גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חמישה מיתוסים על מדע הנתונים - שצריך לנפץ

ככל שהתחום הופך יותר ויותר נפוץ ונדרש - כך גוברים העיוותים לגביו ● הגיע הזמן לתאם ציפיות מול לקוחות, עובדים, מעסיקים ומשקיעים

מרכז נתונים בארה"ב / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מרכז נתונים בארה"ב / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בעשור האחרון חשיבותו של המידע וההשפעה שלו על הצלחת הארגון הפכה ברורה לכול. עם זאת, ארגונים רבים עדיין אינם מנצלים היטב את הפוטנציאל הגלום במידע הזמין להם. בסקר שנערך ע"י גרטנר ב-2019, נמצא כי פחות מ-50% מהתוכניות האסטרטגיות של ארגונים גלובליים מכילות דאטה כרכיב מרכזי. אחת הסיבות העיקריות לכך היא חוסר ההבנה ששורר לעיתים בארגונים בנוגע לתחום מדע הנתונים (Data Science) ולדרכים השונות להפיק תועלות ממנו.

על מדעני הנתונים מופקדת המשימה החשובה של חילוץ תובנות ממידע בעזרת אוסף של שיטות ואלגוריתמים שונים, כמו הבנת ההעדפות של הלקוחות לצורך הצעת מוצרים מותאמים אישית. תפקיד זה תופס תאוצה בשנים האחרונות, וכבר זמן רב אינו בשימוש בלעדי של חברות מובילות וגדולות (כדוגמת פייסבוק וגוגל), אלא גם של חברות בסדר גודל קטן יותר, כולל חברות שלא מוגדרות במהות שלהן "חברות מבוססות טכנולוגיה".

בשנים האחרונות שמעתי כמה מיתוסים בנוגע למדע הנתונים, חלקם רחוקים מהמציאות. הגיע הזמן לרסק את הפופולריים שבהם.

1. יותר מידע שווה יותר דיוק

בזמן שארגונים אוספים ושומרים כמויות עצומות של מידע, רובם עדיין לא מנצלים אותו לתובנות משמעותיות שיקדמו אותם. עם זאת, מידע רב לאו דווקא מוביל לדיוק רב יותר או ליותר תובנות.

בתהליך יצירת הערך ממידע ישנם מספר שלבים. שלב איסוף המידע הוא רק ההתחלה. השלבים הבאים כוללים בדיקה ובחירה של מערכי הנתונים (Datasets) המתאימים לעולם הבעיה העסקית, ואותם אנו צריכים לנתח. לאחר מכן אנשי הדאטה בארגון ישתמשו בכלי הניתוח השונים כדי לחלץ תובנות ויבנו את המודלים. תוך כדי התהליך יעברו מספר שלבי טיוב שנועדו לשיפור איכות הנתונים. כלומר, נקבל מודל מדויק יותר ככל שנשקיע בתהליכים אלו. המודל לא יהפוך למדויק יותר גם אם ישנן כמויות גדולות מאוד של מידע.

2. השקעה תמיד מובילה לתוצאה בעלת ערך

"השקענו משאבים תשתיתיים, בנינו צוותים של אנשי דאטה שונים, כולל מדעני נתונים, קנינו כלים ומערכי נתונים - ועכשיו הגיע הזמן לקבל תוצרים. ומהר". אני בטוח שכמעט כל מי שמתעסק בדאטה שמע אמירה דומה לזו.

איסוף וניתוח נתונים וחילוץ תובנות מהם הוא קריטי לכל ארגון מודרני. בשימוש במדע נתונים ארגונים מצפים לקבל ערך, אך לא כל תהליך כזה מייצר תמיד תוצאה בעלת ערך. במדע הנתונים מנסים לזהות דפוסים במידע, אולם לא מובטח שתמיד נמצא אותם. ישנם מצבים שכלל לא ניתן למצוא תובנות, ויותר מכך - לעיתים מוצאים תובנות שאינן בעלות ערך עסקי.

נניח שאנו מנהלים חברה למכירת שואבי אבק מדלת לדלת. יש לנו נתונים בנוגע לפעילות אנשי המכירות שלנו: האם המכירה הצליחה, מועד/תקופה בשנה, דגם המוצר, מיקום ואפילו מזג האוויר באותה עת. כעת, החלטנו להעסיק מדען נתונים ונתנו לו את המשימה למצוא דפוסים למכירות מוצלחות. לאחר מחקר רחב, עשוי מדען הנתונים להגיע למסקנה שבנתונים שלנו אין מאפיינים חד משמעיים שמשפיעים בצורה מובהקת על הצלחת העסקה.

לכן חשוב שאנשי הדאטה יעבדו בצמוד עם גורמים עסקיים, כדי לצמצם ככל האפשר מקרים כאלו, אך הם כאמור עדיין עשויים לקרות מסיבות שונות, כגון: מידע מועט, חלקי או "רועש".

3. מדע נתונים לא מתאים לארגונים קטנים

אם יש רק דבר אחד לזכור מהמאמר - ארצה שהוא יהיה הפרכת המיתוס הזה.

המון ארגונים קטנים ובינוניים מאמינים שלא יוכלו לשלב יכולות מדע נתונים בארגון, מאחר שאין להם משאבים להשקיע בתשתיות דאטה גדולות ומורכבות. בפועל ישנם היום כלים (חלקם חינמיים ככלי קוד פתוח) שניתן להטמיעם בקלות יחסית ובשילוב צוות קטן יחסית של אנשי דאטה.

ניקח למשל עסק המוכר מוצרים ושירותים אונליין. העסק חשוף לפרטים רבים על פעילות הלקוחות: באילו דפים הם מבקרים, על מה הם לוחצים, מה נמצא בעגלת הקניות וכו'. ע"י גיוס של מדען נתונים ובעזרת שימוש בכלים פשוטים יחסית, נוכל לבנות מודל המציע מוצרים המתאימים לטעמי הלקוח בהתבסס על נתוני השימוש שלו.

4. חייבים להיות עילוי כדי להפוך למדעני נתונים

ישנה הילה גדולה סביב מקצוע מדע הנתונים והוא אחד המבוקשים בהייטק. אבל, חשוב לציין שבעולם המידע ישנם מקצועות נוספים וחשובים, המוסיפים ערך רב לאורך כל שרשרת המידע: מנתחי מידע, מהנדסי נתונים, אנשי בינה עסקית ואחרים.

יש לי בשורה טובה למי שמבקש להיות מדען נתונים - אתם לא חייבים להיות גאוני הדור. כשחיפשתי לגייס מדעני נתונים לפני כמה שנים, עברתי בתחילה על דרישות משרה של חברות רבות מחפשות תארים מתקדמים ואכן הבנה עמוקה בסטטיסטיקה ובאלגוריתמיקה, למשל, חשובה מאוד למקצוע. אולם בצוות מאוזן של מדעני נתונים, אין צורך שכולם יהיו ד"ר. זהו מקצוע שאפשר ללמוד ולהתפתח אליו ממקצועות שונים בעולמות מדעי המחשב בכלל והדאטה בפרט.

5. מדע נתונים הוא מונח נרדף לבינה מלאכותית

לצערי אני שומע אמירה זו לעיתים יותר תכופות ממה שהייתם מצפים. מדע הנתונים ובינה מלאכותית קשורים ומכילים כמה אזורי השקה, אך אינם זהים.

בהגדרה פשטנית, מדע נתונים הוא תחום שמטרתו ניתוח נתונים ומציאת דפוסים לצורך חילוץ תובנות ממערכי נתונים בעזרת שיטות ניתוח מתקדמות ומגוונות. מטרתו של תחום הבינה מלאכותית (שהוא יותר מונח שיווקי מטכנולוגי) היא לבצע אמולציה של הבינה האנושית דרך שימוש באלגוריתמים שונים על מנת להגיע למצב אוטונומי שלהם ככל האפשר. בהקשר של מדע נתונים, בינה מלאכותית יכולה להיחשב ככלי עבור מדע הנתונים. כלומר, במסגרת עבודתו מדען הנתונים עשוי להשתמש בשיטות מבוססות בינה מלאכותית כמו למידה עמוקה על מנת לחלץ תובנות מתקדמות ממידע.

מידע הוא כאמור קריטי להצלחה של הארגון וחשוב שנבין בצורה נכונה את העקרונות העומדים בבסיסו, כולל הפרכת האמירות המוטעות. הבנה זו יכולה להפוך אותנו לסוכני שינוי שיקחו קדימה את הארגון בו אנו עובדים.

מנהל מחלקת מידע ותובנות וממונה על אסטרטגיית המידע בחטיבת הטכנולוגיה של הפועלים

עוד כתבות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו