גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

ואדוז, ליכטנשטיין / צילום: Shutterstock

לעשירי אירופה יש ממה לחשוש: פריצת ענק למאגר הנתונים הסודי

המאגר הסודי של רשם החברות והעמותות בליכטנשטיין נפרץ על ידי האקרים ● נגנבו כ־31 אלף רשומות הקושרות בין אנשים לפעילות עסקית ● הדליפה מעוררת חשש לחשיפת משפחות עשירות באירופה וברוסיה ● זהות הפורצים אינה ידועה

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מה מביא את אנתרופיק לרכוש את דקארט הישראלית

בין שתי החברות יש לא מעט סינרגיה שהופכת את עסקת הרכישה האפשרית למתבקשת: בעוד אנתרופיק מחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר בתחום מחוללי הקוד - המודלים של דקארט, שמסוגלים לקבל החלטות, לתכנן משימות, לנתח את הסביבה ולהבין שפה, יוכלו לסייע לאנתרופיק להיכנס לעולמות בהם היא פחות דומיננטית ● וזוהי לא הסיבה היחידה לכך שהעסקה תטיב עם אנתרופיק

מבצעי קבלנים / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדירות שנקנו במבצעי ה־20-80 הופכות לנטל: זינוק בביטולי העסקאות

מבצעי המימון שהציעו לרוכשים לשלם רק 10% או 20% ממחיר הדירה במעמד העסקה הולכים ומתגלים כמלכודת לרבים לקראת פירעון החוב ליזמים ● שיעור הביטולים מעסקאות שנערכו ב-2023 כבר הגיע לשיא של 4.3%, לעומת 0.5% בלבד בעסקאות מ-2021, ובאוצר מעריכים כי המספרים עוד ימשיכו לעלות ● איזו עיר מובילה את המגמה?

2026 בדרך לשבירת שיא המשכנתאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות השפל בשוק הדירות: 2026 בדרך לשבירת שיא המשכנתאות

שוק הדירות אומנם מצוי בשפל, אך ביולי נלקחו משכנתאות בהיקף של 11.56 מיליארד שקל - החודש השני ברציפות מעל רף ה־10 מיליארד ● הממוצע החודשי מתחילת השנה כבר גבוה מזה שנרשם בשנת השיא 2021 ● במקביל, שיעור המשכנתאות הצמודות למדד צנח לשפל היסטורי של 10% מהתמהיל, על רקע החשש מאינפלציה וחוסר הוודאות במשק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

פתיחה מעורבת בתל אביב; מדד ת"א־נפט וגז קופץ בקרוב ל-2%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● ניו-מד מטפסת בעקבות הדוחות הכספיים, גם רציו וקבוצת דלק עולות ● מדד הבנייה בדרך לחודש הכי גרוע שלו מזה כשנה וחצי ● הנאסד"ק וה-S&P 500 ננעלו אמש בעליות, מניות השבבים טיפסו ● פצצת הזמן של ה-30 טריליון: למה זינוק התשואות באג"ח ארה"ב מאיים על המשקיעים במניות?

צילום: איל יצהר

מאות מיליונים למשק: המהפכה שתשפיע על הפקקים בישראל

בשנים האחרונות, חברת נתיבי ישראל פרסה כ-170 רמזורים אדפטיביים, המבוססים על בינה מלאכותית, בניסיון לנתח את הביקוש ולהתאים בזמן אמת למצב בשטח ● גלובס חושף את נתוני היעילות של אותם רמזורים

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

עשור ל"חיסכון לכל ילד": בית ההשקעות עם הכי הרבה חוסכים, והבנק שאיבד 53 אלף לקוחות בשנה

מאז השקת התוכנית לפי כמעט עשור, חשבונות הילדים הניבו 3.85 מיליארד שקל בשוק ההון, כך לפי נתוני הביטוח הלאומי ● שנת 2025 התאפיינה בנהירה של חוסכים מהבנקים לקופות הגמל, שהביאה לסגירה של כמעט 100 אלף חשבונות בבנקים • אלטשולר שחם שולט בפסגה עם 957 אלף לקוחות ● בנק הפועלים איבד הכי הרבה חוסכים השנה, ואיזה בית השקעות זכה להכי הרבה מצטרפים חדשים?

עבודות הרכבת הקלה / צילום: דרור מרמור

אפילו רותי ברודו בחרה בראשל"צ: כך שוחקת תל אביב את מנוע הצמיחה שלה

יותר ויותר ישראלים מעדיפים בשנים האחרונות לבלות ולקנות ליד הבית במקום לנסוע לתל אביב - גם כי ההיצע כבר לא מספיק ייחודי ומעניין, וגם בגלל הכאוס התחבורתי ● אם העירייה לא תתעורר, לא רחוק היום שהעיר "בלי הפסקה" תצא להפסקה ארוכה

ד''ר שמעון אקהויז וד''ר דולב רפאלי / צילום: תומר שלום, יחצ

מייסד חברת האסתטיקה שקרסה ינסה עכשיו להרים את עסקי גלולות ההרזיה של אקהויז

דולב רפאלי, שהוביל בעבר את חברת האסתטיקה פוטומדקס, מונה למנכ"ל אפיטומי של שמעון אקהויז, לאחר קריסת המניה ויקבל כמיליון דולר בשנה ● אקהויז, שהנפיק גם את סופווייב המצליחה, "אני אוהב את האנרגיות שלו" ● רפאלי בשיחה לגלובס מסביר למה אפיטומי עוברת למכירה ישירה בארה"ב

מגדלי שרונה, תל אביב / צילום: Shutterstock

נתוני יד2 מגלים: אלה השכונות שבהן מחירי השכירות קפצו גבוה במיוחד

נתוני יד2 מלמדים כי בשכונת בית הכרם בירושלים ובשרונה בתל אביב המחירים עלו בשנה האחרונה בשיעור דו־ספרתי, גבוה בהרבה מהממוצע הארצי העומד על 4.4% ● בדירות שלושה חדרים העלייה חדה עוד יותר מאשר בדירות ארבעה חדרים ● ויש גם שכונות בתל אביב שבהן המחירים דווקא ירדו

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Ole Berg-Rusten

הפרדוקס הנורבגי: להפנות גב לשוק הישראלי, וליהנות מהראלי שלו

קרן העושר הנורבגית חתכה ביותר מחצי את מספר החברות הישראלית בפורטפוליו שלה בשל נימוקים אתיים, תחת לחץ פוליטי כבד מאז פרוץ המלחמה ● הדוח החצי שנתי שלה מגלה שהיקף הנכסים שלה בישראל דווקא קפץ ● ההסבר: הקפיצה המשמעותית בשוק המקומי בשנתיים האחרונות

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

סלקום: הרבעון הרווחי ביותר ב-11 שנה, גם בזכות צמצום החוב

חברת הסלולר רשמה ברבעון השני זינוק של 44% ברווח הנקי ל־92 מיליון שקל ועלייה של 26% ברווח התפעולי ● עיקר השיפור נבע מגידול חד במכירות ציוד קצה ומהמשך צמצום החוב, בעוד הכנסות השירותים המשיכו להישחק

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שטראוס: הרווח יותר מהוכפל בזכות ירידת מחירי הקפה הירוק והתייעלות

חברת המזון סיכמה את הרבעון השני עם הכנסות של 2.9 מיליארד שקל, שחיקה של 6.7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד - זאת על רקע ירידה במכירות הקפה ובארץ ובחו"ל והשפעות שערי המטבע ● מנגד, פעילות המים המשיכה לצמוח ● מניית שטראוס השלימה עלייה של 30% בתוך שנה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אושרה תביעה ייצוגית נגד קופות החולים: מעניקות הטבות למשפחות מרובות ילדים

בית הדין לעבודה בתל אביב אישר ניהול תביעה ייצוגית נגד ארבע קופות החולים, בטענה להעדפה פסולה של משפחות מרובות ילדים ● בית הדין קבע כי יש סיכוי סביר שהתביעה תוכרע לטובת חברי הקבוצה  ● הקופות עשויות להידרש לבטל את התעריף המשפחתי המוזל

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

הרווח הנקי של דיסקונט זינק ל-1.2 מיליארד שקל - אך הבנק יחלק פחות דיבידנד מהמתחרים

מדובר בצמיחה של 8% לעומת הרבעון המקביל, כאשר אם מנטרלים את המס המיוחד שהטיל האוצר על הבנקים, היה הרווח הנקי מטפס ב-4% ל-1.3 מיליארד שקל ● דירקטוריון הבנק החליט על חלוקת דיבידנד בשיעור של 40% מרווחי הרבעון השני

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות הבנקים טיפסו, OPC זינקה במעל 10%

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.1% ● המסחר התנהל על רקע חוסר הוודאות סביב מצר הורמוז ● תל אביב זכתה לרוח גבית לקראת הנעילה מהסנטימנט החיובי בוול סטריט ● לאחר הדוח המצוין של בנק הפועלים אתמול: רווחי שיא לבנק לאומי, ירידה ברווח של הבינלאומי ● מיטב: שוק האג"ח הקונצרני מפגין שאננות ומתעלם מהסיכונים ● בנקי ההשקעות אופטימיים: מעלים תחזיות בוול סטריט

רחפן של אירו סנטינל / צילום: אסף הבר

חברת הרחפנים שנפגעה מטיל איראני ועשתה מהפך באסטרטגיה שלה

אירו סנטינל יוצאת למהלך של ייצור המוני לאחר שטיל איראני הרס את מפעל החברה ואילץ אותה לעבור לת"א ● המטרה: לדחוק את המוצרים הסיניים מצה"ל ● סמנכ"ל החברה: "צורך אסטרטגי"

קונים דירה: למשוך את קרן ההשתלמות או רק לקחת הלוואה על חשבונה?

קרן השתלמות יכולה להקטין את המשכנתא ולחסוך ריבית, להישאר מושקעת או לשמש בסיס להלוואה ● אבל לפני שמשווים בין ריבית לתשואה, צריך להבין מה כל אפשרות עושה לחוב ולגמישות הפיננסית שלנו ● והשאלה החשובה ביותר: האם הדירה באמת בתקציב שלנו? ● המחשבון

טיסות של חברות התעופה השונות על הצג בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

רשות שדות התעופה: "צפויים עיכובים בנתב"ג בגלל עומס תעבורתי ביוון"

לפי ההודעה, רשויות התעופה היווניות מגבילות את מספר הטיסות המורשות לעבור במרחב האווירי של יוון בדרך לאירופה ● צפויים עיכובים בחלק מהטיסות הממריאות מנתב"ג

אורן נהרי / צילום: תמר מצפי

העיתונאי אורן נהרי הלך לעולמו בגיל 70

נהרי, העיתונאי ומגיש חדשות החוץ הוותיק, מהקולות המזוהים ביותר עם השידור הציבורי בישראל, הלך לעולמו • רק לפני חמישה ימים נפרד מהמיקרופון בשל מחלת ה-ALS ואמר למאזיניו: "המחלה מתקדמת במהירות" • בשידורו האחרון הותיר מסר: "המשיכו להסתכל, להקשיב, לשאול שאלות ולא לקחת דברים כמובנים מאליהם"