גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

סם אלטמן מנכ''ל OpenAI וטים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Go Nakamura/Pool

הברחת רכיבי אייפון במזוודות ומדריך ל"עריקים": הטענות של אפל נגד OpenAI

בתביעה שהגישה בסוף השבוע מאשימה אפל את המתחרה בניהול מבצע שיטתי להשגת סודותיה המסחריים בגיוס עובדים, איסוף מסמכים פנימיים והברחת רכיבי חומרה ● מעבר לקרב המשפטי, התביעה מסמנת את המעבר של מלחמת ה־AI מהתוכנה אל שוק המכשירים החכמים

יואב לרנר / צילום: ענת לרנר

נחבט מהריבית: המשקיע שאיגד שכונה שלמה כדי להציל השקעה בערד

יואב לרנר רצה להפוך מגרש עם נוף לים המלח שרכש בערד - לפרויקט תיירות ייחודי ● אך גם לאחר שהתאגד עם בעלי קרקע נוספים בשכונה, לא הצליח להתגבר על המכשולים ● למרות זאת, הוא מאמין בפרויקט: "בהשקעות סופרים את הכסף במדרגות"

מערכת המיקוש SKORPION2 של DND / צילום: DND

שלוש מדינות באירופה כבר רכשו את מערכת הנשק הזו

מדרום אמריקה ועד צפון אירופה, החברות הביטחוניות הישראליות ממשיכות להרחיב את פעילותן: IWI תספק כ־1,000 רובים לצבא ארגנטינה, בעוד חברה־בת של רפאל זכתה בהסכם בהיקף של יותר מ־400 מיליון דולר בשבדיה ● במקביל, בטורקיה מקדמים פרויקט חלל שאפתני בסומליה, שעשוי לחזק את יכולותיה האסטרטגיות והמודיעיניות בשנים הקרובות ● השבוע בתעשיות ביטחוניות

ילדי עשירים לומדים איך לא לשרוף את הירושה / צילום: GEMINI-AI

הריטריט היוקרתי שבו ילדי עשירים לומדים איך לא לשרוף את הירושה

הצצה למפגש בן שלושה ימים, שבו קבוצת יורשים בעלי הון של 7 מיליארד דולר לומדת את סודות השמירה על העושר

ליאור פרנקל בשיחה עם בילי רובין / צילום: פרטי

ההצעה מיצחק תשובה, החברה שהוציאה מהפסד: בילי רובין - אשת הנדל"ן הכי לא שגרתית שיש

עם מי מדברים? בילי רובין, קבלנית ביצוע מהבודדות בישראל ● על מה מדברים? ההצעה המפתיעה מיצחק תשובה, איך הביאה חברה מהפסד לאיזון ואז נשלחה הביתה, הישיבה שבה 20 גברים חשבו שהיא המזכירה והתוכנית המקורית לשיקום אסירים ● פופקורן

אמיר ברעם, מנכ''ל משרד הביטחון וראג'נאת' סינג, שר ההגנה ההודי / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

דיווח: רפאל תייצר מיירטי כיפת ברזל בהודו

לפי דיווח בהודו, רפאל צפויה לייצר מיירטי כיפת ברזל במדינה ● הודו תהיה המדינה הראשונה באסיה שתייצר מיירטי כיפת ברזל, כשבשנים האחרונות הרחיבה רפאל את הייצור לארה"ב

פגיעת כטב''ם אוקראיני בבית זיקוק רוסי / צילום: Reuters, VANTOR

אוקראינה תקפה בלב רוסיה ואלה חדשות טובות לשתי חברות ישראליות

תקיפות אוקראיניות ברוסיה בחודש האחרון השביתו חלקית את בתי הזיקוק של רוסיה ● כאחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, ההשבתה משאירה ואקום בשוק העולמי, שגם בזן ובז"א נכנסות אליו ● אבל לשינוי בשוק יש גם מחיר יקר לצרכנים

צילום: Shutterstock

פס"ד תקדימי: הוועדה המקומית לא תוכל להגביל מכירת דירות בקרקע ציבורית

הוועדה המקומית בקריית אתא ביקשה להגביל חברה שבונה מעונות סטודנטים, כך שלא תוכל למכור את הקרקע לכמה בעלים ● בית המשפט המינהלי בחיפה פסק כי לוועדה אין סמכות לעשות זאת

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החוק להגבלת תפקיד היועמ"שית אושר לקריאה שנייה ושלישית

החוק לצמצום כוחו של היועמ"ש אושר בוועדת חוקה ● בהצעת החוק נכתב כי בניגוד למעמד שהיה עד היום, שנקבע בפסיקה, הממשלה תהיה רשאית לקבוע שחוות דעתו של היועמ"ש לא תחשב כמשקפת את הדין הקיים

יואלי אור, מנכ''ל ומייסד שותף קאנדו דרונס / צילום: בועז צרפתי

סמח"ט גולני לשעבר הנפיק חברת רחפנים קטנה בבורסה, והוא בטוח: "אין סיכון למשקיעים, השוק רותח"

תא"ל (במיל') יואלי אור, שייסד את קאנדו דרונס, שוטח את החזון שלו לתחום החם בשווקים ובשדה הקרב: "מה שהתחיל בשוק הביטחוני יעבור בשנים הבאות לשוק האזרחי" ● על השותף רמי לוי: "נותן אומץ ויציבות" ● ולמרות הפסדים והערת "עסק חי" בדוחות, הוא טוען: "שוק הרחפנים נמצא בשלב הכי רותח שלו, ואין עוד חברה בשוק שדומה לנו"

ההמצאות שהתגלו בטעות ושינו את העולם / אילוסטרציה: Shutterstock

10 המצאות ששינו את העולם והתגלו בטעות

מהקורנפלקס ועד קוצב הלב, כמה מהמוצרים האהובים והשימושיים ביותר בעולם נולדו דווקא משגיאות, תקלות וגילויים מקריים

שי ליפמן / צילום: רוני שיצר

אנליסט הנדל"ן שי ליפמן הורשע בהסדר טיעון; הצדדים מבקשים 18 חודשי מאסר

ליפמן, שהיה אנליסט בולט בתחום הנדל"ן בבית ההשקעות ווליו בייס, נאשם כי ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו וסחר בניירות ערך על בסיס מידע פנים, באופן שהניב לו 225 אלף שקל ● במקור הואשם ליפמן בכך שקיבל 400 אלף שקל ● בא-כוחו: "שי לוקח אחריות לטעויות שנפלו בהתנהלותו, ומבקש לשים את הפרשה מאחוריו ולהמשיך בחייו"

נשים ערביות / אילוסטרציה: Shutterstock, freevideophotoagency

92 מיליון שקל פחות: הממשלה תקצץ בתוכנית שילוב ערבים בתעסוקה

תוכנית "ריאן", שהעבירה הכשרות תעסוקתיות למעל 160 אלף משתתפים מהחברה הערבית, נמצאת בסכנת סגירה ● הסיבה: יוזמה של השרים מאי גולן ואיתמר בן גביר להעביר כסף מתוכנית החומש לחברה הערבית לתקציבי משטרה למלחמה בפשיעה

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

הפיזיקאים שמערערים על כל מה שידוע לנו על היקום

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

סכסוך ירושה: האם הבת זכאית לפירוט החשבונות של האם המנוחה?

דירה בנתניה הוגדרה כמפוצלת אף שבאחת היחידות לא היה מטבח, יורשת קיבלה גישה לחשבונות אמה המנוחה חרף התנגדות אחותה, ובעלי זכויות בקבוצת רכישה חויבו בהוצאות של כ־280 אלף שקל לאחר שמחקו תביעה ● 3 פסקי דין בשבוע

עופרה שטראוס / צילום: איל יצהר

בית ההשקעות וענקית המזון שנכנסו לרשימת הגורמים הריכוזיים במשק

ועדת הריכוזיות עדכנה את רשימת הגורמים הריכוזיים לשנת 2026 ● נכנסו לרשימה: יצרנית המזון והקפה שטראוס ובית ההשקעות איילון

הסנאטור לינדזי גרהאם / צילום: ap, Meg Kinnard

תומך נלהב של ישראל, מתנגד חריף לאיראן: הסנאטור לינדזי גרהאם הלך לעולמו במפתיע

הסנאטור הוותיק, שהלך לעולמו בסוף השבוע בגיל 71, היה במשך יותר מ-30 שנה מן הדמויות שעיצבו את מדיניות החוץ של המפלגה הרפובליקאית ● עבור ישראל הוא ייזכר לא רק כפוליטיקאי אמריקאי בכיר, אלא כאחד הקולות הבולטים והנאמנים ביותר שפעלו למען חיזוק הברית בין ירושלים לוושינגטון

השקעתם בבורסה? כך המס על הרווחים יכול לרדת אפילו לאפס

אם חציתם את גיל 60, ייתכן שאתם זכאים לשלם רק 10% על הרווחים בחשבון המסחר שלכם ● גם במוצרים פיננסים אחרים מסתתרות הטבות שעשויות לחסוך סכומים גבוהים ● ומהן הטעויות הנפוצות לקראת הפרישה? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

פרויקט התחדשות עירונית / צילום: Shutterstock

“יביא לטלטלה בשוק”: הוגש ערעור על פסק הדין שעורר סערה בענף ההתחדשות העירונית

בית המשפט המחוזי קבע כי חלוקת תמורות אחידה בין דירות בגדלים שונים אינה שוויונית, וחייב את היזם לשלם דמי איזון לבעלת דירה גדולה ● בעלי הדירות בפרויקט מערערים לעליון ומזהירים מפני השלכות רוחב על ענף ההתחדשות העירונית

לנדמרק מגדל B / הדמיה: ישר אדריכלים

בכמה נמכרה דירה בקומה ה-33 בתל אביב?

שתי עסקאות בוצעו לאחרונה בפרויקט לנדמרק בשרונה: הבניין שבו בוצעו העסקאות נמצא עדיין בבנייה ויכלול שתי קומות מסחר, מעליהן 27 קומות משרדים, ומקומה 31 ואילך - מגורים ● הדירה בקומה ה־33 נמכרה ב־3.85 מיליון שקל, מחיר מהגבוהים באזור