גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

קשר רגשי והפחתת תחושת הבדידות יכולים לתרום לחוויית השינה / צילום: Shutterstock

אנשים אוהבים לישון עם הכלב שלהם, אבל האם באמת ישנים איתו טוב יותר?

מחקרים חדשים מנסים לברר באמצעות חיישני תנועה האם השינה לצד חברנו הפרוותי פוגעת באיכות השינה - או דווקא תורמת לתחושת הביטחון והרוגע ● התשובה, מתברר, מורכבת

לפי נתוני הלמ''ס, באיזה מחוז בארץ יש הכי הרבה יערות, חורשות ופארקים? / צילום: Shutterstock

לפי נתוני הלמ"ס, באיזה מחוז בארץ יש הכי הרבה יערות, חורשות ופארקים?

לאיזו מועצה אזורית משתייך קיבוץ כפר חרוב, מי הגה את שם הקואופרטיב "אגד" כשנוסד ב-1933 ועל שם מי נקראת הנסיכה זלדה בסדרת משחקי הוידאו של נינטנדו "האגדה של זלדה"? ● הטריוויה השבועית

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

המצור על איראן מתרחב: המהלך החדש של צבא ארה"ב

ארה"ב מגבירה את הלחץ על איראן ומקימה כוח משימה שיסכל העברות נשק וטכנולוגיות  ● דיווח בגרדיאן: קטאר מקדמת מתווה לסיום הלחימה בין ארה"ב לאיראן ● מאחורי הקלעים: ואנס פועל להשגת הסכם עם איראן ● בכירים אמריקאים ומקורות באזור אומרים כי לעת עתה טראמפ מוכן לאפשר למאמצים הדיפלומטיים להתקדם ולראות אם ניתן להגיע להסכם כלשהו ● צבא איראן טוען: הפלנו כטב"ם אמריקאי מעל האי קשם ● עדכונים שוטפים

הטנדר החשמלי, ''סייברטראק'' / צילום: יח''צ

מאסק: טסלה תצמצם את ייצור הסייברטראק בשנה הבאה

מאסק אמר כי בטסלה יצמצמו בהדרגה את ייצור הסייברטראק במפעל שלה בטקסס ● בפוסט ב-X כתב כי סיום הייצור במפעל הענק יפנה מקום לייצור מונית הרובוטים שלה, הסייברקאב ● מאסק לא ציין אם החברה תייצר את הסייברטראק במתקן אחר

נתניהו וטראמפ (ארכיון) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו על הסיוע האמריקאי: "המעבר שמובילים נתניהו וטראמפ מסיוע לשותפות משקף את עוצמת היחסים בין המדינות"

נתניהו על הסיוע האמריקאי: הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל תמיד זכה לתמיכה חוצת מפלגות, המעבר שמובילים ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ מסיוע לשותפות משקף את עוצמת היחסים בין המדינות ● דיווח: תנועות חריגות של כלי שיט איראניים סמוך לכבלי תקשורת תת-ימיים ● נשיא ארה"ב באיום חריף לקראת ההכרעה על המשך המערכה באיראן: "הייתי מעדיף לא לעשות זאת, אם אפשר. אתם תדעו בקרוב מאוד" ●  עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' אודי ניסן / עיבוד: פרטי

החוקר שחוזה: כך ייראה שבוע העבודה בעידן ה-AI

שיחה עם: פרופ' אודי ניסן מהאוניברסיטה העברית, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר ● על גודל הפער בתשלום למדינה בין חרדים ללא-חרדים, האדישות בציבור ליוקר המחיה והתחזית לקיצור שבוע העבודה - בגלל ה-AI

Headphone (1) Pro של Nothing / צילום: יח''צ

האוזניות שמאיימות על המותגים החזקים בשוק

חברת Nothing הבריטית השיקה את Headphone (1) Pro, היקרות ביותר שלה בסגמנט "אוזניות קשת", בניסיון להציע חוויית פרימיום של ממש ● תג המחיר נמוך במאות שקלים מחלק מהמתחרות בקטגוריה, אבל יש כמה חסרונות

התעמלות בבריכה / צילום: Shutterstock

עדיף לקום לאימון או להמשיך לישון? המחקר שמספק תשובה מפתיעה

מחקרים חדשים בוחנים קשר בין שינה, תזונה ופעילות גופנית לבין בריאות והזדקנות - ומגלים שהפרטים הקטנים עשויים לשנות את התמונה ● יתרון אימון על פני שינה תלוי גם בהרגלי השינה, תפריטים שונים נקשרים לתועלות שונות, ובמים יש תועלת בשילוב עם הליכה לאחור ● מדעי אריכות החיים 

שלט בחירות שמציג את מחירי הדלק לפני ואחרי המלחמה באיראן / צילום: Reuters, Brian Snyder

הבוחרים דרשו יציבות - וקיבלו טלטלות: כך איבדו הרפובליקנים את הקונגרס

פחות משנתיים לאחר שחזר לבית הלבן, דונלד טראמפ והמפלגה הרפובליקנית ספגו מפלה מוחצת בבחירות האמצע ● יוקר המחיה, המכסים השנויים במחלוקת והמלחמה באיראן הובילו לקריסת התמיכה הציבורית - וסימנו את האתגר המרכזי לקראת הבחירות לנשיאות ב־2028

ביטול הפטור על הכנסות משכירות חוזר לשולחן / צילום: Shutterstock

באוצר רוצים למסות שכירות מהשקל הראשון. איזה צ'ופר הם מציעים?

בכמה נמכרו שתי קומות במגדל מגורים ברחוב הירקון בתל אביב? • מחיר הביטוח של מותג רכב אחד עלה בניגוד למגמה בגלל שהוא נגנב יותר מאחרים. מיהו? • וגם: על פי ההסכם המקורי, מתי צפוי הסיוע האמריקאי להסתיים? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

טלפון ברבי, פקשוט מארז נוסטלגיה של עלית, פפסי / צילום: Mattel + HMD, סטודיו שטראוס, Shutterstock

רבותיי, הנוסטלגיה חוזרת: הסיבה שמותגים מנסים לשחזר את העבר

בזמן שהכול הופך דיגיטלי יותר, משהו מפתיע קורה בזירת המותגים: לוגואים ישנים חוזרים, אריזות רטרו צצות על המדפים וטלפונים מתקפלים זוכים לחיים חדשים ● מאחורי גל הנוסטלגיה מסתתר הצורך האנושי במשהו מוכר ויציב בעולם שמשתנה במהירות

הנד רולז בביז'ו של אייל שני / צילום: עמוד האינסטגרם

פרחים בהריסות וסושי בשקיעה: בחפירות רחוב תל-אביבי גילינו עולם חדש

בין החליפות למרפסות של אלנבי לגמנו לימונדת תות-דבש בכורסת וינטג', התמכרנו לפודינג פטל, אספנו גלויות מפעם וחיפשנו עקבות של קולנוע מיתולוגי ●
חגית אברון תופרת יום 

פרופ' עופר מרין, מנכ''ל בית החולים שערי צדק / צילום: דוברות שערי צדק

עם תרומה של מאות מיליונים, מנהל בית החולים שמקים מגדל אשפוז חדש

"המקרים שנצרבו בי הם של מטופלים שלא הצלחנו להציל בפיגועים. לשבת אחר כך עם המשפחה ולבשר להם - שואב כוחות נפש אדירים" ● שיחה קצרה עם פרופ' עופר מרין, מנכ"ל בית החולים שערי צדק

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

הרווח התפעולי של ברקשייר ירד ברבעון, ויש מניה אחת שהיא לא הפסיקה לקנות

ברקשייר האת'ווי דיווחה על ירידה של 6% ברווח התפעולי ברבעון השלישי, לצד צניחה של 28% ברווח הנקי ● למרות הירידה ברווחים, ענקית ההשקעות האיצה את הרכישה החוזרת של מניותיה והשקיעה בכך 9.6 מיליארד דולר ברבעון, יותר מפי שניים לעומת הרבעון הקודם ● במקביל, הר המזומנים של החברה הצטמצם לכ־357 מיליארד דולר

נתיבי איילון / צילום: Shutterstock

חברת החשמל סיימה מוקדם: נתיבי איילון לא יחסמו הסופ"ש

לאחר שדווח כי בשל עבודות תשתית של חברת החשמל ייחסמו מקטעים בנתיבי איילון לתנועה לכל סוף השבוע, עודכן כי העבודות הושלמו והנתיבים נפתחו לתנועה ●  שינויים בתנועת הרכבות יחולו בחמישה קווים מרכזיים, וחלקן לא יעצרו בתחנות הרצליה ותל אביב האוניברסיטה ● רכבת ישראל תפעיל מערך היסעים ללא עלות, והתנועה צפויה לשוב לסדרה ביום ראשון לפנות בוקר

מתקני נפט בנמל סנט פטרסבורג. דלקים בשווי עשרות מיליארדי דולרים זורמים מרוסיה לעולם / צילום: Shutterstock

איומים ברצח, תביעות ומיליארדים על הכף: הקרב על הובלת הנפט הרוסי

בכיר לשעבר בדויטשה בנק נכנס לעסקים עם הבוסים של צי הצללים הרוסי ● אלא שאז הכל השתבש

בייננס / צילום: Shutterstock

אחרי פריצת המיליארדים: סמנכ"ל הכספים של בייננס מתפטר

קייזר נג, סמנכ"ל הכספים של בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, יעזוב את תפקידו לאחר יותר מחמש שנים בחברה ● העזיבה מגיעה כשבוע לאחר מתקפת הסייבר הגדולה בתולדות ענף הקריפטו, שבמהלכה נגנבו מטבעות דיגיטליים בשווי 6.3 מיליארד דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות חדות ביום הטוב ביותר מאז מרץ; הדולר נסחר ביציבות

על רקע הירידות החדות אתמול בוול סטריט, המסחר בת"א התנהל בעליות שערים חדות ● ת"א 35 קפץ בלמעלה מ-3% ● המדדים שמובילים את המגמה ביום המסחר היו אלו החשופים יותר לכלכלה המקומית ● בעולם, בורסות אסיה רשמו ירידות חדות, הניקיי ביפן נכנס לטריטוריה של שוק דובי ● וגם: בנק הפועלים נותן פרמייה של יותר מ־60% למניה הדואלית שהולכת לגל פיטורים

טלטלה בשווקים | אילוסטרציה: Shutterstock

נפגעי הטלטלה בשווקים: ההפסדים, הפיטורים והחשש שהגרוע עוד לפנינו

אחרי שנים של תשואות מרשימות, גרג קופי רשם את החודש הגרוע בתולדות הקרן שלו • בקרן אחרת נמחקה תשואה של 44% והפכה להפסד, ובענף כולו מתרבים הפיטורים • מנהלי ההשקעות מגלים שהשוק כבר לא סולח על טעויות: "שרדתי, בינתיים"

נווה שאנן. המחירים למ''ר בפרויקטים חדשים גבוהים משמעותית מאלה שבבניינים הישנים / צילום: Shutterstock

מה קורה למחירים בנווה שאנן בתל אביב?

מחירי הביקוש לדירות ישנות בשכונה ירדו ב–10%–15% בשנה האחרונה, אך יש פערים עצומים במחיר בין דירות ברחובות שונים