גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החולשה של מדינות "חגורת החלודה" הפכה לצרה צרורה עבור טראמפ

מדינות עם בסיס תעשייתי חזק כוויסקונסין, פנסילבניה, אוהיו, ומישיגן לא השתתפו בחגיגת הצמיחה של ארה"ב בקדנציה הראשונה של טראמפ ● ג'ו ביידן לא מתכוון להחמיץ את ההזדמנות לקרוץ להן ולהפיל על הנשיא המכהן את הדשדוש שאליו נקלעו

טראמפ במפעל למכונות כביסה באוהיו. מרוץ אחר הקולות של עובדי הייצור / צילום: Joshua Roberts, רויטרס
טראמפ במפעל למכונות כביסה באוהיו. מרוץ אחר הקולות של עובדי הייצור / צילום: Joshua Roberts, רויטרס

1.

כאשר ברק אובמה עזב את הבית הלבן, בתחילת 2017, הוא יכול היה להתגאות בשמונה שנים של צמיחה. אחרי המשבר הפיננסי של 2008, ארה"ב נכנסה לתקופה ארוכה של התאוששות, ואפילו פריחה. האבטלה ירדה, המשק צמח, וגם השכר החציוני בארה"ב רשם עלייה בתקופת כהונתו. לכאורה, אלה היו תנאי פתיחה מצוינים עבור הילארי קלינטון, שיכולה הייתה להציע לבוחרים עוד מאותו דבר: שגשוג כלכלי.

אבל בדיעבד, בחלקים של הכלכלה האמריקאית היו סימני אזהרה. נכון, הכלכלה כולה צמחה, רבעון אחרי רבעון. אבל היו חלקים ממנה שלא השתתפו בחגיגה. למעשה, במהלך 2015, כלומר בשנה שקדמה לבחירות, המגזר התעשייתי בארה"ב נכנס למיתון. לפי נתוני הפדרל ריזרב, בסוף 2015 הייצור התעשייתי הכולל היה נמוך ב-1.8% לעומת סוף 2014. אם לתרגם את המספרים האלה למילים, המשמעות היא שעובדי התעשייה לא בהכרח חשו חלק מהשגשוג הכללי בפתח שנת הבחירות של 2016.

הייצור התעשייתי נבלם עוד לפני הקורונה

המשך הסיפור ידוע: בנובמבר באותה שנה, דונלד טראמפ טרף את הקלפים וזכה בניצחון מפתיע בבחירות. הוא עשה זאת, בין היתר, תוך שהוא כובש את מעוזי "חגורת החלודה" - מדינות עם בסיס תעשייתי חזק כמו כמו ויסקונסין, פנסילבניה, אוהיו, ומישיגן - בחלק מהמקרים בהפרשים של עשרות אלפי קולות בלבד. המסר של "להחזיר את אמריקה לגדולה", להחזיר לארה"ב את משרות הייצור שנדדו מעבר לים ולהילחם בסין ש"גונבת את מקומות העבודה" - מצא כנראה במדינות האלה אוזן קשבת.

2.

ארבע שנים מאוחר יותר, והמצב נראה דומה באופן מפתיע - אבל לרעתו של טראמפ. לפני שהמגפה היכתה, טראמפ יכול היה להתגאות בשלוש שנות צמיחה רצופה ובשיעור אבטלה שירד לשפל של חמישים שנה. אבל כמו ב-2015, גם ב-2019 המגזר התעשייתי העיב על התמונה. אחרי שנתיים של שגשוג שנרשמו במהלך מחצית הקדנציה הראשונה של טראמפ בבית הלבן, ב-2019 נרשם מיתון תעשייתי בארה"ב. בסוף 2019, לפי נתוני הפד, הייצור התעשייתי היה נמוך ב-1% בהשוואה לסוף 2018.

כך שכאשר בעצרות שלו בקמפיין הנוכחי טראמפ מכריז על "נס ייצור" שקרה במהלך כהונתו - אין לכך בהכרח הד במציאות בשטח במדינות חגורת החלודה. כך למשל, לפי נתוני אתר "פוליטיקו", בפברואר השנה, כלומר לפני המגפה, מישיגן איבדה כעשרת אלפים משרות ייצור בחישוב שנתי, ואילו אוהיו איבדה כאלפיים משרות. בשבועות האחרונים שוב עולה לכותרות מפעל הענק של פוקסקון, שאמור היה לקום בוויסקונסין ולהעסיק 13 אלף עובדי ייצור, מיזם שנחגג על ידי טראמפ - אבל בפועל העסיק רק 300 עובדים בסוף 2019. המפעל בוויסקונסין היה לפיל לבן, וסמל להבטחה שלא התממשה.

וכל זה, כאמור, לפני הקורונה. המגפה גררה את הכלכלה האמריקאית, כולל המגזר התעשייתי, לצלילה חופשית בין פברואר לאפריל, ולמרות שהייצור התעשייתי התאושש בחודשים שלאחר מכן, הוא עדיין רחוק מלחזור לרמות שלו מלפני המגפה (הוא עדיין נמוך ב-7.1%). בספטמבר שוב נרשמה ירידה.

3.

לנתונים כלכליים לוקח זמן להתעדכן, וגם המשמעות של המיתון התעשייתי ב-2015 כנראה לא הובנה בזמן אמת. בספטמבר 2018, כמעט שנתיים אחרי הבחירות הקודמות, הסביר מאט אובראיין פרשן "הוושינגטון פוסט" בזמנו, שהמצב הכלכלי לא היה מזהיר עבור עובדי הצווארון הכחול בתחילת 2016. ממש במקביל אליו, הכתיר פרשן "הניו יורק טיימס" ניל אירווין את ההאטה שנרשמה בחלקים מכלכלת ארה"ב ב-2016 (ושהמיתון התעשייתי תרם להם), בתור "האירוע הכלכלי הכי חשוב ושהכי לא שמו לב אליו בעשור החולף".

ואילו הכלכלן ברד סטסר, מהאנליסטים המבריקים של הכלכלה האמריקאית, לשעבר בכיר במשרד האוצר האמריקאי והיום חוקר במועצה לקשרי חוץ, קבע בשנה שעברה שהמיתון התעשייתי של 2015-2016 עדיין לא מקבל את המשקל הראוי לו. בסיפור שאותו מגולל סטסר, אפשר לזהות שרשרת אירועים שמתחילה ב-2014 וכוללת בין היתר הבדלי גישה בין הפד לבנקים המרכזיים באירופה ויפן, שמביאה להתחזקות הדולר, והופכת את הייצור האמריקאי לפחות תחרותי. במקביל, משחקים תפקיד גם גורמים נוספים, כמו הירידה במחירי הנפט.

ומה הפעם? בביקור שערך במפעל באוהיו לפני שבועיים, קבע ג'ו ביידן ש"ייצור הוא עמוד השדרה של אמריקה, אבל היינו במיתון תעשייתי בגלל דונלד טראמפ עוד לפני שהווירוס היכה". ובאמת, אם יש גורם אחד שאליו שבים הפרשנים והאנליסטים, זוהי מלחמת הסחר עם סין, אחד המהלכים המרכזיים שהוביל טראמפ בבית הלבן, שרשמה החרפה במהלך 2019.

"האירוניה הבלתי נמנעת היא שמלחמות הסחר של טראמפ עזרו ליצור תרחיש דומה לזה שעזר לו להיבחר ב-2016", כתב פרשן בלומברג שון דונן, בשנה שעברה. אבל לצד מלחמות הסחר, צריך להזכיר גם גורמים נוספים, כמו העלאות הריבית של הפד בשנה שקודם לכן, הירידה במחירי הנפט, וגם הצרות הספציפיות של ענקית המטוסים בואינג.

4.

מה המשמעות של החולשה במגזר התעשייתי? זו כבר שאלה שקשה לענות עליה. ארבע שנים אחרי ניצחונו של טראמפ והפרשנים ומדעני המדינה עדיין מתווכחים על הסיבות לניצחונו בבחירות הקודמות. האם זו הכלכלה והפגיעה של הטכנולוגיה והגלובליזציה בעובדי הצווארון הכחול? האם זו הטינה לאליטות בחופי ארה"ב ולממסד בוושינגטון? או האם זו הנכונות של טראמפ לשחק בבוטות על המתחים הבין גזעיים בארה"ב, והרטוריקה הלאומנית שלו? האם בכלל צריך לבחור סיבה אחת מבין כל אלה?

על אותו משקל, אפשר לטעון שטראמפ אולי לא בהכרח סיפק לפועלי הצווארון הכחול במערב התיכון את הסחורה בשנתיים האחרונות, אם מסתכלים על נתונים יבשים כמו סך כל מקומות העבודה או היקף הייצור. אבל טראמפ כן נתן להם הכרה. הוא כן עורך שם עצרות, הוא כן מדבר על חשיבות התעשייה, והוא כן מפגין קו לוחמני מול סין.

העניין הוא שביידן אינו הילארי קלינטון. מעבר לעובדה שיש לו קשרים רבי שנים עם איגודי העובדים, ביידן גם למד את הלקח של 2016, וגם הוא פונה ישירות אל פלח הבוחרים הזה, מדבר על החלק שלו בהצלת תעשיית הרכב ב-2008, ועל חשיבותם של מקומות עבודה טובים, ועל תוכניות ההשקעה שלו.

וכמובן, צריך להוסיף לתמונה את מגפת הקורונה, ששוב מרימה ראש בארה"ב, ורושמת זינוק במדינות המערב התיכון, כולל בוויסקונסין, פנסילבניה ומישיגן. המגפה מביאה איתה חששות בריאות וחששות כלכליים ששלובים זה בזה, ומניתוח שפירסם "הפייננשל טיימס", עולה שבמדינות המתנדנדות שבהן נרשם זינוק גבוה יותר במקרים, יש גם שיעור תמיכה גבוה יותר בביידן.

בסופו של דבר, גם אם נהוג לשנן ש"זו הכלכלה, טמבל", בעקבות יועצו של ביל קלינטון, ג'יימס קארוויל, הרי שאין בהכרח גורם אחד מובהק שמכריע את הבחירות. ובכל זאת, החולשה במגזר התעשייתי היא עוד סיבה לדאגה עבור טראמפ.

עוד כתבות

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

הקאמבק של הקרנות האקטיביות: רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר זה עשור

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה צפויה לאשר: שדה תעופה בינלאומי יוקם בציקלג שבנגב

לאחר שנים של מחלוקות, הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון את הקמת שדה התעופה הבינלאומי המשלים הראשון בישראל ● ההכרעה התקבלה בדיון שקיים ראש הממשלה עם שרת התחבורה ובכירים נוספים, חרף הסתייגויות מקצועיות וביקורת בענף התעופה

חנוך מילביצקי, הליכוד שמונה אפס אפס, קול ברמה, 28.01.26 / צילום: מתוך אתר הכנסת

האם יבוא החמאה הביא דווקא להתייקרות שלה?

ההתנגדות לרפורמה במשק החלב עולה על טורים גבוהים - ויש מי שמזהירים מפני גורל דומה לזה של החמאה • אבל מה באמת קרה כשפתחו את שוק החמאה ליבוא? • המשרוקית של גלובס

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

הקרקע בת"א הופקעה מזוג מבוגר ללא פיצוי. ביהמ"ש פסק להם כ-6 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי הטענה של עיריית תל אביב לגבי היעדר זכויות של זוג מבוגרים במקרקעין, נטענה בחוסר תום לב ומוטב שלא הייתה מועלית ● בית המשפט: "הרשויות לא יכולות להתנהג כיזם פרטי השוקל שיקולי רווח בלבד בהפקעה קניין"

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

מי עומד מאחורי קמפיין החוצות נגד המנהל המורשה של סלייס?

בשלטי חוצות שעלו בת"א ובנתיבי איילון מופיעות התקפות אישיות נגד רו"ח אפי סנדרוב, המוביל בשנתיים האחרונות את המהלכים לאיתור והשבת 850 מיליון שקל בכספי עמיתים שנעלמו ● סנדרוב: "נסיונות הכפשה שקריים לא ירתיעו אותי"

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

בורסת דרום קוריאה צונחת במעל 3%, הביטקוין בשפל של כשנה וחצי

בורסות אסיה נסחרות במגמה שלילית בעקבות הלחצים על מניות הטכנולוגיה בוול סטריט ● הביטקוין יורד לרמה של כ-70 אלף דולר למטבע - הנמוכה מזה כשנה וחצי ● מחירי המתכות היקרות ממשיכים לנוע בתנודתיות, הכסף צונח בחדות ● מחירי הנפט יורדים

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הדיווח שהגדיל את הונו של צדיק בינו בחצי מיליארד שקל בתוך יום

בעקבות דיווח על כוונת פיבי של צדיק בינו להתמזג עם הבנק הבינלאומי שבשליטתה, זינקה מניית חברת ההחזקות בכ־17% וצמצמה את הדיסקאונט העמוק בו נסחרה ביחס לשווי החזקותיה בבנק ● אי.בי.אי: "השוק חיכה למהלך הזה. בינו מעוניין לסגור את הדיסקאונט ו'להתקרב לצלחת'"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחה שלילית בתל אביב; מניות הטכנולוגיה יורדות, פוקס עולה

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.7% ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, המשקיעים ממשיכים להעביר את כספיהם מסקטור הטכנולוגיה לאזורים אחרים בשוק ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

