גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

דיווח: שני גופי מחקר מאשימים חברת פרסום ישראלית בסיוע לריגול אחר משתמשים

לפי דיווח ברויטרס, שני גופי מחקר טוענים כי חברת Discover-Tech הישראלית ניצלה מערכות פרסום דיגיטלי למעקב אחר גולשים ברחבי העולם ולסיוע בהפצת תוכנות ריגול ● החוקרים קושרים את פעילותה לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית קנדירו ולפריצה ל-45 מחשבים של רשת אל-ג'זירה ● גוגל וקומקאסט הודיעו כי חסמו את החברה מפלטפורמות הפרסום שלהן

קמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

שבוע מוצלח לפיננסים: בנק וחברת ביטוח מתברגים בפסגת דירוג הפרסומות

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק הפועלים, והאהובה ביותר מסדרת להפניקס סמארט ארבעה שבועות רצופים בפסגה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ניב סולטן מטיסה את פליי קארד למקום השני בזכירות

אלפרד אקירוב / צילום: אבישג שאר ישוב

אקירוב לא מוותר על כלל ביטוח: "אין שום סיבה לסרב לי"

אלפרד אקירוב בן ה-85 ממשיך להיאבק על השליטה בכלל ביטוח, שהשקעתו בה כבר שווה יותר מ-3 מיליארד שקל ● בראיון בלעדי לגלובס הוא מסביר את המניע למחוק את אלרוב מהבורסה, מודה שטעה בהתנגדותו לרכישת מקס, מגלה כמה שוות הקרקעות שלו בהרצליה ומתעקש להזהיר: "הבחירות הן אירוע שיכול למחוק את המדינה"

פיליפ פרוסט / צילום: תמר מצפי

אופקו הודיעה שתמכור נכסים נוספים מרשת המעבדות תמורת 722 מיליון דולר. המניה זינקה בחדות

חברת ההשקעות בביומד רכשה את רשת המעבדות Bioreference ב-2015 תמורת 1.47 מיליארד דולר במניות אופקו כדי לקדם את בדיקה להערכת אגרסיביות של סרטן הערמונית באמצעות בדיקת דם ● הרכישה נחשבה תחילה לכישלון כאשר הכנסות הבדיקה לא התרוממו, אך בתקופת הקורונה רשת המעבדות פרחה כשהציעה בדיקות קורונה

אילוסטרציה: Shutterstock

פחות אוטומטיים, יותר מס אמת: הפסיקות ששינו את היטל ההשבחה בתשפ"ו

בתי המשפט וועדות הערר חזרו השנה לשאלות היסוד בקביעת היטל השבחה ולניסיון למסות את ההתעשרות כפי שהיא באמת

גילת רשתות לוויין / צילום: גילת

תחרות גוברת וחשש מהדחה מהמדד: "הסערה המושלמת" שמעיקה על גילת

חברת התקשורת הלוויינית הגיעה לפני חצי שנה לשיא של 5 שנים, אך מאז צנחה בכ־60% ומחקה יותר מ-700 מיליון דולר מהשווי ● גריעה מתקרבת ממדד ת"א 90 ורכישה של חטיבת הלוויינים של קומטק, שבעצמה מתאוששת מקשיים, מעוררות חשש בקרב המשקיעים

צילומים:  רויטרס - KCNA, Lucien Libert

הטיל החדש שמכסה את כל ארה"ב, אוסטרליה והמזרח התיכון

קים ג'ונג און מציג טיל שמגיע עד ללב ארה"ב • משרד האוצר האמריקאי קונס את בנק אוף אמריקה ב־1.21 מיליארד דולר על הלבנת הון • ובצרפת האקרים החריבו מקררים ב־700 סופרמרקטים ● זום גלובלי

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

משרד הבריאות פרסם תוכנית תכנון כוח-אדם ברפואה שתיושם עד 2035

מטרת התוכנית היא להגיע לשנת 2035 עם מספר ידוע מראש של רופאים בכל תחומי ההתמחות השונים ובפיזור גאוגרפי מתוכנן מראש, וזאת באמצעות תוכנית תמריצים לכל הגורמים במערכת

אפקט הבחירות בבורסה / אילוסטרציה: שלומי יוסף

אפקט הבחירות בבורסה: ירידות לפני הקלפי, זינוק ביום שאחרי

לפי יחידת המחקר של הבורסה, האי־ודאות פוגעת בשוק בעיקר בחודשים שלפני יום הבוחר, אבל ההיסטוריה מלמדת כי התמחור השלילי אינו מחזיק מעמד ● נכון לעכשיו, המשקיעים מתמחרים חוסר ודאות ואפילו חוסר הכרעה בבחירות

רם גב מבנק הפועלים / צילום: שלומי יוסף

בכיר בבנק הפועלים: "אולי המשקיעים מניחים שגם המשבר הבא ייראה כמו הקודם"

רם גב, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של בנק הפועלים, התייחס בפסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי בשיתוף גלובס לסיכונים שניצבים בפני המשק הישראלי, והזהיר מפני השלכות הגידול בהוצאות הביטחון והלחץ על התקציב ● לדבריו, ההתאוששות המהירה של שוקי המניות ממשברים קודמים עלולה גם ליצור שאננות בקרב המשקיעים

השכר בהייטק / צילום: Shutterstock

השכר החציוני בהייטק זינק בכ-30% בתוך 4 שנים. על כמה הוא עומד?

ארקיע הודיעה על ביטול הקו החדש אותו השיקה רק לאחרונה. להיכן היא הייתה צפויה לטוס? ● תחנת דלק בת 100 שנה נמכרה בסכום גבוה. מה הסיבה לכך? ● וגם: איזו עיר עקפה את תל אביב וירושלים במכירות של דירות חדשות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מימין: ג'ף בזוס, יוהאן אליאש וביל גייטס / עיבוד: Evan Agostini, Alex Brandon, Thanassis Stavrakis - AP

מאחורי מסע הרכישות השקט של המיליארדרים

אלכס קארפ, ביל גייטס, ג'ף בזוס ומארק צוקרברג משקיעים מאות מיליוני דולרים ברכישת אלפי דונמים של יערות, שטחים חקלאיים ואחוזות מבודדות ● בין הגנה מפני אינפלציה, מסחר בקרדיט פחמן, ניסויי טילים ומקלטי יום הדין - המיליארדרים מגלים מחדש את הערך של האדמה ● כך הפכה הקרקע לנכס אסטרטגי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב: מניות הבנייה קפצו, מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.2% ● סקטור הטכנולוגיה הוביל את הירידות, על רקע הסנטימנט השלילי בארה"ב ● אלקטרה נדל"ן ואופקו זינקו בחדות ● השקל נחלש מול הדולר מתחזק ושערו חצה את רף ה-3.10 שקלים ● וגם: למה ב-RBC ממליצים לנטוש את מניות ה-AI לטובת סקטור הבריאות?

מזמינים כמה אופציות לחופשות ומבטלים / צילום: Shutterstock

הגישה הישראלית: מזמינים כמה חופשות במקביל - ואז מבטלים

הצורך בגמישות הוביל כ-31% מהישראלים שהזמינו חופשה בבוקינג במהלך ספטמבר לבצע לפחות ביטול אחד של הזמנה, ומגמה דומה נרשמה גם באתר אגודה ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

מגדל משה אביב / צילום: Shutterstock

30 קומות ריקות: משרדי עורכי הדין וענקיות ההייטק עזבו, ואין מי שיחליף אותם

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מ־TOHA2 ועד BEYOND - ענקיות ההייטק ומשרדי עורכי הדין נוהרים לגורדי השחקים החדשים והנוצצים ● אלא שגל המעברים מותירי מאות אלפי מ"ר ריקים בבניינים הוותיקים ומציף אתגר מורכב לשוק הנדל"ן המניב: למלא מחדש את הדור הקודם של המשרדים

דן פרנס / צילום: שלומי יוסף

"לא מוטרד מהריבית ומהעובדים הפלסטינים. ההגירה השלילית פוגעת בענף הנדל"ן"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, בשיחה עם דרור מרמור, סגן עורכת גלובס, בפסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי בשיתוף גלובס:"הענף שלנו מתמודד עם הרבה מאוד אתגרים" ● פרנס מציע לקדם שכירות מוסדית במחירים הוגנים כפתרון למצוקת הדיור של צעירים, ומזהה הזדמנויות השקעה לקראת היפוך המגמה

התחדשות עירונית / אילוסטרציה: ארן הרשלג

התחדשות עירונית: רק 16% מהפוטנציאל מומש עד כה

נתונים חדשים מגלים כי כמעט במחצית מהשכונות בישראל, שיעור המימוש של מיזמי התחדשות עירונית אינו עולה על 10%

פתיחת שולחן ב''סיח'' / צילום: נדב יהלומי

השיפודיה מדרום תל אביב שמציעה אוכל מקורי ומנות מעלפות

כמעט שנה אחרי שנפתחה זמנית, השיפודייה הדרום–תל אביבית תוקעת דגל, עם אוכל מקורי, מנומק ואג'נדה שלא מכבידה על הצלחת

מחירי הדירות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים, השכירויות עולות: מה קורה בשוק הדיור?

חמישה מתוך שמונת המדדים האחרונים הצביעו על ירידה במחירי הדירות, שמתרחקים מהשיא שנרשם בתחילת 2025 ● אלא שבשוק השכירות המגמה הפוכה, עם עלייה של כמעט 4% בשנה האחרונה ● באילו אזורים נרשמו הירידות החדות ביותר, מדוע הציבור מתקשה להרגיש אותן ומה צפוי בהמשך? ● גלובס עושה סדר

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

במייל קבוצתי, בשש בבוקר: למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל כך אכזריים

ענקיות הטק שהודיעו על פיטורים ממחישות כיצד חופש רחב לפטר, חשש מדליפת מידע ורצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, שנעשה לא אחת במייל ותו לא ● בארה"ב, לעומת ישראל, אין חובת שימוע, ויש תלות נוספת במעסיק - לכיסוי ביטוחי