שפכי משחטה הזורמים לנחל אלכסנדר / צילום: מט״ש יד חנה
החורף ממש מעבר לפינה והנחלים בישראל יתחילו בקרוב לזרום בעוצמה. נחלי הארץ היוו לאורך שנים ארוכות מוקד טבע ייחודי, והם נחשבים בעלי חשיבות אקולוגית רבה בייחוד באקלים היבש של הארץ. למרות זאת, הנחלים בישראל מתקשים מאד לשמש אתרי טבע אמיתיים, כתוצאה ממחסור במים, אבל בעיקר, מאחר ורוב הנחלים בישראל סובלים במשך שנים ארוכות מזיהום כרוני. מקור הזיהום עיקרו בהזרמות של קולחים (שפכים מטוהרים) ושפכים, כתוצאה מהצטברות עודפים ו\או תקלות שונות במערכות טיפול השפכים, וגם כחלק ממדיניות בלתי, כתובה לפיה הנחלים, ובעיקר נחלי החוף, הפכו לחצר האחורית של הסביבה בישראל והם מהווים את הפתרון הנוח והזמין ביותר להזרמות מי שופכין ומי קולחין מזוהמים.
התחזיות מראות שבעתיד יצטברו עודפי קולחים גדולים אף יותר, וכך צפוי שבשנים הבאות נראה את הנחלים בישראל הופכים בעיקר למובלים של מים מזוהמים או מזוהמים חלקית במקום נחלים עם זרימת מים זכים.
במסגרת מחקר ארוך טווח שנערך בשנים האחרונות ע"י צוות חוקרים מהפקולטה למדעי הים במכמורת - המרכז האקדמי רופין בראשותו של פרופ' גיתי יהל, ד"ר יאיר סוארי, תום טופז וטל שדה בנחל אלכסנדר ושהתמקד בחלקו המלוח של הנחל - אסטואר הנחל - האיזור בו נפגשים מי הים במי הנחל, התגבשו ע"י החוקרים תובנות מהותיות ליכולת ואפשרות השיקום של נחלים ובייחוד נחלי החוף של ישראל המהווים מוקד משיכה מרכזי לתיירות נופש ופנאי.
למרות שריכוזי החומרים האורגנים בקולחים בישראל עומדים בדרישות התקנים והתקנות, הזרמתם הרציפה בנחלי החוף הופכת את הנחלים הללו לנחלים מתים אקולוגית ונטולי חמצן , זאת בין היתר משום שחוסר חמצן מסיס במים נגרם גם עקב הזרמת קולחים באיכות מים הגבוהה מהאיכות הנדרשת בחוק.
הפתרון לשיקום וניהול אקולוגי של נחלי החוף, ונחלים בכלל, מותנה בבסיסו בהפסקת הזרמות קולחים לנחלים (גם קולחים באיכות טיהור גבוה כגון רמת טיהור שלישונית) .
לצורך כך, נדרש מנגנון תפעול שימנע הזרמה מתמשכת של קולחים לנחלים, גם עקב תקלות או הצטברות עודפי קולחים בחורף, לפני כן וכפתרון בסיסי יש, לפי מסקנות המחקר, להפנות את כל הקולחים להשקייה חקלאית. כיום, מערכת ניהול הקולחים אינה ערוכה לתרחישים אלה והאמצעי היחיד הוא הזרמת הקולחים לאיטם לנחלים מה שמביא לדעיכתם. על כן מוצע ע"י צוות החוקרים כי חלק אינטגרלי מכל מתקן טיפול בשפכים יהיה מאגר תפעולי גדול הכולל אפשרות להזרמה מהירה מאד של המים שיאגרו בו תוך ימים ספורים (הזרמה שיטפונית).
מאגר כזה ישמר יכולת ניהול, מיהול, ואגירה לטווח ארוך, והולכת קולחים ממתקני הטיפול השונים, ויקבל את המים בעלי האיכות הנמוכה ביותר במערכת. במקביל, במקרים בהם לא ימצא פתרון אחר למים שנאגרו, מנגנון ההזרמה השיטפוני יאפשר את ריקון המאגר אל הנחל בזרימה בספיקות גבוהות בעיתוי המתאים ביותר ובתיאום מול כלל הגורמים במערכת כך שיידמה אירוע שיטפוני בנחל. במקרה הספציפי של נחל אלכסנדר, מקור השפכים הוא במים לא מטופלים המוזרמים לאפיק הנחל מהרשות הפלסטינית אולם פתרון של מאגר בעל אפשרות הזרמה שיטפונית יכול לשפר דרמטית את מצב המערכת בנחל כבר היום!
לנחלי החוף של ישראל יש יכולת שיקום עצמית מהירה, והם יכולים להפוך תוך זמן קצר יחסית לפנינת טבע ונוף אמיתית, להפסיק לתפקד כחצר אחורית ולהפוך לכאלה שישרתו אוכלוסייה נרחבת. כל מה שנדרש לשם כך הוא להפסיק את הזרמת מי הקולחין לנחלים.
הכותב הוא ממונה מדע למדיניות צוות מחקר נחל אלכסנדר, הפקולטה למדעי הים המרכז האקדמי רופין