גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

איך למצוא את הנתון הכי חשוב בדוח כספי

פעם בשלושה חודשים מפרסמות החברות הציבוריות את תוצאותיהן העסקיות ומנחיתות על המשקיעים מאות עמודים של נתונים מספריים, טבלאות וניסוחים מעורפלים ● התוצאה היא בלבול שלעיתים גורם לתנודתיות במניה ● איך יודעים איזה נתון חשוב בלי לקרוא את כל הדוח, מתי שורת הרווח יכולה להטעות ולמה גם תוצאות פנומנליות עלולות לגרום לצניחת המניה? גלובס עושה סדר

בירה / צילום: Shutterstock

השיטות האלו לא יעזרו להימנע מהנגאובר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: משקאות חריפים יצרו שלל מיתוסים בצל השלכותיהם השליליות. חלקם מופרכים לחלוטין

השחקנים יהונתן סודאי ויובל לבקובסקי. השפיעו על התכנים / צילום: פריים מתוך הסדרה

יוצר המיקרו-סדרה הישראלית שהגיעה למיליוני צפיות: "הפורמט הזה הוכיח את עצמו בגדול, זה כסף על הרצפה"

מיקרו-סדרות – סדרות קצרצרות לצפייה בסלולר – כבר מכניסות בעולם מיליארדי דולרים ● היוצר העצמאי רעי סולש ישב לכתוב, לקח מצלמה ושני שחקנים – ויצר תוכן שאלפי עוקבים מושקעים בו רגשית: "עם סיפור טוב אפשר להתגבר על היעדר אמצעים" ● גופי השידור כבר פונים, ונשאר רק לשאול: מה שווה להיט רשת כזה, והאם אפשר לעשות מזה כסף?

מאט אישביה. מוכן לשלוח יד לכיס / צילום: Reuters, IMAGN IMAGES

מלך המשכנתאות של אמריקה הפסיד 600 מיליון דולר ונזקק לחילוץ

המיליארדר מאט אישביה נקלע לצרות בעקבות ניסיון השתלטות כושל והימורים על הריבית בתזמון גרוע

ג'ף בזוס, מייסד אמזון / צילום: Associated Press, Pablo Martinez Monsivais

ג'ף בזוס וקבוצת משקיעים רוכשים כשליש מקבוצת הכדורגל ליברפול

לפי הדיווח ב-CNBC, העסקה מוערכת בשווי של כ-7.1 מיליארד דולר ● במסגרת תנאי העסקה, לקבוצת ההשקעות יש אופציה להפוך לבעלת השליטה בליברפול לפי שווי של כ-8 מיליארד דולר במהלך 12 החודשים הקרובים

ג’יין סטריט / צילום: Reuters, Anirban Sen

כך הפסידה אחת החברות הגדולות והסודיות בוול סטריט 15 מיליארד דולר

ג’יין סטריט, ענקית מסחר שפועלת מתחת לרדאר ובכלים מתוחכמים, הפסידה ביולי סכום עתק, חלקו הגדול מהשקעות בקרן ה-AI שקרסה ● למרות זאת רשמה הכנסות אדירות מתחילת השנה

הנתון יוצא הדופן שיכול לבשר על מערכת בחירות חריגה

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: אין חדש? אולי זה בדיוק החידוש

אילוסטרציה: Shutterstock

40 מדינות אומרות די: צונאמי של חוקים מאיים לחסום את טיקטוק ואינסטגרם לילדים

ממשלות בעולם הפסיקו לסמוך על הפיקוח העצמי של ענקיות הטכנולוגיה מול אלגוריתמים ממכרים, בריונות רשת וזינוק במדדי הדיכאון, ועוברות לחקיקה נוקשה ואיום בקנסות כבדים ● אולם, המתנגדים טוענים: "איסור בחוק יבריח את הילדים למרחב מסוכן יותר, הנטל חייב לעבור לפלטפורמות" ● ולמה ישראל נותרה מאחור?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בקריית מוצקין שפוצלה לשתי יחידות דיור?

דירה להשקעה בקריית מוצקין נמכרה ב־1.15 מיליון שקל לאחר ארבעה חודשים על המדף עם מחיר התחלתי של 1.35 מיליון שקל ● הדירה מפוצלת לשתי יחידות המושכרות יחד ב־4,500 שקל בחודש, ובעלי הדירות חתמו עם יזם על קידום תוכנית פינוי־בינוי ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

פרופ' יעקב חן. מנהל מרכז רפואי מאיר מקבוצת מאיר / צילום: רמי זרנגר

"היו חסרות לנו ארבע מיטות. אמרתי: אלך לאיקאה": המנכ"ל שהפך בית חולים בינוני לגדול

פרופ' יעקב חן בא משושלת של רופאים, אבל בהתחלה לא התקבל ללימודי רפואה ● הוא הצטרף לעתודה צבאית, למד רפואת שיניים ורק כעבור זמן הגיע למסלול המיוחל ● בהמשך שירת בגבעתי, השתתף בטיפול בפצועים תחת אש והגיע אפילו לצבא האמריקאי ● היום הוא עומד בראש בית החולים שהפך למעסיק הגדול באזור ומספר: "מכתב הדחייה מאז אצלי במשרד ורק מתדלק אותי"

הנחות בביטוח לתקופה מוגבלת / צילום: Shutterstock

הסוף ל״הנחות״ בביטוחי החיים? ההנחיה החדשה שמשנה את הכללים

טיוטת חוזר שפרסמה רשות שוק הון, ביטוח וחיסכון נועדה לשים קץ להנחות של עשרות אחוזים אותן מעניקות חברות הביטוח ללקוחות לתקופה מוגבלת של מספר שנים, כדי לעודד הצטרפות ● "עשוי להשפיע על שיקול דעתו במעמד ההצטרפות ולהטותו מקבלת החלטה מושכלת", כותבים ברשות

לפי המקרא, איך נקרא הקול שמשמיע הדוב? / צילום: Shutterstock

לפי המקרא, איך נקרא הקול שמשמיע הדוב?

היכן נמצא נהר הביוביו, מה מקור המשחק סולמות ונחשים ובאיזו סדרת אימה לומדת הדמות המרכזית באקדמיית נוורמור? ● הטריוויה השבועית

עבדול אל־סייד. אמר אחרי פיגוע בבית כנסת ש''אנשים פגועים פוגעים באנשים'' ועורר זעם / צילום: ap, Paul Sancya

הניצחון במישיגן הוכיח: הדמוקרטים כבר לא יכולים להתעלם מהקיצוניים במפלגה

ניצחונו של עבדול אל־סייד בפריימריז במישיגן, לצד הצלחות נוספות של האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, מוכיח שהשמאל הקיצוני כבר לא רק בשוליים ● מביטול המשטרה והסנאט ועד עצירת הסיוע הביטחוני לישראל, התנועה העולה כופה סדר יום חדש על הנהגת המפלגה - ומעמיקה את הקרע עם המצביעים והתורמים היהודים

רנדל ליין, העורך הראשי לשעבר בפורבס / צילום: ap, Mary Altaffer

סערה בעולם העיתונות הכלכלית: עורך פורבס פוטר, לאחר שקיבל במתנה 6 מיליון דולר

לפי דיווח בניו יורק טיימס, רנדל ליין, העורך הראשי של מגזין פורבס, פוטר מתפקידו בחודש שעבר, אחרי שקיבל את הסכום ממייסד של חברה שעשתה עסקים עם המגזין ● מקורב לליין אמר שליין ראה בתשלום כמתנה בתמורה לייעוץ שסיפק למייסד לאורך השנים ● ליין עבד בפורבס במשך קרוב ל-16 שנים, וקרוב לעשור כעורך ראשי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה שלילית בוול סטריט; ה-S&P 500 והנאסד"ק סגרו שבוע שלישי רצוף של עליות

הנאסד"ק ירד בכ-0.3% ● רדדיט קפצה לאחר שנודע כי היא תיכלל ב-S&P 500 בשבוע הבא ● סנדיסק זינקה אחרי המלצה מג'יי. פי. מורגן ● בורסת פרנקפורט טיפסה בכ-0.5% ● בורסת סיאול קפצה במעל 2%, בתמיכת סמסונג ו-SK Hynix ● מעל 90% מחברות ה-S&P 500 פרסמו דוחות לרבעון השני, צמיחת הרווחים עומדת על סביב 50%

הווירוס החדש שיצר כלי בינה מלאכותית / צילום: Samuel H. King et. al

מאחורי פריצת הדרך שהסעירה השבוע את עולם המדע

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד תכננו ויצרו מאפס וירוסים שתוקפים חיידקים עמידים, והוכיחו שכלי בינה מלאכותית כבר מסוגלים לכתוב קוד גנטי שעובד ● פריצת הדרך שהסעירה את עולם המדע השבוע מציגה הבטחה רפואית עצומה, אבל היא מגיעה גם עם חשש למרוץ חימוש ביולוגי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הראלי בוול סטריט נמשך: S&P 500 וראסל 2000 ננעלו בשיאים

נטפליקס עלתה לאחר השקעה מחודשת של ביל אקמן בה ● אינטל עלתה בעקבות המלצה של בנק אוף אמריקה ● סיסקו וסרבארס נפלו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט נחלשו וקטעו את רצף העליות

השפה העיצובית החדשה של קוקה קולה / צילום: צילום מסך מיוטיוב

קוקה-קולה בסך-הכול שינתה גופן, אז למה הצרכנים מרגישים מאוימים?

ענקית המשקאות הקלים קוקה-קולה החליטה לאחרונה לרענן את העיצוב עם פונט שמזכיר את מרלבורו, יצרה חיכוך מיותר וחטפה אש מהצרכנים ● שיעור להנהלות בהבנת הצד הרגשי של הלקוח ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

כשהמשרד הוא לא רק משרד / צילום: Shutterstock

כשהמשרד נכנס הביתה, הלקוחות רואים אתכם אחרת. למי זה עלול להזיק?

יותר ויותר בעלי מקצוע מחליפים את מרכז העיר והמגדלים במשרד ביתי בו הם גם נפגשים עם לקוחות ● מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב מגלה שהבחירה הזו משפיעה על הרושם שהלקוחות מגבשים והציפיות שלהם - עוד לפני שנאמרה המילה הראשונה

חיים כץ, בצלאל סמוטריץ' ובנימין נתניהו מציגים את ההטבות החדשות, השבוע / צילום: מעיין טואף / לע״מ

הבלוף והסכנה מאחורי הטבות הנדל"ן החדשות למילואימניקים

השבוע הציגה הממשלה הרחבת ההטבות בדיור למילואימניקים: כולל כ–20 אלף יח"ד חדשות והגדלת העדיפות בהגרלות ● הבעיה היא שלא כל משרת מילואים רוצה לממש הטבה דווקא כך ● והתוצאה? כמו שכתבו בעליון לפני 15 שנה: "רק חיילי מילואים בודדים 'גורפים את כל הקופה'"