גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מניפולציה ושמה המרצה: מה קורה כשמדפיסים יותר מדי כסף

בחודשים האחרונים "שפכו" בנקים מרכזיים בעולם טריליוני דולרים לשוק
מה עלול לקרות כשמתערבים בהקצאת משאבים, האם זה יכול לעזור לכלכלה ומה ההשלכות של הרס מערכת המחירים כתבה ראשונה בסדרה

הדפסת שטרות
הדפסת שטרות

בשבוע שעבר נשברו שני שיאים. הראשון, הסך הכולל של מאזני הבנקים המרכזיים החשובים חצה את קו ה-27 טריליון דולר. "מאזנים" היא מילה מכובסת ומטעה כאשר מדובר בבנקים מרכזיים. ההגדרה היותר מדויקת היא כסף שהבנק המרכזי הדפיס דיגיטלית מהאוויר ו"הלווה" אותו, בדרך כלל לממשלות, אשר כמובן לעולם לא יחזירו אותו.

מדובר בגידול של 40% מהיקף המאזנים מלפני 12 חודשים, תוספת של כ-8 טריליון דולר שהודפסו לעולם. הבנקים המערביים, פדרל ריזרב, הבנק המרכזי של יפן והבנק המרכזי האירופי הגדילו עשות: מאזניהם, הכסף המודפס, גדלו ביותר מ-50% בשנה האחרונה.
מאזנו של פדרל ריזרב הגיע לשיא של 7.18 טריליון דולר, גידול של 3.41 טריליון דולר (93%) מאז אוגוסט 2019, החודש שבו ההבטחות ל"נורמליזציה" נזנחו באופן סופי. מאז אוגוסט 2008 גדל מאזן הפד פי שמונה מכ-900 מיליארד דולר ל-7.18 טריליון דולר כיום, 6.3 טריליון דולר מהם הודפסו.

שני שלישים מהכסף שהודפס הופנה למימון הגירעונות של הממשלה הפדרלית באמצעות רכישת איגרות חוב של הממשלה, אשר בהתחשב בגירעונות הנוכחיים והצפויים ברור כי לעולם לא ייפרעו. עוד כרבע מהמאזן הוא איגרות חוב מגובות משכנתאות שהבנק רכש מהבנקים המנפיקים. יותר מטריליון דולר של איגרות חוב כאלו רכש הפדרל רזרב מאז מרץ השנה, והזרים בששת החודשים האחרונים טריליון דולר מודפסים לשוק הביקושים לנדל"ן.

עם הנשיא החדש שייכנס לבית הלבן בינואר וההבטחות להזרקות והמרצות נוספות לתשתיות ול"Green new deal", יש לצפות שמאזן הפד יחצה את קו ה-10 טריליון דולר עוד ב-2021, ויודפסו לפחות 3 טריליון דולר חדשים.

כאשר המערכת הפוליטית והבנקים המרכזיים מכנים הדפסה זו "המרצה" והכלכלנים והעיתונות הכלכלית הקלסית מהדהדים את הנרטיב הזה, אין פלא כי קוראים חזרו ופנו עם אותה שאלה: "איפה הבעיה שמגדילים את סך המטבע בעולם?". נקדיש אפוא מאמר זה, ועוד שניים שיבואו אחריו, לקוראים אלו, כמו גם לכל הפרופסורים הליברלים הסבורים כי שכר מינימום הוא פגיעה מזיקה בעקרונות השוק החופשי, אך מגה מניפולציה ביחידת היסוד של הכלכלה והחברה כולה, הכסף, היא "המרצה" ו"עידוד" רצויים.

יו"ר הפד ג’רום פאואל בתשאול בבית הנבחרים בנושא וירוס הקורונה בספטמבר / צילום: Associated Press, Stefani Reynolds

התדהמה של ילצין: התוצאה של הקצאת משאבים שגויה

השאלה "מה ייוצר ולהיכן יופנו המשאבים?" היא שאלת היסוד בכל משק וחברה. היא הקובעת מה תעשה הכלכלה, מהם סדרי העדיפויות של המדינה, ולאיזה עושר ורמת חיים יזכו הפרטים המרכיבים את החברה. בחברות או מדינות שבהם הממשלה מחליטה על הקצאת המשאבים, כפי שהיה בברית המועצות הקומוניסטית, התשובות באו בדמות "תוכניות חומש" מפוארות שהחלו בקול תרועה רמה והסתיימו בדרך כלל במפחי נפש, כישלון ועוני לכול, מלבד לחברים הבכירים של המפלגה הקומוניסטית. גם האיום בדמות הגולאגים בסיביר לא סייעו להצלחת לתוכניות החומש, אשר שוב ושוב הסתיימו בעודף חיטה המרקיבה בשדות אוקראינה וחוסר במשאיות או אופים שיהפכו אותה ללחם על מדפי הסופרמרקטים האפורים במוסקבה. כך הלכה רמת החיים בברית המועצות והתדרדרה יחסית למדינות המערב. מחקר משנת 1984 מצא כי רמת החיים בברית המועצות, מדינה עשירה במשאבי טבע עצומים ובכוח אדם משכיל ורגיל לעבודה קשה, היה בשנת 1976 כשליש מזה שבארה"ב וכמחצית מזה שבמערב גרמניה או צרפת.

בחודש ספטמבר 1989 בוריס ילצין, מי שהיה הנשיא האחרון של הרפובליקה הסובייטית ביקר בארה"ב. בעת ביקורו הוא ביקש להעיף מבט על חיי היום יום של האמריקאי הממוצע. וכך בעת ביקור בסוכנות נאס"א שבטקסס הוא קפץ לביקור לא מתוכנן בסופרמרקט מקומי. כתב ה"יוסטון כרוניקל" שהתלווה לביקור כתב למחרת: "ילצין שוטט לאורך המדפים והניד את ראשו שוב ושוב בתדהמה... הפטיר לאחד ממלוויו "אם תושבי בריה"מ הנאלצים לעמוד בתורים כמעט לכל המוצרים היו רואים את הסופרמרקט האמריקאי, הייתה פורצת מהפכה".

מאוחר יותר בחייו בוריס ילצין סיפר כי הביקור סייע לו להבין כי ניהול כלכלת בריה"מ מלמעלה על ידי המדינה היא שהותירה את העם הסובייטי בפיגור וכפתה עליו רמת חיים כה נמוכה יחסית לארה"ב, ומכאן גם החלטתו לחסל את השיטה.

המחירים: מה היה קורה אם הייתה משכנתה לנעלי חורף

במשק חופשי הקצאת המשאבים נקבעת על ידי סך הבחירות וההעדפות של הצרכנים במשק. אם למשל יש ביקוש גדול, כלומר אנשים מוכנים להשקיע מהכנסותיהם וממונם דווקא בנעלי חורף, היזמים לסוגיהם ייענו לביקוש, בתי חרושת לנעלי חורף יקומו, חניות המציעות נעלי חורף יצוצו, בתי ספר לעיצוב נעלי חורף יפרחו, ומומחי שיווק ירכזו את שירותיהם בנעלי חורף.

אך איך כל השחקנים מקבלים את המידע המורכב הזה המגיע ממיליונים של צרכנים, לאורך מאות אלפי מוצרים, וברצף אינסופי של זמן? אותו מידע קריטי העוזר להם לקבל את ההחלטות הנדרשות כדי להשקיע זמן וכסף בעולם נעלי החורף? התשובה אינה מערכות מחשבים ענקיות, מומחי שוק או ביג דאטה. הכלי המרכזי שכל המידע הזה זורם דרכו הוא פשוט בהרבה, וקוראים לו מחירים. הביקוש הגדול לנעלי חורף גורם למחיריהן לעלות והדבר משדר לכל שאר השחקנים כי כדאי להשקיע דווקא בתחום האמור, ולא באחר אשר התמורה שתתקבל מהעיסוק בו תהיה קטנה בהרבה. ה"משק" ושחקניו יחליטו אפוא להקצות עוד ועוד משאבים לנעלי חורף עד לאותו הרגע בו מנגנון המחירים יאמר "מספיק". הקונים יאותתו כי אין להם עוד תקציב פנוי להוציא על נעליים, וההיצע והביקוש ייפגשו במחיר מסוים, וכל מי שאינו יכול או מוכן להקדיש כספים או זמן, מתחת לאותו מחיר ינטוש את השוק.

עכשיו נניח שבממשלה יושב שר שבן דודו הוא במקרה בעל מפעל גדול לנעליים. השר משכנע את שר האוצר לממן אשראי לנעליים. מעתה כל תושב יקבל הקצאה של 10,000 שקל לשנה של "משכנתה לנעליים" אשר תוחזר בתשלומים לאורך 20 השנה הבאות.

ציבור הקונים אשר לא איבד את תאבונו לנעליים ורק בגין משאביו המוגבלים נאלץ להגביל את רכישות הנעליים, ייצא במחול רכישות חדש. עם בואה לעולם של ה"משכנתה לנעליים", הממומנת על ידי המדינה, החגיגה תתחדש. הביקוש לנעליים ישוב ויגדל, המחירים יעלו, בתי חרושת חדשים ייבנו, צעירים יבחרו ללמוד בפקולטה לנעליים, חנויות נעליים חדשותי ייפתחו, קניונים ייבנו לאכלס את אותן חנויות, ונעלי החורף ילכו וייערמו בארונות. פריחת נעליים של ממש, החייבת את כל קיומה ל"משכנתת הנעליים".

כותרות התקשורת על פריחה לחוד, אך מה שבאמת שמתרחש אט אט מול עינינו הוא מעבר מהקצאת משאבים הבנויה על כוחות השוק, קפיטליזם, בהתאם לנכונות הצרכנים להקדיש ממשאביהם הם, להקצאת משאבים הממומנת והמודרכת על ידי הממשלה, בדיוק כפי שהיה בברית המועצות.

והתוצאות לא יהיו שונות בהרבה: בנקודת זמן מסוימת המשכנתה לנעליים תיעלם. או משהתברר לממשלה שאין לה עוד אמצעים לממן את הפרויקט, או שעה שהצרכנים שהחלו להחזיר את משכנתת הנעליים נוכחו לדעת כי ההחזרים מונעים מהם לנסוע לנופש בטורקיה. ומה יקרה באותו הרגע? אתם מוזמנים לקרוא את הדוח שפרסמה ועדת החקירה של הקונגרס בעניין בועת הנדל"ן של 2008. ה"נעליים" של המשבר הקודם.

בועת הנעליים שלנו לא תהיה שונה מ"בועת הנדל"ן" 2008. בתי החרושת יפשטו רגל, החנויות ייסגרו, המעצבים יחפשו עבודה, ובקיצור משאבים גדולים של זמן, כסף, וחלומות יירדו לטמיון.

ההתמכרות לכסף: יתרונות בטווח הקצר, נזקים בטווח הארוך

הנזק הראשון אפוא שגורמת הדפסה מסיבית של כסף הוא שיבוש מנגנון המחירים של המשק. עם השיבוש בשידור האותות משתבשת הקצאת המשאבים, והמשק הופך יותר ויותר תלוי בכסף המודפס. במקום כלכלת שוק אמיתית, המביאה לאופטימיזציה של הקצאת המשאבים בהתאם להעדפותיהם של כל השחקנים בשוק, יצרני הכסף, קרי הממשלה, הבנק המרכזי והבנקים המסחריים, הופכים למקצי המשאבים ועל פיהם יישק דבר. כך "משכנתת הנעליים" הממשלתית, שסופה להיהפך למענקים לנעליים, מחליפה את מנגנון השוק החופשי ומעבירה עוד ועוד משאבים מחלקים אחרים במשק לעולם הנעליים ללא צורך ובניגוד לרצונם האמיתי והעדפותיהם של הצרכנים כפי שהם באו לידי ביטוי במנגנון המחירים.

קומוניזם כזה של חלוקת המשאבים, בהגדרה ולאורך זמן, לא יוכל לייצר עושר אמיתי ובר קיימא, אלא רק ירבה נעליים ללא צורך, וגם זאת כל עוד כמות גדולה והולכת של מענקים כאלו מודפסים מהאוויר. במילים פשוטות, לא ניתן לאורך זמן לקיים כלכלת פייק הבנויות על ייצור מסיבי ונמשך של פייק-כסף. כלכלת פייק כזו תגיע בסופו של דבר לרגע האמת שלה, בדיוק כמו בכל מקרה של התמכרות, לסמים, אלכהול או הימורים.

אם לא די בכך, מענקי הנעליים, וערימות הנעליים שיצטברו ללא שימוש, יעוותו מן היסוד את מדידת התל"ג. ממש כפי שעשה הכסף המודפס שמימן ייצור 6,000 טנקים, פי שניים מגודלו של הצבא הגרמני ערב הפלישה לבריה"מ, הקבורים באחסנה לנצח במדבריות אריזונה. כך בשעה שהפוליטיקאים יתגאו במשק הצומח כתוצאה מייצור הכסף, בפועל הגאות הזו אינה אלא לקיחת כסף מהעתיד או מההמון, לייצור מוצרים שאיש אינו באמת רוצה וצריך, ותו לא.

ממש כמו כל התמכרות, גם בהתמכרות לכסף מודפס "יתרונות" לטווח הקצר, קושי עצום להיגמל בטווח הבינוני, ונזקים קשים גדלים בטווח המתמשך. הרס מנגנון המחירים ועיוות טוטלי של מערכת הקצאת המשאבים, והטרנספורציה מכלכלת שוק אמיתית, להקצאת משאבים פוליטית הנשלטת על ידי הממשלה והבנקים, היא רק אחת מהם. על חשובות ונוספות נרחיב בכתבות הבאות בסדרה.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

אחרי ביטול המכסים של הנשיא טראמפ: הסיבה שבישראל מרוצים

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

יו''ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה תקדם מחדש איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת צפויה להקים הבוקר (ב') מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים ויימנע התערבות בג"ץ במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי