גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

באיראן מאיימים: אסדות הגז תמר ולוויתן על הכוונת

סוכנות הידיעות "פארס", המזוהה עם המשטר האיראני, פרסמה רשימת מטרות הכוללת תשתיות אנרגיה ברחבי המזרח התיכון וגם את אסדות הגז ● ישראל כבר השביתה בעבר חלק מהן מחשש למתקפה, מהלך שעפ"י הערכות עלה למשק כ־1.7 מיליארד שקל גם ללא כל נזק פיזי

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

לידיעת שאול מרידור: האם הביג מק בישראל באמת כל-כך יקר?

"האקונומיסט" דירג את ההמבורגר בישראל כשני הכי יקר בעולם ● על הנתון עט הח"כ המיועד וראש אגף התקציבים לשעבר שאול מרידור, שנופף בו כהוכחה לכישלון הממשלה ● אלא שהממצאים פחות מרחיקי לכת, גם אם הבעיות אכן קיימות ● המשרוקית של גלובס

רוצים גמישות ושליטה בכסף? המנגנון הפנסיוני שיכול לאפשר את זה

גיל הפרישה מצריך מעבר תפיסתי עמוק מחיסכון למשיכה, וכמעט כולנו מכירים את המודל של קצבה פנסיונית ● מודל מוכר פחות, "אנונה", מתאפיין ביותר גמישות - וסיכון ● מה היתרונות של כל אחד, ואיך מחליטים במה לבחור ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה ● מומחי פרישה עונים במדור על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ הכריז: השיחות עם איראן יתחדשו היום, נשיג הסכם לפירוק הגרעין

שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע בשידור על הדחת אלוף פיקוד - המרכז ללא סמכות ● מתקפה אמריקאית חריפה על החיסולים בעזה: "הורגים חפים מפשע, ישראלים נראים תאבי דם" ● דיווח: מדינות המפרץ מתוסכלות מהיעדר אסטרטגיה אמריקנית מול איראן ● עדכונים שוטפים

אוזניות Liberty 5 Pro Max של אנקר / צילום: יח''צ

לאוזניות האלו יש מסך מגע, אבל הן כבר לא אופציה זולה

אוזניות Liberty 5 Pro Max של אנקר מנסות לשנות מהיסוד את התפיסה הרווחת כלפי המותג: לא רק כזה שמציע "תמורה טובה למחיר", אלא שחקן שמציב רף בשוק ● כדי להצדיק זאת, נדרשים כמה שיפורים

לאופולד אשנברגר / איור: גיל ג'יבלי

מינוף של 400%: הנפילה של ילד הפלא של עולם ההשקעות

בגיל 19 הוא סיים בהצטיינות תואר בקולומביה, כתב מאמר שקיבל חשיפה בינלאומית, והעיד על עצמו שהוא אחד האנשים הבודדים בעולם שרואים את עתיד הבינה המלאכותית בבירור ● בחודש יולי הקרן שלו איבדה 67%, והוא נאלץ למכור חלקים רבים ממנה בדיסקאונט

מהפכות פיננסיות למען הציבור? / אילוסטרציה: AI GEMINI

מהפכות פיננסיות למען הציבור? מאחורי יוזמות האוצר עשוי להסתתר תמריץ אחר

באוצר מקדמים שורת מהלכים בעלי השלכות פיננסיות מרחיקות לכת ● כפי שנחשף בגלובס, בכירים בדרג המקצועי דוחפים להקטנת ההפרשות לפנסיה בתמורה להגדלת הנטו, לצד רפורמה בהשקעות ● למרות ההבטחות, הסימנים מעידים: התמריץ הוא הגדלת קופת המדינה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה חוזרת עם רוח גבית מחו"ל, אז מה בכל זאת יעיב: חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר

המסחר בת"א ייפתח הבוקר על רקע הירידה במתח הגיאופוליטי ● מניות במוקד: קמטק ונובה ירדו בפתיחה, עסקת ג'י סיטי וארי נדל"ן על סף פיצוץ, גם נובולוג ונופר ● הבוקר בעולם: מחירי הנפט יורדים, החוזים בוול סטריט עולים ● אפקט הפרפר: השפעת ההתערבות של יפן בשוק המטבע על משלמי המשכנתאות בארה"במטא ואפל נפלו בעקבות הדוחות - בבנק אוף אמריקה טוענים שהשוק התבלבל ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

מוטי שרף יוצא ממיזם החדשות PUSH ומוכר את המניות לפי שווי של 10 מיליון שקל

מיזם החדשות PUSH של איציק פרזאן וחברת Forever של מוטי שרף מפרידים כוחות ● לגלובס נודע כי פרזאן רוכש את מניות Forever החוצה - 35% לפי שווי של 10 מיליון שקל ● העסקה נעשית לפי שווי המיזם בעת כניסת החברה בסוף שנת 2025, אך לפי הערכות שוויו כיום גבוה יותר

+P7 החדשה של XPENG. יכולות ''רדומות'' / צילום: יחצ

רכב שיודע לנהוג לבד? מהשנה הבאה בכבישי ישראל

נהיגה אוטונומית מתקרבת לישראל בעקבות תקן בינלאומי חדש של האו"ם ● יבואני הרכב נערכים למחסור בספינות הובלה שעלול לעכב משלוחים עד סוף השנה ● וגם: ב.מ.וו, ג'נסיס, טויוטה ו־KGM משיקות דגמים חדשים ● השבוע בענף הרכב

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מנהל ההשקעות שבטוח: זה הסקטור החבוט שהפך להזדמנות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מניות השבבים בוול סטריט השילו ביולי מעל רבע משוויין. האם זה בדיוק הזמן לרכוש? ● ענקית הסייבר פאלו אלטו תיכלל בשבוע הבא במדדי הבורסה - אלו המשמעויות ● מנהל ההשקעות שמזהה הזדמנות בסקטור חבוט ומציע טיפ מנצח ● וגם: המדד למשקיעים שרוצים לחמוק מהריכוזיות של ה-S&P 500

נראה שהם מתעשרים בפולימרקט. אבל זה לא אמיתי / אילוסטרציה: Shutterstock

נראה שהם מתעשרים בפולימרקט, אבל שום דבר מזה לא אמיתי

תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל מציג: שוק התחזיות הציף את הרשתות החברתיות בסרטונים מטעים שיצרו משפיענים בתשלום

הילה ויסברג בשיחה עם אילנה פחימא / צילום: פרטי

המנהלת שממיינת מועמדים 30 שנה: זה יהיה האקס פקטור בראיונות עבודה בעתיד

שיחה עם אילנה פחימא, סמנכ"לית משאבי האנוש ב־ICL ● על היחלשות תפקידם של התארים האקדמיים בעידן ה־AI, אילו מקצועות בכל זאת כדאי ללמוד, ומה היא מחפשת אצל מועמדים בראיונות ● האם תהיה לנו עבודה? פרק אחרון בסדרה

צילום: Shutterstock, Satenik Guzhanina

משכירים דירה? הכללים של רשות המסים שחובה להכיר

עונת מעברי הדירה בעיצומה, שכר הדירה בעלייה, ומשכירי הדירות צריכים לבדוק אם הם צריכים לדווח לרשות המסים על ההכנסות, ואם כן - באיזה מסלול לבחור ● גלובס ריכז עבורכם את כל השאלות, האופציות והנתונים הרלוונטיים

מטוס של חברת קונדור / צילום: אור גפן

אחרי 70 שנה: חברת התעופה הגרמנית חזרה לישראל

חברת התעופה קונדור חזרה להפעיל טיסות לישראל, עם קו יומי חדש בין פרנקפורט לתל אביב ● השקת הקו נועדה לחזק את הקשר האווירי בין ישראל לגרמניה ולהרחיב את אפשרויות הטיסות והקונקשנים לנוסעים

נפרדו ב־2023 לאחר 45 שנות נישואים. מריל סטריפ ודון גאמר / צילום: ap, Jordan Strauss

אפליקציות היכרויות וריבים על הירושה: כשסבא וסבתא מחליטים להתגרש

דווקא כשכביכול אמורים לנוח ולהתרווח, זוגות רבים בגיל השלישי מחליטים לפרק את החבילה ● וכשאין כבר ילדים קטנים וענייני מזונות או הסדרי ראייה, הוויכוח מתרכז יותר בפן הכלכלי ובנכסים המשותפים שנצברו ● מתוחלת החיים העולה ועד לעצמאות פיננסית: מה עומד מאחורי תופעת "הגירושים האפורים"

אילון מאסק / צילום: Reuters, Image Press Agency

כך ייראה העתיד לפי אילון מאסק: "כסף לא ישנה ב-2035"

הוא מאמין שלכסף לא יהיה ערך, אך משיק אפליקציה להעברת כספים ● מזהיר מהשתלטות ה־AI, אבל מאיץ את הפיתוח שלה ● וסבור שאולי בעתיד הקרוב רובוטים ישלטו בעולם ● אילון מאסק התיישב לראיון של שעה וחצי עם עורכת "האקונומיסט" ושטח תפיסת עולם רוויית ניגודים

ראש ממשלת הודו, מודי, בכנסת עם ראש הממשלה נתניהו, השנה / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

רובים וחימושים: המדינה שסיפקה לישראל 2,500 משלוחי נשק במלחמה

דוח חדש של אמנסטי חושף כי מאז 7 באוקטובר הועברו לישראל אלפי משלוחי אמל"ח מהודו ● מאחורי הזרם הזה עומדות התעשיות הביטחוניות, שהעבירו בשנים האחרונות ידע וייצור לתת־היבשת ● בכך, הן הפכו את אחת הלקוחות הגדולות שלהן - לחלק משרשרת האספקה

חיים כצמן וצחי אבו / צילום: אריק סולטן, יונתן בלום

"חיים כצמן טעה בגדול": צחי אבו לא מתכוון לוותר על ג'י סיטי

עסקת ג'י סיטי עולה על שרטון? כצמן דורש מהרוכשים לחשוף את פרטי השותפות ביניהם ● בסביבתם טוענים שכצמן לא רוצה לוותר על השליטה

משכנות האומה בי־ם / צילום: ליאור נכסים

יזם הפרויקט בנה פנטהאוז לעצמו ואז מכר אותו בדיסקאונט

דירת דופלקס־פנטהאוז בשטח 185 מ"ר בפרויקט "משכנות האומה" בירושלים נמכרה ב־12.25 מיליון שקל ● מדובר בפנטהאוז שתוכנן לבעל השליטה בחברה היזמית, והרוכש הוא תושב חוץ מלוס אנג'לס