גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. מס רווחי הון / אילוסטרציה: GEMINI-AI

המס על רווחי הון שווה הרבה כסף. מתי משלמים שיעור מופחת?

בלב הרפורמה במוצרי החיסכון עומדת השוואת תנאי מיסוי - במיוחד הפטור על מס רווחי הון • איך מחשבים אותו, ומה הסיבה שהוא בכלל נולד? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מנהל רשות המסים: "אנחנו חווים כמות אדירה של מתקפות סייבר"

שי אהרונוביץ': "מרגע שהחל פרויקט 'חשבוניות ישראל', תוך כמה חודשים ארגוני הפשיעה הבינו שהמשחק השתנה, ושהיום המפתח נמצא במערכות המחשוב" ● לדבריו, "אנשים מגיעים למשרדי רשות המסים עם תעודות זהות מזויפות כדי לקבל גישה למערכות" ● וגם: מה הוא חושב על הגירעון ועל הצעדים שנעשו כדי להשאירו בשליטה?

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

הפחתת הריבית: בכמה תרד עלות המשכנתא שלכם?

ירידת הריבית השנייה ברציפות צפויה להקל בעיקר על בעלי משכנתאות במסלול הפריים, אך עשויה להשפיע גם על רוכשי דירות חדשים ועל שוק היד השנייה כולו ● עד כמה יקטן ההחזר החודשי בפועל, מי צפוי ליהנות מהחיסכון המשמעותי ביותר, והאם מדובר בתחילתה של התאוששות בשוק הדיור? ● גלובס עושה סדר

גיל שויד, ממייסדי צ'ק פוינט / צילום: כדיה לוי

מכירה עיוורת בראייה צלולה לחלוטין: המהלך של גיל שויד שהשוק הצליח לפספס

מייסד צ'ק פוינט גיל שויד קיבל במרץ 2025 החלטה אחת, שהתבררה בדיעבד כבעלת משמעות כלכלית של כ־100 מיליון דולר להונו האישי ● מדובר בשינוי דפוס המכירה של מניות שהומרו מאופציות שקיבל, אבל רוב המשקיעים פספסו את הפואנטה שבהקדמת המימוש ● מאחורי הגרפים, מדור חדש

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

לקראת הנפקה עתידית: לאומי פרטנרס רוכשת 20% מדלק ישראל לפי שווי של 850 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של לאומי תשקיע 213 מיליון שקל בחברה שמפעילה כ-240 מתחמי תדלוק ומחזיקה בברגר קינג, קפה ג'ו, חנויות הנוחות מנטה ורשת מועדוני זאפה ● העסקה תתמוך במימון חלקה של דלק ישראל ברכישת הוט מובייל

רשות המסים / צילום: איל יצהר

תושב חוזר הגיע להסדר עם רשות המסים, ואז היא התחרטה. 4 פעמים ברצף

ישראלי שחזר ארצה לאחר שנים בחו"ל, מצא עצמו לכוד בתוך סאגה בירוקרטית ● זאת, לאחר שקיבל מרשות המסים לא פחות מחמש החלטות סותרות לגבי מועד חזרתו הרשמי ארצה ● כעת הוא דורש מבג"ץ לקבוע גבולות לכוחה של המדינה לחזור בה מהחלטות שניתנו בעבר

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

פגעה ביבוא המקביל? סאני עשויה להיקנס בלמעלה מ-17 מיליון שקל

ברשות התחרות טוענים כי סאני תקשורת סלולרית, יבואנית סמסונג לישראל, פעלה באופן שעלול היה להביא לפגיעה ביבוא המקביל ואף להפסקתו כליל ● מדובר בתיק האכיפה הרביעי של רשות התחרות מאז כניסתו לתוקף של תיקון החוק העוסק בפגיעה ביבוא מקביל, במסגרת מהלך רחב יותר שמובילה הרשות בשנתיים האחרונות מול יבואנים ישירים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הנאסד"ק מזנק בהובלת מניות השבבים; מיקרוסופט יורדת אחרי שהודיעה על סבב פיטורים

הנאסד"ק קופץ במעל 1% ● הדאו ג'ונס חצה לזמן קצר את רף ה-53,000 לראשונה אי פעם ● דל מטפסת אחרי שהנשיא טראמפ קרא לאנשים "לצאת ולקנות מחשבי דל" ● מיקרוסופט נחלשת אחרי שהודיעה כי תפטר 4,800 עובדים ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת ● סיטי: מחיר הנפט עשוי לרדת ל-60 דולר עד סוף השנה

אזור תעשיה ברקן. בעיגול: מוסטפא דניזר / צילום: עינת לברון, איור: גיל ג'יבלי

הטייקון הטורקי, חברת הטקסטיל בישראל והחקירה של רשות המסים

אחד מיצואני הטקסטיל הבולטים בטורקיה פתח חברה בישראל על אף אמברגו הסחר שהטיל ארדואן ● כעת נחשף כי אותה החברה נחקרת במסגרת פרשת הברחות ומרמת מס בהיקף של 27 מיליון שקל - תוך ניצול הסכם סחר בינלאומי

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

שר הביטחון נגד עסקת צים: "המתכונת המוצעת לא מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים"

שר הביטחון ישראל כ"ץ אימץ את עמדת המלמ"ב וגורמי המקצוע במשרד הביטחון, שלפיה מכירת חברת צים במתכונת המוצעת אינה מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ● מוקדם יותר היום דווח כי גם ראש הממשלה הביע התנגדות לעסקה במתווה המוצע

רחפן נוסעים של קנדו. חזון המכוניות המעופפות (צולם בפארק עתידים ת''א) / צילום: Cando Drones ודור פזואלו

לקראת ההנפקה: מדוע נתקע חלום המוניות המעופפות של רמי לוי ומשרד התחבורה

חברת הרחפנים של רמי לוי, קנדו דרונס, שבדרך לבורסה שואפת לקדם בישראל "מוניות מעופפות" ● אלא שהמיזם שלה הוקפא בשל המלחמה ומגבלות רגולטוריות ● בנוסף, כלי הטיס שעליו מבוסס המיזם טרם זכה לרישוי בארץ

ניר קריגל ב''שיר הכטב''ם''

"מה זה שמה בשמיים?" התביעה והלקח לשימוש בשירים ברשת

ניר קריגל, היוצר בן ה־11 של "שיר הכטב"ם", תובע 100 אלף שקל ממאמן כושר מגבעתיים על שימוש לא מורשה ביצירה ובסאונד של השיר ● בא כוחו של קריגל: "זכויות יוצרים אינן מיועדות רק לאומנים מפורסמים או לחברות גדולות"

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

סיכום חסוי, סכומי עתק: המאבק על תקציב הביטחון רק נדחה לממשלה הבאה

בדיונים על תקציב הביטחון סוכם על 159 מיליארד שקל לשנה הקרובה ותוכנית הצטיידות ענקית, אך המאבק האמיתי בין האוצר לביטחון רק נדחה ● עם פער של 25 מיליארד שקל וחשש מקיצוצים בשירותים האזרחיים בממשלה מודים: מדובר בפלסטר כדי להרוויח זמן עד הבחירות

משה מור יוסף / צילום: משרד הפנים

המועמד של דרעי נבלם: משה מור יוסף לא ימונה למנכ"ל החברה למתנ"סים

מור יוסף, המזוהה עם ש"ס ומשמש כמשנה למנכ"ל משרד הפנים, נפסל מלכהן כמנכ"ל החברה למתנ"סים - כך קבעה הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות לאחר שבחנה את כלל החומרים בעניין ● מי עשוי לזכות כעת בתפקיד?

אריאל כהן (משמאל) ואילן טוויג ממייסדי נאבן / צילום: נאבן

200% בשלושה חודשים: נאבן זינקה לשווי של 6.5 מיליארד דולר

מניית החברה שפיתחה פלטפורמה לניהול נסיעות עסקיות צללה לאחר הנפקתה בוול סטריט, אך לאחרונה הציגה קאמבק מרשים בעקבות דוחות חזקים והטמעת AI בעסקיה

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

שיחת הוועידה חשפה: התוכנית של צחי אבו לג'י סיטי

רגע אחרי ההודעה על רכישת השליטה בחברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן, צחי אבו מתווה דרך חדשה, פחות סיבובים פיננסים ויותר מיקוד בהשבחת הנדל"ן המקומי לצד קיצוץ דרמטי בהוצאות ההנהלה ● "אני לא רואה שום סיבה שבעולם שהם לא יקטנו לפחות בחצי"

שינויים בענף קרנות הנאמנות / אילוסטרציה: Shutterstock

דמי הניהול קפצו, ו־5 מיליארד שקל יצאו מקרנות הסל של הבנקים. לאן הם עברו?

נתוני יוני בשוק קרנות הנאמנות הציגו תמונה חיובית, אך מתחת לפני השטח התחוללה דרמה בעקבות החלטת אי.בי.אי להשית דמי נאמן על הגופים המוסדיים ● המהלך אילץ את המוסדיים להעביר את החשיפה למניות הבנקים לעסקאות נגזרים יקרות ומורכבות בהרבה

בנייה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

אומדן לשכת שמאי המקרקעין: עלויות הבנייה במרכז ת"א זינקו ב-15.4% בשנה האחרונה

לשכת שמאי המקרקעין פרסמה היום את עדכון אומדן עלויות הבנייה למגורים לחודש יוני 2026, שמציג עליית מחירים רוחבית של כ-3.2% בממוצע ברחבי הארץ ● העלייה החריגה והחדה ביותר נרשמה בקטגוריית בניין נמוך במרכז תל אביב

מי יהנה ומי יפסיד מהורדת הריבית? / צילום: Shutterstock

אחרי הורדת הריבית: המנצחים, המפסידים, ומה צפוי לשקל?

בנק ישראל הוריד היום את הריבית ולהוביל לירידה בעלויות המימון, לחץ על הבנקים ושינוי במאזן הכוחות בין הסקטורים ● מניות הנדל"ן צפויות ליהנות, והבנקים יפסידו בטווח הקצר ● ומה יקרה לשקל?

שר הביטחון, כ''ץ; יו''ר ועד עובדי צים, כספי; רה''מ נתניהו / צילום: קובי גדעון-לע''מ,דוברות אופיר שפיגל, נעם ריבקין פנטון-הארץ

פגישות עם שרים וחברי כנסת בכירים: כך בולמים עובדי צים את מכירת החברה

על רקע הסתייגותם של שר הביטחון וראש הממשלה מהעסקה למכירת חברת הספנות, גורמים המעורים בפרטים מספרים על קמפיין אינטנסיבי שניהל ועד עובדי צים מול שרים וחברי כנסת ● מנגד, הרוכשות טוענות כי הן ממשיכות בהליך הרגולטורי כמתוכנן