גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

סניף קרפור / צילום: טלי בוגדנובסקי

לקראת מאבק שליטה? המטרה של הנפקת קרפור והדמיון למקרה אל על

מכירה של רבע ממניות קרפור על ידי אלקטרה צריכה, במסגרת הנפקה מתוכננת, צפויה להוביל לשינוי במבנה השליטה ברשת, ואולי אף לכניסת גורם דומיננטי מתחום הקמעונאות ● פעיל בשוק: "קרפור הוגבלה ביכולת הצמיחה שלה עד כה בשל מורכבות בין בעלי המניות"

ChatGPT / אילוסטרציה: Shutterstock

מעכשיו גם אצלנו: הפרסום בצ'אט GPT הגיע לישראל

תשעה חודשים אחרי שהחלה את פיילוט הפרסום בארה"ב, מערכת הפרסום של ChatGPT מתרחבת גם לישראל ● החל מאתמול יכולים מפרסמים להריץ קמפיינים המיועדים לקהל הישראלי, והמודעות ישולבו בשיחות בהתאם להקשר ולכוונת המשתמש ● חברות ישראליות כבר התנסו בפלטפורמה בחו"ל, וכעת השוק המקומי נפתח לסוכנויות ולמותגים

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד בבית הנבחרים בלונדון / צילום: Reuters

בכירי המודיעין בבריטניה הזהירו, אך הממשלה התקדמה עם הסנקציות

דיווח במגזין הבריטי The Spectator: בכירים במערך הדיפלומטי והביטחוני המליצו לממשלה להמתין עד לאחר הבחירות בישראל לפני הטלת הסנקציות • החשש: עימות עם ממשלה זרה יסייע לנתניהו פוליטית, וצעדי הענישה יפגעו גם בשיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל • במערכת הפוליטית הבריטית נטען כי גם שיקולים אלקטורליים בלייבור עמדו ברקע ההחלטה

חברת התעופה השבדית SAS / צילום: Shutterstock

חברת התעופה הודיעה לפני שבועיים שתחזור לישראל. עכשיו היא התחרטה

שבועיים בלבד לאחר שהכריזה על חידוש הקו לתל אביב והגדלת התדירות לארבע טיסות שבועיות, חברת התעופה הסקנדינבית SAS משהה את חזרתה לישראל ומסירה את הטיסות ממערכת ההזמנות ● בחברה טוענים כי "התנאים אינם מתאימים בשלב זה", בעוד שהסיבה למהלך עדיין אינה ברורה ומנוגדת למגמת החזרה של חברות זרות לנתב"ג

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

עם קפיצה של 15%: המניה ששברה שיא והצו'פר למנכ"ל

הבורסה חתמה את היום החזק ביותר שלה מאז הנפקתה ב-2019, אחרי שפרסמה תוכנית אסטרטגית חדשה ● בבורסה ממשיכים להציב יעדי צמיחה שאפתניים, אותם הם צופים כי ישיגו באמצעות המשך הקריצה למשקיעים הזרים והגברת האטרקטיביות שלה עבור המשקיעים המקומיים ● המנכ"ל בן זאב, שחתום על התוכנית, צפוי לקבל מענק שימור של 3.5 מיליון שקל לצד אופציות בשווי של 1.5 מיליון שקל

אחד הפרויקטים של מ.אביב, מרכז בליליוס, אזור התעשייה תלפיות בירושלים / צילום: מצגת החברה

ב־81.4 מיליון שקל: מ. אביב רוכשת את תרחיש ונכנסת לשותפות עם קן התור

מ. אביב תשלם עד 81.4 מיליון שקל עבור רכישת תרחיש וזכויות בפרויקטים של קן התור, ותיכנס לשותפות בצבר התחדשות עירונית הכולל כ־4,430 יחידות דיור בערים מרכזיות, חלקן בשלבי קידום מתקדמים

