גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החולשה של מדינות "חגורת החלודה" הפכה לצרה צרורה עבור טראמפ

מדינות עם בסיס תעשייתי חזק כוויסקונסין, פנסילבניה, אוהיו, ומישיגן לא השתתפו בחגיגת הצמיחה של ארה"ב בקדנציה הראשונה של טראמפ ● ג'ו ביידן לא מתכוון להחמיץ את ההזדמנות לקרוץ להן ולהפיל על הנשיא המכהן את הדשדוש שאליו נקלעו

טראמפ במפעל למכונות כביסה באוהיו. מרוץ אחר הקולות של עובדי הייצור / צילום: Joshua Roberts, רויטרס
טראמפ במפעל למכונות כביסה באוהיו. מרוץ אחר הקולות של עובדי הייצור / צילום: Joshua Roberts, רויטרס

1.

כאשר ברק אובמה עזב את הבית הלבן, בתחילת 2017, הוא יכול היה להתגאות בשמונה שנים של צמיחה. אחרי המשבר הפיננסי של 2008, ארה"ב נכנסה לתקופה ארוכה של התאוששות, ואפילו פריחה. האבטלה ירדה, המשק צמח, וגם השכר החציוני בארה"ב רשם עלייה בתקופת כהונתו. לכאורה, אלה היו תנאי פתיחה מצוינים עבור הילארי קלינטון, שיכולה הייתה להציע לבוחרים עוד מאותו דבר: שגשוג כלכלי.

אבל בדיעבד, בחלקים של הכלכלה האמריקאית היו סימני אזהרה. נכון, הכלכלה כולה צמחה, רבעון אחרי רבעון. אבל היו חלקים ממנה שלא השתתפו בחגיגה. למעשה, במהלך 2015, כלומר בשנה שקדמה לבחירות, המגזר התעשייתי בארה"ב נכנס למיתון. לפי נתוני הפדרל ריזרב, בסוף 2015 הייצור התעשייתי הכולל היה נמוך ב-1.8% לעומת סוף 2014. אם לתרגם את המספרים האלה למילים, המשמעות היא שעובדי התעשייה לא בהכרח חשו חלק מהשגשוג הכללי בפתח שנת הבחירות של 2016.

הייצור התעשייתי נבלם עוד לפני הקורונה

המשך הסיפור ידוע: בנובמבר באותה שנה, דונלד טראמפ טרף את הקלפים וזכה בניצחון מפתיע בבחירות. הוא עשה זאת, בין היתר, תוך שהוא כובש את מעוזי "חגורת החלודה" - מדינות עם בסיס תעשייתי חזק כמו כמו ויסקונסין, פנסילבניה, אוהיו, ומישיגן - בחלק מהמקרים בהפרשים של עשרות אלפי קולות בלבד. המסר של "להחזיר את אמריקה לגדולה", להחזיר לארה"ב את משרות הייצור שנדדו מעבר לים ולהילחם בסין ש"גונבת את מקומות העבודה" - מצא כנראה במדינות האלה אוזן קשבת.

2.

ארבע שנים מאוחר יותר, והמצב נראה דומה באופן מפתיע - אבל לרעתו של טראמפ. לפני שהמגפה היכתה, טראמפ יכול היה להתגאות בשלוש שנות צמיחה רצופה ובשיעור אבטלה שירד לשפל של חמישים שנה. אבל כמו ב-2015, גם ב-2019 המגזר התעשייתי העיב על התמונה. אחרי שנתיים של שגשוג שנרשמו במהלך מחצית הקדנציה הראשונה של טראמפ בבית הלבן, ב-2019 נרשם מיתון תעשייתי בארה"ב. בסוף 2019, לפי נתוני הפד, הייצור התעשייתי היה נמוך ב-1% בהשוואה לסוף 2018.

כך שכאשר בעצרות שלו בקמפיין הנוכחי טראמפ מכריז על "נס ייצור" שקרה במהלך כהונתו - אין לכך בהכרח הד במציאות בשטח במדינות חגורת החלודה. כך למשל, לפי נתוני אתר "פוליטיקו", בפברואר השנה, כלומר לפני המגפה, מישיגן איבדה כעשרת אלפים משרות ייצור בחישוב שנתי, ואילו אוהיו איבדה כאלפיים משרות. בשבועות האחרונים שוב עולה לכותרות מפעל הענק של פוקסקון, שאמור היה לקום בוויסקונסין ולהעסיק 13 אלף עובדי ייצור, מיזם שנחגג על ידי טראמפ - אבל בפועל העסיק רק 300 עובדים בסוף 2019. המפעל בוויסקונסין היה לפיל לבן, וסמל להבטחה שלא התממשה.

וכל זה, כאמור, לפני הקורונה. המגפה גררה את הכלכלה האמריקאית, כולל המגזר התעשייתי, לצלילה חופשית בין פברואר לאפריל, ולמרות שהייצור התעשייתי התאושש בחודשים שלאחר מכן, הוא עדיין רחוק מלחזור לרמות שלו מלפני המגפה (הוא עדיין נמוך ב-7.1%). בספטמבר שוב נרשמה ירידה.

3.

לנתונים כלכליים לוקח זמן להתעדכן, וגם המשמעות של המיתון התעשייתי ב-2015 כנראה לא הובנה בזמן אמת. בספטמבר 2018, כמעט שנתיים אחרי הבחירות הקודמות, הסביר מאט אובראיין פרשן "הוושינגטון פוסט" בזמנו, שהמצב הכלכלי לא היה מזהיר עבור עובדי הצווארון הכחול בתחילת 2016. ממש במקביל אליו, הכתיר פרשן "הניו יורק טיימס" ניל אירווין את ההאטה שנרשמה בחלקים מכלכלת ארה"ב ב-2016 (ושהמיתון התעשייתי תרם להם), בתור "האירוע הכלכלי הכי חשוב ושהכי לא שמו לב אליו בעשור החולף".

ואילו הכלכלן ברד סטסר, מהאנליסטים המבריקים של הכלכלה האמריקאית, לשעבר בכיר במשרד האוצר האמריקאי והיום חוקר במועצה לקשרי חוץ, קבע בשנה שעברה שהמיתון התעשייתי של 2015-2016 עדיין לא מקבל את המשקל הראוי לו. בסיפור שאותו מגולל סטסר, אפשר לזהות שרשרת אירועים שמתחילה ב-2014 וכוללת בין היתר הבדלי גישה בין הפד לבנקים המרכזיים באירופה ויפן, שמביאה להתחזקות הדולר, והופכת את הייצור האמריקאי לפחות תחרותי. במקביל, משחקים תפקיד גם גורמים נוספים, כמו הירידה במחירי הנפט.

ומה הפעם? בביקור שערך במפעל באוהיו לפני שבועיים, קבע ג'ו ביידן ש"ייצור הוא עמוד השדרה של אמריקה, אבל היינו במיתון תעשייתי בגלל דונלד טראמפ עוד לפני שהווירוס היכה". ובאמת, אם יש גורם אחד שאליו שבים הפרשנים והאנליסטים, זוהי מלחמת הסחר עם סין, אחד המהלכים המרכזיים שהוביל טראמפ בבית הלבן, שרשמה החרפה במהלך 2019.

"האירוניה הבלתי נמנעת היא שמלחמות הסחר של טראמפ עזרו ליצור תרחיש דומה לזה שעזר לו להיבחר ב-2016", כתב פרשן בלומברג שון דונן, בשנה שעברה. אבל לצד מלחמות הסחר, צריך להזכיר גם גורמים נוספים, כמו העלאות הריבית של הפד בשנה שקודם לכן, הירידה במחירי הנפט, וגם הצרות הספציפיות של ענקית המטוסים בואינג.

4.

מה המשמעות של החולשה במגזר התעשייתי? זו כבר שאלה שקשה לענות עליה. ארבע שנים אחרי ניצחונו של טראמפ והפרשנים ומדעני המדינה עדיין מתווכחים על הסיבות לניצחונו בבחירות הקודמות. האם זו הכלכלה והפגיעה של הטכנולוגיה והגלובליזציה בעובדי הצווארון הכחול? האם זו הטינה לאליטות בחופי ארה"ב ולממסד בוושינגטון? או האם זו הנכונות של טראמפ לשחק בבוטות על המתחים הבין גזעיים בארה"ב, והרטוריקה הלאומנית שלו? האם בכלל צריך לבחור סיבה אחת מבין כל אלה?

על אותו משקל, אפשר לטעון שטראמפ אולי לא בהכרח סיפק לפועלי הצווארון הכחול במערב התיכון את הסחורה בשנתיים האחרונות, אם מסתכלים על נתונים יבשים כמו סך כל מקומות העבודה או היקף הייצור. אבל טראמפ כן נתן להם הכרה. הוא כן עורך שם עצרות, הוא כן מדבר על חשיבות התעשייה, והוא כן מפגין קו לוחמני מול סין.

העניין הוא שביידן אינו הילארי קלינטון. מעבר לעובדה שיש לו קשרים רבי שנים עם איגודי העובדים, ביידן גם למד את הלקח של 2016, וגם הוא פונה ישירות אל פלח הבוחרים הזה, מדבר על החלק שלו בהצלת תעשיית הרכב ב-2008, ועל חשיבותם של מקומות עבודה טובים, ועל תוכניות ההשקעה שלו.

וכמובן, צריך להוסיף לתמונה את מגפת הקורונה, ששוב מרימה ראש בארה"ב, ורושמת זינוק במדינות המערב התיכון, כולל בוויסקונסין, פנסילבניה ומישיגן. המגפה מביאה איתה חששות בריאות וחששות כלכליים ששלובים זה בזה, ומניתוח שפירסם "הפייננשל טיימס", עולה שבמדינות המתנדנדות שבהן נרשם זינוק גבוה יותר במקרים, יש גם שיעור תמיכה גבוה יותר בביידן.

בסופו של דבר, גם אם נהוג לשנן ש"זו הכלכלה, טמבל", בעקבות יועצו של ביל קלינטון, ג'יימס קארוויל, הרי שאין בהכרח גורם אחד מובהק שמכריע את הבחירות. ובכל זאת, החולשה במגזר התעשייתי היא עוד סיבה לדאגה עבור טראמפ.

עוד כתבות

נשים מציגות את דגל סומלילנד לאחר הבחירות לשלטון ב־2024 / צילום: ap, Abdirahman Aleeli

המהלך שמטלטל את אפריקה: למה ישראל הכירה בסומלילנד?

ישראל הפכה לחברה הראשונה באו"ם שמכירה רשמית בסומלילנד כמדינה עצמאית ● מה החשיבות הביטחונית של הצעד למערכה נגד החות'ים, מי המדינה שמשקיעה מאות מיליוני דולרים בטריטוריה האפריקאית - ואיך מגיב העולם למהלך? גלובס עושה סדר

ערן אורן, מנכ''ל וובי, אורן כהן, יו''ר אורן מזרח ועמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: נעם מורנו, מארק ניימן-לע''מ, ענבל מרמרי

קושי בעסקת רכישת WOBI? רשות שוק ההון דרשה הבהרות מהפניקס

הפניקס נדרשה להציג הבהרות לכך שרכישת סוכנות WOBI, המאפשרת השוואות מחירי ביטוח אונליין, לא תפגע בתחרות ● האם העסקה תצא מהפלונטר?

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השינויים שישפיעו על הכסף שלנו ב-2026 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

כל מה שצריך לדעת על השינויים שישפיעו על הכסף שלנו לקראת 2026 ● מה ההבדלים בין פוליסות חיסכון וגמל להשקעה ואיפה מרוויחים יותר ● זו השנה החזקה בשוק ההנפקות מאז 2021 בבורסה בת"א - ואלו ההנפקות הגדולות ● וגם: למה כדאי לכם להשקיע בזהב?

צחי (מימין) ועידו חג'ג' / צילום: ישראל הדרי

דירות בלי חניה, קומת קרקע ציבורית ותחרות מטורפת: האחים חג'ג' מסבירים איך בכל זאת מוכרים בתקופה מאתגרת

צחי ועידו חג'ג', בעלי קבוצת חג'ג', מספרים איך ניצלו את ההתעוררות שיצר הקמפיין של המתחרה בשדה דב ("בלי הדמיות יצאנו לשיווק") ● בראיון משותף עם האדריכל הישראלי ערן חן הם מדברים על המחירים ועל אתגרי התכנון בקו ראשון לים

רן גואילי ז''ל

דיווח: "ישראל חטפה מחבל שמעורב בהחזקת רן גואילי בשבי"

צה"ל: נחתמה תוכנית העבודה המשולשת לשיתופי פעולה צבאיים של יוון, קפריסין וישראל ● לראשונה מחיסול סינוואר: המסר מאחורי הבחירות להנהגת חמאס ● פסגת טראמפ-נתניהו, והמוקש שרה"מ ינסה לבלום בעזה ● על רקע המחסור בלוחמים: בצבא בחנו אפשרות לגייס ילדי עובדים זרים ● בסומלילנד מבהירים: "לא הסכמנו לקלוט תושבי עזה בשטחנו ● עדכונים שוטפים

עסקת הגז עם מצרים יוצאת לדרך / עיצוב: אלישע נדב

הסכם הגז עם מצרים: מיליארדים למדינה או שנשלם על זה ביוקר?

בשנה הקרובה תחל ישראל לספק גז טבעי למצרים - בהסכם היצוא הגדול ביותר שנחתם כאן ● המהלך צפוי להכניס למדינה 58 מיליארד שקל עד 2040, להמריץ את הרחבת החיפושים בים התיכון ולהפחית את המחיר המקומי ● אבל הוא גם פוגע דרמטית בעתודות, וכשתגיע העת לייבא, זה יעלה לנו יותר ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

מערכת הלייזר אור איתן / צילום: דובר צה''ל

עידן חדש: מערכת הלייזר "אור איתן" נמסרה לצה"ל

מפא"ת וחברת רפאל מסרו הבוקר לצה"ל את מערכת הלייזר "אור איתן" ● המערכת, שהוכיחה את יעילותה בסדרת ניסויים נרחבת, תיקלט בחיל האוויר ותשתלב במערך ההגנה הרב־שכבתי של מדינת ישראל

משרד הפנים / צילום: איל יצהר

משפחות ברוכות ילדים ייפגעו: הנחות הארנונה מתעדכנות לקראת שנת 2026

משרד הפנים הפיץ טיוטת תקנות חדשה אשר מעדכנת את הקריטריונים ואת המשכורות הממוצעות המזכים בהנחה בארנונה • השורה התחתונה: שיעור ההנחה יורד לכלל הזכאים, אך טווחי המשכורות מורחבים

ג'פרי הינטון, מארק צוקרברג, סם אלטמן / צילום: ap

מה באמת חושבים המוחות המבריקים בעולם על בינה מלאכותית

בכנס שהפך למוקד העלייה לרגל של עולם הטכנולוגיה, חוקרים חנוניים חגגו במסיבות יאכטה והתכנסו על גגות כדי להחליף רכילות ולהשוות רשמים ● כולם היו במצב רוח מרומם

כמה עולה לגור במרחק הליכה מהים / צילום: Shutterstock

7 מיליון שקל בנהריה, 58 מיליון בתל אביב: כמה עולה לגור ליד הים בישראל?

2025 סיפקה שלל עסקאות בלתי שגרתיות על קו החוף. יצאנו לבדוק את המובילות שבהן ● הסקירה כוללת מדגם של עסקאות שבוצעו לאורך חוף הים התיכון - מנהריה שבצפון ועד לאשקלון שבדרום

באיראן מודאגים: המדינה ממערב אסיה שמתקרבת לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: באיראן מודאגים מהתחממות היחסים בין ישראל וארמניה, החלום האימפריאלי של ארדואן נתקל בקשיים ויש קשר לישראל, ובאירלנד לא מכירים בזה שיש אנטישמיות במדינה • כותרות העיתונים בעולם

השנה הטובה של הבורסה / צילום: Shutterstock

שיאניות התשואה וחגיגת משקיעי הריטייל: 5 הערות על השנה ההיסטורית בבורסה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מסכמת את אחת השנים הטובות בתולדותיה ומפרסמת את הנתונים של 2025: מחזורי המסחר זינקו, שוק ההנפקות התאושש, ומניות הפיננסים הפכו ללהיט ללא תחרות ● וגם: המשקיעים שהציפו את השוק

גביע העולם בשלוש מדינות / עיצוב: אלישע נדב

מחירי הכרטיסים למונדיאל שברו שיא היסטורי. איזו נבחרת היא היקרה ביותר?

המשחקים האחרונים של רונאלדו ומסי, אורחים כמו מאסק, צוקרברג וטראמפ ופריסה על פני שלוש מדינות הפכו את מונדיאל 2026, שייערך ביוני, לאירוע חריג בכל קנה־מידה ● לראיה: מחירי הכרטיסים שברו שיא היסטורי ● בפיפ"א צופים 6.5 מיליון מבקרים, שייצרו 185 אלף מקומות עבודה למקומיים ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

מרכז המיון דואר ישראל / צילום: גיא יחיאלי

אחרי שנה כחברה פרטית, בדואר ישראל מתעודדים מ-231 אלף תלונות בלבד

שנה אחרי ההפרטה, בדואר ישראל מנסים להוכיח שתם עידן הפקסים והחבילות האבודות ● המנכ"ל לרון מציג ירידה עקבית בתלונות והשקעות ענק במיון, אך בשטח, מורשת העבר עדיין מנצחת ● כעת, עם שאיפות להפוך לבנק ורפורמת המע"מ, הדואר מתייצב למבחן מציאות

הטרנד החדש של עולם הדייטינג / איור: נוצר ב־AI באמצעות ננו בננה

כשאמא משתלטת לך על פרופיל הדייטינג

רווקים מותשים לוקחים הימור ונותנים לבני המשפחה לקחת פיקוד על אפליקציות כמו באמבל ו־Hinge

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם הירידות החדות ימשיכו גם במסחר היום, ומה יעשו הדואליות?

מימושים חדים וחשש מהסלמה ביטחונית צפויים להמשיך להעיב היום על הבורסה בתל אביב, רגע לפני המעבר לשבוע המסחר החדש ● מניות הארביטראז' ייתנו פוש ירוק מתון בפתיחת המסחר, אך ככל שהירידות יימשכו הן עלולות להשליך על ביצועי 2025 ועל ההנפקות שעל הפרק ● וול סטריט מאותתת על עייפות, הזהב והכסף חוזרים למרכז הבמה והביטקוין מאכזב ● וגם: למה הנפט יורד?

יא–פינג (אבי) לי, הדיפלומטית הבכירה של טייוואן בתל אביב / צילום: באדיבות הנציגות הכלכלית והתרבותית של טייוואן בתל אביב

הבכירה שמצהירה: "כשסין תפלוש לטייוואן - הנזק לתמ"ג העולמי יהיה 10 טריליון דולר"

יא-פינג (אבי) לי, הדיפלומטית הבכירה של טייוואן בתל אביב, מזהירה כי האי הוא רק מטרה ראשונה בדרכה של סין "לשבש את הסדר העולמי", ומזהירה כי הפלישה עלולה לקרות עד 2027 ● בראיון מיוחד היא מספרת גם על יחסי הסחר הפורחים עם ישראל ועל הלקחים מהמלחמה במזרח התיכון ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

יינות קבוצת אמפורה / צילום: אנטולי מיכאלו

עם קצת עזרה מהמבקרים ביקב: חשיבותה של קבוצת אמפורה לתרבות היין בישראל גדולה מהיקף הייצור שלה

יקב אמפורה הפיק יינות בומבסטיים ויקרים, ואז החליף ידיים ושינה כיוון ● ההימור על יינן צעיר ומוכשר השתלם, החתירה ליוקרה הומרה לנגישות מקומית, ומרכז המבקרים ביסס את מעמדו כביקור חובה לחובבי יין

השר אלי כהן והשר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי אמסלם - לע''מ, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

פשרה בממשלה: האוצר יקבל דריסת רגל בהחלטות על משק החשמל

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום פשרה בין בצלאל סמוטריץ' לאלי כהן, ולפיה החלטות מדיניות במשק החשמל שחוצות עלות תקציבית מסוימת יעברו רק לאחר התייעצות עם משרד האוצר ● זאת לאחר שבאוצר הזהירו כי צעדים יקרים עלולים להתגלגל לחשבון החשמל של הצרכנים ולהזין את האינפלציה, ודרשו זכות וטו

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

היועץ הפיננסי ישלם מאות אלפים בגלל שלא מנע מבעל עסק להקים אותו

העליון קבע כי זכותם של עורכי דין לשכר־טרחה אינה גוברת על האינטרס הציבורי שבחילוט כספי נאשמים ● ביהמ"ש דחה תביעה לפיצול משק חקלאי בין שתי אחיות ● יועץ פיננסי חויב לפצות בעל עסק שקרס, לאחר שנקבע כי היה עליו לייעץ לו שלא לפתוח את העסק מלכתחילה ● 3 פסקי דין בשבוע