גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פיקוח שיפוטי על חוקי היסוד - הגיוני ונדרש

סמכותה המוגבלת של הכנסת ומדוע יש צורך בביקורת שיפוטית על חוקי יסוד

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

צודק עו"ד שמעון נטף שכתב לאחרונה בטורו ב"גלובס" כי בכל מקרה בעולם בו נפסל תיקון לחוקה "הסתמכו בתי המשפט על החוקה השלמה" ("התערבות של בג"ץ בחוקי היסוד תהווה תקדים עולמי", 29.10.2020). אך טענתו של עו"ד נטף הזכירה לי את הפתגם הסיני העתיק "במים צלולים מדי לא יישחו דגים". ודאי שבכל מקום בעולם בו נפסל תיקון לחוקה מדובר בחוקה שלמה מהסיבה הפשוטה שכבר אין היום כמעט מדינות בלי חוקה. למעשה, ניו זילנד ובריטניה - שתי מדינות שניעדר מהן מסמך חוקתי פורמלי - הן חריג עולמי. אז ברור שבכל מדינה אחרת בעולם בו בית משפט יידרש לשאלת הביקורת השיפוטית על תיקונים לחוקה יהיה זה במסגרת חוקה שלמה.

השאלה המרכזית היא האם סמכותה של הכנסת לכונן או לתקן חוקי יסוד מוגבלת באופן כלשהן. במילים אחרות, האם ישנם עקרונות או כללי יסוד שהכנסת בסמכותה המכוננת לא יכולה לשנותם? האמת הפשוטה היא שבשביל לענות בחיוב על שאלה זו לא נדרשת חוקה פורמאלית כתובה. כך, למשל, אפילו בבריטניה, מדינה ללא חוקה פורמאלית כתובה, ציין הלורד סטיין בפסק-דין בעניין ג'קסון כי: "במקרים יוצאי דופן שמערבים ניסיונות לבטל ביקורת שיפוטית או את תפקידם הרגיל של בתי משפט, בית המשפט העליון יצטרך לבחון האם מדובר ביסוד חוקתי שאפילו הפרלמנט הריבון אינו יכול לבטל".

וגם גדול משפטני ניו-זילנד, סר רובין קוק, נשיא לשעבר של בית המשפט לערעורים כתב כי "המשפט המקובל המודרני מבוסס על שני עקרונות בלתי ניתנים לשינוי: פעולת מחוקק דמוקרטי ופעולת בתי משפט עצמאיים". לדעתו, אם חקיקה תשנה את עקרונות אלו באופן משמעותי, יהיה זו מחובתם של בתי המשפט לפעול. עקרון הדמוקרטיה החופשית חייב לשאת עימו הגבלות מסוימות על כוחו הרחב מאוד של המחוקק.

ומה לגבי ישראל? גם אצלנו מוכרים עקרונות יסוד - המדינה כיהודית ודמוקרטית. אין מדובר רק בעקרונות עליהם עמדה הפסיקה הישראלית אלא מדובר בעקרונות שהכנסת עצמה - נציגת העם - בכובעה המכונן והמחוקק הכירה פעמים רבות. כלומר, אין מדובר ב"עקרונות לא מוגדרים", כדברי עו"ד נטף. כך למשל, חוק יסוד: הכנסת קובע כי רשימה או אדם לא ישתתפו בבחירות לכנסת אם מטרותיהם שוללים "קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע שמטרתו "לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". על יהדותה של המדינה אנו למדים גם מחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. ואילו תקנון הכנסת קובע כי חבר הכנסת "ימלא את תפקידו מתוך נאמנות לערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". יש עוד רשימה ארוכה של חוקים המתייחסים לערכי היסוד של המדינה כיהודית ודמוקרטית.

השאלה השנייה היא שאלת סמכות בית המשפט להעביר תחת שבת בקורתו תיקונים לחוקי יסוד. בעניין זה בוודאי שלא יהיה זה תקדים עולמי אם בית המשפט יקבע כי יש לו סמכות שיפוט על נורמות חוקתיות. רק מספר מדינות בודדות מקנות בחוקותיהן סמכות מפורשות כזו. אך במדינות כגון גרמניה, ברזיל, הרפובליקה הצ'כית, הודו, איטליה וסלובקיה, אין לבית המשפט סמכות לביקורת שיפוטית של תיקונים לחוקה, בניגוד לחוקים רגילים. ועדיין, בתי המשפט במדינות אלו קבעו כי בסמכותם לבחון אף תיקונים לחוקה מכוח תפקידם כמגני החוקה. בגרמניה, ברזיל וצ'כיה, קביעה זו התבססה על הוראות חוקתיות המגבילות את הסמכות לתיקון החוקה ("פסקאות נצחיות"). אך באיטליה, ציין בית המשפט החוקתי כי סמכות זו חלה לא רק לגבי פסקת הנצחיות אלא גם לגבי עקרונות יסוד חוקתיים שאינם מופיעים בה המהווים את יסודות הסדר החוקתי.

