גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

ג'יימס פאקר / צילום: ap, Kin Cheung

תחקיר באוסטרליה: ג'יימס פאקר שילם לעוה"ד של נתניהו 1.25 מיליון דולר

תחקיר בעיתון אוסטרלי טוען כי המיליארדר ג'יימס פאקר העביר בשנתיים האחרונות 1.25 מיליון דולר למשרדו של עו"ד עמית חדד, סנגורו של רה"מ ● לפי הפרסום, פאקר לא הכחיש את העברת התשלום ● חדד: "אני מייצג את פאקר בסוגיות שאין להן קשר למשפט" ● פאקר הוא עד במשפט נתניהו

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים בורחים ממניות בודדות - אבל מסתערים על הקרנות האלו

לקוחות בנק אוף אמריקה משכו בשבוע אחד סכום שיא של 14.8 מיליארד דולר ממניות בודדות, אך במקביל הזרימו כמעט 19 מיליארד דולר לקרנות סל טכנולוגיות • שנת 2026 מסתמנת כשנת שיא להנפקת קרנות סל נושאיות (Thematic ETFs) הממוקדות בתתי-סקטורים של ה-AI • מנהלי השקעות מזהירים: "קשה לדעת אם אנחנו רוכבים על הגל או קונים בשיא"

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ״ץ והרמטכ״ל אייל זמיר / צילום: מעיין טואף / לע״מ

כ"ץ מכחיש עימות, במערכת הביטחון מבהירים: לא הזמן לתקוף באיראן

שר הביטחון בעקבות החשיפה:"לא הייתה שום כוונה ליזום התקפה על איראן לפני הבחירות" ● בעקבות החשש הגובר מהסלמה נוספת, אזרחי איראן פוקדים את תחנות הדלק, מושכים מזומנים ומודיעים שהם חולים כדי לא להגיע לעבודה ● הרמטכ"ל זמיר ביקש דיון מעמיק לפני ביצוע הנחיה שקיבל וכן אסמכתאות חוקיות וחתימות של הדרג המדיני ● עדכונים שוטפים

קלפי / צילום: איל יצהר

שכר כפול, ימי חופשה ומי חייב להגיע: כל מה שכדאי לדעת על עבודה ביום הבחירות

יום הבחירות נחשב ליום שבתון בתשלום על חשבון המעסיק, אך מי זכאי לו, האם מותר לחייב אתכם להגיע למשמרת, ומתי הבוס עלול לעבור על החוק? ● גלובס עושה סדר

איתמר בן גביר / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

עוצמה יהודית: שוק חופשי גרסת בן גביר - פיקוח מוגבר על מוצרים

המפלגה תומכת בשוק חופשי ללא התערבות, אך בעד פירוק מונופולים, אך גם בפיקוח על מחיר מוצרי יסוד ● מבטיחה לדאוג לכוחות הביטחון ולהקל על הקבלנים בפריפריה ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד  

עופר וינטר / צילום: ויקיפדיה / נדב מרגלית

עמך ישראל: נגד העלאת מסים, אך לא מוכנים לקצץ בביטחון

התנגדות לפיקוח מחירים, עידוד ההיצע בדיור והסרת חסמי יבוא ● המפלגה מציגה מדיניות שמסתייגת ממעורבות ממשלתית, ותומכת בריסון החוב ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד 

טילי ספייק של רפאל. מיועדים גם לצבא ארה''ב / צילום: דוברות רפאל

המכשול בשיחות הסיוע: ארה"ב דורשת שליטה בידע הטכנולוגי של ישראל

על רקע הערכת רה"מ נתניהו כי ישראל לא תוכל להסתמך על הסיוע הביטחוני מארה"ב בתכונתו הנוכחית, לגלובס נודע שסלע המחלוקת נוגע לדרישה האמריקאית להעברת ידע ישראלי וניהולו ● עבור ירושלים, מדובר בפגיעה ביתרון הטכנולוגי של התעשיות הביטחוניות המקומיות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב בהובלת סקטור הביטוח; השקל מתחזק

עליות שערים נרשמות במרבית הסקטורים בבורסה המקומית ● יום לפני הבחירות בישראל: המסחר צפוי להתנהל בתנודתיות ● פאלו אלטו מזנקת בכ-8% ● אאורה נופלת בעקבות עסקת הענק לרכישת בית בכפר, מניית חברת הדיור המוגן ממריאה בכ-50% ● מניית טאואר מרכזת עניין ומתקרבת למקום השישי בטבלת שווי השוק המקומית ● לאחר שטיפסו לגבהים חדשים בשבוע שעבר, מחירי הנפט רושמים הבוקר ירידות

מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד

מ־1,000 עובדים ל־70: כך התפרק האקזיט של טלרד לרסיסים

ארבע שנים לאחר שחברת ציוד התקשורת טלרד נמכרה לליקוויד האפריקאית תמורת 200 מיליון שקל, ובעליה צפו "התרחבות משמעותית", לגלובס נודע כי רוב הפעילות נמכרה ובישראל נותרו רק כמה עשרות עובדים ● ליקוויד: "מתמקדים בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה"

ביל אקמן / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

המיליארדר האמריקאי ביל אקמן נגד בן גביר וסמוטריץ': "גרמו נזק עצום לתדמית ישראל"

המשקיע היהודי-אמריקאי, ביל אקמן, טוען כי התבטאויותיהם ומעשיהם של שני השרים פגעו במעמדה הבינלאומי של ישראל, וקרא להקמת ממשלה בלעדיהם ● לדבריו, מהלך כזה יאפשר לישראל לשקם את אמינותה, להרחיב את הסכמי אברהם ולשפר את יחסיה עם הדמוקרטים והרפובליקנים בארה"ב

איינהורן / איור: גיל ג'יבלי

"עבודה משתלמת היטב": סערה בפוליטיקה הגרמנית בעקבות חשיפת התכתבויות איינהורן

לפי דיווח בעיתון גרמני, שרוליק איינהורן ויונתן אוריך עסקו בקידום יוזמה נגד אנטישמיות עבור המפלגה השמרנית בהסן, ועירבו בכך את השר שיקלי ● מפלגות הירוקים והליברלים בגרמניה דורשות לחקור אם כספים של המפלגה או הפרלמנט הועברו לאיינהורן או לחברת התקשורת הקשורה אליו ● אתר החדשות האנטי-ממסדי AUF1: "האם שני יועצים קרובים של ראש הממשלה הישראלי השפיעו על דעת הקהל בכמה מדינות אירופיות?"

אילוסטרציה: Shutterstock

לקראת יום הבחירות: זינוק במתקפות הסייבר ובניסיונות ההונאה

לקראת הבחירות בישראל, בצ'ק פוינט מזהים עלייה במתקפות הסייבר ובפעילות קבוצות תקיפה אנטי-ישראליות ● בחודשיים האחרונים אותרו עשרות אתרים חשודים הקשורים לבחירות, ובמקביל נרשמה עלייה של 55% במספר מתקפות הסייבר על ארגונים בישראל לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● בחברה מזהירים מפני ניסיונות פישינג, הפצת מידע כוזב ושיבושים ביום הבחירות עצמו

Apple Watch Series 12 / צילום: יח''צ

המכשיר החדש של אפל שהשתפר במיוחד

ענקית הטכנולוגיה מציגה את הדור ה-12 של השעון החכם שלה, עם חיישנים מתקדמים ופיצ'רים בתחום הבריאות ● בניגוד לדורות קודמים, הפעם הוא כולל גם יכולות בינה מלאכותית הודות ל-Siri AI החדשה

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

כ-7 מיליון שקל בשנה: חבילת התגמול שמבקשת אל על לאשר ליו”ר

שכרו החודשי של יו"ר אל על עמיקם בן צבי צפוי לעלות ל-157 אלף שקל, והתגמול השנתי הכולל שלו עשוי להגיע לכ-7 מיליון שקל, לעומת 5.9 מיליון שקל ב-2025 ● החברה מבקשת להגדיל את היקף משרתו ל-100%, כשנה בלבד לאחר עדכון תנאי העסקתו ● ההחלטה תובא לאישור בעלי המניות בנובמבר

לולה דה סילבה במהלך מערכת הבחירות בברזיל / צילום: Associated Press, Victor R. Caivano

דרמה בברזיל: ניצחון מפתיע לנשיא לולה - זכה בכהונה רביעית לאחר שהביס את מנהיג הימין בולסונרו

בולסונרו סירב להכיר בתוצאות, והבחירות לוו בטענות לדיכוי מצביעים ולמחלוקת סביב הארכת שעות ההצבעה ● ניצחון לולה טלטל את השווקים, והמשקיעים ממתינים לראות כיצד יתמודד עם החוב הציבורי ועם הצורך לשמור על יציבות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

מלכודת הדבש של ביטוחי החיים נסגרת, אבל זה לא אומר שהציבור ישלם פחות

רשות שוק ההון הודיעה כי החל מחודש פברואר יאסר על חברות הביטוח להציע הנחות לתקופה הקצרה מ־10 שנים, והן יחויבו לתזכר את הלקוחות לפני תום ההנחה ● ההוראה הנוכחית מגיעה לאחר שחברות הביטוח התנגדו לטיוטה המקורית שהציעה לשים סוף לכל הנחה זמנית

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

החל מפברואר: ההנחות בביטוחי החיים למשך עשור לפחות

רשות שוק ההון החליטה שאם חברת ביטוח נותנת הנחה בביטוחי חיים, כדי למשוך מצטרפים חדשים, ההנחות יימשכו עשור לפחות ● אלא שבחוזר המקורי הרשות רצתה שההנחות יהיו לכל החיים ● בנוסף, ההוראות ייכנסו לתוקף בפברואר 2027, במקום בעוד חודש

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

300 חברי קיבוץ, דילמה אחת: לוותר על השליטה במפעל שייסדו או להסתכן בקריסה

הקרן של ישי דוידי מציעה להשקיע 200 מיליון שקל תמורת 50% מיצרנית הרובוטים לניקוי בריכות שנקלעה למשבר ● חברי קיבוץ יזרעאל יידרשו להכריע אם לוותר על השליטה בחברה שאיבדה 97% משווייה בשיא, לטובת הקרן שצפויה להוביל מהלכי התייעלות ובהמשך התרחבות

חייל אמריקאי מפעיל רחפן / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

4.4 טריליון דולר עד 2035: תעשיית הביטחון העולמית שוברת שיאים

מחקר של דויטשה בנק מצא כי הכנסות מאה חברות התעופה והביטחון הגדולות בעולם חצה לראשונה אשתקד את רף הטריליון דולר ● שוק הרחפנים הצבאיים העולמי ישלש את עצמו תוך עשור ליותר מ־50 מיליארד דולר ● עורך המחקר לגלובס: "העדיפות היא להגנה אווירית"

צילומים: איל יצהר, שאטרסטוק

מה החוק הראשון שתעבירו, ואיזה תיק תדרשו? אנחנו שאלנו והמפלגות ענו

המשרוקית של גלובס פנתה למפלגות בסדרה של 18 שאלות כלכליות שנוגעות בלב הסוגיות שעל הפרק • מעוצמה יהודית ועד הרשימה המשותפת: אלה עמדות המפלגות • והפעם: מה החוק הכלכלי הראשון שכל מפלגה מתכוונת להעביר, ואילו תיקים כלכליים־חברתיים הן ידרשו? • המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד