גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

מטא בולמת גל פיטורים. הסיבה: ה־AI לא מחליף את העובדים כמצופה

צוקרברג ביקש להפוך את מטא לחברה שבה צוותים קטנים נעזרים בסוכני בינה מלאכותית ומייצרים יותר עם פחות עובדים ● אלא שהנתונים הפנימיים הצביעו על עלייה בתקלות ובזמן הטיפול בהן, בעוד שביעות הרצון של העובדים צנחה ● אחרי שפיטרה כ־8,000 עובדים במאי, החברה ביטלה גל קיצוצים נוסף שתוכנן לנובמבר

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

אנתרופיק צפויה להגדיל את ההימור על ישראל

לגלובס נודע כי ענקית ה־AI אנתרופיק, הצועדת לקראת הנפקה היסטורית לפי שווי של 2 טריליון דולר, עשויה להגדיל משמעותית את פעילות המכירות בישראל ● המהלך מגיע בנוסף לרכישה הצפויה של הסטארט־אפ הישראלי דקארט

יאנגטיאן שו / צילום: ap, Xu Yangtian

האיש המסתורי מאחורי ענקית האופנה הסינית

מייסד Shein יאנגטיאן שו, שהחל את דרכו במכירת שמלות כלה ברשת והתרחק מאור הזרקורים, הפך למיליארדר שמוביל את אחת מחברות האופנה המשפיעות בעולם, אך גם מעורר ביקורת על תנאי העבודה בשרשרת הייצור שלה

אוטובוסים / צילום: כדיה לוי

בירושלים מרוצים, בת"א פחות: מה חושבים הישראלים על התחבורה הציבורית?

סקר חדש של הלמ"ס מציג תמונה מעורבת של דעות הישראלים על התחבורה הציבורית בישראל: שיעור המעריכים בחיוב את תפקוד האוטובוסים ירד לעומת לפני עשור, בעוד שהרכבת דווקא זוכה להערכה גבוהה יותר ● כמחצית מבני ה־20 ומעלה נסעו באוטובוסים בשנה החולפת, ו־44% השתמשו ברכבת ● ובכל זאת, 62% מהישראלים מגיעים לעבודה ברכב הפרטי

רשות המסים / צילום: איל יצהר

אחרי 15 שנה ברשות המסים: העו"ד שעובר לכיסא הנאשם

הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד עו"ד ורו"ח שמעון כהן, לשעבר בכיר ברשות המסים, ונגד איש העסקים דודי אפל, בגין עבירות מס, זיוף ועבירות על חוק חדלות פירעון וחוק איסור הלבנת הון ● עוד נאשמים בפרשה עו"ד אורלי טל, אף היא עובדת רשות המסים לשעבר שעבדה במשרדו של עו"ד כהן; צבי שפץ; חיים סלטר; ושלוש חברות שבשליטת כהן

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

הדוחות מגלים: כמה דירות באמת נמכרו בשדה דב והצרות הנוספות של היזמים

הפרויקטים ברובע, שנועד להיות "הכי היפה במרכז", רשמו במחצית הראשונה של השנה ירידה חדה בעסקאות, ובדמרי אף חתכו את המחיר למ"ר בכ־7% ● היזמים מגדילים את תקציבי השיווק, מגייסים מפורסמים ומציעים מבצעים - בעוד סוגיית זיהום הקרקע ממשיכה להטריד

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

"פייננשל טיימס" קורא לאיחוד האירופי להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל

העיתון הכלכלי הנחשב קורא במאמר מערכת להטיל סנקציות מקיפות על ההתנחלויות ולהשעות את הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי ● בכך מצטרף ה"פייננשל טיימס" למדינות כמו אירלנד, ספרד ובלגיה הדורשות בעקביות להשעות את ההסכם בשנתיים האחרונות

מטה פייפאל / צילום: Shutterstock, Michael Vi

ענקית התשלומים פייפאל מפטרת כ-25% מעובדיה בישראל

החברה פיטרה היום עשרות מתוך כ-300 העובדים במרכז הפיתוח שלה בתל אביב, כשלפי ההערכות מדובר על יותר מ-70 מפוטרים ● לפי פייפאל, הקיצוצים הם חלק מתוכנית עולמית שבמסגרתה צפויה החברה לצמצם כ-20% מכוח-האדם הגלובלי שלה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עליות בת"א; מדד הבנקים מתאושש, מניית אמפא מזנקת בכ-10%

מדד ת"א 90 עולה ב-1.5% ● השקל מוסיף להיחלש, 3.04 שקלים ● דיסקונט: הפחתת ריבית נוספת תהיה רק לאחר הבחירות ● יציבות בחוזים בניו יורק, מחירי הנפט עברו לירידות ● משקיעי האג"ח מסביב לעולם שוב מאותתים על סכנה

אבישי בן-חיים, מנכ''ל ובעל מניות רוטשטיין נדל''ן / צילום: שלומי יוסף

אבישי בן חיים, מנכ"ל רוטשטיין: "ירידה בסדר גודל של 25% במכירות השנה"

בשיחת המשקיעים עם פרסום דוחות המחצית הראשונה של 2026 ציין מנכ"ל החברה: "אנחנו בתקופה מאוד מאוד מאתגרת מבחינת מכירות, אבל מרגישים שהדברים מתחילים להשתחרר" ● הרווח הנקי של החברה צנח בכ־82% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ● תמלול שיחת המשקיעים המלא זמין למנויים 

התפלת מים / צילום: איל יצהר

התפלת המים נעצרה, והחקלאים כבר מרגישים את המחסור

חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הגדולים בישראל הושבתו בעקבות עלייה חריגה בעכירות מי הים התיכון, וכדי לשמור על אספקת המים למשקי הבית צומצמה האספקה לחקלאות בכ־300 אלף מ"ק ביום ● במשרד החקלאות מזהירים כי התמשכות המחסור עלולה לפגוע בגידולים ובאספקת התוצרת הטרייה לקראת החגים

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל סוגרת את מעבדת ה־AI בישראל. הסיבה מדאיגה

הקבוצה, שפעלה במשך כעשור והובילה מחקרים פורצי דרך, נסגרת - ו־13 עובדיה יפוטרו ● ההסבר למהלך: ״שיקולים גיאוגרפיים״

נשיא סין שי ג'ינפינג בסבב עולמי, השבוע / צילום: Reuters, Kyrgyz Presidential Press Servic

מטוסי קרב על השולחן: האינטרסים בביקור נשיא סין במצרים

סבב הביקורים של נשיא סין שי ג'ינפינג ברחבי העולם ממשיך עם ביקור ראשון במצרים מזה עשור ● היחסים בין המדינות נמצאים בשיא, כשסין מחפשת לבסס את מעמדה במזרח התיכון, ומצרים זקוקה להשקעות ● ברקע הפגישה המדינות פתחו סדרה של תרגולים משותפים

עמרי שינפלד / צילום: יח''צ וולט

המינוי החדש של וולט בישראל

עמרי שינפלד יוביל את מהלכי הצמיחה של וולט בישראל, בהם פיתוח Wolt+ והתרחבות לקהלים ולמגזרים חדשים ● אלונית מנסה למשוך מתדלקים עם קפה קר בשקל אחד ● ורותם סלע משיקה את מותג תוספי התזונה Better בהשקעה של כ-8 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

הצעדים החדשים של גרמניה בתגובה לתקיפות רוסיות

ברלין מאשימה את מוסקבה בניסיון לפגוע במטוסים אוקראיניים ומחריפה את הצעדים נגדה, אך נמנעת בשלב זה מצעדים שעלולים להביא להסלמה ישירה ● שר הפנים: "אנחנו לא במלחמה, אבל סופגים התקפות היברידיות מדי יום" ● בצד הרוסי מכחישים את האחריות לתקריות

ראש הממשלה בנימין נתניהו (הפטריוטים, ערוץ 14, 30.08.26) / צילום: איל יצהר

תזכורת לנתניהו: הממשלה הקודמת לא העבירה 53 מיליארד שקל לחמאס

שוב ושוב חוזרת בקמפיין הליכוד הטענה שממשלת בנט-לפיד העבירה עשרות מיליארדים לתומכי חמאס • עברו חמש שנים, והיא עדיין לא הפכה לנכונה • המשרוקית של גלובס

נתב''ג / צילום: Shutterstock

הסכם שלום? רש"ת והעובדים בוחרים בינתיים במדיניות של סבבים

שבוע וחצי אחרי הכאוס בנתב"ג, ההסתדרות ורשות שדות התעופה משדרות פיוס והבטיחו לפעול יחד לקראת עומסי חגי תשרי ● אלא שההודעה שמכריזה על "יציאה לדרך משותפת" אינה פותרת את מצוקת כוח־האדם או את שאלת האחריות למשבר ● בינתיים, נראה כי הצדדים מעדיפים לדחות את הטיפול בבעיה

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח / צילום: רמי זרנגר

השחקנית החדשה בשוק הגמל מציגה חודש חלש בתשואות. הסיבה מפתיעה

חברת הביטוח איילון גייסה 1.2 מיליארד שקל בתוך פחות מחודש לפעילותה החדשה בשוק הגמל, אך את חודשה הראשון היא צפויה לסיים עם תשואה של כ־0.7% בלבד, לעומת כ־1.1% בענף ● הסיבה: רוב הכסף הגיע במחצית השנייה של אוגוסט, כשהשוק כבר היה בעליות, ולא הספיק להיכנס להשקעה

אמזון / צילום: Shutterstock

תביעת המיליארדים נגד אמזון שוב שמה את עסקי הפרסום שלה במוקד

הרגולטורים בארה"ב טוענים כי אמזון השתמשה במשך שנים במנגנון סמוי שהעלה את מחירי הפרסום במכרזים וגרף לכאורה מיליארדי דולרים על חשבון מפרסמים ● החברה מכחישה את ההאשמות וטוענת כי השינויים דווקא הוזילו את העלויות עבור לקוחותיה

רו''ח שלומי שוב, אונ' רייכמן. מיוזמי המכתב / צילום: איל יצהר

ההצעה של רייכמן והפירמות הגדולות לשינוי ההסמכה בראיית חשבון

במכתב למועצת רואי החשבון טוענים בכירים באוניברסיטת רייכמן ובפירמות הביג 4 כי בחינות ההסמכה כיום מתמקדות במשימות טכניות שה־AI כבר מבצע באופן אוטומטי ● לטענתם, על הבחינות לבחון יכולות אחרות כגון חשיבה ביקורתית והערכת המהות של אירועים כלכליים