ח"כ משה ארבל, מפלגת ש"ס / צילום: איל יצהר
אישי: בן 36, נשוי ואב לחמישה, גר בפתח תקווה
מקצועי: ח"כ, מפלגת ש"ס
אני: מתקשה לדבר על עצמי. משתדל להיות אבא טוב.
משפחה: סבא וסבתא מצד אמא התחתנו בלוב ועלו בשנות ה-50 למעברת פרדסיה, משם עברו לדירת שיכון קטנה בנתניה, התפרנסו מהמכולת שפתחו ולימדו אותנו מתינות ספרדית מכילה. כשאני מדבר עליהם אני מריח את ריח הבישולים. גם משפחת אבא עלתה מלוב ונשלחה למושב אחיסמך. לסבא היו מטעי אבוקדו והוא היה שרת בית הספר ויחד עם סבתא הקימו משפחה לתפארת.
ההורים נפגשו בבר מצווה של קרובים. אחרי החתונה עברו לבני ברק ומשם לשכונת שעריה בפתח תקווה. בת דודה של אבא הייתה נשואה ליהלומן גדול שלימד את אבא את המקצוע ומינה אותו לנהל מפעל לליטוש יהלומים עד המשבר הגדול של 91', כשהייתי בכיתה א’, ואני זוכר את האיום הקיומי כשלאבא לא הייתה עבודה. בהמשך הוא ניהל אגף בעיריית פתח תקווה וניהל את המועצה הדתית.
ילדות: פתח תקווה. בית פשוט עם חום ואהבה. עד כיתה ח’ למדתי לימודי ליב"ה מלאים ב"שארית ישראל" - תלמוד תורה של החינוך העצמאי ומשם עברתי לישיבת "נחלת דוד". בגיל 16 כתבתי חיבור הִלכתי, ושנה אחר כך חוברת על סוגיות של פיקוח נפש, בעיקר בשבת.
קרן: אשתי, מנהלת לשכת יו"ר מפעל הפיס. למדה עיצוב אופנה בשנקר ואני מנסה לתרגם למילים את ההערכה העמוקה שלי אליה, כי כל ההישגים שלי הם קודם כול שלה. היכרנו בשידוך כשהייתי בישיבה והיא בסמינר בית יעקב, נפגשנו חמש פעמים, התחתנו בני 19 והיינו הורים בגיל 20. יש לנו חמישה ילדים ואנחנו גרים בפתח תקווה.
לימודים: למדתי להסמכה לרבנות במטרה לעסוק ברבנות אבל לא התפרנס ממנה והיום אני רב קהילת בית אליהו ומוהל. בהמשך למדתי במכינה ללימודי משפטים במסלול החרדי בקריה האקדמית אונו כי לא הייתה לי בגרות וסיימתי תואר ראשון ושני בהצטיינות. במקביל ניהלתי את מכון "כתר שלום", שמנציח ומקדם את המשנה ההלכתית של הרב משאש. אחרי ההתמחות הייתי היועץ המשפטי של ח"כ יואב בן צור, היועץ המשפטי של ש"ס וראש המטה של אריה דרעי במשרד הפנים והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, וכשבחנתי הצעות לעמוד בראש מחלקות מוניציפליות בכמה משרדי עו"ד, מועצת חכמי התורה החליטה להציב אותי במקום השביעי ברשימה לכנסת.
ליברליות: אני תלמידו של הרב שלום משאש, שעד 1978 היה הרב הראשי של מרוקו ואחרי עלייתו לישראל מונה לרב הראשי של ירושלים. הוא אמר שהרב עובדיה הוא הרב של החרדים; הרב הראשי לישראל, מרדכי אליהו, הוא רב הכיפות הסרוגות, ואני הרב של החילונים. כשנאהב את כל הבריות הם יתקרבו לתורה בעצמם. המדיניות הספרדית הזו מביאה חרדים ומסורתיים לאותו בית כנסת ולא ממקום שיפוטי. עייפנו משנאה.
חוק ההמרה: אני מקבל כל אדם כאדם, אבל אני חרדי לפני שאני ליברל.
ח"כ דוד אמסלם: ברמה האישית, יש לו לב ענק ורגישות גבוהה והסגנון שלו אמוציונלי. כח"כים אנו אמורים לבקר את היועמ"ש, אבל יש הבדל בין ביקורת לבין השתלחות אישית, שבה הוא נקט. לא יצא לנו לדבר אחרי התקרית במליאה שבה הערתי לו על הסגנון וכואב לי שהממלכתיות הפכה למילה גסה. הגיע זמן שהקולות המתונים במשכן יישמעו. הבאתי לכנסת את "אמנת הכבוד ההדדי", מסמך שאליו הצטרפו, תוך שבוע וחצי, 70 ח"כים מכל הסיעות. רה"מ נתניהו עדיין לא חתם עליה, אבל הדלת פתוחה.
פיקח נפש וקורונה: ירידת התחלואה במגזר החרדי מוכיחה שמרביתו שומר על ההנחיות. אנחנו בחברה שסועה כל-כך, ובאירוע מתגלגל שמחדד את הקצוות ומנכיח אותם. מועצת חכמי התורה של ש"ס קבעה שההנחיות של משרד הבריאות מחייבות כמו סעיף בהלכה, לכן הציבור שלנו ממושמע. ביקרתי את אלה שלא צייתו להן, אבל השאלה מה עושים, והמפתח הוא אמון, ולצערנו מדינת ישראל נמצאת במשבר האמון הגדול בתולדותיה, אז צריך לגלות אחריות.
בראש השנה לא הרגשתי טוב והחלטתי להתפלל בבית למרות שיכולתי להתפלל בבית הכנסת בקפסולה ועשיתי בדיקת קורונה שיצאה שלילית. המשכתי להרגיש לא טוב, נשארתי בבית ובמוצאי החג עשיתי עוד בדיקה שיצאה חיובית. תגידי, יש פוליטיקאים שלא עושים את זה והביקורת במקומה, אבל כל אחד מאיתנו צריך לעשות את המיטב שלו ולגלות אחריות בחלקת אלוהים הקטנה שלו.
פנאי: קורא מאמרים משפטיים ופרשנויות. בתהליכים להתחיל דוקטורט במשפטים ומקווה שאצליח לעשות זאת.
תפיסת עתיד: בעוד פחות מעשור למסור את מפתחות הלשכה למי שיבוא אחריי, כשהמדינה תהיה במצב טוב יותר ואמצא את מקומי בעריכת דין, במגזר העסקי או באקדמיה.