גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

קובי שמעוני. ''יש הצפה'' / צילום: גרין פרודקשנס, כאן 11

איך עושים כסף ממוזיקה של הרחוב: הסיפור המרתק של ההיפ הופ הישראלי

איך הגיע ההיפ הופ המקומי מסצנה נידחת להופעות שמוכרות 90 אלף כרטיסים מראש? ● סדרת דוקו חדשה של כאן11 יצאה לחקור את הז׳אנר, מהשורשים של "האשם תמיד" ועד להשתלטות על המיינסטרים בראשות רביד פלוטניק וטונה

דוויין ג'ונסון בלייב–אקשן של מואנה. הפאה של מאווי הפכה לבדיחת רשת / צילום: ap

עוד פלופ לייב-אקשן מוכיח שדיסני שכחה מה בנה אותה

כישלון הלייב־אקשן של "מואנה" ממחיש כיצד נוסחת הנוסטלגיה שהכניסה לדיסני מיליארדים מתחילה לאבד מכוחה ● האם האולפן שהגדיר מחדש את עולם האנימציה שכח מה הפך אותו לאימפריה?

אילוסטרציה: shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; שבע המופלאות ביום הגרוע מאז אפריל 2025

נאסד"ק ירד ב-2% ● אלפאבית איבדה כ-320 מיליארד דולר בשווי שוק, טסלה 200 מיליארד ● מניות ענקיות הביטחון לוקהיד מרטין ו־RTX זינקו, דיווחו על צבר הזמנות גדול במיוחד ● מייסד ומנכ"ל מובילאיי, אמנון שעשוע הודיע על כוונתו לפרוש ● אינטל תדווח הלילה לאחר הנעילה ● היין היפני בשפל של 40 שנה בעיקר בגלל עליית מחירי האנרגיה ● מחיר הנפט חצה את רף ה-100 דולר

אבי יחיאל, הבעלים של הפועל רמת גן בכדורגל / צילום: דוד סקורי

הפרישה מכדורגל, העבודה עם אדם נוימן והג'וב החדש כבעלי הפועל רמת גן: "המטרה היא לייצר מועדון שיודע להכניס כסף"

מאז שירד מהמגרשים ב–2012, אבי יחיאל ניסה לברוח מהכדורגל, כולל תפקיד ניהולי בניו יורק, אצל הגיס לשעבר אדם נוימן ב–WeWork ● אחרי קריסת החברה הוא החליט להביא לעולם הכדורגל את מה שלמד על ניהול ● כבעלים של קבוצה שעלתה לליגת העל, חובת ההוכחה עליו, וכבר יש לו הימור על מקומה בטבלה 30 מיליון שקל

רק סקר אחד מעניק לאופוזיציה את הממשלה. מה שונה בו?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: איזנקוט נוטל את ההובלה על חשבון הליכוד, אך הרכבת הממשלה עדיין לא בהישג יד. למעט בסקר אחד

בחזית המדע / אילוסטרציה: Shutterstock

מחקר המכונית והשאלה: האם כסף הופך אותנו לטובים או רעים יותר?

מחקר על נהגים במכוניות יוקרה חיזק את הדימוי שלפיו עשירים מתנהגים פחות בנדיבות ובאמפתיה ● אבל מחקרים גדולים מהשנה האחרונה מציירים תמונה מורכבת בהרבה ● איך התקבעה התפיסה שבעלי ממון פחות פרו־חברתיים ואיך רמת האי־שוויון במדינה משפיעה על סדרי העדיפויות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

"להיערך לאפשרות של ביטולי טיסות": ההודעה החריגה של שגרירות ארה"ב

בצל המצב הביטחוני והדריכות לקראת סוף השבוע, שגרירות ארה"ב בישראל פרסמה הודעה חריגה לאזרחיה, בה התבקשו לשמור על עירנות ולהיערך לאפשרות של ביטולי טיסות ושיבושים ● בישראל שומרים על דריכות אך אין הודעה רשמית על ביטולי טיסות אפשריים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

רק 51 חשבונות ברשימה: מנכ"ל אנבידיה הגיע ל-X. אחרי מי הוא עוקב?

ג'נסן הואנג הצטרף לרשת החברתית X ובתוך זמן קצר זכה למעקב מצד 500 אלף עוקבים ● ברשימה המצומצמת של החשבונות אחריהם בחר לעקוב הואנג נמצאים בין השמות החזקים ביותר בעולמות הטכנולוגיה וה-AI, ביניהם סאם אלטמן, טים קוק, סונדאר פיצ'אי ועוד

קופת גמל להשקעה. מי מוביל? / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck

איזה גוף מוביל בתשואות של קופות הגמל להשקעה?

איזה מותג זכה במקום הראשון במדד המותגים של גלובס לשנת 2026 ● וגם: איזה ענף זכה השבוע להקלה משמעותית ברגולציה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

עופר ינאי יורה לכל הכיוונים - מצרף מוסדיים ומקדם רכישת תחנת כוח

מתחילת השבוע הספיק ינאי לצרף לחברה את מנכ"לית אל על לשעבר דינה בן טל-גננסיה כדח"צ, להיכנס למו"מ עם בית ההשקעות מיטב על השקעה בנופר ישראל, ועם מגדל ביטוח להשקעה בנופר אירופה ● ובתוך כך לנסות לרכוש מהפניקס ומשקיעים נוספים את חלקן בתחנת הכח ריינדיר

דן בן שמואל, מנכ''ל בנדיקט / צילום: דרור עינב

התחיל כמלצר בבנדיקט והפך למנכ"ל הקבוצה תוך 13 שנים: "זה מפעל חיי"

בינואר האחרון מונה דן בן שמואל למנכ"ל קבוצת מסעדות בנדיקט, שכוללת כ-20 סניפים ומתבססת על פורמט של ארוחות בוקר גם בלילה ● בראיון ראשון בתפקיד, הוא מדבר על רפורמת עסקי המזון, רשתות שמתומחרות בעשרות מיליונים, בעיית הפרוטקשן ומריבות המסעדנים, וגם נזכר בימים שניהל את סניף רוטשילד המיתולוגי שפעל 24/7: "גרתי שם עם שק שינה, רק בכיפור הייתי בבית. אנחנו עוד נחזור למודל הזה, כי הוא נכון למותג"

פטור כפול ממס: איך מרוויחים פעמיים מקרן ההשתלמות?

הטבות מס בהפקדה ופטור מלא ממס רווחי הון בתום שש שנים הופכים את קרן ההשתלמות למוצר החיסכון האולטימטיבי ● למרות תקרת ההפקדה השנתית, יש מי שיכול ליהנות מההטבה כפליים: כיצד שילוב בין עבודה כשכיר לפעילות כעצמאי מאפשר להחזיק שתי קרנות במקביל? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

דונלד טראמפ וקווין וורש בהשבעתו לתפקיד / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

הקונים איבדו אמון: החוב והפוליטיקה בארה"ב על מסלול התנגשות

עם חוב פדרלי של קרוב ל-40 טריליון דולר וחוב כפול מזה של משקי הבית, אמריקה זקוקה לעוד ועוד קונים לחובותיה ● אלא שגישות של חומה כלכלית מצד אחד וסוציאליזם פרוע מצד שני, יוצרות הרתעה ● האם אמריקה יכולה לשקם את האמון במערכת הפוליטית והכלכלית שלה, ומה השיעור שהיא יכולה ללמוד מגרמניה

צ'יי טאי-וון, יו''ר תאגיד SK / צילום: ap

גירושי המאה: יו"ר תאגיד הענק ישלם לגרושתו 644 מיליון דולר

בית המשפט העליון של דרום קוריאה קבע כי יו״ר תאגיד השבבים SK ישלם לגרושתו סכום עתק. יחד עם זאת מדובר בסכום מופחת ביחס למה שנקבע במקור

מי הייתה ''תינוקת המבחנה'' הראשונה בעולם? / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הייתה "תינוקת המבחנה" הראשונה בעולם?

איזו עיר גדולה הוגדרה השבוע כ"מזוהמת ביותר בעולם", מה שמו הרשמי של "מדד הפחד", ומה הכינוי הנוסף לימי בין המצרים? ● הטריוויה השבועית

שריפות ענק במערב אירופה / צילום: Associated Press, Armando Franca

שריפות ענק בספרד ובצרפת; עשרות אלפים יתפנו מבתיהם

בספרד הכריזה הממשלה על מצב חירום לאומי  ● הרשויות בדרום־מערב צרפת הורו על פינויים נרחבים נוספים לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"ירידות מחיר של עד 5%": בכמה נמכר פנטהאוז ענק בשוהם?

בשכונת כרמים ביישוב שוהם, נמכר פנטהאוז בשטח של 140 מ"ר, עם מרפסת בשטח של 40 מ"ר תמורת 5.3 מיליון שקל ● הפנטהאוז עבר שיפוץ יסודי והקונים הוסיפו עוד 50 אלף שקל לקניית הריהוט והתאורה בדירה ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רועי צזנה / צילום: פרטי

העתידן שחוזה: זו השכבה שהכי תיפגע ממהפכת ה-AI ואלה החלופות בשוק

שיחה עם ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים ו–AI באוניברסיטת תל אביב ● על השכבה שהכי תיפגע מהמהפכה, האלטרנטיבות והאפשרות הממשית שנעדיף רובוטים על פני בני אדם ● האם תהיה לנו עבודה? פרק שני בסדרה

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

תשעת המגרשים המזוהמים בשדה דב נחשפים: אלו חברות הנדל"ן שבמוקד

המשרד להגנת הסביבה חשף לראשונה את תשעת המגרשים שבהם אותרו מזהמים, ובדיקת גלובס מעלה כי בכולם מתוכננים פרויקטים למגורים של חברות נדל"ן מובילות ● חלק מהחברות טוענות כי קיבלו אישור רשמי שלפיו הקרקע שבידיהן נמצאה תקינה

איזיג'ט / צילום: Shutterstock

הכרטיס הוא רק ספתח: המוצרים הנלווים הפכו למכרה הזהב של חברות התעופה

כבר שנים שכל פרט בכרטיס הטיסה שלנו הפך למשהו בתוספת תשלום - הושבה, מזוודות וכן הלאה ● חברות התעופה עושות מהנלווים האלה רווחים של מיליארדי דולרים בשנה ● רפורמה שאושרה בשבוע שעבר צפויה לשנות את התמונה באיחוד האירופי, ואולי בהמשך גם בישראל