גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

תל אביב / צילום: Shutterstock

שני המבצעים שהצילו את השפל במכירת דירות בתל אביב במאי

עפ"י נתוני הכלכלן הראשי והלמ"ס, מבצעי מכירות אינטנסיבים שיזמים ארגנו בתל אביב הקפיצו את נתוני מכירת הדירות החדשות בעיר במהלך חודש מאי 2026 ● עם זאת, השוק מוסיף להיות בשפל שמאפיין אותו מאז הרבעון השני של 2024 ● היצע הדירות שומר על יציבות עם כ-84 אלף דירות חדשות לא מכורות

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

דיווח בתקשורת האיראנית: פיצוצים באי קאשם

בתקשורת האיראנית טוענים: פיצוצים נשמעו באי קאשם, הסיבה לא ידועה ● משמרות המהפכה: פגענו במערכת פטריוט הממוקמת בבחרין ● כלי שיט נפגע מירי במצר הורמוז, איש צוות נהרג ו-4 נפצעו ● משמרות המהפכה: "שיתוף פעולה עם האויב לא יניב דבר" • טראמפ: חושב שאפשר להגיע לעסקה • המצור הימי על איראן יחל הלילה ב-23:00 ● עדכונים שוטפים

הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: יוסי זמיר

מתחת לרדאר: באוצר מכינים את הקרקע למהפכת מס. זו הסיבה

השינויים הטקטוניים בהייטק העולמי והישראלי בצל מהפכת ה-AI, שכוללים פיטורים וצמצום משרות, הביא את משרד האוצר להיערך לתרחיש שבו הכנסות המדינה ממסים ייפגעו דרמטית ● המס על ההון יגדל, וגם מס החברות? מומחים משרטטים את האפשרויות שעל הפרק

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הצעד של ארקיע בעקבות המצב הביטחוני המתוח עם איראן

חברת התעופה מחזירה האפשרות להזמין טיסות עם אופציה לביטול חינם עד 48 שעות לפני מועד ההמראה ● האפשרות תחול על הזמנות שיבוצעו עד 31 באוגוסט, עבור טיסות ארקיע היוצאות עד 31 באוקטובר

יצחק תשובה ואסף רפפורט / צילום: יונתן בלום, עומר הכהן

אסף רפפורט נגד יצחק תשובה: מי יחזיק בבית החולים היוקרתי

אסף רפפורט ומייסדי וויז בוחנים רכישת כ־25% מבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר לפי שווי של יותר ממיליארד שקל ● במקביל, עסקה דומה של תשובה עדיין נמצאת על הפרק ● דרישות הרגולציה עשויות להקשות על השלמת העסקאות

הנפקת Bending Spoons בנאסדק / צילום: Reuters, Brendan McDermid

החברה יוצאת הדופן שמקבלת מיליון מועמדים לעבודה ודוחה 99.9% מהם

יותר קשה להתקבל לבנדינג ספונז, בעלת AOL, מאשר להרווארד

הגורם שהמשקיעים לא חושבים עליו / צילום: Shutterstock

הסיכון שהמודלים לא מודדים

בעולם שבו מודלים פיננסיים מודדים כמעט כל סיכון אפשרי, יש גורם אחד שנותר מחוץ למשוואה: האנשים שמאחורי ההשקעה ● יושרה, שקיפות ועמידה בהתחייבויות מתגלים שוב ושוב כגורמים המשפיעים ביותר על הצלחת השקעה בטווח הארוך – גם כשהם אינם מופיעים בדוחות, במצגות או באקסלים

גל מלכה בקמפיין פליי אול / צילום: צילום מסך

טיסה חינם? האותיות הקטנות בהצעות של חברות כרטיסי האשראי

מאחורי שטף הטיסות חינם ובזול שמציאות חברות האשראי, יש גם שורות קטנות ● אתר הטיפוח והאיפור המצליח Guilty שוב מחליף ידיים ● פירמת ראיית החשבון השישית בגודלה בישראל, פאהן קנה, מקימה חברת AI ארגוני ● וגם: פארק ילדים חדש בבמעלות תרשיחא ● אירועים ומינויים

פינוי בינוי ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסוף ל-12 מ"ר בפינוי-בינוי? העליון יכריע על הלכה חדשה, והיזמים בלחץ

השבוע הוגש ערעור על פסק הדין שלפיו תוספת שטח אחידה לדירות בפינוי-בינוי אינה שוויונית ומפלה את בעלי הדירות הגדולות ● עורכי הדין בתחום מזהירים מפני "קיפאון ואירוע שיכול להפיל פרויקטים", ומחכים להכרעה הגורלית של בית המשפט העליון

נתב''ג / צילום: Shutterstock

האמריקאים לא מפנים מתדלקים מנתב"ג, 50 אלף כרטיסי טיסה בסכנה

הקפאת פינוי מטוסי התדלוק האמריקאים מעכבת את פינוי עמדות החניה בנתב"ג, וברשות שדות התעופה מזהירים כי ללא פתרון מיידי יידרשו לבטל כ־10 טיסות ביום החל מ־23 ביולי ● זאת דווקא לקראת שבועות של עומסי שיא, שבהם צפויים לעבור בנמל עד 94 אלף נוסעים ביום

איך הממשלה והכנסת יושפעו מהבחירות? / אילוסטרציה: Shutterstock

איך הממשלה והכנסת יושפעו מהבחירות?

ועדות הכנסת יתקשו להתכנס, והממשלה תוגבל ביכולתה לפזר כספים ● אבל לא בטוח שהסכמים מדיניים יצטרכו להמתין לממשלה הבאה ● המשרוקית מסבירה

תחבורה ציבורית / צילום: שלומי יוסף

באוצר חוששים: הרפורמה הגדולה בתחבורה הציבורית לא תעלה להצבעה

הרפורמה להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות תקועה לפני הקריאה הסופית ועלולה ליפול עם פיזור הכנסת ● על פי גורמים המעורים בפרטים, המפלגות החרדיות תוקעות כעת את הסוגייה, בין היתר בטענה לפגיעה בסטטוס קוו בהקשרי השבת

בנק דיסקונט / צילום: מץ 76

פיטורים וסגירת סניפים: כך על פי הערכות ייראה המיזוג בבנק דיסקונט

כפי שנחשף בגלובס, דיסקונט - הבנק הפחות יעיל במערכת - מתניע מהלך למיזוג מרכנתיל שבבעלותו, כדי "לשפר את היעילות ואת הגמישות התפעולית" ● בעבר טען דיסקונט כי הדבר אינו עומד על הפרק ● במרכנתיל מועסקים כ-1,500 עובדים, והוא מפעיל 74 סניפים

חברת TIPRANKS על מסך הנאסדק / צילום: טיפרנקס

"הביצועים די מטורפים": תעודת הסל של אתר דירוג האנליסטים מגיעה לוול סטריט

תעודת הסל RANK הושקה בארה"ב על בסיס נתוני חברת שירותי המידע הפיננסי TipRanks מישראל ● היא כוללת את 50 המניות עם הכי הרבה המלצות "קנייה" ועם המומנטום הגדול ביותר במדד S&P 500 ● בין החברות הבולטות בתעודת הסל: וולמארט, מיקרון ואמזון

מליאת הכנסת (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אושר סופית החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים

ברוב של 58 מול 54 אישרה הכנסת את החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים ● מיד לאחר אישור החוק הוגשו עתירות לבג"ץ בטענה לאפליה ולפגיעה בעקרון השוויון

אילוסטרציה: Shutterstock

מסלול המשכנתא שזינק תוך חודש ביותר מחצי מיליארד שקל על רקע ירידת הריבית

הירידות בריבית ובאינפלציה משכנעות לווים רבים לשנות את תמהיל ההלוואות, אבל גם לפזר את החוב בין המסלולים השונים ● מסלול הפריים, הצמוד לריבית בנק ישראל, זינק תוך חודש ביותר מחצי מיליארד שקל, ובענף מזהירים ש"כמו שהיא יורדת, היא יכולה לשוב לעלות"

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

מינוי שני תוך שעות ספורות: זה מי שצפוי להתמנות ליו"ר המטרו

אחרי תשעה חודשים ללא יו"ר קבוע, ועדת האיתור במשרד התחבורה בחרה באבי חליבה לעמוד בראש רשות המטרו, הגוף שאחראי על קידום פרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה ● המינוי מצטרף לקידום מינויו של אבנר פלור ליו"ר רכבת ישראל מוקדם יותר היום, ימים ספורים לפני פיזור הכנסת הצפוי

גארי סרוויס / צילום: אינסייט פרטנרס

היועץ הבכיר שמשוכנע: ה־AI לא הרגה את השיווק, אך הוא יצטרך להיוולד מחדש

גארי סרוויס, שותף בצוות הייעוץ של קרן ההון סיכון אינסייט פרטנרס, סבור שבעולם שבו לכולם יש גישה לאותם כלי AI, היתרון התחרותי כבר לא יהיה הטכנולוגיה עצמה ● בראיון לקראת הופעתו בכנס MAD של גלובס הוא מסביר מדוע מותגים יצטרכו ללמוד לדבר גם למכונות ולמה כדאי להפנים שהשינוי לא יסתיים לעולם ● לקראת כנס MAD שיתקיים מחר 

רחוב באיראן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אזרחי איראן מתקרבים למשמרות המהפכה, וזה פוגע במו"מ עם ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הלאומנות האיראנית הקיצונית רושמת התחזקות במדינה, חוקרים ישראלים ואמריקאים פעלו יחדו לפתח תוכנית לערעור המשטר באיראן, וחברת הטכנולוגיה הישראלית שמספקת אמצעי מעקב לשוטרים בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם    

המייסדים: עופר בנגל (מימין) ויפתח שולמן / צילום: יח''צ

רבע מהעובדים יפוטרו: חברת התוכנה המבטיחה של ההייטק מתרחקת מישראל

רדיס, מחברות התוכנה המזוהות ביותר עם ההייטק הישראלי, הודיעה על פיטורי 27% מהעובדים בישראל - כך נחשף באתר גלובס ● מאז הקמתה לפני 15 שנה, שני המייסדים עזבו, ובראשה עומד מנכ"ל אמריקאי ● מנגד, בחברה מדגישים כי מרכז הפיתוח בארץ הוא עדיין הגדול בעולם