ביטחון בגנים חייב להיות עניין של הממשלה
בכל תחילת שנה מוצאים ההורים את עצמם לבד מול הגננות. תוהים, בוחנים, מודדים את אורך החיוך, מנסים למצוא רמזים למה שיקרה אחרי שדלתות הגן יסגרו מאחוריהם. אבל הגנה על תינוקות ופעוטות בגני ילדים הוא לא רק אינטרס של ההורים. כל עוד שלמדינה חשוב שהילדים והאזרחים שלה יהיו אזרחים טובים ובעתיד יתרמו לקיומה של המדינה- חייבת המדינה להפוך את נושא הביטחון בגנים לעניין שלה. זה חשוב יותר מחלוקה תקציבית, זה חשוב יותר מיחסי ישראל-ארה"ב לאחר הבחירות.
לאלימות בגני ילדים כמו בכל סוגי האלימות, יש הרבה מאוד סיבות. חלק מהסיבות הן פסיכולוגיות (מחלות נפשיות של המטפלות), חלק מהן פסיכו-סוציאליות (חיקוי של מודלים מוכרים, כמו לדוגמה גננת שמחקה את התנהגותה של אימה כגננת), יכולות להיות לאלימות סיבות אירגוניות (אם כל הגננות והמטפלות מתנהגות באלימות, זו כנראה הנורמה הארגונית במוסד), ויכולות להיות סיבות תרבותיות (אלו הערכים המקובלים בחברה). לכל אחת מהסיבות האלה יש "לתפור" פתרון אחר. לכן פתרון לבעיית האלימות בגנים לא יכול להיות פתרון יחיד, אלא אוסף של פתרונות שעוטפים את הבעיה מכל הצדדים שלה.
כדי לייצר את סך כל הפתרונות לאלימות חשוב ליצור קואליציה של חשיבה (שלא לומר ועדת חקירה, כי כמה אפשר לשמוע את צמד המילים הריק מתוכן הזה?) שתכלול את כל הגורמים המעורבים בבעיה, ותציע תוכנית עבודה שתיושם תוך ארבע עד חמש שנים. הקואליציה הזו חייבת לכלול את נציגות הגננות, את ההורים ואת המדינה. ההחלטות חייבות להתקבל בהסכמה. כפייה של תוכניות היא הפעלה של כוח, ולכן לא תוכל להשיג את המטרה.
הקואליציה הזו תוכל לחשוב יחד על פתרונות רבים. כמה פתרונות שאני הייתי מעלה לדיון:
א. הפיכת כל הגנים למפוקחים על ידי המדינה, גם אם הם מנוהלים כלכלית כעסקים פרטיים.
ב. פיקוח ממשלתי על ידי מצלמות לכל הגנים והמוסדות. אנו חיים בעידן שבו מצלמות וידאו ומכשירי הקלטה הופכים את העולם לשקוף. חלק גדול מהאלימות בגני ילדים נחשפה תודות להתפתחות הטכנולוגיות הזו. צילום ופיקוח על ידי גורם שלישי, כאשר ניתנת הסכמה מראש של כל הגורמים, ינטרל את תחושות אי האמון שכרוכות בהקלטות נסתרות כיום. גם הגננות ירוויחו מצילום שוטף של הגן, במידה וזה יתווך להם נכון. כבר היום הן נמצאות תחת חשדות תמידיים. מצלמות יכולות להגן עליהן מפני האשמות שווא.
ג. במקביל, תקצוב מאסיבי של בונוסים ומענקים לגנים שיסכימו לפיקוח התמידי עליהם. הגזר, ולא המקל. ברגע ש-60% מהגנים יהיו מפוקחים, הורים יעדיפו גנים אלה באופן טבעי והגנים האחרים יאלצו להיכנס לתהליך פיקוח דומה.
ד. בכל קשר לסעיף הקודם, שכר הגננות חייב לעלות באופן דרמטי. אם חשוב לנו לשמור על הילדים שלנו, אנחנו חייבים לשמור על מי ששומרות על הילדים שלנו.
ה. למטפלות ועוזרות שתחשופנה התעללויות בגני ילדים יוענק ביטחון כלכלי והבטחה לעבודה כפי שנעשה כיום עם חושפי שחיתויות במשרדי ממשלה. חיי ילדים חשובים מחשיפת שחיתויות!
ו. וכמובן, חינוך, חינוך ושוב חינוך. מטפלות, סייעות וגננות מוכרחות להשתלם כל כמה חודשים בנושאים של מניעת אלימות, פירוק התנגדויות, סמכות חדשה, שפה שוויונית, מיניות בריאה וכו. כמובן שכדי להבטיח שהן תעשינה זאת יש להעלות באופן דרמטי את השכר שלהן.
אנחנו ההורים לא יכולים להישאר לבד במערכה על חיי הילדים שלנו. זה התפקיד של הממשלה להגן עלינו, על הילדים שלנו ועל הגננות שלהם.
הכותבת היא מרצה במסלול לחינוך גופני במכללת קיי, חוקרת ספורט, מומחית למניעת אלימות במוסדות נותני שירות
