גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפוקוס באירופה עובר מצרפת וגרמניה לאיטליה, ספרד ובריטניה

מספר הנדבקים באירופה מזנק וההגבלות על האזרחים מתהדקות • צרפת וגרמניה הגדולות סוגרות ברים, מסעדות וחנויות, אבל משאירות בתי ספר פתוחים

אנגלה מרקל / צילום: Michael Sohn, Associated Press
אנגלה מרקל / צילום: Michael Sohn, Associated Press

למרות העובדה שבתי הספר יישארו פתוחים וגם התעשייה, ההגבלות החדשות בגרמניה והעוצר המחודש בצרפת משרטטים עתיד עגום במדה שלא יימצא חיסון. כעת, לא בטוח כי הסגר במתכונת החדשה בכלל יעבוד, ותשומת הלב עוברת למדינות אירופה האחרות, שניצבות בפני תחלואה דומה.

בסופו של דבר, מספר החולים בקורונה לא הותיר ברירה למנהיגי גרמניה וצרפת. השבוע נרשמו כ-15 אלף חולים ביממה בגרמניה ו-52 אלף חולים ביממה בצרפת, זה היה יותר מדי, מהר מדי, אפילו בשביל מי שנשבעו "לעשות הכול" כדי להימנע מסגר נוסף.

בברלין, הקאנצלרית מרקל כינסה ביום ד' לישיבת חירום את ראשי מדינות המחוז של גרמניה, שעד כה התנגדו להחמרה. היא הטילה את כל משקלה הפוליטי וניסיונה על החמרת הצעדים ואחרי שעה וחצי כולם "יישרו קו" - גרמניה הולכת לסגר חלקי. לפני הפגישה היו מי שקראו לזה "סגר לייט", אחריה היה ברור שהוא אינו כזה - כל המסעדות, הבארים ובתי הקפה ייסגרו לקהל, גם חדרי כושר, תיאטראות ובתי קולנוע, ייאסרו אירועים פרטיים, משפחות יורשו לפגוש רק משפחה נוספת ותיאסר תיירות פנים בתוך המדינה.

בצרפת, הנשיא עמנואל מקרון התייעץ עם ממשלתו ומועצת המומחים המדעית, ואז עלה לשידור בשמונה בערב והודיע על שובו של העוצר הארצי. תושבי צרפת כולה הצטוו שלא לצאת מהבתים בחודש הקרוב למעט לצרכים חיוניים, כל המסעדות ובתי הקפה ייסגרו לקהל וגם כל החנויות הבלתי-הכרחיות במרחב הציבורי. אישורים יינתנו למי שצריך לצאת לעבודה. ייאסרו חתונות באופן גורף, הלוויות יותרו בנוכחות מצומצמת. תיאסר הנסיעה בין חלקים שונים של צרפת. "המספרים הגבוהים עברו את התחזיות הגרועות ביותר", אמר מקרון.

קיוו להימנע מצעדים גורפים

וכך, בערב אחד, שבה מגפת הקורונה לשבש את החיים הציבוריים והכלכליים של שתי הכלכלות הגדולות ביותר באירופה, ושל יותר מ-100 מיליון התושבים החיים בהן. בגרמניה חשבו שהרע מכל מאחוריהם, הבטיחו לא לחזור לסגר וחזו "התאוששות בצורת V" אחרי הסגר של האביב. כעת מדברים על התאוששות בצורת הלוגו של חברת "נייקי".

גם בצרפת, שספגה פגיעה כלכלית ואנושית חמורה יותר, קיוו לא להזדקק שוב לכלי הגורף הזה, ניסו לסגור בארים בשעות מסוימות, מסעדות באזורים מסוימים, להפציר בציבור, עשו כל מה שאפשר עד שהמספרים הכריעו את ההחלטה - יותר מ-500 מתים ביום ומערכת בריאות שמתקדמת לקראת אי-ספיקה.

אבל ישנם שני הבדלים משמעותיים לעומת הסגר שהוטל במרץ-אפריל - בתי הספר והגנים יישארו פתוחים והעסקים אמורים להמשיך לעבוד כרגיל. "לא נקריב דור שלם על ידי מניעת חינוך", אמר מקרון. "העדיפות הראשונה שלנו היא להמשיך את החינוך", הבהירה מרקל. המשמעות היא סגר חלקי, שנובע בין השאר מהצורך של מי שאינם יכולים לעבוד מהבית לנוע לעבודה וממנה, וכן המשך מסגרות החינוך לילדים.

