גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

מחסור במוצרי חלב של תנובה על מדפי הסופר, בתחילת החודש / צילום: טלי בוגדנובסקי

קודם החלב, ואז הקוטג' והיוגורט: למה מוצרי החלב נעלמים מהמדפים?

בניגוד למחסורים קודמים, שהתמקדו בעיקר במוצרים שבפיקוח, כעת התמונה רחבה יותר ● גורם בכיר בענף הקמעונאות מסביר כי "הפעם אנחנו רואים מחסורים גם במוצרים רווחיים יותר לחברות, כמו משקאות פרו של המחלבות הגדולות - תנובה, טרה ושטראוס, אבל המחסור העיקרי מורגש בעיקר בקוטג'"

הקוטג' ביפו העתיקה / צילום: פולי טובמן

המציאות במכרזי עמידר: בכמה נמכר קוטג' ביפו העתיקה?

הנכס נמצא במרחק הליכה ממגדל השעון ביפו ומחוף הים ● 61 מ"ר בנכס מיועדים להריסה ● למחיר המציאה יש כמה סיבות, רובן קשורות בעניינים תכנוניים וענייני רישוי - עניין המאפיין מאוד את מכרזי עמידר

סבך של חובות: צמד האחים מניו יורק הסתבך וגרר מטה את המשקיעים בת"א

קריסתה הפתאומית של סימד חשפה סבך של חובות ושיעבודים באימפריית הנדל"ן של האחים שאבסלס, שגייסו מאות מיליונים מהמשקיעים בת"א וכעבור זמן קצר נעלמו עם הכסף ● תחקיר גלובס חושף: כך עקפו האחים מברוקלין, שהחלו את דרכם בעסקי המגזינים והפכו לדמויות מוכרות ולתורמים נדיבים בקהילה היהודית, את שומרי הסף והותירו את המשקיעים בת"א מול שוקת שבורה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

עולה מדרגה: הממשלה אישרה את מיזוג אלתא בתעשייה האווירית

התעשייה האווירית תמזג לתוכה את החברה בת אלתא - כך אישרה היום הממשלה ● במסגרת המהלך כלל הפעילות תעבור ללא תמורה ● עפ"י ההערכות, המטרה היא להגדיל את השווי המצרפי של החברה לקראת הנפקה

מנחם מזרחי, נשיא בתי משפט השלום מרכז / צילום: אתר הרשות השופטת

"יש תיקים שאני שם בצד": נשיא השלום על המחוז שנותר מחוץ לסבב המינויים

הוועדה לבחירת שופטים הודיעה על שורת מינויים, אך מחוץ לרשימה נותרו בימ"ש השלום והמחוזי בת"א ובמרכז ● בשיחה נדירה עם גלובס, נשיא השלום במרכז, השופט מנחם מזרחי, אומר: "אנחנו מנהלים 1,500 תיקים במקביל"

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

דיווח: חמאס שוקל לוותר על השלטון בעזה

ברקע הקיפאון ביישום השלב השני של ההסכם, וכשהדיווחים על סיכויים לתמרון של צה"ל ברצועה הולכים וגוברים - ארגון הטרור שוקל להכריז על סיום שלטונו האזרחי בעזה ●  צה"ל: עשרות אזרחים ישראלים ניסו לחצות את הגבול לשטח סוריה ● עדכונים שוטפים

אזור תעשיה ברקן. בעיגול: מוסטפא דניזר / צילום: עינת לברון, איור: גיל ג'יבלי

הטייקון הטורקי, חברת הטקסטיל בישראל והחקירה של רשות המסים

אחד מיצואני הטקסטיל הבולטים בטורקיה פתח חברה בישראל על אף אמברגו הסחר שהטיל ארדואן ● כעת, נחשף כי אותה החברה נחקרת במסגרת פרשת הברחות ומרמת מס בהיקף של 27 מיליון שקל - תוך ניצול הסכם סחר בינלאומי

רה''מ נתניהו והנשיא טראמפ במאר־א־לאגו בדצמבר האחרון / צילום: ap, Alex Brandon

מחשש לסחבת בגיבוש הסכם הסיוע משלחת בראשות מנכ"ל משרד הביטחון תצא לוושינגטון

לגלובס נודע כי משלחת בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם תצא בשבוע הבא לוושינגטון כדי להתניע את המגעים למזכר ההבנות הבא שיחל ב־2029 ● הפעם, נראה שישראל מוותרת על רכיב הרכש ומציעה מודל של השקעה הדדית ● האם ארה"ב בכלל מעוניינת בהסכם חדש, ומה רוצה נתניהו?

הנחות בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האוצר: הרפורמה בהנחות בארנונה פוגעת משמעותית בהכנסות הרשויות, בעיקר החלשות

ניתוח של מבנה ההנחות החדש מראה כי התווספו יותר משקי בית זכאים, וכי היקף ההנחות כמעט הוכפל – בעוד הרשויות ייאלצו להתמודד עם פגיעה של ממש בהכנסות ● אגף הכלכלן הראשי באוצר: "קיימת השפעה משמעותית על איתנותן הפיננסית של הרשויות המקומיות אשר יסבלו מאובדן הכנסות כתוצאה מיישומן של התקנות"

הדירה וסיבוב הפרסה: כך ניצחה אם את בתה בבית המשפט

קומת מרתף של עמותה ששימש כבית לחיילים בודדים בת"א סווג כמגורים - והארנונה הופחתה ב־230 אלף שקל בשנה • העליון אישר לרכבת ישראל לחלט ערבויות של כ־50 מיליון שקל • וביהמ"ש קבע: בת יחידה שוויתרה על ירושת אביה לא תוכל לחזור בה בחלוף חמש שנים ● 3 פסקי דין בשבוע

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

בנק ישראל צפוי להפחית את הריבית מחר: מה כדאי לעשות עם המשכנתא?

