גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

טראמפ, ארדואן והחתימה על הסכם האנרגיה  / צילומים: AP-Alex Brandon,Petros Giannakouris, Achmad Ibrahim

איך יגיב ארדואן? טראמפ מעניק רוח גבית לפרויקט הענק שבו שותפה ישראל

בתום תקופה ארוכה של עיכובים, מיזם האינטרקונקטור לחיבור רשת החשמל של ישראל לקפריסין ויוון - ומשם לאירופה קיבל את תמיכת ארה"ב וצרפת ● עדיין לא ברור כיצד תגיב טורקיה, המתנגדת למהלך, ונראה שיוון שנמנעה עד כה מעימות כבר לא תשתוק

פרופ' חיים סומפולינסקי / צילום: Kris Knipp - Harvard

לפיזיקאי שהפך לחוקר מוח מוביל יש חדשות רעות בשבילכם: אין דבר כזה רצון חופשי

פרופ' חיים סומפולינסקי, שזכה לאחרונה בפרס דיראק היוקרתי, הוא מהראשונים בעולם שחיברו בין פיזיקה, רשתות נוירונים ממוחשבות וחקר המוח האנושי ● כעת הוא משתמש בבינה מלאכותית כדי להבין זיכרון, תודעה ואקראיות ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה מוסר וערכים הם חלק מהפיזיקה שלנו, ומדבר על הקשר בין הבית החרדי והמדעי שבו גדל לעיסוק שלו בשאלות הגדולות של הקיום

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

בעלי הקרקעות הפרטיות בשדה דב לביהמ"ש: "הגרלה לפני בדיקות הזיהום - פגומה ובלתי הוגנת"

החשש מזיהום הקרקע ברובע שדה דב ממשיך לעכב את חלוקת הזכויות בין כ־1,700 בעלי הקרקעות בגוש הגדול ● לאחר שהשמאי קבע כי בשלב זה אין מידע חדש המצדיק שינוי בחלוקת השווי בין המתחמים ברובע, בעלי זכויות טוענים בבית המשפט כי דווקא בשל היעדר תוצאות בדיקות הזיהום לא ניתן לקיים עדיין את ההגרלה

מרכז אנבידיה במבוא כרמל / צילום: אסף גלעד

הרחק מעל כולן: ההכנסות של אנבידיה ישראל יכו אתכם בתדהמה

למרות שאנבידיה הפסיקה לחשוף בנפרד את הכנסות חטיבת התקשורת הישראלית, נתונים שנחשפו בשיחת המשקיעים מצביעים על מכירות של כ־17.5 מיליארד דולר ברבעון השני ● הפעילות שמבוססת על טכנולוגיות מלאנוקס, ממשיכה להוות כ־18% מהכנסות החברה ולתרום באופן משמעותי לצמיחת המשק הישראלי

תלמידי כיתה א', כפר מימון, 1966 / צילום: רותי רוטשטיין, מרכז להב''ה, ארכיון כפר מימון

לא כל העולם מתחיל ללמוד ב־1 בספטמבר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: פתיחת שנת הלימודים נדמית כמועד בינ"ל, אך ילדיכם לא חולקים אותו עם ילדי העולם כולו

ליאור פרנקל בשיחה עם רון רפלוביץ' / צילום: אפרת-ינאי-רפלוביץ'

הוא עבד 16 שעות ביום. תמונה אחת שינתה לו את החיים

עם מי מדברים? רון רפלוביץ', לשעבר דירקטור במאנדיי והיום יועץ לחברות בצמיחה מהירה ומלווה בכירים לניהול אנרגיה ובריאות ● על מה מדברים? איך זה לעבוד בארגון שהוא "פארק שעשועים", המשבר שבסופו הבין שהוא קרוב לקריסה, ההחלטה לשנות את חייו והתובנות לניהול נכון ● פופקורן

דולי פרטון בחדר השינה שלה בדוליווד, 1999. כנות נדירה / צילום: Reuters, USA TODAY

המראה הכי מלאכותי, הלב הכי אותנטי: הקסם של דולי פרטון חיבר אנשים ממחנות שונים

שמרנים מהדרום, להטב"ים, משפחות עם ילדים, פמיניסטיות וקאובויים נהרו במשך שנים להופעות של דולי פרטון, שהלכה לעולמה השבוע – קונצנזוס חריג באמריקה שהלכה והתחלקה למחנות ● איך אישה אחת מאגדת כל כך הרבה מאפיינים כביכול סותרים, ואיך נולדה המחשבה שהם סותרים בכלל

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

דיווחים בלבנון על לפחות שתי תקיפות שביצעה ישראל הבוקר בדרום המדינה

צה"ל מתגבר כוחות לקראת החגים על רקע העלייה בפשיעה הלאומנית • אוגדה נוספת הועמדה ב"כוננות הקפצה" מחשש להסלמה ● דיווחים בלבנון על לפחות שתי תקיפות שביצעה ישראל הבוקר באזור עייתא אל-ג'בל שבדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

קיבלתם מענק גדול? המהלך שיחסוך לכם עשרות אלפי שקלים במס

סיום עבודה מלווה לעיתים בקבלת מענק פרישה או סכום כסף גדול מסיבות אלו ואחרות ● לכאורה מדובר בכסף שחייב במס של עד 50%, אך בתנאים מסוימים תוכלו לחסוך עשרות אלפי שקלים בנטו ● כך עובדת השיטה של "פריסת מס" ● מומחי פרישה עונים על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

ביטלו דירה מ''סיבות כלכליות'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מרוויחים 60 אלף שקל בחודש וביטלו רכישת דירה "מסיבות כלכליות"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● תופעת ביטולי העסקאות מעוררת בחודשים האחרונים עניין גובר, על רקע העלייה במספר העסקאות שמבוטלות לאחר חתימת חוזה ● על פי ניתוח שפרסמה סגנית הכלכלן הראשי של משרד האוצר, כחמישית מהמבטלים בשל "סיבות כלכליות" - השתכרו בממוצע בכ-60 אלף שקל לחודש ● מה עומד מאחורי התופעה?

רגולציית הגנת הסייבר מתהדקת / אילוסטרציה: Shutterstock

35 אלף דולר בסין, 220 אלף שקל בישראל: הרכבים החדשים שבדרך לישראל

משרד התחבורה צפוי לפרסם בקרוב הנחיות חדשות ליבואני הרכב ולמוסכים, על רקע העלייה באיומי הסייבר והחשש מהמידע שכלי רכב חכמים מעבירים לשרתים בחו"ל ● במקביל, יבואני הרכב נערכים לגל נוסף של דגמים חשמליים מסין, בהם דגמי פרימיום של Voyah, Denza, XPENG וזיקר ● וגם: יונדאי טוסון פלאג־אין הושק בישראל ● השבוע בענף הרכב

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

בכיר יווני לגלובס: זה מועד החתימה על עסקת הנשק ההיסטורית עם ישראל

לגלובס נודע כי עסקת הענק למכירת מערכות הגנה אוויריות ליוון תמורת כ-3.6 מיליארד דולר, צפויה להיחתם ביום שני ● אישור העסקה הביטחונית, שתהיה בין הגדולות עליהן חתמה ישראל אי־פעם, יהיה הישג בקנה מידה היסטורי למשרד הביטחון

ב.מ.וו IX3 50 / צילום: יח''צ

ב.מ.וו IX3 50: חבילה נאה עם מבט קדימה

הקרוס־אובר החשמלי החדש של ב.מ.וו מציג עיצוב יוצא דופן, מערכת הנעה פורצת דרך וטווח נסיעה לא שגרתי ● הנדסת האנוש דורשת הסתגלות, אבל כפיצוי מקבלים מוצר מגובש היטב עם ביצועים רציניים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

אנבידיה זינקה והקפיצה את וול סטריט: נאסד״ק עלה ב־1.4%

S&P 500 עלה ב-0.6% ● שווי השוק של אנבידיה טיפס היום ב-443 מיליארד דולר ● מניות הסייבר זינקו בעקבות הדוחות של קראודסטרייק ואוקטה ● תשואות האג"ח הארוכות עלו ● הלילה הדוח המסקרן של מארוול ● המשקיעים דרוכים לקראת נאומו של יו״ר הפד, קווין וורש מחר שצפוי לספק פרטים על עמדת הבנק המרכזי בנוגע לאינפלציה

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

כמה מרוויחים העובדים בנתב"ג ומה יעשה הנגיד בשבוע הבא?

מה ההערכות של בנק סיטי בנוגע להחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל? ● וגם: מה שיעור ההוצאות על שכר העובדים ברשות שדות התעופה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלי קבוצת הנדל''ן אאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

מניית אאורה קפצה אחרי הדוחות: "זה הזמן הכי טוב לקנות דירה"

מתחילת השנה מכרה אאורה 436 יחידות דירות והחודש נחתמו עוד 284 בקשות רכישה חדשות במסגרת מבצע "חבר" ● הבעלים והמנכ"ל אטרקצ'י: " אני חושב שעכשיו זה אטרקטיבי לקחת משכנתא, ובשוק חלש אפשר לקבל מחיר יותר טוב"

רוסטביף בקפה קשת / צילום: עדי דר

על חוף הים בהרצליה מצאנו מנה שסיפקה לנו את אחד הביסים הטובים של הקיץ

דרינקים ואוכל טעים מול הים כשהשקיעה עדיין מאוחרת, סדנת סאונד הילינג במים, מרוץ בין הכרמים וקטיף פטל רגע לפני סוף העונה ● ארבע הצעות בהזדמנות אחרונה לקיץ

אלטלנה עולה באש, 1948 / צילום: הנס חיים פין, לע''מ

על הדרך של אלטלנה מלב הים ללב האתוס התרבותי

כמעט שמונה עשורים לאחר שטבעה מול חופי תל אביב, אותרו השבוע שרידיה של אלטלנה בעומק הים ● אבל בעוד מקום הימצאה נותר בגדר תעלומה, סיפורה הלך ותפס מקום מרכזי בזיכרון הישראלי: כבר ימים לאחר הטבעתה היא נכנסה לשירה העברית, ובהמשך הונצחה באנדרטאות, בסרטים ובטקסים והפכה לסמל שממשיך להצית ויכוחים על אחד השברים הגדולים בתולדות המדינה ● כך עשתה אלטלנה את הדרך מקרקעית הים אל לב האתוס הישראלי

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

כשמדובר בפרויקט הכי חשוב, יקר ומסובך בתולדות המדינה, שכר של 52 אלף שקל כנראה לא מספיק

השבוע הודיעה נת"ע כי נמתין יותר משנתיים לחפירות המטרו. הסיבה, שאיש לא ימהר להודות בה, היא שאי אפשר להתחיל לחפור לפני הבחירות לעיריות בסוף 2028 ● הדירוג הממשלתי של החברה, שמגביל בין היתר את שכר עובדיה, מעיד שמקבלי ההחלטות מזלזלים במשימה

מסעדת סבא גבטו בבאר שבע / צילום: אילן זגדון

אלפי עובדים מסרי לנקה למסעדות? זה מה שחושבת רותי ברודו

העובדים הפלסטינים כבר לא כאן והענף רחוק מלהתאושש ● המסעדן אילן זגדון אומר בריאיון לגלובס כי קידם מול שר האוצר סמוטריץ' מתווה שמביא עוד אלפי עובדים זרים: "המסעדנים הכי טובים הפכו לשוטפי כלים" ● אבל לא כולם מתרשמים: "זו בדיחה. זה אפילו לא פלסטר", אומר המסעדן ברנרדו בלחוביץ'