גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

ענת אדמתי / צילום: ענבל מרמרי

האקדמאית הישראלית מהבכירות בארה"ב: "משבר 2008 עלול לקרות שוב"

פרופ' ענת אדמתי מאוניברסיטת סטנפורד זינקה למעמד של סופר–סטארית בזכות ספרה, שעסק בסכנות המערכת הבנקאית ● הקריירה שלה מאז מתמקדת בשאלה: מדוע כל כך קשה להעניש תאגידים ולהרתיע אותם מלהסב נזק לציבור? ● בינתיים היא לא רואה שינוי ממשי ("המערכת עדיין ממונפת מדי"), חושבת שענקיות הטק יצאו בזול ("קנסות לא מדגדגים להן"), ומזהירה: "בידוד בינלאומי זו סכנה גדולה"

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש / צילום: עמירם גיל

פרשת סלייס: חקירת המשטרה תקועה, אלפי חוסכים מחכים לכספים שהעבירו

במסגרת הפרשה שנחשפה בשנת 2023, נוידו קופות גמל מסלייס בהיקף מיליארד שקל לקרנות זרות ואלפי ישראלים איבדו את כספי החיסכון ● ביהמ"ש קבע כי הפרשה לא זוכה להתייחסות מספקת מצד גורמי אכיפת החוק ● גלובס חזר לנפגעי הפרשה ובדק מה עשו הרשויות עד היום

אורי גושן (מימין) ופרופ' יואב שוהם / צילום: יונתן בלום

"עמדנו עם דמעות בעיניים": מייסדי AI21 מדברים על המשבר - והתפנית

היא נחשבה להבטחת ה-AI הישראלית, אך AI21 שינתה ארבע פעמים את המיקוד העסקי, פיטרה 60% מעובדיה והתמודדה עם עזיבת המייסד אמנון שעשוע ● בראיון מספרים המייסדים שנותרו, יואב שוהם ואורי גושן, על הפרידה הבריאה, הטעויות בדרך והמוצר החדש שזכה לחיבוק מאנבידיה

טלטלה בשווקים | אילוסטרציה: Shutterstock

נפגעי הטלטלה בשווקים: ההפסדים, הפיטורים והחשש שהגרוע עוד לפנינו

אחרי שנים של תשואות מרשימות, גרג קופי רשם את החודש הגרוע בתולדות הקרן שלו • בקרן אחרת נמחקה תשואה של 44% והפכה להפסד, ובענף כולו מתרבים הפיטורים • מנהלי ההשקעות מגלים שהשוק כבר לא סולח על טעויות: "שרדתי, בינתיים"

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' אודי ניסן / עיבוד: פרטי

החוקר שחוזה: כך ייראה שבוע העבודה בעידן ה-AI

שיחה עם: פרופ' אודי ניסן מהאוניברסיטה העברית, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר ● על גודל הפער בתשלום למדינה בין חרדים ללא-חרדים, האדישות בציבור ליוקר המחיה והתחזית לקיצור שבוע העבודה - בגלל ה-AI

בעולם מתפתחת תעשייה שלמה של ''נדגמים סינתטיים'' / צילום: Shutterstock

עליית "הנבדקים הסינתטיים": האם אפשר לשכפל אתכם לצורכי מחקר?

חברות שמפתחות נבדקים סינתטיים כבר גייסו מאות מיליוני דולרים, ומבטיחות לחזות למי נצביע, מה נקנה ואיך נתנהג ● אלא שמודל אחד כבר חזה ניצחון לקמלה האריס, ומחקרים מצאו כי בני האדם הווירטואליים נוטים להיות קיצוניים יותר מהאנשים האמיתיים ● האם אפשר לסמוך על אנשים שלא קיימים - כדי להבין את אלה שכן?

ריאד, בירת סעודיה / צילום: Shutterstock, SaudiArabiaPhotography

סעודיה: יורט טיל בליסטי שהחות'ים שיגרו למזרח הממלכה

היועץ לביטחון לאומי של איראן איים בתגובה הרסנית אם ארה"ב תפתח במלחמה ● ארדואן שוחח בטלפון עם נשיא ארה"ב טראמפ ואמר כי יש לפתור את המתיחות בין ארה"ב לאיראן בדרכים דיפלומטיות ● שישה חשודים נעצרו בידי כוח צה"ל בחשד למעורבות בתקיפה, בעקבות דיווח על יידוי אבנים באזור חוות מצודת דוד ביו"ש ● עדכונים שוטפים

התעמלות בבריכה / צילום: Shutterstock

עדיף לקום לאימון או להמשיך לישון? המחקר שמספק תשובה מפתיעה

מחקרים חדשים בוחנים קשר בין שינה, תזונה ופעילות גופנית לבין בריאות והזדקנות - ומגלים שהפרטים הקטנים עשויים לשנות את התמונה ● יתרון אימון על פני שינה תלוי גם בהרגלי השינה, תפריטים שונים נקשרים לתועלות שונות, ובמים יש תועלת בשילוב עם הליכה לאחור ● מדעי אריכות החיים 

הבניין ברחוב בני רייך 4 בשכונת קריית השרון בנתניה / צילום: אריק מירובסקי

דירה בנתניה נמכרה ב־15% פחות מהמחיר הממוצע בסביבה

דירת 5 חדרים בנתניה נמכרה ב־2.48 מיליון שקל, במחיר של 20 אלף שקל למ"ר ● מחיר זה הוא אחד מהנמוכים ביותר שבוצעו במגדלים הללו, אך גם בסביבה הקרובה, שם מחירי דירות כאלו מגיעים לכ־3 מיליון שקל בממוצע

טסלה Y החדשה / צילום: יח''צ

האם הטסלה החדשה שווה תוספת של 40 אלף שקל?

טסלה Y החדשה מאיצה ל־100 ב־3.5 שניות, מתנהגת כמו מכונית ספורט ומצוידת במודל AI שמנהל שיחה חופשית בעברית ● במחיר של 334 אלף שקל וממשק נטול מתגים היא לא לכל אחד

בייננס / צילום: Shutterstock

אחרי פריצת המיליארדים: סמנכ"ל הכספים של בייננס מתפטר

קייזר נג, סמנכ"ל הכספים של בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, יעזוב את תפקידו לאחר יותר מחמש שנים בחברה ● העזיבה מגיעה כשבוע לאחר מתקפת הסייבר הגדולה בתולדות ענף הקריפטו, שבמהלכה נגנבו מטבעות דיגיטליים בשווי 6.3 מיליארד דולר

המתחרים החדשים של רמי לוי / צילום: Shutterstock

המנהל שפוטר משופרסל והירקן שקנה רשת: המתחרים החדשים של רמי לוי

חסיד גור שמצא במשבר הזדמנות, חקלאי שהפך לבעל רשת ויזם שהתחיל בדוכן שווארמה: יותר ויותר שחקנים מבקשים לבנות אימפריות קמעונאות ● הם רוכשים סניפים במאות מיליוני שקלים ומנסים לנגוס בנתח של הרשתות הגדולות ● מה מושך אותם לענף צפוף שבו שולי הרווח נמוכים, ומי יצליח לשרוד?

מערכת ''קלע דוד'' / צילום: דוברות משרד הביטחון

היא גובלת ברוסיה, קנתה קלע דוד ועכשיו מחליפה טילי נ"ט משנות ה־80

חברת קודווליו הישראלית נבחרה לתכנן את מערך האבטחה של שדה תעופה חדש בווייטנאם, שההשקעה בהקמתו נאמדת בכ־7.5 מיליארד דולר ● במקביל, חברה בת של רפאל זכתה בחוזה של 84.5 מיליון אירו לאספקת טילי נ"ט לפינלנד ● וגם: בריטניה מתכננת להגדיל את תקציב הביטחון ל־3% מהתוצר עד 2030 ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איור של מטופלי ד''ר מסמר בפריז / איור:  Wellcome Collection - Desrais, Claude Louis

הרופא הוכח כשרלטן, אבל הוא הבין על המוח משהו שמותגים שוכחים

בשיא עידן הנאורות, עשירי פריז עמדו בתור כדי לקבל טיפול נטול ביסוס מדעי ● אנשי המקצוע הצליחו להוכיח את השרלטנות, אבל בדרך פספסו שיעור מותגי שרלוונטי גם בימינו ● האלגוריתם האנושי

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

היום שאחרי המפולת: נאסד"ק התאושש וננעל בעליות של יותר מ-1%

שוק העבודה האמריקאי הוסיף 165 אלף משרות באוקטובר - הרבה מעל הצפי ● אירופה ננעלה בירידות, יפן נכנסה לטריטוריה של שוק דובי ● בורסות אסיה צנחו הבוקר בהמשך לאתמול, שהיה יום המסחר הגרוע ביותר שנרשם במדדים המובילים בארה"ב מאז אפריל 2025

ליסיה בכר-מנוח, יו''ר אלרון המודחת / צילום: באדיבות אלרון

מאבק בצמרת מטלטל את קרן ההון סיכון המיתולוגית, ויש מי שמנסה להרוויח מכך

נפילה במניית אלרון סיבכה את בעלי השליטה בחברה, שנטלו חוב גדול למימון ההשתלטות, והובילה לסכסוך ביניהם, להדחת יו"ר אלרון ואף לתלונה במשטרה ● ובזמן שעתיד השליטה בספינת הדגל של ההייטק הישראלי בעבר אינו ברור, הוגשה הצעה לרכישת 15% ממניותיה

מתקני נפט בנמל סנט פטרסבורג. דלקים בשווי עשרות מיליארדי דולרים זורמים מרוסיה לעולם / צילום: Shutterstock

איומים ברצח, תביעות ומיליארדים על הכף: הקרב על הובלת הנפט הרוסי

בכיר לשעבר בדויטשה בנק נכנס לעסקים עם הבוסים של צי הצללים הרוסי ● אלא שאז הכל השתבש

ביטול הפטור על הכנסות משכירות חוזר לשולחן / צילום: Shutterstock

באוצר רוצים למסות שכירות מהשקל הראשון. איזה צ'ופר הם מציעים?

בכמה נמכרו שתי קומות במגדל מגורים ברחוב הירקון בתל אביב? • מחיר הביטוח של מותג רכב אחד עלה בניגוד למגמה בגלל שהוא נגנב יותר מאחרים. מיהו? • וגם: על פי ההסכם המקורי, מתי צפוי הסיוע האמריקאי להסתיים? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

לפי נתוני הלמ''ס, באיזה מחוז בארץ יש הכי הרבה יערות, חורשות ופארקים? / צילום: Shutterstock

לפי נתוני הלמ"ס, באיזה מחוז בארץ יש הכי הרבה יערות, חורשות ופארקים?

לאיזו מועצה אזורית משתייך קיבוץ כפר חרוב, מי הגה את שם הקואופרטיב "אגד" כשנוסד ב-1933 ועל שם מי נקראת הנסיכה זלדה בסדרת משחקי הוידאו של נינטנדו "האגדה של זלדה"? ● הטריוויה השבועית

יותר מ־40 עסקאות מתחילת השנה / איור: גיל ג'יבלי

הנתונים שמאחורי מבול האקזיטים: מכונת הכסף של סוכנויות הביטוח

סוכנויות הביטוח הן כבר מזמן לא עסק אפור, אלא אחד התחומים הכי חמים בשוק ההון ● גלובס חושף את הנתונים מאחורי תור הזהב של הענף: מהמוסדיים שרכשו עשרות סוכנויות רק מתחילת השנה, דרך הרווחיות יוצאת הדופן ועד להערכות להיקף עסקאות מצטבר של חצי מיליארד שקל ב־2026 ● בשוק מעריכים שזו רק תחילתה של המגמה, אך יש גם מי שמזהיר: "זה עלול להגיע למחוזות של קרטל"