גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

חבר הכנסת אביגדור ליברמן. ועידת הביטחון הלאומי של ידיעות אחרונות והמכון למחקרי ביטחון לאומי, 27.07.26 / צילום: שלומי יוסף

עד כמה יושפע שיעור מס הכנסה מגיוס חרדים?

ליברמן אמר שבלי גיוס לכולם והארכת השירות, מס ההכנסה יצטרך לעלות ב־16% • המספר הזה אכן קיים בחוות דעת רשמיות, אבל הוא מתאר משהו קצת אחר • המשרוקית של גלובס

 

 

רחפן של אירו סנטינל / צילום: אסף הבר

חברת הרחפנים שנפגעה מטיל איראני ועשתה מהפך באסטרטגיה שלה

אירו סנטינל יוצאת למהלך של ייצור המוני לאחר שטיל איראני הרס את מפעל החברה ואילץ אותה לעבור לת"א ● המטרה: לדחוק את המוצרים הסיניים מצה"ל ● סמנכ"ל החברה: "צורך אסטרטגי"

מימין: לירן גרינברג, שרית פירון, אורי ברזילי והדר סיטרמן נוריס / צילום: עומר הכהן

Team8 גייסה 365 מיליון דולר לקרן הון סיכון חדשה

265 מיליון דולר יושקעו בחברות צעירות בשלבי סיד וסבב A, בין היתר בתחומי תשתיות התוכנה והבינה המלאכותית, ועוד יותר מ־100 מיליון דולר מיועדים להשקעות המשך בחברות הפורטפוליו ● הקרן החדשה רשמה אקזיט ראשון עם מכירת Koi Security לפאלו אלטו נטוורקס בכ־400 מיליון דולר

פעילי ארגון הטרור חמאס / צילום: ap, John Minchillo

ליברמן: "זוהו 50 מחבלי נוח'בה שתרגלו כיבוש יישוב יהודי"

התקרית בעזה הסתיימה ללא תגובה: "הדרג המדיני הנחה - 'אתם לא נוגעים באף אחד'" ● דיווח: האיראנים זיהו את המיקום של טראמפ, אדם אותר עם טיל כתף ● משטר האייתוללות הודיע על הגבלה על מוצרים במחסור בשל הלחץ הכלכלי שמפעיל ממשל טראמפ ● בקרב בעלות בריתה של ארה"ב עוקבים בדאגה אחר המחלוקת סביב תוכנית 15 הנקודות לרצועת עזה - וחוששים מהשלכותיה על המהלכים האמריקאיים במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

פינוי-בינוי / אילוסטרציה: רפי דלויה

"לא יכול להחליף הכרעה משפטית": שינוי מודל התמורות בפינוי בינוי מסעיר את השוק

בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה ויצר אי-ודאות בענף, משרד המשפטים והרשות להתחדשות עירונית פרסמו מתווה שיאפשר ליזמי נדל"ן להציע לדיירים תמורות שונות בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38 ● מה חושבים מומחי הנדל"ן על המתווה המוצע?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות: הורמוז שוב במוקד, הנפט טיפס, ומניות הטכנולוגיה נחלשו

נאסד"ק ירד ב-0.7% ● איראן חזרה והבהירה כי בכוונתה להשאיר את מצר הורמוז סגור עד שדרישותיה ייענו ● אינטל נחלשה לאחר שהגדילה את היקף גיוס ההון במניות ● ישראליות: אלביט, נאייקס ואי טורו ירדו בחדות

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

עשור ל"חיסכון לכל ילד": בית ההשקעות עם הכי הרבה חוסכים, והבנק שאיבד 53 אלף לקוחות בשנה

מאז השקת התוכנית לפי כמעט עשור, חשבונות הילדים הניבו 3.85 מיליארד שקל בשוק ההון, כך לפי נתוני הביטוח הלאומי ● שנת 2025 התאפיינה בנהירה של חוסכים מהבנקים לקופות הגמל, שהביאה לסגירה של כמעט 100 אלף חשבונות בבנקים • אלטשולר שחם שולט בפסגה עם 957 אלף לקוחות ● בנק הפועלים איבד הכי הרבה חוסכים השנה, ואיזה בית השקעות זכה להכי הרבה מצטרפים חדשים?

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שטראוס: הרווח יותר מהוכפל בזכות ירידת מחירי הקפה הירוק והתייעלות

חברת המזון סיכמה את הרבעון השני עם הכנסות של 2.9 מיליארד שקל, שחיקה של 6.7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד - זאת על רקע ירידה במכירות הקפה ובארץ ובחו"ל והשפעות שערי המטבע ● מנגד, פעילות המים המשיכה לצמוח ● מניית שטראוס השלימה עלייה של 30% בתוך שנה

ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני / צילום: ap

מאוטובוסים חינם ועד "מס עשירים": האג'נדה של ממדאני מתרסקת

ראש העיר ניו יורק, שקבע ש"לא צריך מיליארדרים בעולם", ספג מפלה כשהמס שתכנן להטיל על בעלי דירה שנייה הוקפא ● ממדאני לא הצליח להעביר רפורמות נוספות, בהן דיור בר־השגה והקמת סופרמרקטים בבעלות עירונית ● כך נראית כהונת ראש העיר מעורר המחלוקת

עבודות הרכבת הקלה / צילום: דרור מרמור

אפילו רותי ברודו בחרה בראשל"צ: כך שוחקת תל אביב את מנוע הצמיחה שלה

יותר ויותר ישראלים מעדיפים בשנים האחרונות לבלות ולקנות ליד הבית במקום לנסוע לתל אביב - גם כי ההיצע כבר לא מספיק ייחודי ומעניין, וגם בגלל הכאוס התחבורתי ● אם העירייה לא תתעורר, לא רחוק היום שהעיר "בלי הפסקה" תצא להפסקה ארוכה

