גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החולשה של מדינות "חגורת החלודה" הפכה לצרה צרורה עבור טראמפ

מדינות עם בסיס תעשייתי חזק כוויסקונסין, פנסילבניה, אוהיו, ומישיגן לא השתתפו בחגיגת הצמיחה של ארה"ב בקדנציה הראשונה של טראמפ ● ג'ו ביידן לא מתכוון להחמיץ את ההזדמנות לקרוץ להן ולהפיל על הנשיא המכהן את הדשדוש שאליו נקלעו

טראמפ במפעל למכונות כביסה באוהיו. מרוץ אחר הקולות של עובדי הייצור / צילום: Joshua Roberts, רויטרס
טראמפ במפעל למכונות כביסה באוהיו. מרוץ אחר הקולות של עובדי הייצור / צילום: Joshua Roberts, רויטרס

1.

כאשר ברק אובמה עזב את הבית הלבן, בתחילת 2017, הוא יכול היה להתגאות בשמונה שנים של צמיחה. אחרי המשבר הפיננסי של 2008, ארה"ב נכנסה לתקופה ארוכה של התאוששות, ואפילו פריחה. האבטלה ירדה, המשק צמח, וגם השכר החציוני בארה"ב רשם עלייה בתקופת כהונתו. לכאורה, אלה היו תנאי פתיחה מצוינים עבור הילארי קלינטון, שיכולה הייתה להציע לבוחרים עוד מאותו דבר: שגשוג כלכלי.

אבל בדיעבד, בחלקים של הכלכלה האמריקאית היו סימני אזהרה. נכון, הכלכלה כולה צמחה, רבעון אחרי רבעון. אבל היו חלקים ממנה שלא השתתפו בחגיגה. למעשה, במהלך 2015, כלומר בשנה שקדמה לבחירות, המגזר התעשייתי בארה"ב נכנס למיתון. לפי נתוני הפדרל ריזרב, בסוף 2015 הייצור התעשייתי הכולל היה נמוך ב-1.8% לעומת סוף 2014. אם לתרגם את המספרים האלה למילים, המשמעות היא שעובדי התעשייה לא בהכרח חשו חלק מהשגשוג הכללי בפתח שנת הבחירות של 2016.

הייצור התעשייתי נבלם עוד לפני הקורונה

המשך הסיפור ידוע: בנובמבר באותה שנה, דונלד טראמפ טרף את הקלפים וזכה בניצחון מפתיע בבחירות. הוא עשה זאת, בין היתר, תוך שהוא כובש את מעוזי "חגורת החלודה" - מדינות עם בסיס תעשייתי חזק כמו כמו ויסקונסין, פנסילבניה, אוהיו, ומישיגן - בחלק מהמקרים בהפרשים של עשרות אלפי קולות בלבד. המסר של "להחזיר את אמריקה לגדולה", להחזיר לארה"ב את משרות הייצור שנדדו מעבר לים ולהילחם בסין ש"גונבת את מקומות העבודה" - מצא כנראה במדינות האלה אוזן קשבת.

2.

ארבע שנים מאוחר יותר, והמצב נראה דומה באופן מפתיע - אבל לרעתו של טראמפ. לפני שהמגפה היכתה, טראמפ יכול היה להתגאות בשלוש שנות צמיחה רצופה ובשיעור אבטלה שירד לשפל של חמישים שנה. אבל כמו ב-2015, גם ב-2019 המגזר התעשייתי העיב על התמונה. אחרי שנתיים של שגשוג שנרשמו במהלך מחצית הקדנציה הראשונה של טראמפ בבית הלבן, ב-2019 נרשם מיתון תעשייתי בארה"ב. בסוף 2019, לפי נתוני הפד, הייצור התעשייתי היה נמוך ב-1% בהשוואה לסוף 2018.

כך שכאשר בעצרות שלו בקמפיין הנוכחי טראמפ מכריז על "נס ייצור" שקרה במהלך כהונתו - אין לכך בהכרח הד במציאות בשטח במדינות חגורת החלודה. כך למשל, לפי נתוני אתר "פוליטיקו", בפברואר השנה, כלומר לפני המגפה, מישיגן איבדה כעשרת אלפים משרות ייצור בחישוב שנתי, ואילו אוהיו איבדה כאלפיים משרות. בשבועות האחרונים שוב עולה לכותרות מפעל הענק של פוקסקון, שאמור היה לקום בוויסקונסין ולהעסיק 13 אלף עובדי ייצור, מיזם שנחגג על ידי טראמפ - אבל בפועל העסיק רק 300 עובדים בסוף 2019. המפעל בוויסקונסין היה לפיל לבן, וסמל להבטחה שלא התממשה.

וכל זה, כאמור, לפני הקורונה. המגפה גררה את הכלכלה האמריקאית, כולל המגזר התעשייתי, לצלילה חופשית בין פברואר לאפריל, ולמרות שהייצור התעשייתי התאושש בחודשים שלאחר מכן, הוא עדיין רחוק מלחזור לרמות שלו מלפני המגפה (הוא עדיין נמוך ב-7.1%). בספטמבר שוב נרשמה ירידה.

3.

לנתונים כלכליים לוקח זמן להתעדכן, וגם המשמעות של המיתון התעשייתי ב-2015 כנראה לא הובנה בזמן אמת. בספטמבר 2018, כמעט שנתיים אחרי הבחירות הקודמות, הסביר מאט אובראיין פרשן "הוושינגטון פוסט" בזמנו, שהמצב הכלכלי לא היה מזהיר עבור עובדי הצווארון הכחול בתחילת 2016. ממש במקביל אליו, הכתיר פרשן "הניו יורק טיימס" ניל אירווין את ההאטה שנרשמה בחלקים מכלכלת ארה"ב ב-2016 (ושהמיתון התעשייתי תרם להם), בתור "האירוע הכלכלי הכי חשוב ושהכי לא שמו לב אליו בעשור החולף".

ואילו הכלכלן ברד סטסר, מהאנליסטים המבריקים של הכלכלה האמריקאית, לשעבר בכיר במשרד האוצר האמריקאי והיום חוקר במועצה לקשרי חוץ, קבע בשנה שעברה שהמיתון התעשייתי של 2015-2016 עדיין לא מקבל את המשקל הראוי לו. בסיפור שאותו מגולל סטסר, אפשר לזהות שרשרת אירועים שמתחילה ב-2014 וכוללת בין היתר הבדלי גישה בין הפד לבנקים המרכזיים באירופה ויפן, שמביאה להתחזקות הדולר, והופכת את הייצור האמריקאי לפחות תחרותי. במקביל, משחקים תפקיד גם גורמים נוספים, כמו הירידה במחירי הנפט.

ומה הפעם? בביקור שערך במפעל באוהיו לפני שבועיים, קבע ג'ו ביידן ש"ייצור הוא עמוד השדרה של אמריקה, אבל היינו במיתון תעשייתי בגלל דונלד טראמפ עוד לפני שהווירוס היכה". ובאמת, אם יש גורם אחד שאליו שבים הפרשנים והאנליסטים, זוהי מלחמת הסחר עם סין, אחד המהלכים המרכזיים שהוביל טראמפ בבית הלבן, שרשמה החרפה במהלך 2019.

"האירוניה הבלתי נמנעת היא שמלחמות הסחר של טראמפ עזרו ליצור תרחיש דומה לזה שעזר לו להיבחר ב-2016", כתב פרשן בלומברג שון דונן, בשנה שעברה. אבל לצד מלחמות הסחר, צריך להזכיר גם גורמים נוספים, כמו העלאות הריבית של הפד בשנה שקודם לכן, הירידה במחירי הנפט, וגם הצרות הספציפיות של ענקית המטוסים בואינג.

4.

מה המשמעות של החולשה במגזר התעשייתי? זו כבר שאלה שקשה לענות עליה. ארבע שנים אחרי ניצחונו של טראמפ והפרשנים ומדעני המדינה עדיין מתווכחים על הסיבות לניצחונו בבחירות הקודמות. האם זו הכלכלה והפגיעה של הטכנולוגיה והגלובליזציה בעובדי הצווארון הכחול? האם זו הטינה לאליטות בחופי ארה"ב ולממסד בוושינגטון? או האם זו הנכונות של טראמפ לשחק בבוטות על המתחים הבין גזעיים בארה"ב, והרטוריקה הלאומנית שלו? האם בכלל צריך לבחור סיבה אחת מבין כל אלה?

