גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בתחום המזונות

תנועת ישראל חופשית טענה כי התיקון לחוק מאפשר לאחד מבני הזוג, רק משום שהקדים והגיש את תביעת הגירושים, לקבוע היכן יתנהלו גם הדיונים על מזונות, רכוש ומשמורת - ולגרור את בן או בת הזוג להתדיין בבית הדין הרבני, גם בניגוד לרצונם ● במסגרת הצו של בג"ץ, המדינה נדרשת להסביר מדוע אין לבטל את הרחבת הסמכויות הזו

בניין ''בית בכפר''. בעיגול: יעקב אטרקצ'י / צילום: איל יצהר, תמיר לוי

איך עושים אקזיט של מיליארד שקל במזומן על רשת בתי דיור מוגן?

משפחת בלושטיין, שמוכרת את רשת "בית בכפר" לידי חברת הנדל"ן אאורה, מתנהלת הרחק מאור הזרקורים ● מאב המשפחה שהיה איש סודו של ראש המוסד לשעבר, דרך הבית הראשון בכפר סבא ועד לרשת דיור מוגן, שחולשת על אלף יחידות דיור וכבר הפגישה את בני משפחת בלושטיין עם מאות מיליוני שקלים ● וגם: מה מחפשים המשקיעים בתחום? "מדובר בענף דפנסיבי שמייצר הכנסה יציבה, הביקוש אליו רק הולך וגדל"

עופר סתוי, מנכ''ל דוראל ישראל / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל ישראל: "הביקוש הוא אינסופי. להצמיד למתקני חשמל חוות שרתים"

החלק האגרו-וולטאי בפרויקט "הדרי שאן" צפוי להניב לדוראל כ-150 מיליון שקל בשנה ● בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, סיפר עופר סתוי, מנכ"ל דוראל ישראל, כי "לנהל מיזם של 11 קיבוצים עם עשרות אסיפות ושינויים רגולטוריים היה אתגר יוצא דופן"

הפגנה על משבר הדיור בליסבון / צילום: ap, Armando Franca

הפגנות הענק מתפשטות באירופה: מהומות בגרמניה ומיליארד אירו נזק בצרפת

אירועי המחאה והאלימות מתפשטים בערי אירופה ● בד בבד, בעלי העסקים חוששים מהמשך ההתפרעויות ומפגיעה בעונת הקניות לקראת חג המולד, שאחראית ל־40% מהכנסות החנויות בצרפת, למשל ● הרשויות מאשימות קבוצות קיצוניות בניצול המחאות לביזה והצתות

מה יעשו מחר המניות הדואליות, והאם טלטלה חדשה בדרך לוול סטריט?

בחירות האמצע בארה"ב עשויות לטרוף את הקלפים בוול סטריט, בעוד השווקים מתחילים לתמחר חזרה אפשרית למלחמה נגד איראן ● הבורסות בת"א ובניו יורק חתמו חודש אדום, הכסף יצא ממניות הטכנולוגיה לענפים הדפנסיביים ● עונת הדוחות בת"א תיפתח השבוע באופן רשמי, עם דיווחים של טאואר, טבע ואל על ● נתוני התעסוקה בארה"ב יעמדו במוקד ויקבעו את כיוון הריבית ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

דניאל שרייבר, ראסל אלוונגר, לירון אייזנמן / צילום: שלומי יוסף, מיכה בריקמן, ברצי גולדבלט

משיא כל הזמנים להתרסקות של 40%: טאואר נשאבת למערבולת השבבים ערב הדוחות

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע • יצרנית השבבים ממגדל העמק איבדה 4 מיליארד דולר משוויה מאז חודש יוני, אף שפעילותה נותרה יציבה ● המשקיעים מאבדים סבלנות? למונייד נחתכה ב-50% וצוללת לשפל של יותר משנה ● וגם: האבסורד של סיליקום: חזרה לרווח, העלתה תחזית - ונענשה במחיקת רבע משוויה ביומיים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "הלוואי שכל מקום בישראל היה צומח כמו הקיבוצים"

מו"ל גלובס אלונה בר און אמרה בפתיחת כנס צמיחת הקיבוצים כי התנועה הקיבוצית ניצבת בפני גל של שינויים - מהקמת קיבוצים חדשים וצמיחה דמוגרפית ועד זינוק ביזמות, באנרגיה ובתהליכי העברה בין-דורית של הון וערכים

אהוד ברק, יפעת שאשא ביטון,  משה כחלון,  איילת שקד / צילום: איל יצהר, נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, ליאור מזרחי, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

התגמולים הנדיבים, הסקנדלים הסוערים והמניות שצנחו: מה קורה כשפוליטיקאים מצטרפים לשוק ההון

ממשה כחלון דרך אהוד ברק ועד לאיילת שקד: שורה של שרים וח"כים בדימוס עשו את דרכם ממסדרונות הכנסת לחדרי ההנהלה במגזר העסקי ● למרות התקוות שנתלו בקשרים וביכולת פתיחת הדלתות שלהם, מקרי העבר מלמדים שההצלחה רחוקה מלהיות בטוחה, והדבר בא לידי ביטוי גם בביצועים מאכזבים של מניית החברה

דליה קורקין, מנכ''לית ושותפה בחברת עמל ומעבר, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

דליה קורקין, מנכ"לית עמל ומעבר: "15% מהאוכלוסייה שלנו עברה את גיל מאה"

דליה קורקין, מנכ"לית ושותפה בקבוצת עמל ומעבר, שממעטת להתראיין בתקשורת, סיפרה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על הדרך שעשתה מגזברית בקיבוץ עני לניהול חברה שהונפקה לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל ● על המשבר הכלכלי בקיבוצים: "כל שבוע הייתי צריכה לחפש את הדרך להביא כסף ולשרוד" ● ועל המעבר לבורסה: "אחריות עצומה כלפי המדינה וכלפי המשקיעים"

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות, דיסקונט / צילום: שלומי יוסף

בכירה בדיסקונט: "יותר ויותר קיבוצים רוצים להיכנס כשותפים אמיתיים בפרויקטים"

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות בבנק דיסקונט, סיפרה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על השינוי במעמדם של הקיבוצים בשוק האנרגיה המתחדשת ● לדבריה, הבנק מעניק כיום מימוני גישור גם ליזמים שטרם השלימו את ההסכמים לפרויקט, ומציע פתרונות מימון לטווחים קצרים יותר ובנוגע לחוות השרתים: "זה שוק מתפתח, הרגולציה עדיין לא לחלוטין מגובשת"

בורסת הקריפטו בייננס / צילום: Shutterstock

פריצת המיליארדים בקריפטו, העקבות לצפון קוריאה וההטרלה של אילון מאסק

בתוך כ־20 דקות נגנבו מבייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, מטבעות בשווי 6.3 מיליארד דולר ● האם צפון קוריאה, כפי שחושדים בה עד כה, אכן אחראית, איך בייננס החזירה את הכסף וכיצד ניתן להשקיע בקריפטו בלי ארנק דיגיטלי

עו''ד אביב פריאנטי, משנה למנכ''ל נדב ב. לוגיסטיקה, חברה עם פעילות במגזר הקיבוצי / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל נדב ב. לוגיסטיקה: "יש המון פוטנציאל בקיבוצים בעוטף עזה"

חברת נדב ב. לוגיסטיקה משקיעה 650 מיליון שקל בהקמת מרכזים לוגיסטיים בקיבוצים זיקים ורעים ● החברה בוחנת גם הקמת חוות שרתים בזיקים, בהספק של 50-60 מגה־וואט, ומקדמת פרויקטים דומים באזורים נוספים בשיתוף עם קיבוצים ושותפים עסקיים ● עו"ד אביב פריאנטי, המשנה למנכ"ל החברה, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס: אנחנו מאמינים באזורים האלה"

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח ויאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: רמי זנגר, סם יצחקוב

בדרך למיזוג הגמל הגדול בישראל, רשות שוק ההון מציבה תנאי דרמטי

לגלובס נודע כי הרשות דרשה מווישור למזג את פעילות הגמל של איילון עם זו של אלטשולר שחם כדי שלא יהיו שתי חברות גמל תחת אותה בעלות, כתנאי לרכישת בית ההשקעות ● זאת לאחר שאיילון השקיעה עשרות מיליוני שקלים בהשקת פעילות גמל חדשה ● וגם: המחלוקת על מי יוביל את הפעילות המאוחדת

מגדל תוהא 2 / צילום: טלי בוגדנובסקי

כפי שנחשף בגלובס: חברת סיילספורס תשכור חמש קומות במגדל תוהא 2

חברת סיילספורס תשכור חמש קומות במגדל תוהא 2 בתל אביב ותאחד את כ-1,000 עובדיה בישראל תחת קורת גג אחת ● היקף העסקה מוערך ביותר מ-140 מיליון שקל לחמש שנים

 

מצביע בבחירות / צילום: ap, David Goldman

עושה את זה שוב: העיר שחזתה את התוצאות של הבחירות

רחובות ממשיכה להיות העיר שבה דפוס ההצבעה דומה ביותר לזה של כלל המדינה ● חיפה, פתח תקווה ולוד בולטות גם הן בדמיון לתוצאות הארציות, בין היתר בשל עלייה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית ● הנתונים העירוניים, עם זאת, מסתירים פערים משמעותיים בין שכונות בעלות מאפיינים חברתיים וכלכליים שונים

מטה סוכנות הדירוג מודי'ס / צילום: Shutterstock, Andrius Zemaitis

מודי'ס משפרת את תחזיות הצמיחה לישראל, אך מזהירה מהסיכונים לממשלה הבאה

חברת דירוג האשראי העלתה את תחזית הצמיחה ל־5% השנה ול־6% ב־2027, אך מדגישה כי חלק ניכר מהשיפור נובע משינוי סטטיסטי הקשור לפעילות חברות ישראליות בחו"ל ● במקביל, מודי'ס שיפרה את תחזיות הגירעון והחוב, ומזהירה מפני פגיעה בעצמאות מערכת המשפט והידרדרות ביחסי החוץ

לירה טורקית / צילום: Shutterstock, Shutterstock

בחשד לעסקאות פיקטיביות בהיקפי ענק: מנכ"ל הבורסה הטורקית נעצר

במסגרת החשדות נבחן האם מחירי מניות בבורסה באיסטנבול נופחו באופן מלאכותי בעזרת קרנות השקעה מסוימת, מה שהביא למפלה בחודש שעבר

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

פריון נמכרת תמורת 420 מיליון דולר, אך לפי שווי פעילות של פחות ממחצית מכך

חברת הפרסום הדיגיטלי מישראל נמכרת ל־Affle ההודית בפרמיה של 31% על מחיר השוק, לאחר ירידה של 80% במניה מהשיא ב–2023 ● האנליסט ליאור וידר: "בנטרול המזומנים בקופתה של פריון, שווי הפעילות שלה בעסקה מוערך בכ-190 מיליון דולר בלבד"

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

עסקה של התעשייה האווירית מעוררת חשש וסערה בספרד

מרוקו בוחנת רכישת טילים מתקדמים מישראל וממדינות נוספות, ומעוררת חשש ביטחוני בספרד ● חברת Long Wall זכתה בחוזה אמריקאי בסך 75 מיליון דולר לפיתוח מיירט בעלות נמוכה, לצד התחייבות להשקעה נוספת במחקר ובפיתוח ● וחברת הענק האירופית BAE מייצרת נגמ״שים עם מערכת של אלביט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הצהרת יו''ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג לצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וראש השב''כ דוד זיני

סולברג לצד היועמ"שית וראש השב"כ: הבחירות התנהלו בתקינות

על רקע הפרסומים בימים האחרונים על חקירת השב"כ, הבהיר יו"ר ועדת הבחירות נעם סולברג כי היא עדיין בשלב הסמוי וכי מרבית הפרסומים אינם נכונים ● לצד היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ, אמר כי נבדקים חשדות למימון זר שנועד להשפיע על הבחירות, אך אין בחומר הראיות הקיים כדי לערער את תוצאותיהן