גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

שגריר ישראל בארה''ב יחיאל לייטר נואם לצד מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, יועץ מחלקת המדינה דניאל הולר ושגרירת לבנון בארה''ב נאדה חמאדה בוושינגטון, ארה''ב / צילום: Reuters, Ken Cedeno

ישראל ולבנון חתמו על הסכם מסגרת; מרקו רוביו: "הצעד הראשון"

שר הביטחון מגיב למפקד כוח קודס ומאיים על איראן - בציוץ בפרסית: "אם איראן תתקוף את ישראל זאת תהיה הטעות הכי גדולה שלה עד עכשיו" ● דיווח: ישראל בדרך לנסיגה חלקית מדרום לבנון ● האו"ם מקפיא את פינוי הספינות לאחר תקיפת מכלית ● ספינת משא נפגעה על ידי כטב"ם איראני במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

צילומים: AP, reuters

במשקל 5,000 טון: הנשק החדש של קים ג'ונג און נחשף

סקר חדש בארה"ב חושף חוסר שביעות רצון מהמלחמה באיראן ● ארגון הטרור טליבאן הגיע לפגישה רשמית בבריסל - ועורר סערה ● וענקית המסחר הסינית עליבאבא תובעת את הפנטגון ● זום גלובלי

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

נתוני הגיוס של צה"ל חושפים: המגזר שבו מתגייסים הכי הרבה, והזינוק בגיוס נשים

נתוני צה"ל, שהתקבלו בבקשת חופש המידע, חושפים את שיעור המתגייסים לצה"ל לפי מגזרים ● בנתונים נמצאה תופעה מפתיעה: המגזר היחיד שחווה עליה בגיוס בין 2018-2024 הוא נשים דתיות ● איפה שיעור המתגייסים לקרבי גבוה במיוחד, וכמה מתגייסים בחברה החרדית?

צביקה הדר / צילום: רונן אקרמן

הערוץ החדש של רם לנדס מודיע על גיוס שני טאלנטים, ויש תאריך עלייה לאוויר

ערוץ 16 הודיע על הצטרפותם של צביקה הדר ומאור זגורי, שיהיו אמונים על פיתוח תכנים בתחום הבידור והפקות המקור ואף יגישו תוכניות בערוץ החדש ● עוד פורסם בימים האחרונים כי יעקב אילון יגיש את מהדורת החדשות המרכזית בערוץ ● תקופת ההשקה של הערוץ תיפתח רשמית ביום ראשון הקרוב

יוטב קוסטיקה / צילום: דוברות מור קרנות נאמנות

מנהל ההשקעות שעשה את המעבר המדובר של השנה: "בשוק עולה מחפשים סיפורים, בשוק יורד חוזרים למכפילים"

בגיל 42 בלבד, עם רזומה של 13 שנה בתפקידים בכירים בבית ההשקעות מור, יוטב קוסטיקה עשה השנה את המעבר המדובר ביותר בתעשייה ● הוא הקים פמילי אופיס שמנהל את כספי אקזיט המיליארדים של ארבעת מייסדי Wiz, שאחד מהם הוא אחיו הגדול ● בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, הוא מנתח את התפוגגות האופטימיות בבורסה ומסביר מה מניע את המשקיעים הצעירים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

"בשל ההתפתחויות בין רוסיה לאוקראינה": אל על משהה טיסות למוסקבה

בשל ההסלמה בלחימה והאירועים התעופתיים האחרונים באזור, אל על הודיעה על השהיית הטיסות למוסקבה בימים הקרובים ● החברה תבחן מחדש את המצב בשבוע הבא, ובינתיים תציע לנוסעים חלופות ● זו הפעם השלישית שאל על עוצרת את פעילות הקו בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה, מה שמרמז על צפי להחמרה משמעותית

קרן קוזלוב / צילום: רוני כנעני

הצעירה שעד גיל 35 תגיע למיליון שקל משוק ההון

קרן קוזלוב עובדת כבר מגיל 17, אבל רק בגיל 25 בעקבות תאונה הגיעה להכרה שהפקדה לפנסיה וגמל זה לא מספיק, והיא "חייבת להתחיל להשקיע, ועכשיו" ● מרשה לעצמה ליטול סיכונים "של צעירים" אבל לא למשוך כספים מהתיק ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

צבי סטפק / צילום: איל יצהר

זה הזמן למכור מניות בת"א? התשובה של צבי סטפק

מהשקעה במניות, בארץ ובעולם, דרך החזקת מט"ח ורכישת זהב - על רקע התנודתיות בשווקים, רבים בציבור תוהים מה כדאי לעשות כעת עם תיקי ההשקעות שלהם ● התמקדתי במספר שאלות בוערות, לדוגמה כמה מהתיק להחזיק בדולרים ומתי - אם בכלל - למכור מניות

נסיונות הדחה הדדיים. אבי ונד ג'ונסון / אילוסטרציה: Reuters, Sipa USA, Brian Snyder

המאבק בין אב לבתו שטלטל אימפריית השקעות של 18 טריליון דולר

עוד לפני רצף ההצלחות שלה בפידליטי, אבי ג'ונסון נאלצה להדוף את הספקות מצד יריביה ומצד אביה

כריך דגים ב–BARבוניה / צילום: Daniel Yeshua

בפודטראק באמצע השוק מצאנו מנת דגים מהטעימות שאכלנו אי-פעם

קפה מיתולוגי שמגיש פרעצל שהוא להיט, משכן מנדלות, מוזיאון שמארח הופעות ומיזם קולינרי שמתמחה בדגים ● יום בבאר שבע המתחדשת

טנק לאופרד של KNDS / צילום: Reuters, Sven Hoppe

המרוויחים האנונימיים מרכישת הענק של ממשלת גרמניה

גרמניה מגבירה את השליטה בסקטור הביטחוני במדינה, ותרכוש מניות בענקית הביטחונית KNDS, במיליארדי אירו ● בין המרוויחים: עשרות יורשים אנונימיים של מייסדי החברה

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות / צילום: כדיה לוי

הסיבה המפתיעה: למה הבנקים ממשיכים להנשים את יזמי הדירות

הגבלת השכר לבכירי הבנקים הכחידה את המנהלים ששורדים עשרות שנים והגבילה את החשיבה שלהם לטווח קצר יותר, כך שהדגש הוא על הריבית, בעוד שהחוב תופח ● כשהנדל"ן והבנקים יורדים בבורסה ביחד, אולי בשוק מתחילים להפנים שהם שניהם באותה סירה

רומן צ'רנין מייסד נביוס / צילום: רמי זרנגר

תור הזהב של נביוס: גייסה מיליארדים מאנבידיה וקפצה ב-240% מתחילת השנה

ספקית חוות השרתים לענקיות בינה מלאכותית, שנוסדה בהולנד ע"י הישראלים ארקדי וולוז' ורומן צ'רנין, גייסה מיליארדים מאנבידיה מאז הקמתה ● החברה, שהיא גלגול של חטיבת הענן של יאנדקס הרוסית, מסתמנת כעת כמניית הניאו קלאוד המובילה

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

דיווח: משמרות המהפכה תקפו ספינת מטען ליד מצר הורמוז

ואנס חושף: קצינים אמריקאים ייפגשו עם משמרות המהפכה● באיראן ממשיכים להתעקש: נסיגה ישראלית מלבנון - תנאי להסכם סופי עם ארה"ב ● רס"ר (במיל') באסל סויד נפל בתאונה מבצעית בדרום לבנון ● מפקד כוח קודס מאיים על ישראל: "אם היא לא תיסוג מרצונה מדרום לבנון היום, היא תיאלץ לצאת משם מחר כשהיא מובסת" ● חוסל מפקד במערך הייצור של ארגון הטרור גא"פ ברצועת עזה ● עדכונים שוטפים

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תל אביב סוגרת שבוע מסחר אדום. מניות השבבים והטכנולוגיה נחתכו במיוחד

מניית טאואר נופלת 7.2% ומובילה את הירידות ● ת"א 35 ירד מעל 10% מהשיא האחרון שלו, גם ת"א 90 ות"א 125 בתיקון ● הדולר מזגזג סביב רף ה-3 שקלים ● לצד ההשפעה העולמית, הבורסה המקומית מתמודדות גם עם הירידות החדות ביותר מאז אוקטובר 2023

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

נוחי דנקנר "הרים ידיים". נכס אחד בירושלים יקבע את עתידו

נוחי דנקנר לא עמד בהסדר האחרון מול הבנקים ונסוג מהתנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● עד כה הוא השיב כ־110 מיליון שקל, וכעת העיניים נשואות למכירת "בית השנהב" בירושלים

הברחות במיליארדי שקלים מדי שנה. גבול ישראל־ירדן / צילום: Shutterstock

חדירת מיליציות וקריסת הגבול השקט: הסימנים לתרחיש האימה מול ירדן

אופנוע הים החשוד באילת ואזהרות השב"כ מציפים מחדש את המתח בגבול המזרחי ● בעוד שהציבור הירדני מקצין ואיראן מסמנת את הממלכה כציר מרכזי להברחת כספים ואמל"ח - במערכת הביטחון נערכים לתרחישי חדירה ● האם השלטון ההאשמי יצליח לבלום את האיום?

אייל חומסקי, רון קפלן וגיא בורודה עם ישראל קטורזה / צילום: איל יצהר, תמונה פרטית, גבע טלמור

משרד הפרסום בורודה קפלן שינה את פניו. מה קרה שם?

בשקט בשקט ומתחת לרדאר, אחד ממשרדי הפרסום הוותיקים בישראל שינה את פניו. השותף גיא בורודה עזב, אייל חומסקי קנה את המניות, רון קפלן נותר להוביל את המשרד כמנכ"ל והשם הוחלף ל–KPLN ● וגם: בכירי מפעל הפיס מגיעים למרוקו, וההישג של יצרנית המטוסים החשמליים ● אירועים ומינויים

מונית אוטונומית בסן דייגו, רובוט משלוחים ושלט של ליווי'ס, המעודדת צרכנים לתקן ג'ינסים במקום להשליך אותם / צילומים:  רויטרס, DPA/Picture Alliance, עברי ורבין

בכנס החשוב בעולם לקיימות, כמעט לא דיברו על קיימות

בכירי פפסיקו, וולמארט, אמזון ואחרים הגיעו ל-Sustainable Brands, הכנס המוביל בעולם לשיווק ירוק, והשאירו את פליטות הפחמן ודוחות ה-ESG בצד ● במקומם תפסו את קדמת הבמה מושגים כמו חדשנות, מיתוג, חוויית לקוח, בינה מלאכותית ויצירת ערך עסקי ● טור אורח

רוצים ילד מחונן? תשלמו / צילום: AI GEMINI

"הוצאתי יותר מ־1,000 שקל, ונחשבתי שפויה": השיגעון סביב מבחני המחוננים

מערכות תרגול במאות שקלים ועד קורסים שנתיים באלפים - תעשיית ההכנה למבחני המחוננים רק הולכת וצומחת ● ההורים, שמיואשים ממערכת החינוך ומוקסמים מתוכניות ההעשרה שמעבר לפינה, לא מהססים לפתוח את הארנק ● האם המבחן שהוכרע בידי אינטליגנציה נתון לחסדי הכיס?