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

לאומי עם הרווח הרבעוני הגבוה אי-פעם לבנק בישראל - 2.83 מיליארד שקל

לאומי הפתיע עם יחס יעילות טוב בפרספקטיבה בינלאומית ורשם רווח שיא - למרות הורדת הריבית במשק והמס המיוחד על הבנקים ● לצד זאת, הוא נסוג מתוכנית תגמול האופציות למנכ"ל

טיסות של חברות התעופה השונות על הצג בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

רשות שדות התעופה: "צפויים עיכובים בנתב"ג בגלל עומס תעבורתי ביוון"

לפי ההודעה, רשויות התעופה היווניות מגבילות את מספר הטיסות המורשות לעבור במרחב האווירי של יוון בדרך לאירופה ● צפויים עיכובים בחלק מהטיסות הממריאות מנתב"ג

שרון אגובל ואיתי לב, מנכ''לים משותפים של LAYAM / צילום: גיא יחיאלי

ג'טקס ולים משיקות שני טרקליני VIP בנתב"ג, בהשקעה של 17 מיליון שקל

שני הטרקלינים של ג'טקס ולים ישתרעו יחד על שטח של כ-620 מ"ר, וצפויים לבקר בהם מאות אלפי נוסעים בשנה ● מחלבות גד משיקות סדרת תחליפי חלב חדשה בהשקעה של כ-12 מיליון שקל ● וגם: קרן תל אביב משקיעה כ-5 מיליון שקל במחנה קיץ נטול מסכים לכ-800 בני נוער ● אירועים ומינויים 

בתי מלון באילת / צילום: Shutterstock

הישראלים נוהרים לחו"ל, והסנטימנט בענף המלונאות בארץ נותר שלילי

לפי פרסום של הלמ"ס, 1.3 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש יולי האחרון - הנתון החזק ביותר מתחילת המלחמה ● בתוך כך, סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מציג תמונה מורכבת ביחס לבתי המלון בישראל: מאזן הנטו של מספר לינות הישראלים חיובי - אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי

מייסדי וונדרפול, בר וינקלר ורועי ללזר / צילום: daniel jackont

עם 630 עובדים ופעילות בהודו ובברזיל: החברה שרוצה לגייס עוד 500 מיליון דולר

שלושה חודשים בלבד לאחר הגיוס הקודם, לגלובס נודע כי חברת ה-AI הישראלית וונדרפול יצאה לסבב ענק לפי שווי כפול ● אינסייט פרטנרס צפויה להוביל את המהלך ומחפשת שותפות נוספות לצידה ● ברקע ניצב זינוק בקצב ההכנסות, שמכוון ל־100 מיליון דולר עד סוף השנה

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Ole Berg-Rusten

הפרדוקס הנורבגי: להפנות גב לשוק הישראלי, וליהנות מהראלי שלו

קרן העושר הנורבגית חתכה ביותר מחצי את מספר החברות הישראלית בפורטפוליו שלה בשל נימוקים אתיים, תחת לחץ פוליטי כבד מאז פרוץ המלחמה ● הדוח החצי שנתי שלה מגלה שהיקף הנכסים שלה בישראל דווקא קפץ ● ההסבר: הקפיצה המשמעותית בשוק המקומי בשנתיים האחרונות

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, Shutterstock

הטונה כמשל: ביטול המכסים עובד. אז למה מספרים לנו אחרת?

נתונים של מכון ארלוזורוב־יסודות, גוף מחקר מבית ההסתדרות, מראים שהורדת המכס על הטונה הצליחה והורידה מחירים ● אולם, זה לא מנע ממנה לפרסם בעיתון המתחרה כלכליסט מסקנה הפוכה ● כך עובדת השיטה של גופי הניתוח שמנסים להילחם בפתיחת המשק לתחרות - גם כשהמספרים מוכיחים שהצרכן עשוי להרוויח

חן גולן מנכ''ל נקסט ויזן, בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ''ל אלביט / צילום: רמי זרנגר, שלומי יוסף

איך אפשר להתאכזב מדוח מצוין? השיעור שקיבלו השבוע שתי חברות ביטחוניות

שתי המניות הביטחוניות הגדולות בבורסה בת"א הציגו תוצאות כספיות טובות אבל צללו בבורסה ביום הדיווח ● הסיבה: כשהתמחור יקר פי 2 מהממוצע בענף, תוצאות טובות זה לא מספיק ● "נבנה רף ציפיות גבוה סביב מניות הביטחון"

2026 בדרך לשבירת שיא המשכנתאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות השפל בשוק הדירות: 2026 בדרך לשבירת שיא המשכנתאות

שוק הדירות אמנם מצוי בשפל, אך ביולי נלקחו משכנתאות בהיקף של 11.56 מיליארד שקל - החודש השני ברציפות מעל רף ה־10 מיליארד ● הממוצע החודשי מתחילת השנה כבר גבוה מזה שנרשם בשנת השיא 2021 ● במקביל, שיעור המשכנתאות הצמודות למדד צנח לשפל היסטורי של 10% מהתמהיל, על רקע החשש מאינפלציה וחוסר הוודאות במשק

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שרווחיה זינקו בקרוב ל-600% - והסיבה לנתון היוצא דופן

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● הרווחים של OPC אנרגיה זינקו ביותר מפי שישה, לנוכח מחירי חשמל גבוהים במיוחד ברשת החשמל האמריקאית PJM, שסובלת ממחסור ● מיטב טרייד דיווחה על צמיחה דו־ספרתית בשורה העליונה והתחתונה, בזכות גידול בכמות הלקוחות ברבעון השני ● והרווח הנקי של חברת הנדל"ן אפי נכסים זינק בכ-80%