גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

פרויקט התחדשות עירונית / צילום: Shutterstock

בעל דירה התנגד לחתום על פרויקט תמ"א כי הפסיד כיוון אוויר - מה קבע המפקח?

המפקח על המקרקעין חייב לאחרונה בעל דירה לחתום על הסכם תמ"א לאחר שמצא כי כל טענותיו אינן סבירות ● "מעבר להגנה על חיי אדם, חיזוק בתים מפני רעידת אדמה נועד להגן על הקופה הציבורית הצפויה לשאת בנזקים הכלכליים הכבדים שייגרמו מתרחיש של רעידת אדמה"

חיילי צה''ל בבופור, לבנון / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמ"ר יואב קליין ורס"ל ניר בן ארי נפלו בדרום לבנון

צה"ל יישאר בשטחים שכבש בלבנון, משמרות המהפכה: סגרנו את הורמוז ● כוחות צה"ל פועלים סמוך לרכס עלי טאהר, שם נמצא אחד הבסיסים הגדולים והחשובים של חיזבאללה ● ארגון הטרור בנה באזור מתחם תת-קרקעי עצום, המשמש לפיקוד ושליטה - ומכיל מתקנים לירי רקטי • במהלך הלילה: חיזבאללה שיגר כ-50 רקטות לעבר הכוחות, צה"ל הגיב בירי לדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר גלי אינגבר / צילום: קובי אשכנזי

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה והחששות: "בועה מזהים רק אחרי פיצוץ"

שיחה עם ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה במכללה למינהל ● על ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של SpaceX ולמה היא חושבת שהיא עלולה להיחתך בחדות, האם לצד אנתרופיק ו־OpenAI מדובר בבועה, ואיך כל זה ישפיע על החסכונות שלנו

מהו שיר הנושא בסרט ''קופה ראשית''? / צילום: צילום מסך

מהו שיר הנושא בסרט "קופה ראשית"?

איזה חג חילוני נחגג מדי שנה ב־16 ביוני בדבלין, מה הבונוס שקיבל כובש השער הקטארי במשחק מול שווייץ, ועל שם מי קרויה גבעת אולגה? ● הטריוויה השבועית

שי קלפר.  האיש שלוחץ על כפתור החירום של המדינה / צילום: דובר צה''ל

"במסלול להיות רמטכ"ל": האלוף שלוחץ על הכפתור האדום של המשק

לא מעט ביקורת נמתחה על פיקוד העורף במלחמה - מזמני ההתרעה, דרך דיווחי שווא ועד החלטות על פעילות המשק ● מקורבים מספרים כי העומד בראשו, האלוף שי קלפר, הוא מפקד משימתי והישגי, עם סכין בין השיניים ● אבל האם מי שהגיע משדה הקרב הוא מה שהאזרחים צריכים ברגע האמת?

המשקולת הכבדה באמת: עלויות המימון / צילום: Shutterstock

למה ירידה של 25% במחירי הקרקע מנבאת דווקא עלייה במחירי הדירות

הצניחה במדד הקרקעות נתפסת כאות לקריסה בשוק, אך שקלול עלויות המימון והביצוע מגלה מציאות הפוכה ● אחרי שהזינוק בתשומות, הריבית הגבוהה והתארכות הפרויקטים חנקו את הרווחיות - מחירי הקרקע צריכים להיחתך בעוד עשרות אחוזים כדי להשפיע על עלות הדירות

ד''ר עמית בן-קיש, ד''ר טל דוד, ופרופ' רועי עוזרי / צילום: יונתן בלום

החברה הישראלית היחידה שבונה מחשב קוונטי מקצה לקצה

קוואנטום ארט נוסדה על ידי שלושה מדענים עם מטרה אחת - לייצר את המחשב הקוונטי הבא ● המחשב צפוי להיות מושק בשנה הבאה, ובחברה צופים ממנו הכנסות של כמאה מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות ● המקום השני ברשימת הסטראט-אפים המבטיחים של גלובס

BYD ATTO 3 AWD / צילום: יח''צ

ביחס בין כוח וביצועים למחיר, לרכב הזה אין תחרות

הקרוס־אובר החשמלי הפופולרי BYD ATTO 3 AWD שומר על העיצוב המוכר והשימושיות המשפחתית אבל מגיע כעת בגרסת הנעה כפולה עוצמתית ב־165 אלף שקל ● יש בפלח מתחרים מרווחים יותר, אבל חובבי ריגושי התאוצה יתקשו למצוא אלטרנטיבה במחיר הזה

תל אביב. ''הדירה בנורדאו הושכרה תוך חמש שעות'' / צילום: Shutterstock

אות אזהרה ממדד מאי: הקיפאון ברכישות והמשבר בהייטק מתדלקים את השכירות

התרחקות המשקיעים, הקיפאון בשוק הרכישה והביקוש הקשיח לממ"דים פוגעים בהיצע של דירות להשכרה ● גל התייקרויות נוסף עלול להגיע לקראת הקיץ

המתקן במושב בני עטרות. תמיכה מרשות החשמל / צילום: רפי דלויה

אחרי הפטור מהיטל ההשבחה: מתקנים סולאריים קטנים מתחילים לפרוח במושבים

שני מתקנים סולאריים קטנים כבר חוברו לרשת החשמל ועוד 10 נמצאים בבנייה ● היזמים נתקלים בהתנגדות של המועצות

חאווייר בארדם ב''פסגת הפחד''. שינוי בחרדות / צילום: באדיבות אפל טי.וי

3 הגרסאות ל"פסגת הפחד" חושפות שינוי עמוק ביחס לחוק

מהבורגנות התמימה של שנות ה־60, דרך הצביעות המוסרית של שנות ה־90 ועד לעידן שבו החוק, ההון והפשע מתערבבים זה בזה: שלוש הגרסאות של "פסגת הפחד" משקפות את השינוי העמוק ביחס החברה המערבית לשלטון החוק ולמעמד הבורגני

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ יכול להיות מרוצה? מה קורה במצרי הורמוז רגע אחרי ההסכם

חברת מחקר גלובלית מצאה כי כ-25 ספינות ומיכליות נפט חצו את המצר ● יחד עם זאת מדובר במספר נמוך משמעותית מהעבר ● ומה יקרה אחרי 60 יום?

מושיקו גמליאלי. ''אנחנו אוהבים לייצר מוסדות'' / צילום: אסף קרלה

המסעדה האיטלקית המיתולוגית של תל אביב חוזרת קלילה ושמחה יותר

פרונטו התל אביבית כבר ידעה כמה גלגולים. עכשיו הבעלים החדשים מכניסים אליה פאן וקלילות: "בעשור האחרון פרונטו הייתה מקום שבאים אליו פעם בשנה. עכשיו היא מקום לבוא אליו פעמיים־שלוש בשבוע"

שי סנדלר / צילום: אוהד קב

יזם הסייבר שהדהים את המשפחה שלו פעמיים כשהפסיק תואר וויתר על מיליונים

"שירתי ב-8200 בבסיס פתוח, אבל חיפשתי בלילות מיטה לישון עליה כדי להרוויח עוד כמה שעות עבודה. אין בחיים הרבה הזדמנויות להיות עם כל-כך הרבה אנשים חכמים ממך" ● שיחה קצרה עם שי סנדלר, מייסד משותף ומנכ"ל חברת הסייבר וגה

NoTraffic / צילום: הדר גולן

הרמזור החכם מישראל שנלחם בפקקים ברחובות ארה"ב

NoTraffic התחילה מהמתנה שרמזור בישראל יתחלף, והפכה לרשת הרמזורים החכמים הגדולה בארה"ב ● היא רצה קדימה עם קצב הכנסות שנתי של 30-50 מיליון דולר והמלצה חמה ממנכ"ל אנבידיה ● מקום 7 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

אושרי לוגסי, מנכ''ל משותף באונדס (OAS) / צילום: אונדס

מנכ"ל אונדס, החברה שמזעזעת את השוק הביטחוני, מדבר לראשונה

אחרי סדרת רכישות שהזניקה את שווי החברה הביטחונית ל־4.75 מיליארד דולר, תא"ל (במיל') אושרי לוגסי חושף את האסטרטגיה מאחורי המהלכים שמטריפים את המתחרות ● בריאיון ששודר בכנס TECH IL הוא מסביר מדוע הוא לא חושש מ"השתלטות אמריקאית", ואיך בכוונתו להפוך את שדה הקרב לרובוטי, מהיר וזול

עץ מנגו / צילום: Shutterstock

הכירו את MANGOS: הטרנד החדש שסוחף את וול סטריט

מטא, אנבידיה, אנטרופיק, OpenAI ו־SpaceX עומדות במרכז טרנד השקעות חדש ● אך חלק מהמומחים מזהירים כי מדובר בעיקר במיתוג שיווקי, מה גם שהקרנות המוצעות מתכננות להשתמש בנגזרים פיננסיים, סיכון בפני עצמו

דב, בן 79. עובד שמונה שעות ביום / צילום: שלומי יוסף

8 שעות ביום גם בגיל 80: "רוצה לעבוד עד שאני סוגר את העיניים"

הם עברו את גיל הפרישה לפני יותר מעשור, אבל ממשיכים לצאת לעבודה בכל יום - ולא מתכננים לעצור בקרוב ● הפנסיה שלא מספיקה להם, קצבת הזקנה הנמוכה וההוצאות שגדלו משאירות את בני ה־80 במעגל התעסוקה ● ויש גם מי שפשוט רוצה להרגיש חי: "אעבור עד היום שבו אסגור את העיניים"

יוני בלוך / צילום: בן יוסטר

הפיטורים הגיעו גם לסטארט־אפ של הזמר יוני בלוך

חברת Eko, שפיתחה טכנולוגיית וידאו אינטראקטיבי, מפטרת עשרות עובדים, רובם מחוץ לישראל ● לפי גורמים, החברה נמצאת במצב פיננסי יציב, והמהלך נועד בין היתר להתאים את מבנה כוח האדם לעידן שבו חברות טכנולוגיה פועלות במבנה רזה יותר בזכות כלי בינה מלאכותית

Xiaomi 17T / צילום: יח''צ

חזקה בסוללה: זה הסמארטפון החדש של שיאומי

יצרנית הסמארטפונים הסינית משיקה בישראל את סדרת Xiaomi 17T החדשה, שכוללת סוללה חזקה בהרבה מהסטנדרט בשוק ● גולת הכותרת האמיתית, והיתרון המרכזי והבולט ביותר, נעוצים במערך צילום מקצועי ומשודרג