גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון נתן אור ירוק לסעד חריג שהקפיא נכסים בחו"ל של נושא משרה

בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דין שנתן "צו מרווה" כללי המקפיא את רכושו של נושא משרה שיש לו נכסים בחו"ל, המוגבל לסכום של 17 מיליון שקל ● "צו מרווה" הוא סעד זמני חריג, אישי, שמעולם לא נעשה בו שימוש בישראל בסכסוך עסקי

מליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הדיל מתקדם - הכנסת אישרה את חוק יסוד: לימוד תורה

חוק יסוד: לימוד תורה יעניק ללומדי התורה מעמד מיוחד • לפי הצעת החוק, לימוד תורה יוגדר ערך יסוד • משפטנים מזהירים: במצב של התנגשות בין זכויות משרתים ולומדי תורה, יתועדפו לומדי תורה

הקרבות שהתחוללו בכבישים ב-7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

יום האלף ל-7 באוקטובר: ההישגים, האיומים שנשארו ומה שווים ההסכמים שנחתמו

1,000 ימים למלחמה ויעדי המערכה עדיין לא הושלמו והאיומים עוד לא הוסרו במלואם ● דיווח באיראן: הסתיימו השיחות עם המתווכים הפקיסטנים והקטארים בדוחא ● סגן שר החוץ האיראני: הוחלט בפגישה עם קטאר כי חלק מן הנכסים הקפואים בשווי 6 מיליארד דולר ישומשו לרכישת סחורות בהתאם לצרכיה של איראן ● עדכונים שוטפים

דריו אמודיי מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Don Feria

בועת ה-AI המטרידה: מה באמת הביא לדחיית הנפקות אנתרופיק ו-OpenAI

ההוצאות וההפסדים של ענקיות הבינה המלאכותית צפויים רק לגדול ● המשקיעים חוששים: הלקוחות לא יצליחו לייצר מהטכנולוגיה היקרה מספיק הכנסות כדי להצדיק את השקעות העתק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

לראשונה: ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון

עובדי ענף ההייטק בישראל תמיד היו נחשבים ליקרים יותר מעמיתיהם בהודו או במזרח אירופה ● צניחת הדולר מעמיקה את הפער - ואף מובילה לכך שהאמריקאים מרוויחים פחות מהישראלים ● על כן, לפי סקר חדש, 58% מחברות הצמיחה בוחרות להקפיא או להאט גיוסים בארץ

גווינת' פאלטרו בקמפיין לאביב מליסרון; עידן עמדי בצילומים לדמרי; גור שלף בקמפיין של ויתניה / צילום: צילום מסך מיוטיוב, מיכה לובטון, אלעד אדרי אליוס

הכל כדי למכור: תקציבי הפרסום של חברות הבנייה בזינוק

המשבר בענף הנדל"ן הוביל לזינוק משמעותי בהוצאות השיווק של חברות הנדל"ן, ותקציבי הפרסום של השחקניות הגדולות קפצו בעשרות אחוזים, וחלקם אף יותר מהכפילו את עצמם ● אך האם באמת הסלבריטאים יקדמו את המכירות באתרים? ● "למיתוג יש תפקיד חשוב, אך הוא אינו מסוגל לבדו להפוך את המגמה"

מה עשו קרנות הגידור? / אילוסטרציה: Shutterstock

עם תשואה ממוצעת של 11%: קרנות הגידור היכו את המדד. מי בראש?

מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי קרן חצבים לונג מובילה עם תשואה של 17% ונוקד עם שתי קרנות בתשואה גבוהה של 13% ● קרן ספרה לונג שהוקמה רק אשתקד הציגה את התשואה הגבוהה ביותר במחצית - 35%, יותר מפי 3 מהממוצע ומובילה גם באג"ח ● לאחר שאשתקד פיגרו קרנות הגידור (בממוצע) אחר תשואת מדד ת"א 125, הן עקפו אותו מתחילת 2026

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת יום המסחר

בורסת ת"א תיפתח היום לאחר שאתמול ננעלה בעליות ● מפולת השבבים מוול סטריט מתפשטת גם לשווקי אסיה ● תשואות האג"ח בארה"ב עולות לאחר שיו"ר הפד, וורש, הצהיר: "המחירים גבוהים מדי" ● מחירי הנפט קורסים לשפל, השוק מהמר על הפסקת האש של טראמפ ● משנת וורש והמבחן של וול סטריט: שוק התעסוקה האמריקאי מגיע לנקודת רתיחה ● וגם: למה בוול סטריט מעריכים שסקטור החלל והביטחון עומד לזנק ב-60%? ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock, PIC SNIPE

אחרי מינוי של 70 שופטים, כ-26 שופטים ורשמים מונו לבתי משפט השלום

סבב נוסף של מינוי שופטים ורשמים לבתי המשפט השלום התקיים היום, לאחר שבתחילת השבוע מונו כ-70 שופטים ● בכך השלימה הוועדה לבחירת שופטים את בחירתם של 290 שופטים ורשמים בכירים בקדנציה זו, המהווים למעלה מ-30% מכלל השופטים בישראל ● לבתי משפט השלום מרכז ות"א לא מונו שופטים

פרויקט טבנקין / הדמיה: משה צור אדריכלים

גבעתיים: המגדל שחנן מור נאלץ לוותר עליו אושר להפקדה

קרן ריאליטי, שנכנסה בנעליו של חנן מור בגלל הלוואה שנתנה לו, קידמה מגדל בן 45 קומות ● 3,575 דירות חדשות ייבנו במודיעין, תוכנית להקמת שכונת המעיינות הופקדה בוועדה המחוזית מרכז ● אמפא רוכשת 49% מהזכויות בשני פרויקטי התחדשות עירונית של בוני התיכון תמורת כ-78 מיליון שקל ● 10,000 דירות חדשות ייבנו בכפר יונה, במסגרת הסכם גג בין משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר והעירייה ● חדשות השבוע בנדל"ן

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

התחזית הקודרת של קרן המטבע על ישראל: הגירעון יחרוג בהרבה, החוב יזנק

קרן המטבע הבינלאומית צופה שהגירעון הממשלתי יעמוד השנה על 5.3%, בהרבה מעל זה שנקוב בתקציב המדינה ● יחס החוב-תוצר לזנק לכ-74% בתוך ארבע שנים בשל הוצאות הביטחון הגבוהות ● וגם, החשיפה של הבנקים לנדל"ן מהווה סיכון, במיוחד על רקע החלשות בענף

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

ההייטק הישראלי גייס 7.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026, מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת

דוח חדש של לאומיטק ו-ivc מראה כי חברות ההייטק הישראליות גייסו במחצית הראשונה של 2026 כ־7.6 מיליארד דולר, עלייה של 52% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● הסייבר ממשיך להוביל את הגיוסים, תחומי הדיפנס־טק והקוונטום ממשיכים לצמוח, אך עיקר ההון זורם למספר קטן יותר של חברות גדולות, בעוד שהחברות הצעירות מתקשות לגייס

הבורסה בתל אביב \ צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחרי שאיבד 6% מתחילת השנה, מרבית המומחים בטוחים: זה הסקטור שחשוב להיות בו

חודש יוני בבורסה המקומית היה החלש ביותר זה כשנתיים וחצי, וכתוצאה נמחק היתרון בתשואות שממנו נהנו המדדים המקומיים מול וול סטריט ● ועדיין: רווח דו-ספרתי למשקיעים בסיכום המחצית, בהובלת מניות האנרגיה והשבבים ● מנהלי השקעות חלוקים לגבי כיוון השוק

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק רושמת את "תמלוג העל" שלה למסחר החל מ-13 ביולי

תמלוג העל של קבוצת דלק ממאגר לווייתן, שיחולק למשקיעיה כדיבידנק בעין, יירשם למסחר ב-13 ביולי ● מטרת המהלך היא להציף ערך שהיה "נסתר" למשקיעים עד כה, ולהוציא ממאזן החברה התחייבויות שקבוצת דלק שיעבדה עבורן את התמלוג

פטריק דרהי, אבי לוי, נבות בר / צילום: יח''צ, שלומי יוסף,AP- Ian Langsdon

רכישת הוט מובייל: הבעלים החדשים יביאו "מהבית" רק כחצי מיליארד שקל

נחתמה העסקה לרכישת חברת הסלולר תמורת 1.2 מיליארד שקל ע"י קבוצת דלק ישראל־קיסטון־לאומי ● לראשונה נחשפים נתוני הוט מובייל, שמציגה שיפור בתוצאות ברבעון הראשון ורווח נקי של 23 מיליון שקל ● נציגת הרוכשים: השבחת החברה לא תגיע מעליית מחירים

הציבור מסתער על מסלול המניות בפנסיה. כך זה לא יהפוך לטעות יקרה

המעבר האקטיבי למסלולי המניות זינק, ובצדק: פער התשואה לאורך זמן שווה מאות אלפי שקלים בצבירה ● אלא שהתשואה העודפת מגיעה עם תנודתיות חדה וירידות שצריך לדעת להכיל ● מהו ההבדל האמיתי בהרכב התיקים, ואיך תדעו איזה מסלול הוא הנכון עבורכם?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהצגת הרפורמה להקמת חשבון השקעה (ארביטראז'), היום (ד') / צילום: לע''מ

מהפכת החיסכון של האוצר: הבנקים הגדולים יישארו בחוץ ב-3 השנים הראשונות

באוצר מציגים את הדוח הסופי של "ועדת ארביטראז'" - מהלך שנועד לרכז בפלטפורמה אחת שלל מוצרי חיסכון תוך השוואת תנאי המיסוי: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות ● כפי שפורסם בגלובס, תיקבע תקרת פטור קשיחה ומצרפית של 200 אלף שקל לכלל מוצרי החיסכון

עדנה ארבל ז''ל / צילום: הרשות השופטת

עדנה ארבל, שופטת בית המשפט העליון בדימוס, נפטרה בגיל 82

ארבל כיהנה במשך יותר מארבעה עשורים בשירות הציבורי, מפרקליטות מחוז המרכז ועד לבית המשפט העליון ● במהלך הקריירה שימשה כפרקליטת המדינה, ממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה, והייתה מעורבת בכמה מהפרשות והוועדות הבולטות בתולדות מערכת המשפט בישראל

תאגיד השידור הציבורי ''כאן'' / צילום: שלומי יוסף

במקום רצועת האקטואליה: בתאגיד בוחנים שידור שעשועון טריוויה בשעה 19:00

ב"כאן 11" בוחנים אפשרות להחלפת רצועת האקטואליה בשעה 19:00 בשעשועון טריוויה לכל המשפחה בהנחיית שלמור שטרוזמן ● המהלך נועד לבחון האם תוכן בידורי יוכל להרחיב את קהל הצופים בשעת הפרה-פריים

יו''ר ביחד נפתלי בנט. פרסום ברשתות החברתיות, 24.06.26 / צילום: רפי קוץ

כמה השתפרו לימודי המתמטיקה בתקופת בנט?

נפתלי בנט התגאה במהפכה שעשה בלימודי המתמטקיה בפריפריה ● אלא שהוא נקב בנתון שמנופח פי עשרה ממה שקרה בפועל ● המשרוקית של גלובס