גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

מתחת לרדאר: מפעל בבתי זיקוק בחיפה מושבת כבר 17 ימים

מפעל בית הזיקוק של בזן בחיפה הושבת בעקבות זיהום ● יותר משבועיים אחרי, הוא עדיין סגור, והנזק הכספי הולך וגדל ● לא ברור מתי תסתיים ההשבתה

מערכת הגנה אווירית של תע''א / צילום: תע''א

ספקית של בואינג והתעשיות הביטחוניות נקלעה לחובות של 26 מיליון שקל

סי.אם. קומפוזיט מטיריאלס, המעסיקה 105 עובדים במפעל ובמשרדיה במודיעין, טוענת כי הקשיים התזרימיים משביתים את פעילותה וכי אין ביכולתה לשלם את משכורות אוקטובר ● החברה מבקשת לעכב את ההליכים נגדה כדי לאפשר את מכירתה והזרמת הון חדש להמשך הפעילות

עדי שחף, מנהל החטיבה הפיננסית, מזרחי טפחות / צילום: כדיה לוי

עדי שחף, מזרחי טפחות: "ההשקעות הגדולות בתשתיות AI לא הופכות את התחום לבועה"

מנהל החטיבה הפיננסית בבנק מזרחי טפחות מעריך בכנס "לראות מעבר לטרנד" כי הגידול בחוב הממשלתי ובמימון תשתיות ב-AI יכתיב את הכיוון בשוקי המניות בשנה הקרובה ● לדבריו, הבינה המלאכותית עשויה להוריד מחירים בעתיד, אך בטווח הקצר היא דווקא צפויה להעלות אותם ● בישראל הוא צופה צורכי גיוס של כ-200 מיליארד שקל ב-2027

לנה קרופאלניק, יניב פגוט, רו''ח ועו''ד מתן פסטרנק והמנחה פרופ' דן עמירם בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

"השקעה לטווח ארוך לא הופכת השקעה ריכוזית למפוזרת": האזהרה של הבכירה מבנק ישראל

האם מהפכת ה-AI מסכנת את תיק ההשקעות שלכם, גם כשאתם בטוחים שהוא מפוזר? ● בכנס "לראות מעבר לטרנד", בכירי שוק ההון דיברו עם פרופ' דן עמירם על הסכנות שמביא איתו הטרנד הטכנולוגי וחשפו מדוע דווקא כעת משפיענים תופסים את מקומם של יועצי השקעות מקצועיים ● "אנחנו מוסיפים אפיקים שונים שנשלטים ע"י אותו סיכון", מזהירה מנהלת מחלקת הניהול של קרן העושר

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

עובדי ארקיע ניצחו את האחים נקש ולא ידוללו

לפי שעה, נושא דילול המניות של עובדי ארקיע ירד מהפרק, ובחברה צפויים לבחון חלופות אפשריות להזרמת הון ● בתוך כך, סכסוך העבודה בו איימו העובדים בשבוע שעבר, לא יופעל.

אייל רביד, מנכ''ל ויקטורי / צילום: אילן אסייג

ויקטורי מבקשת היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור

ויקטורי עדכנה את המשקיעים לפני זמן קצר כי פנתה לרשות התחרות לבחון רכישה של כ-30% מרשת קרפור, זאת במסגרת ההנפקתה הצפויה ● התנועה לאיכות השלטון הגישה התנגדות: "יצירת זיקות בין הרשתות או צמצום מספר השחקניות בשוק עלולות להתגלגל לעליית מחירים ולפגיעה בציבור הצרכנים"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסת ת"א בהובלת מניות הביטוח והנדל"ן

ת"א 35 ות"א 90 עולים ב-0.7% ● דואליות: פאלו אלטו וטאואר יורדות ב-4% בפתיחה, טבע ואנלייט עולות ב-2% ● סיטיבנק יאפשר מסחר במניות בנק מזרחי טפחות בוול סטריט ● השקל מתחזק הבוקר מול הדולר, כ-3.17 שקלים לדולר ● בנק אוף אמריקה: אלו שלושת הסימנים שכדאי למשקיעים לעקוב אחריהם

בחנו את עצמכם: כמה אתם מכירים את שוק ההון?

הסקטור שמוביל, וזה שמדשדש: עד כמה אתם מכירים את שוק ההון?

מי היו הסקטורים שכיכבו בבורסה הישראלית מתחילת השנה? ● מי היה הסקטור שהכי דשדש בבורסה מתחילת השנה? ● וגם: מה אפיק ההשקעה החביב ביותר על משקיעים ישראלים? ● חושבים שאתם מכירים את עולם שוק ההון? בואו לבחון את הידע שלכם ● חידון מיוחד לכנס "לראות מעבר לטרנד"

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

דריסת רגל סינית: קטאר לקחה הלוואת ענק כדי להתמודד עם משבר הנפט

4 אירועים שקרו מעבר לים, ומשפיעים על השווקים, הגיאו־פוליטיקה, והעתיד ● קטאר מצמצמת את ההשקעות בעולם ולווה 3 מיליארד דולר מסין, חקיקה חדשה תקשה על כניסת מוניות אוטונומיות לכבישים, וחיסון חדש לאיידס אושר במהירות שיא ויופץ במחיר נמוך במיוחד

תומר רבא''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: כדיה לוי

תומר ראב"ד: "יש פה כלכלה שקשה מאוד לנצח. לישראל אין הרבה מתחרות"

"ישראל היא כלכלה די ייחודית, שוק מפותח אבל עם לא מעט מאפיינים של שוק מתפתח", אמר תומר ראב"ד בכנס "לראות מעבר לטרנד" ● "יש משקיעים זרים מתוחכמים שראינו נכנסים לבורסה ולא היו פה לפני עשור: בלקרוק, פידליטי - הם רואים מבעד לטרנד. בסוף לישראל אין הרבה מתחרות" ● על שוק הסלולר: "שוק חבוט, בעייתי, שעבר המון רפורמות"

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו / צילום: רמי זרנגר

במקום ENI: רציו מביאה שותפה אמריקאית לחיפוש גז בים התיכון

רציו צירפה את חברת האנרגיה האמריקאית Murphy כשותפה בחלקים שווים לחיפוש גז טבעי מול חופי ישראל, במקום ENI האיטלקית שפרשה ● משרד האנרגיה אישר את רישיון החיפוש למרות העיכובים, והעניק לחברות עד 36 חודשים לביצוע החיפושים והקידוח

סטיבן מילר / צילום: ap, Tom Brenner

טראמפ ממנה ראש לשכה חדש. מה זה אומר על איראן ועל ישראל?

במקום להושיט יד להסכמות עם הדמוקרטים לאחר אובדן השליטה בבחירות האמצע, ולמנות ראש סגל מתון, בחר נשיא ארה"ב בסטיבן מילר - מהאגף הנוקשה של מדיניות הממשל ● ממאבק בהגירה הלא-חוקית ועד לקו התקיף מול איראן - כך ישפיע המינוי על הממשל ועל ישראל

הטנדר החשמלי, ''סייברטראק'' / צילום: יח''צ

"רכב אספנות": מה יקרה למחירי הסייברטראק שכבר עלו על הכביש

טסלה הודיעה על הפסקת ייצור הסייברטראק, לאחר שמכירות הטנדר החשמלי צנחו בעשרות אחוזים והמחירים בפועל היו גבוהים משמעותית מאלה שהובטחו בהשקתו ● כעת תפנה החברה את קיבולת הייצור לרכב האוטונומי סייברקאב, בעוד שבעלי הסייברטראק עשויים ליהנות מעלייה בערכו בעקבות הפסקת הייצור ● בישראל נותרו כלי רכב בודדים שהגיעו ביבוא מקביל

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

היועמ"שית: אין תשתית שיש בה כדי להשפיע על תוצאת הבחירות

בהרב-מיארה: "אינני מכירה תשתית שיש בה, ולו בקירוב, כדי להשפיע על תוצאת הבחירות או לבסס טענה להשפעה שיכולה להביא לשינוי בתוצאות הבחירות. אם יוצג בפנינו מידע נוסף ומֵחַדֵש שטרם הוצג, הוא ייבחן ויטופל כדין"

יאיר לוינשטיין ואסף בנאי, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

יאיר לוינשטיין ואסף בנאי בשיחה נדירה על שני המהלכים הפיננסיים שעומדים לטלטל את השוק

יאיר לוינשטיין, מבעלי השליטה ומנכ"ל אלטשולר שחם, ואסף בנאי, מייסד ומנכ"ל פרופיט, השתתפו בשיחה משותפת בכנס "לראות מעבר לטרנד" ● לוינשטיין: "בחברה הזו אין אבן שאני לא מכיר. לא מאמין במישהו שמגיע מבחוץ ומשקיע 180 מיליון שקל על סמך מצגת" ● בנאי: "אם פרופיט תיכנס לתחום הגמל, היא תטלטל את התחרות בענף"

טלטלה בשווקים | אילוסטרציה: Shutterstock

"שרדתי, בינתיים": המנהלים שמחקו תשואה של עשרות אחוזים

אחרי שנים של תשואות מרשימות, גרג קופי רשם את החודש הגרוע בתולדות הקרן שלו • בקרן אחרת נמחקה תשואה של 44% והפכה להפסד, ובענף כולו מתרבים הפיטורים • מנהלי ההשקעות מגלים שהשוק כבר לא סולח על טעויות: "שרדתי, בינתיים"

רובע שדה דב, תל אביב / צילום: גיא יחיאלי

רמ"י עדכנה את בית המשפט: חריגות זיהום נמצאו באחד המגרשים בגוש הגדול בשדה דב

רמ"י עדכנה כי באחד מארבעת המגרשים שנבדקו אותרו כימיקלים נצחיים (PFAS) מעל ערכי הסף ● בשלושת המגרשים האחרים לא נמצאו חריגות, ותוצאות היתר יתקבלו בתוך 30 יום ● כ-1,700 בעלי זכויות בגוש הגדול ממתינים להשלמת הבדיקות, בצל החשש מפגיעה בשווי הקרקעות ומעיכוב בבנייה

הבניין ברחוב בני רייך 4 בשכונת קריית השרון בנתניה / צילום: אריק מירובסקי

דירה בנתניה נמכרה ב־15% פחות מהמחיר הממוצע בסביבה

דירת 5 חדרים בנתניה נמכרה ב־2.48 מיליון שקל, במחיר של 20 אלף שקל למ"ר ● מחיר זה הוא אחד מהנמוכים ביותר שבוצעו במגדלים הללו, אך גם בסביבה הקרובה, שם מחירי דירות כאלו מגיעים לכ־3 מיליון שקל בממוצע

פרויקט התחדשות עירונית בירושלים / אילוסטרציה: Shutterstock

עשרות אלפי דירות בפינוי בינוי נמצאות בקנה. כמה מהן קרובות לבנייה?

עונת הדוחות הכספיים מתחילה, וחברות הנדל"ן יציגו עתודות גדולות של דירות בהתחדשות עירונית, אבל מאחורי המספר הכולל נמצאים פרויקטים בשלבים שונים לחלוטין ● יקי בוארון, EY: "חברות שונות נוקטות מדיניות שונה בהגדרת הצבר"

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

מניית מזרחי טפחות מגיעה לוול סטריט. כך זה יעבוד

הבנק הגיש לרשות ניירות ערך האמריקאית מסמך לרישום של עד 50 מיליון תעודות ADR על מניית הבנק ● המהלך הוא יוזמה של סיטי, ובמזרחי טפחות לא התנגדו לו ● הרישום מגיע שלושה חודשים אחרי שבנק ישראל פתח לבנקים את הדלת לדיווח לפי כללי החשבונאות האמריקאיים