גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מימושים במניות השבבים שלחו את וול סטריט לירידות

ספייס אקס מתחת למחיר ההנפקה, הלילה היא תעמוד למבחן ● ענקית השבבים TSMC ניפצה את התחזיות אך מדאיגה את המשקיעים ● תשואות האג"ח ומחירי הנפט עלו ● נשיאת הפד של דאלאס, לורי לוגן, מאותתת שתתמוך בהעלאת ריבית

דפנה זוהר מייסדת קרן פיורטק / צילום: ap, Business Wire

עם אקזיט ענק והנפקה בנאסד"ק: יזמת הביוטק שמסתערת על שוק מפתיע

דפנה זוהר, מייסדת קרן הביוטק PureTech, רשמה בשנתיים האחרונות אקזיט של 14 מיליארד דולר והנפקה לוהטת בנאסד"ק ● בראיון לגלובס היא מספרת על ההשראה מאביה, החוקר פרופ' דוד אלמלא, חושפת את העניין האישי שלה בפיתוח תרופות חדשות לדיכאון ומגלה ממה אסור ליזמים להתעלם בדרך לשוק

צבא ארה''ב משגר כטב''מים לעבר הבסיס הימי בנדר עבאס באיראן  (ארכיון) / צילום: ap, U.S. Central Command via AP

צבא ארה"ב: פתחנו בגל תקיפות נוסף באיראן; בישראל מעריכים - העימות יחריף

איראן לחות'ים: סגרו את מצר באב אל-מנדב אם יותקפו תחנות כוח ● פיקוד המרכז של צבא ארה"ב הודיע כי הותקפו מרכזי פיקוד איראניים, אתרי הגנה אווירית וכן מטרות בבנדר עבאס ● דיווחים באיראן: מערכות ההגנה האווירית בטהרן הופעלו ● טראמפ, זמן קצר לפני חידוש ההפצצות: "אני לא אוהב לתת דד-ליין, כדאי שיתנהגו בהתאם" ● הנשיא הודיע כי איראן שחררה אזרחית אמריקאית: "מעריכים את המחווה" ● עדכונים שוטפים

מחאה בגרמניה נגד פערי שכר. המאבק הצליח / צילום: Reuters, Michael Nguyen/NurPhoto

מאבק בפערי שכר באירופה: חובה חדשה לחשוף משכורות החברה לכל עובד

החודש נכנסה לתוקף באיחוד האירופי חקיקה שמטרתה לצמצם פערי שכר מגדריים ובין קבוצות ● המדינות שמובילות את הטמעת החקיקה, הסנקציות שיחולו על חברות שלא יעמדו בכללי העבודה החדשים, ולמה דווקא גרמניה מתעכבת

זום גלובלי / צילומים: AP-Mark Schiefelbein, Denes Erdos

מכה לטראמפ: נאלץ להחזיר סכומי עתק שנגבו בניגוד לחוק

בית המשפט בארה"ב מאלץ את הממשל להחזיר סכומי עתק של מכסים שנגבו שלא כדין ● הפרלמנט בהונגריה הדיח את הנשיא המקורב לאורבן ● ופסיקה דרמטית בארגנטינה: דגי זהב הם "יצורים בעלי זכויות" ● זום גלובלי

מערכת הלייזר המתוכננת של לוקהיד מרטין / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מערכת הנשק האמריקאית שתשנה את עולם הלייזר

המרוץ העולמי לפיתוח נשקי אנרגיה מואץ במטרה להתמודד עם האיום הגובר של רחפנים, טילי שיוט ולוויינים ● ארה"ב מפתחת מערכת לייזר חדשה בהספק שיוכל ליירט טילי שיוט ונחילי רחפנים בעלות נמוכה ● גרמניה ובריטניה מקדמות גם הן מערכות הגנה הכוללות לייזרים ורשתות יירוט ● ומה סין שואפת לשבש? • השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אהוד טננבאום / איור: גיל ג'יבלי

האקר ישראלי נעצר באירופה בחשד שניהל אימפריית הונאות של 100 מיליון אירו בחודש

רשויות האכיפה בהולנד ובבלגיה הודיעו כי פירקו רשת בינלאומית של כ-20 מוקדי הונאה שבהם פעלו יותר מ-700 מתחזים ליועצים פיננסיים ● לפי דיווחים בתקשורת ההולנדית, החשוד המרכזי הוא אהוד "אודי" טננבאום, מההאקרים המוכרים בעולם, שנקשר בעבר לפריצה למחשבי הפנטגון ונאס"א

יובל שטייניץ / צילום: דוברות רפאל

יו"ר רפאל מזהיר: "אם לא תהיה הנפקה, לא תהיה רפאל שאנחנו מכירים"

פרופ' יובל שטייניץ, יו"ר רפאל ושר האוצר לשעבר, מזהיר בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" מפני איבוד המהנדסים והטאלנטים לאנבידיה ולענקיות הביטחון האמריקאיות: "כשמציעים לעובד 200 אלף שקל בחודש, הוא בסוף צריך לדאוג למשפחתו" ● הפתרון היחיד לדעתו הוא הנפקה והפרטה חלקית, ומהר ● וגם - הביקורת על מקרון ("חבר לאנטישמים") וחוב העתק שמכביד על קופת החברה

חנויות ג'אמפ ועונות בבאר שבע / צילום: בר - אל

"בעלות פוטנציאל": הנאמנים של עונות וג’אמפ ביקשו 60 יום להפעלת הרשת ולקידום מכירתה

חוות הדעת שהוגשה לבית המשפט ממליצה להמשיך להפעיל את עונות וג'אמפ כעסק חי ובמקביל לפתוח בהליך מכר פומבי לרכישת החברה או פעילותה • הנאמנים מתכוונים גם לפנות באופן יזום לרוכשים פוטנציאליים

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס פספסה בשורת ההכנסות ומנמיכה תחזיות. המניה נופלת

הכנסות החברה היו 12.5 מיליארד דולר, מעט פחות מהצפי, הרווח בכסנט אחד מעל הצפי ● הותירה את תחזית 2026 ללא שינוי מהותי אך צמצמה את טווח תחזית ההכנסות השנתית ● יורדת בכ-5% במסחר המאוחר

סניף של רשת אושר עד / צילום: יח''צ

כך הצליחה אושר עד להפוך ממותג מגזרי לרשת שכל המדינה מדברת עליה

אושר עד הביאה לסופר את כל מה שהוא לא מזון - מאייפונים ועד רכבים. זה השתלם לה בגדול כשהיא קופצת בדירוג על חשבון רמי לוי ● וגם: שופרסל נדחקת מטה 60 מקומות בדירוג הכללי ● מדד המותגים של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות; השקל נחלש בצל ההסלמה במזרח התיכון

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4% ● המסחר התנהל בצל הירידות החדות במניות השבבים ברחבי העולם, ובצל הסלמה נוספת של תקיפות ארה"ב באיראן ● שער הדולר-שקל נעמד על 3.04 שקלים ● ישראמקו קפצה לאחר שחתמה על מזכר הבנות ליצוא גז למצרים ● מדד הבנקים הפגינו חוסן ● וגם: בבנק אוף אמריקה ממליצים להפחית חשיפה לסיכון - אלו הסיבות

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה סופית את חוק התקשורת של קרעי

החוק שנועד לשנות את שוק התקשורת מעורר ביקורת נרחבת בטענה לפגיעה בתקשורת החופשית ● עם אישורו הוגשו שורת עתירות לבג"ץ בדרישה לבטלו ● 53 הצביעו בעד, 48 נגד

AION של GAC שיוצרה באוסטריה

עוד התרחבות באירופה: כלמוביל קיבלה את זיכיון GAC באוסטריה

כלמוביל חתמה על הסכם לייבוא ושיווק רכבי GAC באוסטריה, וצפויה ליהנות ממעמד מפתח בהתרחבות המותג ביבשת ● משרד התחבורה צפוי להאריך את רישיון היבוא של צ’רי בידי קרסו עד 2030, למרות המלצת רשות התחרות להגביל את ההארכה ● כלמוביל וסמלת השיקו השבוע בישראל דגמים חדשים של מרצדס ו־LeapMotor, לצד היערכות להגעת מותגים ודגמים נוספים מסין ● השבוע בענף הרכב

דירה בשיפוץ / אילוסטרציה: כדיה לוי

פחות דירות יד שנייה עוברות שיפוץ לפני מכירה. מה עומד מאחורי המגמה?

לפי נתוני הכלכלן הראשי, למרות התחרות הקשה מול הקבלנים, נרשמה ירידה במוכנות של משקיעים לשפץ דירות יד שנייה לפני מכירה

מדונה בהופעה בטיימס סקוור בניו יורק. ממשיכה למרוד / צילום: Reuters, Brendan McDermid

מדונה התפוצצה ברשתות כי היה לה אומץ ללכת נגד טיקטוק

השנה היא 2026 ומדונה כובשת שוב את פסגת המצעדים עם אלבומה החדש ● השליטה בנרטיב ובביזנס לוותה בהחלטות אמיצות מצידה, כולל גניזת סרט על חייה ● אולי זו הוכחה שהקהל צמא לדבר האמיתי ולא לכוכבי רשת מהונדסים

איור: Shutterstock

לא תאמינו מה הבוט שלכם חושב עליכם

האם הבוט שמייעץ לכם בעבודה, בזוגיות או בהחלטות כלכליות כבר גיבש עליכם דעה? מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה שמודלי שפה יודעים לדרג בני אדם לפי אמינות, יכולת ונדיבות, ולעתים עושים זאת בקיצוניות ובאופן מוטה ● וגם: איך האופי שלכם משפיע על איכות התשובות שתקבלו? ● חוקרים מנסים לפצח את הקופסה השחורה החדשה

יונדאי קונה חשמלית 2026

החל מ-175 אלף שקל: המכונית שהפכה לסמל המעמד הבינוני המבוסס

קונה החשמלית היא אופציה מעניינת עבור מי שרוצה חשמלית מודרנית שאינה סינית ● היא בנויה היטב, ידידותית לנהיגה, מפגינה יעילות אנרגטית ומתומחרת תחרותית. ריגושים תצטרכו לחפש במקום אחר

אילוסטרציה: Shutterstock

כמה מס תשלמו על רווחי הון בתיק ההשקעות החל מגיל 60?

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד בלבד, מהו? ● יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית SK Hynix הנפיקה בנאסד"ק. מה מיוחד בהנפקה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

לראשונה. בדקנו - איזה אפליקציית מסחר הישראלים מעדיפים?

קטגוריה חדשה: מאחורי הראלי בבורסה בתל אביב עומד דור חדש של משקיעים צעירים ● הכניסה שלהם לשוק הביאה למהפכה, כשהבנקים הולכים ומאבדים את כוחם בתעשיית המסחר בניירות ערך, לטובת בתי ההשקעות ● המגמה הזאת מתבטאת גם במדד המותגים, כשפלטפורמות המסחר של הבנקים נשארו מאחור ● מדד המותגים של גלובס