ג’ו ביידן, הנשיא הנבחר של ארה”ב, במהלך קמפיין הבחירות / צילום: Brendan McDermid, רויטרס
ב-2017 נכנסה לתוקפה רפורמת מס מרחיקת לכת בארה"ב - הרפורמה של הנשיא היוצא דונלד טראמפ - שבמסגרתה, בין היתר, ירד מס החברות בארה"ב מ-35% ל-20%, בוטל מס העיזבון (שהוטל עד אז על מי שירשו נכסים בשווי של מעל 5.49 מיליון דולר) ומספר מדרגות מס הכנסה המוטל על יחידים צומצם. חלקים מהרפורמה זכו לביקורת עזה; רבים טענו כי מדובר ברפורמה טובה לעשירים בארה"ב ופחות טובה לשאר האוכלוסייה.
אם לשפוט על פי הבטחותיו של המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ו ביידן, כל זה עומד להשתנות. לפני הבחירות הכריז ביידן כי אם ייבחר הוא יפעל לבטל כמה הסדרי מס שממשל טראמפ הכריז עליהם, במסגרת חקיקת המס האמריקאית (Tax Cuts and Jobs Act). ועכשיו הוא זכה.
מדיניות המס של ביידן, אם אכן יקיים את הבטחותיו, הפוכה לכאורה ממדיניות המס של טראמפ: היא מכוונת לקחת יותר מהעשירים ופחות מבעלי ההכנסות הנמוכות יותר. במסגרתה, צפויים יחידים בעלי הכנסות גבוהות להכבדה בנטל המס, עלייה בשיעורי המס על הכנסותיהם והקטנת סכום הפטור ממס מתנות ומס עיזבון.
בין היתר, הכריז ביידן כי בכוונתו לפעול להעלאת שיעור מס החברות הפדרלי על הכנסות עסקיות, מ-21% ל-28%, להעלאת שיעור המס על הכנסה אישית (החל מסף של 400 אלף דולר) מ-37% ל-39.6%, מיסוי דיבידנדים ורווחי הון בשיעור זהה לשיעור המס החל על הכנסות רגילות (39.6%) לגבי כל הכנסה מעל מיליון דולר וביטול מנגנון הסטפ-אפ (Step-Up in Basis) שהופעל עד כה בעת פטירת הבעלים. "כיום, שוויו של נכס 'מעודכן' לשווי השוק שלו ביום פטירת בעליו. 'קפיצה' זו בעליית הערך, מקטינה כמובן באופן ישיר את שיעור מס רווח ההון שצפוי עם מכירת הנכס על ידי היורשים. ביידן מציע למסות את עליית הערך הבלתי ממומשת של הנכס ביום הפטירה. כלומר, היורשים צפויים לשלם מס בעת קבלת נכסי העיזבון", מסביר עו"ד דייב וולף, המתמחה במיסוי אמריקאי וישראלי לבעלי הון.
עוד הכריז ביידן, כי בכוונתו לחזור לנורמות הקודמות ביחס לפטור ממס מתנות ומס עיזבון. "תחת ממשל אובמה הפטור עמד על 5 מיליון דולר ליחיד", מסביר וולף. "תחת ממשל טראמפ הפטור עומד על 11.5 מיליון דולר ליחיד. ביידן מציע להוריד את סף הפטור ל-3.5 מיליון דולר בלבד".
בנוסף, שיעור מס העיזבון צפוי לעלות אף הוא ל-60%, בהשוואה לשיעורו הנוכחי (40%).
לדברי וולף, "יחידים בעלי הכנסות גבוהות צפויים, תחת ממשל ביידן, להכבדה בנטל המס: עלייה בשיעורי המס על הכנסותיהם, וכן הקטנת סכום הפטור ממס מתנות ומס עיזבון. תוכנית המס של הממשל הדמוקרטי צפויה להעלות באופן דרמטי את נטל המס על העושר, הן במסגרת מיסוי היחיד והן ביחס למיסוי הכנסות עסקיות".
ישראלים אמריקאים: גם עליהם הנטל יוכבד
וולף: "תוצאות הבחירות בארה"ב מציבות אתגרי מס משמעותיים לא רק למיליוני נישומים אמריקאים אלא גם למאות אלפים מהם החיים בישראל או שיש להם משפחה או נכסים בישראל.
"שיטת המיסוי האמריקאית מבוססת אזרחות ולכן כל מי שהוא אזרח אמריקאי ללא קשר למקום מושבו מושפע וחשוף לשינויים אלה גם אם הוא תושב ישראל. זה רלוונטי למאות אלפי ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית, בין שחיים בישראל ובין שחיים בארה"ב. גם אזרח אמריקאי שאין לו אזרחות ישראלית וחי פה וכל אזרח אמריקאי שאינו גר בישראל אבל יש לו משפחה בישראל (יורשים עתידיים). אפשר להניח שמדובר במיליוני אנשים".
לדברי עו"ד בועז פינברג, מנהל מחלקת המסים במשרד תדמור-לוי, "בהתאם לרפורמת המס שהציג ביידן לפני הבחירות, ובהנחה שיעמוד בהבטחותיו, אזי יש כוונה להפחית את רף המינימום הנדרש לצורך מס עיזבון ומס מתנות משווי נכסים בשווי של 11.5 מיליון דולר, לשווי של 3.5 מיליון דולר בלבד. המשמעות היא שכל אזרח אמריקאי המחזיק באופן אישי בנכסים בכל העולם שעולים על סכום זה, יידרש עיזבונו לשלם מס עיזבון ביום פקודה בשווי של 40%, וכן לשלם מס מתנות אם העניק מתנות בסכום העולה על תקרת השווי החדשה. שינוי זה יכול להשפיע מהותית גם על ישראלים אזרחי ארה"ב, או על יהודים אמריקאים השוקלים לעלות ארצה".
חברות ישראליות: לא ינדדו לאמריקה
עו"ד טלי ירון אלדר, שותפה במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', ונציבת מס הכנסה לשעבר, מוסיפה כי "היה ויפעל ביידן כפי שהבטיח להעלאת מס החברות הפדרלי, לחברות הייטק ישראליות תקטן מאוד הכדאיות להקים בסיס פעילות משמעותי בארצות-הברית. אף שבארץ ישנו חוק עידוד השקעות הון, המעניק הנחות מיסוי גדולות, בכל זאת הפחתת המסים של טראמפ בארה"ב יצרה תמריץ לחברות להעביר את הפעילות לשם".
לדברי ירון אלדר, "המדיניות שביידן הצהיר עליה תשחק לידיה של מדינת ישראל, ומשמעות הדבר שחברות ישראליות ששקלו את העתקת מרכז פעילותן, יעדיפו להשאיר את פעילותן בישראל או במקומות אחרים בהן שיעורי המס נמוכים משמעותית".
עוד מוסיפה ירון אלדר, כי "על פי הצהרותיו ביידן מתכנן להוריד את תקרת הפטור על מס עיזבון, שהיום עומד על 11.5 מיליון דולר, מה שיביא לכך שישראלים אזרחי ארה"ב יעדיפו שלא להחזיק נכסים שם, כדי שלא להסתכן בתשלום מס עיזבון אשר מגיע ל-40%".
תכנון מס: הקמת נאמנות שתנהל את הנכסים
עו"ד ורו"ח איתן אסנפי, מומחה במיסוי ישראלי ובינלאומי, לרבות הקמת נאמנויות, מציע פתרטן למשלם-מס אמריקאי המתגורר בישראל או כזה גר בארה"ב אבל יש לו משפחה או נכסים בישראל, השואף להימנע מהצורך לשלם לפתע מסים נוספים, במהלך חייו או לאחר פטירתו.
"פתרון אפשרי, שהולם הן את הדין האמריקאי והן את הדין בישראל, הוא ליצור נאמנות. ככלל, היוצר (הוא הבעלים בנכסים) יקים נאמנות ויעביר אליה את נכסיו. הנכסים יכול שיהיו מניות, ניירות ערך אחרים, הון פרטי, נדל"ן, חפצי אמנות וכל דבר אחר בעל ערך. הנאמנות תנוהל על ידי נאמן, בהתאם להוראותיו ולרצונו של היוצר, ואף הנכסים יחולקו לנהנים באופן ובעיתוי שייקבעו על ידי היוצר ויימסרו לנאמן. ניתן גם למנות מגן לנאמנות - אדם שיפקח על פעולתו של הנאמן.
"פתרון הנאמנות מאפשר לנהנים לקבל את הנכסים ללא חבות מס. כמו כן, העברת נכסי היוצר לנאמנות תהיה חפה ממס ירושה אמריקאי, ויוטל עליה מס מינימלי אם בכלל. הנאמנות אף תספק הגנה על נכסי היוצר, ותשמש אמצעי המאפשר גמישות וקלות רבה בניהול הנכסים במקרה של ריבוי נכסים ונהנים".
לדברי עו"ד אסנפי, מחבר (משותף) של הספר "מיסוי בינלאומי - הדין בישראל", "קיים חלון הזדמנויות צר לניצול ההטבות המשמעותיות הנהוגות כיום. העברת נכסים לנאמנות ישראלית, שתהלום גם את הדרישות הנוכחיות בארה"ב, תאפשר העברה בין דורית יעילה של העושר המשפחתי, תוך ניצול ההטבות במשטר המס הקיים - הטבות הצפויות להתבטל תחת הממשל החדש. מרכיב הזמן הוא קריטי. כל מבנה נאמנותי כזה, חייב להיות מוקם לפני 31 בדצמבר השנה".
עו"ד פינברג מוסיף כי אמנם "כלי הסדר הירושה המקובל כדי לתכנן את מס העיזבון ולהביא להפחתתו הוא באמצעות הקמת נאמנות, אך הקושי הוא שבמדינת ישראל כללי מיסוי הנאמנויות בעייתיים, במיוחד כאשר מדובר בנאמנויות עם יוצרים אמריקאים ונהנים ישראלים. כך למשל, בעקבות הרפורמה במיסוי נאמנויות משנת 2014, נהנה בנאמנות שעלה לישראל והוריו יוצרי הנאמנות נפטרו לאחר עלייתו ארצה, עלול למצוא את עצמו חייב במס על מלוא רווחי הנאמנות, בלי קשר לחלקו באותה נאמנות".
לדברי פינברג, "המשמעות היא שככל שרפורמת המס של ביידן תעבור, מדיניות המס בישראל בנוגע לנאמנויות תביא לפגיעה אנושה באחוזי העלייה מארצות-הברית. בנסיבות אלה, ראוי היה שרשות המסים בישראל תשקול מחדש את האופן בו היא ממסה נאמנויות, וספציפית נאמנויות עם נהנים תושבי ארה"ב שהיגרו לישראל".