גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

איתי רופמן (ושימפנזה) / עיבוד: אלבום פרטי

הישראלי שחי תחת שלטון אל-קאעדה כדי להציל את השימפנזים

כנער שמע איתי רופמן שבריכת החורף של הרצליה נידונה להשמדה - וכדי להצילה יצר קשר עם לא אחרת מאשר ג'יין גודול ● כשהמדענית פורצת הדרך זיהתה את התשוקה שלו לטבע, היא בנתה עבורו תוכנית חיים שלמה בחקר השימפנזים ● את שנותיו הבאות בילה לצדם במאלי - תחת איום אל-קאעדה ● היום הוא פועל כדי להקנות להם זכויות אדם

שלומי נחאיסי / צילום: יונתן בלום

מהחנות של אבא ל־18 מרכזי קניות: "אין גוף שלא פנה להיכנס איתי"

עסקת הענק שעשה שלומי נחאיסי בשבוע שעבר, כשקנה את פלאנט ראשון לציון ב־300 מיליון שקל, היא עוד אחת בסדרת הרכישות שלו, שמסתכמת ב־1.6 מיליארד שקל בחמש שנים ● היזם, שהתחיל כילד בחנות היודאיקה של אבא, מספר בראיון על הבעלות על 18 מרכזי קניות, ההנפקה הצפויה עד 2027 והחסות למכבי תל אביב: "פעם ניקיתי את האצטדיון, היום אני חולם לקנות את הקבוצה" ● ראיון בלעדי

שחר דניאל, מנכ''ל חברת אלארום טכנולוגיות/ אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, שאטרסטוק

נפלה בוול סטריט, מתרסקת בת״א: מה קרה למניית אלארום

דיווחים לפיהם הרשויות האמריקאיות חוקרות מעורבות של חברת אלארום הישראלית, בשימוש במכשירים פרטיים המקושרים לאינטרנט ללא הסכמת בעליהם, הצניחו את מניית חברת איסוף הנתונים הדואלית ● המניה התרסקה היום בת"א ביותר מ-70% ויורדת לשווי של כ-50 מיליון שקל

מזקקת ורסטיל / צילום: באדיבות ורסטיל

מה שיותר ישן יותר טוב? הסטארט-אפ שרוצה לנפץ את מסורת הוויסקי

ורסטיל שפועלת בצפון הארץ שמה לה למטרה לחולל מהפכה במסורת בת מאות השנים שמלווה את ייצור המשקאות האלכוהוליים ● תוכנה ייעודית ובקר שמוצמד לחבית מאפשרים לנטר לראשונה את תהליך היישון - ולקצר אותו משנים לחודשים

לארי אליסון / צילום: ap, Evan Vucci

כיצד תרומה של 45 מיליון דולר הכניסה את לארי אליסון עמוק יותר למעגל של טראמפ

החברות האישית של המיליארדר עם הנשיא סייעה לעסקיה של אורקל ולתאגיד המדיה של בנו

משה כחלון / צילום: גיל יוחנן

בעידוד המדינה: המשקיעים שמסתערים דווקא עכשיו על שוק הדיור

בסוף השנה תפקע הוראת השעה שהעלתה את מס הרכישה לבעלים של יותר מדירה אחת ● קובעי המדיניות סבורים שצריך להאריך אותה, ואין סיבה לתדלק את הביקוש ואת המחירים ● בשטח, ישראל מעניקה הטבות מפליגות לקוני דירות להשקעה - כל עוד לא מדובר באדם פרטי

מערכת ליז'יאן הסינית ליירוט רחפנים שנושא לוחם בודד / צילום: מתוך יוטיוב

הפתרון הסיני ליירוט רחפנים: מערכת לייזר לכל חייל

חברה סינית השיקה מוצר ייחודי בקנה־מידה בינלאומי - מערכת לייזר ליירוט רחפנים שאותה נושא לוחם בודד • בריטניה מפתחת מערכת לייזר בעלת הספק של 50 קילו־וואט, שצפויה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה • וגם: טורקיה מתחמשת באמצעים שעלולים לאיים על ישראל • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מירב סבירסקי בעצרת לציון 1000 ימים לטבח אוקטובר. כיכר החטופים / צילום: ורדית אלון-קורפל

מירב סבירסקי בכיכר החטופים: "לא רק מתנגדים לחקר האמת, פועלים ללא הפסקה כדי לעוות ולטייח"

1,000 ימים ל-7 באוקטובר: אלפים בעצרת המחאה בכיכר החטופים ● דיווח: ארה"ב ועומאן הציעו לאיראן שחרור של חלק מהמיליונים המוקפאים, בתמורה לכך שלא תגבה עמלות במצר הורמוז ● משרד החוץ האיראני: השיחות של המשלחת האיראנית בדוחא שבקטאר הסתיימו ● עדכונים שוטפים

סם אלטמן. בלי לספר את הסיפור / צילום: Reuters, Image Press Agency

אמזון סגרה עסקת ענק עם openAI - והשקת הסרט על המייסד שלה נבלמה

לאחר שאמזון נסוגה מהפצת הסרט "Artificial", שמציג את מנכ"ל OpenAI באור ביקורתי, מציף המקרה שאלות על יחסי הכוחות החדשים בין הוליווד לענקיות הטכנולוגיה ● האם בעידן שבו האולפנים תלויים יותר ויותר בביג־טק, גם החופש האמנותי עלול לשלם את המחיר?

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

קוד שטיינבוך הופך את הפרסומת של בנק לאומי לזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע הרביעי שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במדד מתברגת גם הפרסומת החדשה של קופת חולים לאומית, שמקדמת את הצלחתה במדד השירות של גלובס

טראמפ ונתניהו / צילום: ap, Evan Vucci

נתניהו וטראמפ שוחחו: "סיכמו להיפגש בקרוב בארה"ב"

נתניהו וטראמפ שוחחו: "סיכמו להיפגש בקרוב בארה"ב" ● ארונו של המנהיג הוצג בטהרן; מפקד משמרות המהפכה נחשף לראשונה מתחילת המלחמה ● לוחם במילואים נפצע קשה בהיתקלות בדרום לבנון ● צה"ל תקף בכפר צדיקין, דרום לבנון ● טראמפ על איראן: החקלאים האמריקאים יספקו להם תירס, חיטה ופולי סויה ● עדכונים שוטפים

פרופ' אלישי עזרא־צור / צילום: פרטי

יש לו 7 תארים והוא בטוח: זו הסיבה למשבר הג'וניורים בהייטק

פרופ' אלישי עזרא־צור פרש מהישיבה, והיום בונה מחשבים בהשראת המוח האנושי ודובים שחורים במינסוטה, במעבדה להנדסה נוירו־ביומורפית באוניברסיטה הפתוחה ● בראיון לגלובס הוא מספר על שיתופי הפעולה עם טסלה, אלביט ובית החולים השיקומי אלי"ן, ומסביר מה עומד מאחורי משבר הג'וניורים ולמה נחוץ תואר בבינה מלאכותית, בנפרד ממדעי המחשב

סניף קרפור בתל אביב / צילום: גלית חתן

מהפכה בהנהלת קרפור: שני בכירים בדרך החוצה, והם כנראה לא האחרונים

לגלובס נודע כי ראש אגף מערכות המידע וסמנכ"ל הכלכלה והבקרה בקרפור יעזבו את הרשת בשבועות הקרובים ● העזיבות מגיעות לקראת כניסתה של המנכ"לית החדשה, ענבל הרסון, ולפי גורמים בענף צפויות להיות חלק ממהלך רחב יותר של עיצוב מחדש של ההנהלה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה בניו יורק: מניות השבבים הפילו את נאסד"ק; דאו ג'ונס בשיא

