גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

פרויקט היי ליין, רמת גן / צילום: החברה לפיתוח והתחדשות עירונית

הפנטהאוז שמלמד: איך נראית האטה בשוק היוקרה

האם העסקה ב-9 מיליון שקל למכירת דירת פנטהאוז במגדל Highline ברמת גן - ששטחה 199 מ"ר, ויש לה מרפסות בשטח של כ־97 מ"ר - מגלמת ירידת מחירים? ● הפנטהאוז הוצע תחילה למכירה ב־11.9 מיליון שקל

השימוש ב-AI מגיע לשוק הרכב / אילוסטרציה: Shutterstock

הבינה המלאכותית נכנסת לרכב: המדריך לנהגים בעידן החדש

גרוק מדבר עברית בטסלה, ג'מיני נכנס לרנו ואלקסה לב.מ.וו: הצ'אטבוטים משתלטים במהירות על תא הנהג ● המדריך המלא למה זה נותן, איפה זה עדיין מקרטע, ממה להיזהר ומה לשאול את היבואן לפני הקנייה

אילוסטרציה: Shutterstock

המעסיקה לא שילמה לקרן פנסיה - ותפצה ב-890 אלף שקל עובד שחלה

ביה"ד חייב מעסיקה לשלם לעובד שעבד אצלה 52 ימים בלבד, וחלה ארבע שנים לאחר מכן, 890 אלף שקל בשל אובדן פנסיית נכות - זאת לאחר שהמעסיקה לא העבירה כספים לקרן פנסיה במשך תקופת ההעסקה הקצרה - והביאה לקטיעת הרצף הפנסיוני של העובד ולכך שלא יהיה זכאי לקצבת נכות בהמשך ● ב"כ המעסיקה: "סעד שערורייתי, נערער"

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

למרות הוזלת הבלו: מחיר הדלק צפוי לזנוק שוב השבוע

השבוע, בין יום רביעי לחמישי, צפוי מחיר הדלק לטפס ולחצות שוב את רף ה-8 שקלים לליטר ● אמנם מחיר הדלק מורכב בחלקו הגדול ממס הבלו, שהופחת בתחילת החודש, אך השינוי הנוכחי נובע בעיקר ממחיר הנפט

עוז סלטון, מנהל השיווק והמכירות בקבוצת אב־גד; מעיין אדם, מועדון צרכנות ''מאמי''; רוני כהן, מנכ''ל ושותף אלדר שיווק נדל''ן / צילום: נעם כמרה, פרטי, דוד סקורי

72 דירות בשלושה ימים: איך מועדון חבר ומעיין אדם דווקא מצליחים למכור דירות?

הנחות, תנאי תשלום נוחים, פטור מהצמדות וממדדים ואבזור הפכו לסטנדרט בשיווק דירות, אך לא תמיד מספיקים כדי להניע את המכירות בשוק המדשדש ● מועדוני צרכנות כמו חבר, הייטקזון, ו"מאמי" של מעיין אדם זיהו את הצורך בשוק ומציעים לרוכשים דירות בהנחות דו־ספרתיות ● מה מרוויחים הקונים, ומה היזמים?

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

נדחתה על הסף ייצוגית נגד טריא בטענה להערכת שווי מוטעית

בית המשפט המחוזי קבע כי הנזק הנטען בעקבות מיזוג לוזון נדל"ן עם טריא ב-2022, הוא נזק לחברה ולא לבעלי המניות באופן אישי, ולכן יש לברר את הטענות במסגרת תביעה נגזרת ולא בתביעה ייצוגית ● בנוסף נקבע כי המבקשות לא הוכיחו עילת תביעה אישית בגין פרט מטעה בדיווחים לציבור

איילת ניצן, סמנכ''לית השיווק של יד2 / צילום: טל רביב

סמנכ"לית השיווק של יד2: באחת מכל ארבע מודעות מורידים מחיר

לפני חצי שנה עשה אתר יד2 היסטוריה, כשנמכר לאייפקס בריטניה בעסקה הגדולה ביותר של אתר אינטרנט בישראל ● כעת חושפת סמנכ"לית השיווק איילת ניצן את אחורי הקלעים של העסקה, מסבירה את הקפיצה בביקושים לדירות שני חדרים, מגלה למה החליפה משרד פרסום, ונזכרת ברגע המכונן שבו סמנכ"ל כספים "נכנס בה" מול כל ההנהלה

איל וולדמן. מלאנוקס; אודי מוקדי. סייברארק; אסף רפפורט. וויז; צחי ארבוב. אקרו נדל''ן / צילומים: מנש כהן, עומר-הכהן, אלכס פרגמנט, יח''צ

בין ה"החמצה" של איל וולדמן לבוננזה של משקיעי סייברארק: מניות הפכו למטבע חזק בעסקאות רכישה

מחירי המניות שעלו בשנים האחרונות הפכו אותן למטבע נוח לביצוע רכישות - אך מומחים לא מזהים מגמה חד־משמעית במבנה העסקאות, שרבות מהן עדיין מתבצעות במזומן ● "הבחירה בין מזומן, מניות או שילוב ביניהם, היא למעשה החלטה על האופן שבו הסיכון והפוטנציאל מחולקים בין הקונה למוכר"

יהלומים / אילוסטרציה: Shutterstock, Bjoern Wylezich

מחירי היהלומים בשפל היסטורי: אלה הסיבות

המדד העוקב אחר מחירי יהלומים באיכות השקעתית, ירד באוגוסט לרמתו הנמוכה ביותר אי פעם ● במקביל, מחירו הממוצע של יהלום טבעי במשקל קראט אחד צנח מיותר מ-8,000 דולר ב-2021 לכ-3,900 דולר כיום ● כל הסיבות

תור למונית בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

בנתב"ג מעדכנים: החניונים נפתחו, ניתן להגיע עם רכב

הבוקר בנתב"ג מעדכנים שהחניונים נפתחו מחדש ● "החל מהבוקר, ניתן להחנות בחניוני נתב"ג, לאחר שהתפנו מקומות חניה"

תורים בנתב''ג (ארכיון) / צילום: שלומי יוסף

תשאירו את הרכב בבית: ההודעה החריגה של נתב"ג

רש"ת עדכנה היום כי החניונים בשדה התעופה בתפוסה מלאה ● מדי יום במהלך סוכות צפויים לעבור מעל 90 אלף נוסעים

נגמ''ש איתן / צילום: באדיבות מנת''ק

מערכת ההגנה החדשה של צה"ל בשדה הקרב

נגמ"שי איתן חץ דורבן, המוגדרת כ"דור הבא" של מערכות ההגנה האקטיבית של צה"ל, משלבת ביצועים גבוהים עם עיצוב קומפקטי ● מדינות אירופה מבקרות את ישראל ברמת הממשלות, ומאידך משתמשות בטכנולוגיות הביטחוניות שלה בהיקפי ענק ● ותחום האמצעים הבלתי מאוישים צובר תאוצה בעולם ככלל ובמזרח התיכון בפרט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ההצפות בנפאל / צילום: חדר המצב של פספורטכארד

גשמים עזים והצפות בנפאל: עשרות ישראלים תקועים בהרים

מזג האוויר הסוער בנפאל גורם להצפות ולחסימות כבישים, בעיקר באזורים ההרריים במדינה ● עשרות מטיילים ישראלים נותרו נצורים באזורי הטרקים, בהם רכס האנפורנה ומנאסלו, וארבעה מהם זקוקים לטיפול רפואי ● בשגרירות ישראל פועלים לאיתור מטיילים שטרם נוצר עמם קשר ולסיוע בהעברתם לאזורים בטוחים

העצרת הכללית של האו''ם, ארכיון / צילום: Shutterstock, lev radin

הרשימה השחורה של האו"ם: צמרת המשק הישראלי בפנים. מי יצאו ממנה?

61 חברות חדשות נוספו ל"רשימה השחורה" של העסקים הפועלים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים ● אילו חברות ברשימה, מה המשמעות, ולמה דווקא עכשיו? ● גלובס עושה סדר

חברת SK hynix על מסכי הבורסה / צילום: ap, Ahn Young-joon

שתי החברות שטלטלו את הכלכלה הקוריאנית מייצרות לה בעיה חדשה

קוריאה הדרומית גילתה שיש לה בעיה חדשה - חוסר בחשמל מונע משתי ענקיות השבבים במדינה להגביר ייצור ● בזמן שהממשלה מחפשת פתרונות, החברות שוקלות לפתוח מפעלים במדינות אחרות ● ואיך כל זה ישפיע על מעמדה כמעצמת שבבים

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Alex Brandon

אחרי שפרצו לאתרים ממשלתיים - OpenAI מקפיאה את אימון המודלים החדשים

הבית הלבן ביקש הבהרות לאחר שסוכני AI של OpenAI ניגשו למידע מאתרי ממשל פדרליים וניסו לאסוף נתונים נוספים ● לפי הרשויות והחברה לא נחשף מידע לא ציבורי, אך האירועים מעוררים מחדש חשש מהתנהגות בלתי צפויה של מודלים מתקדמים

שמואל שילה, יו''ר סקופ / צילום: יח''צ

חברת המתכות שנסקה ביותר מ־100% בשנה והפכה את הבעלים שלה למיליארדר

מניית חברת המתכות הוותיקה סקופ נסקה בשנה האחרונה במעל 100%, הודות לשיפור בתוצאות ורכישת פעילות בארה"ב ● הנהנה המרכזי - הבעלים שמואל שילה, ששווי החזקתו תפח לכ־1.5 מיליארד שקל ● שורה של גופים מוסדיים שהשקיעו במניה אשתקד כבר מורווחים פי 2

מאמן נבחרת אירלנד בכדורגל היימיר הלגרימסון לצד שחקן מהנבחרת / צילום: Reuters, Andrew Surma / SIPA USA

מה מסתתר מאחורי העוינות של אירלנד לישראל?

כותרות העיתונים בעולם: תחקיר של בלומברג חושף שהחות'ים מקבלים חלקי טילים במשלוחים מסין, ניתוח ב-Foreign Affairs טוען כי הסדר האמריקאי במזרח התיכון הגיע לקיצו, ולמה באירלנד כל כך לא אוהבים את ישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

חדר ישיבות. בני דור הבייבי־בום ''לא רוצים לרדת מהבמה'' / צילום: Shutterstock

בן 77, מיליארדר ועדיין עובד: "לא רוצה לרדת מהבמה"

דיוויד רובינשטיין, מייסד ענקית ההשקעות קרלייל ובעל קבוצת הבייסבול בולטימור אוריולס אומר שהוא ורבים מחבריו בני דור הבייבי־בום עובדים כיום קשה כמו לפני עשור או שניים: "אנחנו לא רוצים לרדת מהבמה" • וגם: העצה שלו לצעירים בעידן ה-AI

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: לע''מ

הממונה על השכר מזהיר: "לחלק מהאנשים לא תהיה באמת קצבת זקנה"

אפי מלכין, הממונה על השכר במשרד האוצר, מסכם 4 שנים מטלטלות בראיון חג מיוחד לגלובס ● הוא מסביר מדוע המגזר הציבורי כבר מזמן לא "האיש השמן", מתנגד ליוזמה לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה ("היתרונות לזה משמעותיים") וחושף את הקשר שלו עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד בצל חשדות השחיתות: "איש של מילה"