גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

"המכירה הגדולה מאז הקורונה": החודש שטלטל את הבורסות מסביב לעולם

חודש יולי בבורסות ברחבי העולם אופיין בירידות חדות אותן הובילו מניות הטכנולוגיה, ובפרט סקטור השבבים, שצנח בשיעור דו־ספרתי ● אל החששות מפני התפתחות בועה בתחום ה-AI הצטרפה ההסלמה במזרח התיכון והעלייה המחודשת במחירי הנפט ● גלובס עושה סדר במגמות המסחר שהזיזו את השווקים

RISHO מתחם האלף / צילום: צילומים והדמיות: View point ,Totem 3d animation, איל תגר, אתר החברה, יניר אלמליח

אלקטרה צריכה נכנסת למתחם האלף: תשכור מספר קומות מהפניקס ומאשטרום

המשטרה סגרה שני אתרי בנייה של חברה קבלנית לאחר טענות כי המשיכה בעבודה למרות שרישיונה הותלה. חמישה מעורבים נחקרו ● עיריית ת"א תעביר את החוף הנפרד (חוף הדתיים) לצפון העיר ● קבוצת BST, יחד עם הפניקס ומנורה מבטחים, השלימה עסקה לרכישת מאות דירות בקנדה התמורה ל-332 מיליון שקל ● חדשות השבוע בנדל"ן

זום גלובלי / צילומים: רויטרס - IMAGO/piemags, שאטרסטוק, AP

לקראת הסלמה? עסקת הנשק החשאית בין איראן לסין

סין שולחת מאות משגרי טילים לאיראן, ברקע ההסלמה ● טראמפ אוסר על יבוא רובוטים דמויי אדם בעיתוי רגיש ● והסיוט הקנדי שנמשך 20 שנה הסתיים ● זום גלובלי

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

ועדת הריכוזיות המליצה: לא לאשר לשפיר לרכוש את בית הזיקוק באשדוד

חברי ועדת הריכוזיות המליצו נגד הרכישה, בטענה שהיא תגדיל את הריכוזיות יתר על המידה, משום שבז"א בעצמה היא גורם ריכוזי השולט בכ-40% מאספקת הדלק והגפ"ם (גז בישול) בישראל ● יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון היה בדעת מיעוט

מהגרים חוצים את הגבול ממרוקו אל המובלעת הספרדית סאוטה / צילום: ap, Antonio Sempere

הצעד החריג של איטליה בעקבות כאוס המהגרים בספרד

איטליה הודיעה כי היא משעה את הסכם התנועה החופשית מול ספרד באופן מיידי ● זאת לאחר שרבבות חצו בתוך שעות את הגבול ממרוקו למובלעת הספרדית סאוטה, המוקפת בשטח מרוקו ● ברקע: שינויים במדיניות ההגירה ופסיקה מקלה של בית המשפט העליון

בראנץ' בלוטם דרעי ביסטרו בייקרי / צילום: נוי דבורה

עם קינוח שהוא הומאז' למנגו סטיקי רייס: הביסטרו בגליל ששווה לעצור בו

בתוך היישוב שכניה פגשנו אנשים שמגשימים חלומות ● הייטקיסט שבונה גיטרות חשמליות, צלם שחוגג במעבדת ליקרים צבעונית ושף שמציג מנעד מפתיע של טעמים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ: ישראל מרוצה, אף אחד לא חשב שחמאס יפורק מנשקו

הנשיא התייחס לפרטי ההסכם לעזה: "זה צעד גדול למזרח התיכון" ● דיווח: נתניהו לא יתנגד להסכם, לא צפויה נסיגה לפני הבחירות ● במקביל: איראן טוענת שתקפה בכטב"מים בסיסים אמריקאיים בכווית, צה"ל השמיד מנהרות בבופור, וההסכם בקהיר צפוי להיחתם בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

חיילים אוקראינים מפעילים כטב''מים בשליטה מרחוק, השבוע / צילום: ap, Andrii Marienko

אוקראינה הצליחה לפתח בשלושה חודשים מיירט לכטב"מים מאיראן

אוקראינה חשפה מיירט חדש שפותח בתוך שלושה חודשים בלבד כדי להתמודד עם כטב"מי השאהד הרוסיים ● ארה"ב חוזרת לרכוש מיירטי פטריוט מדור ישן בשל מחסור במלאים ● וטורקיה מבקשת סיוע אמריקאי לפיתוח מטוס הקרב קאאן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מייסדי Qedma. מימין: פרופ' דורית אהרונוב, ד''ר אסיף סיני ופרופ' נתנאל לינדנר / צילום: אייל טואג

פריצת דרך: IBM השיגה "יתרון קוונטי" בעזרת חברה ישראלית

בעזרת התוכנה והאלגוריתמים של החברה הישראלית Qedma, הצליחה IBM להתעלות באמצעות המחשב הקוונטי שלה על ביצועי מחשב-העל החזק בעולם בעל 700 אלף מעבדי ליבה, ולבצע ניסוי מורכב בתחום הפיזיקה

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

פאגאיה עקפה את ציפיות השוק והעלתה את תחזית הרווח השנתית

החברה רשמה צמיחה של 15% בהכנסות ברבעון ל-366 מיליון דולר, ורווח נקי של 45.3 מיליון דולר ● המנכ"ל גל קרובינר: רבעון שיא שממחיש שמנוע הצמיחה עובד במלוא העוצמה

צילום: Shutterstock

בדיקת דם אחת הבטיחה מהפכה בסרטן. ניסוי ענק עדיין מעורר מחלוקת

חברת Grail הבריטית פיתחה בדיקת דם שמבטיחה לאתר עשרות סוגי סרטן, אך הניסוי עם מערכת הבריאות הבריטית לא עמד ביעד המרכזי ● בראיון לגלובס מסביר נשיא החברה והסמנכ"ל המדעי שלה, הרפל קומאר, למה הוא עדיין משוכנע שהתוצאות מבשרות את עתיד האבחון המוקדם, ולא רק בסרטן ● הוא לא היחיד שחושב שהניסוי דווקא היה מוצלח

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

ברשות המסים שוקלים לקחת עוד מעובדי ההייטק, והמחיר עלול להיות כבד

הנתון ששוכחים ברשות המסים ● מה באמת הפריע בנאום הוויראלי שכתב צ'אטבוט ● וסיבוב היח"צ שעושים על הכנסת ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

צוקרברג רוצה גם וגם וגם - לא פלא שהמניה יורדת

למתבונן מהצד נראה שמטא, של מארק צוקרברג, מחפשת כיוון חדש ● אינסטגרם אומנם ממשיכה לצמוח ולהביא רווחים, אך הזינוק החד בהוצאות ה-AI והמשך ההפסדים הכבדים במיזמי המציאות המדומה מעוררים עצבנות בקרב המשקיעים – ושולחים את מניית מטא לירידות

אלי אביסרור - אביסרור משה ובניו / צילום: איל יצהר

השווי נחתך ברבע: חברת נדל״ן חדשה הגיעה לת״א

חברת הנדל"ן התפשרה פעם נוספת על שוויה בדרך להנפקת מניותיה בשוק המקומי לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל ● ההתקררות בשוק המניות הביאה את החברה לקצץ כמעט 600 מיליון שקל מהשווי לפיו היא תכננה להנפיק לפני כחודשיים

בראד קופר, מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית / צילום: ap, Jon Gambrell

הגנרל האמריקאי שבטוח: ככה אפשר להכריע את איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מפקד פיקוד המרכז בצבא האמריקאי הכין תוכנית להסלמת התקיפות האוויריות על איראן, סעודיה תכריז על קואליציה צבאית בים האדום, ובאיטליה לוחצים על ישראל לפעול נגד אלימות מתנחלים בגדה המערבית ● כותרות העיתונים בעולם

החשש מעליה בחוב העלתה את הסיכון / צילום: Shutterstock

נתון כזה לא נראה כבר כמעט 20 שנה בשווקים, והמשקיעים חוששים

תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-30 שנה זינקה ל-5.24% - שיא מאז 2007, כשהיא מונעת מזליגת מחירי הנפט, גירעון העתק בארה"ב והצפת הנפקות AI ● האנליסטים מזהירים: "סמנכ"לי כספים ייאלצו לשלם יותר, פעילות המיזוגים והרכישות בסכנה"

מייק קוהאן, בעלי קוהאן פרופרטיס / איור: גיל ג'יבלי

חברת הנדל"ן טענה שהבעלים החזיר כסף שלקח מקופתה, אך התברר שהמציאות שונה

קוהאן פרופרטיס, חברת הנדל"ן המניב האמריקאית שגייסה אג"ח בתל אביב, העריכה שהבעלים מייק קוהאן החזיר את הכספים שנטל לשימושים פרטיים, אך גילתה כי נותרה לו יתרת חוב של 4 מיליון דולר ● אג"ח החברה נסחרות בתשואה דו-ספרתית

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, יוסי זמיר

חובת דיווח מהשקל הראשון: התוכנית הדרמטית של רשות המסים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ברשות המסים ובאוצר מרוצים מהתוכנית שהכניסה מיליארדי שקלים לקופה, ומקדמים שינוי דרמטי ● במקום רף של 5,000 שקל - דרישת ההקצאה תורחב עבור עסקאות המתבצעות בין עסקים ● ברקע: ארגוני הפשיעה כבר מנסים לעקוף את המערכת באמצעות פריצות

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: איל יצהר

היזם הסדרתי נפרד מהבייבי, רק כדי להמר על הדבר הבא

אחרי שני עשורים שבהם נהנה מאשראי בלתי מוגבל אצל המשקיעים המוסדיים, פרופ' אמנון שעשוע מתמודד עם מציאות חדשה ● התרסקות השווי באורקם, ההפסדים בוואן זירו והנסיגה מ־AI21 טרפו את הקלפים ● כעת, הוא בוחר לשחרר את ההגה במובילאיי ולרכז את זמנו במחקר בחברת DoubleAI ● מבט אל מאחורי הקלעים של הצעד הבא של מי שהמציא את ההייטק הישראלי מחדש

בנימין נתניהו וגדי איזנקוט / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, תמר מצפי

אותם סקרים, פער של 10 מנדטים: למה המדגמים מציירים תמונת מצב שונה

הצופים רצים למדגמים בניסיון לגלות את חלוקת המנדטים בכנסת הבאה, ואז עשויים להיתקל בפערים גדולים בין סקר לסקר ● מי באמת נכלל במדגם, איזה ציבור יותר בעייתי, ומה עושים הסוקרים כדי להתגבר על כך ● מאחורי הסקרים, בחירות 2026