ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אלי אברבנאל, מאותת לממשלה: בכוונתי לקיים בהקדם דיון בעתירה הדורשת לפרסם את הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בעניין משבר הקורונה וכן את כל חומרי הרקע ששימשו בסיס להחלטות.
השופט הורה היום (ב') לממשלת ישראל וליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב תגובה לעתירה עד ל-16 בנובמבר 2020. בנוסף הורה השופט לממשלה להמציא לעיונו (בלבד) מידע המבוקש בעתירה, זאת לצורך קבלת החלטה האם להורות על פרסומו על-ידי העותרים.
בין היתר דורש השופט מהממשלה ומהיועמ"ש להעביר לידיו מידע אודות סקירה של מצב הדברים בישראל הן ביחס להיקפי התחלואה והן ביחס למצב הספיקה של משרד הבריאות, סקירות על מצב מערכת הבריאות בנוגע להיערכותה לתרחישים שונים שהועלו בממשלה, מידע על אודות נגיף הקורונה לרבות המידע הרפואי המקובל על גורמי הרפואה בעת וכפי שהוצג לממשלת המעבר ולממשלה ה-35 לצורך קבלת החלטותיהן.
עוד דורש השופט אברבנאל להעביר לידיו את המידע המבוקש בעתירה אודות מחקרים ומודלים שהוצגו בפני מקבלי ההחלטות בממשלה בנוגע להתפשטות הנגיף וההתמודדות עמו, היכן שאלה שימשו את הממשלה לשם קבלת החלטותיה בנושא, מצב הדברים בעולם כפי שהוצג למקבלי ההחלטות, מדיניות ויעדי הממשלה, לרבות תוכניות ארוכות-טווח לטיפול בהתפרצות המגפה, על השלכותיה, וכן התרחישים השונים שהוצגו לממשלה והיעדים שאומצו על-ידיה בנושא, תוכניות פעולה ועוד.
"הסתרת המידע מהציבור מהווה פגיעה של ממש בבריאות הציבור, בכלכלה הישראלית ובמשטר הדמוקרטי"
העתירה הוגשה בשבוע שעבר על-ידי "גלובס", החתום מעלה והכתבת המדינית טל שניידר, על-ידי כתבת "הארץ" נעה לנדאו (שיזמה את הגשת העתירה) ועל-ידי התנועה לחופש המידע שכתבה את העתירה. עוד שותפים לה "כלכליסט" והעיתונאי תומר גנון, תאגיד השידור "כאן" והעיתונאי שאול אמסטרדמסקי ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.
העתירה הוגשה לאחר שבקשה לפרסום הפרוטוקולים לפי חוק חופש המידע נדחתה. הנימוקים לדחיית הבקשה היו כי לפי תקנות הממשלה ותקנות חוק הארכיונים, מדובר בחומר "סודי ביותר" החסוי למשך 30 שנה ויותר, וכי מדובר בדיונים פנימיים שהרשות אינה חייבת למסור מידע לגביו. זאת, מחשש שחשיפתם תרתיע משתתפים בדיונים מלקיים דיאלוג כן וחופשי.
בעתירה אנו טוענים כי המידע המבוקש הוא בעל חשיבות אדירה לציבור, וכי הסתרתו מהציבור "מהווה פגיעה של ממש בבריאות הציבור, בכלכלה הישראלית ובמשטר הדמוקרטי". עוד צוין כי "בהיעדר מידע ונתונים על החלטות הממשלה ואופן קבלתן - נפגע באופן משמעותי אמון הציבור במוסדות השלטון ובהחלטותיו; ובהיעדר אמון - נשמט הבסיס לקיומו של משטר דמוקרטי, ונשחק שיתוף-הפעולה האזרחי שמהווה תנאי הכרחי להצלחת המאמץ הלאומי לבלימת המגפה".
עוד נאמר בעתירה כי הטיעונים לדחיית המידע מתבססים על חיקוקים שנועדו לשמור על ביטחון המדינה, והם אינם יכולים לשמש את הממשלה להטיל חיסיון בכל עת שבה היא אינה חפצה בגילוי מידע לציבור מטעמים אישיים, פוליטיים או אחרים. "ניהול תקין של משבר בסדר גודל שכזה מחייב, בין היתר, התגייסות ציבורית רחבה ושיתוף-פעולה קפדני של האזרחים עם הגבלות קשות על זכויותיהם ועל חירותם", נטען. "מדובר בדרישות שאינן מאפיינות משטרים דמוקרטיים וליברליים בימים כתיקונם, ומשום כך גוברת החובה לאזן את אותן דרישות עם גילוי נרחב של מידע, אשר ישמש הצדקה ויאפשר לציבור להבין את הרקע להחלטות ואת אופן קבלתן".
העתירה הוגשה לאחר שורת פניות למזכיר הממשלה וליועץ המשפטי, שנענו בשלילה או לא נענו כלל. באפריל האחרון פנו "גלובס" והעותרים בעתירה דחופה לבג"ץ. שופטי בג"ץ סירבו להיכנס לגוף הטענות והעדיפו למחוק את העתירה בנימוק פרוצדורלי, תוך שהם הורו לעותרים לפנות לממשלה ולבקש את המידע בהתאם לחוק חופש המידע. "גלובס" והעותרים נאלצו לשוב ולפנות לרשויות בבקשה לחופש המידע. זאת, למרות שהוגשו בקשות קודמות ולמרות שהמדינה הגישה תגובה בעניין לבג"ץ. (54264-10-20)