גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

הקמפיין של הפועלים / צילום: צילום מסך

כרטיסי האשראי "שפכו" את הסכומים הגדולים ביותר, אבל הבנקים התברגו ראשונים

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת השבוע לדיסקונט, והפרסומת האהובה ביותר שייכת לפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, פליי קארד השקיעו 4.6 מיליון שקל, והמתחרה פליי אול - 4.4 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

טראמפ ביטל את התקיפה באיראן, והמדדים בוול סטריט מזנקים

נאסד"ק מזנקת ב-2%, מחירי הנפט נופלים ●  מניות השבבים מזנקות ● אינטל מזנקת לאחר שדרוג המלצה ● ריבית הבנק האירופי עלתה מ-2% ל-2.25% ● ארה"ב: אינפלציית המחירים ליצרן זינקה ל-6.5%, מעל הצפי ושיא של כארבע שנים

נבחרת גרמניה באימונים לקראת המונדיאל. אדידס על המדים בפעם האחרונה בגביע העולם / צילום: Reuters, Heiko Becker

המונדיאל האחרון של אדידס בגרמניה

נייקי הדיחה את אדידס מחסות נבחרת גרמניה אחרי יותר מ־70 שנה ● בעוד היריבה הגרמנית מאבדת נכס סמלי, ענקית הספורט האמריקאית מקווה שהמהלך יסייע גם לבלום את המשבר העסקי המתמשך שלה

אביב וולף.  מסיירת מטכ''ל – לסיירת חלב / צילום: Remilk

שווי של חצי מיליארד דולר, בלי פרות: האם רימילק בדרך לשנות את תעשיית החלב?

בתוך שנים ספורות תפסה רימילק את ההובלה בקטגוריית החלב־ללא־פרה עם נתח שוק משמעותי של 72% ● המנכ"ל אביב וולף מסביר איך הפכה חברת הפודטק מנס ציונה למעצמה, ואיך ההבטחה - שהתהוותה כשנבחרה לחביבת הגולשים בדירוג הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס ב־2022 - כבר מתממשת ● רשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס תיחשף ביום רביעי הבא (17.06) בכנס TECH-IL 

אוניברסיטת בר-אילן / צילום: אוניברסיטת בר-אילן

החוג המיתולוגי לתרגום בבר־אילן נסגר. מהם המקצועות הבאים שעל כוונת ה־AI?

סגירת חוג הדגל בבר-אילן היא רק סנונית ראשונה בגל ה"מקצועות המתים" שצפויה לחולל הבינה המלאכותית ● מומחים מנתחים האם מדובר ב"מוות" של המקצוע או בהולדה מחדש של מומחיות מסוג אחר ● האם זה סופו של עידן המתרגם האנושי?

ד''ר ג'ורג'ה ליפ / צילום: באדיבות המצולמת

בכנופיות של לוס אנג'לס קוראים לה "ליטל מאמא": החוקרת שחושפת את מסלול ההידרדרות של בני נוער לפשע

ד"ר ג'ורג'ה ליפ, אנתרופולוגית שזכתה לאמון הכנופיות המסוכנות בלוס אנג'לס, פיתחה מודל שיקום קהילתי שעשוי להציל בני נוער מחיי אלימות ● בראיון לגלובס היא מספרת איך זכתה באמון מנהיגי הכנופיות, למרות בעלה השוטר, ומזהירה: "הן נוצרות מחוסר תקווה קטלני"

פקקים / צילום: שלומי יוסף

שלושה מופעי ענק והפגנה: עומסי תנועה חריגים צפויים היום במרכז

היום בשעות הערב צפוי גל תנועה חריג לאזור המרכז: עומר אדם, אייל גולן ובן צור יופיעו במקביל ברמת גן, תל אביב ופתח תקווה וימשכו יותר מ־80 אלף צופים ● במקביל צפויות הפגנות של הפלג הירושלמי במספר מוקדים במרכז הארץ, שעלולות לגרום לחסימות ולשיבושים נוספים בתנועה

זום גלובלי / צילום: Reuters

שווייץ בדרך לברקזיט משלה? ההצבעה שעלולה לטלטל את היחסים עם אירופה

המונדיאל והנפקת SpaceX יוצאים לדרך • טראמפ חוגג יום הולדת 80 – ומצית סערה משפטית • ושווייץ בדרך למשאל עם היסטורי • שבוע אחד, 4 אירועים דרמטיים ● זום גלובלי

הנפקת חברת פיוניר / צילום: Nasdaq, Inc

פיוניר כמשל: חברות ה־SPAC הישראליות יוצאות מוול סטריט בהפסד

חברת הפינטק הישראלית עשויה להימכר לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר ● זו רק דוגמה למגמה רחבה יותר: חברות ה־SPAC הישראליות יוצאות מהבורסה אחרי השמדת ערך דו־ספרתית למשקיעים

מורן קיסוס / צילום: פרטי

הסטודנטית שמשקיעה כבר 7 שנים ומכה את ה-S&P

למורן קיסוס היה "חשוב להתחיל לצבור הון מוקדם", אז היא קראה ספרים, חקרה ואת השבתות בצבא הקדישה ללימוד השוק ● היא לא תשקיע במשהו בגלל באזז ו-FOMO, וגם בעתות משבר המוטו הוא: "לתת לכסף לעשות את שלו" ● ומה היא לומדת מאילון מאסק ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

הוגש כתב אישום נגד יונתן אוריך בפרשת ה"בילד"

כתב האישום נגד יונתן אוריך, הוגש בגין גניבת מידע סודי ורגיש במיוחד ממערכות אמ"ן, ופרסומו בכלי תקשורת זר, לאחר שהצנזורה פסלה את פרסומו ● וזאת במטרה להשפיע על השיח הציבורי בנושא הטיפול בסוגיית החטופים ● בקשת הפרקליטות להרחקת אוריך מלשכת רה"מ נדחתה

מאיר דוידי / איור: גיל ג'יבלי

לאחר הרשעה בפלילים והסתבכות בחובות: יזם הנדל"ן שמנסה לגייס אג"ח

מאיר דוידי (לשעבר דוד), פועל לגייס 150 מיליון שקל עבור חברת הנדל"ן ניצנים ● בעבר הורשע בשורה של עבירות חמורות בקשר לעסקיו בבורסה ● מי שביקש להכריז על עצמו בעבר כפושט רגל, ערב כיום לחובות החברה בסכום של 232 מיליון שקל ● מניצנים נמסר: מדובר באירועים שהתרחשו לפני 34 שנה, ולחברה אין כל קשר לאותם אירועים היסטוריים"

צילומים: יח''צ

ישראכרט מול כאל: האותיות הקטנות של מועדוני התעופה, ואיפה מגיעים הכי מהר לכרטיס טיסה

לקראת עונת הקיץ והחופשות, המאבק בין חברות כרטיסי האשראי תופס תאוצה - עד כדי מכתבי התראה ● באיזה מועדון הצבירה משתלמת יותר לטיסות, מה קורה לנקודות הקיימות של מחזיקי פליי קארד, והיכן מגיעים הכי מהר לכרטיס טיסה? ● גלובס עושה סדר

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

טירוף SpaceX: ביקושים של עשרות מיליארדים להנפקה הגדולה בהיסטוריה

בלאקרוק הזמינה מניות בהיקף שלכ-5 מיליארד דולר, מנהלי נכסים גדולים נוספים הגישו בקשות דומות ● האם לקנות? ספר ההזמנות סגור, אבל מחקר מצא שרוב ההנפקות נסחרות בשלב מסוים מתחת לשפל שנרשם ביום המסחר הראשון ● בפולימרקט צופים שתסיים את יום המסחר הראשון בעלייה חדה

גדי דנקנר / צילום: אוראל כהן

לאחר הסדרי חוב ותספורות: גדי דנקנר שב לבורסה עם חברת התחדשות עירונית

דנקנר, שהוביל בעבר את החברות אלרן השקעות ואלרן נדל"ן שקרסו עם חובות גדולים, ינסה לגייס אג"ח לחברת דנקנר קנלוב, שבה הוא שותף עם אינטרגמא הבורסאית ויו"ר פסגות ● תמורת הנפקת החוב תשמש להעמדת הון עצמי לפרויקטים ולפירעון הלוואות בריבית של 10%

נודי בחמאת סחוג ועגבניות / צילום: יעל יצחקי

הרבה יותר מג'חנון ומרק רגל: "דיוואן" נותנת במה למטבח תימני עדכני, מסקרן ועם טוויסט

המטבח התימני העדני רווי ההשפעות כמעט לא זוכה לייצוג במסעדנות המקומית הגבוהה. המקום החדש בפרדס חנה עושה כבוד למסורת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Luis M. Alvarez

התסכול של טראמפ ממשיכת הזמן של איראן

"הולכים לתקוף אותם חזק מאוד - היום": טראמפ באיום חריף ● לפי בכיר אמריקאי, ההסכם עדיין מונח על השולחן, אבל "הנשיא מוכן לגרום לאיראנים לשלם מחיר אם ימשיכו לגרור רגליים" ● הצנזורה התירה לפרסם כי זוהתה פגיעה של חלק מטיל איראני בבסיס רמת דוד ● מחשש שטראמפ יבלום: צה"ל פועל נגד הזמן" בלבנון - ביירות בינתיים מחוץ לתחום ● צבא ארה"ב תקף באיראן 20 יעדים בשלושה גלי תקיפה ● עדכונים שוטפים

מערכת תותח רועם של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התותח הישראלי בדרך לחברת הנשק החמה בעולם

אלביט מערכות החלה בשיתוף פעולה עם החברה הביטחונית החמה ביותר בעולם • נשיא צרפת עמנואל מקרון עורר זעם עם החלטתו, שוב, להגביל את נוכחות החברות הישראליות בתערוכת יורוסאטורי היוקרתית ● וגם: מדוע ארה"ב חוזרת לייצר TNT? ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מלון הנסיכה, אילת / צילום: ויקימדיה

כעשור לאחר רכישת מלון הנסיכה באילת: נצבא תשלם מס של מעל 17 מיליון שקל

העליון דחה את ערעורה של נצבא על חיובה במס רכישה בגין העסקה לרכישת מלון הנסיכה באילת ● החברה טענה כי רכשה חברה בעלת פעילות מלונאית ולא "איגוד מקרקעין", אך נקבע כי בעת העסקה המלון עמד בפני סגירה ושיפוץ נרחב ולכן חיוב המס נותר על כנו

האיצטדיון בדאלאס, ארה''ב / צילום: Reuters, Takuya Matsumoto

זינוק חד במחירי הכרטיסים: ברוכים הבאים למונדיאל הרווחי בהיסטוריה

מונדיאל 2026 צפוי להניב לארגון האם פיפ"א רווחי ענק ● עיקר ההכנסות יגיעו משידורי טלוויזיה ומכירת כרטיסים למשחקים, שאף הם זינקו פי 5 מהמחירים בקטאר ● מעל הרווחים הגבוהים מתנוססת שאלה אחת – לאן ילך הכסף? ● וגם: אנליסטים מעריכים שהערים המארחות דווקא יפסידו