גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

מייסדי פיירבלוקס, מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יוליה נר

פיירבלוקס הישראלית מפטרת כ-70 עובדים בעולם ובישראל

חברת הפינטק הישראלית, המפתחת תשתיות לניהול ואבטחת נכסים דיגיטליים, מפטרת כ-7% מכוח האדם שלה במסגרת שינוי מבני ● מדובר בסבב הפיטורים השלישי של החברה בשנים האחרונות, לאחר שביצעה צמצומים גם ב-2023 וב-2024 ● פיירבלוקס: ״החלטה קשה אך הכרחית״

סמ''ר רון יונתן רויטמן ז''ל וסמל יובל שי סוילם ז''ל / צילום: דובר צה''ל

שני לוחמי צה"ל נפלו בפיגוע הירי בצומת יהודה

פיגוע ירי סמוך לצומת יהודה: סמ"ר רון יונתן רויטמן וסמל יובל שי סוילם נאבקו במחבלים - ונהרגו במהלך חילופי האש ● במערכת הביטחון בישראל מזהירים מהצהרות שיובילו לקריאה שגויה של המציאות, בעוד בטהרן מעריכים כי עימות הוא ודאי ועשוי לפרוץ עוד לפני פתיחת הקלפיות בישראל ● טראמפ: ארה"ב עשויה לבצע פעולה צבאית נוספת נגד איראן • עדכונים שוטפים  

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארגנטינה חאבייר מיליי / צילום: קובי גדעון, לע''מ

דיווח: אחרי הסנקציות הבריטיות - שינוי המדיניות בישראל והתמיכה בארגנטינה

נתניהו קבע כי ישראל תתמוך בדרישה של ארגנטינה לקיים שיחות על הריבונות שחלה באיי פוקלנד ● השינוי בעמדה הישראלית מגיע אחרי הסנקציות שהבריטים הטילו על התנחלויות בישראל

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן: "יהיו חברות שיתרסקו, גם מקצועות מסוימים"

המיליארדר היהודי-אמריקאי ביל אקמן מספר בראיון מיוחד לגלובס על החשש מהתגברות האנטישמיות בארה"ב, מסביר מדוע הוא מאמין שבישראל תקום חברה בשווי טריליון דולר בתוך עשור, וחושף השקעה בחברת AI ישראלית ● בעקבות הפגיעה המוחית הקשה של בתו, הוא מקים מכון מחקר בהשקעה של לפחות 400 מיליון דולר ומחפש בישראל טכנולוגיות רפואיות חדשות

הפגנה בעד דיור בר השגה בברלין, בחודש שעבר / צילום: Shutterstock

הלאמה, פיקוח על שכר הדירה והעלאת מסים: הקואליציה החדשה בברלין מתכוונת להילחם בבעלי הדירות

מפלגת השמאל חוזרת להנהגת בירת גרמניה עם הבטחה אחת ברורה לבוחרים: להוריד את מחירי השכירות בכל מחיר, גם אם זה אומר עימות חזיתי עם הממשלה הפדרלית

נאום רה''מ בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו''ם / צילום: Reuters, Mike Segar

כלכלנים בכירים נגד תוכנית הקריפטו של נתניהו: "נזק אדיר ובלתי הפיך"

109 כלכלנים, אנשי עסקים, ובכירי השירות הציבורי מזהירים מנזק בלתי הפיך לכלכלה בעקבות הטלת סנקציות כלכליות על ישראל ● "כל מה שיש לו להציע למשק הישראלי הוא פתרון תמוה המקובל בארגוני פשיעה, ושלא יעזור במאומה"

שירה לב עמי / צילום: יריב אלישע

הבכירה לשעבר בשירות המדינה משיבה אש: "הראו לי את הדלת ממניעים לא מקצועיים"

ראשת מערך הדיגיטל הלאומי סיימה 15 שנה בשירות הציבורי עם הישגים, לצד טעם מר: השר ברקת לא האריך את כהונתה, בעימות פומבי ● בראיון פרישה, שירה לב עמי מסבירה למה "הדחתה" משקפת את מצב הפקידות הציבורית, ומה נאלצה להמציא ברומן שכתבה על תפקוד הממשלה ב־7 באוקטובר

קלפי / צילום: Shutterstock

כמה ישראל חריגה בתדירות הבחירות שלה?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: נהוג לחשוב שאנו פוקדים את הקלפי כל שבועיים, אך התמונה המלאה יותר מורכבת

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Associated Press, Ronen Zvulun

מאיראן ועד קוריאה הצפונית: הכלכלות שנשענות על שוק הקריפטו

ההתבטאות של ראש הממשלה נתניהו להתארגן "לכלכלה עוקפת" הנשענת על שוק הקריפטו, מפנה את הזרקור למדינות שכבר מימשו את המודל • כך הכלכלה המבוזרת הפכה לתשתית הישרדות שמבוססת על נכסים לא מפוקחים

מהו קצב ההתקדמות הממוצע של חילזון הגינה? / צילום: Shutterstock

מהו קצב ההתקדמות הממוצע של חילזון הגינה?

מה היה תפקידו הפיקודי הראשון של בני גנץ בצה"ל, מה משותף לסרטים "בחזרה לעתיד 2" ו"בלייד ראנר", ומתי התרחשה הטיסה הראשונה לארץ ישראל? ● הטריוויה השבועית

כלי רכב שרופים ברחובות פריז / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת וגרמניה לא ראו נתון כזה כבר 15 שנה

תשואה על האג"ח הצרפתיות ל־10 שנים זינקה אתמול לרמתה הגבוהה מאז 2002, על רקע החששות מהגירעון ומהמשבר הפוליטי במדינה ● במקביל, המשקיעים נוהרים לאג"ח גרמניה וארה"ב, ותשואותיהן יורדות על רקע הירידות במניות והחשש מהיקף ההשקעות ב־AI הממומנות בחוב

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מנכ"ל ישראייר על הנהירה מחו"ל: "המגמה בנתב"ג ברורה"

"בימים האחרונים אנו עדים למגמה ברורה בנתב"ג", כתב הלילה מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס ● "מספר הנוסעים המגיעים לישראל גדול ממספר הנוסעים היוצאים ממנה" ● הפער בין הנחיתות להמראות אמנם ניכר, אך יש לציין כי מספר הנחיתות לא גבוה באופן משמעותי מהשגרה ומזמנים מיוחדים

תותח מדגם K9 / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ארה"ב צריכה תותחים - ובחרה לקנות אותם ממדינה מפתיעה

חברת מל"טים מתאבדים ישראלית, ניצלה את תערוכת AUSA היוקרתית בארה"ב, כדי להציג משגר מל"טים מתאבדים ● המתיחות בין נשיא ארה"ב לבין נשיא אוקראינה, גוברת על רקע הכישלון האמריקאי בצמצום היקף הלחימה הרוסית־אוקראינית ● צבא ארה"ב החליט לרכוש תותחים מקוריאה הדרומית ולא מישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יגאל עוזרי / צילום: שיר עוזרי

“אני לא מתבייש לספר, אני מרוויח יפה”: האומן הישראלי שמוכר ציורים בעשרות אלפי דולרים

לפני 35 שנה נסע יגאל עוזרי לניו יורק ועשה לו מוניטין, וציוריו הנראים כצילום נמכרים היום גם במאה אלף דולר ● תערוכה חדשה שלו בת"א מתמקדת באמריקנה, בצד מחווה לאומנים שנרצחו ב–7 באוקטובר ● הוא מודה שמאס בביקורת ("עם הצלחה קשה להתווכח"), מלין על היחס לאומנים יהודים ("אנטישמיות צרובה"), ומתגאה: "אני עובד קשה, אבל ערך השוק שלי מבוסס"

יועז הנדל / צילום: איל יצהר

המילואימניקים והכלכלית: לאלץ מכירת מאגרי גז ולהפסיק לפגוע ביבואנים

במפלגת המילואימניקים-כלכלית מביאים את הגז כדוגמה לתחום שבו יש לפרק מונופולים, וסבורים כי שחרור חסמי יבוא יסיר חלק מהעיוותים בשוק המט"ח ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מנתב"ג לקלפי: כמה ישראלים הגיעו מחו"ל להצביע?

הרשתות החברתיות התמלאו בימים האחרונים בפוסטים של אנשים שחזרו להצביע, אבל המספרים של רשות שדרות התעופה קצת פחות חד משמעיים ● צללנו לנתונים

חיפוש עבודה / אילוסטרציה: Shutterstock

בוגר דוקטורט מפרינסטון הגיש מועמדות ל־2,300 משרות. הוא עדיין לא מצליח למצוא עבודה

הקיפאון העמוק בשוק העבודה פוגע במיוחד בעובדים בעלי השכלה אקדמית

GAC AION UT / צילום: יח''צ

רכב עם אבזור יוצא דופן ב-117 אלף שקל בלבד

החשמלית העירונית של GAC אינה חפה מבאגים באגף הדינמי ● אבל במחיר של משומשת בת שלוש היא מציעה תא נוסעים משפחתי מרווח, טווח שימושי, ביצועים זריזים ואבזור של מכוניות שעולות כפול

מתן אהביה / צילום: סאשה בנימינוביץ'

הוא התחיל בהשקעה במדדים, עבר לנדל"ן ושש שנים אחרי מחזיק 3 דירות

מתן אהביה התחיל להשקיע ב־S&P בגיל 28, אבל הבין שעם ההון העצמי שהיה בידיו - כדאי לו לחפש אפיק משתלם יותר ● אחרי רכישת דירה בדימונה, שאותה מכר ברווח גדול, הוא רכש כבר עוד שלוש דירות

אלי אדדי, מנכ''ל רשת הסלולר דינמיקה / צילום: רמי זרנגר

אחרי צמצום החוב: סלקום בוחנת רכישת אייקון גרופ, בעלת רשת איידיגיטל

מדובר במהלך שעשוי להרחיב את פעילותה בתחום הקמעונאות, היבוא וההפצה של מוצרי אלקטרוניקה ● שווי העסקה מוערך בענף בכ־450–500 מיליון שקל, אך המגעים נמצאים בשלב ראשוני וטרם סוכמו התנאים ● השלמת העסקה תדרוש את אישור רשות התחרות