גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לקוחות לאומי קיבלו סמס בהפתעה: 700 שקל בדרך לחשבון הבנק שלכם. מי בזכאים?

הבנק יעניק 700 שקל לחלק ניכר מלקוחותיו, לאחר שעשה מהלך דומה באוקטובר האחרון ● זאת, במסגרת מתווה ההטבות שיזם בנק ישראל, ובו נדרשו חמשת הבנקים הגדולים לחלק לציבור הטבות בסך מצרפי של שלושה מיליארד שקל ● בין תנאי הזכאות: העברת משכורת של לפחות 5,000 שקל בממוצע

מייסדי חברת אקטיבפנס (נועם שוורץ, אייל דיקן, יפתח אור ואלון פורת) / צילום: גדי סיארה

הסטארט-אפ הישראלי שעשה שינוי כיוון והפך לחומת המגן של אנתרופיק

חמש שנים אחרי שנכנסה לרשימת הסטארט–אפים המבטיחים של גלובס, אקטיבפנס, ששמה לעצמה מטרה להפוך את האינטרנט לבטוח יותר גילתה שהבינה המלאכותית משנה לחלוטין את השוק שלה ● הפעילות והלקוחות השתנו, ובחברה הבינו שגם השם הישן לא מתאים והפכו לאליס ● מחר, במסגרת כנס TECH IL ייחשפו "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" של גלובס

שיגור לווין של SPACEX / צילום: SPACEX

בשיתוף SpaceX: דלויט נכנסת לעסקי החלל

פירמת הייעוץ דלויט נכנסת לתחום החלל עם שיגור לווייני AI בשיתוף SpaceX, במהלך שממחיש כיצד גבולות הפעילות של חברות השירותים המקצועיים ממשיכים להתרחב ● בכנס לשכת רואי החשבון דנו בהשפעת הבינה המלאכותית על המשק הישראלי ● וגם: פמינה חוזרת לעבוד עם משרד פרסום ופלפוט משיקה שיתוף פעולה עם נטפליקס ● אירועים ומינויים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שמבקרת את ישראל בחריפות, אבל מייצאת אליה שבבים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המשטר האיראני סבור שהוא יציב יותר משהיה לפני המלחמה, אירלנד מבקרת את ישראל ובמקביל מכפילה את יצוא השבבים אליה, והמטרה החדשה בספרד: פעילות כימיקלים לישראל (ICL) ● כותרות העיתונים בעולם

אלי כליף, סמנכ''ל הכספים הגלובלי וחבר ההנהלה הבכירה של טבע מהענקת הפרס מטעם פורום ה-CFO בישראל / צילום: איגור וייזנר

המניה זינקה ב-60%, הסמנכ"ל מכר מניות ב-62 מיליון שקל

אלי כליף, סמנכ"ל הכספים של חברת טבע, מכר בחודשים האחרונים ב"מכירה עיוורת" מניות בהיקף של כ-62 מיליון שקל ● בחודשים האחרונים גם מנכ"ל החברה ריצ'רד פרנסיס מכר מניות ב-95 מיליון שקל ● מניית טבע זינקה בכמעט 60% בשנה האחרונה

פרופ' אבי שמחון. יצירתי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

מסתמן: הגבלות על פעילות חוות השרתים במרכז הארץ

במשרדי האוצר והאנרגיה מציעים הגבלות שנועדו למנוע עומס–יתר על רשת החשמל בישראל ● חוות שרתים הן תשתית קריטית עבור מהפכת הבינה המלאכותית, אך הן מוגבלות בכל העולם על ידי מחיר החשמל

כנס TECH IL יוצא לדרך: איך ה-AI משנה את ההייטק ומה עושים עם הדולר?

הכנס יתמקד באתגרים של תעשיית ההייטק הישראלי, לצד האקזיטים הגדולים בסייבר והפריחה של הדיפנס טק ● בין המשתתפים: עמי לוטבק ממייסדי וויז, שלמה קרמר, ליעד אגמון, מיכל ברוורמן בלומנשטיק ואייל פרוינד מ-ESOP ● וגם: חשיפת רשימת "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" של גלובס

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מכה לשר קרעי: החלטת בג"ץ תאפשר את אישור עסקת רשת 13

המשמעות של צו הביניים שניתן על ידי בג"ץ, היא שהמועצה היוצאת היא זו שתמשיך לכהן ותוכל לבחון את עסקת רשת 13 ● חלקו הדרמטי ביותר של הצו נוגע להתנהלות השר קרעי וחברי המועצה שבחרו להתפטר בשבועות האחרונים

חברת החשמל / צילום: איל יצהר

חברת החשמל בראש, ומי בתחתית? סקר השירות של מבקר המדינה

7 גופים ממשלתיים דורגו בסקר השירות של מבקר המדינה ● רוב הגופים הצליחו לשפר את השירות בשנה החולפת, משרד התחבורה הידרדר ● מבקר המדינה: "חובה על משרתי הציבור להעניק שירות מיטבי, יעיל ומסביר פנים לכל אדם"

ליעד אגמון בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

ליעד אגמון: "אני לא שוכר ג׳וניורים. שוליית מתכנת עם 35 אלף שקל בחודש ותן ביס"

היזם ומנכ"ל סאנסיי סיפר היום בכנס TECH IL של גלובס על החברה החדשה שהקים, על השפעות ה-AI על תעשיית ההייטק וגם איך הוא בוחר את מי להעסיק ● "אני לא שוכר אנשים צעירים. ג'וניורים צריכים הכוונה, וזה לוקח תשומת לב ממישהו מנוסה"

מיליארדי דולרים מוקפאים על ידי ממשל ארה''ב / צילום: ap, Vahid Salemi

היכן מוחזקים מיליארדי הדולרים המוקפאים של איראן?

ארה"ב מנעה ממדינות שונות להעביר תשלומים עבור רכישות נפט מאיראן ● כעת טהרן דורשת לקבל את הכסף בחזרה כתנאי לסיום קבוע של המלחמה

פאנל ''בין קלוד לשער הדולר: האם ההייטק הישראלי ימשיך לצמוח ב-2026?'' בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

"מתכנתים שמרוויחים מיליון שקל בחודש": איך ייראה ההייטק הישראלי בעקבות מהפכת ה-AI?

בפאנל מורחב של יזמים ומשקיעים שנערך בכנס TECH IL של גלובס, ניסו המשתתפים להעריך איך ייראה שוק ההייטק הישראלי בעקבות מהפכת ה-AI, מי יהיו המרוויחים הגדולים, ומה המדינה יכולה לעשות כדי לשמר את מעמדה בתחום: "לא מאוחר מדי להקים עוד אנתרופיק"

עמי לוטבק בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

עמי לוטבק, ממייסדי וויז: "אני עדיין קם בבוקר, לוקח רכבת ומנסה לשנות את עולם הסקיוריטי"

מייסד וויז עמי לוטבק סבור כי עידן ה־AI מחייב ארגונים וחברות סייבר לחשב מסלול מחדש: "כל מה שעשינו עד היום צריך להשתנות" ● בכנס TECH IL של גלובס הוא סיפר כיצד ג’מיני השפיעה על ההחלטה להימכר לגוגל, מדוע מודלי AI הפכו לתשתית קריטית, ולמה דווקא היום קל יותר להקים סטארט־אפ וקשה יותר להצליח בו

אתר בנייה למגורים / צילום: Shutterstock

מכה נוספת ליזמי הנדל"ן: מדד תשומות הבנייה לא עוצר

הדולר נחלש, האינפלציה הכללית מתקררת, אולם מדד תשומות הבנייה למגורים המשיך לטפס והוסיף 0.6% גם במאי ● הסיבה המרכזית: התייקרות חדה בשכר העבודה, שמקזזת את השפעת היבוא הזול ● העליות לאו דווקא מורגשות בכיס של רוכשי הדירות, אבל הצרות של היזמים יכולות להתגלגל בחזרה אליהם

יהודה אליהו, מנכ''ל רמ''י החדש / צילום: תמונה פרטית

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

בג"ץ דן היום בשלוש עתירות שהוגשו נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ● בין היתר נטען כי המינוי נגוע בניגוד עניינים בשל הקשר של אליהו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● השופטים ציינו בדיון כי נפלו קשיים בהליך המינוי ● הדיון הבא נקבע ל-1 ביולי

הילה זיגמן, שותפה מנהלת בקרן סייברסטארטס, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

הילה זיגמן, שותפה בקרן סייברסטארטס: "אנו בנקודה שבה הטכנולוגיה משנה בו-זמנית את ההגנה ואת ההתקפה"

הילה זיגמן, שותפה מנהלת בקרן סייברסטארטס, תיארה בכנס TECH IL של גלובס את הקשיים שיוצרת הבינה המלאכותית ליזמים בתחום הסייבר: "קטגוריה שלא מזהים אותה בשנייה הנכונה – קשה להיכנס אליה אחר-כך" ● לנוכח השינויים המהירים בטכנולוגיה, היא הציעה ליזמים להסתפק בתחזיות לחצי שנה קדימה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

אוקראינה תמורת הורמוז? תמימות דעים מפתיעה בין טראמפ לאירופה בפסגת ה-G7

היו מי שהעריכו כי מאחורי הקלעים של ה-G7 התרקמה עסקת "אוקראינה תמורת הורמוז" ● טראמפ לא ידרוש יותר מדי מאוקראינה, ימשיך לאפשר לאירופאים לקנות נשק אמריקאי בעשרות מיליארדים לחימושה, ובתמורה האירופים יסייעו לו "לנקות" את הבלגן במפרץ הפרסי

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

טראמפ: איראן צריכה להחזיק בטילים בליסטיים, גם לאחרים יש

ארה"ב ואיראן דנות באפשרות להקדים את החתימה על מזכר ההבנות להלילה ● חמישה לוחמי צה"ל נפצעו משני רחפני נפץ בדרום לבנון, אחד במצב קשה ● הסכמות מפתיעות: המתווה המסתמן של טראמפ ואירופה נגד פוטין ואיראן ● בישראל חוששים ממריחת הזמן, המודיעין הועבר: "ח'אמנאי לא מכוון לעסקה סופית" ● עדכונים שוטפים

לכאן לא באים לנוח: בעלי ההון גילו את מלונות הלונג'ביטי

מטיפולי תאי גזע לתמהיל חיידקי המעי, מלונות יוקרה ברחבי העולם מציעים בדיקות מקיפות ותוכנית טיפולים להאטת ההזדקנות ● האם באמת אפשר להשיג תוצאות בפרק זמן קצר? ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש 

מימין: ליעד אגמון, עמי לוטבק, שלמה קרמר / צילום: ניב קנטור

הווידוי של ליעד אגמון, התוכנית של שלמה קרמר, והחזון של עמי לוטבק: כל הכותרות מכנס TECH IL

כנס TECH IL של גלובס אירח את השמות הבולטים בהייטק הישראלי ● שלמה קרמר הבטיח להנפיק את הבייבי, ליעד אגמון סיפר שנמאס לו למכור לגברים לבנים בני 50, ועמי לוטבק חשף כיצד ג'מיני השפיעה על ההחלטה למכור את וויז לגוגל ● וגם: פרויקט "עשרת הסטארט־אפים המבטיחים" - מחר באתר גלובס