מטוס F35 / צילום: Shutterstock

לא רק חמקנות משופרת: היכולות שעשויות להיות לסעודיה

הממשל האמריקאי הודיע: מאשרים מכירת 48 מטוסי F35 בעסקת ענק לסעודיה ● העסקה כוללת את מכירת מטוסי הקרב F35 Lightning II וציוד נלווה, ומוערכת ב-24.3 מיליארד דולר ● דיווח ב-CBS: איראן הפילה בימים האחרונים לפחות שני כלי טיס אמריקאים בלתי מאוישים ● עדכונים שוטפים

ג'ון הרינג, מייסד-שותף בקרן Vy Capital / צילום: Reuters

הקרן הסודית מדובאי שהשקיעה במאסק בזמנים הקשים - והתעשרה מהנפקת SpaceX

אלכסנדר טמאס ושותפו ג'ון הרינג הקימו את קרן Vy Capital בדובאי, והפכו למשקיעים מרכזיים בחברות של אילון מאסק ● הקרן מחזיקה כ־3.4% מ-SpaceX, והשקיעה גם ב־ xAI, נוירלינק ו'בורינג קומפני' ● מאז סוף השנה שעברה זינק היקף הנכסים המנוהלים של הקרן מ־27 ל־50 מיליארד דולר, והיא שומרת על פרופיל ציבורי נמוך למרות הצלחותיה

חנות נעלי רוקפורט / צילום: תמר מצפי

אוריג'ינלס תשלם מעל 3 מיליון שקל בעקבות פגיעה ביבוא האישי של רוקפורט

לפי רשות התחרות, היבואנית הרשמית בישראל סייעה לחסימת גישת ישראלים לקנייה באתר האמריקאי של רוקפורט, תוך כדי הפנייתם לאתר המקומי שהיה יקר יותר ● המקרה מצטרף לשורת צעדי אכיפה נגד פגיעה ביבוא המקביל והאישי

דגנית קרמר / צילום: ינאי יחיאלי

חברת התקשורת עברה ידיים וממנה מנכ"לית חדשה

דגנית קרמר מונתה למנכ"לית הוט מובייל ● קרמר, לשעבר משנה למנכ"ל פרטנר ובכירה בקבוצת בזק, תוביל את החברה תחת בעלי השליטה החדשים

קופרה טראמר / צילום: יח''צ

החל מ-226 אלף שקל: הקרוס אובר שמגיע עם מראה קרבי וביצועים משופרים

הרכב מבית פולקסווגן צובר הרבה נקודות זכות על עיצוב אגרסיבי שפונה לקהל צעיר, ותא נוסעים איכותי ומאובזר ● התנהגות הכביש מלוטשת אבל לגרסת הבסיס לא היו מזיקים עוד כמה עשרות כוחות סוס

תל אביב / צילום: Shutterstock

במקום הראשון במזרח התיכון: העיר הישראלית שמטפסת בדירוג העולמי

תל אביב דורגה במקום ה־34 מתוך 1,000 ערים במדד העולמי של Oxford Economics, לאחר שטיפסה 12 מקומות משנה שעברה ● תעשיית הטכנולוגיה, ריבוי הסטארט־אפים ושיעורי ההשכלה הגבוהים בעיר עומדים מאחורי הדירוג, אך מחירי הדיור והמצב הביטחוני מכבידים עליו ● לדירוג התברגו גם חיפה וירושלים, במקומות ה־144 וה־179 בהתאמה

פרויקט נאות גולף בקיסריה / צילום: שלומי יוסף

עם שתי בריכות ומגרש סקווש: בכמה נמכרה דירה בקיסריה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדירה בת 2 חדרים נמצאת בקומפלקס סגור עם שתי בריכות מקורות, חדר כושר, מדשאות, מגרש סקווש ומיני גולף, ושכר הדירה יכול להגיע ל־7,000 שקל בחודש ● המתווכת: "התשואה היפה שמופקת מהדירות בפרויקט גורמת לפופולריות שלו"

שמואל ורשבסקי / צילום: יריב כץ

שמואל ורשבסקי יקבל פרס מפעל חיים מטעם ברנד אקדמי

שמואל ורשבסקי, ממייסדי אדלר חומסקי, יקבל פרס מפעל חיים בתחרות Israel Brand Award על תרומתו רבת־השנים לעולם המיתוג והפרסום ● קמפיין "קו אדום" של בית הנשיא למאבק בחרם ובבריונות זוכה להתגייסות רחבה של חברות וגופים מסחריים, בהובלת AppsFlyer ● וגם: יוניון מוטורס הודיעה על שורת מינויים בכירים, שייכנסו לתוקף בתחילת 2027 ● אירועים ומינויים

כביש חוצה ישראל / צילום: תמר מצפי

הוועדה פסלה את המינוי: חוצה ישראל נותרת ללא מנכ"ל

הוועדה לבדיקת מינויים פסלה את מועמדותו של גיא לויאן למנכ"ל בפועל של חוצה ישראל, בשל ניגוד עניינים הנובע מכהונתו במקביל כיועמ"ש החברה, והותירה אותה ללא מנכ"ל ● הוועדה הציעה לשקול מינוי של אחד מחמשת הסמנכ"לים האחרים, על רקע אי־בהירות בנוגע להסדרת הסמכויות המשפטיות בחברה ● ברקע עומדת אפשרות למיזוג חוצה ישראל עם נתיבי ישראל, שצפוי שלא להתקדם לפני הבחירות

דימות הצטברות חלבונים אצל חולה אלצהיימר. הסריקות הימניות מייצגות מוח של חולה / צילום: ap, Evan Vucci

המנגנון שהסתתר מהחוקרים: פריצת דרך אפשרית בחקר האלצהיימר

מחקר שפורסם מצביע על מנגנון חדש באלצהיימר, שעשוי לאפשר טיפול יעיל גם בשלבים מתקדמים של המחלה ● הגילוי עשוי לתת הזדמנות לפיתוח של תרופות חדשות

יו''ר הפד קווין וורש, במסיבת העיתונאים לאחר העלאת הריבית אמש (ד') / צילום: Reuters, Mehmet Eser / Anadolu

רגע התפנית, והיחסים עם טראמפ: מה מלמדת החלטת הריבית על קווין וורש?

העלאת הריבית בארה"ב מסמנת שינוי כיוון במדיניות של הפד, אך במידה רבה, התפנית האמיתית חלה כבר בנאומו של קווין וורש בג'קסון הול ● העובדה שההחלטה התקבלה פה אחד משדרת מסר ברור לגבי ההמשך - ועלולה להעמיד את יו"ר הפד על מסלול התנגשות עם טראמפ ● אך יש גם סיבות להאמין שבמקרה שלו דברים ייראו אחרת

יובל סמו בקמפיין הפניקס סמארט / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

במונית של אשר, הפניקס סמארט מגיעה לפסגת הפרסומות האהובות של השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי שמקדם את האפליקציה החדשה שזמינה בחמש שפות, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● טרנד ה"מיקרו דרמה" מגיע לבנק מזרחי טפחות, ו"במטבח של קפה ציון" מתברג גבוה בדירוג

מייסדי Mind Security / צילום: אוהד קאב

חברת הסייבר MIND גייסה 72 מיליון דולר לפי שווי של 300 מיליון דולר

החברה הישראלית, שמפתחת מערכת להגנה על מידע ארגוני בעידן ה־ AI, השלימה סבב B בהובלת קרן הסייבר Crosspoint Capital Partners ● לפי גורמים, הסבב בוצע לפי שווי של כ-300 מיליון דולר, ולפי הערכות, היקף ההכנסות השנתיות החוזרות של החברה כבר עומד על סכום בן שמונה ספרות ● מאז הקמתה ב-2023 גייסה MIND יותר מ־112 מיליון דולר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלביט, לוקהיד מרטין, AP

איזו מניה ישראלית החלה לקבל סיקור של גופים בינלאומיים?

איזו מניה ביטחונית ישראלית החלה לקבל השבוע סיקור של גופי השקעות בינלאומיים? ● לפי הלמ"ס, מה קרה למחירי דירות יד שנייה ברבעון השני של השנה? ● וגם: במה הודתה היזמת הישראלית עילית רז, מייסדת ומנכ"לית הסטארט־אפ ג'ונקו? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס