גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

צחי דוד. מוביל את הפורום / צילום: איל יצהר

היוזמה המשותפת של חברות הנדל"ן המניב להקלה בתשלומים למדינה

לגלובס נודע כי שורת חברות גיבשו פנייה משותפת לממשלה, במטרה לשנות נהלים ולהפחית תשלומים על קרקעות למשרדים • המטרה: לתמרץ בנייה, בשל המשבר בהייטק והריבית הגבוהה

אופיר שחף ז''ל / צילום: באדיבות טלאור זק''ש

הלך לעולמו אופיר שחף, שותף וממייסדי קרן eHealth Ventures

שחף, שותף מנהל בקרן eHealth Ventures ובעבר מנכ"ל חברת הדסית ביו אחזקות, הלך לעולמו בסוף השבוע כתוצאה ממחלת הסרטן, והוא בן 59 ● שותפו טלאור זק"ש: "הוא היה אחד האנשים הכי מוכשרים וחכמים שהכרתי, השמיים היו הגבול מבחינתו"

שיא יוצא דופן בהזמנות בחציון הראשון של 2026 (אילוסטרציה) | חומרים: יח''צ החברות

משרד הביטחון יצא למסע רכישות, והסטארט־‏אפים הבוגרים נהנו במיוחד

דוח חדש של משרד הביטחון שהגיע לידי גלובס חושף כי היקף ההזמנות מחברות סטארט־אפ הוכפל במחצית הראשונה של 2026, לצד שיאים היסטוריים בגיוסי הון וביצוא הביטחוני ● פלטפורמות אוטונומיות ופתרונות בינה מלאכותית מובילים את היקף ההתקשרויות

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

הנייר קרס, שתי קרנות התנפלו והרוויחו

נאמני חברת מחנות הקיץ הקורסת, סימד, הגיעו להסכמים למכירת נכסיה, שעשויים לאפשר את החזר החוב המלא למחזיקי האג"ח בישראל ● בזמן שהמוסדיים צפויים לשחרר אנחת רווחה, הקרנות כלירמרק וברוש שרכשו חלק נכבד מהאג"ח לאחר קריסתן, צפויות לרשום הצפת ערך מהירה

דן בינשטוק, מנהל דסק לקוחות חו''ל, פעילים ניהול תיקי השקעות / צילום:  סיון פרג

מנהל ההשקעות שממליץ על שני סקטורים: "לא חושב שהשוק יקר"

דן בינשטוק מנהל דסק לקוחות חו"ל של פעילים, מסתכל על השווקים ומשוכנע שיש להם לאן לעלות: "אני מאוד אופטימי כשמסתכלים קדימה" ● הוא מסמן את מניות האנרגיה המתחדשת והשבבים בתור הזדמנויות וגם: הנתון היחיד שיכול לדעתו לקלקל את החגיגה

טבריה / צילום: Shutterstock

פחות בת"א וחיפה: אלו שתי הערים שמשקיעי הנדל"ן הכבדים מתרכזים בהן

ירידה חדה במעורבות המשקיעים המחזיקים בשלוש דירות ומעלה, משנה את מפת ההשקעות ● תל אביב, חיפה ובאר שבע מאבדות מכוחן, בעוד טבריה, צפת וירושלים הופכות למוקדי הפעילות המרכזיים, בעיקר בערים בעלות צביון חרדי בולט

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה / צילום: ראובן קסטרו

הסוף לדיונים מחוץ לפרוטוקול? הכללים החדשים שיעשו סדר בבית המשפט

הפרקטיקה המוכרת של ניהול דיונים וגישורים "מחוץ לפרוטוקול" זוכה כעת להסדרה מחודשת, במטרה להגביר את השקיפות ואת אמון הציבור במערכת המשפט ● ההנחיות שקבע הנציב, השופט בדימוס אשר קולה, מחייבות בין השאר תיעוד של הצעות פשרה ודיונים שהקלטתם נעצרה

אורן דוברונסקי / צילום: חמי לרנר

הייטקיסט ו"כריש": השריון הראשון של נתניהו ברשימת הליכוד

אורן דוברונסקי, חבר פאנל "הכרישים" והיזם שהקים את חברת הוטבר, צפוי להשתבץ במקום ה־11 ברשימת הליכוד לכנסת אותו ממלא כיום השר אבי דיכטר ● את הונו עשה מחלוצת סרגלי הכלים שהוקמה לפני יותר משני עשורים, בעוד שמיזמים שהקים בהמשך לא הצליחו לשחזר את הצלחתה

בנקים בישראל

גם אחרי הורדת הריבית: באיזה בנק עדיין תקבלו פיקדון שנותן 6% בשנה?

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת על פיקדונות לחצי שנה עד שנה ירדה ביולי ל־3.59%, לעומת 3.94% באפריל ● הפערים בין הבנקים משמעותיים, והריבית על הפיקדונות נעה בין 2.9% ל־6% ● בזמן שהפחתות הריבית מתגלגלות במהירות לפיקדונות, במשכנתאות הירידה מתונה יותר

הליגה הערבית, ארכיון / צילום: ap

פרטים חדשים על תוכנית ההונאה של שתי מדינות ערב נגד ישראל

בין היתר, נחשף כי ישראל הכירה במשך חודשים ארוכים את התוכנית נגדה ●  דיווח: ישראל וארה"ב מנהלות בשנתיים האחרונות קמפיין אגרסיבי במיוחד נגד רשת המימון של חיזבאללה ● על רקע דרישת איראן לפיצויים על הנזק שנגרם לה במהלך העימות הצבאי עם ארה"ב, הנשיא טראמפ פרסם תגובה לפיה גם הוא כעת דורש פיצויים מאיראן עבור כל האנשים והמפגינים שהרגה ב-50 השנים האחרונות ● איראן מקשיחה עמדות ודורשת ויתורים נוספים מארה"ב, אך במקביל סובלת ממשבר כלכלי חמור ● עדכונים שוטפים

כוחות צה''ל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

על חשבון תוצרת גרמנית: קפריסין רוצה לרכוש טנקים מישראל

הטנקים הישראלים מיועדים להחליף את הטנקים הרוסים המיושנים מדגם T-80 - לאור המתיחות הגוברת מול אנקרה ● לא בטוח שישראל תספק את הטנקים לקפריסין לאור הצורך המבצעי שלהם

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: רמי זרנגר

הדוחות נראו כמו הצלחה מסחררת, ואז המניה הביטחונית צללה

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים נקסט ויז'ן הציגה זינוק של 138% בהכנסות הרבעון השני והעלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה בפעם השנייה מתחילת השנה ● אז מדוע נפלה המניה שהפכה בשנים האחרונות ללהיט המשקיעים?

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

מצב השווקים: בורסת סיאול קופצת, מחירי הנפט במוקד

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: מניית סמסונג מקפיצה את בורסת סיאול במעל 1%, בטוקיו לא מתקיים מסחר בשל יום חג ● מחירי הנפט נסחרים ביציבות לאחר שזינקו אמש בכ-5%, על רקע המתיחות סביב מצר הורמוז; ההסתברות להעלאת ריבית בארה"ב עלתה בחזרה ל-50% ● וגם: מדוע האנליסטים מאמינים של-S&P 500 יש עוד לאן לעלות?

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

מאנדיי סיפקה תחזית מאכזבת. וכמה יעלו פיטורי הענק?

חברת התוכנה הישראלית רשמה הכנסות של 364.6 מיליון דולר ורווח של 1.48 דולר למניה, שניהם מעל הצפי ● עם זאת, התחזית לרבעון השלישי נמוכה מציפיות האנליסטים ומצביעה על האטה נוספת בצמיחה ● התוצאות מתפרסמות לאחר שרק לאחרונה החברה הודיעה על פיטורי כ-620 עובדים ● המניה נופלת במעל 10% בפתיחת המסחר בוול סטריט

מוחסן רזאאי / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

"כולם רוצים להיות מלך": המינוי החדש שעשוי להחריף את המתיחות בהנהגת איראן

כותרות העיתונים בעולם: חמינאי מחזק את האגף הציני בהנהגה - דבר שעשוי לגרור עימות מול יו"ר הפרלמנט, איחוד האמירויות בוחנת הקמת מתקן ליצוא גז טבעי שיעקוף את הורמוז, והאם הגיע הזמן שישראל תפסיק להסתיר את הנשק הגרעיני שלה? ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

כמה באמת עולה השקעה בקרנות הגידור בנאמנות / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה באמת עולה השקעה בקרנות הגידור בנאמנות? יותר משחשבתם

קרנות הגידור בנאמנות, שהוסדרו רשמית לאחרונה, מציעות מכשירי השקעה מורכבים להמונים, בתמורה לגביית 20% מהרווחים ● אלא שמקרה אחד ממחיש שלא צריך להיות גאון כדי להקפיץ את הרווחים לזמן קצר, וכשמנהלי ההשקעות שותפים רק ברווחים נוצר עיוות בשוק

הנפקת קלטורה / צילום: Nir Arieli

רכישות ומוצר חדש: המניה הישראלית המנומנמת שעלתה ב־35% בתוך יממה

חברת הווידאו הוותיקה, קלטורה, שאיבדה 86% לאחר ההנפקה, זינקה בחדות בעקבות השקת מוצר AI ודוחות שעקפו את הציפיות ● האם רכישת החברות שביצעה והכניסה לעולם האווטארים החזותיים יפיחו בה חיים מול ענקיות כמו סינתזיה ואנבידיה, או שמדובר בהתלהבות מוקדמת

הבינה המלאכותית כבר מצמצמת גיוסים / צילום: Shutterstock

למרות גל הפיטורים: מספר המועסקים בהייטק כמעט לא השתנה

סקר רשות החדשנות וצבירן מגלה כי מאחורי היציבות במספר המועסקים בהייטק מתרחשת תחלופה משמעותית: במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי 6 מבחומרה ● חברות אלה דווקא מתרחבות על רקע הביקוש לשבבים, תשתיות מחשוב וטכנולוגיות עמוקות ● בנוסף עולה מהסקר כי הבינה המלאכותית כבר משפיעה על הגיוסים, אך עדיין אינה מסבירה את רוב הפיטורים בענף

אודליה משה אוסטרובסקי / צילום: רמי זרנגר

המשנה למנכ"ל כאל תיפרד מהחברה רגע לפני ההכרעה על עתידה

המשנה למנכ"לית וראש חטיבת הלקוחות העסקיים והשותפים, אודליה משה אוסטרובסקי, תסיים את תפקידה לאחר שנתיים שבהן כיהנה גם כמנכ"לית דיינרס ● זאת לאחר פרישת סמנכ"לית משאבי האנוש, על רקע מתיחות בצמרת כאל

רפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילום: רענן טל

קמטק עקפה את הצפי ברבעון השני; מעלה את תחזית הצמיחה

החברה עקפה את ציפיות האנליסטים בשורת ההכנסות וברווח ● צופה המשך צמיחה משמעותית של 30% במחצית השניה של השנה ● המנכ"ל רפי עמית: "חווים האצה משמעותית בקצב קבלת ההזמנות"