תחנה לבדיקת קורונה בישראל / צילום: Oded Balilty, Associated Press
בעקבות מלחמת יום כיפור, הוקמה ועדת אגרנט לחקירת הקונספציה השגויה לה נתפסה הנהגת המדינה ושהביאה להפתעה הגדולה בה נתפס צה"ל בפריצת המלחמה. תופעה דומה מתרחשת גם בימים אלה בהתמודדות עם מחלת הקורונה, כאשר שוב דבקים בקונספציה שגויה אחת, מבלי להיפתח ל"איפכא מסתברא" ולשמוע גם תחזיות ותפיסות אחרות, ולכן במוקדם או במאוחר צפויה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת התמודדות הממשלה עם הקורונה על תוצאותיה הקשות.
לוועדה זו יוזמנו להופיע עם שוך המגפה כל מקבלי ההחלטות בנושא הקורונה. כאשר יוזמנו בוודאות להופיע בוועדת החקירה לטיפול במגפת הקורונה, הם יצטרכו לענות על השאלות הבאות:
היערכות להגעת המגפה לארץ
כיצד נערכה מדינת ישראל, בחודשיים שחלפו מאז היוודע פרוץ מגפת הקורונה בסין ועד גילוי המקרה הראשון בארץ, להתפשטות המגפה בישראל. האם יושמו הלקחים שנלמדו ממגפות דומות בעבר, כמו הסארס ושפעת החזירים. האם לאור מה שקרה באיטליה והידיעה שהמגפה מסוכנת בעיקר לקשישים ולבעלי מחלות רקע, תוגברו בתי החולים ברופאים ובאחיות, בפרמדיקים ועובדי בריאות נוספים, והאם הוחל בהכשרה אינטנסיבית של צוותים נוספים לטיפול בחולים מורכבים ומונשמים?
ועדת החקירה תשאל גם האם גובשה כבר מראשית המשבר אסטרטגיית טיפול בקורונה בבתי האבות וכיצד קרה שהוחל בטיפול בבתי האבות רק לאחר מותם של מאות דיירים, דבר שהביא בסופו של דבר לכך שמעל 40 אחוז מנפטרי הקורונה היו דיירי בתי האבות.
לכשתבחן אסטרטגיית הטיפול בקורונה, ישאלו קובעי המדיניות על סמך אלו הנחות פותחו המודלים והתחזיות שהביאו לרכישת מעל ל-5,000 מכונות הנשמה בעלות אסטרונומית, שלא נמצא להן שימוש עד כה והאם התחזיות אומתו. האם נחשפו גם להנחות אחרות, מודלים אחרים ותחזיות אחרות ומתי. האם קיימו לאורך המשבר התייעצויות שוטפות עם מומחים אחרים במטרה שיסתרו את הנחות היסוד המשותפות לכל צוותי הייעוץ והאם הם זומנו להביע את עמדתם בפני הממשלה. האם שוחחו עם קבוצות מחקר בינלאומיות כמו פרופ' יואנידיס, גופטה, קולדורף ובטצ'רייה, אפידמיולוגים מהשורה הראשונה בעולם הסבורים שהמדיניות שננקטה שגויה לחלוטין.
הסגר הראשון
הוועדה תבחן בוודאי על סמך אילו תחזיות הוחלט על הסגר הראשון, האם חושבו שנות החיים שלכאורה יציל הסגר בהשוואה לשנות החיים שייגרעו בגללו.
האם נבחנו וכומתו במקביל גם הנזקים הצפויים של הסגר כגון כמה יאבדו את עבודתם ויהפכו למובטלים בעקבות הסגרים, כמה יצטרפו למעגל העוני, כמה עסקים קטנים יסגרו בעקבות הסגרים, בכמה יעלה שיעור ההתאבדויות ושיעור מטופלי בריאות הנפש. כמה עריריים יתגלו רק לאחר מותם בבתיהם כשהם במצב מוזנח וכן בכמה עלה שיעור האלימות כלפי נשים, ילדים וחסרי ישע.
במונחי עלות תועלת של הסגר הראשון, הוועדה תבחן בכמה צנח התוצר המקומי לנפש בארץ בעקבות ההגבלות, הבידודים ההמוניים והסגרים, מה הייתה המשמעות לגבי תקצוב שירותי הבריאות, השירותים החברתיים וההשקעה בחינוך ובפיתוח תשתיות בשנים לאחר הסגרים
הסגר השני
הוועדה תידרש לבחינה האם הטלת הסגר השני נעשתה לאור תחזיות נוספות לגבי קריסת בתי חולים מאותם חזאים אשר שגו פעם אחר פעם חצי שנה קודם בתחזיותיהם אודות הגל הראשון של הקורונה ותוצאותיו. האם הוחלפו צוותי הייעוץ לממשלה ששגו בתחזיותיהם בסגר הראשון לקראת ההחלטה על הסגר השני והשלישי.
האם הסגר השני היה מוצדק, או שהוטל בזמן שהמגפה כבר דעכה, האם הייתה אפשרות לדעת זאת בזמן אמת והאם הייתה מגמת האטה בקצב התפשטות המגפה בעת הטלת הסגר.
קובעי המדיניות ישאלו האם ביססו את מדיניותם על ההנחה שחיסון יפותח תוך זמן קצר, ועל מה הם ביססו הנחותיהם האופטימיות שהיו ללא תקדים לאור הניסיון עם פיתוח חיסונים דומים בעבר.
כשתוצאות מדיניות הממשלה יבחנו בחשבון הכולל, הוועדה תבחן מה היה מחיר תוספת שנת חיים בריאים בשל הטיפול בקורונה ומה המחיר המקביל בהוספת שנת חיים עקב הכנסת טכנולוגיות חדשות באמצעות מנגנון ועדת סל הבריאות מדי שנה וכמה שנות חיים בריאות ניתן היה להוסיף בעלות הישירה והעקיפה של הסגרים ותוצאותיהם. לבסוף תבחן הוועדה בכמה עלתה התחלואה והתמותה מסיבות אחרות עקב התמקדות בטיפול בקורונה ומה היה השינוי בתוחלת החיים ובתמותת תינוקות עקב אובדן שתי שנות השכלה בשל סגירתה הממושכת של מערכת החינוך.
הכותב הוא חבר סגל במחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, באוניברסיטת אריאל. לשעבר מנכ"ל קופ"ח מאוחדת ומנהל בי"ח מאיר