גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החולשה של מדינות "חגורת החלודה" הפכה לצרה צרורה עבור טראמפ

מדינות עם בסיס תעשייתי חזק כוויסקונסין, פנסילבניה, אוהיו, ומישיגן לא השתתפו בחגיגת הצמיחה של ארה"ב בקדנציה הראשונה של טראמפ ● ג'ו ביידן לא מתכוון להחמיץ את ההזדמנות לקרוץ להן ולהפיל על הנשיא המכהן את הדשדוש שאליו נקלעו

טראמפ במפעל למכונות כביסה באוהיו. מרוץ אחר הקולות של עובדי הייצור / צילום: Joshua Roberts, רויטרס
טראמפ במפעל למכונות כביסה באוהיו. מרוץ אחר הקולות של עובדי הייצור / צילום: Joshua Roberts, רויטרס

1.

כאשר ברק אובמה עזב את הבית הלבן, בתחילת 2017, הוא יכול היה להתגאות בשמונה שנים של צמיחה. אחרי המשבר הפיננסי של 2008, ארה"ב נכנסה לתקופה ארוכה של התאוששות, ואפילו פריחה. האבטלה ירדה, המשק צמח, וגם השכר החציוני בארה"ב רשם עלייה בתקופת כהונתו. לכאורה, אלה היו תנאי פתיחה מצוינים עבור הילארי קלינטון, שיכולה הייתה להציע לבוחרים עוד מאותו דבר: שגשוג כלכלי.

אבל בדיעבד, בחלקים של הכלכלה האמריקאית היו סימני אזהרה. נכון, הכלכלה כולה צמחה, רבעון אחרי רבעון. אבל היו חלקים ממנה שלא השתתפו בחגיגה. למעשה, במהלך 2015, כלומר בשנה שקדמה לבחירות, המגזר התעשייתי בארה"ב נכנס למיתון. לפי נתוני הפדרל ריזרב, בסוף 2015 הייצור התעשייתי הכולל היה נמוך ב-1.8% לעומת סוף 2014. אם לתרגם את המספרים האלה למילים, המשמעות היא שעובדי התעשייה לא בהכרח חשו חלק מהשגשוג הכללי בפתח שנת הבחירות של 2016.

הייצור התעשייתי נבלם עוד לפני הקורונה

המשך הסיפור ידוע: בנובמבר באותה שנה, דונלד טראמפ טרף את הקלפים וזכה בניצחון מפתיע בבחירות. הוא עשה זאת, בין היתר, תוך שהוא כובש את מעוזי "חגורת החלודה" - מדינות עם בסיס תעשייתי חזק כמו כמו ויסקונסין, פנסילבניה, אוהיו, ומישיגן - בחלק מהמקרים בהפרשים של עשרות אלפי קולות בלבד. המסר של "להחזיר את אמריקה לגדולה", להחזיר לארה"ב את משרות הייצור שנדדו מעבר לים ולהילחם בסין ש"גונבת את מקומות העבודה" - מצא כנראה במדינות האלה אוזן קשבת.

2.

ארבע שנים מאוחר יותר, והמצב נראה דומה באופן מפתיע - אבל לרעתו של טראמפ. לפני שהמגפה היכתה, טראמפ יכול היה להתגאות בשלוש שנות צמיחה רצופה ובשיעור אבטלה שירד לשפל של חמישים שנה. אבל כמו ב-2015, גם ב-2019 המגזר התעשייתי העיב על התמונה. אחרי שנתיים של שגשוג שנרשמו במהלך מחצית הקדנציה הראשונה של טראמפ בבית הלבן, ב-2019 נרשם מיתון תעשייתי בארה"ב. בסוף 2019, לפי נתוני הפד, הייצור התעשייתי היה נמוך ב-1% בהשוואה לסוף 2018.

כך שכאשר בעצרות שלו בקמפיין הנוכחי טראמפ מכריז על "נס ייצור" שקרה במהלך כהונתו - אין לכך בהכרח הד במציאות בשטח במדינות חגורת החלודה. כך למשל, לפי נתוני אתר "פוליטיקו", בפברואר השנה, כלומר לפני המגפה, מישיגן איבדה כעשרת אלפים משרות ייצור בחישוב שנתי, ואילו אוהיו איבדה כאלפיים משרות. בשבועות האחרונים שוב עולה לכותרות מפעל הענק של פוקסקון, שאמור היה לקום בוויסקונסין ולהעסיק 13 אלף עובדי ייצור, מיזם שנחגג על ידי טראמפ - אבל בפועל העסיק רק 300 עובדים בסוף 2019. המפעל בוויסקונסין היה לפיל לבן, וסמל להבטחה שלא התממשה.

וכל זה, כאמור, לפני הקורונה. המגפה גררה את הכלכלה האמריקאית, כולל המגזר התעשייתי, לצלילה חופשית בין פברואר לאפריל, ולמרות שהייצור התעשייתי התאושש בחודשים שלאחר מכן, הוא עדיין רחוק מלחזור לרמות שלו מלפני המגפה (הוא עדיין נמוך ב-7.1%). בספטמבר שוב נרשמה ירידה.

3.

לנתונים כלכליים לוקח זמן להתעדכן, וגם המשמעות של המיתון התעשייתי ב-2015 כנראה לא הובנה בזמן אמת. בספטמבר 2018, כמעט שנתיים אחרי הבחירות הקודמות, הסביר מאט אובראיין פרשן "הוושינגטון פוסט" בזמנו, שהמצב הכלכלי לא היה מזהיר עבור עובדי הצווארון הכחול בתחילת 2016. ממש במקביל אליו, הכתיר פרשן "הניו יורק טיימס" ניל אירווין את ההאטה שנרשמה בחלקים מכלכלת ארה"ב ב-2016 (ושהמיתון התעשייתי תרם להם), בתור "האירוע הכלכלי הכי חשוב ושהכי לא שמו לב אליו בעשור החולף".

ואילו הכלכלן ברד סטסר, מהאנליסטים המבריקים של הכלכלה האמריקאית, לשעבר בכיר במשרד האוצר האמריקאי והיום חוקר במועצה לקשרי חוץ, קבע בשנה שעברה שהמיתון התעשייתי של 2015-2016 עדיין לא מקבל את המשקל הראוי לו. בסיפור שאותו מגולל סטסר, אפשר לזהות שרשרת אירועים שמתחילה ב-2014 וכוללת בין היתר הבדלי גישה בין הפד לבנקים המרכזיים באירופה ויפן, שמביאה להתחזקות הדולר, והופכת את הייצור האמריקאי לפחות תחרותי. במקביל, משחקים תפקיד גם גורמים נוספים, כמו הירידה במחירי הנפט.

ומה הפעם? בביקור שערך במפעל באוהיו לפני שבועיים, קבע ג'ו ביידן ש"ייצור הוא עמוד השדרה של אמריקה, אבל היינו במיתון תעשייתי בגלל דונלד טראמפ עוד לפני שהווירוס היכה". ובאמת, אם יש גורם אחד שאליו שבים הפרשנים והאנליסטים, זוהי מלחמת הסחר עם סין, אחד המהלכים המרכזיים שהוביל טראמפ בבית הלבן, שרשמה החרפה במהלך 2019.

"האירוניה הבלתי נמנעת היא שמלחמות הסחר של טראמפ עזרו ליצור תרחיש דומה לזה שעזר לו להיבחר ב-2016", כתב פרשן בלומברג שון דונן, בשנה שעברה. אבל לצד מלחמות הסחר, צריך להזכיר גם גורמים נוספים, כמו העלאות הריבית של הפד בשנה שקודם לכן, הירידה במחירי הנפט, וגם הצרות הספציפיות של ענקית המטוסים בואינג.

4.

מה המשמעות של החולשה במגזר התעשייתי? זו כבר שאלה שקשה לענות עליה. ארבע שנים אחרי ניצחונו של טראמפ והפרשנים ומדעני המדינה עדיין מתווכחים על הסיבות לניצחונו בבחירות הקודמות. האם זו הכלכלה והפגיעה של הטכנולוגיה והגלובליזציה בעובדי הצווארון הכחול? האם זו הטינה לאליטות בחופי ארה"ב ולממסד בוושינגטון? או האם זו הנכונות של טראמפ לשחק בבוטות על המתחים הבין גזעיים בארה"ב, והרטוריקה הלאומנית שלו? האם בכלל צריך לבחור סיבה אחת מבין כל אלה?

