גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר הפקידות בישראל בחסות המהפכה החוקתית

המהפכה החוקתית, שהמליכה את הפקידות על הפוליטיקה הישראלית, יצרה מציאות בה הפוליטיקאים הבחירים (ואולי גם הבכירים) לא מזדרזים למנות פקידים

הכנסת / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת
הכנסת / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

חצי יובל חלף מהמהפכה החוקתית. בנובמבר 1995 פורסם פסק דין בנק מזרחי - אותה פסיקה היסטורית בה השופטים מאיר שמגר ואהרן ברק - נשיא בדימוס ונשיא חדש - מכוננים את החוקה הישראלית בקביעה מפורסמת כי מעמד חוקי היסוד הוא של חוקה לכל דבר ועניין, ובית המשפט העליון הוא הגורם השלטוני האמון על אכיפת החוקה. לראשונה נוטל בית המשפט סמכות שלטונית המקנה לו סמכות לבטל חקיקה ראשית של הכנסת - לא רק על בסיס טענות פרוצדורליות, אלא גם על בסיס טענות ערכיות, ככל שאלה עולות מתוך חוקי היסוד, או לפחות לפי הבנתם של השופטים את חוקי היסוד.

הפסיקה, שניתנה מתחת לרדאר של הציבור הישראלי - אשר חווה באותו שבוע טראומה לאומית (רצח יצחק רבין) - צפה על פני השטח הפוליטי רק לאחר עשור ומחצה. בינתיים ביסס בית המשפט העליון, באמצעות פסיקות שונות, את סמכותו החוקתית להפעלת ביקורת שיפוטית נגד חוקי הכנסת.

ניתן להתווכח על האופן והתזמון בהם נעשו הדברים, אלא שהחלטת בית המשפט בפסק דין בנק מזרחי הייתה מתבקשת. מאז הצעתו של ח"כ הררי בשנת 1950 לכינון החוקה הישראלית לא נמצא "מבוגר אחראי" - עד שנטל בית המשפט העליון את המושכות והגדיר את המסגרת החוקתית של מדינת ישראל.

אלא שאם בכך הייתה מתמצת המהפכה - דיינו, אולם בית המשפט הרחיב באופן משמעותי את סט הערכים שעל בסיסם ערך ביקורת שיפוטית נגד חוקי הכנסת. הציבור בוחר נציגים המחוקקים חוקים, אך "המילה האחרונה" בהליך החקיקה נתון לרשות השופטת. אם בכך הייתה מסתיימת המהפכה - חצי דיינו, אלא שבית המשפט העליון ממשיך להרחיב את סמכות הביקורת השיפוטית גם על חוקי יסוד. הבסיס החוקתי (חוקי היסוד) למנוף הלחץ השיפוטי על חוקי הכנסת הפך בעצמו למושא לביקורת - וזאת בד-בבד לאחר שהימין בישראל אימץ את כללי המשחק החוקתיים וקידם את כינון חוק יסוד משאל עם וחוק יסוד הלאום (הנמצא בימים אלו תחת שבט בג"ץ).

המהפכה החוקתית נתפסת אצל רבים כתחילת התהליך ששיאו עוד לפניו - אך ההפך הוא הנכון. פסק דין בנק מזרחי היה שיא התהליך שבמסגרתו הוכרז ניצחון הפקידות בישראל. פרופ' מני מאוטנר מסביר בספריו ובמאמריו על התהליך שעבר על חברי האליטה הישראלית שהקימו את המדינה: הללו זיהו כי הפוליטיקה הבחירית, זו שמעוצבת באמצעות הרוב, בבחירות, חומקת מידיהם בעליית בגין לשלטון בשנת 1977, ולכן עיצבו מנגנון פוליטי חלופי - פוליטיקה פקידית.

שיטה זו מבוססת על שלטון פקידים, כך שהבחירות בקלפי הן רק תחילת התהליך הפוליטי. מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה וכמובן בית המשפט העליון - הם אלה שנותנים את הטון וקובעים את המילה האחרונה בתוצרי המערכת הפוליטית. ההגמונים לשעבר התבצרו במסגרות הפקידות, ודרכן הם שולטים בפוליטיקה הישראלית.

המהפכה החוקתית הייתה המהלך האחרון בשחמט הפוליטי. הכפפת תוצרי הכנסת המרכזיים לביקורת שיפוטית הגדירה מחדש את ההיררכיה בין השחקנים הפוליטיים - עכשיו בראש הפירמידה הפוליטית עומדת הפקידות. פקידות פוליטית היא טבע אנושי. פקידות שולטת, שלא נבחרה על-ידי הציבור, היא כבר איום על הסנטימנט הדמוקרטי העדין שממנו עשויה הפוליטיקה הישראלית.

הפקידות, בעיקר זו השיפוטית, מרגע שהגיעה לשיא נמצאת תחת מתקפה. יש הטוענים כי מתקפה זו מאיימת על הדמוקרטיה - אך הללו ככל הנראה לוקים בנקודת עיוורון להגדרה הבסיסית (והיחידה!) לדמוקרטיה. דמוקרטיה זה שלטון רוב הציבור, ולא שלטון הפקידים. לשם כך נדרשת הפרדת רשויות - ולכן, כאשר רשות שלטונית אחת מתרחבת מעבר לגבולותיה הטבעיים, על חשבון רשויות שלטוניות אחרות, מנגנון הלחץ הדמוקרטי פועל אוטומטית כדי להשיבה לגודלה הטבעי, לבל תאיים על שלטון הרוב.

עם זאת, בשלב זה צריך גם להודות על האמת: עברנו כברת דרך מן המהפכה החוקתית, וגם מתנגדיה לא יוכלו להתכחש כי הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהמערך החוקתי הישראלי. נדרשים תיקונים - כמו כל גוף חי ונושם, אך ביטול הישגי המהפכה אינה פעולה ראויה. יש לבחון היכן ניתן לשפר ולתקן אבל לא להחריב מבנה חוקתי, שתרומתו למיצוב החוקה הישראלית אינה מוטלת בספק.

בשנה האחרונה אנו עדים לתופעה מעניינית. סימפטום של המהפכה החוקתית בדמות משבר פקידותי. המהפכה החוקתית, אשר המליכה את הפקידות על הפוליטיקה הישראלית, יצרה מציאות בה הפוליטיקאים הבחירים (ואולי גם הבכירים) לא מזדרזים למנות פקידים. נכון לכתיבת שורות אלה אין בישראל פרקליט מדינה, מפכ"ל למשטרה, נציב שב"ס, מנכלי"ם למשרד המשפטים, למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה, יועץ משפטי לכנסת, חשכ"ל ועוד בעלי תפקידים בכירים.

אומנם שלוש מערכות בחירות תקפו אותנו בשנה אחת ויצרו ממשלת אחדות שברירית המקשה ממילא על הסכמה למינוי תפקידים אלה. תוסיפו לכך את משפטו הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגורם לרבים לקשר את המצב הנוכחי למחלה אחרת.

עם זאת, קשה להתעלם מן העובדה שחוסר האמון הציבורי כלפי הפקידות הובילה את נציגי הציבור לעכב את מינוי פקידים - מחשש אמיתי כי הללו ינהלו את ההליך הפוליטי על הראש של הציבור.

חשוב להכיר בכך כי משבר הפקידות בישראל היא תוצאה ישירה של היררכיה פוליטית שגויה, או חלוקת כוחות א-סימטרית, הקיימת במדינה כבר חצי יובל מאז המהפכה החוקתית. 

הכותב הוא מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס ברחובות 

עוד כתבות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?