גם מפעלי המכוניות הגרמנים לא יישבתו הפעם. התקווה היא שהצריכה המתאוששת באסיה תספיק להם. המודל של "חיים לצד הנגיף" אולי נכשל, אבל כעת מדינות אירופה מהמרות ש"חיים מצומצמים לצד הנגיף" יצליח.

הציבור עייף מההגבלות

אבל יש עוד שינוי לעומת האביב - האוכלוסייה עייפה מהגבלות. הקיץ שעבר על תושבי אירופה לא היה נורמלי לגמרי. החיים לא שבו למסלולם, וכעת הם רק הולכים ומסתבכים. אם בגרמניה התקבלו בגל הראשון ההנחיות ללא ערעור, כעת שלל קבוצות אינטרסים, החל ממסעדנים דרך בעלי מלונות ובעלי פאבים, מתכוונים לעתור לבתי המשפט בדרישה שהממשלה תוכיח מדוע הם מסוכנים לציבור.

אם בעלי עסקים קטנים חשבו שיוכלו להתאושש בעזרת התמיכה הממשלתית בגל הראשון וסגרו את הדלתות ללא מרמור, עכשיו המצב שונה. הם חוששים לעתידם הרבה יותר.

בשביל רבים, עצם העובדה שמערכות הבריאות של גרמניה וצרפת נכשלו במניעת התפרצות שנייה משרטטות עתיד עגום במדה שלא יימצא חיסון - עתיד של סגרים והגבלות חוזרים ונשנים במחזורים משתנים. בעולם כזה, לא בטוח שכדאי להחזיק עסק כמו מסעדה, או מכון כושר, או שלל עסקים אחרים. בנוסף, היתרון בסגרים ההדוקים הקודמים (שהיו הדוקים הרבה יותר בצרפת ובאיטליה לעומת גרמניה, למעשה) הייתה העובדה שהם פעלו. אחרי 15-18 יום התחלואה החלה לרדת בכל המדינות שיישמו אותן. כעת, עם המתכונת החדשה, אפילו ההשפעה אינה ידועה. במיוחד בשל העובדה כי שיעור הציות להנחיות בציבור עלול לרדת.

איטליה וספרד נערכות לפגיעה

אחרי ההכרזה על הצעדים בגרמניה ובצרפת, הפוקוס עובר כעת למדינות כמו איטליה, ספרד ובריטניה. גם הן ניסו ככל יכולתן להימנע מהגבלות כה משמעותיו על החיים שיכולות לשבש את הכלכלה. שלושתן ספגו את הפגיעה הכלכלית החמורה ביותר ברבעון השני, לפי ההערכות לגבי הפגיעה בתמ"ג.

אבל, מצב התחלואה בהן אינו שונה מזה מעבר לגבול, אולי הוא אף חמור יותר. בספרד מספר המתים גם עומד על קרוב ל-260 ביום, והמדינה שוברת שיאי תחלואה יומיים. גם באיטליה מספר המתים עומד על כ-200 ביום וקרבות רחוב מתנהלים אפילו סביב הגבלות "רכות" יחסית, כמו סגירת מסעדות בשש בערב.

בסוף השבוע הקרוב יתפרסמו נתוני התמ"ג המעודדים של הרבעון השלישי, הם יציגו כיצד מדינות אירופה שבו וצמחו ביולי-אוגוסט-ספטמבר, לעומת הצניחה ההיסטורית בתוצר שנרשמה ברבעון השני. השאלה כיצד ייראה הרבעון הרביעי מרחפת מעל צעדי הסגר שהוכרזו השטוע. נכון למדדי המניות במדינות אירופה, שירדו בימים האחרונים בקרוב ל-8%, החשש שייראו דומים לרבעון השני - גדול מאוד. 

עוד כתבות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

קיצור הדוחות והארכת המועד לדיווחים מיידים: אלה השינויים המרכזיים שמתכננת רשות ני"ע

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר"

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר