משרד הבריאות / צילום: איל יצהר, גלובס
השבוע, גל נטישות אנשי המקצוע במשרד הבריאות הגיע לקלימקס של החודשים האחרונים: פרופ' איתמר גרוטו, האדם הבכיר והמנוסה ביותר במשרד הבריאות, הניח את המפתחות והחליט לפרוש ממשרד הבריאות לאחר 30 שנה בשירות הציבורי. לגרוטו קדמה סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור - אחת הדמויות הדומיננטיות והמקצועיות במשרד שהייתה לסנונית הראשונה, והתפטרה במכתב מפורט וארוך בו היא מביעה את מורת רוחה מהתפנית הניהולית שהתרחשה במשרד ואופן ניהול המשבר על ידי הממשלה.
בחודשי משבר הקורונה פרשו גם ניר קידר, סמנכ"ל בכיר וראש מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, רויטל טופר חבר טוב, סמנכ"לית הבקרה על קופות החולים, ד"ר ארז און, ראש חטיבת בתי החולים הממשלתיים, מוריס דורפמן, ראש חטיבת הרגולציה, המחשוב והבריאות הדיגיטלית, שלמה פשקוס, סגן ראש חטיבת בתי החולים, ד"ר אורלי וינשטיין, ראש חטיבת בתי החולים, אייל בסון, דובר המשרד, וזוהי רשימה חלקית, כשגורמים במערכת הבריאות מספרים על בכירים נוספים שמתכננים בימים אלו את פרישתם הקרבה.
צמרת משרד הבריאות הוותיקה פורשת בזמן שמשבר הקורונה נמצא בעיצומו. כל אדם שעוזב, לאחר שצבר שנות ניסיון רבות במערכת הסבוכה והמורכבת, מותיר את המשרד להליך ארוך של חיפושי מחליף, תקופת חפיפה והתנסות, וצבירה מחודשת של ניסיון וידע: פריבילגיות שלא תמיד נתונות לגוף שאמור לפקד על מערכה כל כך מורכבת דוגמת הקורונה, ודאי לא כאשר הפרישות המרובות מתרחשות בסמיכות זמנים כה קרובה.
כך לדוגמה, מערך בריאות הציבור במשרד הבריאות, איבד בתוך חודשים בודדים את אנשי המקצוע הבכירים שלו: פרופ' איתמר גרוטו, פרופ' סיגל סדצקי, ופרופ' אודי קלינר (סגן ראש שירותי בריאות הציבור, שקודם לתפקיד רופא מחוז מרכז). עם עזיבת הבכירים, לא נותר הזיכרון הארגוני הרב שנצבר לאורך זמן. המחליפה של סדצקי, ד"ר שרון אלרועי פרייס, למרות הרקורד המרשים שלה - לא עסקה בתחום בריאות הציבור, ונדרשת ללמוד בלוח זמנים צפוף נושאים רבים שלא עסקה בהם בעבר, ואינם רק קורונה. מינויה, אגב כך, הינו על תקן ממלאת מקום - סיטואציה המחלישה את יכולתה לפעול באופן עצמאי. לממלאי מקום אין את חוסר התלות שיש למבצע קבוע של תפקיד, עניין קריטי בתפקידי פיקוח ורגולציה, בהם האינטרס הציבורי עומד כנגד אינטרסים אחרים ומשמעותיים מאוד.
לאחר כמעט שנה שבה משרד הבריאות שקוע עד מעל הראש בענייני הקורונה, לעובדים במערכת הבריאות ישנה תחושה שתחומים אחרים בהם המשרד עוסק ביום-יום, נזנחים, בעוד שמשרד הבריאות הופך למשרד לענייני קורונה. הנה דוגמה נוספת; מרכז תחום העישון, חיים גבע, סיים את תפקידו. וכך, למעלה מחודשיים, אין גורם שמרכז את תחום העישון במשרד הבריאות. הדרג המקצועי נקלע לוואקום, בזמן ש-8,000 איש מתים בשנה מעישון, וחברות הטבק נותרות ללא רגולטור מקצועי הממוקד באופן שוטף והדוק בנושא. בדיון שנערך לאחרונה בכנסת, עלתה אצל המשתתפים תחושה לפיה הקשב במשרד לנושא בעת הזו, מטבע הדברים, נמוך.
גורם במערכת הבריאות מסתכל על הבבואה המשתקפת מגל העזיבות והמשימות הרבות המונחות על שולחן משרד הבריאות, ואומר: "רגולציה בנושא עישון, תמרוקים, סימון מזון, שדה בריר או הקשר בין בריאות וזיהום סביבתי. הכל נדחק בגלל הקורונה, ועכשיו אלו שניהלו את המלחמות האלו עוזבים. תעשיית המזון הייתה קרב טיטאנים של המשרד נגד אחת התעשיות הממומנות והעשירות ביותר, עם כל הקשרים הנכונים. כמה אנשים כמו איתמר וסיגל יכולים לעמוד כסלע איתן מול לוביסטים וראשי התעשיות ולצרוח עליהם. את יודעת שיש שומר סף שם, ועכשיו כשמשרד הבריאות עסוק בפנדמיה, לכי תדעי מה קורה בזירות האלו".
אדם נוסף במערכת, מסביר שהסיטואציה החדשה של מלחמת קורונה בלתי פוסקת אל מול החלשת התחומים האחרים, מובילה גם את עובדי המשרד לשאול את עצמם שאלות בנוגע לעתידם במשרד. "אנחנו מתפתחים לכל כך הרבה מעגלים, שהם לא הלחם והחמאה של המשרד. כל המשרד מכונס לתוך אירועי הקורונה, אבל זה לא היום יום שלנו - רק התפרצות פנדמית בעוצמות כאלו. היום יום שלנו הוא רגולציה, בתי חולים, סל התרופות, הדברים הרגילים והחשובים מאוד שהמשרד עושה. זה משרד עם המון משברים ואירועים חריגים גם ביום יום. היערכות לחורף בימים רגילים וחיסוני שפעת בתקופה רגילה, גם הם כמו מלחמה ועומסים של מערכת דלה, קשה ותובענית".
הפוליטיקה
החיכוך הכמעט מתמיד של השדרה המקצועית במערכת הבריאות מול הפוליטיקאים בתקופת הקורונה, הוביל לשחיקה מוגברת ולעיתים גם תחושת חוסר אונים. "התחושות במשרד לא טובות, אנשים מאוד שחוקים", מספר ל'גלובס' בכיר במערכת הבריאות.
"יש תחושה של שחיקה מול הפוליטיקאים, וסיכון גבוה מקצועי ונפשי לכל מי שמגיע למוקדים האלו, גם למי שיחליף את הפורשים. אנשים מוכשרים פחות רוצים לבוא לתפקידים האלו, כי הם רואים מה קורה ולא רוצים להכניס את עצמם".
משרד הבריאות הגיע למשבר הקורונה עם מחסנים מרוקנים, ומערכת בריאות המתוחה עד הקצה במשימות, בכוח אדם מוגבל ובמשאבים מועטים. ובזמן שמערכת הבריאות יובשה במשך שנים, לא מעט תפקידים במשרד נותרו פנויים, דווקא בזמן הפנדמיה. "לצד השחיקה, יש מחסור בכוח אדם בדרגי הביניים שאמורים לתמוך ולבצע את העבודה השחורה, אפילו ברמת ניתוח הנתונים. יש לפעמים גם ריכוזיות יתר. המרכז הלאומי לבקרת מחלות היה יכול להיות אימפריה אבל לא נותנים לו את המשאבים שהוא צריך. זה מאוד קשה לעבוד באופן הזה".
האווירה במשרד הבריאות, מטבע הדברים, הפכה מתוחה מאוד בחודשים האחרונים. העבודה מסביב לשעון, האחריות הגדולה, המשמימות המרובות המתנקזות למשבר הגדול שידעה ישראל בתולדותיה, הובילו אנשים רבים במערכת לחשב מסלול מחדש. בכיר במערכת מסביר שהשחיקה והאווירה הטעונה, לא התחילו לאחרונה. "זה מצב שנגרר מתקופת ההנהלה הקודמת. ישנה אווירה מאוד רעה במשרד. תחושה של חוסר פירגון, ואנשים שמרגישים שאין להם לאן להתקדם".
מצד שני, אנשים במערכת מסתכלים על המרוץ למינוי הפרוייקטור למשל, ושואלים את עצמם כיצד ייתכן ששוב ושוב ממנים לתפקיד אדם המגיע מבחוץ, במקום לקחת איש מקצוע מתוך המשרד, המכיר היטב את המערכת לרוחבה ומסוגל לבצע את התפקיד באופן מייטבי. "למה לא מינו את פרופ' גרוטו לפרוייקטור? אין סיבה שיהיה פרוייקטור חיצוני, היו צריכים למנות לתפקיד הזה מישהו מתוך המשרד. גרוטו היה צריך להיות הפרוייקטור, מדובר באדם שיושב בוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי, יש לו ידע עצום, הוא הדמות הכי ותיקה ומקצועית במשרד. לא ברור למה זה לא היה הדבר הטבעי עבור המערכת לעשות".
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית, חושש מפני המצב אליו נקלעת המערכת בצל פרישת הבכירים. "זהו סימפטום לתופעת ריסוק הדרג המקצועי, זה מאוד מדאיג", הוא אומר. "אנחנו חייבים אנשי מקצוע מצוינים בדרגים הבכירים. העובדה שלא סופרים את אנשי המקצוע, באה לידי ביטוי בגל ההתפטרויות. זה מצב מדאיג מאוד. כאשר הדרג המקצועי מוחלש, יש פחות הסתמכות על ניסיון, ידע ומקצועיות, והיכולת לאזן נכון את השיקולים השונים פוחתת, ויש חשש ששיקולים פוליטיים זרים יגברו על השיקולים המקצועיים והאינטרס הציבורי".
באשר להתפטרות גרוטו, מזכיר לוין כי קיים חשש ששר הבריאות יבחר למנות גורם פוליטי ולא מקצועי לאחת הפוזיציות המשמעותיות ביותר במשרד, ומזהיר: "העמדה של משנה למנכל היא מאוד קריטי, לא רק בהיבטים שקשורים למגפה, אלא גם בנושאים גורליים של השפעת הסביבה על בריאות האדם, זיהומים סביבתיים, קביעת מדיניות ורגולציה בנושא הפיקוח על המזון, סיגריות ועוד. אלו סוגיות מקצועיות שמחייבות איש מקצוע בכיר בתחום בריאות הציבור. פרופ' חזי לוי על מעלותיו הרבות אינו אפידמיולוג, שירותי בריאות הציבור עסוקים עד מעל הראש בקורונה, ומתבקש שאת תפקידו יבצע איש ציבור. למנות לתפקידו איש פוליטי, תהיה שגיאה גסה שתעלה בחיי אדם בישראל". בלשכת שר הבריאות מבהירים שלתפקיד ימונה איש מקצוע.
שחיקת הנפש והחיים עצמם
קשה להסתכל על גל הנטישות במשרד הבריאות כמקשה אחת. כל אדם העוזב - וסיבותיו שלו. לאחר שמונה חודשים של מלחמה מתמדת ומתמשכת, כשבאופק לא נראה קו הסיום, אך טבעי שגם עובדי המשרד ירגישו שהם זקוקים לנשימה עמוקה, מחוץ למערכת. "אנחנו עברנו 3 מערכות בחירות והיינו בממשלת מעבר יותר משנה, שבה הינו בתקופת לימבו. משרד הבריאות ניהל מערכת בחירות יחד עם מד"א לקלפיות מבודדות, איזו סיטואציה הזויה. זה לא מוד פעולה של משרד. אנחנו בשנה של התקוטטות ומריבות עם משרדים אחרים, עם הציבור, עם מי לא, סופגים עלבונות בלתי פוסקים. בסוף זה מתנקז לאנשים בשר ודם שמבצעים את האופרציה הזו. נראה לי טבעי שבן אדם אחרי תקופה מאוד אינטנסיבית ירצה לעזוב", אומר אדם במערכת.
בזמן שבתקשורת משתקפת תמונה של גל ראשון, שני, שלישי, בכירים במשרד הבריאות מספרים על שחיקה של העובדים לאורך כמעט שנה, במערכה בלתי נגמרת, שלהערכתם לא צפויה להסתיים בשנתיים הקרובות - גם לכשיימצא חיסון. "במשרד הבריאות הצוותים באירוע חירום מאז ינואר, מאז תקרית הפרינסס דיאמונד. החמ"לים לא נסגרו, כולם כאן שחוקים. מביאים ומצמצמים לנו תקנים, אנחנו באווירת חירום במשך שנה רציפה. שבתות, שישי, חגים. אין לנו יום בלי הערכות מצב ותדרוכים - ללא תלות בנסיבות, עם סגר או בלי. זה מאוד שוחק את נפש האדם, עוד לפני שמדברים על הביקורת הבלתי פוסקת. כמה אפשר לספוג על גבנו חיצי רעל. אנחנו בחזית, אף אחד לא באמת נכנס מתחת לאלונקה. כל הגופים מסביב מתים לעוף מהאירוע".
גם ההתמודדות הפנימית, איננה קלה. משרד הבריאות הוא אחד המשרדים המבוזרים והמורכבים: מקופות החולים לבתי החולים ולמשרד עצמו, אנשי המקצוע הם מטבעם לא 'מקבלי פקודות', מה שבלט מאוד לאורך המשבר - בשלל ראיונות בתקשורת של בכירים לאורך המערכת ולעומקה. אם שרת התחבורה מירי רגב הורתה לגורמים במשרד לא לנהל כל אינטראקציה עם התקשורת או גורמי מקצוע חיצוניים ללא אישורה, במשרד כמו משרד הבריאות - זה פשוט לא אפשרי, וגם החיכוכים הללו, מגבירים את השחיקה ומעלים את גובה הלהבות לא אחת, בתקופה המורכבת הזו. "זו מערכת כפוית טובה. זה לא צה"ל שברור מי האלופים וההיררכיה, מערכת הבריאות היא לא כזו. היא מערכת שטוחה. שר הבריאות בראש, אבל זו מערכת שיש בה לא מעט דעות, לא מעט עימותים, אין חשש להתראיין, אנשים מתוך המערכת כל היום נוגסים בך. אתה כל הזמן בעימות מתמיד. כולם שחקנים מאוד חזקים והכל כל הזמן עימותים", אומר לנו בכיר במערכת.