גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

המיליארדרית הגרמניה שהגישה תביעה נגד לנדא - וחזרה בה

המיליארדרית הגרמנייה סוזן קלאטן הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד לנדא לאבס, חברת פיתוח הטכנולוגיה של היזם הסדרתי בני לנדא ● מדובר בהלוואה של 16 מיליון אירו שלא נפרעה כבר יותר משנה מאז חלף המועד לכך ● התביעה הוסרה יממה אחרי שהוגשה בעקבות מו"מ

ניצן גוטמן, מייסד ומנכ''ל Voicenter, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

"לא להעביר את כולם להייטק, להעביר את ההייטק לכולם"

ניצן גוטמן, מייסד ומנכ"ל Voicenter, דיבר בכנס TECH IL של גלובס על הצורך לפתוח עוד סקטורים בשוק לבינה המלאכותית ועל התפקידים החדשים שנוצרים בזכות ה-AI: "כיום מדברים לא על החלפה של העובדים בעקבות הבינה המלאכותית אלא על ייעול שלהם"

עו''ד ערן יניב בכנס TECH IL / צילום: ניב קנטור

עו"ד ערן יניב: "זו שנה חזקה בהייטק אבל פחות כסף זמין לסטארט-אפים ולעסקאות"

בכנס TECH IL של גלובס, אמר עו"ד ערן יניב, שותף וראש מחלקת הייטק (במשותף), משרד פישר (FBC), כי היקף האקזיטים בסך של 84 מיליארד דולר מייצר אופטימיות, ומותג ההייטק הישראלי עדיין חזק בחו"ל - אך הריכוזיות גוברת בקרב החברות שמגייסות ● לצד הצלחת הסייבר, הפינטק ואבטחת המידע, יניב מזהה עלייה בדיפנס-טק ובחלל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

יום רביעי של ירידות בבורסה. המדדים המובילים מאבדים 0.5%

בבורסה מקווים לשינוי מגמה אחרי שלושה ימי ירידות ולאחר שמדד ת"א 90 מחק את כל הירידות מתחילת השנה ● המניות הדואליות מעיבות על הפתיחה ● ארה"ב ואיראן חתמו על הסכם והחוזים בוול סטריט מזנקים, מחירי הנפט יורדים

יהודה אליהו, מנכ''ל רמ''י החדש / צילום: תמונה פרטית

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

בג"ץ דן היום בשלוש עתירות שהוגשו נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ● בין היתר נטען כי המינוי נגוע בניגוד עניינים בשל הקשר של אליהו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● השופטים ציינו בדיון כי נפלו קשיים בהליך המינוי ● הדיון הבא נקבע ל-1 ביולי

משגר טילי פטריוט / צילום: Reuters, ABACA

לארה"ב נמאס מטילים יקרים. זו התוכנית החדשה שלה

החברות הביטחוניות לוקהיד מרטין ו-RTX עובדות בשיתוף פעולה צמוד עם צבא ארה"ב ● הבעיה: לטילים שהן מייצרות יש זמן ייצור ארוך במיוחד, ועלות גבוהה ● הפיתרון שמציעים בפנטגון לכך כולל טילים זולים ותמריצי שיפור לחברות

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מכה לשר קרעי: החלטת בג"ץ תאפשר את אישור עסקת רשת 13

המשמעות של צו הביניים שניתן על ידי בג"ץ, היא שהמועצה היוצאת היא זו שתמשיך לכהן ותוכל לבחון את עסקת רשת 13 ● חלקו הדרמטי ביותר של הצו נוגע להתנהלות השר קרעי וחברי המועצה שבחרו להתפטר בשבועות האחרונים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למה הבורסה יורדת כבר 3 ימים? מה חושבים המומחים ואיפה ההזדמנויות

ההסכם בין ארה"ב לאיראן התקבל באופטימיות בשווקים ברחבי העולם - חוץ מבישראל ● הבורסה המקומית היא היחידה במערב שנסחרה בירידות בשבוע האחרון, בהובלת מניות הבנקים, הביטוח והאנרגיה ● האם זו תחילתה של מגמה או ירידה נקודתית בלבד?

באי הכנס / צילום: כדיה לוי

שער הדולר, מגפת הפיטורים והשלכות ה־AI: בכירי ההייטק מדברים

בכירי תעשיית ההייטק הישראלי התכנסו היום בכנס TECH IL של גלובס ● בשיאו של הכנס נחשפה רשימת "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים", שתפורסם מחר באתר גלובס

אופק הלפרין / צילום: עידן מרזוק

הוא הפסיד 30% מהתיק ואז נפל לו האסימון. מאז הכסף הוכפל

אופק הלפרין התחיל להשקיע לפני הצבא כשפתח קופת גמל להשקעה, אבל אז הגיעה הקורונה והתיק שלו קרס ב־30% ● "נפל לי האסימון שאני נותן לאנשים שאני לא מכיר לנהל את הכסף שלי והם מפסידים לי אותו" ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

האורניום לא ייצא מאיראן, שתקבל מאות מיליארדים לשיקום

ארה"ב מתחייבת לגבש תוכנית סופית בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר לשיקום ולפיתוח הכלכלי של איראן ● טהרן מתחייבת שלא לפתח נשק גרעיני ● שתי המדינות התחייבו לאפשר נתיב שיט במצר הורמוז – בתוך 30 ימים

כריסטיאנו אמון, מנכ''ל קוואלקום בתערוכה בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

קוואלקום מנסה להמציא את עצמה מחדש. האם השוק סוף סוף מזהה הזדמנות במניה

מניית השבבים נענשה בשנים האחרונות על קשר עסקי מיושן עם אפל, אבל לאחרונה היא עוקפת כמה מענקיות הענף ● ועדיין יחסית לשחקניות בינה מלאכותית אחרות היא נסחרת במחיר סביר ● ייתכן שמשקיעים מפספסים את התרחבות החברה לתחומי הדאטה סנטרים והרכב

פרינוק / צילום: אתר החברה

השב"כ יבדוק: איך הגיעו תרופות פסיכיאטריות לתוך מחית מזון לפעוטות

המשטרה והשב"כ מעורבים בבירור הימצאותן של תרופות במחיות פירות לתינוקות מסוג "פרינוק" ● לשניים מסניפי הרשת "זול ובגדול", שבהם נמכרו המחיות, הוצאו צווי סגירה ● לא פורסם ריקול גורף לכלל מוצרי "פרינוק"

ראסל אלוואנגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: מיכה בריקמן

זינוק של 500% בשנה: טאואר עוקפת בשווי את הבנקים שהצילו אותה מקריסה

שווי חברת השבבים הלוהטת ממגדל העמק עקף השבוע את זה של בנק הפועלים, וייתכן שבקרוב היא תעקוף גם את שוויו של לאומי - שני עשורים לאחר שהסדר חוב מולם איפשר את המשך קיומה ● הראלי במניה משקף לטאואר שווי של פי 6 מזה שבו אמורה הייתה להימכר לאינטל

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א סגרה יום שלישי של ירידות, מדד ת"א 35 ירד ב-1.5%

מדד ת"א 125 קרוב לטריטוריית "תיקון" ● מדד הקלינטק הוביל את הירידות, צנח ביותר מ-4% ומשלים ירידה של 10% מתחילת השבוע ● מחירי הנפט עולים מעט ● טראמפ הזהיר כי ארה"ב תשוב לתקוף את איראן אם לא תהיה מרוצה מהסכם הפסקת האש המתגבש

חיילים של צבא לבנון בדרום ביירות / צילום: ap, Bilal Hussein

הדרכה בפינוי מוקשים ממדינה שונאת ישראל

בזמן שהיחסים עם ישראל מתוחים, ספרד מסיימת להכשיר חיילים לבנונים בתחום פינוי המוקשים כחלק ממאמץ בינלאומי לחיזוק צבא לבנון ● ועידת התקצובים של בית הנבחרים האמריקאי הציגה את הרכש הביטחוני המיועד ל-2027, שצפוי לעמוד על 1.15 טריליון דולר - לפי בקשת הפנטגון ● וגם: פולין מאיצה את התחמשותה בסיוע האיחוד האירופי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הילה זיגמן, שותפה מנהלת בקרן סייברסטארטס, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

הילה זיגמן, שותפה בקרן סייברסטארטס: "אנו בנקודה שבה הטכנולוגיה משנה בו-זמנית את ההגנה ואת ההתקפה"

הילה זיגמן, שותפה מנהלת בקרן סייברסטארטס, תיארה בכנס TECH IL של גלובס את הקשיים שיוצרת הבינה המלאכותית ליזמים בתחום הסייבר: "קטגוריה שלא מזהים אותה בשנייה הנכונה – קשה להיכנס אליה אחר-כך" ● לנוכח השינויים המהירים בטכנולוגיה, היא הציעה ליזמים להסתפק בתחזיות לחצי שנה קדימה

הבורסה בלונדון, בריטניה / צילום: Shutterstock

עליות חדות בטוקיו, וירידות בסין; מחיר הנפט צונח

הקוספי והניקיי רשמו אבני דרך היסטוריות ופרצו את רמות ה-9,000 וה-71,000 נקודות ● הבוקר: החוזים בניו יורק מטפסים בעד 1% • מחירי הנפט יורדים ל-78 דולר בעקבות דיווחים על הסכם ארה"ב-איראן ● וול סטריט ננעלה אמש באדום על רקע איתות הפד כי הריבית תישאר גבוהה לאורך זמן ● דריכות באירופה לקראת החלטת הריבית בבריטניה ובארה"ב לקראת נתוני המאקרו של שוק העבודה

אילוסטרציה: Shutterstock, goran cakmazovic

כתב אישום בפרשת "העוקץ הרוסי": הונה קשישים דוברי רוסית וגנב את כספם ורכושם

אולג פוגוסיאן, בן 31 מבת ים, מואשם שהיה חלק מרשת הונאה שיטתית שפועלת נגד קשישים דוברי רוסית ברחבי הארץ ● לפי כתב האישום, חברי הרשת נהגו ליצור קשר טלפוני עם הקשישים, להציג עצמם בכזב כנציגי גופים רשמיים - ולהנחות אותם לרכז כסף מזומן, תכשיטים ורכוש ולהעבירם אליהם באמתלות שונות

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בשידור חי: בג"ץ דן בעתירות נגד מינוי עו"ד ראבילו למבקר המדינה

עו"ד מיכאל ראבילו, עורך דינו של רה"מ נתניהו, נבחר למבקר המדינה ברוב של 61 מול 57 קולות לשופט העליון בדימוס יוסף אלרון, לאחר שחברי כנסת מהקואליציה התבקשו עפ"י הנטען להצטלם עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד ● בעתירות נטען כי חשאיות ההצבעה נפגעה, וכי ראבילו מצוי בניגוד עניינים