גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

קווין וורש, יו''ר הפד / צילום: Reuters, Sha Hanting/China News Service/VCG

הפד מעלה את הריבית ב-0.25% - לראשונה מזה שלוש שנים

לאחר תקופת המתנה של יותר משלוש שנים שבה לא התרחשה העלאת ריבית, הפדרל ריזרב מעלה את הריבית ב-0.25% לטווח של 3.75%-4.00% ● המהלך מונע מזינוק מחירי הנפט וממדד מחירים חם באוגוסט ● בפד מאותתים: עוד העלאת ריבית השנה ● תשואות האג"ח מזנקות לשיא של כמעט שני עשורים, והיו"ר וורש מבהיר: "הסרנו הרחבה מוניטרית, הכלכלה מתחזקת"

נמל אילת ריק

לנמל אילת לקח חודשים להתאושש אחרי 7 באוקטובר. עכשיו הוא עלול להתמודד עם מכה חדשה

לאורך המלחמה נמל אילת הושבת לחלוטין בעקבות המצור שהטילו החות'ים על באב אל-מנדב • בחודשים האחרונים הוא החל להתאושש בדרכים עקיפות, אך הוא עדיין רחוק שנות אור מהשיא - וכעת, האיום של החות'ים על המצר מאיים להשבית אותו שוב

דימות הצטברות חלבונים אצל חולה אלצהיימר. הסריקות הימניות מייצגות מוח של חולה / צילום: ap, Evan Vucci

המנגנון שהסתתר מהחוקרים: פריצת דרך אפשרית בחקר האלצהיימר

מחקר שפורסם מצביע על מנגנון חדש באלצהיימר, שעשוי לאפשר טיפול יעיל גם בשלבים מתקדמים של המחלה ● הגילוי עשוי לתת הזדמנות לפיתוח של תרופות חדשות

רם דרורי / עיבוד: AI, מקור: יוסי זמיר

מקום 29: "לקוחות בחו"ל מודאגים מהמלחמה, אבל חותמים איתנו 15 שנה קדימה"

מנכ"ל מנועי בית שמש רם דרורי הוביל את החברה לקפיצה אסטרונומית, והמניה זינקה ביותר מ-1,300% בחמש שנים ● בראיון הוא מספר על השטיח האדום שפרס לחיל האוויר, האופציות לעובדים ב-25 מיליון שקל ולמה חברת המנועים שלו רחוקה מלהיות מוסך ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

יו"ר נתיבי איילון יודח? יש כבר מי שמתכוון להחליף אותו

אלכס דן מנסה לגבש רוב בדירקטוריון כדי להחליף את דוד אם יודח בשבוע הבא ● אחרי תחקיר "המבקר" בחדשות 12, שבו נטען לניפוח הניסיון המקצועי של יו"ר נתיבי איילון עידן דוד, ברשות החברות הממשלתיות דורשים ממנו תשובות עד 22 בספטמבר • הרשות: מסירת פרטים בלתי מדויקים עלולה להוביל לאי־מינוי ואף להליכים פליליים ● דוד נכנס לתפקיד ביולי שעבר, בתמיכתו של השר הממונה דוד אמסלם

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה חיובית בתל אביב; מניית הבורסה זינקה ב-15%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● מניות הטכנולוגיה והקלינטק הובילו את המגמה החיובית ● התוכנית האסטרטגית החדשה של הבורסה הזניקה את המניה ליום החזק ביותר שלה מאז שהונפקה ב-2019 ● הפד העלה ריבית לראשונה מאז 2023 ● נסיגה בנפט: הצינור הסעודי ישוב לפעילות ● וגם: האנליסט האופטימי ביותר בוול סטריט חתך את התחזית שלו ל-S&P 500

אביחי מנדלבליט, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה / צילום: תמר מצפי

נתניהו מבקש לזמן את מנדלבליט להעיד במשפטו לפני הבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש לזמן לעדות במשפטו את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט למשך שבעה ימי עדות ● מנדלבליט היה זה שהורה על העמדתו לדין של נתניהו ● לטענת ההגנה, מנדלבליט לא אישר לפתוח בחקירה כנדרש בחוק יסוד הממשלה

מייסדי Mind Security / צילום: אוהד קאב

חברת הסייבר MIND גייסה 72 מיליון דולר לפי שווי של 300 מיליון דולר

החברה הישראלית, שמפתחת מערכת להגנה על מידע ארגוני בעידן ה־ AI, השלימה סבב B בהובלת קרן הסייבר Crosspoint Capital Partners ● לפי גורמים, הסבב בוצע לפי שווי של כ-300 מיליון דולר, ולפי הערכות, היקף ההכנסות השנתיות החוזרות של החברה כבר עומד על סכום בן שמונה ספרות ● מאז הקמתה ב-2023 גייסה MIND יותר מ־112 מיליון דולר

מרוקו - מרקש / צילום: דובי זכאי

הישראליות חוזרות למרקש: מה קורה למחירי הטיסות?

בחודש שעבר, אחרי כמעט שלוש שנים במהלכן לא היו טיסות ישירות בקו ת"א-מרקש, חזרה לראשונה ארקיע לקו ● עד אמצע נובמבר יחלו לפעול בקו גם ישראייר וארקיע, ולאחר מכן גם סאן דור תיכנס ● יש לציין כי למרות חזרת הטיסות הישירות, הזמינות עדיין מוגבלת בחלק מהימים

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

העסקה שתשנה את המזרח התיכון: מטוסי החמקן בדרך לסעודיה

העסקה הביטחונים עם סעודיה כוללת 48 מטוסי F-35, בהיקף כולל של כ-24.3 מיליארד דולר ● סקר מפתיע מגלה שפחות מ-10% מהעזתים תומכים בעימות מזוין עם ישראל ● טראמפ צפוי לקיים פגישה עם מנהיגי מדינות המפרץ בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק ביום שלישי הבא, ולדון בצעדים הבאים במלחמה עם איראן ● בישראל חוששים שהמשבר בין סעודיה לחות'ים ידחק אותם להסכם שישאיר את ישראל לבד במערכה מול החות'ים ● עדכונים שוטפים

הצוללת האמריקאית הבלתי מאוישת שנפלה לידי איראן / צילום: ערוץ היוטיוב של Anduril industries

איראן השתלטה על טכנולוגיה ביטחונית אמריקאית. עכשיו היא תעתיק אותה

צוללת אמריקאית בלתי מאוישת נפלה בשלמותה לידי איראן, שכעת תוכל לבצע בה הנדסה הפוכה ולנסות להעתיק את הטכנולוגיה ● במקביל, חברת רחפנים ישראלית מסמנת את מזרח אירופה כשוק יעד, ואיחוד האמירויות מספקת לאנגולה מסוקים בלתי מאוישים בעסקה של מיליארד אירו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אבי שמחון / צילום: קובי גדעון, לע''מ

יש לישראל מערכת פנסיה שנחשבת לאחת המוצלחות בעולם. אז למה לחרב

ההצעה שלא תיאמן לצעירים: לא לחסוך ● מה לומדים בשוק מעסקת אלטשולר שחם ● ועל מה לא מדברים במשרד הביטחון ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ג'ון הרינג, מייסד-שותף בקרן Vy Capital / צילום: Reuters

הקרן הסודית מדובאי שהשקיעה במאסק בזמנים הקשים - והתעשרה מהנפקת SpaceX

אלכסנדר טמאס ושותפו ג'ון הרינג הקימו את קרן Vy Capital בדובאי, והפכו למשקיעים מרכזיים בחברות של אילון מאסק ● הקרן מחזיקה כ־3.4% מ-SpaceX, והשקיעה גם ב־ xAI, נוירלינק ו'בורינג קומפני' ● מאז סוף השנה שעברה זינק היקף הנכסים המנוהלים של הקרן מ־27 ל־50 מיליארד דולר, והיא שומרת על פרופיל ציבורי נמוך למרות הצלחותיה

כביש חוצה ישראל / צילום: תמר מצפי

הוועדה פסלה את המינוי: חוצה ישראל נותרת ללא מנכ"ל

הוועדה לבדיקת מינויים פסלה את מועמדותו של גיא לויאן למנכ"ל בפועל של חוצה ישראל, בשל ניגוד עניינים הנובע מכהונתו במקביל כיועמ"ש החברה, והותירה אותה ללא מנכ"ל ● הוועדה הציעה לשקול מינוי של אחד מחמשת הסמנכ"לים האחרים, על רקע אי־בהירות בנוגע להסדרת הסמכויות המשפטיות בחברה ● ברקע עומדת אפשרות למיזוג חוצה ישראל עם נתיבי ישראל, שצפוי שלא להתקדם לפני הבחירות

דגנית קרמר / צילום: ינאי יחיאלי

חברת התקשורת עברה ידיים וממנה מנכ"לית חדשה

דגנית קרמר מונתה למנכ"לית הוט מובייל ● קרמר, לשעבר משנה למנכ"ל פרטנר ובכירה בקבוצת בזק, תוביל את החברה תחת בעלי השליטה החדשים

ברלין / צילום: Shutterstock

בברלין קוראים לציבור לענוד מגן דוד - וזו הסיבה

כותרות העיתונים בעולם: נורבגיה רוצה להטיל עונש מאסר על מי שירכוש מוצרים מאיו"ש, כ-125 אלף תימנים נאלצו לברוח משטחים שנכבשו על ידי החות'ים, ובברלין מנסים לעודד את תושבי העיר לענוד מגן דוד כתמיכה בקהילה היהודית ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

מבקרים בקניון / צילום: טל איז'ק

קנייה ממוצעת ב-1,375 שקל: הענף שרשם את הזינוק המשמעותי בחג

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה במכירות מוצרי החשמל בהשוואה לשנים קודמות, הנובעת מהסמיכות בין ראש השנה לחופש הגדול ● במקביל נרשמה עלייה של כ-70% במחזור ענף התכשיטים

אמנון שעשוע ואיליה סוצקבר / צילום: עומר הכהן, כדיה לוי

עד 90 אלף שקל לא כולל הטבות: המקצוע שהשכר בו שובר שיאים

חברות שפועלות בתחום פיתוח מודלים ב-AI מציעות לעובדים מבוקשים במיוחד שכר חודשי שיכול להגיע ל-90 אלף שקל, פלוס שורה של הטבות שונות ● איפה מקבלים שכר כזה ואיך הוא לעומת הממוצע בתחום?

סניף קרפור / צילום: טלי בוגדנובסקי

לקראת מאבק שליטה? המטרה של הנפקת קרפור והדמיון למקרה אל על

מכירה של רבע ממניות קרפור על ידי אלקטרה צריכה, במסגרת הנפקה מתוכננת, צפויה להוביל לשינוי במבנה השליטה ברשת, ואולי אף לכניסת גורם דומיננטי מתחום הקמעונאות ● פעיל בשוק: "קרפור הוגבלה ביכולת הצמיחה שלה עד כה בשל מורכבות בין בעלי המניות"

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

הכרעת ועדת דיין: למרות הביקוש מצד חוות השרתים, יצוא הגז יישאר על כנו

שנתיים וחצי לאחר פרסום מסקנות הביניים, הוועדה קבעה כי מגבלת יצוא הגז לא תשתנה, למרות הזינוק בביקוש מחשמל לחוות שרתים והתנגדות חריפה של משרד האוצר • חיפוש הגז הבא ממשיך להתעכב, וההגשה נדחתה ל-2027