גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ באיום על איראן: "אולי אצטרך להרוס את מה שנותר מהמדינה"

נשיא ארה"ב באיום חריף לקראת ההכרעה על המשך המערכה באיראן: "הייתי מעדיף לא לעשות זאת, אם אפשר. אתם תדעו בקרוב מאוד" ● רה"מ לשעבר אהוד ברק: נתניהו תכנן לעשות פרובוקציה באיראן באמצעות המוסד - מאחורי גבו של הרמטכ"ל" ● עדכונים שוטפים

צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האנליסט הבכיר מוול סטריט מעריך: מה תהיה התחתית של מניות השבבים?

מאז ה-6 באוקטובר נמחקו כ-4 טריליון דולר משוויין של מניות השבבים הגדולות ● השאלה עכשיו היא אם זה סוף הירידה: דן אייבס צופה לשבבים עוד 10%-12% ירידה, וטום לי מ-Fundstrat רואה "תגובת יתר" וצופה ראלי של 20% בטכנולוגיה

ליסיה בכר-מנוח, יו''ר אלרון המודחת / צילום: באדיבות אלרון

מאבק בצמרת מטלטל את קרן ההון סיכון המיתולוגית, ויש מי שמנסה להרוויח מכך

נפילה במניית אלרון סיבכה את בעלי השליטה בחברה, שנטלו חוב גדול למימון ההשתלטות, והובילה לסכסוך ביניהם, להדחת יו"ר אלרון ואף לתלונה במשטרה ● ובזמן שעתיד השליטה בספינת הדגל של ההייטק הישראלי בעבר אינו ברור, הוגשה הצעה לרכישת 15% ממניותיה

שוק הדיור / צילום: Shutterstock

זינוק של 31% בארבעה חודשים: אלפי דירות מוכנות נותרו ללא קונים

מלאי הדירות החדשות שבנייתן הושלמה וטרם נמכרו הגיע באוגוסט לכ-10,500, לעומת כ-8,000 באפריל ● בקריית גת הוגשה בקשה להקמת 200 דירות במסלול הרישוי העצמי, מהגדולות שהוגשו עד כה ● חברת "אופק שלי" והתאחדות הקבלנים בוני הארץ מבקשים דיון נוסף בעליון בסוגיית אגרות הבנייה בפרויקטי "מחיר למשתכן" ● וברמלה, מציע יחיד זכה במכרז לבניית 102 דירות בכ-40% ממחיר השומה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

שיא יוצא דופן בהזמנות בחציון הראשון של 2026 (אילוסטרציה) | חומרים: יח''צ החברות

איבד כ-50% מהשיא: מה גורם לירידות החדות במדד המניות הביטחוניות?

בשוק מנסים להסביר מה עומד מאחורי הירידות החדות במניות הביטחוניות, שהיו עד לא מכבר ללהיט בשוק המקומי, שכבר הספיקו לאבד כמעט מחצית מערכן מאז השיא שנרשם מוקדם יותר השנה ● "שילוב של שינוי בסנטימנט וחשש שהצמיחה בענף תתממש בקצב איטי מכפי שתומחר"

ירידות חדות בוול סטריט / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מזינוק חד ל"פאניקה אמיתית": מה קרה בוול סטריט ב-24 שעות?

לאחר הראלי ברביעי, וול סטריט נצבעה אמש (ה') באדום בוהק: מדד הנאסד"ק צלל ונכנס לטריטוריית תיקון, וענקיות השבבים מחקו טריליוני דולרים משוויין ● ברקע לנפילות: החשש מהשלכות "הגל הכחול" על הקמת חוות שרתים, ורוטציה למניות ערך ● האנליסטים מזהירים מהאטה בהשקעות ה-AI, אך מרגיעים: "התעשייה כאן כדי להישאר, היא פשוט תהפוך ליקרה וריכוזית יותר"

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ''ל פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

פלייטיקה הכריעה סופית שהפסיקה לחפש רוכש. המניה מזנקת

חברת הגיימינג הישראלית, ששכרה לפני כחצי שנה את מורגן סטנלי כדי לבחון "הצפת ערך", הודיעה על סיום התהליך - ללא עסקה ● במקביל, פלייטיקה עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון השלישי, והציגה רווח של כ-40 מיליון דולר וזינוק ב-EBITDA ● המנכ"ל רוברט אנטוקול: "המשחקים שלנו נבנו להצליח לאורך זמן"

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

S&P הוציאה דוח שגוי על בנק מזרחי טפחות - ונאלצה לתקן

אירוע חריג בשוק: דוח של חברת הדירוג S&P הציג תחזית שלפיה התשואה להון של מזרחי טפחות תצנח בשנים הקרובות, דבר שעורר תמיהה בקרב פעילים בשוק וגרם ללחץ שלילי על המניה ● בהמשך תוקן הדוח והמניה שבה לרדת בדומה ליתר המניות במדד

מבצעי המימון חזרו, והם אגרסיביים בהרבה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"המפץ הגדול" של גינדי הוא המבחן הגדול של בנק ישראל

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בניסיון למצוא קונים בשוק הדיור המדשדש, אביב מליסרון וגינדי יצאו השבוע במבצעים אגרסיביים במיוחד ● מומחים מזהירים כי בשוק מצאו דרכים יצירתיות לעקוף את המגבלות שהטיל בנק ישראל בתחילת 2025 ● בנק ישראל בעקבות הפרסום בגלובס: "בוחנים עדכון ההנחיות ואף נקיטת צעדים נוספים"

שלט בחירות שמציג את מחירי הדלק לפני ואחרי המלחמה באיראן / צילום: Reuters, Brian Snyder

הבוחרים דרשו יציבות - וקיבלו טלטלות: כך איבדו הרפובליקנים את הקונגרס

פחות משנתיים לאחר שחזר לבית הלבן, דונלד טראמפ והמפלגה הרפובליקנית ספגו מפלה מוחצת בבחירות האמצע ● יוקר המחיה, המכסים השנויים במחלוקת והמלחמה באיראן הובילו לקריסת התמיכה הציבורית - וסימנו את האתגר המרכזי לקראת הבחירות לנשיאות ב־2028

האחים מיכאל ודניאל זלקינד / צילום: ישראל הדרי

האחים זלקינד מתמקדים: מנסים לצאת מסופרגז ולצמצם החשיפה לקרפור

קבוצת אלקו מקדמת מכירת שליטה בחברת הגז הביתי סופרגז, פועלת להנפיק את רשת המזון קרפור ומזרימה הון לאלקטרה נדל"ן ● מניית החברה צנחה בכ–60% מהשיא

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

ב-17 מיליון דולר: הצעד החדש של ישראייר

ישראייר חתמה על מזכר הבנות לרכישת מטוס A320-200 ● המטוס פועל כיום בשירות ישראייר בחכירה יבשה ארוכת טווח, ולפי הערכת החברה רכישתו תאפשר לחסוך כ-3 מיליון דולר בשנה בתזרים המזומנים

שי וינינגר ודניאל שרייבר, מייסדים ומנכ״לים משותפים של למונייד / צילום: דור מלכה

למונייד עקפה את ציפיות השוק ומעדכנת כלפי מעלה את תחזית ההכנסות השנתית

הכנסותיה של חברת הביטוח הדיגיטלי נעמדו על 336 מיליון דולר - צמיחה של כ-73% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● בהתאם להערכות המוקדמות, למונייד צפויה לעבור לראשונה ל-EBITDA חיובי ברבעון הרביעי, בסך 5-9 מיליון דולר

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מנסים להעריך למה הבורסה יורדת, ומתי זה ייגמר

ההיסטוריה מלמדת שלאחר ירידה של מעל 10% מהשיא השוק מתאושש במהירות ● אבל האם זה הזמן לקנות סחורה? בבתי ההשקעות מזהים הזדמנות במניות השורה השנייה, ומנגד סמנכ"ל הבורסה מציע להמתין: "בדיעבד כולם חכמים, אבל אף אחד לא שולח SMS כשהשפל מגיע"

מכלית מובילה נפט סעודי במפרץ הורמוז / צילום: ap

הנפט יוצא מהמפרץ, אבל כשליש מהתמורה הולכת לשינוע וביטוח

למרות התקיפות האיראניות, יצוא הנפט דרך מצר הורמוז נמשך בהיקפים גבוהים, אך הסיכון הכרוך במעבר מייקר את השינוע והביטוח פי 20 לעומת התקופה שלפני המלחמה ● לפי OPEC, העלויות האלה מגיעות לעשרות דולרים לחבית, ונוגסות בהכנסות של יצואניות הנפט במפרץ

שילוט אורבני של חברת JCDecaux / צילום: עינב מורינו

מנתיבי איילון ועד לתחנת האוטובוס: המהלך החדש של חברת הפרסום

JCDecaux מרחיבה את פעילותה בישראל ומציעה למותגים פריסת פרסום חוצות רחבה יותר ● ערב הגאלה הראשון של ארגון הידידים של עמותת ש.ק.ל גייס כמיליון שקלים • פרטנר והמכללה האקדמית ספיר משיקות מיזם קולנועי בהובלת הבמאי דורון צברי ● אירועים ומינויים

הסערה המושלמת בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"סערה מושלמת בשווקים": מה עומד מאחורי הקריסה בוול סטריט והירידות החדות בת"א?

המסחר בוול סטריט התנהל בירידות חדות, לאחר שהמסחר בבורסה המקומית ננעל באדום בוהק ● מושיק יוספוביץ, מנהל מניות ישראל ב"מגדל ביטוח ופיננסים", מסביר מה עומד מאחורי הירידות ואיפה מסתתרת נקודת האור למשקיעים

ההפגנות בפארגווי בעקבות נפילת בנק UENO / צילום: ap, Jorge Saenz

הבנק קרס, ו-3 מיליון אנשים איבדו גישה לכסף שלהם

הבנק החמישי בגודלו בפרגוואי קרס לאחר שנדרש למחוק נכסים בעייתיים בהיקף של 280 מיליון דולר ● הפרשה מטלטלת את המערכת הפיננסית ומגבירה את הלחץ להדחת הנשיא

נמל התעופה בבולגריה / צילום: Shutterstock

גל התרעות שווא על פצצות משבש את התחבורה האווירית באירופה

גל התרעות השווא על פצצות בשדות תעופה ובטיסות ברחבי היבשת גורם לנחיתות חירום, שינויי נתיבים וסגירת נמלי תעופה ● בבריטניה מעריכים כי מדובר במבצע שיבוש רוסי, אך עד כה לא נמצאו מטעני חבלה באף אחד מהמקרים

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

הסינים לא מאיטים: ישראל ייבאה השנה כלי רכב מסין ביותר מ-2.7 מיליארד דולר

מותגי הרכב הסיניים חצו את רף ה־60% מהמכירות בישראל במשך שלושה חודשים רצופים, ונתח השוק המצטבר שלהם מתחילת השנה הגיע ל־47% ● במקביל, יבוא כלי הרכב וחלקיהם מסין שבר שיא, ויבואני הרכב השיקו שורה של דגמים חדשים, בהם קרוס־אוברים חשמליים והיברידיים ● השבוע בענף הרכב