השוק מתמחר שבנק ישראל צפוי להפחית את הריבית מחר ברבע אחוז, בפעם השנייה ברציפות ● האם זה הזמן של נוטלי המשכנתאות, שההחזרים החודשיים שלהם קפצו בשנים האחרונות במאות שקלים, לשנות מסלולים - ואם כן לאיזה?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הסיכון הצפוי בהחלטת הריבית היום, וההישג של המניות הביטחוניות בת"א

זרם הכותרות מהזירה הגאו-פוליטית נחלש, ומיקוד המשקיעים עובר לנתונים היסודיים של השוק ולעונת הדוחות שבפתח ● מדד הביטחוניות בת"א רשם את השבוע החזק ביותר שלו מאז "שאגת הארי" ● ריבית בנק ישראל צפויה לרדת היום, אך איזה מסר יעביר הנגיד לגבי ההמשך? ● וגם: בעיצומה של התנודתיות בתחום ה-AI, ב-UBS מסמנים את חמש המניות שיובילו ב-2027 ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

בני ברק (ארכיון) / צילום: Shutterstock

בני ברק: התוכנית ש"חוזרת לחיים" אחרי כמעט 20 שנה – ומציעה פי עשרה יותר דירות

תוכנית "מתחם הציפור" בצפון בני ברק אושרה כבר ב־2009 אך לא התממשה • רמ"י מקדמת תוכנית חדשה במתחם ● פרסמה מכרז ייזום לקרקע עם כמעט אלף יח"ד

 

 

פרופ' אבי לייב / צילום: Reuters, Anibal Martel

הישראלי שמונה לצייד העב"מים של טראמפ מדבר

פרופ' אבי לייב, אסטרו־פיזיקאי מאוניברסיטת הרווארד וישראלי לשעבר, יוביל את הוועדה לחקר עצמים בלתי מזוהים שיזם נשיא ארה"ב ● בראיון לגלובס הוא מספר על הגישה לתיקים הסודיים, החשש לביטחון הלאומי וההתלהבות מהמחקר שלו

גברים חרדים / אילוסטרציה: Shutterstock, David Cohen 156

האוצר מתנגד לחוק יסוד לימוד תורה: מזהיר מפגיעה כלכלית ומהעלאת מסים

לפי יועמ"ש האוצר, קיים חשש ממשי שהחוק ימנע את הפחתת הנטל על משרתי המילואים ואף יתמרץ את הגברים החרדים שלא להשתלב בשוק התעסוקה ● מזהיר כי הפגיעה הכלכלית מהחוק צפויה להיות חמורה עד כדי כך, שבעוד 30 שנה הממשלה תצטרך לעלות מסים ב-16%

יהודה אליהו, מנכ''ל רמ''י החדש / צילום: תמונה פרטית

שופטי בג"ץ המליצו לבטל את מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

בג"ץ דן היום בשידור חי בעתירות נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ● בין היתר נטען בעתירות כי המינוי נגוע בניגוד עניינים בשל קשריו של אליהו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● בתום הדיון השופטים המליצו לבטל את מינויו של אליהו ולהשיב את ההחלטה לוועדת האיתור לאחר החלפת שניים מחבריה

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

שיחת הוועידה חשפה: התוכנית של צחי אבו לג'י סיטי

רגע אחרי ההודעה על רכישת השליטה בחברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן, צחי אבו מתווה דרך חדשה, פחות סיבובים פיננסים ויותר מיקוד בהשבחת הנדל"ן המקומי לצד קיצוץ דרמטי בהוצאות ההנהלה ● "אני לא רואה שום סיבה שבעולם שהם לא יקטנו לפחות בחצי"

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

שר הביטחון נגד עסקת צים: "המתכונת המוצעת לא מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים"

שר הביטחון ישראל כ"ץ, אימץ את עמדת המלמ"ב וגורמי המקצוע במשרד הביטחון, שלפיה מכירת חברת צים במתכונת המוצעת אינה מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ● מוקדם יותר היום דווח כי גם ראש הממשלה הביע התנגדות לעסקה במתווה המוצע

הוספת ממ''ד לבית קיים (לצילום אין קשר לפסק הדין) / צילום: דוברות משרד הביטחון

האם הזכות לאוויר חזקה יותר מהצורך של השכן לבנות ממ"ד?

פסק דין של המפקח על המקרקעין קובע כי זכותו של שכן לאור, לאוויר ולאיכות חיים יכולה להיות חזקה יותר מזכויות של הרוב שמסכים לבניית ממ"ד אצל השכן

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

סיכום חסוי, סכומי עתק: המאבק על תקציב הביטחון רק נדחה לממשלה הבאה

בדיונים על תקציב הביטחון סוכם על 159 מיליארד שקל לשנה הקרובה ותוכנית הצטיידות ענקית, אך המאבק האמיתי בין האוצר לביטחון רק נדחה ● עם פער של 25 מיליארד שקל וחשש מקיצוצים בשירותים האזרחיים בממשלה מודים: מדובר בפלסטר כדי להרוויח זמן עד הבחירות