גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסושיאל הולך להכריע את הבחירות בארה"ב. השאלה לטובת מי

ביידן מצידו עוד לא סיים ללמוד על הסושיאל את מה שטראמפ הספיק כבר לשכוח ● מאידך, הוא הספיק ללמוד לא מעט מהטעויות של הילארי ● אמנם עוד לא ניתן לדעת מי ינצח ואפילו לא מתי נדע זאת, אבל מנצח בטוח אחד כבר יש

טראמפ רוקד בעצרת באוהיו בשבת / צילום: Jeff Chiu, Associated Press
טראמפ רוקד בעצרת באוהיו בשבת / צילום: Jeff Chiu, Associated Press

"אלמלא הסושיאל מדיה, לא הייתי כאן היום"

(דונלד טראמפ, רגע לפני שחתך באמצע הראיון ב-"60 minutes")

כדי להבין את השפעת הסושיאל על הבחירות בארה"ב צריך ללכת אחורה. 

1. היתרון של טראמפ - ביג דאטה וסחיטה רגשית

את הנוסחה שאובמה המציא ב-2008 ושכלל ב-2012, הביא טראמפ לדרגת אומנות ב-2016. הקמפיין של טראמפ נשען על 3 רגליים הנטועות עמוק בסושיאל:

א. קיימברידג' אנליטיקה - החברה שהועמדה לחקירה פלילית לאחר שעשתה שימוש אסור במידע פרטי מפייסבוק לצורך טרגוט בוחרים, אפשרה לטראמפ ב-2016 להמריץ בוחרים מסויימים ולדכא הצבעה של אחרים.

באמצעות שילוב בין ביג דאטה לסחיטה רגשית, הופעלו קמפיינים של הפחדה, למשל כאלו המעודדים אנשים שזוהו כסובלים מפראנויה ללכת להצביע, או קמפיינים שנועדו לדכא כוונת הצבעה דוגמת קמפיינים ממוקדי נשים שזוהו כפמיניסטיות תומכות הילארי, עם מסרים על האופן שבו הילארי "נכנעה" לבעלה לאחר שבגד בה.

ב. פרסום ברשתות חברתיות - חלק גדול מתקציב קמפיין טראמפ ב-2016 הוקדש לפרסום ברשתות חברתיות, בעיקר לטובת המרצה להצבעה ברגע האחרון של בוחרים במדינות המפתח. ההכרעה במדינות אלה הייתה לבסוף צמודה מאד - ולטובת טראמפ. ההתמקדות בפרסום בסושיאל אפשרה לטראמפ התייעלות משמעותית במיקסום החשיפה למסרים שלו.

ג. פייק ניוז - הרבה יותר קשה להפיץ פייק ניוז במדיה הקלאסית, היכן שקיים מנגנון בקרה עיתונאי כלשהו. את פריחת הפייק ניוז ניתן לייחס במידה רבה להתחזקות הרשתות החברתיות ככלי תקשורתי מרכזי. ב-2016 טראמפ הצליח להוציא את המקסימום מהטקטיקה הזאת, בזמן שהילארי ניסתה להתאושש מההלם. השימוש המוגבר והמתוחכם של טראמפ בפייק ניוז אפשר לו להשתלט על סדר היום, פעם אחר פעם, וידוע שמי שמצליח לעשות זאת במערכת בחירות, מצליח בד"כ גם לנצח.

פוסט של טראמפ שירד מהאוויר בגלל הפרה של כללי פייסבוק. / צילום: פייסבוק

2. ב-2020 השתנו כללי המשחק והקלפים עורבבו מחדש

א. קיימברידג' אנליטיקה - כבר לא קיימת. אמנם, ידוע על מספר חברות דומות נוספות בעלות אופי פעולה דומה - וכנראה שאף אחד לא ייפול מהכיסא אם יתגלה פעם שטראמפ עבד עם אחת מהן גם ב-2020. אלא, שהיתרון היחסי ויתרון הראשוניות שהיו לטראמפ ב-2016 בשל השימוש בקיימברידג' אנליטיקה אבדו או לכל הפחות התערערו דרמטית.

ב. פרסום ברשתות החברתיות - היכולת להשתמש בו נפגעה משמעותית: טוויטר אסרה על פרסום פוליטי לחלוטין, ופייסבוק אסרה על העלאת מודעות חדשות בשבוע שקודם ליום הבחירות (השבוע הקריטי ביותר לפרסום).

ג. פייק ניוז - הוגבל באופן משמעותי ע"י 'בדיקת עובדות' וסימון של פוסטים שחשודים במסירת מידע בעייתי. כך למשל, ב-27 במאי הצמידה טוויטר לראשונה לציוץ של טראמפ אפשרות "לקבל את העובדות". מאוחר יותר הצטרפו גם פייסבוק ורשתות נוספות לטרנד.

3. שונאים סיפור אהבה

כדי לשמר את סוד כוחו חי ובועט, טראמפ מנהל מול הרשתות החברתיות מדיניות של מקלות וגזרים לאורך הקדנציה שלו:

א. התנגד לכוונה להטיל עליהן מס באירופה ובפרט בצרפת, ואף איים להטיל מס נגדי על יין.

ב. התעקש להגדיל את המס שתשלמנה בארה"ב כדי להקל בנטל המס על התעשיות 'הותיקות'.

ג. נפגש עם מייסד טוויטר לפגישה אישית וצייץ לאחריה ש"הייתה לנו פגישה נהדרת".

ד. נמנע מלהזמין את פייסבוק וטוויטר לכנס המדיה החברתית שנערך בבית הלבן.

ה. שבר את כל שיאי הציוצים ועקב כך המשיך להזרים לפלטפורמה של טוויטר טראפיק בכמויות ולשמור עליה רלוונטית.

ו. לאחרונה המקלות הפכו לגרזנים, כאשר טראמפ איים על הרשתות, ובראשן טוויטר, בהגבלות על פעילותן עד כדי סגירה.

לאור ההגבלות הרבות שהשיתו הרשתות, ושפגעו כאמור בעיקר בקמפיין טראמפ, נראה שגם להן יש מקלות בארסנל, והן לא מהססות לתקוע אותם בגלגלי הקמפיין של טראמפ.

4. הטריק של טראמפ: כמות לפני איכות

בקמפיין 2016 השתמש קמפיין טראמפ בכמיליון מודעות ממומנות לעומת כ-50 אלף בלבד של הילארי. גם הפעם היתרון הכמותי של טראמפ משמעותי:

א. וידאו - בשבוע האחרון עלו לערוץ היוטיוב של טראמפ כ-300 סרטונים. לערוץ של ביידן עלו קצת פחות ממאה.

ב. מודעות פייסבוק - במהלך השבוע האחרון השתמש טראמפ בכ-48,000 מודעות פייסבוק שונות. ביידן עשה שימוש בכ-32,000. אגב, חלק לא קטן מהמודעות של טראמפ ירדו מהאוויר כשם שעלו בגלל הפרה של כללי פייסבוק. זה כמובן לא מקרי ואפילו לא טקטי: בדיוק כמו המעבר על כללי העימות, כך גם ביחס לכללים של פייסבוק - אצל טראמפ שבירת הכל(ל)ים היא אסטרטגיה טהורה.

ג. ציוצים - גם כעת כשביידן בשיא עוצמת הקמפיין, כמות הציוצים היומית הממוצעת של טראמפ כפולה משלו - כמעט פעמיים בשעה.

5. תקציבי פרסום - פייסבוק כבר ניצחה בבחירות

אף שניצח, ב-2016 הוציא טראמפ 'רק' 600 מיליון דולר על הקמפיין, לעומת כמיליארד דולר שהוציאה הילארי, הרבה בזכות ניהול חכם יותר של המדיה ומקסום כוחו בסושיאל. קמפיין 2020 נראה אחרת:

א. הקורונה, שצמצמה משמעותית את כנסי הבחירות ואפילו את פעילותו הפיזית של טראמפ עצמו, הביאה לגידול דרמטי בתקציבי הפרסום של המתמודדים.

ב. בהעדר אפשרות לפרסם בטוויטר ובמגבלות שהפעילה גוגל על פרסום מטורגט, מרוכז חלק גדול יותר מהקמפיין בפייסבוק ובאינסטגרם. המרוויחה הגדולה היא כמובן פייסבוק, שתקציבי הבחירות שזרמו אליה יהוו כחצי אחוז מסך ההכנסות שלה ב-2020.

ג. כנראה שביידן הפיק חלק מלקחי הילארי - ההשקעה שלו בפייסבוק ואינסטגרם בחודשים האחרונים כמעט זהה לטראמפ - סביב ה-70 מיליון דולר.

ד. אלא שלמרות ההשקעה הגבוהה, החשיפה לה זכה טראמפ תמורת סכום זהה גבוהה בכ-400 מיליון חשיפות מביידן.

6. מיקרו משפיענים, מאקרו השפעה

כדי לגשר על הפער האדיר בגודל הנכסים הדיגיטליים (85 מיליון בטוויטר ו-30 מיליון בפייסבוק לטראמפ, לעומת 9 מיליון ו-3 מיליון לביידן, בהתאמה), ובמנגנון שיתוף והגברת המסרים המשומן של תומכי טראמפ, נאלץ ביידן לתור אחר דרכים "להרוויח" חשיפה במדיה. ב-2016 הופעות, קונצרטים ונכסי הסושיאל של אמנים הוקדשו כדי לעמוד לצד המועמד המועדף עליהם (בד"כ הילארי) ולעודד את הקהל לבחור בו. ב-2020 בהעדר הופעות וקונצרטים, אסטרטגיית המשפיענים של ביידן מתמקדת יותר במיקרו-משפיענים - משפיענים "מקומיים" עם כמות קטנה יותר של עוקבים, אבל עם אימפקט לא פחות גדול הנשען בין היתר על כוחה של הקהילה. את ה-Door to Door של פעם, טקטיקה שמאז ומתמיד נחשבה לאחת היעילות בשכנוע והנעת מצביעים, החליפו הלייבים שעורך ביידן עם אותם מיקרו משפיענים בנכסי האינטסגרם, פייסבוק והיוטיוב שלהם. ככל הידוע, המיקרו משפיענים הללו מתוגמלים ב"כבוד" לארח את ביידן בנכסי הסושיאל שלהם, ולא בכסף. כך, המסר המועבר בדרך זו הוא יותר פרסונלי, יותר אותנטי ומכאן גם עם פוטנציאל אפקטיביות גבוה.

7. הסושיאל הכריז על מותם של תשדירי הבחירות

אם במדיה הקלאסית התשדירים של 2020 פחות ופחות מרגישים כמו תשדירי הבחירות שכולנו מכירים, בסושיאל זאת כבר ממש אופרה אחרת: יותר לייבים (בעיקר של טראמפ, בעיקר מכנסים) והרבה יותר קטעי וידאו נטולי סלוגן (מישהו יודע מה הסלוגנים של המועמדים ? געגועים ל-yes we can) עם מינימום אריזה גרפית, מקסימום הנעה לפעולה, ומעט מאד יצירתיות. הכל נראה יותר כמו דוקו אחד ארוך ומשעמם שאפילו נטפליקס לא הייתה מעלה לתפריט הבלתי נגמר שלה. מזל שישנן מדי פעם הבלחות RTM (שיווק בזמן אמת) בסגנון הזבוב שליווה את סגן הנשיא פנס בעימות מול קמלה האריס - במטה של ביידן השכילו למנף את האירוע ואת הבאזז הלא נורמלי סביבו כדי להציע למכירה סוויטשרט עם הכיתוב "truth over flies" (טייק אוף על אחד ממסרי הקמפיין של ביידן - truth over lies) תמורת 10 דולר ומחבט זבובים תמורת 5 דולר תרומה לקמפיין, שתעזור לו "לעוף".

ביידן משחק על הזבוב שליווה את סגן הנשיא פנס בעימות מול קמלה האריס בציוצים שלו / צילום: מתוך הטוויטר של ביידן

8. הנפקדת הנוכחת ביותר: טיקטוק

א. אפילו אחרי שטראמפ איים לסגור גם אותה, ובמטה של ביידן נתבקשו העובדים להסיר אותה מהטלפונים שלהם, טיקטוק היא ללא ספק הכוח השקט של הקמפיין. המצביעים הצעירים, שנחשבים לפחות "סגורים" על הצבעתם באופן יחסי וניתנים יותר לשכנוע, נחשפו בחודשים האחרונים לשלל סרטונים של טיקטוקרים משני המחנות, כולל כאלה המניעים לפעולה להורדת האפליקציה של טראמפ או הצטרפות לעדכוני הסמס של שני המועמדים.

ב. בקמפיין של טראמפ נחשפו לנחת זרועה של טיקטוק אי שם ביוני, כאשר קמפיין ויראלי בטיקטוק קרא להזמין כרטיסים לכנס בחירות מתוכנן רחב היקף של טראמפ בטולסה - ולהבריז ממנו כמובן. כך, לאחר שבמטה של טראמפ דיווחי על מיליון כרטיסים שהוזמנו, התברר שמאות אלפים מתוכם הוזמנו כחלק ממתיחת הטיקטוק. כתוצאה מכך במטה של טראמפ לא הצליחו למלא אפילו מחצית מקיבולת היכל הכנסים.

ג. לסגנית של ביידן כאמור, אסור להשתמש בטיקטוק. בדיוק בשביל זה יש לה אחיינית, המתחזקת חשבון טיקטוק עם כמעט חצי מיליון עוקבים ולמעלה מ-13 מיליון לייקים. הדודה כמובן מככבת בפרופיל ומקבלת דרכו מיליוני צפיות אורגניות, המשוכפלות אחכ לעוד מיליוני צפיות רבות נוספות גם מחוץ לטיקטוק. בכלל, נראה שאם יהיו לאמריקאים זכרונות נעימים מקמפיין 2020ֿ, הריקודים של קמלה האריס (ואולי גם של טראמפ?) שחרכו את הרשתות, בהחלט יהיו חלק מהם. לא מן הנמנע שהקמפיין של האריס לנשיאות כבר התחיל, בלי קשר לזהות הנשיא הבא.

הקמפיין של קמלה האריס בטיקטוק / צילום: צילום מסך

לסיכום, גם בסושיאל, טראמפ של 2016 הוא לא טראמפ של 2020, וביידן הוא לא הילארי. לטראמפ יש הפעם הרבה יותר ניסיון, אבל גם הרבה יותר "מעצורי סושיאל".

ביידן מצידו עוד לא סיים ללמוד על הסושיאל את מה שטראמפ הספיק כבר לשכוח, ומאידך, הוא הספיק ללמוד לא מעט מהטעויות של הילארי. אמנם עוד לא ניתן לדעת מי ינצח ואפילו לא מתי נדע זאת, אבל מנצח בטוח אחד כבר יש: הסושיאל.

איתי צמיר, אסטרטג דיגיטל, מרצה ויועץ לחברות ומרצה באקדמיה בתארים שניים www.tsamirdl.com.

עוד כתבות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה