הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס
האקזיט המרשים שבו מכרה כ-44% ממניות חברת שירותי תשלום החניה פנגו תמורת 245 מיליון שקל, העלה לכותרות את משפחת ויל, העושה כאן עסקים זה שלושה דורות, ואשר בדרך כלל משתדלת לפעול "מתחת לרדאר", למרות פעילותה העסקית הענפה.
גם לאחר קבלת התמורה הנאה ממכירת מניות פנגו (לידי קרן התשתיות תש"י, חברת הביטוח הראל וצבי ברק), ממשיכה המשפחה להחזיק ביותר מ-50% ממניות החברה, (באמצעות החברה האם של פנגו - מילגם). נוסף על כך המשפחה חולשת ומעורבת בהשקעות בשלל פעילויות בתחומי התעשייה, הנדל"ן, הטכנולוגיה ועוד.
את השליטה במילגם, המעניקה שירותים למגזר המוניציפלי, ובהם ניהול מערכי גבייה עבור רשויות מקומיות ותאגידי מים, רכשה משפחת ויל בשנת 2012 מידי קרדן יזמות, בהשקעה של כ-110 מיליון שקל בלבד (אז הפכה לשותפה של קרן תש"י בחברה זו, ומאז מימשה תש"י את החזקתה במילגם).
פנגו, שהוקמה לפני 13 שנה, הוערכה בעסקה הנוכחית ב-550 מיליון שקל. בשנים האחרונות פעילותה של החברה התרחבה משמעותית, והפכה מאפליקציה לתשלום עבור חניה, לחברה שמספקת שלל פתרונות בעולמות התחבורה.
מנכ"ל החברה, רועי אלבז, ציין עם השלמת עסקת המכירה: "החיבור בין פלטפורמות שונות, החל מחניה, דרך כבישי אגרה ותחבורה ציבורית וכלה באופניים שיתופיים, והכול במקום אחד, ועם אמצעי תשלום אחד, כפי שנבנה בפנגו, מממש הלכה למעשה את המודל שעוד יצמח ויתפתח בצורה משמעותית בעשור הקרוב".
משפחת ויל, שאת עסקיה מובילים כיום בני הדור השלישי, שי וגיל ויל, היא כאמור שם מוכר בתעשייה הישראלית. המשפחה, בראשות עזריאל ויל, הייתה אחת מחמש המשפחות שהקימו את חברת המזון אסם, והיא נותרה בעלת מניות מרכזית בה עד לשנת 1998, אז מכר ד"ר יאיר צדוק ויל (אביהם של שי וגיל) את החזקות המשפחה לידי בעלת השליטה נסטלה, תמורת כ-121 מיליון שקל.
ב-20 השנים שלאחר מכן נכנסה המשפחה לשלל השקעות בענפים שונים, שאחת המתוקשרות ביניהן, בעיקר על רקע הסערות הרבות סביב עתיד ענף הפעילות בישראל, הייתה רכישת חברת מלט הר טוב, בעלת מפעל לייצור מלט (צמנט) הפועל סמוך לעיר בית שמש, בהשקעה של יותר מ-180 מיליון שקל.
משפחת ויל תכננה לבצע במפעל השקעות משמעותיות לאחר הרכישה, במטרה לשפר את יעילות הייצור שלו, אולם מאז נרכש מלט הר טוב ב-2015, היא נאלצה בעיקר להתמודד עם אתגרים רבים בקשר לפעילותו, נוכח התרחבות יבוא המלט, בהתאם להחלטות הממשלה, ופגיעה ברווחי הפעילות. זאת עד שבשנה שעברה הודיע המפעל על הפסקת חלק מהפעילות, על פיטורים ועל הליכי הבראה שעליו לעבור.
על רקע קשיי פעילות המלט, מקדמת משפחת ויל צעדים במטרה ליהנות מהשבחת הקרקע שעליו הוא ממוקם. מוקדם יותר השנה חתמה המשפחה על הסכם למכירת מחצית ממגרש של כ-160 דונם הנמצא סמוך למפעל לידי חברת מגה אור שבשליטת צחי נחמיאס, תמורת יותר מ-60 מיליון שקל. ייעוד המגרש המדובר הוא למתקני תעשייה ומחסנים, ועל פי ההערכות, בכוונת השותפים להקים עליו פרויקט להשכרה, בהשקעה המוערכת במאות מיליוני שקלים.
יצאה מוקדם מדי מאנרגיה סולארית
למרות הקפדתה של משפחת ויל להתרחק מאור הזרקורים, לאורך השנים היא ביצעה השקעות במגוון חברות בורסאיות. לפני יותר מעשור היא הפכה לשותפתו של שאול אלוביץ - טרם קריסת עסקיו - בפעילות אנרגיה סולארית (שממנה, מתברר כיום, יצאה מוקדם מדי) ונדל"ן מניב - פעילות שהתקשתה להתרומם.
בשנת 2009 הפכה משפחת ויל לשותפתו של אלוביץ' בשלד בורסאי, וכשנה לאחר מכן הם מיזגו יחדיו לתוך השלד את פעילות חברת האנרגיה הירוקה אנלייט, תמורת הקצאת נתח ממניות השלד למייסדי החברה. כשמונה שנים לאחר מכן, בחודש מאי 2018, מכרה משפחת ויל את עיקר החזקותיה באנלייט, תמורת קרוב ל-50 מיליון שקל, יחד עם מכירה שביצעה חברת יורוקום הקורסת של אלוביץ, ושהגיעה לפירוק, עקב אי-יכולתה לעמוד בהתחייבויות הענק שצברה.
מאז המכירה, שהותירה את אנלייט ללא גרעין שליטה, מנייתה לא מפסיקה לנסוק, בתמיכת הפופולריות הגוברת של פעילות חברות האנרגיה הירוקה בבורסה בתל אביב, והיא השלימה זינוק של כמעט פי ארבעה בערכה לעומת המחיר שבו מכרה משפחת ויל את מניותיה.
זרוע בורסאית נוספת משותפת של משפחת ויל עם אלוביץ הייתה חברת הנדל"ן אי.ג'י.אר.אי (EGRE), שבה השותפים נדרשו במהלך שנותיהם שם להזרים לה הון כדי לתמוך בפעילות וכדי להימנע מלהיתקל בקשיים בהחזרי האג"ח שלה.
במהלך העשור הקודם סבלה חברה זו מהפסדים כבדים בעקבות החלטתה להיכנס לפעילות במזרח אירופה, ובסופו של דבר, אחרי השקעה משותפת של עשרות מיליוני שקלים, אלוביץ ומשפחת ויל נפרדו מאי.ג'י.אר.אר בהפסד, ומכרו את השליטה בה לידי משפחת ספיר תמורת כ-20 מיליון שקל בלבד.
מאידך גיסא, אחד העסקים המוצלחים שאליהם נכנסה משפחת ויל בשנים האחרונות היא בחברת אקסל סולושנס, יבואנית ומפיצת המוצרים והשירותים בתחום התקשורת. משפחת ויל החזיקה בגרעין השליטה באקסל יחד עם קרנות שמרוק ומאיר יעקובסון, ובחודש ספטמבר האחרון מכרו כולם יחד נתח של כ-18% מהונה של אקסל (כ-41% מסך החזקותיהם), תמורת כ-26 מיליון שקל, וזאת אחרי זינוק של כ-840% שהציגה מניית החברה מתחילת השנה ועד מועד המכירה.