בני גנץ / צילום: אלעד מלכה
שר הביטחון ח"כ בני גנץ טען מזה כבר שנושא מכירת ה-F35 מארה"ב לאיחוד האמירויות נעשה מאחורי גבו וגבה של מערכת הביטחון. אף על פי כן, בדיון הפיקוח הפרלמנטרי על העסקה, גנץ לא הוזמן להסביר את העמדה שלו ואת הבעייתיות במהלכים שנעשו מאחורי גבו לכאורה.
יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ צבי האוזר, קיים היום (ב') את הדיון, יותר מחודשיים אחרי שיו"ר מרצ ח"כ ניצן הורביץ הגיש את הבקשה לדון בנושא. חלקים של הדיון נערכו בוועדת המשנה, בנוכחות מספר מצומצם של ח"כים כאשר הפרטים על מועד הדיון בוועדת המשנה והתוכן - נותר חסוי מעין הציבור.
בהודעת הסיכום של הישיבה הפתוחה בוועדה נמסר היום על ידי סגן ראש המל"ל ראובן עזר, שדבר קיומה של העסקה בין האמריקאים לבין איחוד האמירויות נודע להם רק ב-15 בספטמבר 2020: "רק לאחר חתימת ההסכם עם האמירויות, ב-15/09, הודיעו האמריקאים על כוונתם לקדם עסקת נשק. בעקבות כך יצא שר הביטחון לוושינגטון ועם שובו יצאה הודעה לעיתונות עם ההסכם שנחתם בינו לבין מזכיר ההגנה אספר לשמירת היתרון האיכותי של ישראל לעשורים הקרובים. לא היה משא ומתן חשאי, ולא הייתה התניה מהאמירויות של החתימה במכירת נשק כזה או אחר. מכך, שלא ניתנה הסכמה, ורק לאחר ההסכם האמריקאים פנו וביקשו מאיתנו לשקול מעשית מחדש את העסקה, שהאמירויות מבקשות מהאמריקאים כבר שנים רבות".
"נתניהו ואנשים ידעו גם ידעו"
הדברים הללו סותרים את ההתרחשויות בפועל, שכן כבר ב-19 באוגוסט, מספר ימים לאחר ההודעה של ישראל על מגעים גלויים עם איחוד האמירויות, הודה הנשיא דונלד טראמפ בפומבי שהעסקה המדוברת נמצאת על השולחן. "יש להם את הכססף והם רוצים להזמין כמה וכמה מטוסי F35", טראמפ אמר במסיבת עיתונאים בבית הלבן. לדבריו העסקה נמצאת תחת בחינה והיא על הפרק כיוון שאיחוד האמירויות ביצעו מהלך מרשים במזרח התיכון. באותם הימים טען נתניהו בתוקף שההודעה האמריקאית לא תואמה איתו.
יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורביץ תקף בוועדת חוץ וביטחון את התנהלות הממשלה: "שנים רבות ישראל התנגדה נחרצות למכירת המטוסים האלה בפרט, ובכלל נשק מתקדם מאוד, למדינות אחרות באזור. עד עכשיו ארה"ב נמנעה לאשר בקשות קודמות לקנות את המטוסים, בין היתר, בשל התנגדות ישראל. עובדה שהפעם העסקה הזו תתקיים וגם ישראל הודתה בזה. שנית, ולא פחות חמור, זו הולכה בכחש לא רק של הציבור, אלא גם של מערכת הביטחון עצמה. איך אפשר לנהל את ביטחון המדינה כשראש הממשלה הולך וסוגר משהו כזה ישירות מול האמריקאים והאמירתים? איך מבינים מה המשמעויות לביטחון המדינה? ולנוכח הפגיעה שיוצרת העסקה הזו, מה הובטח לישראל מבחינת שימור היתרון האיכותי שלנו?".
"נתניהו ואנשים ידעו גם ידעו", אמר הורביץ, "עוד לפני החתימה, שעסקת המטוסים היא חלק מרכזי בעסק. הם פשוט שיקרו כדי לעקוף את מערכת הביטחון ולמנוע התנגדויות אפשריות. זה אותו דפוס של עסקת הצוללות, בו מכניסים לשיקולים אינטרסים שהם לא ממן העניין של ביטחון ישראל".
כאמור, למרות טענותיו הקשות של שר הביטחון גנץ, הוא לא נכח בדיון. במקומו נשלח יגאל אוסטנובסקי, ראש היחידה לתכנון אסטרטגי, ששהה במשך חודש בוושינגטון כדי לסגור את הפרטים של אספקת נשק ומידע לישראל בעתיד הקרוב. הוא דיבר במעט על ההבנות החדשות שהושגו בין ישראל לארה"ב: "זהו מאמץ מורכב לוודא שידה של ישראל תהיה על העליונה בכל תרחיש, והותנע לאחר הביקור הראשון של שר הביטחון בוושינגטון ב-23 בספטמבר. השאלה אם היו הבנות או הסכמות קודמות אחרות, כדרג מקצועי, לא עניינה אותי. משרד הביטחון עמד במשימה בצורה מרשימה והושגו ההבנות שיבצרו את היתרון הצבאי האיכותי של הישראלי, ה-QME, לשנים ארוכות קדימה".
האלופה בדימוס, ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) אמרה בדיון כי נתניהו אינו אומר אמת: "אם אחד אומר שלא היה שום דבר קודם, ואחד אומר שהציל את ביטחון המולדת כשכנכנס לתמונה בדיעבד. מתי הפכנו להיות פרובינציה בה ביטחון המדינה הוא עסק פרטי של ראש הממשלה? החלטות בסדר גודל כזה לא מתקבלות תוך חודש, ללא עבודת מטה מסודרת. פעם זה היה נושא א-פוליטי ומעל לכל שיקולים זרים, והיום נמצא בשליטת אדם אחד, כפי שהוא מחזיק את כל המדינה בת ערובה".
שר הביטחון לשעבר ח"כ משה (בוגי) יעלון (תל"ם) אמר במהלך הדיון: "כחבר ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון אני לא יודע מספיק במה מדובר. ראש הממשלה ודאי ידע, ואז הוא אומר שהסתיר משר הביטחון ושר החוץ, שמא ידליפו לאיראנים. אני במקומם הייתי מתפטר. שר הביטחון שולח את המנכ"ל שלו שבא ומגלה את הדברים ושהסוסים ברחו מהאורווה. ככה לא עובדת מדינה מתוקנת. עתה נפתחו הסכרים, ויהיו עלויות עתידיות לגבי שמירה על היתרון האיכותי. אך הנזק הכי משמעותי לביטחון הלאומי הוא חוסר האמון החריף במה שאומר ועושה ראש הממשלה".