על אותו משקל, אפשר לטעון שטראמפ אולי לא בהכרח סיפק לפועלי הצווארון הכחול במערב התיכון את הסחורה בשנתיים האחרונות, אם מסתכלים על נתונים יבשים כמו סך כל מקומות העבודה או היקף הייצור. אבל טראמפ כן נתן להם הכרה. הוא כן עורך שם עצרות, הוא כן מדבר על חשיבות התעשייה, והוא כן מפגין קו לוחמני מול סין.

העניין הוא שביידן אינו הילארי קלינטון. מעבר לעובדה שיש לו קשרים רבי שנים עם איגודי העובדים, ביידן גם למד את הלקח של 2016, וגם הוא פונה ישירות אל פלח הבוחרים הזה, מדבר על החלק שלו בהצלת תעשיית הרכב ב-2008, ועל חשיבותם של מקומות עבודה טובים, ועל תוכניות ההשקעה שלו.

וכמובן, צריך להוסיף לתמונה את מגפת הקורונה, ששוב מרימה ראש בארה"ב, ורושמת זינוק במדינות המערב התיכון, כולל בוויסקונסין, פנסילבניה ומישיגן. המגפה מביאה איתה חששות בריאות וחששות כלכליים ששלובים זה בזה, ומניתוח שפירסם "הפייננשל טיימס", עולה שבמדינות המתנדנדות שבהן נרשם זינוק גבוה יותר במקרים, יש גם שיעור תמיכה גבוה יותר בביידן.

בסופו של דבר, גם אם נהוג לשנן ש"זו הכלכלה, טמבל", בעקבות יועצו של ביל קלינטון, ג'יימס קארוויל, הרי שאין בהכרח גורם אחד מובהק שמכריע את הבחירות. ובכל זאת, החולשה במגזר התעשייתי היא עוד סיבה לדאגה עבור טראמפ.

עוד כתבות

סניף של טסלה באירופה / צילום: Shutterstock

טסלה מדווחת על ירידה של 16% במסירות - ומאבדת תואר יוקרתי

סיום הסובסידיה האמריקאית לרכבים חשמליים וביקוש אירופי מתמוטט פגעו במכירות הרכבים החשמליים הגלובליות

חסן עבאסי / צילום: כפיר זיו

הדוקטור למחשבים שטיפח קריירה מבטיחה בענקיות הטכנולוגיה - ואז החליט לשנות כיוון

חסן עבאסי הקים את אפליקציית HAAT כדי שלתושבים הערבים בצפון יהיה שירות משלוחי מזון ראוי ונוח ● אלא שמאז היא לא מפסיקה להתרחב - והשבוע נכנסה לראשונה לגוש דן ● עם מחירים אטרקטיביים וממשק נגיש היא מבטיחה לתת פייט אפילו לוולט ● ראיון

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

32 אלף חביות ביום: החברה הישראלית שמצאה נפט באוקיינוס האטלנטי

15 שנה עברו מאז התגלה נפט באיי פוקלנד שבאוקיינוס האטלנטי ● אלא שמאז המאגר עבר בין חברות, שנקלעו לקשיים, ונשאר על הנייר ● בחודש שעבר נאוויטס הישראלית רשמה פריצת דרך - והחל מ־2028 תפיק ממנו 32 אלף חביות ביום ● המהלך צפוי להזרים מיליארדי דולרים לטריטוריה הקטנה, שעד היום התבססה בעיקר על דיג ● איך היא תשרוד את הצמיחה הדרמטית?

מייק פומפאו, לשעבר שר החוץ של ארה''ב / צילום: ap, J. Scott Applewhite

שר החוץ האמריקאי לשעבר: "שנה טובה לכל איראני ולכל סוכן מוסד שלצדם"

מזכ"ל האו"ם גינה את השעיית הפעילות של ארגונים בין-לאומיים בעזה ●  שגריר איראן לאו"ם פנה במכתב למזכ"ל וקרא לגנות את התבטאויותיו של טראמפ ● מייק פומפאו לשעבר שר החוץ של ארה"ב צייץ על רקע המחאות באיראן: "שנה טובה לכל איראני שנמצא ברחובות - וגם לכל סוכן מוסד שלצדם" ● האקרים איראנים: "פרצנו לטלפון של איילת שקד" ● משרד החוץ ממליץ לאזרחים ישראלים להימנע מהגעה לוונצואלה  ● דיווחים שוטפים 

גם זה קרה פה / צילום: יח''צ, נקסט ויז'ן

מעל 20 מיליארד שקל: החברה הביטחונית שעקפה בשווי את שטראוס, תשובה וליאורה עופר

נקסט ויז'ן מפתיעה אפילו את עפרה שטראוס ● משרד הכלכלה מוכיח שגם ללא דגלים או שגרירויות, אפשר לקיים מסחר ● וחברות הנדל"ן שכחו כלל חשוב ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

"פיטורי בינה מלאכותית הם עובדה מוגמרת, אבל אף אחד לא כותב על גיוסי העובדים"

ניטין מיטל, סמכות הבינה המלאכותית של דלויט, מסביר מדוע גל הפיטורים בענף הייעוץ והטכנולוגיה יוצר אשליה של משבר, איך ה־AI דווקא מגדילה תעסוקה בתחומים אחרים, ולמה הדיון האמיתי צריך לעבור משאלת הקיצוצים לשאלת הכישורים והצמיחה ● הוא משוכנע שישראל לא פספסה את המהפכה, אך מזהיר: "קשה לסטארט־אפים לגדול פה"

ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס

בשורת החלל המותאם אישית של יו"ר סוכנות החלל הישראלית החדשה

ד"ר שמרית ממן מנהלת באוניברסיטת בן גוריון מעבדה שמשויכת לנאס"א, שותפה של האו"ם בתוכניות להתמודדות עם אסונות ומקדמת לימודי מדעים בקרב נערות ● לפני כחצי שנה היא גם מונתה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית ● בראיון ראשון בתפקיד, היא מסבירה איך החלל יכול לעזור לנו להתמודד עם אסונות ומגלה את מי הייתה רוצה לראות כאסטרונאוטית הישראלית הראשונה

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

קרן כספית או פיקדון? הורדת הריבית מסבכת את התשובה

השילוב בין התייקרות הקרנות לירידת הריבית מחייב את חוסכי הקרנות הכספיות לחשב מסלול מחדש ● מהזדמנויות באפיק הצמוד ועד לקרנות "תאריכי יעד": אלו החלופות שעל השולחן

ניר בר-דעה

התשואה הגבוהה בתולדותיה: קרן ברידג'ווטר מסכמת שנה

ברידג'ווטר שוברת שיא ומסכמת את 2025 עם תשואה של 33% בקרן המרכזית שלה, Pure Alpha ● הקרן שמנוהלת ע"י ניר בר-דעה נהנתה מהעליות במניות הקשורות לתחום ה-AI וגם מהתנודתיות שנוצרה כשהנשיא טראמפ הטיל מכסים ● מייסד הקרן, ריי דליו מכר השנה את מניותיו בקרן ונפרד, "זה היה מסע מדהים"

מה עושים כשהמנהל מביא תוצאות, אבל פוגע בעובדים? / צילום: Shutterstock

מה עושים כשהמנהל מביא תוצאות, אבל פוגע בעובדים? זה הרגע שבו נבחנת מנהיגות אמיתית בארגון

איך נכון לנהוג כשעובד מגויס למילואים, וערך הנאמנות מתנגש בצורך להמשיך בביצועים גבוהים? או כשהמשקיעים דורשים דיסקרטיות והעובדים שקיפות? ● ערכים מתנגשים בצרכים עסקיים מדי יום בארגון - אבל סגנון המנהיגות החדש מכוון אותנו דווקא לא להכריע ● איך עושים את זה?

צבאות נאט''ו מרחיבים את הגיוס / עיצוב: אלישע נדב

צבאות אירופה מרחיבים את הגיוס: האם האזרחים יסכימו להילחם למען המולדת?

אחרי עשורים של שלווה מדינות אירופה משנות סדרי עדיפויות - ומסיטות תקציבים לעסקאות נשק ● אלא שבזמן שמחסני החירום מתמלאים, נחשפת החוליה החסרה: לוחמים ● בשנה הקרובה ייכנסו לתוקף תוכניות גיוס, והן יידרשו לשאלה הקשה: האם אזרחיהן מוכנים לשלם מחיר אישי בשדה הקרב? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

מהי מילת השנה באנגלית שבחר מילון אוקספורד ל־2025? / צילום: Shutterstock

מהי מילת השנה באנגלית שבחר מילון אוקספורד ל־2025?

מהי עיר הבירה של סומלילנד, איך קוראים למותג הגלידות שהשיק בחודש שעבר הכדורסלן דני אבדיה, ומי ניסה לפייס את שכניו בפאלו אלטו באמצעות אוזניות חוסמות רעשים? ● הטריוויה השבועית

זום גלובלי / צילום: Reuters

בנגלדש הכריזה על יום אבל לאומי, והאיומים של סין מחריפים

נשיא סין מחריף טונים מול טייוואן ● אבל לאומי בבנגלדש על מות של ראש הממשלה הראשונה ● בארה"ב חוקרים פרסום על הונאת ענק של מעונות יום סומליים ● ובשווייץ השנה החדשה נפתחה בטרגדיה ● זום גלובלי, מדור חדש 

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

נגמ"שים וטילים: הרכישה הגדולה של גרמניה, והקשר לרפאל

צבא גרמניה ברכישת ענק של 200 נגמ"שים עם משגרים מתוצרת רפאל ● חברת האוזניות מנתניה, שנסחרת בבורסה בניו יורק, החלה במכירת מערכות שמע טקטיות ללקוחה ביבשת אסיה ● וגם: הודו השלימה את המשלוח הראשון לצבא מרוקו של משוריינים במסגרת עסקה רחבה בין הצדדים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דירה למכירה. כבר לא סמל סטטוס / צילום: תמר מצפי

כבר לא רוצים דירה: שיעור משקיעי הנדל"ן הגיע בחודש שעבר לשפל היסטורי

לא מעט מומחים ניסו להסביר את המספרים העגומים בשוק הדיור - שרוכשי הדירות מחכים לסיום המלחמה, לחזרת החטופים, להורדת הריבית - אבל כל אלה קרו, והמכירות עדיין ברצפה ● השאלה הגדולה איננה מתי הריבית תרד, אלא מתי יחזור האמון בשוק הזה

אנילוטי / צילום: אפיק גבאי

20 שנה של אוכל טוב ואירוח מספק לא הולכות ברגל

"גוצ'ה" התל אביבית עומדת היטב במבחן הזמן, ויש לה תפקיד חשוב שכמעט ונעלם: מסעדה שהיא חלק מהחיים, לא אירוע חד-פעמי

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

מינהל התכנון רשם שיא באישור יחידות דיור, אך רובן יישארו על הנייר

מינהל התכנון פרסם את נתוני השנה החולפת, בו מוצגים הפעילות בתחומי הדיור, התשתיות, התחבורה והשטחים הפתוחים ● מהנתונים בתחום הדיור, עולה כי מוסדות התכנון הציגו ביצועים שגבוהים ב-80% מהיעד הממשלתי שעמד על אישור 125 אלף דירות ● פער זה מתקרב כבר למיליון דירות, שלפי קצב הבנייה הנוכחי מספיק ל-15 שנים

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

ועדת המינויים אישרה: מיכל עבאדי-בויאנג'ו חוזרת לתפקיד החשבת הכללית

ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה אישרה את בחירתה של מיכל עבאדי-בויאנג’ו לתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר ● במקביל, בכוונת שר האוצר להביא לאישור הממשלה גם את מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף התקציבים

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים במגדל העמק / צילום: אנגלו סכסון מגדל העמק

קריית טבעון עולה על רדאר המשקיעים? בכמה נמכרה דירת 4 חדרים במגדל העמק

דירת 4 חדרים במגדל העמק בשטח של 115 מ"ר עם מרפסת, נמכרה תמורת 1.59 מיליון שקל ● המוכרים זכו בדירה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן", ורכשו אותה תמורת 930 אלף שקל ● "הדירה נמכרה על רקע העניין הגובר באזור, בעקבות הכרזה על הקמת הקמפוס של אנבידיה" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שנה מצוינת בבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

שיא של 16 שנה: אלו התשואות של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל ב-2025

חודש דצמבר הסתכם בתשואה של כ-1% במסלולים הכלליים, כך לפי בית ההשקעות מיטב ● כפי שהוערך בגלובס, בשנה כולה החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתשואה של 15% ובמסלולי המניות מ-25% ● מנגד, מסלולי ה-S&P 500 אכזבו עם תשואה של פחות מ-4%. הסיבה העיקרית: זינוק של מעל 50% בבורסה בת"א