גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

אנבידיה זינקה והקפיצה את וול סטריט: נאסד״ק עלה ב־1.4%

S&P 500 עלה ב-0.6% ● שווי השוק של אנבידיה טיפס היום ב-443 מיליארד דולר ● מניות הסייבר זינקו בעקבות הדוחות של קראודסטרייק ואוקטה ● תשואות האג"ח הארוכות עלו ● הלילה הדוח המסקרן של מארוול ● המשקיעים דרוכים לקראת נאומו של יו״ר הפד, קווין וורש מחר שצפוי לספק פרטים על עמדת הבנק המרכזי בנוגע לאינפלציה

קמפיין yellow / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הופ הופ: המותג yellow חוזר לזכורות והאהובות, ומתברג גבוה באהדה

הפרסומת של בנק הפועלים למתחם הג'וניור בנמל ת"א מתברגת גם השבוע בפסגת הזכירות והאהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● וגם: פרידה מפרופ' אבי דגני, מייסד ונשיא גיאוקרטוגרפיה, שהלך השבוע לעולמו

יצחק תשובה / צילום: יונתן בלום

בשליטת יצחק תשובה: מניה "ישראלית" בדרך למדד היוקרתי בלונדון

חברת הפקת הנפט והגז שנמצאת בשליטת קבוצת דלק, עתידה להיכנס בספטמבר למדד פוטסי 100 ● הכניסה למדד צפויה להניב ביקושים של מאות מיליוני שקלים למניה

אימון שליטה ברחפן באונדס / צילום: רמי זרנגר

עם שבעה עובדים חדשים בכל שבוע: הפתרון היצירתי של חברות הרחפנים הצומחות

תעשיית הרחפנים הישראלית גדלה במהירות מסחררת, ובחברות המובילות כבר מדברים על קצב גיוס של לא פחות משבעה עובדים בשבוע ● כדי למלא את השורות הן מקימות בתי ספר פנימיים, שמכשירים חניכים עם ניסיון אפסי באמצעות תוכניות בזק ● הצצה לשער הכניסה החדש לעולם הדיפנס־טק

מכלי גז עירוניים בגרמניה / צילום: Reuters, Michael Nguyen

מחירי הגז בשיא: אחרי קיץ קשה, לאירופה מחכה חורף קשה אפילו יותר

אירופה הקימה מאגרי גז אדירים, במטרה להבטיח אספקה שוטפת לחימום ולאנרגיה בחורף, אך אלו בשפל של קרוב לשני עשורים ● המתיחות במפרץ הפרסי מקשה על היבוא ומקפיצה מחירים ● ויש גם מי שמרוויח

גיל טופז, מנכ''ל משותף אלטשולר שחם אשראי / צילום: רמי זרנגר

"אני לא מזלזל בירידות מחירים של אחוזים בודדים, אבל זה לא 20%"

גיל טופז, מנכ"ל משותף של אלטשולר שחם אשראי, המעניק מימון לקבלנים שנתקעו עם דירות לא מכורות, לא מוטרד מביטולי עסקאות: "אלה ספקולנטים שמהווים לא יותר מ־15% מהשוק"

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל חשפה: 250 סגני נשיא עזבו או פוטרו השנה

סמנכ"ל הכספים של אינטל, דיוויד זינסנר, חשף בוועידת הטכנולוגיה של דויטשה בנק את מהלכי ההבראה העמוקים של המנכ"ל ליפ-בו טאן ● מספר שכבות הנהלת הביניים נחתך בחצי, וצומצמו כ-250 סגני נשיא כדי להילחם בבירוקרטיה ולהאיץ פיתוח מוצרים ● זינסנר מעריך: המעבר לסוכני AI יגדיל פי 6 את הביקוש למעבדי הליבה (CPU) של החברה

פרופ' חיים סומפולינסקי / צילום: Kris Knipp - Harvard

לפיזיקאי שהפך לחוקר מוח מוביל יש חדשות רעות בשבילכם: אין דבר כזה רצון חופשי

פרופ' חיים סומפולינסקי, שזכה לאחרונה בפרס דיראק היוקרתי, הוא מהראשונים בעולם שחיברו בין פיזיקה, רשתות נוירונים ממוחשבות וחקר המוח האנושי ● כעת הוא משתמש בבינה מלאכותית כדי להבין זיכרון, תודעה ואקראיות ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה מוסר וערכים הם חלק מהפיזיקה שלנו, ומדבר על הקשר בין הבית החרדי והמדעי שבו גדל לעיסוק שלו בשאלות הגדולות של הקיום

זום גלובלי / צילומים: AP - Jeff Chiu, Alex Brandon, J. Scott Applewhite

קורבן מלחמת המכסים בין קנדה לארה"ב - והנקמה של טראמפ

מלחמת המכסים בין ארה"ב לקנדה מאיימת לייקר את סל המוצרים האמריקאי • מנכ"ל מטא רוכש אחוזה גותית בת 200 שנה באירלנד ● באוקראינה מעניקים למאסק "אות החירות" ● ובקהיר נרשם ניצחון משפטי דרמטי שמטלטל את השריעה ● זום גלובלי

צילום: Shutterstock

שווייץ תשקיע למעלה ממיליארד פרנק לרכישת מערכות הגנה אווירית

התקיפות של ישראל וארה"ב לא הצליחו לעצור את תנופת הייצור הביטחוני באיראן, שלטענתה אף שילשה את הקצב ● במקביל טייוואן פותחת את הארנק מול האיום הסיני, ושוויץ חוששת להישאר בלי הגנה אווירית בעולם שבו הביקוש למערכות דיפנס רק הולך וגדל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל של ''פולקסווגן'' / צילום: Reuters, IMAGO/Swaantje Hehmann

מפעל פולקסווגן בסכנת סגירה. הפתרון עשוי להגיע מישראל

כותרות העיתונים בעולם: הכטב"ם האיראני "ששינה את פני המלחמה המודרנית" נשען על רכיבים מסין ועולה כ־20 אלף דולר בלבד; בגרמניה בוחנים לייצר חלקים לכיפת ברזל במפעל של פולקסווגן שנמצא בסכנת סגירה; ובארה"ב הכריזו על הארגון הבריטי Palestine Action כארגון טרור ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

מרכז אנבידיה במבוא כרמל / צילום: אסף גלעד

הרחק מעל כולן: ההכנסות של אנבידיה ישראל יכו אתכם בתדהמה

למרות שאנבידיה הפסיקה לחשוף בנפרד את הכנסות חטיבת התקשורת הישראלית, נתונים שנחשפו בשיחת המשקיעים מצביעים על מכירות של כ־17.5 מיליארד דולר ברבעון השני ● הפעילות שמבוססת על טכנולוגיות מלאנוקס, ממשיכה להוות כ־18% מהכנסות החברה ולתרום באופן משמעותי לצמיחת המשק הישראלי

התרופה רסונוק (Rasonque) לטיפול בסרטן לבלב גרורתי / צילום: ap

תרופה חדשה לסרטן הלבלב הקפיצה את שווי החברה קטנה - מה עוד בצנרת שלה?

ה-FDA אישר את רסונוק של Revolution Medicines לטיפול בסרטן לבלב גרורתי, לאחר שהתרופה כמעט הכפילה את ההישרדות החציונית של המטופלים • מניית החברה זינקה ב־477% בשנה והיא כבר נסחרת לפי שווי של 46 מיליארד דולר • אבל הסיפור הגדול עשוי להיות הטכנולוגיה, שאותה החברה מנסה ליישם גם בסוגי סרטן נוספים

ביטלו דירה מ''סיבות כלכליות'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מרוויחים 60 אלף שקל בחודש וביטלו רכישת דירה "מסיבות כלכליות"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● תופעת ביטולי העסקאות מעוררת בחודשים האחרונים עניין גובר, על רקע העלייה במספר העסקאות שמבוטלות לאחר חתימת חוזה ● על פי ניתוח שפרסמה סגנית הכלכלן הראשי של משרד האוצר, כחמישית מהמבטלים בשל "סיבות כלכליות" - השתכרו בממוצע בכ-60 אלף שקל לחודש ● מה עומד מאחורי התופעה?

מסעדת סבא גבטו בבאר שבע / צילום: אילן זגדון

אלפי עובדים מסרי לנקה בדרך למסעדות? זה מה שחושבת רותי ברודו

העובדים הפלסטינים כבר לא כאן והענף רחוק מלהתאושש ● המסעדן אילן זגדון אומר בריאיון לגלובס כי קידם מול שר האוצר סמוטריץ' מתווה שיביא עוד אלפי עובדים זרים: "המסעדנים הכי טובים הפכו לשוטפי כלים" ● אבל לא כולם מתרשמים: "זו בדיחה. זה אפילו לא פלסטר", אומר המסעדן ברנרדו בלחוביץ'

רגולציית הגנת הסייבר מתהדקת / אילוסטרציה: Shutterstock

35 אלף דולר בסין, 220 אלף שקל בישראל: הרכבים החדשים שבדרך לישראל

משרד התחבורה צפוי לפרסם בקרוב הנחיות חדשות ליבואני הרכב ולמוסכים, על רקע העלייה באיומי הסייבר והחשש מהמידע שכלי רכב חכמים מעבירים לשרתים בחו"ל ● במקביל, יבואני הרכב נערכים לגל נוסף של דגמים חשמליים מסין, בהם דגמי פרימיום של Voyah, Denza, XPENG וזיקר ● וגם: יונדאי טוסון פלאג־אין הושק בישראל ● השבוע בענף הרכב

הרמטכ''ל אייל זמיר (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

“הקופה ריקה, מוכנות צה"ל נפגעת”: האזהרה החריגה של הרמטכ”ל

הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר בהערכת מצב הבוקר כי המחסור בתקציב פוגע במוכנות צה"ל, שנמצא בכוננות גבוהה ● הדברים מגיעים על רקע הכוונה לפרוץ שוב את תקציב המדינה ולהוסיף עשרות מיליארדי שקלים לביטחון, בין היתר לרכש מיידי של אמצעי לחימה ● המהלך, בעיצומה של תקופת בחירות, עלול להגדיל את הגירעון ולהכביד על הממשלה הבאה

השוק לא מתאושש, אלא הולך אחורה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הקיץ הקשה של שוק הנדל"ן: מכירות הדירות נחלשו עוד יותר

דוחות יזמיות המגורים ברבעון השני הציגו עלייה מתונה במכירות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך נתונים עדכניים מחודשי הקיץ מלמדים כי הביקושים שוב דועכים ● הסיבות וההערכות: מתי התמונה תשתנה?

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

אנבידיה משיקה מרכז בכפ"ס ומעלה שאלה: למה להתרחב למקומות קטנים

אנבידיה תשכור עד 4 מגוואט בחוות השרתים סרברז בכפר סבא, בעסקה שצפויה להניב לשותפות של רני צים וקרדן־גבע 8 עד 18 מיליון שקל בשנה ● החווה, שפועלת כיום בקיבולת של 20 מגוואט, מתכננת להתרחב ל־200 מגוואט על רקע המחסור בחוות שרתים זמינות והקפאת חיבורי חוות חדשות לרשת החשמל

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

עובר בשלום, בינתיים: כ-98 אלף נוסעים צפויים לעבור היום בנתב"ג

אחרי הכאוס בשבוע שעבר והתחזיות ליותר מ-100 אלף נוסעים ביום, הפעילות בנתב"ג נמשכת היום בשקט יחסי ● ביממה האחרונה אף נרשם שיפור בזמני ההמראות והנחיתות