אכן, גם בהיעדר "פסקאות נצחיות" בתי משפט קבעו שקיימת ליבה של עקרונות יסוד חוקתיים המוגנת באופן משתמע מפני שינויים ושיש לבתי המשפט - גם בהיעדר סמכות מפורשת - סמכות לבחון הלימתם של שינויים חוקתיים עם עקרונות אלו. כך, למשל, בהודו קבע בית המשפט העליון כי סמכות הפרלמנט לתיקון החוקה אינה כוללת את הסמכות לשנות את המבנה הבסיסי של החוקה באופן שישנה את זהותה ובית המשפט רשאי לפסול תיקונים חוקתיים החורגים מסמכות הפרלמנט. שוב, בלי כל הסמכה חוקתית מפורשת. וכך גם בסלובקיה, בלי סמכות מפורשת או "פסקת נצחיות" קבע בית המשפט החוקתי כי לחוקה ליבה מהותית של דמוקרטיה, שלטון חוק, הפרדת הרשויות ועצמאות שיפוטית. את ליבה זו גם חוק בעל מעמד חוקתי לא יכול לסתור, ולבית משפט סמכות לבחון נורמות חוקתיות ואף לבטלן אם הם סותרות את עקרונות היסוד.

מדובר אפוא בהגנה על עקרונות היסוד החוקתיים המהווים את בסיס הסדר החוקתי. וזה לוז העניין; הטיעון כי אין סמכות לבית המשפט נשען על כך שבניגוד למדינות אחרות בעולם, "מפעל החוקה בישראל הוא בהתהוות. המשימה טרם הושלמה. 'השלם' טרם הושלם, וממילא התיקון בו טרם הבשיל", כדברי פרופ' אהרן ברק. כלומר, איך ניתן לדבר על דוקטרינת המבנה הבסיסי כמו בהודו אם אין לנו עוד מבנה חוקתי? אנחנו עדיין בהליך הרכבת החוקה.

טיעון זה אינו משכנע לחלוטין. גם בניין שעודנו בבנייה בנוי על יסודות מסוימים. הרס היסודות משמעו הרס הבניין המתהווה. גם לעץ הצומח יש שורשים וגם לאיש הצעיר יש מאפייני זהות בסיסיים. יסודות, שורשים ומאפיינים אלו אולי שונים או מצומצמים מאלו הקיימים במדינה עם חוקה מלאה, אך הם עדיין קיימים.

מוריס אוריו, כנראה גדול המשפטנים הצרפתים בתחילת מאה העשרים, כתב זאת בפשטות: "לשופט החוקתי סמכות לפסול לא רק חקיקה רגילה או תיקונים חוקתיים, אלא אפילו חלקים מהחוקה עצמה אם זו סותרת את עקרונות היסוד של השיטה. עקרונות אלו יכולים להיות כתובים או לאו; הם נובעים מהעובדה שהמשפט עצמו הוא מערכת מאורגנת. הליבה המהותית של מערכת זו באה לידי ביטוי בעקרונות היסוד הזוכים ללגיטימיות החוקתית הגבוהה ביותר ושאותם אף החוקה עצמה אינה יכולה לסתור".

הבחינה ההשוואתית מלמדת שבתי משפט לא מתערבים בשינויים חוקתיים כאשר הליך השינוי החוקתי הוא נוקשה, מורכב, איטי, שמערב גורמים רבים - לרבות העם (למשל בצרפת, אירלנד וארה"ב). כלומר, המידה בה ראוי ליתן בידי בית המשפט את הסמכות לביקורת שיפוטית של תיקוני חקיקה צריכה להיות תלויה, לפחות במידה מסוימת, בקושי או בקלות היחסית של תיקון אותה חוקה, ובזהות השחקנים המעורבים בהליך התיקון החוקתי. בישראל, הכנסת מחזיקה בשני הכובעים: המחוקקת והמכוננת, בלי הבדל פרוצדורלי בין תוצרי החקיקה של שתי הסמכויות, והרשות המבצעת למעשה שולטת ברשות המחוקקת. זהות הגופים עשויה להביא לערוב של אינטרסים צרים עם החלטות חוקתיות יסודיות. בהיעדר חוקה נוקשה ומערכת של איזונים ובלמים (דוגמת מערכת פדראלית, שני בתים, כפיפות למשפט על-לאומי) נדרש פיקוח שיפוטי שיש בו כדי להגן על הסדר החוקתי והדמוקרטי וכדי למנוע שימוש לרעה בסמכות המכוננת.

לכן, כפי שלורד וולף הבריטי כתב פעם "אם הפרלמנט יעשה את הבלתי עולה על דעת, אזי בתי המשפט ידרשו לפעול באופן שאין לו תקדים". 

הכותב הוא פרופסור חבר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה