גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

צוריאל שרון / צילום: רמי זרנגר

"עומדת להיות הפתעה": הסוקר שמשוכנע שהוא פענח את הבוחר הישראלי

צוריאל שרון, הבעלים של מכון הסקרים דיירקט פולס, מוצא את עצמו לרוב נגד הזרם ומשוכנע שהוא רואה מה שאחרים מפספסים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על המתחרים ("הם בדיליי של חודש"), על האתגרים ("הצעירים הם חור שחור") ועל השטח המת של הסקרים ("כולם מצביעים מהבטן - אני יודע לשקלל את זה בתוצאות") ● למה עזב את ערוץ 14 ונפרד מהשותף שלמה פילבר, ומה הצפי לבחירות?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

לקראת תקיפה? המהלכים הצבאיים שזוהו באיראן, והשיח בין ישראל לאמריקאים

מתנחלים תקפו את כתבת הוושינגטון פוסט היידי לוין, בת 63 ● סריקות נרחבות בעקבות דיווח על "חשוד חמוש במדי צה"ל" ● דיווחים בלבנון: צה"ל תוקף בדרום המדינה ● שלושה שבועות לפני הטבח - נתניהו סירב לחיסולים בעזה מהאוויר ● ראש הממשלה שוחח עם רוביו, וכינס הערב דיון ביטחונין • ברקע: העיתוי הרגיש - 12 ימים לבחירות בישראל ו-19 ימים לבחירות האמצע בארה"ב ● עדכונים שוטפים

מסוק אפאצ'י / צילום: Shutterstock

המסוק שעשה היסטוריה בגרסה משודרגת: האפאצ'י החדש של צה״ל

ישראל חתמה על עסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י ● מדובר בגרסה החדשה ביותר של המסוק שחתום על מספר מבצעים היסטוריים במזרח התיכון ● מה מייחד אותו, ומה כוללת העסקה? גלובס עושה סדר

צילומים:  רויטרס - KCNA, Lucien Libert

הטיל החדש שמכסה את כל ארה"ב, אוסטרליה והמזרח התיכון

קים ג'ונג און מציג טיל שמגיע עד ללב ארה"ב • משרד האוצר האמריקאי קונס את בנק אוף אמריקה ב־1.21 מיליארד דולר על הלבנת הון • ובצרפת האקרים החריבו מקררים ב־700 סופרמרקטים ● זום גלובלי

מטוס של ארקיע / צילום: יח''צ

ארקיע ביטלה קו חדש שרק הושק. לאן היא כבר לא תטוס?

ארקיע הודיעה על ביטול הקו החדש אותו השיקה רק לאחרונה. להיכן היא הייתה צפויה לטוס? ● תחנת דלק בת 100 שנה נמכרה בסכום גבוה. מה הסיבה לכך? ● וגם: איזו עיר עקפה את תל אביב וירושלים במכירות של דירות חדשות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מימין: יגאל דמרי, האחים אמיר, לוי הלוי, יוני חנציס / צילום: יונתן בלום, תמר מצפי, ענבל מרמרי, עוזי אברהם

אל על ודוראל נכנסות לראשונה למדד ת"א 35, ומי יוצא?

עשרת הימים הקובעים הגיעו לסיומם, והקרב על השינויים במדד הבכיר הוכרע: חברת התעופה וחברת האנרגיה המתחדשת עושות היסטוריה ומבטיחות את כרטיס הכניסה למדד הדגל • מנגד, דמרי, שופרסל וקנון נפרדות ממנו, העדכון עצמו יתרחש בסוף המסחר ב-5 בנובמבר

מגדל דוד / צילום: Shutterstock

מגדל דוד לא באמת קשור לדוד המלך

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: המגדל המפורסם נבנה שנים רבות אחרי מלכותו של דוד, והוא גם לא הראשון שכונה כך

צביקה שווימר ועו''ד ספיר אביר / צילום: פיפל פוטוגרפי

בשעה טובה: מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, צביקה שווימר, התחתן

מנכ”ל אלקטרה מוצרי צריכה ויו”ר קרפור ישראל, צביקה שווימר, נישא לבת זוגו עו"ד ספיר אביר באולמי גבריאל בנס ציונה ● אירועים ומינויים

התחדשות עירונית / אילוסטרציה: ארן הרשלג

השכונות שבהן המימוש של התחדשות עירונית איטי במיוחד

נתונים חדשים מגלים כי כמעט במחצית מהשכונות בישראל, שיעור המימוש של מיזמי התחדשות עירונית אינו עולה על 10%

מה צפוי במדד המחירים לצרכן? / צילום: Shutterstock

האינפלציה מפתיעה לטובה: קצב שנתי של 1.6% בספטמבר; מחירי הדירות חזרו לרדת

מדד המחירים לצרכן הציג ירידה של 0.5% בספטמבר, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים ● כך, האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, אם כי הצפי היה לעלייה משמעותית יותר של 1.8% ● מחירי הטיסות צנחו בחדות, מחירי הדלק נסוגו על רקע הפחתת מס הבלו ● אחרי חודשיים של עליות, מחירי הדירות ירדו ב-0.6%

טעינה של רכב פלאג–אין / צילום: יח''צ

כך יתבצע צמצום הטבות המס על רכבי פלאג-אין

משרד האוצר יבחן את ההשפעה הסביבתית והאנרגטית של רכבי הפלאג-אין בישראל כחלק מההיערכות לצמצום הטבות המס עליהם ● כלמוביל משיקה פרויקטים בבולגריה וברומניה ● והחשמליות החדשות שבדרך לישראל ● השבוע בענף הרכב

