גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

האם תשואה של 6% נראית באופק? התרחיש שמתחיל להפחיד את השווקים

התשואה על אג"ח ארה"ב ל־10 שנים כבר חצתה את רף 5%, שבעבר נחשב לנקודת אזהרה משמעותית ● כעת המשקיעים מתחילים לשאול אם התחנה הבאה היא 6% ● מה הסיכוי שזה יקרה, מה עלול לדחוף את התשואות לשם - ומה זה יעשה לשוק המניות?

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

יזם הנדל"ן פושט הרגל טוען שהקים עסק חדש, כתבה מזויפת מגלובס ניסתה לקדם אותו

כתבה מזוייפת המתחזה לעמוד שער של עיתון גלובס פורסמה החודש בטוויטר תחת שמו של אורן קובי, יזם הנדל"ן לשעבר המואשם בפלילים, ובה הכותרת: "האיש שמכר קרקעות במאות מיליונים בישראל בונה עכשיו פלטפורמה גלובלית" ● לאחר פניית גלובס לקובי לקבלת תגובה - הכתבה נמחקה מהעמוד

נגמ''ש איתן / צילום: באדיבות מנת''ק

מערכת ההגנה החדשה של צה"ל בשדה הקרב

נגמ"שי איתן חץ דורבן, המוגדרת כ"דור הבא" של מערכות ההגנה האקטיבית של צה"ל, משלבת ביצועים גבוהים עם עיצוב קומפקטי ● מדינות אירופה מבקרות את ישראל ברמת הממשלות, ומאידך משתמשות בטכנולוגיות הביטחוניות שלה בהיקפי ענק ● ותחום האמצעים הבלתי מאוישים צובר תאוצה בעולם ככלל ובמזרח התיכון בפרט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

הפג-לויד וקרן פימי הגישו הצעה משופרת לרכישת צים. מה היא כוללת?

הפג-לויד ופימי הגישו לממשלה הצעה משופרת לרכישת צים, הכוללת התחייבות להפעלת קו ישיר לאסיה, חיזוק "מניית הזהב" והשארת פעילות הספנות והידע המקצועי בישראל ● במסגרת ההצעה יוגדל גם מספר הימאים הישראלים, צים ישראל תחזיק בצי מכולות עצמאי ותיהנה מגישה לצי העולמי של הפג-לויד

שדה התעופה סכיפהול בהולנד / צילום: Shutterstock

נוסעים להולנד? תבדקו מה יש לכם במזוודה

כותרות העיתונים בעולם: בהולנד מאיימים בקנס או במאסר אם ימצאו מוצרים מההתנחלויות במזוודה בכניסה למדינה, סין נותנת כסף וטכנולוגיה לאיראן, וסופרת יהודייה גורשה מפסטיבל בספרד ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

צחי ארצי / צילום: כדיה לוי

סחורה לוהטת: הבכירים שעוזבים את הבנק ומרוויחים הרבה יותר מהמנכ"ל שלו

בשנים האחרונות עשו את דרכם שורה של בכירים בבנקים לחברות מתחומי הפיננסים והנדל"ן, תוך שהם נהנים מתגמול גבוה בהרבה ● "אם הגעת למעמד של מנהל בבנק, אתה מביא המון ידע שאתה יכול ליישם בחוץ", אומר גורם מתוך המערכת ● מה עומד מאחורי רשימת העוזבים המתארכת, וכיצד משפיע חוק שכר הבכירים על יכולת הבנקים לגייס טאלנטים

פרופ' ניר ברזילי במעבדה במכון איינשטיין לחקר ההזדקנות / צילום: באדיבות המצולם

החוקר שבדק 850 בני מאה בחיפוש אחר הסוד לאריכות ימים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● פרופ' ניר ברזילי, ראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות ומי שנכנס לאחרונה לרשימת חוקרי הלונג'ביטי הבולטים של המגזין TIME, מספר בראיון לגלובס מה גילה על בני 100, אילו תרופות עשויות לדחות את מחלות הזיקנה ועל הניסוי הגדול שעדיין מחכה למימון ● כמי שגדל בחיפה והגיע לצמרת המחקר, ברזילי מדבר גם על הדרך שלו לשמור על זהות ישראלית ויהודית בארה"ב

מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14 / צילום: צילום מסך מאתר הערוץ

כבר לא "ערוץ זעיר": הרשות השנייה הודיעה לערוץ 14 על שינוי מעמדו לרישיון שידור רגיל

ההחלטה התקבלה לאחר שבדיקת הרשות השנייה העלתה כי הכנסות ערוץ 14 ב-2025 חצו את רף 80 מיליון השקלים ● המשמעות: החלת שורת חובות ורגולציות חדשות, שמהן הערוץ היה פטור עד כה ● ברשות מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הערוץ, שסיפק את המידע הנדרש אך סיווג את ההכנסות בלי שום ביסוס

יהודה לוי ודן שטרן / צילום: שי פרנקו

​עם מלאי של יותר מ־10,000 דירות: אביסרור מגייסת את יהודה לוי כפרזנטור ראשי

אביסרור, שהונפקה לאחרונה בבורסה, ממנה את יהודה לוי לפרזנטור הראשי לאחר שנתיים וחצי שבהן קידם את פרויקט ASHIRA ורכש בו מיני פנטהאוז ● קבוצת מאיר יוצאת למבצע חלוקת ארוחות בבסיסי צה"ל • וגם: הפעילויות המיוחדות של רשות הטבע והגנים בחול המועד סוכות ותערוכת הצילום החדשה של תאגיד מי אביבים ● אירועים ומינויים

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

מכה לעסקים: מטא מבטלת את הפטור מתשלום על שירות לקוחות בוואצאפ

עד כה איפשרה מטא לעסקים להשיב לפניות משתמשים ללא עלות, כל עוד המענה ניתן בתוך "חלון שירות לקוחות" של 24 שעות מהודעת הלקוח ● כעת מודיעה על עדכון במודל התמחור של הפלטפורמה בוואצאפ, ובביטול הפטור ● כל הודעת שירות תחויב מחדש ● כמה זה יעלה, ומי בכל זאת לא יחוייב?

רשות המסים ואסף ענבר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

המדינה נתנה, ועכשיו דורשת בחזרה: בצפון גילו שהמלחמה עברה לשלב חדש

העסקים בצפון גילו שהם צריכים להחזיר פיצויים שקיבלו למדינה ● משבר המים נפתר, אך מעיד על בעיה עמוקה יותר ● ומנכ"ל סולל בונה אולץ לשוב מכנס בברלין בגלל חקירה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

בני נוער ובינה מלאכותית / צילום: Shutterstock

סקר חדש: שליש מהנוער בישראל סומכים על סוכני AI יותר מאשר על ההורים

בחברת מאסטרקארד ערכו לאחרונה סקר בקרב 26 אלף מבוגרים ובני נוער מ-13 מדינות באירופה כולל ישראל, הבודק עד כמה הם מאמצים את חידושי הבינה המלאכותית ● מהסקר עלה כי הישראלים מובילים בפער בכל הנוגע לאימוץ הטכנולוגיות החדשות ● אלה הנתונים

מימין: עו''ד יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, ויקטור שמריך, ווליו בייס ועידו נויברגר, ווליו בייס / צילום: סיון פרג', תומר יעקבסון

600 מיליון שקל: מה הוביל לקפיצה בשווי בנק ההשקעות של ויקטור שמריך ועידו נויברגר

יותר מעשור לאחר מכירת החיסול של כלל פיננסים: יורם נוה מקדם השקעה בווליו בייס של ויקטור שמריך ועידו נויברגר לפי 600 מיליון שקל ● מהלך ההשקעה שנתקע בעבר בעקבות חקירת ני"ע, יוצא כעת לדרך בשווי גבוה בהרבה, על רקע הגאות בשווקים ומחירי שיא לבתי השקעות

איור: Shutterstock

הפה שלכם עשוי להחזיק את הסוד לחיים ארוכים ובריאים יותר

מחקרים קושרים בין חיידקי הפה למחלות לב ולירידה קוגניטיבית, וכעת גוברים המאמצים להתייחס לחלל הפה כמקור לדלקת המשפיעה על הגוף כולו

נאום רה''מ בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו''ם / צילום: Reuters, Mike Segar

רה"מ מגיב להאשמות נגד ישראל: "רצח עם? זה שקר המאה"

עשרות מנהיגים עזבו את האולם לפני נאום נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם ● אבו מאזן באו"ם: "העם הפלסטיני סובל מהרג ורעב" ● בצל הפיגוע בבנימין: יהודה ושומרון על סף רתיחה, דריכות במערכת הביטחון לקראת החגים ● צה"ל: חיסלנו מפקד בחמאס שהחזיק שבעה חטופים ● דיווח: גורמים בסין ביצעו אלפי משלוחים של רכיבים המשמשים לכטב"מים ולטילים לאיראן ● על הכוונת של אירופה: הלחץ על ממשל טראמפ להחריף את הצעדים נגד ישראל ● עדכונים שוטפים

סטודנטים לרפואה / צילום: Shutterstock

רוצים ללמוד רפואה? הסיכוי שלכם עלה. כמה זה יעלה ואיפה כדאי

המל"ג מאשרת מסלולי לימוד בקצב שיא עם יעד עתידי של 2,000 סטודנטים לרפואה בשנה ● אך בשטח מדווחים על אתגרים שלא זוכים למענה ● מפתיחת המסלולים מאריאל ועד אילת, דרך סוגיית התורנויות והפערים בין הפרטי לציבורי, ועד בריחת המוחות ● גלובס בדק האם תנאי הקבלה ירדו ואיפה הכי קל להתקבל

סוכה בבניין / צילום: תמר מצפי

השכן בנה סוכה שחוסמת את החניה. מה אפשר לעשות?

המפגש בין חופש הדת והמסורת לבין הזכות לקניין, נוחות ומניעת מטרדים בבית המשותף או במרחב הציבורי והאישי מעורר לא מעט שאלות, ובהן: האם אפשר לבנות סוכה בכל מקום שרוצים? מה אפשר לעשות אם הסוכה מפריעה לגישה לחניה או למדרכה, והאם כל השכנים יכולים להשתמש בסוכה שנבנתה בחצר המשותפת? ● גלובס עושה סדר

מייק פיי ודן אמיגה, מייסדי איילנד / צילום: Antonio Delucci

חד הקרן איילנד מתל אביב מודיע על גיוס הון שישי - והשווי קופץ ל-6.4 מיליארד דולר

איילנד מגייסת 400 מיליון דולר לפי שווי של 6.4 מיליארד דולר ● החברה מרחיבה את פעילותה מעבר לדפדפן הארגוני ומאיצה את המאבק על נתחי השוק בסייבר הארגוני ובאבטחת ה-AI

תחנת הכוח דליה / צילום: מצגת החברה

דרמה בשוק האנרגיה: שותפות לוויתן מבטלת עסקת ענק של 6.7 מיליארד דולר

ניו מד, חברת הגז שמחזיקה בכ-45% ממאגר הגז לוויתן, הודיעה לבורסה שהיא מבטלת את עסקת הענק לאספקת גז לתחנות הכוח של דליה ● בדליה מסרבים לקבל את הביטול ● למה בוטלה העסקה, ומה יקרה עכשיו, ומה אומרים האנליסטים? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

בתום מסחר תנודתי, וול סטריט ננעלה ביציבות; מניות נביוס ומטא זינקו

נאסד"ק ללא שינוי, דאו ג'ונס בירידה קלה ● משרד האוצר האמריקאי רכש היום אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח בהיקף של 4 מיליארד דולר, פחות מתקרת הרכישה ● מטא השיקה משקפי מציאות מדומה ● נביוס קיבלה העלאת המלצה ● הבורסות באירופה ננעלו בירידות