גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך הארוכה לקבל הטבת מס: כך מנסה עכו להשוות את התנאים שלה לנהריה

ביולי 2018 קטנו ההטבות שקיבלו תושבי עכו לעומת שכנתה מצפון ● ראש העיר שמעון לנקרי החליט לצאת למאבק: גייס משרד יח"צ, פקד תושבים למפלגות ורתם פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית ● עם זאת, עד היום לא צלחה הדרך, למרות שזאת עיר "ליכודית"

עכו. בעיר טוענים ש־3,000 תושבים  עזבו בגלל ביטול הטבת המס / צילום: shutterstock
עכו. בעיר טוענים ש־3,000 תושבים עזבו בגלל ביטול הטבת המס / צילום: shutterstock

עוד צעד אחד וראש עיריית עכו שמעון לנקרי יוכל לנעוץ את הדגל בראש ההר. אחרי שנתיים של מאבק תקשורתי-פוליטי במטרה להשוות את הטבות המס של עירו לאלו של נהריה, הגיע החוק לישורת האחרונה בוועדת כספים לאישור לפני קריאה שנייה ושלישית.

על אף תמיכה חוצת מפלגות בחוק - לנקרי למד שלקדם חוק בישראל זה עסק מסובך. הוא הפשיל שרוולים ויצא לדרך: משרד יחסי ציבור נשכר ללוות את הקמפיין, לחצים הופעלו על ראשי מפלגות בתקופת הבחירות והוציאו מהם התחייבויות מפורשות, חברי כנסת נרתמו כדי לדחוף את החוק קדימה, ולקראת הסוף אפילו נערך מבצע התפקדות לליכוד כדי ללחוץ עוד קצת על שר האוצר וראש הממשלה.

המאבק יצא לדרך לפני למעלה משנתיים, כשהתרחב הפער בהטבות המס להן זכאיות הערים השכנות נהריה ועכו, כתוצאה משינוי אמות המידה לקבלת ההטבה. כך, תושב נהריה זכאי להטבות מס של 12% עד לתקרת שכר של 204 אלף שקל בשנה, לעומת תושב עכו שזכאי לעד 9% ותקרת שכר של עד 156 אלף שקל בשנה. נתונים שהוצגו אז בפני הכנסת והפוליטיקאים הוכיחו, כי הטבת המס של נהריה גרמה לעזיבה של כ-3,000 תושבים, בני מעמד הביניים, מעכו ומונעת מתושבים חדשים להגיע. ההטבות שניתנו לנהריה השכנה על פני עכו "חיסלו את העיר הלכה למעשה, כך שהיא תישאר עיר לעניים", אמר גורם המעורב במאבק מתחילתו.

ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי / צילום: שלומי יוסף

ליכודניק זה לא מספיק. האם התמיכה בגדעון סער השפיעה?

מזלה של עכו שהיא מוגדרת "ליכודית" - כמחצית מתושביה היהודים מצביעים ליכוד. עם זאת, המסע להטבות רצוף אתגרים. ביולי 2018 קיבלה ועדת הכספים החלטה שמכניסה את נהריה למפת ההטבות הלאומיות ומשאירה את עכו בחוץ. ב-13 בספטמבר 2018 שר האוצר דאז משה כחלון מגיע לעכו ומבטיח לתקן את העוול. ואילו ראש הממשלה נתניהו נמנע מלהיפגש עם לנקרי, למרות הלחצים. במקומו הוא שולח את מנכ"ל משרדו רונן פרץ עם הבטחה רפה שהמצב יתוקן ועדיין דבר לא מתקדם. לא בלתי מעניין לציין את הרקע הפוליטי - תמיכתו של לנקרי בגדעון סער על פני נתניהו.

בסוף יוני 2019 היו אמורות הטבות המס של עכו להיעלם בכלל, ולנקרי מחריף את המאבק ושוכר לשם כך את משרד יחסי הציבור "זליגר שומרון תקשורת", שהעומד בראשו אמנון שומרון, הוא תושב עכו במקור ומטפל בתיק החדש באופן אישי. ב-12 ביוני תושבי העיר עולים לבירה ומפגינים נגד נתניהו מחוץ לישיבת הממשלה, ב-26 ביוני נתלה שלט ענק בפתח בניין המועצה בעיר: "ביבי אל תחסל את עכו", אך האפקט המבוקש מתקבל רק אחרי שלנקרי מזהיר מעל כל במה כי תושבי עכו לא יתמכו בנתניהו בבחירות המתקרבות.

מערכת הבחירות משחקת לטובתה של העיר ובכירי הפוליטיקאים נוהרים אליה כדי להבטיח הבטחות, מה שמוביל את נתניהו סוף סוף להתייחס ללנקרי ודרישותיו. ב-24 ביולי 2019 מגיע גנץ לעיר ואח"כ כותב בפייסבוק: "ההטבה הזאת משמעותית לתושבים, ונכונה ערכית למדינת ישראל. כשאקים את הממשלה הבאה, אפתור את הבעיה הזו. הבטחתי את זה לראש העיר ואקיים זאת. הפריפריה בישראל תהיה אצלי מעל הכל במעשים ולא בדיבורים".

ארבעה ימים לאחר מכן בלבד, ב-28 ביולי 2019 מסתמן מפנה: לנקרי מקבל מכתב חתום מנתניהו עם ההתחייבות לתיקון המצב, אחרי שזומן סופסוף לפגישה איתו. שלוש מערכות הבחירות הרצופות מובילות לכך שהכנסת מאריכה את תוקף הטבות המס של עכו מעת לעת, אבל לנקרי כבר לא מסתפק בהוראת השעה של 9% ומעוניין לקדם חוק שיחזיר את עכו לעדיפות לאומית ברמת ההטבות שמקבלת נהריה - 12% עד תקרת 204 אלף שקל.

להפעיל לחץ פוליטי: מבצע התפקדות למפלגות

עם הקמת הממשלה ה-35 החוק יוצא לדרך: נרתמת ראשונה ח"כ מיכל שיר מהליכוד בפרונט וח"כ סער מאחורי הקלעים. על פי החוק שנתפר למידותיה של עכו ונועד להציל את העיר מהדרדרות מתמדת - יישוב עירוני מעורב ששיעור תושביו היהודים 50%-80% יהיה זכאי להטבות המס. שיעור היהודים בעיר - 70%. החוק עבר כמובטח על ידי כחול לבן והליכוד בקריאה טרומית ב-25 ביוני 2020 ובוועדת שרים לחקיקה. אך בעכו לא מורידים רגל מהגז, וממשיכים לדחוף את הפוליטיקאים בכיוון הנכון והפעם דרך פרויקט חדש: "התפקדות למפלגות הדמוקרטיות".

מיכל שיר / צילום: אלעד גוטמן

למבצע ההתפקדות שוכרת העירייה את משרד "קייזלר אסטרטגיה", שבמהלך הקיץ פוקד (לליכוד על פי רוב) כ-1,000 מתושבי העיר במטרה להפעיל לחץ על נתניהו ושר האוצר כ"ץ בקידום החוק. העירייה מפרסמת מודעות והמשרד הקים דוכנים ברחבי העיר, שלח שכירים מדלת לדלת והקים טלפניה לצירוף המתפקדים החדשים.

במסגרת המבצע, ב-22 באוגוסט, מתפרסם סרטון בפייסבוק של עיריית עכו שקורא לתושבים להתפקד: "מי שמתפקד משפיע, ומי שמשפיע מכריע", קוראת הקריינית. המבצע מוכתר כהצלחה.

עוד חברי כנסת מהליכוד נרתמים כדי לדחוף את החוק ובהם יו"ר הקואליציה מיקי זוהר, השר המקשר דודי אמסלם וחברי כנסת נוספים מכל סיעות הבית. ב-26 באוגוסט החוק מאושר בוועדת כספים לקריאה ראשונה, אך בדיון עצמו עולות שתי הסתייגויות חדשות. האחת של משרד האוצר, שמציין כי עלות החוק יותר מ-90 מיליון שקל, הרבה יותר מהסכום שציין בתחילת הדרך שר האוצר דאז כחלון - כ-10 מיליון שקל. משרד המשפטים מעלה מצידו את הקושי בהגדרת "יישוב מעורב".

