גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

משרד גורניצקי. הראשון להציע קרנות לעורכי הדין / צילום: פרטי

שינוי כיוון? יותר ויותר משרדי עורכי דין מעניקים קרנות השתלמות לעובדים

אף שמדובר בהטבת המס הגדולה ביותר לשכירים, במשך שנים קרנות השתלמות היו מחוץ לתחום בעולם עריכת הדין ● כעת התחרות הגוברת על הטאלנטים והצעירים מאלצת את הגדולות לשבור את המסורת ● ואילו פירמות שינו כיוון?

רון חן ,מנכ''ל ובעלים אנשי העיר / צילום: אנשי העיר

האתגר של הטייסים: להעמיד 100 מיליון שקל לרכישת מניות בחברת הנדל"ן שייסדו

מייסדי חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" הודיעו על מימוש זכות הסירוב להצעת צחי אבו לרכוש את מניות רוטשטיין בחברה לפי שווי של 240 מיליון שקל ● "ההצעה אינה משקפת את שוויה האמיתי של החברה”

כוחות צה''ל / צילום: דובר צה''ל

פער של מעל 40 מיליארד שקל: המחלוקת בין האוצר לביטחון טרם הוכרעה

האוצר מקצה רזרבות של 12 מיליארד שקל לביטחון - אך המחלוקת בין המשרדים טרם נפתרה ● בעיצומה של המלחמה מול איראן הועלה תקציב הביטחון מ-111 מיליארד שקל ל-144 מיליארד שקל ● אולם מאז במערכת הביטחון נטען כי הקבינט מטיל על הצבא משימות נוספות שדורשות משאבים נוספים, ומכך נובע הצורך בהגדלת התקציב

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

דקות לפני סיום המסחר: הסקטור שהעביר את תל אביב לירידות

מהפך בחצי השעה האחרונה באחד העם: רוח גבית שלילית מוול סטריט הפילה את מניות הטכנולוגיה והכריעה את מדד ת"א 35 ● מדד הבנייה והנדל"ן זינקו על רקע ציפיות לריבית ● חשיפת גלובס על שופרסל הפילה את מניות יבואנית הבשר ● גילת קפצה לאחר דיווח על חוזה ענק

יחס LTV / צילום: Shutterstock

שוק המשכנתאות בסיכון? זה הנתון שקובע את התשובה

אחד המדדים העיקריים לבחינת רמת הסיכון של הלוואה הוא היחס בין הסכום שלה לשווי הנכס ● איזה שימוש עושים בזה בפועל, ולמה זה דווקא עכשיו זה כל־כך רלוונטי? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

תורים בנתב''ג / צילום: שלומי יוסף

טסים ביולי־אוגוסט? כך תחסכו שעות של המתנה בתורים של נתב"ג

העומסים חוזרים לנמל התעופה, ובגדול ● לפי רשות שדות התעופה, מספר העוברים בנתב"ג עומד על כ־70 אלף ביממה, וצפוי לזנק ל־100 אלף בהמשך הקיץ ● החדשות הטובות: יש מה לעשות כדי להתמודד עם העומס ולקצר את הליכי הבידוק

כותרות העיתונים בעולם

האם חיזבאללה הפך מנכס לנטל עבור איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: במקום שחיזבאללה יגנו על איראן, כעת איראן נאלצת להגן על חיזבאללה; מחיר הנפט אולי יורד, אבל המשבר עדיין פה; ואיך נראים החיים בדאחייה אחרי הפסקת האש ● כותרות העיתונים בעולם 

תחנת רכבת חדרה מזרח / צילום: תמר קינן

מסילה חדשה, צרות ישנות: קו רכבת חדש נפתח בין ראש העין לחדרה

פרויקט המסילה המזרחית, שנועד לחבר יישובים חדשים למרכז מחדרה ועד לוד, יוצא לדרך - לאחר 20 שנה של תכנונים והשקעה של 8.5 מיליארד שקל ● אלא שתדירות הרכבות נמוכה, הקו נפתח במתכונת חלקית, ולתחנות מסוימות מסובך להגיע ללא רכב פרטי

רועי ברגיל / צילום: התעשייה האווירית

ולוריקס רוכשת חברת לוחמה אלקטרונית לפי שווי של 75 מיליון דולר

חברת ולוריקס, שנכנסה בשנה האחרונה לתחום הביטחוני, תרכוש את השליטה בחברה המפתחת מערכות לשיבוש רחפנים ● החברה הנרכשת סיימה את 2025 עם הכנסות של כ-27 מיליון שקל ו-EBITDA של 6.8 מיליון שקל

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

השנייה בגודלה אי פעם לתעשייה המקומית: הפתרון המבצעי שסידר לרפאל את עסקת הענק ברומניה

רפאל מכרה לרומניה בשני מיליארד אירו את "ספיידר" - מערכת הגנה אווירית לשכבות נמוכות ● העסקה משקפת את מגמת העלייה ברכש האירופי בצל האיום הרוסי ודרישת נאט"ו להגדיל את תקציבי הביטחון ● למה נבחרה דווקא היא נבחרה וכמה ייכנס לקופת המדינה?

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

אושר ניהול ייצוגית נגד ניו-מד וקבוצת דלק: לא פרסמו מידע מהותי למשקיעים

לפי הבקשה, ניו-מד אנרג'י (דלק קידוחים בשמה הקודם) הסתירה מהמשקיעים בשנת 2019 מידע מהותי בקשר לתיקון הסכם שהפחית את כמות הגז אותו התחייבה לרכוש ממנה חברת דולפינס המצרית, שהייתה אז אחד מלקוחותיה הגדולים ● ביהמ"ש: הדיווח היווה "גילוי של חצי-אמת" ולכן הטעה את המשקיעים

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן, נועה בירן דדון, ושר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

ספרינט לפני פיזור הכנסת: האם רפורמת השידורים של קרעי תעבור בחקיקה?

הכאוס הפרלמנטרי בוועדת התקשורת, בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הוא תמונת מראה מדויקת למצבו של השוק כולו: מתוח, יצרי ורווי בחוסר ודאות סביב חוק התקשורת החדש ● מי המרוויחים, מי המפסידים והאם לחוק יש סיכוי להיחקק לפני פיזור הכנסת

נתב''ג / צילום: Shutterstock

יוצאים מבסיסי חיל האוויר: יחידת בקרה ראשית תוקם בנתב"ג

איחוד מערכי הבקרה האווירית בנתב"ג צפוי להגדיל משמעותית את מספר ההמראות והנחיתות, אך לא יפתור את מגבלת הקיבולת ארוכת־הטווח ● לפי תחזיות רשות שדות התעופה, עד שנת 2040 צפוי נתב"ג להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, העומדת על כ־40 מיליון נוסעים בשנה

קו הרקיע של מנהטן לפני פיגועי ה־11 בספטמבר / צילום: Shutterstock

ערב משבר חוב: העימות החריג בין מחזיקי אג"ח דה לסר

פירעון חלק מהחוב שגייסה חברת הנדל"ן הוותיקה, מצית בחודש האחרון דרישה של חלק ממחזיקי החוב לעכב את התשלום לאור "מצבה הקשה והמדרדר" ● בחברה דוחים את הטענות ומאשימים: "מקרה חריג וקיצוני שבו נושה מבקש לאיים על נושאי המשרה"

אייפון מול אנדרואיד / צילום: Shutterstock

מכשירי אנדרואיד התריעו שניות לפני האסון בוונצואלה. מה יקרה בישראל?

בוונצואלה המידע על רעידת האדמה הגיע ממערכת ההתרעות של גוגל, הפועלת בכ־100 מדינות ומבוססת על למעלה מ־2 מיליארד מכשירים ניידים המשמשים כחיישנים סיסמיים ● יחד עם זאת, עפ"י דיווחים בעולם, מכשירי אייפון במדינה לא התריעו על הסכנה

שי דנינו, מנהל השקעות ראשי / צילום: עופר חג׳יוב

מנהל ההשקעות שבטוח: "השקל ימשיך להתחזק, הכלכלה פה צומחת ב־3%־4%"

הבורסה בת"א מחקה את כל העלייה של "שאגת הארי", אולם שי דנינו, מנהל ההשקעות הראשי של אתגר ניהול תיקים מבית מזרחי טפחות, מאמין שהמדדים בת"א עוד יפתיעו, וחיובי לגבי ענפי הפיננסים והתשתיות ● בארה"ב הוא צופה העלאות ריבית ומזהיר מריכוזיות המדדים

קניון הזהב / צילום: איל יצהר

"נרוויח יותר בחוץ": גינדי נפרדים מקניון הזהב בשווי נמוך משמעותית מהמתחרים

מגדל מוציאה את האחים גינדי מקניון הזהב בראשון לציון, בעסקה המשקפת שווי של שני מיליארד שקל ● משה גינדי: "נחזור לעסקי הבנייה. אנחנו יכולים להרוויח יותר" ● ברקע: המתנה להחלטת הממונה על התחרות אם לאשר מכירת מחצית מהקניון למליסרון

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארט-אפ השבבים מקיסריה מגייס לפי שווי ענק של 4 מיליארד דולר

אחרי גיוס הענק באקסייט, חברת השבבים הצעירה אלמנטס לאבס של היזם הסדרתי אביגדור וילנץ זוכה להשקעה של 300-400 מיליון דולר ● שווי החברה, שפועלת מתחת לראדר, עולה על 4 מיליארד דולר

מייסדי אלמנטור (מימין): אריאל קליקשטיין ויוני לוקסנברג / צילום: איל יצהר

אחרי וויקס, גם אלמנטור מפטרת: 100 עובדים יעזבו את החברה

הסטארט-אפ אלמנטור הודיע היום לעובדיו כי כ-30% מהם יזומנו לשימוע לפני פיטורים, כ-100 איש מסך מצבת העובדים ● המנכ"ל יוני לוקסנברג: "השינוי חיוני כדי להבטיח שאלמנטור תישאר עצמאית ואיתנה"

אילוסטרציה: Shutterstock

התייעצתם עם AI לפני שפניתם לעו"ד? בקרוב אולי תצטרכו לחשוף את השיחה

אחרי שביהמ"ש בניו יורק חייב לגלות שיחות שניהל נאשם בהונאת משקיעים עם Claude, ביהמ"ש בטקסס קבע כי דווקא חל חיסיון על התייעצות עם ChatGPT בסכסוך מסחרי ● המחלוקת עשויה להגיע בקרוב לישראל, והמומחים מזהירים כי השאלות לצ'אט הן חשופות