גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

מימין: יגאל דמרי, האחים אמיר, לוי הלוי, יוני חנציס / צילום: יונתן בלום, תמר מצפי, ענבל מרמרי, עוזי אברהם

קרבות צמרת בבורסה: שתי החברות שיעשו היסטוריה השבוע

לקראת תום הימים הקובעים במדדי הבורסה: הכניסה של שתי הפייבוריטיות אל על ודוראל למדד ת"א 35 תלויה עדיין במספר הנושרות ● בת"א 90: שש מניות חדשות בדרך למדד ותלויות בעצמן, אר.פי אופטיקל ניצלה מהדחה

ג'רמי בלנק / צילום: אתר קומיוניטי

המהלך של ג'רמי בלנק: מורווח 2 מיליון שקל ביומיים על רכישת מניות בזן

קרן הגידור קומיוניטי, שבניהולו של בלנק, ניצלה את הירידה במניית בזן בעקבות הזיהום החריג כדי לרכוש מניות ב-23 מיליון שקל וחזרה להיות בעלת עניין בחברה ● לאחרונה מכרה הקרן נתח מהשקעתה הרווחית בחברת הזיקוק תמורת 100 מיליון שקל

משאית של ורידיס / צילום: בר לביא

אחרי שנתיים: עדיין לא התקבלה החלטה בתיק הפלילי נגד ורידיס

שנתיים לאחר סיום החקירה נגד חברת הטיפול בפסולת הציבורית ורידיס, והעברת התיק לפרקליטות מחוז ת"א - עדיין לא התקבלה החלטה אם להעמיד את החברה ובכיריה לדין ● בינתיים ממשיכה החברה לקבל תמיכות מהמדינה ● הפרקליטות: "התיק נמצא בבחינה ומטופל כמקובל" ● ורידיס ונושאי המשרה מכחישים את החשדות

מיצג בחוף הים בתל אביב לציון שלוש שנים ל-7 באוקטובר / צילום: ap, Oded Balilty

מראים סולידריות: ב-7 באוקטובר נרשמה ירידה גורפת במחזורי הקניות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הירידות הבולטות ביום השנה למתקפת חמאס היו בענפי האופנה והמסעדות

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

יעבירו את השליטה? יוניון-הראל ודיסקונט במתווה חדש לעסקת כאל

בניסיון להוריד את יוניון של משפחת חורש משליטה בקבוצה להחזקה של פחות מ-50%, ובכך להשיג את אישור רשות התחרות, דיסקונט בוחן את הכנסתה של שותפתו קרן גלטין האמריקאית לעסקה ● בנוסף עלה שמה של קרן סנטרברידג' כמחזיקה אפשרית

מערכת מכ''ם טקטית של תע''א / צילום: IAI

מיירט היפרסוני ומכ"ם מתקדם: תעשיות הביטחון חושפות פיתוחים חדשים

החברות הביטחוניות הישראליות הציגו השבוע את המוצרים החדשים בתערוכה היוקרתית AUSA בארה"ב ● בין המוצרים: גרסה חדשה לטילי ספייק ומערכת הגנה עם רחפני יירוט

הבניין שקרס ברחוב נחלת בנימין בת''א / צילום: מד''א

המבנה שקרס בת"א הוגדר בעבר כבניין מסוכן. למה העירייה הסירה אותו מהרשימה?

המבנה ברחוב נחלת בנימין לא היה מאוכלס ועמד בפני שיפוץ, ולא דווח על נפגעים ● מספר צמתים באזור נחסמו ● עיריית ת"א: "בעבר נכלל המבנה ברשימת המבנים המסוכנים, ויצא לו צו לשיפוץ המרפסות. העבודות בוצעו, והתיק נסגר בשנת 2024"

שריפה לאחר פיצוץ במפעל אינטל קריית גת / צילום: כבאות והצלה לישראל

פיצוץ במפעל אינטל בקריית גת. 3 פצועים קשה

שריפה פרצה במפעל, על פי הערכות המשטרה, בשל פיצוץ בלון גז ● 3 פצועים במצב קשה עם כוויות פונו לביה"ח סורוקה ● מטעם המשטרה וכבאות והצלה נמסר כי מדובר באירוע נקודתי שנמצא בשליטה ● באינטל לא התייחסו לאירוע, גם עיריית קריית גת יצאה במסר מרגיע לפיו לא נשקפת סכנה לתושבים או למפעלים מסביב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; מניות שבבי הזיכרון שוב ירדו

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● ההסבר של מאסק לנפילה במניות הזיכרון: "כשסין מבינה איך לייצר מוצר, יכולת ההרחבה שלה גדולה מזו של שאר העולם כולו ביחד" ● אפליקציית ההיכרויות שנמכרת בפרמיה של 138% ● מניית סיקס פלאגס צללה ברקע אסון ברכבת הרים ● מניית יונייטד הלת' עלתה בעקבות עלייה ברווחים

ראש השב''כ לשעבר רונן בר וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח, מעיין טואף - לע''מ

רונן בר הגיש תביעת דיבה בהיקף 3 מיליון שקל נגד רה"מ נתניהו

ראש השב"כ לשעבר רונן בר טוען בתביעתו כי השב"כ התריע שוב ושוב במהלך 2023 מפני מתקפה אפשרית של חמאס ואף הגיש המלצות לסיכולה, אולם רה"מ התעלם מכך ● עוד הוא טוען כי נתניהו אחראי למדיניות ההכלה, השקט ומימון ההתעצמות של חמאס, לה התנגד בר ● נתניהו בתגובה ברשת X: "רונן בר אומר שלא היה לו את מספר הטלפון שלי... יכולת מייד להתקשר אליי כפי שעושים כל ראשי מערכת הביטחון"

אוהדי מכבי חיפה. בעיגול: הבעלים, יעקב שחר / צילומים: שלומי יוסף, באדיבות מכבי חיפה

רשמי: יעקב שחר העמיד את מכבי חיפה למכירה תמורת 100 מיליון דולר

הבעלים של מכבי חיפה ב-35 השנים האחרונות שכר בנק השקעות בינלאומי כדי לאתר רוכש ל-100 אחוז מהמניות ● המועדון אישר את הדברים שנחשפו לראשונה בכלכליסט

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: יונתן הפנר

אמנון שעשוע: "בזמן שהמדינה מתלבטת איך להשקיע ב-AI, היזמים מצביעים ברגליים"

פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי ו-doubleAI, בכנס ה-Journey: "ה־AI מחייב השקעות מסיביות, ולכן רבים מהיזמים הישראלים מקימים את החברות שלהם בארה"ב, שם מרוכז הכסף הגדול" ● "אני מאמין שישראל חייבת לגבש אסטרטגיה חכמה להשקעת משאבים, מתוך הבנה שעידן ה-AI דורש סדרי גודל אחרים של השקעה כספית"

אלביט מערכות / צילום: Shutterstock

מפעל אירופי ראשון למערכות התרעת לייזר: מניית אלביט מזנקת ביותר מ-7%

החברה הבת של אלביט בשבדיה תקים כבר בשנה הבאה מרכז ייצור ראשון באירופה למערכות התרעת לייזר, והמניה חוזרת לשווי של יותר מ-100 מיליארד שקל ● האנליסט ליאור וידר: "צעד שמעביר את אלביט מסטטוס של ספקית זרה לשחקנית אירופית מקומית"

מנכ''ל ומייסד חברת התקשורת bird, רוברט ויס / צילום: ap, Business Wire

המנכ”ל שפיטר 90% מהעובדים שלו. ומה הוא בכל זאת מגייס?

רוברט ויס, מייסד ומנכ"ל חברת התקשורת Bird, צמצם את מצבת העובדים שלה מיותר מ־1,000 ל־120 בתוך כשלוש שנים, והוא מייחס חלק מהשינוי לאוטומציה ולבינה מלאכותית ● האם זה עזר לחברה להתייעל?

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

דריכות בישראל ובארה"ב בצל שורת ניסויי הטילים האיראניים

בישראל ובארצות הברית עוקבים בדריכות אחר שורת ניסויי ירי בטילים בליסטיים שביצעה איראן בימים האחרונים ועוד צפויה לבצע ● לפי הערכות בישראל, מדובר במאמץ לשיקום איטי וחלקי של מערך הטילים האיראני ● למרות המתיחות, בשלב זה אין שינוי בהערכת המצב המודיעינית המצדיק מהלך צבאי בשבועות הקרובים ● הבכיר הביטחוני בבריטניה חשף: איראן מגבירה את הניסיונות לפגוע ביעדים רגישים ומתקנים צבאיים ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

רכשו פנטהאוז ב-16 מיליון שקל, ולא יוכלו לקזז חוב

רוכשי דירת יוקרה, שביקשו לקזז 2 מיליון שקל שנותרו לתשלום בטענה לליקויים ואיחור במסירה, ייאלצו לשלם קודם את מלוא התמורה ולהמתין להכרעה בהמשך ● הרוכשים בדרך לעליון

דירה למכירה. זינוק במס של מאות אלפי שקלים למשפרי דיור / צילום: שלומי יוסף

הדד־ליין הגיע והמחיר יורד: מוכרי דירות מתפשרים כדי להימנע ממס של מאות אלפים

בעקבות דחיות מס שניתנו במלחמה ומסתיימות בקרוב, בחודשים הקרובים ייאלצו אלפי משפרי דיור לבחור האם להתפשר על מחיר הדירה הישנה - או לאבד את הטבת המס ל"דירה יחידה" ● מדובר בתוספת 8% מס רכישה, כ־200 אלף שקל לדירה ממוצעת, ולעתים גם בחיוב מס שבח ● בשטח כבר מדווחים על מוכרים שמורידים מחיר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלביט, לוקהיד מרטין, AP

לא רק נקסט ויז'ן: האם מניות ביטחוניות שנחתכו בחצי אטרקטיביות להשקעה?

לאחר שהפכו ללהיט בשוק ההון של השנים האחרונות, איבדו המניות הביטחוניות חלק ניכר מערכן, תוך שהן מוחקות יותר מ־75 מיליארד שקל משוויין בשיא ● באיזו מניות נוצרה הזדמנות רכישה לדעת המומחים, וממי הם מציעים להתרחק גם אחרי נפילה כואבת?

פוטר אחרי שלוש שנות עבודה ויקבל פיצוי של חצי מיליון שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

איש מכירות פוטר אחרי שלוש שנים - ויקבל פיצוי של חצי מיליון שקל

איש מכירות שפוטר לאחר כשלוש שנות עבודה תבע את מעסיקתו ב-876 אלף שקל, בטענה שלא קיבל תשלום עבור שעות נוספות וכי עמלות המכירה לא נכללו בחישוב שכרו ● החברה טענה כי לא ניתן היה לפקח על שעות עבודתו, אך בית הדין דחה את הטענה ופסק לטובתו פיצוי של כחצי מיליון שקל, בתוספת ריבית, הצמדה והוצאות משפט

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

מנהל רשות המסים מתנגד להעלאת מע"מ, ומה הוא חושב על מס רכישה?

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, חשף היום כי הוא מתנגד ליוזמות להעלאת שיעור המע"מ ● עוד התייחס אהרונוביץ' להצעות להורדת מס הרכישה והזהיר מקיפאון בשוק הנדל"ן