גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבעיה שאי אפשר לנפנף: גיל המעבר משפיע לרעה על תעסוקת נשים

בבריטניה, אחת מתוך ארבע נשים בגיל המעבר שוקלת לעזוב את העבודה, ומעסיקים שם מאמצים בהדרגה תוכניות תמיכה ייעודיות ● בישראל, המודעות לנושא עדיין בחיתולים ● לאחרונה הרימה סודהסטרים את הכפפה והשיקה את תוכנית "מעברים" ● הצטרפו לוובינר מיוחד

קמפיין Gen M בלונדון להגברת  המודעות לגיל המעבר. פסלים שמציגים נשים שקופות / צילום: רויטרס
קמפיין Gen M בלונדון להגברת המודעות לגיל המעבר. פסלים שמציגים נשים שקופות / צילום: רויטרס

נשים בעבודה בגיל המעבר - מסתבר שזו בעיה אמיתית שההתמודדות עימה בישראל רק מתחילה. מוזמנים לוובינר מיוחד עם גלית צוקר, סמנכ"ל משאבי אנוש בסודהסטרים; ד"ר גדעון קופרניק גניקולוג מומחה לגיל המעבר; ועו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה.

אחת מתוך ארבע נשים שוקלת לעזוב את מקום העבודה שלה בגלל סימפטומים של גיל המעבר. זה היה הממצא של סקר שנעשה בבריטניה בשנת 2016. המודעות בישראל לקשיים הייחודיים שחוות נשים עובדות בגילאי 45-55 רחוקה עדיין מרחק שנות אור מזו של בריטניה, המובילה בעולם את המחקר בנושא, אבל מתחילים לראות ניצנים של שינוי. מי שמניעה אותו היא עו"ד דפנה שמואלביץ, שותפה מייסדת במשרד רובין שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה, המתמחה בייצוג מעסיקים גדולים.

"לא הייתה תופעת גיל המעבר שדילגה עליי", אומרת שמואלביץ בכנות. "לא ישנתי בלילות, היו לי גלי חום, ובמיוחד מצבי רוח שלא מאפיינים אותי בכלל. היה לי קשה לתפקד בעבודה. תזונאית אמרה לי, 'שמעתי ראיון ברדיו עם ד"ר קופרניק (ד"ר גדעון קופרניק, גינקולוג מומחה לגיל המעבר - דב"ג)'. ישבתי איתו במשך שעה, והכול התחבר לי. זו הייתה פגישה משנה חיים. הבנתי פתאום שאנחנו יושבים על פצצה מתקתקת, שהנושא הזה מוזנח. כעת היא פועלת לקידום מודעות ותוכניות ייעודיות בארגונים.

מרחב פרטי קריר ושקט

בבריטניה מעסיקים רבים מגבשים מדיניות גיל המעבר בארגונים שלהם, וזה נעשה על רקע עבודת מחקר ושיח ציבורי בנושא. BOHRF, הקרן הבריטית למחקר בריאות תעסוקתית, פרסמה כבר ב-2010 מדריך למנהלים בנושא עבודה בגיל המעבר. בספטמבר 2019 פרסמה מפלגת הלייבור את תוכניתה ליישם מדיניות חדשה, שלפיה חברות המעסיקות יותר מ-250 עובדים יהיו חייבות להפעיל מדיניות לגיל המעבר במקום העבודה. לאחרונה הושק קמפיין של ארגון Gen M (דור המנופאוז) להגברת המודעות, שהציג פסלים של נשים שקופות. בין הארגונים שמיישמים מדיניות כזאת, נמצא גם ערוץ 4 הבריטי המאפשר לעובדותיו הסדרי עבודה גמישים, חופשה בתשלום למי שלא חשה טוב, מרחב פרטי קריר ושקט, ומערך משאבי תמיכה והכוונה. גם NHS (שירות הבריאות הלאומי במדינה) ורשת הסופרים הענקית tesco מקדמים תוכניות ייעודיות.

בישראל, סודהסטרים הרימה לאחרונה את הכפפה והשיקה תוכנית בשם "מעברים". "ברגע שדפנה (שמואלביץ) דיברה איתי, הבנתי על מה מדובר כי גם אני בגיל הזה", אומרת גלית צוקר, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. "כשהתחלתי לעורר את השיח, כולן הנהנו ואמרו 'איך לא חשבנו על זה קודם'. קראנו מה נעשה בעולם. הבאנו הרצאות לנשים, עשינו סדנאות מודעות למנהלים הבכירים, ש-70% מהם גברים. בהתחלה התייחסו לזה בציניות, ולקראת המפגש הראשון הוצאתי מייל שאני ממש מבקשת שכולם יגיעו. אחרי זה קיבלתי כאלה תגובות מחממות לב, דווקא מהמנהלים".

מה גיליתם בשיחות עם הנשים?
"אנחנו מבינים שיש בעיות בזיכרון, ירידה באנרגיה, גלי חום. הבאנו הרצאות על תזונה ופעילות גופנית - אלה דברים שחלק מהנשים לא הכירו, וגם לא את האפשרות לנהל על זה דיאלוג. אנחנו מאמינים שאנשים שונים צריכים פתרונות שונים כדי לקבל שוויון הזדמנויות אמיתי. אוכלוסיית גיל המעבר זה בדיוק זה".

בסודהסטרים עובדות יותר מ-400 נשים בקבוצת הגיל הזו, כ-10% מכלל העובדים בחברה. במסגרת תוכנית הפיילוט, החברה מעניקה להן שני ימי חופשה נוספים. כמו כן, תמונה אחראית גלובלית על הטמעת כללי ההתנהגות בנושא בכל אתרי החברה בעולם וממונה על נושא גיל המעבר בכל יחידה. החברה תקצה שטח מיוחד בכל מקום עבודה שיאפשר התמודדות עם הסימפטומים ותאפשר להתאים את סביבת העבודה האישית ככל הניתן.

גלית צוקר, סודהסטרים / צילום: אבישג שאר ישוב

"משרד הבריאות הקים ועדה, שאני חברה בה, ואני רוצה לקדם את הפיילוט בחברות נוספות", אומרת שמואלביץ. "זה רווח נטו למעסיק. נשים בגיל הזה בנויות לעבוד: הילדים יצאו מהקן, יש להן ניסיון, וזה בדיוק הזמן לקצור דיבידנד מהעובדים. אם לא תטפל בהן, רמת הביצוע תרד".

"מאורע דרמטי לנשים"

גיל המעבר הוא בדרך כלל בין 55-45, אבל התסמינים שלו עשויים להתחיל כמה שנים קודם לכן. מדובר ב-10%-15% מהאוכלוסייה. רבות מהנשים נמצאות בשיא הקריירה, ממלאות תפקידים בכירים ומנהלות בית ומשפחה, כלומר הן חוות עומס, אחריות ושעות עבודה ארוכות. עם השנים, יותר ויותר נשים בגיל הזה מטופלות בילדים קטנים, בגלל הורות מאוחרת.

הסימפטומים הקלאסיים והמוכרים של גיל המעבר הם גלי חום, בעיות בשינה, יובש בנרתיק, מצבי רוח, דיכאון וחרדה. כל אלה עלולים לפגוע ביכולת הריכוז והלימוד, בעבודת הצוות, ביכולת העמידה בזמנים. רבות חוות ירידה ביעילות, ביצירתיות ובמוטיבציה, פגיעה בסיפוק וברצון להתקדם, ועלייה בימי המחלה וההיעדרויות מהעבודה. בבריטניה, נשים דיווחו על ירידה של 35% באיכות החיים החברתיים וירידה של 35% בתפקוד בעבודה.
רבות מהנשים שחוות את התסמינים האלה חוששות לדבר עליהם במקום העבודה, שגם כך אינו מזמין בדרך כלל לנשים ולגברים בגיל הזה.

"גיל המעבר הוא מאורע דרמטי", אומר ד"ר קופרניק, המלווה את התוכנית בסודהסטרים, "זו מכה הורמונלית שלוקחת נשים לאחור, ומעדיפים להתעלם מזה ולהגיד לאישה שיש לה גלי חום 'יאללה תנפנפי'. ההורמונים שאנחנו מדברים עליהם הם דלק בסיסי. אין איבר בגוף חוץ מהטחול שלא קשור לאסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון. מערכת הייצור שלהם מידרדרת באופן דרמטי בגיל המעבר.

"תפקוד בעבודה הוא קריטי, כי הוא מכניס אישה לשאלות כמו האם מישהו יראה שאני לא מתפקדת מספיק. במשטרה הבריטית ראו ששוטרות בגיל 45 מתחילות לנשור, לוקחות יותר ימי מחלה, פחות רוצות להתקדם ולא באות בזמן".

לדברי קופרניק, גם לרופאים אין מודעות מספיקה לתסמינים. "יש נשים שהופנו לקרדיולוג בגלל דפיקות לב והזריקו להן סטרואידים".

יש מה לעשות?
"פעילות גופנית שכוללת אירובי וכוח ושיווי משקל היא חיונית, תזונה נכונה, וגם פיזיותרפיה של המוח: תשבצים, לימוד, חשיבה. כדאי להימנע מעישון ואלכוהול ויש גם טיפול בהורמונים".

מנופאוז פרנדלי

לפני כשנה הקימו עינב בן יהודה וליאת זנד (שתיהן עובדות "גלובס" בעבר), מיזם הסברה לנשים באמצעות קבוצת הפייסבוק "נשים מדברות עם נשים - On fire". הרעיון עלה במפגש ביניהן, כאשר בן יהודה, המתגוררת בבריטניה, הגיעה לביקור בארץ.
"אנחנו נשים מעודכנות, מאוד מודעות, והיו המון דברים שלא ידענו עליהם. הבנו שלנשים שמגיעות לגיל המעבר אין עם מי לדבר. לכן אמרנו בואו נקים קבוצת פייסבוק", הן מספרות. "החלטנו להתרכז בהיבט של בריאות האישה, הפיזית והנפשי, כי אלה המקומות שהם בעינינו המנוע לשמירה של נשים בעולם העכשווי".

בן יהודה וזנד מדברות על הנכונות של נשים לשתף ולספר על עצמן מצד אחד ועל הקושי להודות במצב ובתסמינים. "נשים לא רוצות להצהיר על עצמן שהן נשים בגיל המעבר. למשל, אישה שילדה בגיל מאוחר אומרת 'אני אמא צעירה, אני לא קשורה לזה'".

לפי נתונים שאספו מחוקרות בריטיות שהן עובדות עמן, 30% מהנשים שלוקחות ימי מחלה בגלל תסמיני גיל המעבר לא מספרות על התסמינים למעסיק. לדבריהן, במקומות העבודה יש קשר שתיקה. בימים אלה הן שוקדות על תוכנית שתסייע למעסיקים להפוך ל"מנופאוז פרנדלי". "נותנים כבוד אלוהי, ובצדק, לאימהות ולאבות ולנשים בהיריון", אומרת זנד. "לגברים שיוצאים למילואים יש לגיטימציה לקבל זכויות יתר. ייתכן שכדאי לשקול הטבות גם לנשים בגיל המעבר, במצבים מסוימים. המחקרים מראים שיש יתרון לשמור על עובדים ותיקים. עובדת בגיל הזה היא יותר שקולה ומנוסה, וזול יותר להעסיק אותה מאשר להכשיר עובדים חדשים".

מה צריך לעשות עכשיו? ההמלצות של שמואלביץ

הנגשת מידע: התערבות ממשלתית לצורך פרסום מידע על השלכות גיל המעבר על שוק העבודה, כך שיהיה נגיש למעסיקים ולציבור

מדיניות מנחה: "נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה צריכה לגבש "תקנון מצוי" שישמש מעסיקים בקביעת כללים התואמים את אופי מקום העבודה"

חוק עבודת נשים: "החוק קובע הקלות זמניות לנשים בגיל הפוריות. יש לשקול הוספת סעיף המחייב התחשבות בנשים בתקופת גיל המעבר"

מו"מ קיבוצי: "ארגוני עובדים צריכים לדרוש הסדרת הטיפול בהשלכות גיל המעבר במסגרת מו"מ, כפי שיש הסדרים מיוחדים לנשים בהיריון; נשים מניקות ואמהות לילדים בגיל צעיר"

העלאת מודעות: "ארגוני נשים צריכים לעורר את המודעות לנושא ולספק טיפול משלים"

עוד כתבות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות בעקבות החלטת הריבית; מדד הנדל"ן ירד בכ-1.7%

ת"א 35 איבד 0.4% ות"א 90 ירד בכ-0.7% ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

בנק ישראל / צילום: אורית דיל

הנגיד צופה אינפלציה של 2% בשנה הבאה, ומסמן: נסללה הדרך להורדת ריבית

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● ברקע ההחלטה: למרות התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון, בנק ישראל החליט כי האינפלציה לא מאפשרת עדיין להפחית את הריבית ● הנגיד פרופ' אמיר ירון אותת כי יהיו מספר הורדות ריבית בשנה הקרובה, אך ציין גורמים שעשויים לעכב זאת, בהם הגידול בביקוש לשכירות בשל המלחמה

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

הספקולציות חוגגות כאילו אנחנו ב-2021: שובן של מניות המם וה־YOLO

הראלי הנוכחי בוול סטריט הציף מגמה שמזכירה נשכחות: מניות של חברות לא רווחיות הניבו מתחילת אפריל ביצועים עדיפים גם ביחס למניות רווחיות ואיכותיות ולמדדים מרכזיים ● בין אלה בולטות חברות מכירת והשכרת רכב ● מה מוביל לכך ואיך הטרנד צפוי להסתיים הפעם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

הרשות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופי הסירה את אזהרת הטיסה לישראל: האם חברות התעופה הזרות יחזרו?

ב־24 ביוני הושגה הפסקת אש, אך הרשות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופי (EASA) הזהירה שהמצב שברירי ועלול להתלקח מחדש ● תוקף האזהרה פקע, ולאחר דיונים הוחלט שלא לפרסם אזהרה חדשה במקומה ● זו עשויה להיות בשורה חיובית שתקרב את חזרתן של חברות תעופה זרות לישראל

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?