חמדתיה / צילום: קרן שביט

בין בוסתן, הוט-טאב ותפוחים מקורמלים: גילינו את המתיקות שבבטלה

באזור אילניה שבגליל התחתון חזרנו להתארח בבית איכרים שהתאהבנו בו עוד בראשית ימיו, יצאנו לטיול לברוש בן 500 שנה, גילינו גלידת בורקס וקינחנו בבר-יין עם סיפור מרגש ● תופרת יום ולילה בגליל התחתון

צבא ארה''ב תוקף באיראן  (ארכיון) / צילום: ap, U.S. Central Command via AP

מהי "אם כל הפצצות" ולמה בוושינגטון שוב שוקלים להשתמש בה נגד איראן?

צבא ארה"ב שוקל שימוש ראשון בפצצה מדגם GBU-43, שמכונה "אם כל הפצצות" מעצם היותה החימוש הקונבציונלי העוצמתי ביותר שקיים ● מה הייעוד שלה, למה דווקא עכשיו, ובאילו פצצות ארה"ב כבר השתמשה מול איראן? ● גלובס עושה סדר

אביר קארה / איור: גיל ג'יבלי

פספסת דיווח? שלם 26 אלף שקל: המערכת של משרד החינוך חונקת ספקים

מערכת גפ"ן של משרד החינוך נועדה להעניק למנהלי בתי הספר תקציב עצמאי ואפשרות לבחור תוכניות העשרה לתלמידים ● אלא שבפועל, שורת עדויות חושפת מנגנון בירוקרטי חונק ומטיל קנסות על ספקים קטנים בשל טעויות דיווח טכניות בתום לב ● שומר הסף, מדור חדש 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות חדות בסופו של שבוע מצויין

ת"א 35 עלה ב-1.6% ● הבורסה נסחרה על רקע ההפתעה הטובה בנתוני האינפלציה שפורסמו אתמול ● בעקבות דברי יו"ר הפד בכנס קרן המטבע, הסיכוי להעלאת ריבית ירדה בחדות ● הבוקר בשווקים: התאוששות במניות השבבים באסיה ובחוזים בניו יורק ● מניית פלייטיקה בשפל, מה צופים האנליסטים לגביה

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ישראייר: "הסיכוי של המניה להכפיל את עצמה גדול מזה של אל על"

אורי סירקיס התייחס בפסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי בשיתוף גלובס לפער בין ביצועי מניות חברות התעופה, והעריך כי מנועי הצמיחה שפיתחה ישראייר יבואו לידי ביטוי בשנים הקרובות • לדבריו, מחירי הדלק הגבוהים פוגעים בחברה בהיקף של 30-40 מיליון דולר בשנה • על מחירי הטיסות לניו יורק: בלי כניסת החברות המחירים היו באזור 1,800 דולר

פיליפ פרוסט / צילום: תמר מצפי

אופקו הודיעה שתמכור נכסים נוספים מרשת המעבדות תמורת 722 מיליון דולר. המניה זינקה בחדות

חברת ההשקעות בביומד רכשה את רשת המעבדות Bioreference ב-2015 תמורת 1.47 מיליארד דולר במניות אופקו כדי לקדם את בדיקה להערכת אגרסיביות של סרטן הערמונית באמצעות בדיקת דם ● הרכישה נחשבה תחילה לכישלון כאשר הכנסות הבדיקה לא התרוממו, אך בתקופת הקורונה רשת המעבדות פרחה כשהציעה בדיקות קורונה

אילוסטרציה: shutterstock

דיווח: שני גופי מחקר מאשימים חברת פרסום ישראלית בסיוע לריגול אחר משתמשים

לפי דיווח ברויטרס, שני גופי מחקר טוענים כי חברת Discover-Tech הישראלית ניצלה מערכות פרסום דיגיטלי למעקב אחר גולשים ברחבי העולם ולסיוע בהפצת תוכנות ריגול ● החוקרים קושרים את פעילותה לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית קנדירו ולפריצה ל-45 מחשבים של רשת אל-ג'זירה ● גוגל וקומקאסט הודיעו כי חסמו את החברה מפלטפורמות הפרסום שלהן

אבי מאיר / עיצוב: באדיבות Perk

עשה אקזיט לבוקינג ב-15 מיליון דולר - ומהכסף הקים אימפריית תיירות של מיליארדים

חברת התיירות העסקית פרק צמחה לשווי של כ-4 מיליארד דולר ● בראיון לגלובס מספר המייסד והמנכ"ל אבי מאיר על האקזיט לבוקינג ב-15 מיליון דולר, ששימש להקמת היוניקורן, ההחלטה הלא שגרתית בתקופת הקורונה, ולמה למרות שהוא מגדיר את עצמו ציוני - הוא נשאר בברצלונה

האם הקרנות הכספיות עדיין משתלמות? / אילוסטרציה: Shutterstock

הריבית ירדה, האינפלציה נחלשה: האם הקרנות הכספיות עדיין משתלמות?

הקרנות הכספיות צמחו בחדות ומנהלות כבר כ–217 מיליארד שקל, אבל התנאים שהפכו אותן לאטרקטיביות השתנו ● מצפי התשואות, דרך שחיקת יתרון המס ודמי הניהול שעלולים להטעות - ארבעה דברים שכדאי מאוד לבדוק לפני שבוחרים קרן כספית