שואבי אבק של דייסון / צילום: Shutterstock

פוקס קיבלה את הזיכיון הבלעדי להפצה ושיווק מוצרי דייסון בישראל

עפ"י הודעת פוקס, תקופת ההסכם עם דייסון נקבעה לחמש שנים ● עוד נמסר כי בהמשך השנה תפתח פוקס חנות ייעודית למותג במתחם ביג גלילות ● מדובר בעסקה ראשונה שמכניסה את הקבוצה, בבעלותו של הראל ויזל, לתחום האלקטרוניקה ומוצרי החשמל

כמה שווה סל ההטבות שמציעה תדהר בפרויקט בשכונת ביצרון בתל אביב?

המבצע בשכנות ביצרון ששווה מאות אלפי שקלים לרוכשים

החברות תדהר ומבנה השיקו מבצע "חד־פעמי" בפרויקט הסוללים בשכונת ביצרון בתל אביב, הכולל סבסוד משכנתא, הנחות של מאות אלפי שקלים, מחסן במתנה והטבות נוספות ● בדקנו מה באמת שווה סל ההטבות - וכמה כסף הוא חוסך בפועל ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום התגלה בקרקע בשדה דב. האם בניית 16 אלף דירות תתעכב?

המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל הודיעו כי בשטח בשדה דב שבו מתוכננות כ־16 אלף דירות נמצאו ממצאים ראשוניים של זיהום במי התהום ובקרקע ● המדינה הודיעה על הרחבת הבדיקות ועל ניהול סיכונים סביבתיים

הסכם ממון / צילום: Shutterstock

מחיר הבגידה: הודעת הוואטסאפ שעלתה לגרוש בפנטהאוז

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה במחוזי תל אביב ובמחוזי חיפה מחדדים את גבולות שיתוף הרכוש בין בני זוג ● מתי מסר כתוב ייחשב להתחייבות מחייבת, מתי בן זוג יוכר כ"חלש" לצורך חלוקה לא שוויונית – ומה המשקל שניתן לסיוע כלכלי של הורים

מתוך הפרסומת של סוכנות הפרסום ID.EA לסלקום / צילום: צילום מסך

זה היה קצר: סלקום מפסיקה לעבוד עם סוכנות הפרסום ID.EA

פחות מחודשיים אחרי שסוכנות ID.EA של שחר סגל עלתה בקמפיין ראשון לחברת הסלולר סלקום, ובזמן שפרסומת שנייה באוויר, הוחלט על הפרדת כוחות בין הצדדים - כך נודע לגלובס ● קבוצת המסעדנות קיסו תפעיל מסעדה אסייתית במלון פלטין התל אביבי של קבוצת פתאל, שצפוי להיפתח מחדש ביולי 2026 ● אירועים ומינויים

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג רוצה לסדר ליו"ר ולמנכ"ל עלות שכר שנתית של 20 מיליון שקל

חברת המרכזים המסחריים מבקשת לאשר לבכיריה תגמול בהיקף חריג, הכולל הקצאות אופציות ושדרוג תנאי ההעסקה של היו״ר איתן בר זאב והמנכ״ל חי גאליס ● בר זאב צפוי לקבל אופציות בשווי כ־14 מיליון שקל ושכר בעלות שנתית של 11.7 מיליון שקל, בעוד גאליס יקבל אופציות בשווי כ־9 מיליון שקל ושכר בעלות של כ־7.5 מיליון שקל

וורן באפט / צילום: ap, Richard Drew

לפני שפרש: האם ההימור האחרון של וורן באפט משתלם?

בשנים האחרונות ברקשייר האת'וויי צברה הר של מזומנים, לא רכשה כמעט מניות וביצעה מעט מאוד רכישות עצמיות של מניותיה ● אבל לפני שפרש, באפט השקיע למעלה מ-58 מיליארד דולר בסקטור אחד ● כעת, ההשקעה הזו מתחילה להוכיח את עצמה

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

אכזבה בים השחור: מה הפיל את מניית ניו-מד במסחר?

ירידה חדה נרשמה ביחידת ההשתתפות של ניו מד, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק ומקווה לתוצאות טובות יותר בקידוח הבא שמתוכנן בשטח הזיכיון

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקע בשדה דב: מה נמצא, איפה, והאם הפרויקטים עלולים להתעכב

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי ● גלובס עושה סדר

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

הסטארט-אפ הישראלי שמאפשר לרחפנים לטוס יותר שעות

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות