, גם חדרי כושר, תיאטראות ובתי קולנוע, ייאסרו אירועים פרטיים, משפחות יורשו לפגוש רק משפחה נוספת ותיאסר תיירות פנים בתוך המדינה.

בצרפת, הנשיא עמנואל מקרון התייעץ עם ממשלתו ומועצת המומחים המדעית, ואז עלה לשידור בשמונה בערב והודיע על שובו של העוצר הארצי. תושבי צרפת כולה הצטוו שלא לצאת מהבתים בחודש הקרוב למעט לצרכים חיוניים, כל המסעדות ובתי הקפה ייסגרו לקהל וגם כל החנויות הבלתי-הכרחיות במרחב הציבורי. אישורים יינתנו למי שצריך לצאת לעבודה. ייאסרו חתונות באופן גורף, הלוויות יותרו בנוכחות מצומצמת. תיאסר הנסיעה בין חלקים שונים של צרפת. "המספרים הגבוהים עברו את התחזיות הגרועות ביותר", אמר מקרון.

קיוו להימנע מצעדים גורפים

וכך, בערב אחד, שבה מגפת הקורונה לשבש את החיים הציבוריים והכלכליים של שתי הכלכלות הגדולות ביותר באירופה, ושל יותר מ-100 מיליון התושבים החיים בהן. בגרמניה חשבו שהרע מכל מאחוריהם, הבטיחו לא לחזור לסגר וחזו "התאוששות בצורת V" אחרי הסגר של האביב. כעת מדברים על התאוששות בצורת הלוגו של חברת "נייקי".

גם בצרפת, שספגה פגיעה כלכלית ואנושית חמורה יותר, קיוו לא להזדקק שוב לכלי הגורף הזה, ניסו לסגור בארים בשעות מסוימות, מסעדות באזורים מסוימים, להפציר בציבור, עשו כל מה שאפשר עד שהמספרים הכריעו את ההחלטה - יותר מ-500 מתים ביום ומערכת בריאות שמתקדמת לקראת אי-ספיקה.

אבל ישנם שני הבדלים משמעותיים לעומת הסגר שהוטל במרץ-אפריל - בתי הספר והגנים יישארו פתוחים והעסקים אמורים להמשיך לעבוד כרגיל. "לא נקריב דור שלם על ידי מניעת חינוך", אמר מקרון. "העדיפות הראשונה שלנו היא להמשיך את החינוך", הבהירה מרקל. המשמעות היא סגר חלקי, שנובע בין השאר מהצורך של מי שאינם יכולים לעבוד מהבית לנוע לעבודה וממנה, וכן המשך מסגרות החינוך לילדים.

גם מפעלי המכוניות הגרמנים לא יישבתו הפעם. התקווה היא שהצריכה המתאוששת באסיה תספיק להם. המודל של "חיים לצד הנגיף" אולי נכשל, אבל כעת מדינות אירופה מהמרות ש"חיים מצומצמים לצד הנגיף" יצליח.

הציבור עייף מההגבלות

אבל יש עוד שינוי לעומת האביב - האוכלוסייה עייפה מהגבלות. הקיץ שעבר על תושבי אירופה לא היה נורמלי לגמרי. החיים לא שבו למסלולם, וכעת הם רק הולכים ומסתבכים. אם בגרמניה התקבלו בגל הראשון ההנחיות ללא ערעור, כעת שלל קבוצות אינטרסים, החל ממסעדנים דרך בעלי מלונות ובעלי פאבים, מתכוונים לעתור לבתי המשפט בדרישה שהממשלה תוכיח מדוע הם מסוכנים לציבור.

אם בעלי עסקים קטנים חשבו שיוכלו להתאושש בעזרת התמיכה הממשלתית בגל הראשון וסגרו את הדלתות ללא מרמור, עכשיו המצב שונה. הם חוששים לעתידם הרבה יותר.

בשביל רבים, עצם העובדה שמערכות הבריאות של גרמניה וצרפת נכשלו במניעת התפרצות שנייה משרטטות עתיד עגום במדה שלא יימצא חיסון - עתיד של סגרים והגבלות חוזרים ונשנים במחזורים משתנים. בעולם כזה, לא בטוח שכדאי להחזיק עסק כמו מסעדה, או מכון כושר, או שלל עסקים אחרים. בנוסף, היתרון בסגרים ההדוקים הקודמים (שהיו הדוקים הרבה יותר בצרפת ובאיטליה לעומת גרמניה, למעשה) הייתה העובדה שהם פעלו. אחרי 15-18 יום התחלואה החלה לרדת בכל המדינות שיישמו אותן. כעת, עם המתכונת החדשה, אפילו ההשפעה אינה ידועה. במיוחד בשל העובדה כי שיעור הציות להנחיות בציבור עלול לרדת.

איטליה וספרד נערכות לפגיעה

אחרי ההכרזה על הצעדים בגרמניה ובצרפת, הפוקוס עובר כעת למדינות כמו איטליה, ספרד ובריטניה. גם הן ניסו ככל יכולתן להימנע מהגבלות כה משמעותיו על החיים שיכולות לשבש את הכלכלה. שלושתן ספגו את הפגיעה הכלכלית החמורה ביותר ברבעון השני, לפי ההערכות לגבי הפגיעה בתמ"ג.

אבל, מצב התחלואה בהן אינו שונה מזה מעבר לגבול, אולי הוא אף חמור יותר. בספרד מספר המתים גם עומד על קרוב ל-260 ביום, והמדינה שוברת שיאי תחלואה יומיים. גם באיטליה מספר המתים עומד על כ-200 ביום וקרבות רחוב מתנהלים אפילו סביב הגבלות "רכות" יחסית, כמו סגירת מסעדות בשש בערב.

בסוף השבוע הקרוב יתפרסמו נתוני התמ"ג המעודדים של הרבעון השלישי, הם יציגו כיצד מדינות אירופה שבו וצמחו ביולי-אוגוסט-ספטמבר, לעומת הצניחה ההיסטורית בתוצר שנרשמה ברבעון השני. השאלה כיצד ייראה הרבעון הרביעי מרחפת מעל צעדי הסגר שהוכרזו השטוע. נכון למדדי המניות במדינות אירופה, שירדו בימים האחרונים בקרוב ל-8%, החשש שייראו דומים לרבעון השני - גדול מאוד. 

עוד כתבות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

פאוול לא השיב על שאלות עיתונאים בנוגע לעתידו בבנק המרכזי ולמתקפות מצד טראמפ ● בהודעת הפד לא ניתנה הנחיה לגבי הצעדים הבאים, בשווקים מעריכים שהפד ימתין לפחות עד יוני לפני שינוי נוסף בריבית ● הנגידים סטיבן מירן וכריסטופר וולר שמונו ע"י טראמפ, הצביעו נגד ההחלטה ● “הייתה תמיכה רחבה בוועדה בהחלטה היום”, אמר פאוול, "הבנק בעמדה טובה לבחון את הנתונים מפגישה לפגישה"

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● המניה יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"