גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חמישה מיתוסים על מדע הנתונים - שצריך לנפץ

ככל שהתחום הופך יותר ויותר נפוץ ונדרש - כך גוברים העיוותים לגביו ● הגיע הזמן לתאם ציפיות מול לקוחות, עובדים, מעסיקים ומשקיעים

מרכז נתונים בארה"ב / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מרכז נתונים בארה"ב / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בעשור האחרון חשיבותו של המידע וההשפעה שלו על הצלחת הארגון הפכה ברורה לכול. עם זאת, ארגונים רבים עדיין אינם מנצלים היטב את הפוטנציאל הגלום במידע הזמין להם. בסקר שנערך ע"י גרטנר ב-2019, נמצא כי פחות מ-50% מהתוכניות האסטרטגיות של ארגונים גלובליים מכילות דאטה כרכיב מרכזי. אחת הסיבות העיקריות לכך היא חוסר ההבנה ששורר לעיתים בארגונים בנוגע לתחום מדע הנתונים (Data Science) ולדרכים השונות להפיק תועלות ממנו.

על מדעני הנתונים מופקדת המשימה החשובה של חילוץ תובנות ממידע בעזרת אוסף של שיטות ואלגוריתמים שונים, כמו הבנת ההעדפות של הלקוחות לצורך הצעת מוצרים מותאמים אישית. תפקיד זה תופס תאוצה בשנים האחרונות, וכבר זמן רב אינו בשימוש בלעדי של חברות מובילות וגדולות (כדוגמת פייסבוק וגוגל), אלא גם של חברות בסדר גודל קטן יותר, כולל חברות שלא מוגדרות במהות שלהן "חברות מבוססות טכנולוגיה".

בשנים האחרונות שמעתי כמה מיתוסים בנוגע למדע הנתונים, חלקם רחוקים מהמציאות. הגיע הזמן לרסק את הפופולריים שבהם.

1. יותר מידע שווה יותר דיוק

בזמן שארגונים אוספים ושומרים כמויות עצומות של מידע, רובם עדיין לא מנצלים אותו לתובנות משמעותיות שיקדמו אותם. עם זאת, מידע רב לאו דווקא מוביל לדיוק רב יותר או ליותר תובנות.

בתהליך יצירת הערך ממידע ישנם מספר שלבים. שלב איסוף המידע הוא רק ההתחלה. השלבים הבאים כוללים בדיקה ובחירה של מערכי הנתונים (Datasets) המתאימים לעולם הבעיה העסקית, ואותם אנו צריכים לנתח. לאחר מכן אנשי הדאטה בארגון ישתמשו בכלי הניתוח השונים כדי לחלץ תובנות ויבנו את המודלים. תוך כדי התהליך יעברו מספר שלבי טיוב שנועדו לשיפור איכות הנתונים. כלומר, נקבל מודל מדויק יותר ככל שנשקיע בתהליכים אלו. המודל לא יהפוך למדויק יותר גם אם ישנן כמויות גדולות מאוד של מידע.

2. השקעה תמיד מובילה לתוצאה בעלת ערך

"השקענו משאבים תשתיתיים, בנינו צוותים של אנשי דאטה שונים, כולל מדעני נתונים, קנינו כלים ומערכי נתונים - ועכשיו הגיע הזמן לקבל תוצרים. ומהר". אני בטוח שכמעט כל מי שמתעסק בדאטה שמע אמירה דומה לזו.

איסוף וניתוח נתונים וחילוץ תובנות מהם הוא קריטי לכל ארגון מודרני. בשימוש במדע נתונים ארגונים מצפים לקבל ערך, אך לא כל תהליך כזה מייצר תמיד תוצאה בעלת ערך. במדע הנתונים מנסים לזהות דפוסים במידע, אולם לא מובטח שתמיד נמצא אותם. ישנם מצבים שכלל לא ניתן למצוא תובנות, ויותר מכך - לעיתים מוצאים תובנות שאינן בעלות ערך עסקי.

נניח שאנו מנהלים חברה למכירת שואבי אבק מדלת לדלת. יש לנו נתונים בנוגע לפעילות אנשי המכירות שלנו: האם המכירה הצליחה, מועד/תקופה בשנה, דגם המוצר, מיקום ואפילו מזג האוויר באותה עת. כעת, החלטנו להעסיק מדען נתונים ונתנו לו את המשימה למצוא דפוסים למכירות מוצלחות. לאחר מחקר רחב, עשוי מדען הנתונים להגיע למסקנה שבנתונים שלנו אין מאפיינים חד משמעיים שמשפיעים בצורה מובהקת על הצלחת העסקה.

לכן חשוב שאנשי הדאטה יעבדו בצמוד עם גורמים עסקיים, כדי לצמצם ככל האפשר מקרים כאלו, אך הם כאמור עדיין עשויים לקרות מסיבות שונות, כגון: מידע מועט, חלקי או "רועש".

3. מדע נתונים לא מתאים לארגונים קטנים

אם יש רק דבר אחד לזכור מהמאמר - ארצה שהוא יהיה הפרכת המיתוס הזה.

המון ארגונים קטנים ובינוניים מאמינים שלא יוכלו לשלב יכולות מדע נתונים בארגון, מאחר שאין להם משאבים להשקיע בתשתיות דאטה גדולות ומורכבות. בפועל ישנם היום כלים (חלקם חינמיים ככלי קוד פתוח) שניתן להטמיעם בקלות יחסית ובשילוב צוות קטן יחסית של אנשי דאטה.

ניקח למשל עסק המוכר מוצרים ושירותים אונליין. העסק חשוף לפרטים רבים על פעילות הלקוחות: באילו דפים הם מבקרים, על מה הם לוחצים, מה נמצא בעגלת הקניות וכו'. ע"י גיוס של מדען נתונים ובעזרת שימוש בכלים פשוטים יחסית, נוכל לבנות מודל המציע מוצרים המתאימים לטעמי הלקוח בהתבסס על נתוני השימוש שלו.

4. חייבים להיות עילוי כדי להפוך למדעני נתונים

ישנה הילה גדולה סביב מקצוע מדע הנתונים והוא אחד המבוקשים בהייטק. אבל, חשוב לציין שבעולם המידע ישנם מקצועות נוספים וחשובים, המוסיפים ערך רב לאורך כל שרשרת המידע: מנתחי מידע, מהנדסי נתונים, אנשי בינה עסקית ואחרים.

יש לי בשורה טובה למי שמבקש להיות מדען נתונים - אתם לא חייבים להיות גאוני הדור. כשחיפשתי לגייס מדעני נתונים לפני כמה שנים, עברתי בתחילה על דרישות משרה של חברות רבות מחפשות תארים מתקדמים ואכן הבנה עמוקה בסטטיסטיקה ובאלגוריתמיקה, למשל, חשובה מאוד למקצוע. אולם בצוות מאוזן של מדעני נתונים, אין צורך שכולם יהיו ד"ר. זהו מקצוע שאפשר ללמוד ולהתפתח אליו ממקצועות שונים בעולמות מדעי המחשב בכלל והדאטה בפרט.

5. מדע נתונים הוא מונח נרדף לבינה מלאכותית

לצערי אני שומע אמירה זו לעיתים יותר תכופות ממה שהייתם מצפים. מדע הנתונים ובינה מלאכותית קשורים ומכילים כמה אזורי השקה, אך אינם זהים.

בהגדרה פשטנית, מדע נתונים הוא תחום שמטרתו ניתוח נתונים ומציאת דפוסים לצורך חילוץ תובנות ממערכי נתונים בעזרת שיטות ניתוח מתקדמות ומגוונות. מטרתו של תחום הבינה מלאכותית (שהוא יותר מונח שיווקי מטכנולוגי) היא לבצע אמולציה של הבינה האנושית דרך שימוש באלגוריתמים שונים על מנת להגיע למצב אוטונומי שלהם ככל האפשר. בהקשר של מדע נתונים, בינה מלאכותית יכולה להיחשב ככלי עבור מדע הנתונים. כלומר, במסגרת עבודתו מדען הנתונים עשוי להשתמש בשיטות מבוססות בינה מלאכותית כמו למידה עמוקה על מנת לחלץ תובנות מתקדמות ממידע.

מידע הוא כאמור קריטי להצלחה של הארגון וחשוב שנבין בצורה נכונה את העקרונות העומדים בבסיסו, כולל הפרכת האמירות המוטעות. הבנה זו יכולה להפוך אותנו לסוכני שינוי שיקחו קדימה את הארגון בו אנו עובדים.

מנהל מחלקת מידע ותובנות וממונה על אסטרטגיית המידע בחטיבת הטכנולוגיה של הפועלים

עוד כתבות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?