גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

ישיבה בבני ברק (ארכיון גלובס) / צילום: רפי קוץ

האיום של רשות המסים נגד יותר מ־1,000 ישיבות

הרשות שיגרה החודש מכתבי אזהרה לישיבות שנהנות מזיכוי מס בגין תרומות, כשעליהן להצהיר שלא לומדים אצלן משתמטים ולהעביר רשימות תלמידים ותעודות זהות עד 11 באוקטובר ● מוסד לימוד שלא יעמוד בדרישות, הטבתו תישלל מיד: "ירגישו את החיסרון בכיס"

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

כמעט בשיא: המשכנתא הממוצעת של הישראלים ממשיכה לטפס

למרות ההאטה המתמשכת בשוק הדיור, המשכנתא הממוצעת ממשיכה לטפס וביולי הגיעה ל־1.117 מיליון שקל – הנתון השני בגובהו אי פעם ● כ־43% מהמשכנתאות החדשות ניטלו עבור נכסים בשווי של 3 מיליון שקל ומעלה ● גם הלוואות הקבלן נותרו ברמה גבוהה, עם היקף של 1.6 מיליארד שקל, אך חלקן מכלל המשכנתאות דווקא ירד

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

דוחות פוקס: ההכנסות צמחו, הרווח הנקי זינק בחדות

פוקס מציגה צמיחה דו־ספרתית בהכנסות וזינוק של כ-75% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לאחר הפסד של כ-34 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה ● את השיפור הובילה פעילות האופנה, כאשר המכירות במגזר עלו ברבעון במעל 15%

מנכ''ל מודרנה סטפן בנסל / צילום: Reuters, Michael Brochstein

המניה שכמעט כולם הימרו נגדה, והחשבון שהוגש: 5.5 מיליארד דולר

מניית הפארמה שהאנליסטים הימרו נגדה קפצה ב־177% ביום אחד, גררה הפסדים של מיליארדים לשורטיסטים, ואילצה את קרנות הגידור למכור כמה מהמניות הטובות שלהם ● זה קרה בעקבות ניסוי מוצלח בחיסון לסרטן. אבל האם הוא מצדיק עלייה של 30 מיליארד דולר בשווי?

כך נוצרים הפערים בריביות בין הבנקים / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

מאחורי המסלולים: איך מרוויחים הבנקים על המשכנתא שלכם

נתוני בנק ישראל חושפים פערים בריביות ובמסלולי המשכנתאות בין הבנקים הגדולים ● מומחים מסבירים למה הריבית הממוצעת מטעה, איך הבנקים מרוויחים מכל מסלול, ומה באמת קובע את העסקה הטובה ביותר עבור הלקוח

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: דוברות המשטרה.

עקב הפגנות חרדים: חסימות תנועה בכביש 4 ובצירים נוספים

כביש 4 לצפון מחלף אלוף שדה וכביש 4 לדרום מחלף אם המושבות וצירים נוספים נחסמו לתנועה בעקבות מחאת תלמידי הרב צבי פרידמן על העברת עריק חרדי למשטרה הצבאית

אתר SHEIN / צילום: Shutterstock

70% נמחקו מהשווי: שיין מגיעה לבורסת הונג קונג ב־27 מיליארד דולר

ענקית האופנה יוצאת להנפקה בהונג קונג לפי שווי הנמוך בכ־70% משיא השווי שלה ● התשקיף חושף האטה חדה בצמיחה, הפסד ברבעון הראשון, עלייה בעלויות ופיצוי ענק למשקיעים מוקדמים

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אתמול עברו בנתב"ג יותר מ-100 אלף נוסעים. ולא קרה כלום

אחרי הכאוס שנרשם בנתב"ג ביום חמישי האחרון, אתמול עבר בשדה יום עמוס לא פחות – עם 101 אלף נוסעים – דווקא ללא שיבושים חריגים ● זאת למרות טענות ועד העובדים למחסור של מאות עובדים, וברקע תגבור המשמרות בעובדי מטה והנהלה ● כעת העיניים נשואות ליום חמישי הקרוב, שסומן מראש כאחד הימים העמוסים ביותר של אוגוסט

מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

בשוק מתקוממים: למה לרשות התחרות לוקח כשנה לאשר או לפסול עסקה?

בשנה החולפת, הוגשו 205 בקשות למיזוג בין חברות, מתוכן 181 אושרו ● משך הטיפול בממוצע עמד על 48 יום, אך ישנן גם עסקאות שבחינתן נמשכה שנה שלמה ● אחת מהן היא עסקת יוניון והראל שמעוניינת ברכישת חברת כרטיסי האשראי כאל כשברקע נפילת המיזוג בין הראל לישראכרט ● המומחים מזהירים: "יכול ליצור נזק מצטבר למשק" ● רשות התחרות : "במיזוגים מורכבים הבדיקה תמשיך להתבצע לעומק"

בניין הסינרמה בתל אביב (ארכיון גלובס) / צילום: תמר מצפי

יצאו לדרך: מגדלים של 46 קומות במקום אחד האולמות האייקוניים בתל אביב

אחרי דחיות על רקע המלחמה, יוצא לדרך המכרז להתחדשות המתחם שבו פעל אולם ההופעות הוותיק ● בפרויקט ייבנו שטחי מגורים, מסחר, תעסוקה ושטחי ציבור, במגדלים שהגבוה ביניהם יגיע עד 46 קומות. 127 מהדירות לא יימכרו בשוק החופשי

נמל התעופה בחיפה / צילום: Shutterstock

הנתונים המדהימים של השדה בחיפה והאם הוא יכול לסייע לנתב"ג?

הצלחת אייר חיפה להוציא את רוב הטיסות בזמן במקביל לכאוס בנתב"ג, מחזירה את השדה הצפוני למרכז הדיון על עתיד התעופה בישראל עם תוכניות להרחבת הפעילות ● אלא שהמסלול הקצר, המחסור בקרקע והנמל הימי מונעים ממנו להפוך לחלופה של ממש לנתב"ג

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

״הקשות בהיסטוריה״: ארה״ב תציג היום חבילת סנקציות נגד איראן

שר האוצר האמריקאי צפוי להציג היום חבילת סנקציות חדשה נגד טהרן, שאמורה להרחיב דרמטית את הלחץ הכלכלי על המשטר ● וושינגטון מאיימת להעניש חברות, בנקים ומדינות שימשיכו להעביר כסף ● מי על הכוונת ואיך מגיבים באיראן?

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

מעל 100% תשואה בחודשיים: האם וויקס עושה קאמבק?

מניית Wix יותר מהכפילה את שוויה מאז השפל ביוני • חברת הבת Base44 והיזם מאור שלמה הפכו למנוע הצמיחה המרכזי עם ARR של 200 מיליון דולר • וגם: האם קאמבק ה-AI כבר מתומחר במלאו על ידי האנליסטים בוול סטריט?

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

בדיקות הזיהום בשדה דב מתעכבות, ומנהלי הגוש הגדול משנים כיוון

הגרלת הקרקעות בשדה דב נדחתה בשל חשש לזיהום, ובדיקות הקרקע טרם הסתיימו ● מנהלי הגוש הגדול מבקשים לקיים את ההגרלה ולא להמתין חודשים נוספים לתוצאות

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

מבט עולמי: יפן עוברת להתקפה, וארה"ב מציבה אולטימטום לעולם

סין מחזקת את עוצמתה בתחום הבינה המלאכותית, בזמן שארה"ב פועלת למנוע ממנה גישה למשאבים קריטיים ● רשתות הדור השישי (6G) צפויות להיפרס רק ב־2030, אבל כבר מעסיקות את הרגולטורים ● ונקודת המפנה ההיסטורית בגישה הביטחונית של יפן

בינה מלאכותית מוטמעת ברובוט כלב / צילום: ap, Joan Mateu Parra

הקפיצה הגדולה הבאה של הבינה המלאכותית היא אל העולם האמיתי

מהנדסים ומשקיעים מסתערים על "מודלים של העולם", המכונים גם "מודלי פעולה גדולים", בתקווה לחולל בתחום הרובוטיקה את המהפכה ש־ChatGPT חולל בכתיבה ובתכנות

ניתוח חברה: סופווייב / צילום: יח''צ/ אסף לוי

עם דחיפה מהקרדשיאנס: כך הפכה חברת ה"החלום" לתופעה נדירה בבורסה בת"א

חברת האסתטיקה הרפואית שהצטרפה לבורסה בגל ההנפקות של 2021 הפכה, בניגוד לרובן, ליצרנית מזומנים רווחית וצומחת ● עם טכנולוגיה מוגנת פטנט, מודל הכנסות חוזרות ופריסה עולמית, היא שברה את רצף האכזבות שהניב הענף ● האם תנצח גם תחרות גוברת ושינויי רגולציה ● ניתוח חברה

אילוסטרציה: Shutterstock

השיטה השתנתה: כמה נקודות תקבלו על עבירות תנועה?

לאחר שאושרו ע"י ועדת הכלכלה לפני כחודשיים, נכנסו לתוקף התקנות המחילות את שיטת הניקוד גם על הפרות תעבורה מינהליות ● המהלך מגיע לאחר שהחל מפברואר האחרון לא ניתנו נקודות בשורה של עבירות תנועה שהקנס בגינן עומד על 500 שקל, וזאת בשל עניין טכני

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הערכת דיסקונט לקראת עדכון המדדים: דמרי בדרך מחוץ לת"א 35, מניות חדשות יצטרפו לת"א 125

ב-5 בנובמבר ייערך עדכון המדדים בבורסה בת"א, הכולל את יישום פקטור המשקל המדורג למניות עולות ● בדיסקונט ברוקראז' מעריכים: דמרי תרד לת"א 90, דוראל גבולית לכניסה, ואלפא תאו, טלסיס ותדהר בדרך לת"א 125

רקטות חלל, מוצגות בהאיקואו שבמחוז האינאן בדרום סין, היום / צילום: ap, Ng Han Gua

חימוש לוויינים: הלחימה העתידית עשויה להתרחש מחוץ לאטמוספירה

בארה"ב שמים את נושא החלל ההתקפי בראש סדר העדיפויות של וושינגטון, וגם בישראל יש מי ששואף שנהיה מדינה "מובילה בתחום החלל ההתקפי" ● על מי מאיים ראש נפץ גרעיני בחלל, ולמה סין יותר מפחידה את ארה"ב מאשר רוסיה?