הרב יונתן זקס / צילום: מתוך יוטיוב
כיהודי חילוני אני בוחר שלא לעשות לי רב. אני הרב של עצמי, על הטוב ועל הרע שבהחלטה זו. כמו שכתב פעם ס' יזהר, אין לי את מי להאשים ואין לי אל מי לפנות. כל האחריות עליי. "האחריות ומחירה, האחריות וכאב בדידותה, אבל גם האחריות וריבונותה". זה נכון. אבל לו הייתי בוחר לעשות לי רב, אין לי ספק שהרב יונתן זקס, שהלך לעולמו בשבת, היה המועמד המוביל.
בפעם הראשונה שפגשתי אותו, לפני מספר שנים בביתו בלונדון (במסגרת משלחת של ארגון גשר), מצאתי סוף סוף את הרב שחלמתי בצעירותי: יודע נפש, עמוס דעת ותבונה ובעיקר איש מוסר ואוהב אדם.
כשהרב זקס, מי שהיה הרב הראשי של אנגליה במשך 21 שנים ואחד מגדולי הוגי הדעות בתקופתנו, דיבר על כך ש"הסיפור של הדת הוא לא האמונה של האדם באלוהים. הנס של הדת והלב שלה הוא האמונה של האלוהים באדם - הוא הטעין אותי בגאווה, שחשבתי שכבר אבדה לי. זו הייתה היהדות שלי - יהדות שקולה הוא "כקול של תקווה אנושית".
כשהרב זקס טען בלהט שעלינו לנטוש את המחשבה שיש אמת אחת ויחידה ושהיהדות היא הדת המונותיאיסטית היחידה שאינה טוענת למונופול על הדת ולכן מחייבת דיאלוג עם מאמינים אחרים (בתוך העם היהודי ומחוץ לו), מיהרתי להאמין באמת הלא אחת ולא יחידה הזו והתגייסתי מיד לצבא הדיאלוג הבינ-דתי שהוא הקים בכל רחבי העולם כדי להילחם באלימות ובשנאה שמפיצים רבים ממנהיגי הדתות בימינו, לרבות למרבה הצער גם כאלה שמתקראים רבנים.
כשהוא שילב בהרצאה אחת שהוא נתן את עמנואל לוינס, הרמב"ם ואחד העם - ולא באופן ניו-אייג'י שטחי אלא על כל עומקם ומורכבותם - ואז פרט אותו לתכנית פעולה במציאות החיים - נותרתי פה תוהה שמא את קול האלוהים - שאיני מאמין בו - שמעתי זה עתה, ואם לא - אז מה זה היה?
עמוס עוז, חברו הקרוב, קבע שהרב זקס הוא "אחד היהודים הבולטים ביותר בדור שלנו, לא רק בגלל ספריו הנפלאים, לא רק בגלל עבודתו הקשה כמנהיגם של רבים באנגליה ובהם גם לא יהודים, אלא בראש ובראשונה כי הוא אחד האנשים היחידים שמציעים לנו נחמה אמיתית".
עוז צודק. זקס היה זה שהציע לעולם את היהדות המאהבת, זו שיכולה לרפא אדם שבור ולתקן עולם מקולקל.
היום איבדתי את הרב שכמעט עשיתי לי. העולם החופשי והעם היהודי איבדו את אחד מגדולי מנהיגיו הרוחניים במאה הנוכחית. יהי זכרו ברוך.
הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו