גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

ליין הדגמים של GWM לאירופה / צילום: יח''צ

החל מ-2027: GREAT WALL הסינית חוזרת לאירופה ולישראל

GWM הסינית נערכת לחזרה לאירופה עם לפחות 10 דגמים חדשים, ובהם קרוס־אוברים, רכבי שטח, מיניוואן וטנדר, וגם ישראל צפויה להיכלל במהלך • בינתיים השוק הישראלי ממשיך לשבור שיאים בחדירת המותגים הסינים, עם נתח של 46.5% מהמסירות מתחילת השנה ● וגם: משרד התחבורה צפוי לצמצם משמעותית את האפשרות לייבא כלי רכב בתקינה לסדרות קטנות ● השבוע בענף הרכב

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

מנכ"ל בנק לאומי הגיע לרשת X וביקש מהגולשים פידבק. איך הם הגיבו?

חנן פרידמן פנה לעוקבים ברשת X כדי לשמוע איך לדעתם ניתן לשפר את השירות שהבנק מעניק ללקוחותיו ● הציוץ צבר כבר מעל 800 תגובות תוך פחות מיממה, כאשר הגולשים העלו סוגיות כמו עמלות עו"ש, זמני המתנה למענה טלפוני ועוד - וחלקם גם לא חסכו בעקיצות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

למה המטה לביטחון לאומי צריך הנחיה לדאוג לביטחון הלאומי

למה במל"ל זקוקים להנחיה ● מה הבינו האמריקאים על הפעלת לחץ ● ומה חשבו בשוק על הרכישות של גולדמן זאקס ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

טרמינל איקס מבטלת את רכישת סוהו

שלושה שבועות לאחר החתימה על מזכר ההבנות, טרמינל איקס וסוהו החליטו לבטל את העסקה בעקבות פערים במשא ומתן, שלא פורטו בדיווח לבורסה ● טרמינל איקס הייתה אמורה לרכוש 50.01% ממניות הרשת תמורת 11 מיליון שקל, לפי שווי של כ־22 מיליון שקל

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה ירוקה בוול סטריט; טבע קפצה, מחירי הנפט יורדים

טבע זינקה לאחר שדיווחה כי קיבלה אישור מה-FDA לתרופה WELTRUZA, לטיפול במחלת הסכיזופרניה ● טראמפ אמר כי בשיחה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סיכמו השניים כי רוסיה תספק סולר לשווקים בארה"ב ולעולם ● המסחר באירופה ננעל בעליות ● תשואות האג"ח נסוגו אתמול, אך נותרות בשיאים של עשרות שנים

פרופ' ענת אלון־בק / צילום: איל יצהר

הישראלית מאחורי התביעה נגד הניו יורק טיימס: "כשלא מפקחים על סיקור מוטה - יש פגיעה במשקיעים"

העיתון נאלץ לבצע תיקונים והבהרות נוכח טענות לסיקור אנטי־ישראלי ותלונות של עובדת לשעבר, המניה צנחה ב־11% ביומיים ובעלי מניות דורשים להיכנס לעובי הקורה ● בריאיון לגלובס טוענת פרופ' ענת אלון־בק, שמייצגת אותם, כי הדיון אינו רק על סיקור - אלא על האחריות של תאגיד ציבורי לשמור על מוניטין ואמינות

יונתן אלון / צילום: יונתן בלום

מנכ"ל פנגו: "הייתי בטוח שכל תל אביב מחכה לנסיך. אבל איש לא התרשם"

שווי מוערך של יותר מ–1.5 מיליארד שקל, 4 מיליון משתמשים, אבל גם תקרת צמיחה ● בראיון לגלובס מספר המנכ"ל יונתן אלון למה פנגו לא בהכרח מרוויחה מהכחול–לבן, איך הרים את BUYME מקריסה למכירה בכמעט מיליארד שקל, מה עמד מאחורי פיצוץ עסקת גט - ולאן מכוון מסע הרכישות הבא

חבר בית הלורדים והעיתונאי הבריטי טובי יאנג / צילום: Roger Harris

"הממסד בבריטניה לא מודאג מכך שיהודים יהיו קורבנות של פשעי שנאה"

12,183 מעצרים ורק 9% מסתיימים בהרשעה: בריטניה הפכה לאחת המדינות המובילות באירופה באכיפת מגבלות על חופש הביטוי ● חבר בית הלורדים והעיתונאי הבריטי טובי יאנג מספר בראיון על הקבוצות שנחשבות קדושות יותר ועל הימין שעלה להגנה, ומזהיר את ישראל: "אל תלכו באותה הדרך"

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

מה כוללת תוכנית המיסוי החדשה של האוצר?

שלוש שנים לטבח ה-7 באוקטובר: מה קרה מאז למספר התושבים שגרים בישובים שבעוטף עזה ● שתי חברות בינה מלאכותית הציגו השבוע הישגים יוצא דופן ודומים. מהם? ● וגם: השבוע אושרה תביעה ייצוגית נגד רשת רמי לוי. מה הסיבה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

פקק על כביש 4 / צילום: גיא ליברמן

אחרי שעתיים של חסימות: כביש 4 נפתח לתנועה

מפגינים מהפלג הירושלמי חסמו כבישים על רקע מעצרי עריקים חרדים בימים האחרונים • כביש 4 והחסימות בירושלים נפתחו לתנועה

מטה מיקרון בסן חוזה, קליפורניה / צילום: Shutterstock

המניה שילשה את ערכה השנה - והאנליסט הוותיק אומר שתעשה זאת שוב

אנליסט הטכנולוגיה הוותיק גיל לוריא הקפיץ את מחיר היעד שלו על יצרנית שבבי הזיכרון מיקרון ל-3,000 דולר, כך שהוא משקף לה כעת אפסייד של כ-190% ● מדובר במחיר יעד שהוא כמעט כפול לעומת מחיר היעד הממוצע בקרב האנליסטים בוול סטריט ● המניה כבר יותר משילשה את ערכה מתחילת השנה, על רקע בום ה-AI

מטוס פליי דובאי לאחר שנחת בבטחה בישראל / צילום: ap, Ariel Schalit

פליי דובאי מציגה: ככה לא מנהלים משבר

אסף שמואלי, "המשבריסט", מנתח את אובדן השליטה של פליי דובאי על המטוס, ועל הנרטיב ● התקיפה האלימה בתא הטייס הפכה בתוך שעות לסיפור עולמי, אך בזמן הזה חברת התעופה בחרה בקו זהיר, נמנעה מלהגדיר את האירוע ואיחרה להכיר בגיבוריה

אורית שלום-בג / צילום: שי פרנקו

כך מצאה את עצמה מנכ"לית רשת המזון מחוץ לעסק שייסד אביה

אחרי 26 שנים ברשת חצי חינם, אורית שלום-בג עוזבת את תפקיד המנכ"לית על רקע הסכסוך המשפטי עם שותפיה לבעלות ● במקביל, גוברת ההערכה כי השותפות בין המשפחות תגיע לסיומה, כשאחת האפשרויות היא מכירת חלקה של שלום-בג, המחזיקה בכשליש מהרשת, למשפחת קופרלי

איזה מותג פיצות נתן מענקים לרשויות מקומיות ברחבי ארה''ב כדי שיסתמו חורים במדרכות ובכבישים? / צילום: Shutterstock

איזה מותג פיצות נתן מענקים לרשויות מקומיות ברחבי ארה"ב כדי שיסתמו חורים במדרכות ובכבישים?

לאיזו ציפור יש את מסלול הנדידה הארוך ביותר בעולם החי, איזה חיל הוא האחרון שהתווסף לזרוע היבשה של צה"ל, ולאילו מדינות בעולם יש הכי הרבה גבולות יבשתיים? ● הטריוויה השבועית

מתחם הזיכרון של מסיבת הנובה ברעים / צילום: Shutterstock

המענה לשורדי הנובה: המעטפת קיימת, הליווי עוד חסר

הממשלה הקימה מערך ייעודי לשורדי המסיבות בדרום, ורוב סעיפי ההחלטה כבר קודמו ● אבל מאגר המידע עדיין לא זמין לשורדים, והדרך בין הזכויות, הטיפולים והליווי נותרה מורכבת ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי המעטפת לשורדי המסיבות מ־7 מאוקטובר

אנשים מתמגנים בחניון בעת התקפת טילים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בגלל סכסוך שכר: פיצויי מלחמה שהגישו אלפי אזרחים תקועים

כ־10,000 עררים של אזרחים ועסקים, בהיקף כספי של כ־5 מיליארד שקל, ממתינים להכרעה ● יושבי ראש ועדות הערר וחבריהן הודיעו על הפסקת עבודתם בטענה כי רשות המסים מגבילה את שעות העבודה המשולמות עבור כל תיק ● במשרד האוצר טוענים כי כבר אושרה הגדלת מכסת השעות וקוראים לוועדות לחדש את פעילותן

האופניים של אריאל ביבס / צילום: אוריאל אבן ספיר

מה מלמדים החפצים שנשארים אחרינו

לציון יום השנה השלישי לטבח 7 באוקטובר נפתחה במרכז פרס התערוכה "החלל שנשאר", המציגה חפצים אישיים של נרצחים וחטופים שנרצחו בשבי ● הפריטים, בהם הכומתה של רוני אשל, יומן התודה של נועה מרציאנו והצעצועים של אריאל וכפיר ביבס, מעניקים הצצה לעולמם של מי שאינם עוד ● התוצאה היא תערוכת זיכרון נוגעת ללב, שהופכת את הכאב והגעגוע לשיר הלל לחיים

הימורים על הזוכים בפרס נובל / צילום: Shutterstock

החוקרים שמככבים בבורסת ההימורים על הנובל בכלכלה, והקשר הישראלי

שלושה כלכלנים בעלי זיקה ישראלית מככבים השנה ברשימות המועמדים לנובל בכלכלה ● מי מוביל בפלטפורמות ההימורים, מדוע המחקרים נחשבים פורצי דרך ומה ההיסטוריה מלמדת על הסיכוי להמר נכון? ● וגם: הדומיננטיות האמריקאית והמועדון הסגור של הזוכים

יובל סמו בקמפיין הפניקס סמארט / צילום: צילום מסך

נוסעים אל הדאבל: הפניקס סמארט בפסגת הזכורות והאהובות של השבוע

אחרי שבועיים כפרסומת האהובה ביותר, חברת הביטוח מובילה גם במדד הזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת למותג הניקיון טאצ', שעלה בקמפיין משעשע עם הפרזנטורית מירן בוזגלו ומשפחתה

אי תשלום פנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock

המעסיק ששילם כמיליון שקל לעובד של חודשיים והמסר החד-משמעי של בית הדין

חברה שלא הפקידה לפנסיה במשך 52 ימי עבודה חויבה לשלם לעובד לשעבר 890 אלף שקל ● בית הדין קבע כי הזכאות להפקדות מתחילה ביום העבודה הראשון, גם אם העובד עוזב לפני שחלפו 90 יום ● מומחים מזהירים: גם העסקה קצרה עלולה להוביל לחשיפה כספית כבדה