גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

צ'וי טה–וון ורו סו–יונג. בפסק הדין בחודש שעבר נקבע כי יפצה אותה בכ–640 מיליון דולר / עיבוד: צילום מסך, AP

מיליארדר ה־AI הכפיל את הונו. גרושתו דרשה חצי ממנו

נישואי המאה הרומנטיים של דרום קוריאה התפוצצו והפכו לדרמה בהמשכים ● עכשיו הם כבר מכונים "גירושי המאה"

רכבי צ'רי / צילום: יחצ

מסין לחולון: ענקית הרכב שפותחת לראשונה משרדים בישראל

לגלובס נודע כי צ'רי שכרה לאחרונה משרדים בחולון, והיא צפויה להתחיל את הפעילות המקומית עוד השנה ● מקביל, גם קבוצת SAIC, שמיוצגת בישראל על ידי קבוצת לובינסקי, יבואנית MG, נערכת בימים אלה לפתוח מחדש את נציגות הקבע שלה בישראל לאחר כחמש שנים ● השבוע בענף הרכב

מקק / צילום: Shutterstock

מלחמה גרעינית תשאיר רק ג'וקים בעולם? האמת שונה לגמרי

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: החרק המושמץ זכה לשם של מי שישרוד את הלחיצה על הכפתור האדום, אך שוב מדובר במיתוס

מצביעה בקלפי. פוטנציאל מטעה במיוחד / צילום: שלומי יוסף

"יש יחסי תן וקח מתחת לשולחן": מה הציבור לא יודע על מכוני הסקרים

מכוני הסקרים המתפרסמים בערוצי החדשות עובדים לא אחת במקביל גם עם מפלגות ופוליטיקאים, כיועצים אסטרטגיים או כמבצעי סקרים פנימיים עבורם - קשר כפול שכמעט ואינו מגיע לידיעת הצופה בבית ● מדוע האפשרות של ניגוד עניינים לא גלויה למצביעים, והאם בשוק קטן ומצומצם יש אפשרות אחרת? ● מאחורי הסקרים, בחירות 2026 

הליכוד חזרה להוביל, לא בטוח שזה מביא לה את ראשות הממשלה

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: כשתמונת המנדטים סטטית, הזירה הפוליטית נושאת עיניים למהלך אחד

ה–Galaxy Z Fold 8 / צילום: יחצ

סמסונג השיקה מתקפל ריבועי. האם הוא שווה את המחיר?

דור המתקפלים החדש של סמסונג מציע שינוי מבני מסקרן: ה–Galaxy Z Fold 8 הוא מכשיר כמעט ריבועי, ולא מאורך כמקובל ● העיצוב נקי ויוקרתי, הביצועים טובים והסוללה חזקה, אך תג המחיר גבוה במיוחד

בנימין נתניהו / צילום: אוליבייה פיטוסי-הארץ

חשיפת גלובס: נתניהו דורש להעביר 400 מיליארד שקל לביטחון בתקופת הבחירות

לגלובס נודע כי ראש הממשלה הורה אמש בדיון רב משתתפים לכנס את הכנסת כדי להצביע על פריצת התקציב כך שיאפשר תוספת של 400 מיליארד שקל לרכש הצבא, שתיפרס על 13 שנה ● הדבר עשוי להוביל לפריצת יעד הגירעון ולערעור אמון השווקים בכלכלה

לפי האקדמיה ללשון, מהי המילה העברית למדיטציה? / צילום: Shutterstock

לפי האקדמיה ללשון, מהי המילה העברית למדיטציה?

מהו סקסטיליס, איזה כלי נגינה הוא התיאורבו, ומי המציא את המזגן המודרני? ● הטריוויה השבועית

איור: Shutterstock

סודוקו כנראה לא יציל את המוח שלכם. אז מה כן?

מחקר גדול שפורסם לאחרונה הגיע למסקנה אופטימית: בני 70 ו־80 יכולים לשפר את יכולותיהם הקוגניטיביות ממש כמו צעירים ● אלא שההבטחה מעוררת מחלוקת: האם אימוני מוח באמת משפרים את תפקוד המוח כולו, או שהמפתח נמצא בכלל במקום אחר? ● על דבר אחד כולם מסכימים: התפיסה שהמוח בהכרח מידרדר עם הזמן כבר לא רלוונטית

כטב''ם מתאבד מדגם הירו 120 SF / צילום: חברת UVISION

בזכות הנשק הישראלי: המדינה שהפכה למובילה בדרום אמריקה

ארגנטינה מטמיעה חימושים משוטטים ישראליים, שמקדמים אותה למעמד טכנלוגי מוביל בדרום אמריקה ● סינגפור שילבה טילי Blue Spear מתוצרת ישראל בספינת מלחמה חדשה ומתקדמת ● וטייוואן מפתחת כלי שיט בלתי מאוישים מבוססי בינה מלאכותית של חברה אמריקאית ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

על קמפיין הבחירות הזה תתכוננו לשלם הרבה מסים

לגלובס נודע כי נתניהו רוצה לפרוץ את התקציב כדי להעביר 400 מיליארד שקל למערכת הביטחון, בזמן שהוא שם דגש על הרכש הצבאי בקמפיין הבחירות שלו ● אך המהלך, שקשה למצוא לו הצדקה בעת זו, עלול להוביל לפגיעה בדירוג של ישראל ולהעלאת מסים משמעותית בשנה הבאה

דובאי / צילום: Reuters

דובאי כבר לא בטוחה, ועשירי העולם מחפשים את המקלט הבא

דובאי כבר לא לא משדרת ביטחון, ועשירי העולם מחפשים בית חדש ● חלקם עזבו את ארץ המקור מסיבות ביטחוניות, בזמן שאחרים מעוניינים בהטבות מס נרחבות ● לאן הם עוברים, והמדינה שמנסה להתבסס כיעד החדש

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

היורש של באפט מספק את הסחורה: כל הנתונים מדוחות הרבעון השני

ברקשייר האת׳ווי מציגה גידול בכל מגזרי הפעילות למעט ביטוח. אבל החדשות טובות מבחינת המשקיעים מסתתרות במקום אחר - המנכ״ל הנכנס גרג אייבל מתחיל להשתמש בקופת המזומנים האדירה שצבר קודמו

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מנהל ההשקעות שממליץ על מניה שהיא "כמו לקנות בונקר"

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר, והוא הצליח לעקוף את התשואה של S&P 500 ● לאחרונה נפער פער חריג בין שני מדדי הדגל בבורסה - ת"א 35 ות"א 90, כאשר דווקא ת"א 35 תופס את ההובלה ● בנק ישראל יוצא בצעד שיאפשר רישום כפול של מניות הבנקים בוול סטריט ● וגם: איתן עציוני מנהל בית השקעות שמנהל 2.3 מיליארד שקל, ובשוק הישראלי הוא רואה לא מעט הזדמנויות מתחת לרדאר

זום גלובלי / צילומים: AP,רויטרס

שלוש זירות ב־48 שעות: קוריאה הצפונית מאותתת - פנינו להסלמה

פיונגיאנג מחריפה את הטון מול יפן ומעמיקה את הסיוע לרוסיה • מועמד פרו־פלסטיני גבר על מועמדת של AIPAC במישיגן • ויוצר התוכן שנרצח במהלך שידור חי במקסיקו ● זום גלובלי

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר, והוא הצליח לעקוף את התשואה של S&P 500

חשבון X עצמאי נתן לסוכן הבינה המלאכותית של אנתרופיק לנהל תיק השקעות של 50 אלף דולר במטרה להשיג תשואה גבוהה ממדד S&P 500 ● כעת טוענים מפעילי הפרויקט כי התיק הניב תשואה של 19% מאז מרץ, וכי משקיעים כבר מעתיקים את העסקאות שלו בהיקף של כ-27 מיליון דולר

''סבחה'' מתקן התפלת מים של מקורות באילת / צילום: אתר החברה

מקורות עותרת לבג"ץ נגד הממשלה: הגבילו את הארנונה על מתקני המים

העתירה הוגשה בעקבות העלאה של פי 16 בארנונה על מתקן מים במועצה האזורית חוף אשקלון ● במקורות מזהירים כי ללא התערבות רשויות מקומיות נוספות ילכו בעקבותיה, ודורשת לקבוע תעריף ארנונה אחיד לכל מתקני המים בארץ

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

חודש על המדף ואחרי תחילת התמ"א: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בבת ים?

הדירה נמכרה לאחר כחודש בשוק ב-1.7 מיליון שקל, כשברקע החל פרויקט תמ"א 38 בבניין ● לפי המתווכת, ההתחדשות העירונית העלתה את שווי הנכס, ובמקביל מתחילים להופיע בעיר גם משקיעים ומשפרי דיור שמזהים הזדמנויות ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

ג'ייקוב צימרמן / צילום: Simons Foundation ,מתוך ויקיפדיה

כוכב-העל במתמטיקה שחושש מבינה מלאכותית, ובכל זאת הצטרף לאחרונה ל־OpenAI

ג'ייקוב צימרמן זכה בפרס היוקרתי ביותר בעולם המתמטיקה. כעת הוא עובד על הבעיה החשובה ביותר בקריירה שלו

קווינס. שכר הדירה החציוני בדירות הנמצאות בפיקוח שכר דירה ברובע נמוך ב־13% ממחיר השוק / צילום: Shutterstock

ניו יורק: שוכרי דירות עשירים תופסים נתח מפתיע משוק הדיור המפוקח

במנהטן, שכר הדירה בדירות בפיקוח נמוך במחצית ממחיר השוק, בעוד שבברונקס הפער עומד על 12% בלבד