בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
שלושה שופטים של בית המשפט העליון ידונו בקרוב בשאלה האם דפוס התנהגות בעייתי של נבחר ציבור יכול להביא להרשעתו בעבירה של הפרת אמונים, אף אם כל מעשה ומעשה כשלעצמו אינו מגבש עבירה פלילית. מה שמכונה - "תזת הצבירה". הדיון יערך במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש ניצב בדימוס, ניסו שחם, על הרשעתו בהפרת אמונים.
שחם הואשם בבימ"ש השלום בתל אביב בשישה אישומים בהפרת אמונים, ואישומים נוספים בעבירות מין. במסגרת האישומים בביצוע עבירות של הפרת אמונים, הוא הואשם שהיה בניגוד עניינים בכך שבזמן או לאחר שניהל מערכות יחסים אינטימיות עם שוטרות שהיו כפופות למרותו, הוא טיפל בעניינים של אותן שוטרות. בין היתר, בבקשות מעבר ושיבוץ שלהן במערכת המשטרתית.
שופט בימ"ש השלום בתל אביב דאז, בני שגיא (שכיום הוא שופט מחוזי), קבע כי ההחלטות שקיבל שחם היו ענייניות, וגם כאשר הוא פעל בניגוד עניינים, מדובר היה בניגוד עניינים בעוצמה חלשה ביותר, הרחוקה מרחק ניכר מאוד מהרף הפלילי. לדבריו, הפעולות שביצע למען השוטרות עמן היה במערכות יחסים, היו לכל היותר פעולות נלוות לפעולות המרכזיות הראויות והצודקות שביצע.
ואולם, השופט שגיא דחה את "תזת הצבירה" של התביעה, בקובעו כי "קבלת 'תזה הצבירה' תעמוד בסתירה לפסיקת בית המשפט העליון, שכן יש בתזה פוטנציאל טשטוש, עד כדי העלמה מוחלטת של קו הגבול המפריד בין התחום הפלילי האסור לבין המרחב שאינו פלילי, ויש בה כדי להעצים את העמימות (הבעייתית) של העבירה". לדברי השופט, קבלה של "תזת הצבירה" תהיה בבחינת "פתיחת דלת למרחב פלילי והזמנתן של מגוון התנהגויות (אתיות, בעייתיות, מוסריות, משמעתיות או סתם מקוממות) להיכנס לתוכו ובלבד שיגיעו בקבוצה".
בספטמבר 2019, ביהמ"ש המחוזי הפך את ההחלטה. שופטי המחוזי בתל אביב, מרים דיסקין, גיליה רביד ומרדכי לוי - קיבלו את ערעור הפרקליטות ואימצו את "תזת הצבירה". "הפער העצום בין שחם לשמונה השוטרות, מבחינת הגיל, המעמד, הסמכות והמרות, הוא קרקע פוריה להצמחת עשבים שוטים של ניצול מרות. העבירה של הפרת אמונים נועדה למנוע בדיוק מקרים מסוג זה", נפסק.
שחם, כאמור, ערער לעליון שצפוי סוף סוף לספק הלכה משפטית ברורה בסוגיה המורכבת.
להחלטת העליון בעניינו של ניסו שחם צפויה להיות השפעה מסוימת על תיק 1000 בו נאשם נתניהו בקבלת מתנות לאורך שנים בסכום מצטבר של 700 אלף שקל מארנון מילצ'ן. יש מי שסבור כי אם יתקבל ערעורו של שחם, כלומר, 'תזת הצבירה' של הפרקליטות שאומצה במחוזי - תדחה, הדבר אמור לשפר את מצבו של נתניהו בתיק 1000, שכן ביהמ"ש לא יתייחס אל התמונה הכוללת של יחסי נתניהו-מילצ'ן אלא לכל אירוע של מתן מתנה בנפרד.
ואולם, לנתניהו לא מומלץ "לבנות" על פסיקת העליון בתיק 1000. ראשית, מפני שלהערכתי ערעורו של שחם ידחה ו"תזת הצבירה" תהפוך להלכה משפטית. ושנית, משום שנתניהו פעל במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים, כולל בראשות הממשלה, לטובת מילצ'ן, כשהיה מצוי בניגוד עניינים חריף בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור.
כעולה מכתב האישום, נתניהו פעל באופן חריג מול גורמי הממשל בארצות הברית כדי לסייע למילצ'ן לאריך את הויזה שלו לארצות הברית. נתניהו פעל במטרה לקדם חקיקת משנה שתסייע למילצ'ן להאריך את תקופת הפטור מתשלום מס ומדיווח למס הכנסה על הכנסותיו מחוץ. נתניהו גם פעל בעצמו ובאמצעות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, כדי לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה בקשר עם עסקת מיזוג בין חברות התקשורת רשת וקשת. זאת, על מנת שהשקעה אותה בחן מילצ'ן באותה עת, תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית.
הפעולות הללו של רה"מ לטובת מילצ'ן, אינן דומות להתנהגות של ניסו שחם מול השוטרות הזוטרות, לא בעוצמת ההתערבות, לא בפגיעה באינטרס הציבורי, ובמובנים נוספים.
בכלל, עם או בלי קשר להחלטת העליון בנוגע ל"תזת הצבירה", תיק 1000 נראה כתיק כמעט סגור של הפרת אמונים, משום שמרגע שנתניהו התייחס אל מילצ'ן כאל חברו הקרוב עלי אדמות, יהיה לסנגוריו קשה מאוד להסביר מדוע נתניהו עסק במסגרת תפקידו הציבורי הרם בסוגיות שהשפיעו על מילצ'ן ופעל למענו לכאורה.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מכחיש את המיוחס לו על ידי היועמ"ש, הוא לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.