ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
מגפת הקורונה הכניסה את המשק הישראלי למשבר העמוק בתולדותיו, במקביל למיתון עולמי. כתוצאה מהכישלון בהכנת מערכת הבריאות, מחוסר ניהול של הטיפול בתחלואה ובכלכלה ומחידוש הסגר, ובהינתן המדיניות הכלכלית שננקטה, להערכתנו שיעור הפגיעה בתוצר לנפש עד לסוף השנה יהיה כ-10%, מהגבוהים בין מדינות ה-OECD. במקביל, המשק הישראלי חווה שיעור אבטלה גבוה ורמת תעסוקה נמוכה, המחזירים את המשק עשר שנים לאחור.
המדיניות כיום בתחומי התעסוקה וניהול תקציב המדינה נוגדת עקרונות כלכליים בסיסיים וסובלת מכמה כשלים מהותיים : רשתות הביטחון שניתנו עד יוני 2021 אינן כוללות תמריצים לתעסוקה, להכשרה ולהסבה מקצועית; לממשלה אין תוכנית כלכלית תומכת צמיחה וביקושים, בשעה שתוכנית כזו היא הנדרשת ביותר; חוסר היכולת (או הרצון) לגבש תקציב יוצר חוסר יציבות ואי-ודאות; יצירת "חבילות" תקציב ו"מתנות" חד-פעמיות רק מגבירות את אי-האמון בניהול המדיניות. כל אלו גורמים להתמשכות חוסר התעסוקה, אשר תגרום לרבים באוכלוסייה הצעירה, ובמיוחד לאוכלוסיה החרדית והערבית, להיפלט משוק העבודה גם לטווח הארוך לאחר סיום המשבר הבריאותי. כתוצאה מכך המשק בישראל צפוי לעבור תקופה של ירידה משמעותית בצמיחה והגדלת העוני ואי-השוויון.
כדי להתמודד עם המשבר הבריאותי והכלכלי, על הממשלה ליישם באופן מיידי מדיניות רפואה ציבורית של סגרים סלקטיביים הנשענים על בדיקות, מעקב וניטור, בשיתוף הרשויות המקומיות. מדיניות זאת תאפשר שליטה בתחלואה תוך מזעור הנזק לכלכלה . מיידית עכשיו על הממשלה להציג תוכנית כלכלית עם חזון של צמיחה וצמצום העוני, המתמקדת בהחזרת שיעורי התעסוקה של ינואר 2020 עד סוף 2022. מרכיב מרכזי בתוכנית זו הוא יצירת ביקושים לעובדים בענפי המשק והקטנת החסמים וחוסר הוודאות לסקטור העסקי. יש לאשר בדחיפות את המסגרת התקציבית הרב-שנתית הנדרשת לתוכנית זו ולממש אותה במהירות עם תקציב מלא ל-2021.
צריך מדיניות מעודדת תעסוקה וצמיחה
המדיניות שאנו ממליצים עליה היא הרחבה משמעותית של מדיניות התעסוקה ושל פרויקטים תומכי תעסוקה וצמיחה, אשר לממשלה חלק משמעותי והכרחי ביצירתם. עלויות גיוס ההון של הממשלה הן הנמוכות שהיו אי פעם, ובעקבות כך יש לישראל גם הצורך וגם היכולת לבצע מדיניות אגרסיבית ארוכת טווח להגברת התעסוקה והפריון.
ההמלצה היא להעלות את ההשקעה הציבורית בכ-2% תוצר בכל אחת מהשנים 2021-2022. תחת התסריט האופטימי השקעה זו תעלה את קצב הצמיחה בשנים 2021-2022 באחוז נוסף, ותגדיל את התעסוקה במידה שתינקט בו זמנית מדיניות תומכת תעסוקה. ההערכה היא שתוספת הוצאה המופנית להגברת התעסוקה והפריון, עם יעדים מוגדרים, לא תגרום להעלאת הריבית גם אם יחס חוב-תוצר יגיע לכ-85%.
על המדיניות הכלכלית לכלול את הרכיבים הבאים:
1. קביעת יעדים לשיעורי התעסוקה בגילאי 25-64, ובמרכזם חזרה עד סוף 2022 לשיעור התעסוקה ששרר במשק בסוף 2019 - 78%, וכן יעדים לטווח הקצר והבינוני עבור קבוצות האוכלוסייה המרכזיות ובמיוחד ערבים וחרדים.
2. עריכת שינויים מהותיים במנגנון החל"ת וברשת הביטחון, אשר מחד גיסא יעודדו את העסקים להמעיט בהוצאה לחל"ת ולגייס עובדים כאשר הביקושים גדלים, ומאידך גיסא יספקו תמריץ לשכירים לעבוד בכל מצבי השוק, ובכלל זה התניית האפשרות להוצאה לחל"ת במידת הפגיעה, החלפת מנגנון החל"ת הקשיח באפשרות לתעסוקה בחצי משרה, התניית הזכאות במבחן תעסוקה ותמיכה בעצמאים בהיקף דומה לתמיכה בשכירים.
3. הקמת משרד עבודה שיתמקד ביישום המדיניות בתחום התעסוקה תוך תיאום בין כל הגופים המטפלים בתוכניות תעסוקה והכשרה, כפי שקיים במרבית המדינות המפותחות.
4. בניית תוכניות תעסוקה להיקף רחב של משתתפים הכוללות אבחון תעסוקתי, הכוונה לעבודה, להכשרה ולהשכלה, ליווי בחיפוש עבודה אקטיבי והשמה.
5. הרחבת היקף המשתתפים בהכשרות מקצועיות, בדגש על הון אנושי כללי ומקצועות שבהם יש ביקוש בתנאי השוק הנוכחיים, ויישום הרפורמה המקיפה במערכת ההכשרה על פי מתווה ועדת התעסוקה 2030, כולל שיתוף מעסיקים בבניית תוכניות הלימוד ובהתמחויות.
6. הגדלה משמעותית של ההשקעה הציבורית בתשתיות, ובפרט תשתיות תחבורה.
7. תמיכה במגזר העסקי באמצעות הקטנה מסיבית בבירוקרטיה בכלל וברישוי עסקים בפרט. הרחבת ההלוואות בערבות מדינה והעלאת היקפי הביצוע הנמוכים של מענק הוצאות קבועות.
8. השקעה ברפורמות תומכות פריון, ובראשם השקעה בתשתיות בכלל ובדיגיטציה בפרט. כך תיהיה תמיכה בהעלאה של ההון האנושי תוך שילוב כלכלי של האוכלוסיות החלשות, ובמיוחד החברה הערבית והחברה החרדית.
הכותב הוא דיקן ביה"ס טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן במרכז הבינתחומי