למרות ההסתייגויות, החוק עולה במליאה לקריאה ראשונה ועובר ברוב מוחץ של 88 תומכים ואפס מתנגדים ב-19 באוקטובר, ובתנאי שלפני אישורו בקריאה שנייה ושלישית יגיע שוב לאישור בכפוף לתיקונים בוועדת שרים לחקיקה פעם נוספת.

בעיות חוקתיות בכנסת: יישוב "מעורב" או יישוב מ"אשכול 4"

באופן פלא החוק מצליח לעבור את כל המשוכות, למרות מאבקי הליכוד-כחול לבן שמעכבים אותו במהלך הדרך, וחרף ההסכמה המשותפת על נחיצותו. אולם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מודיע גם הוא ליוזמי החוק, כי לא ניתן לקדם אותו בנוסח הנוכחי של "יישוב מעורב". היועצת המשפטית לוועדת כספים, עו"ד שגית אפק, נרתמת עם פתרון עוקף: היישוב הזכאי מוגדר יישוב עירוני שנמצא באשכול סוציואקונומי ארבע, מה שמכניס לחוק ערים נוספות, אך גורע מהטבת המס המקורית מתקרה של 204 אלף ל-174 אלף שקל בשנה  ולהוראת שעה שתוקפה שנתיים וחצי.

"זו הייתה הבטחת בחירות ברורה מנתניהו", אמרה השבוע ח"כ שיר רגע לפני שהחוק עלה לדיון בוועדת כספים. "מתחילת מושב הכנסת הנוכחי הבטחתי שאפעל למען תיקון העוול שנעשה לעכו, שרוקן אותה מתושבים יהודים ולקח אותה 30 שנה אחורה. אין ספק שהחקיקה תמנף את העיר קדימה ותתרום לפריחתה. אני מודה לכל סיעות הבית שתמכו בחוק במפגן אחדות חסר תקדים למען הצדק, ולראש העיר עכו שמעון לנקרי".

אבל גם כשנדמה היה שהחוק מגיע השבוע לישורת האחרונה, רגע לפני אישורו הסופי במליאה, שוב נתקעים מקלות בגלגלי החוק והפעם בדמות המקור התקציבי. המקור שאושר הוא צו המזומן (פעימה 2), שנדרש לאישור נגיד בנק ישראל ושר המשפטים ניסנקורן. הנגיד מתעכב עם אישורו וללא מקור תקציבי, ניסנקורן לא ייתן לחוק להתקדם לקריאה שנייה ושלישית. יוזמת החוק קראה למעורבים למצוא מקור תקציבי אחר, אבל במשרד האוצר והמשפטים לא ממהרים להמציא פתרון חדש והחשש העיקרי של תומכי החוק הוא שהממשלה תתפזר בסוף ואחרי כל המאבקים לפני שהחוק יעבור.

עוד דיון ועוד דיון: החוק אושר אבל נשלח לוועדת השרים

ביום ב' השבוע הגיע החוק לדיון בוועדת הכספים. ראש הוועדה גפני דרש לכל אורך הדרך שזה יהיה חוק ממשלתי עם מתווה ממשלתי. לנקרי מצידו ביקש לא להסיג אחור את ההסכמות ברגע האחרון. הוועדה עשתה צעד גדול קדימה כשאישרה פה אחד את החוק. ואז שני צעדים לאחור - ההצעה שאושרה, כפי שסוכם מראש, תידרש להגיע לוועדת שרים לחקיקה (בפעם השלישית!) ולקבל את האישור הסופי ואולי גם למצוא את המקור התקציבי האבוד.

וכל הבירוקרטיה הזו, בשעה שגם בלי אישור ועדת שרים או האוצר, אם חברי הכנסת היו רוצים הם היו יכולים להעלות את ההצעה במליאה ולזכות בתמיכת 50 חברי כנסת ולהעביר את החוק.

פנינו ללנקרי, אבל הוא לא רצה לדבר לפני שהחוק עובר. 

עוד כתבות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

נתניהו הבטיח: שדה תעופה בים. הבעיה? זה כבר הובטח לפני שלושה עשורים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?