גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

איור: Shutterstock

בן הזוג לא חשף רכוש בבעלותו בהסכם הממון. מה קבע בית המשפט?

בני זוג חתמו על הסכם ממון שקבע הפרדה רכושית, והאישה ביקשה לבטלו לאחר שגילתה שהבעל הסתיר ממנה נכסים ● מה פסק בית המשפט, ומה כדאי לכלול בהסכם ממון או גירושים כדי להרתיע מפני הסתרת רכוש

2277664635 / צילום: Shutterstock

הקיבוץ שיקבל 34 דירות בתמורה לשטח שיושב לרמ"י

גשם החזקות דיווחה לבורסה על קידום פרויקט של 488 דירות במגדל העמק ● רמ"י משיקה רפורמה שנועדה לקצר משמעותית את הליכי ההשגות על שומות ● וגם: אזורים ליווינג תרכוש 26 דירות בפרויקט בירושלים לצורך השכרה לטווח ארוך, בכ־76 מיליון שקל ● חדשות השבוע בנדל"ן

כטב''ם מתאבד מדגם הירו 120 SF / צילום: חברת UVISION

החברה הישראלית שתמכור לארה"ב מל"טים מתאבדים

Uvision הישראלית זכתה בחוזה נוסף לאספקת מל"טים לצבא ארה"ב ● איחוד האמירויות מרחיב את מערך ה־THAAD שלה מול האיום האיראני ● וגם: השימוש יוצא הדופן של אוקראינה בשלדות מטוסים אזרחיים סיניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

ביל אקמן ונרי אוקסמן / צילום: Reuters, Annabelle Gordon/Sipa USA

ביל אקמן מקים מרכז לחקר המוח בהשקעה של 400 מיליון דולר לפחות

ההחלטה להקים את "מרכז אקמן אוקסמן לחקר המוח" התקבלה בעקבות אירוע מוחי שעברה בתו של אקמן, וממנו עדיין לא התאוששה באופן מלא ● "עכשיו הוא הזמן הכי 'טוב' בהיסטוריה ללקות באירוע מוחי. הטכנולוגיות בצנרת מדהימות', כתב אקמן בחשבון ה-X שלו ● "מזל שמחירי הנדל"ן ירדו והאוניברסיטאות כבר לא אפקטיביות, וכך אנחנו יכולים להוציא התוכנית לפועל"

פנחס עידן, יו''ר ועד עובדי רשות שדות התעופה / צילום: דוברות ההסתדרות

נתניהו מדיח מהליכוד את האחראי לשביתה בנתב"ג

על רקע השיבושים בנתב"ג, ראש הממשלה נתניהו הנחה להדיח את יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה פנחס עידן מחברותו בליכוד ● במפלגה טוענים כי השביתה הייתה "פרועה ולא חוקית"

נתב''ג, היום / צילום: Ken Whitman

פעילות הטיסות בנתב"ג חודשה בשעה 15:00; צפי לשיבושים נרחבים

עקב שביתת פתע בנתב"ג באחד הימים העמוסים בשנה, ההמראות והנחיתות נעצרו בשעה 14:00 למשך כשעה ● רשות שדות התעופה: "השביתה - צעד קיצוני, קשה ומיותר" ● איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות: "העובדים אינם הבעיה, העומסים הם תוצאה של מצוקת כוח-אדם מתמשכת שעליה התרענו במשך חודשים"

סניף קרפור בקריית אונו / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלקטרה צריכה בוחנת לא להמשיך את "הסל של המדינה" בקרפור

בשיחת המשקיעים לאחר פרסום הדוחות לרבעון השני של אלקטרה מוצרי צריכה, אמר המנכ"ל צביקה שווימר כי "'הסל של המדינה' הביא לקוחות חדשים לרשת, אבל פגע בהכנסות" ● כעת בוחנים בהנהלת החברה אם התנועה הנוספת שהמבצע מייצר מצדיקה את הפגיעה הכלכלית, או שעדיף לסיים את ההשתתפות בתום התקופה הנוכחית

יגאל דמרי / צילום: עוזי אברהם

דמרי מתקשה למכור באזור היוקרה בת״א וצופה: המחירים יירדו

חברת י.ח הציגה את דוחותיה לרבעון השני של השנה, ובולט במיוחד הפרויקט באזור שדה דב ● עד כה, מכרה החברה רק 40 דירות מתוך 455 ● גם החשש מזיהום קרקע באזור מכביד

הבורג' חליפה בדובאי / צילום: Shutterstock

המלחמה הכלכלית של טראמפ תלויה בה: המדינה שהפכה לדלת האחורית של איראן

כותרות העיתונים בעולם: הצלחת הלחץ הכלכלי של טראמפ על איראן תלויה ביכולת לנתק את ערוצי הכספים האיראניים דרך דובאי; קנצלר גרמניה מגנה את אמירותיו של איתמר בן־גביר ומשנה עמדה; ובשבדיה - שרת החינוך המוסלמית עונדת מגן דוד לנוכח העלייה באנטישמיות גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

זום גלובלי / צילומים: reuters-KEVIN LAMARQUE, Picture Alliance

המבוי הסתום מול איראן מוליד פסגה חדשה? הצעד המפתיע של טראמפ במזרח הרחוק

נשיא ארה"ב הודיע על צמצום תרגילים צבאיים עם קוריאה הדורמית ומכריז על חידוש המגעים עם קים ג'ונג און • זלנסקי מתמודד עם איום חדש, אך הפעם מבית • ואיסלנד נערכת להכרעה על יחסיה עם אירופה ● זום גלובלי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ הכריז מלחמה כלכלית נגד איראן. כך היא תעבוד

הנשיא האמריקאי מאיים לחסום את נתיבי המימון של הממשל ולהחריף את הסנקציות ● לדבריו, מדינות שימשיכו לעשות עסקים עם איראן ייענשו ● מה עומד על הפרק, במה שונה ההכרזה מצעדים קודמים ולמה דווקא עכשיו? ● גלובס עושה סדר 

למה כל חברות כרטיסי האשראי רודפות אחרי מועדוני התעופה?

מועדון הנוסע המגהץ: הקרב על הטסים ממריא לשיאים חדשים - ויש לכך סיבה טובה

מועדוני התעופה, המבטיחים למחזיקים בהם כרטיסי טיסה מוזלים, הפכו למנוע רווח חזק בשוק האשראי בישראל, ומספרם זינק לכמעט 800 אלף כרטיסים ● הערכות: בכרטיסי פליי קארד, FlyAll ו־SkyMAX מוציאים המחזיקים כפול מאשר בכרטיס רגיל ● המטרה: להוציא אתכם מהכרטיס הבנקאי ולגרום לכם לבזבז יותר, רצוי בחו"ל ● וגם: האם זה בכלל כדאי?

נתב''ג, היום / צילום: Ken Whitman

שביתה בלתי חוקית? המחיר שעובדי נתב”ג עלולים לשלם

השביתה בנתב"ג והשיבושים שבאו בעקבותיה מעלים שורה של שאלות בנוגע לצעדים שנקטו העובדים ולגבולות זכות השביתה בשירות חיוני ● האם השביתה הייתה חוקית, מדוע איגוד העובדים מתנער ממנה, ומה היה קורה אילו האירוע היה מגיע לבית הדין לעבודה? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד הקלינטק קפץ, מניות הבנקים ירדו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 טיפס ● נופר אנרג'י ודוראל קפצו בעקבות הדוחות הכספיים ● ארית צוללת במעל 15%, אחרי שדיווחה כי תחלק דיבידנד עצום למרות רבעון חלש; גם נטו מלינדה צנחת בחדות אחרי הדוחות ● השקל נחלש מול הדולר

איציק וייץ, קרסו מוטורס וגיל אגמון, דלק רכב / צילום: אלעד גוטמן, אוהד רומנו

כמה מרוויחות היבואניות על כל רכב והמותג שעשה את ההבדל

ההתנפלות של הישראלים על מכוניות סיניות מגיעה לדוחות היבואניות ● קרסו, בעזרת המותג צ'רי, הגדילה את נתח השוק שלה לשיא של כ־15% ● לעומת זאת דלק רכב, יבואנית מאזדה ששלטה בעבר בכבישים, עם נתון שפל של 3% ● וכמה הרוויחו היבואנים על כל רכב שנמכר?

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

הרוכשים שמשלמים עשרות אלפי שקלים רק כדי להיפטר מהדירה שקנו על הנייר

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו • מהנתונים שנחשפו עולה כי רבים מרוכשי הדירות שביטלו עסקאות נקלעו לקשיי מימון, ולעתים לא שילמו דבר עד למועד הביטול • אף שחוזי המכר כוללים לרוב פיצוי של 10% ממחיר הדירה, במקרים רבים המוכרים ויתרו על הסכום המלא והסתפקו בפיצוי חלקי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המצור הכלכלי על איראן עולה מדרגה: אילו מדינות נמצאות על הכוונת של טראמפ?

נשיא ארה"ב מאיים להחמיר את הסנקציות על טהרן, ומאיים על כל מדינה ותאגיד שמקיים יחסים כלכליים עם משטר האיתוללות • מסין והונג קונג, דרך איחוד האמירויות והודו, ועד נתיבי ההברחה באירופה ובאמריקה הלטינית: מפת המדינות והגופים שנמצאים במוקד הסערה הכלכלית

פרופ' אורי אלון / צילום: כפיר זיו

מובילי הלונג'ביטי: שני ישראלים ברשימה של הטיים

ניר ברזילי ואורי אלון נבחרו ע"י מגזין TIME לרשימת 12 החוקרים פורצי הדרך שמגלים את הדרך לחיים ארוכים ובריאים יותר • ברזילי בודק אם תרופות קיימות יכולות לדחות מחלות הקשורות לגיל, ואלון מצא כי לגנטיקה עשוי להיות משקל גדול משחשבו עד כה בקביעת אורך החיים

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בג"ץ פסל את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "שיקול זר ופסול"

השופטים קבעו כי הממשלה הייתה מוסמכת להחליט על סגירת התחנה, אך ההחלטה התקבלה בשל חוסר שביעות רצון מתכני השידורים • כמו כן הם לא שללו את האפשרות לסגור את התחנה בעתיד, אם ההחלטה תתקבל משיקולים ענייניים

אילוסטרציה: Shutterstock

העליון קבע: אישה תקבל חצי מדירת המגורים – למרות שנרשמה רק על שם בעלה

השופט אלכס שטיין דחה את בקשת הערעור של הבעל, שטען כי הנכס נרכש מכספי אביו ● נקבע כי השקעה וחיים משותפים ממושכים יצרו כוונת שיתוף, בעוד דירת האישה תישאר בבעלותה הבלעדית