המשק האמריקאי הוסיף 57 אלף משרות ביוני, מתחת לצפי האנליסטים ● האיום על מניות השבבים: אפל בוחנת אפשרות לרכוש חלק משבבי הזיכרון שלה מיצרנית סינית, אנטרופיק מסמסונג ● הדולר נחלש, תשואות האג"ח יורדות ● ריביאן וטסלה עקפו בהרבה את צפי המסירות ברבעון השני, הראשונה זינקה, טסלה נפלה ● מחר לא יתקיים מסחר

דניאל עמינצח, מקינזי / צילום: מקינזי

בדרך להכנסות של 5 מיליון דולר לעובד: שני השעונים שמנכ"לים צריכים להפעיל

ארגונים רבים מתמקדים בהטמעת בינה מלאכותית כדי לייעל פעילות קיימת ● אך בינתיים מתחרים חדשים שנבנו מלכתחילה כ־AI Native משנים את כללי המשחק ● חברות צריכות לשלב הטמעה לצד הקמת פעילויות חדשות שיפעלו בקצב ובמודל עסקי שונה ויבנו את מנוע הצמיחה הבא ● מחקרים מהשטח, מדור חדש

גיא לויתן, דור קרובינר, עומרי ליטבק, מייסדי חברת Mize / צילום: גיא כושי

עם אקזיט של 300 מיליון דולר, הסטארט-אפ המפתיע של אנשי שוק ההון

דור קרובינר, עומרי ליטבק וגיא לויטן עשו אקזיט לאחר שזיהו במקרה נציג של תאגיד קוריאני בכנס במיאמי ● הסטארט־אפ שהקימו מחליף את השוואת המחירים הפסיבית באתרים כמו בוקינג ואקספדיה במסחר אוטומטי המבוסס על ניתוח הסתברויות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

המניה מכפר סבא שמככבת בוול סטריט – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה בת"א מסכמת מחצית, ורוב המומחים מסמנים סקטור אחד שצפוי לזכות לרוח גבית בשנה הקרובה ● קרנות הגידור שהיכו את ת"א 125 עד כה השנה ● הסיבה שבגללה השוורים בוול סטריט לא חוששים ממחירי המניות הגבוהים ● וגם: המעבר למסלול המניות בפנסיה זינק, אך הוא לא מתאים לכולם - כך תבחרו נכון

צילום: Shutterstock

חברות הביצוע הופכות לנכס אסטרטגי ליזמיות הנדל"ן

בתוך פחות משנה הודיעו חמש חברות ייזום נדל"ן על רכישת חברת ביצוע, או על הקמת זרוע ביצוע משלהן ● הסיבות רבות: החל בשליטה על כל "שרשרת הייצור", דרך הרצון לוודאות גדולה יותר ללא תלות בגורמים חיצוניים - ועד בניית המוניטין ● אך יש מי שמזהיר: "אם אתה לא קבלן ביצוע בנשמה - אל תיכנס לזה"

מתי גיל / צילום: אלעד מלכא

עם שותפות כמו טבע ופייזר: היזם שרוצה להביא את ה־AI לתרופות

"ב-2008 הייתי הקמב"ץ של אבי דיכטר, והגענו לגבול עזה. פתאום שמעתי יריות, והרגשתי משהו עובר דרכי. כששכבתי פצוע, הבנתי שאני צריך לעשות שינוי בחיים" ● שיחה קצרה עם מתי גיל, מנכ"ל AION Labs, מיזם סטארט-אפים בתחום ה-AI לתרופות

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם אבי ברגר / צילום: דוברות משרד הביטחון

"מדינת חלל לכל דבר": ההישגים של איראן מחוץ לאטמוספירה - והסיכונים לישראל

שיחה עם אבי ברגר, ראש מנהלת החלל במפא"ת ● על כברת הדרך המרשימה שעשתה איראן בפיתוחי החלל, היתרונות של היעדר הגבולות הטריטוריאליים מחוץ לאטמוספירה והתוכנית של ישראל: להציב מאות לוויינים בחלל בשנים הקרובות