על אותו משקל, אפשר לטעון שטראמפ אולי לא בהכרח סיפק לפועלי הצווארון הכחול במערב התיכון את הסחורה בשנתיים האחרונות, אם מסתכלים על נתונים יבשים כמו סך כל מקומות העבודה או היקף הייצור. אבל טראמפ כן נתן להם הכרה. הוא כן עורך שם עצרות, הוא כן מדבר על חשיבות התעשייה, והוא כן מפגין קו לוחמני מול סין.

העניין הוא שביידן אינו הילארי קלינטון. מעבר לעובדה שיש לו קשרים רבי שנים עם איגודי העובדים, ביידן גם למד את הלקח של 2016, וגם הוא פונה ישירות אל פלח הבוחרים הזה, מדבר על החלק שלו בהצלת תעשיית הרכב ב-2008, ועל חשיבותם של מקומות עבודה טובים, ועל תוכניות ההשקעה שלו.

וכמובן, צריך להוסיף לתמונה את מגפת הקורונה, ששוב מרימה ראש בארה"ב, ורושמת זינוק במדינות המערב התיכון, כולל בוויסקונסין, פנסילבניה ומישיגן. המגפה מביאה איתה חששות בריאות וחששות כלכליים ששלובים זה בזה, ומניתוח שפירסם "הפייננשל טיימס", עולה שבמדינות המתנדנדות שבהן נרשם זינוק גבוה יותר במקרים, יש גם שיעור תמיכה גבוה יותר בביידן.

בסופו של דבר, גם אם נהוג לשנן ש"זו הכלכלה, טמבל", בעקבות יועצו של ביל קלינטון, ג'יימס קארוויל, הרי שאין בהכרח גורם אחד מובהק שמכריע את הבחירות. ובכל זאת, החולשה במגזר התעשייתי היא עוד סיבה לדאגה עבור טראמפ.

עוד כתבות

הילה ויסברג והלית ינאי-לויזון בשיחה עם ינקי קוינט / צילום: לע''מ

האיש שאחראי על קרקעות המדינה: "מחירי הדירות ימשיכו לרדת, אפילו ב-10%"

שיחה עם ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל היוצא ● על העימותים עם האוצר, ההישגים במחיר למשתכן והטענות כלפיו לאפליית ערבים: "חשוב שבקו הגבול יישב ציבור שיודע להגן על היישובים"

ציפו לתשואה גבוהה והתאכזבו / אילוסטרציה: Shutterstock

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%

משקיעים רבים גילו לאחרונה ששנה פנטסטית בתל אביב הניבה להם תשואה מביכה ● איך זה קרה? בחסות רפורמה של רשות שוק ההון שהתיימרה לעשות סדר, ובפועל יצרה בלבול וחוסר ודאות ● התוצאה: משקיעים חשבו שהשקיעו במסלולים בארץ, וגילו שנותרו מחוץ לחגיגה ● רשות שוק ההון: "יישום והשלכות הרפורמה בבחינה"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת משיק את "הסל של המדינה"; ברשתות טוענים: אין כאן בשורה

שר הכלכלה הציג היום את פרויקט "הסל של המדינה" - סל של 100 מהמוצרים הנמכרים ביותר בישראל, שישווקו במחיר הזול ביותר ● הסל יוצע ללקוחות ברשת מזון אחת שתיבחר במכרז ● ברקת טוען כי המהלך יסייע לבלום את יוקר המחיה, אך ברשתות השיווק לא מתרשמים

נמל ברברה, סומלילנד / צילום: Shutterstock

לידיעת הנוסע דני קושמרו: איך טסים לביקור בחברה החדשה של ישראל

המדינה האפריקאית הצעירה מבקשת לפתוח את שעריה לעולם, אבל הדרך לשם לא תמיד פשוטה ● איזו גישה הכי נוחה, איך מנפיקים ויזה בסומלילנד, ומה מעידים המטיילים?

סמלי האפליקציות של גרוק, ג'מיני, קלוד וצ'אט GPT / צילום: Shutterstock

העדכון החדש של X מעורר סערה: גרוק אפשר יצירת תוכן מיני של נשים וקטינים

צרפת, הודו ומלזיה פתחו בבדיקות דחופות נגד X (טוויטר לשעבר), לאחר שמודל הבינה המלאכותית גרוק אפשר למשתמשים ליצור תוכן מיני פוגעני ע"י עריכת תמונות של נשים וקטינים בפלטפורמה ● בין היתר על הפרק: סנקציות משפטיות

מיכלית נפט בחוף בוונצואלה / צילום: ap, Matias Delacroix

פוטנציאל הנפט הלא-ממומש של ונצואלה יכול להתהפך לטובת ארה"ב

ניהול גרוע של מונופול הנפט הממשלתי בידי נשיאי ונצואלה, הוגו צ'אבס וניקולס מדורו, וסנקציות אמריקאיות חסמו את "הזהב השחור" מלבוא לכדי מימוש ● כעת, בשל הפלת השלטון בוונצואלה, מזקקות הנפט בחוף הדרומי של ארה"ב יכולות להפוך לגורם מרכזי בעיבוד הנפט הזה לכדי מוצרי דלק לרחבי העולם

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

הממצא המפתיע שיכול לאתר ילדים בסטרס

מחקר של מכבידנט מצביע על קשר בין חיים במתח מתמשך, וספציפית בעוטף עזה, לשינויים בהתפתחות השיניים בקרב ילדים ● ביוביט גייסה 50 מיליון דולר למדידת לחץ דם רציפה באמצעות מדבקה ● מספר בתי חולים יחלו בקרוב להשתתף בתוכנית להכשרת רופאים בחמלה ● וגם: המוצר הישראלי ששימש לטיפול בנפגעי אסון השריפה בשווייץ, ומרכז החדשנות שיוצר סטארט-אפים בסח'נין ● השבוע בביומד

מייסדי KOI, עמית אסרף, עידן דרדיקמן ואיתי קרוק / צילום: עומר הכהן

פאלו אלטו במגעים לרכוש את KOI הישראלית בכ־400 מיליון דולר

לגלובס נודע כי החברה מנהלת מו"מ עם סטארט-אפ הסייבר הצעיר KOI, לקראת רכישה ראשונה בישראל בעידן שאחרי עזיבתו של המייסד ניר צוק ● KOI גייסה כ־48 מיליון דולר בלבד במהלך שני סבבים, ובין לקוחותיה נמנות הענקיות מיקרוסופט וגוגל

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

מכירת צים לחברה זרה? ועד העובדים קרא למדינה להתנגד

בוועד מעלים חששות משליטה של גורמים עוינים כגון קטאר ומפגיעה ברציפות האספקה למדינה ● בדיון בוועדת הכלכלה נקבע כי מוקדם מדי לקבל החלטות, וברשות החברות הבהירו כי עד כה כלל לא התקבלה פנייה מצים לבחון העברת בעלות

שדה התעופה של אתונה / צילום: ap, Thanassis Stavrakis

נתב"ג גם יושפע: תקלה סגרה את המרחב האווירי של יוון

בשל תקלה נסגר המרחב האווירי של יוון באופן זמני, והמראות ונחיתות בשדות תעופה ברחבי המדינה מעוכבות ● השבתת המרחב האווירי של יוון עלולה להשפיע גם על טיסות מישראל, שכן יוון משמשת נתיב מעבר מרכזי לטיסות רבות מישראל ליעדים באירופה

תעשיית הקרנות בשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

מהפך שלא נראה 4 שנים: זה האפיק הכי פופולרי ל־2025 בשוק הקרנות

בצל הזינוקים במדדי המניות המקומיים תעשיית הקרנות המקומית מסכמת שנת שיא, במהלכה זרמו אליה כ-73 מיליארד שקל ● אחרי 3 שנים קשות הקרנות המנוהלות חוזרות למרכז הבמה ● וגם: איזה אפיק זכה לאמון מחודש מצד המשקיעים?

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

פרויקט המטרו מתקרב לשוק ההון: נת"ע בוחנת גיוס חוב בבורסה

בנת"ע מקדמים הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק של פרויקט המטרו לבין ההכנסות ממסים ● המהלך זוכה לתמיכה ברשות החברות, אך ממתין להכרעת החשכ"לית הבאה

5 הערות על השנה ששברה את כל השיאים בשוק הגמל / צילום: Shutterstock

"שוק ההון התנתק מהכלכלה": האם אחרי שנה פנטסטית הגיע הזמן להקטין חשיפה למניות?

2025 הייתה השנה הכי טובה שראו החוסכים בישראל זה 16 שנה, אבל מסלול אחד פופולרי במיוחד אכזב את המשקיעים ● את טבלת התשואות הובילו שתי חברות ביטוח עם אהדה להשקעות בארץ ● ואיפה ממליצים המומחים לשים את הכסף ב־2026?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיזנקו בתל אביב מחר, ואיך תשפיע הדרמה בוונצואלה על הנפט?

השווקים בארץ ובעולם יגיבו מחר להשתלטות של ארה"ב על ונצואלה, ואנליסטים רבים מצביעים על כך שהמהלך מכוון גם נגד איראן ● הבורסה בת"א תזכה מחר לרוח גבית מהמניות הדואליות, שחוזרות עם פער ארביטראז' חיובי ● וגם: האם סנטה קלאוס ידלג השנה על וול סטריט, ומה אפשר ללמוד על ההמשך? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

גם דלק ישראל מביעה התעניינות ברכישתה של הוט מובייל

חברת דלק ישראל מביעה התעניינות ברכישת הוט מובייל, וזאת לאחר שפלאפון ופרטנר הגישו גם הן הצעות לרכישתה ● בשלב זה, רכישה פוטנציאלית של הוט מובייל ע"י דלק ישראל עשויה להתבצע באופן בלעדי על-ידה, אך ייתכן כי היא תבחר לעשות זאת עם שותפים אסטרטגיים

מכה הרסנית: איך משפיעה לכידתו של מדורו על איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נפילתו של נשיא ונצואלה היא מכה גם לאיראן, מה צפוי במזרח התיכון ב-2026, ומה אפשר ללמוד מהמעשים של ראש עיריית ניו יורק ביום הראשון שלו בתפקיד • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק ב-4.6% בנובמבר. וכמה מרוויחים בהייטק?

עפ"י הלמ"ס, השכר הממוצע למשרה של עובד ישראלי בחודש נובמבר 2025 עומד על 13,587 שקל ● בסך-הכול שוק העבודה ממשיך להיות חזק והדוק למדי, עם ביקוש ניכר לעובדים

עצות פרקטיות מכתבות חזית המדע / צילום: Shutterstock

איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים

חוקר המוח שהסביר מה מכשיל בני אדם במלחמות, המומחית שהזהירה מקבלת החלטות תחת לחץ, החוקרת שגילתה מה נותן לנו משמעות בחיים, זוכה הנובל שרוצה לשנות את כללי המשחק בכלכלה, והתובנה האופטימית שכדאי להפנים ● אלה העצות שאספנו השנה מהמרואיינים שלנו במדור "חזית המדע"

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק / צילום: איל יצהר

האזהרה החריפה של אהרן ברק: "אנחנו כבר לא דמוקרטיה ליברלית"

בנאום מצולם ששודר בהפגנה לציון 3 שנים לנאום השר יריב לוין בהכרזה על המהפכה המשפטית - תקף נשיא העליון לשעבר אהרן ברק את רה"מ בפרט ואת הממשלה בכלל: "זכויותינו כאזרחים מופרות יום-יום - מפעל החיים של כולנו בסכנה" • הוא מתח ביקורת על המשטרה: "מפעילה את כוחה בצורה לא שוויונית ולא מרוסנת" • וקרא למפלגות שעתידות להתמודד בבחירות: "שיתחייבו שיעצרו את ההפיכה המשטרית"

אושר כהן / צילום: ויקיפדיה

הדירה החדשה של אושר כהן בקריית ביאליק

הזמר אושר כהן רכש דירה בפרויקט המגורים החדש UPTOWN בקריית ביאליק ● איגוד הכדורסל מעמיק את שיתוף־הפעולה עם ארגון נכי צה"ל והמרכז לאימפקט יהודי ● במוזיאון ת"א לאמנות נפתחה תערוכת "שנת אפס" לציון 80 שנה לתום מלחמת העולם השנייה ● וזו הסמנכ"לית החדשה בתנובה ● אירועים ומינויים