גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

ניתוח חברה: הולמס פלייס / צילום: באדיבות הקבוצה

הבעת האמון של המנכ"לית בהפיכת הולמס פלייס לחברת וולנס צומחת

מי שהתחילה כרשת חדרי כושר, פועלת להפוך לקבוצת בריאות וספורט מגוונת המפעילה עשרות מועדונים בסגנונות שונים ● המינוף התפעולי עשוי לאפשר להולמס פלייס לממש את יעדיה השאפתניים ל־2030, ובלבד שלא תתחדש המלחמה ● המנכ"לית כבר הצביעה בכספה הפרטי ● ניתוח חברה

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

אחרי שגייסה הון מאנבידיה: דקארט הישראלית בוחנת אקזיט לפי שווי של 5 מיליארד דולר

דקארט הישראלית מנהלת מגעים למכירה לפי שווי של כ־5 מיליארד דולר ● אחת הרוכשות האפשריות היא אנבידיה, חודשים ספורים לאחר שהשקיעה בה לפי שווי של 4 מיליארד דולר ● אם העסקה תושלם, היא תהיה אקזיט מהיר ומשמעותי למשקיעים, לאחר שהחברה גייסה כ־450 מיליון דולר מאז הקמתה ב־2023

אורן פרנק / צילום: יוטיוב

אורן פרנק, ממייסדי טוקספייס ולשעבר מנכ"ל מקאן, הלך לעולמו

פרנק, מהדמויות הבולטות בענף הפרסום בישראל ומי שהקים עם אשתו רוני את חברת הטיפול הנפשי המקוון טוקספייס, נפטר בגיל 61, פחות משנה אחרי שאובחן עם סרטן המוח ● אשתו ספדה לו: "הוא נלחם בסרטן כמו שהוא חי את חייו, באלגנטיות האופיינית לו, בקבלה מעוררת השראה, בלי דרמה"

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

השלב הבא במאבק בחשבוניות הפיקטיביות: מע"מ בזמן אמת

התוכנית החדשה של רשות המסים מבקשת לבטל את הפער בין מועד העסקה למועד תשלום המס ● את המהלך הזה מתכננת הרשות לבצע באמצעות דיווח דיגיטלי רציף ותשלום מע"מ מיידי עם קבלת הכסף מהלקוח

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל משקיעה 415 מיליון דולר ומשתלטת על החברה הבת האמריקאית שלה

דוראל מגדילה את החזקתה בדוראל LLC האמריקאית ל־53.3% ● המהלך צפוי לייצר רווח חשבונאי של 80–120 מיליון שקל ● החברה תשתמש בכספים להאצת פרויקטי סולאר ואגירה בארה״ב

מסחר במניות / צילום: Shutterstock

אקסלנס טרייד משיקה שירות חדש: המלצות השקעה אישיות ישירות לאפליקציה

לקוחות עם תיק של 20 אלף שקל ומעלה יקבלו המלצות קנייה, מכירה ושינוי הרכב התיק, המבוססות על ניתוח תיק ההשקעות ומחקרי צוות ההשקעות ● הלקוח יחליט אם לאשר את הפעולה

החירות שלקח לעצמו סוכן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

הוא רק ביקש מקום בחדר כושר. סוכן ה־AI פתח במתקפת סייבר

במקום להסתפק בהזמנת שיעור בחדר הכושר, סוכן ה־AI איתר פרצת אבטחה, ניצל אותה כדי לעקוף את מגבלות ההזמנה והסיר אדם אחר מרשימת ההמתנה ● התקרית, שמוגדרת כמתקפת הסייבר האוטונומית הראשונה הידועה באוסטרליה, מעלה שאלות משפטיות בנוגע לאחריות המשתמשים והחברות המפתחות את הטכנולוגיה

טבריה / צילום: Shutterstock

פחות בת"א וחיפה: אלו שתי הערים שמשקיעי הנדל"ן הכבדים מתרכזים בהן

ירידה חדה במעורבות המשקיעים המחזיקים בשלוש דירות ומעלה, משנה את מפת ההשקעות ● תל אביב, חיפה ובאר שבע מאבדות מכוחן, בעוד טבריה, צפת וירושלים הופכות למוקדי הפעילות המרכזיים, בעיקר בערים בעלות צביון חרדי בולט

מוחסן רזאאי / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

"כולם רוצים להיות מלך": המינוי החדש שעשוי להחריף את המתיחות בהנהגת איראן

כותרות העיתונים בעולם: חמינאי מחזק את האגף הציני בהנהגה - דבר שעשוי לגרור עימות מול יו"ר הפרלמנט, איחוד האמירויות בוחנת הקמת מתקן ליצוא גז טבעי שיעקוף את הורמוז, והאם הגיע הזמן שישראל תפסיק להסתיר את הנשק הגרעיני שלה? ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שהגיע לכותרות של CNBC

אירגיולר, שמסייעת ל־OpenAI, אנתרופיק וגוגל לבדוק את בטיחות המודלים שלהן, נקשרה לשלושה מקרים שבהם מערכות בינה מלאכותית הצליחו לגשת לאינטרנט במהלך ניסויי סייבר ● החברה טוענת כי מקורם בתקלה אחת בסביבת הבדיקה שכבר טופלה

מתקן אנרגיה מתחדשת של דוראל, מתוך ניסוי לדו-שימוש בקרקע חקלאית / צילום: חנני לדל, דוראל אנרגיה מתחדשת

נפתר סכסוך בן 35 שנה שיפתח 120 אלף דונם לסולארי מעל חקלאות

רמ"י הודיעה על הסדרת כ-120 אלף דונם של קרקעות חקלאיות שיהיה ניתן לבנות מעליהן ייצור חשמל מאנרגיה סולארית - זאת כחלק מפתרון סכסוך בין המושבים בנגב שנמשך מאז 1991 ● ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות: "זו בשורה ענקית למושבי הנגב אחרי חוסר ודאות של שנים"

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

האוצר מחמיר את נוסחת המס הירוק: אלפי דגמי רכב עלולים להתייקר מינואר 2027

משרד האוצר פרסם נוסחה מעודכנת לחישוב הטבות המס הירוק: דגמים רבים עשויי להתייקר בינואר באלפי שקלים

רכבים של צ'רי, סאייק וג'יל, שנערכות להקים משרדים בישראל / צילום: יח''צ

החוק הבלתי כתוב של ענף הרכב נשבר, המחירים בירידה, והסיניות מהדקות את השליטה בישראל

כפי שנחשף בגלובס, יצרניות רכב סיניות, כמו צ'רי, סאייק וג'יל, נערכות להקים משרדים בישראל ● המשמעות: הן יכולות להחליט "לקחת את העניינים לידיים" ולהפוך ליבואניות ישירות בעצמן ● מתחילת השנה, כל רכב שני שנמכר בארץ היה מתוצרת סין

מפגין איראני מחזיק בתמונה של מוג'תבא חמינאי / צילום: ap, Francisco Seco

השינויים בצמרת האיראנית - והניסיון של המשטר להוכיח שמוג'תבא חי

ניסיונות ההוכחה של טהרן חושפים את המצב האמיתי: "מנהיג בשלט רחוק" ● לטענת הגוף שינהל את עזה, ישראל מקיימת את מתווה 15 הנקודות מצד אחד, ומנגד מכחישה זאת באופן פומבי ● איראן מקשיחה עמדות ודורשת ויתורים נוספים מארה"ב, אך במקביל סובלת ממשבר כלכלי חמור ● רה"מ והרמטכ"ל כבר נכחו בדיונים שבהם נדונו נסיגות נקודתיות בעזה - עד שנתניהו הודיע: "דוחים את תוכנית 15 הנקודות של מועצת השלום" ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

ההכנסות ממסים עלו, והגירעון בחודש יולי ירד ל-3.3%

הגירעון שוב הפתיע לטובה בזכות הכנסות הממשלה ממסים ● עמד ב-12 החודשים האחרונים ועד לחודש יולי על 3.3% תוצר ● זאת ביחס ליעד הגירעון בסוף השנה של 4.9% תוצר

מושגים לאזרחות מיודעת. ועדת הריכוזיות / צילום: Shutterstock

אחרי ההתנגדות לעסקת הענק: זאת שומרת הסף שמתריעה על הריכוזיות

שפיר ניסתה להשתלט על בית הזיקוק באשדוד, אבל ועדת הריכוזיות החליטה לעמוד בדרכה ● מתוקף מה היא מתנגדת לעסקאות כאלה, ואילו שיקולים היא אמורה לשקול? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

גלידה גולדה / צילום: איל יצהר

אושרה ייצוגית נגד גולדה: מכרה גלידות "ללא סוכר" שהכילו סוכר

בית המשפט אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד רשת גולדה, לאחר שבדיקות מעבדה העלו כי גלידות שסומנו "ללא סוכר" הכילו לקטוז בכמות הגבוהה פי 13 מהסף המותר בתקנות ● השופטת קבעה כי קיימת אפשרות סבירה להטעיה צרכנית, והיקף הנזק הנטען נאמד בכ-350 מיליון שקל

סניף של רשת Sephora / צילום: Reuters, BELGA PHOTO MARIUS BURGELMAN

ספורה לא תגיע לארץ: "זו עסקת ריסייל חד־פעמית למוצרים שייצורם הופסק"

החגיגות בישראל לקראת הגעתה של רשת הביוטי הבינלאומית ספורה היו מוגזמות ● בעקבות ההכרזה המדוברת, במטה הבינלאומי מתכננים להבהיר כי לספורה אין כוונה להגיע בקרוב לישראל, וכי מדובר במכירה זמנית של מוצרים מצומצמים מהמותג הפרטי

אודליה משה אוסטרובסקי / צילום: רמי זרנגר

המשנה למנכ"ל כאל תיפרד מהחברה רגע לפני ההכרעה על עתידה

המשנה למנכ"לית וראש חטיבת הלקוחות העסקיים והשותפים, אודליה משה אוסטרובסקי, תסיים את תפקידה לאחר שנתיים שבהן כיהנה גם כמנכ"לית דיינרס ● זאת לאחר פרישת סמנכ"לית משאבי האנוש, על רקע מתיחות בצמרת כאל

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

עברו את משוכת ההסתדרות: אוניות הענק בדרך לנמל אשדוד

ההסתדרות, הנהלת תעבורה ימית אשדוד ונציגות העובדים חתמו על הסכם קיבוצי שיסדיר את עבודת הנתבים עם אוניות באורך של עד 400 מטר ● המהלך יאפשר לנמל אשדוד לקלוט אוניות ענק, ובהמשך עשוי לסלול את דרכן גם לנמל חיפה ● המהלך צפוי לתרום לייעול שרשרת האספקה, לחיזוק התחרותיות של נמלי ישראל ולחיזוק הרציפות התפקודית של המשק הישראלי