גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

מייסדי Qedma. מימין: פרופ' דורית אהרונוב, ד''ר אסיף סיני ופרופ' נתנאל לינדנר / צילום: אייל טואג

הפיזיקאי הישראלי שמאחורי ההישג ההיסטורי בתעשיית הקוונטים: "כמו מדליית זהב"

ניסוי יוצא דופן של קדמה הישראלית ו־IBM הוכיח לראשונה "יתרון קוונטי" מדעי ועקף מחשב־על עם 700 אלף ליבות ● המנכ"ל ד"ר אסיף סיני מספר איך רעיון שנראה בלתי אפשרי הפך לפריצת דרך עולמית, לאילו תעשיות היא תגיע קודם ולמה הוא לא מוטרד מתגובת השוק

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

איך הפכה צ'ק פוינט למניה היחידה שלא נהנית מהחגיגה בשוק הסייבר?

בזמן שקראודסטרייק, פאלו אלטו ומתחרות נוספות נהנות מראלי במניותיהן, צ'ק פוינט ממשיכה להשתרך מאחור עם תשואה שלילית של 31.5% מתחילת השנה ● המשקיעים מצפים לראות שהשינויים שמוביל המנכ"ל נדב צפריר יתורגמו לצמיחה כבר ברבעונים הקרובים

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

גל החסימות בוואטסאפ מתחדש: ישראלים נוספים מדווחים על הגבלת הגישה

בשבועיים האחרונים ישראלים רבים דיווחו על כך שחשבון הוואסטאפ שלהם נחסם בלי שום סיבה ברורה - ובשעות האחרונות גל החסימות התחדש ● לפי שעה לא ברור מדוע זה קורה, ולפי בדיקת גלובס אין מדובר בגל חסימות ברחבי העולם, אלא בישראל ● באיגוד האינטרנט הישראלי קוראים לציבור לגבות כבר עכשיו מידע חשוב בוואטסאפ ולהשתמש במקביל באפליקציות נוספות

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: באדיבות BioCatch

אקזיט שני בשנתיים: החברה הישראלית שנמכרת ב-2.4 מיליארד דולר במזומן

ויזה רוכשת את חברת ביוקאץ', שפיתחה מערכת לזיהוי ומניעה של הונאות במערכת הבנקאית באמצעים ביומטריים והתנהגותיים ● רק לפני שנתיים נמכרה ביוקאץ' לקרן פרמירה ב-1.3 מיליארד דולר

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

השבוע זה קורה: כך תיערכו לחסימות הלילה באיילון ובכביש החוף

שיבושי תנועה צפויים השבוע בלילות בשל סגירת מקטעים בכביש החוף ובנתיבי איילון ● 
העבודות כוללות בעיקר הנפת שילוט לקראת הרחבת מיזם הנתיבים המהירים ● מה ההמלצות, ואיך אפשר להיערך?

פתיחת מסחר בבורסה בהונג קונג. הרשויות מחמירות את התנאים / צילום: Reuters, Louise Delmotte

הטייקונים של סין בנו את הונם מעבר לים. עכשיו המסיבה נגמרה

בייג'ינג משנה את כללי המשחק עבור עשירי סין, במטרה להגביר את שליטתה באופן שבו הם משקיעים את כספם מחוץ למדינה

בניין להב 433 / צילום: גלובס

חשד להברחת נכסים: בכיר במוסדות הליכוד וקבלן מוכר עוכבו לחקירה

לפי החשד, המעורבים הסתירו זכויות בנכסי נדל"ן בשווי עשרות מיליוני שקלים והבריחו נכסים שהיו בשליטתם, תוך הפרת חובות הדיווח במסגרת הליך פשיטת הרגל ● במקביל לחקירה נתפס רכוש רב

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: טל שחר

ביהמ"ש דחה בקשה להסדר עם חלק מעמיתי סלייס

ההסדר היה בניגוד לעמדת המנהל המורשה של סלייס, רו"ח אפי סנדרוב, ונערך ישירות בין באי-כוח חלק מהעמיתים בסוכנות הביטוח פינברט לבין הקרנות ● למרות הדחייה, השופטת סיגל יעקבי המליצה למנהל המורשה לבחון את ההסדר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב: מדד ת"א-35 ירד כ-1%; השקל התחזק מול הדולר

המסחר בת"א ננעל בירידות בהובלת הביומד והבנייה ● מניות השבבים לחצו את השוק בשעות אחה"צ אך מיתנו את הירידות בנעילה; מנגד, מדד הביטוח בלט לחיוב ● הפניקס הזניקה את עזריאלי וג'נריישן ● אחרי הדיווחים שעסקת ג'י סיטי בסכנה, מניית חברת הנדל"ן המניב נחלשה ● עובדי רפא משבשים את העבודה במפעל במחאה על שלא תוגמלו בהנפקה ● השקל מתחזק מול הדולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ מחריף את הטון: "הזדמנות אחרונה לאיראן לפני שנערוף את ראשם"

טראמפ: "אני מקווה שהם יתעשתו" ● בעוד שהאיראנים טוענים כי הם לא מנהלים שיחות ישירות מול האמריקנים, טראמפ הגיב בחריפות:"הם דו פרצופיים בצורה בלתי נתפסת ● בצה"ל נערכים לחודשים רבים של מתיחות ביטחונית עם איראן ● שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע בשידור על הדחת אלוף פיקוד המרכז - ללא סמכות ● מתקפה אמריקאית חריפה על החיסולים בעזה: "הורגים חפים מפשע, ישראלים נראים תאבי דם" ● עדכונים שוטפים

חריש / צילום: Shutterstock

האם כדאי לקנות דירה בהגרלה? המקרה של זוכה מספר 3,393

פרויקט "דירה בהנחה" בחריש, שכולל 115 דירות מוזלות, פנה למחוסר דירה שהגיע למקום 3,393 בהגרלה ● האם ברקע הקיפאון בשוק הדיור, הצעות אטרקטיביות יותר מחכות בשוק החופשי?

איתן עציוני / צילום: עציוני ניהול תיקים

מנהל ההשקעות שממליץ על מניה שהיא "כמו לקנות בונקר"

איתן עציוני מנהל בית השקעות שמנהל 2.3 מיליארד שקל ● פילוסופיית ההשקעות שלו פשוטה: "השקעות ערך כמו וורן באפט. מותגים חזקים, רווחיות יציבה ומכפילים נמוכים" ● בשוק הישראלי הוא רואה לא מעט הזדמנויות מתחת לרדאר: ממניית פיבי ועד חברת המגורים הזולה

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

מנהל רשות הספנות לשעבר תומך בעסקת צים: "שדרוג אסטרטגי"

ד"ר (רב-חובל בכיר) יגאל מאור מונה את היתרונות של "צים החדשה" שתהיה בבעלות פימי על "צים הישנה" (החברה הנוכחית) וסבור כי ההתנגדות לעסקה "נשענת על נרטיב פופוליסטי" ● ועד עובדי צים בתגובה: "דוחים בשאט-נפש את חוות-הדעת; נמשיך לעמוד כחומה בצורה מול מהלכים חסרי אחריות"

שירותים בנקאיים / צילום: Shutterstock

משבר פיננסי מאיים על הרשות הפלסטינית בגלל קורספונדנציה. מה זה אומר?

הבנקים הישראליים מסרבים לשתף פעולה עם מקביליהם הפלסטיניים • למה זה קורה, ואיך נראים היחסים בין הגופים הפיננסיים? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

המבצע של רשות המסים עומד להסתיים: כמה הלבינו את הונם?

נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים, שמעניק חסינות פלילית למי שמדווחים על הכנסות ונכסים שלא הוצהרו, יסתיים בסוף אוגוסט ● עד כה הוגשו מאות בקשות בהיקף של כ־877 מיליון שקל, וברשות המסים מעריכים כי מי שלא ינצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי עלול להיחשף בעתיד לאכיפה מוגברת ללא אפשרות להסדרה בתנאים דומים ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

מחקר חדש מגלה: ההגירה מישראל ברמות שיא גם בשנת 2025

מניתוח של נתוני הלמ"ס שנערך באוניברסיטת ת"א עולה כי מספר הישראלים שעזבו את המדינה לשלושה חודשים ומעלה בשנת 2025 ממשיך את המגמה של נתוני שיא בתחום ההגירה: 90,922 ישראלים עזבו במהלך השנה, לעומת מספר דומה ב-2024 ● פרופ' איתי אטר, מעורכי המחקר: "רבים מחכים לראות מה יקרה בבחירות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

פתיחה חיובית בתל אביב; טאואר מזנקת במעל 7%, ג'י סיטי יורדת

מדד ת"א 35 קופץ במעל 1% ● עסקת מכירת השליטה בג'י סיטי התפוצצה ● ביטול התקיפה האמריקאית באיראן והצניחה במחירי הנפט הציתו ראלי רחב בניו יורק; ענקיות הטכנולוגיה ומניות התוכנה קפצו, בעוד מניות השבבים התקשו ● פלנטיר המריאה בכ-15% אחרי הדוחות, היום ידווחו AMD ו-SpaceX ● וגם: הנתון שמראה - התמחור של "שבע המופלאות" נמוך באופן קיצוני

קן גריפין / צילום: Reuters, David Swanson

טריק מלוכלך או צירוף מקרים: בוול סטריט מחפשים הסברים לקריסת הענק

בסוף השבוע קרסה קרן ה-AI של המשקיע הצעיר לאופולד אשנברנר ● ברשת מנסים להתחקות אחר רצף האירועים שקדם לקריסה ותוהים מה היה תפקידו של הרוכש משקיע העל קן גריפין ● בינתיים, אין הוכחה כי הקרן של גריפין, סיטאדל, ביצעה מניפולציה מכוונת

יוסי זינגר, יו''ר ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

הצפת ערך: ג'נריישן מצרפת מוסדיים לעסקת הענק בשוק האנרגיה

פאוורג'ן, זרוע האנרגיה של הקרן, צפויה לקבל השקעה של עד מיליארד שקל מהפניקס ומוסדיים נוספים, הצפויה לתמוך ברכישת שיכון ובינוי אנרגיה ● הקרן תכיר ברווח של עד 320 מיליון שקל מעליית שווי החברה הבת

בניין הביטוח הלאומי בירושלים / צילום: Shutterstock

מי שמחוץ למעגל העבודה ישלם יותר: תוכנית האוצר לכיסוי הבור בביטוח לאומי

​באוצר פרסמו לאחרונה תחזית מדאיגה, לפיה ב־2029 ביטוח לאומי לא יצליח לעמוד בהתחייבויות ● בין הסיבות: הרחבת מעגל הזכאים והטבות נרחבות לאוכלוסיות שאינן במעגל התעסוקה ● בין הצעדים המקודמים: הקשחת תנאי הזכאות, והעלאת דמי התשלום רק למי שאינו עובד