גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

הבורסה אישרה: אופציות ליו"ר ולמנכ"ל והלוואת שימור של מיליונים

האסיפה הכללית של הבורסה אישרה הענקת אופציות ליו"ר יוג'ין קנדל ולמנכ"ל איתי בן זאב ● בנוסף, אושרה לבן זאב הלוואת שימור של 3.5 מיליון שקל, שנועדה לעודד את הישארותו בתפקיד, אך תנאי ההחזר שלה לא פורטו בדיווח

שידורי המדגם בחדשות 12, אמש

פער של 10 מנדטים בין ערוצים: כך התפצלו מדגמי הבחירות

בין ערוץ 14, שמעניק לגוש נתניהו 60 מנדטים, לכאן 11 ולחדשות 13 שמעניקים לו 50 בלבד: מדגמי הבחירות מציגים פערים גדולים בהערכת כוחם של הגושים והמפלגות ● הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר בכל המדגמים, אך אף גוש לא מגיע ל-61 מנדטים ● מה מסביר את ההבדלים בין הערוצים, איך אספו את הנתונים ועד כמה אפשר לסמוך על התוצאות הראשוניות?

מדד S&P 500 / צילום: Shutterstock

טעות לעולם חוזרת: הישראלים ברחו ממנו, ואז התחיל הראלי

אחרי שפדיונות הענק ממדד S&P 500 הגיעו ל-33 מיליארד שקל בשנה החולפת, בחודשיים האחרונים הצבירה בו חזרה להיות חיובית ● בגופי הגמל מזהים בלימה בהסטת ההשקעות לישראל וזליגה מחודשת למדדים הזרים, אבל עדיין מסייגים: "מוקדם לקרוא לזה קאמבק"

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא וג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Nvidia

אנבידיה תשקיע 3 מיליארד דולר במטא. מה מתכננות שתי הענקיות?

ענקית השבבים אנבידיה הודיעה על השקעה במטא, שמקדמת גיוס הון של 97.5 מיליארד דולר למימון תשתיות בינה מלאכותית ● שיתוף-הפעולה בין החברות יתמקד בשיפור ביצועי מודלי Muse על גבי תשתיות אנבידיה ובפיתוח סוכני AI אישיים למיליארדי משתמשים

כוחות צה''ל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כלכלה בהמתנה: הסיכון בפלונטר תקציבי בכנסת החדשה

המדגמים מצביעים על ירידה בכוחה של הקואליציה, ובמערכת הפוליטית כבר נבחנים תרחישים שונים להרכבת הממשלה הבאה • בינתיים, ממשלת המעבר תידרש להכריע אם לקדם תקציב ביטחון חדש, בעוד שורה של רפורמות והחלטות כלכליות ממתינות להקמת ממשלה יציבה

ניר מינרבי, אמיר נוה ויהודה נוה. מייסדי חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל: התוכנית הלאומית לקידום המחשוב הקוונטי נחשפת

לאחר רכישת הענק של חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קלאסיק על ידי אינטל, ברשות החדשנות מאיצים את התוכנית הממשלתית הלאומית בתחום בהיקף של 1.5 מיליארד שקל ● המהלך כולל השקעות ענק דרך מטה ה־AI הלאומי והכרזה קרובה על מכרז המחשוב הקוונטי

ערוצים 11,12,13,14 לקראת יום הבחירות / צילום: צילומי מסך

עשרות מיליוני שקלים ביום אחד: האם ההשקעה בבחירות משתלמת לערוצים?

ערוצי הטלוויזיה הגדולים נערכים לייצר חוויית צפייה אינטנסיבית, עתירת טכנולוגיה ודרמה ביום הבחירות לכנסת, אך הנתונים מלמדים כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה בשיעורי הצפייה במשדרים ● בדקנו מה הם מתכננים הפעם כדי להטות שוב את הכף לטובתם

ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: מעיין טואף / לע״מ

העימות בין נתניהו לרמטכ"ל והאזהרה שהועברה בדיון

צה"ל ושב"כ: חוסלו שני מחבלי חמאס במרחב העיר עזה ● שר הביטחון כ"ץ: "לא הייתה שום כוונה ליזום התקפה על איראן לפני הבחירות" ● פגישה מרובעת בטהרן: בכירים מסעודיה, טורקיה ופקיסטן ייפגשו עם הנהגת איראן בניסיון לבלום את ההסלמה ● בעקבות החשש הגובר מהסלמה נוספת, אזרחי איראן פוקדים את תחנות הדלק, מושכים מזומנים ומודיעים שהם חולים כדי לא להגיע לעבודה ● עדכונים שוטפים

המפלגה שקרסה וההפתעה הגדולה: מה למדנו ממדגמי הטלוויזיה?

המדגמים של כלי התקשורת מציגים את תמונת המנדטים הראשונה אחרי סגירת הקלפיות ● מי מוביל, היכן נרשמו הפערים הגדולים בין הערוצים ואילו מפלגות עדיין מתנדנדות סביב אחוז החסימה?

בנימין נתניהו וגדי איזנקוט / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, תמר מצפי

מדגמי הטלוויזיה: תסבוכת פוליטית והפתעה אחת משמעותית

ערוצי הטלוויזיה פרסמו את המדגמים, שמאותתים על שיוון בין שני הגושים (ללא המפלגות הערביות) או יתרון קל לגוש נתניהו ● המפלגות הערביות עם נתון נדיר של 18-19 ● 5.69 מיליון ישראלים הצביעו עד השעה 22:00, שיעור הצבעה של כ-77.7% ● החלה ספירת קולות האמת ● עדכונים שוטפים

מכון ויצמן רחובות / צילום: איל יצהר

רוצים לדעת מי יזכה בבחירות? תסתכלו על הערים הללו

בכל מערכות הבחירות בשנים האחרונות, רחובות, פתח תקווה וחיפה מציגות תוצאות כמעט זהות למפה הפוליטית הארצית ● מומחים מסבירים איך מעבר של צעירים מתל אביב ופסיפס של שכונות שונות לגמרי מייצרים יחד את "הבוחר הממוצע" ● וגם: מדוע פוליטיקאים שבאים לחפש בהן קולות צפים מפספסים את המציאות?

פתקיות בקלפי / צילום: איל יצהר

מהפרגוד ועד התוצאות: המסע שעובר הפתק שלכם בבחירות

הכנסתם פתק למעטפה, שלשלתם אותה לתיבה - ואז מה קורה? ● חזרנו עם ההסבר המלא על אופן ספירת הקולות, המעבר בין הוועדות וחלוקת המנדטים הסופית ● כל מה שצריך לדעת רגע אחרי שמצביעים ● המשרוקית של גלובס

קלפי בחירות 2026 / צילום: ארן הרשלג

נתוני ההצבעה חושפים: כמה קולות צריך כדי לעבור את אחוז החסימה?

שיעור ההצבעה הגבוה העלה בעשרות אלפים את מספר הקולות הדרוש לכניסה לכנסת • כך נראה הרף המסתמן החדש ● המשרוקית של גלובס

אוטובוסים חשמליים של חברת דן / צילום: דן תחבורה

132 מיליון שקל על 5%: הושלם השלב השני ברכישת דן

גרעין השליטה בדן נקנה ע"י קבוצה חדשה, הכוללת את כלל, לאומי פרטנרס ובנק מזרחי טפחות ● בעלי השליטה החדשים עלו כעת ל-57% מחברת התחבורה הציבורית

גיא מינרבי, מנכ''ל קלאסיק ואחד ממייסדי החברה / צילום: אייל טואג

"השוק שלנו הוא הבטחה ענקית אבל לא לבעלי לב חלש": המנכ"ל שמכר חברה ב-2.2 מיליארד דולר מדבר

ניר מינרבי, מנכ"ל ואחד ממייסדי חברת המחשוב הקוונטי קלאסיק, הודה כי החברה שקלה לצאת להנפקה בניו יורק או לעשות מיזוג ספאק - עד שהחלו הדיונים עם אינטל, שהסתיימו בעסקת רכישה בהיקף של 2.2 מיליארד דולר שנחתמה אתמול ● מינרבי ציין כי כלל העובדים בחברה יעברו כעת לאינטל, והכריז: "העסקה הזו היסטורית"

יצחק הרצוג / צילום: חיים גולדברג/פלאש90

איזנקוט או נתניהו? ההכרעה עוברת להרצוג. כך הוא יחליט

הקרב על הממליצים כבר בעיצומו, אבל מאחורי המספרים מסתתרים כללים מפתיעים - ותקדימים שעשויים להכריע על מי יטיל הרצוג את הרכבת הממשלה • המשרוקית של גלובס

מימין לשמאל: עו''ד גיורא ארדינסט יו''ר המשרד ושותף מייסד, ליאור אורן שותף מנהל, עו''ד אודי שניידר, רעות גן מנכ''לית, עו''ד דוני טולידאנו, יו''ר האקזקוטיבה / צילום: אייל טואג

משרד עורכי הדין צמח שניידר הוותיק מתפצל אחרי 19 שנים

אחרי כמעט שני עשורים, משרד עורכי הדין צמח שניידר מתפצל, ושני המשרדים הקולטים מרחיבים את תחומי הפעילות שלהם ● עמית פולק מטלון יחזק את מחלקות ההייטק והמיסוי, ואילו בארדינסט בן נתן טולידאנו תוקם מחלקת תחבורה ורכב בהובלת עו"ד אהוד שניידר

אפקט הבחירות בבורסה / אילוסטרציה: שלומי יוסף

ההיסטוריה מלמדת: איך מגיבה הבורסה בבוקר שאחרי הבחירות?

מחקר חדש של הבורסה לניירות ערך בחן את התנהגות מדדי ת"א-35 ות"א-125 בעשר מערכות הבחירות האחרונות ● הממצאים חושפים דפוס מפתיע: אופטימיות ראשונית, ירידות בשבוע הראשון, ועליות בממוצע של 1.7% בתום חודש ● וגם: למה התנודתיות מזנקת בעד 45%, ומה ההמלצה למשקיעים לטווח ארוך?

צילום: Shutterstock

לא בטוחים אם הודעת הבחירות היא פייק או לא? הכלים שיעזרו לכם להימנע ממתקפות סייבר

בתקופת הבחירות גוברים הסיכונים להפצת מידע כוזב ולניסיונות הונאה וגניבת פרטים אישיים ● כלים דיגיטליים מאפשרים לבדוק הודעות וקישורים חשודים לפני פתיחתם ● מומלץ להסתמך על מקורות רשמיים, להימנע מלחיצה על קישורים לא מוכרים ולא להפיץ מידע שלא אומת

פלאביו בולסונארו / צילום: ap, Silvia Izquierdo

אחרי ההפסד בבחירות: דיווחים שבולסונארו נמלט לארה"ב

המשטרה הפדרלית מנסה לאתר את הסנאטור ואיש הימין שהפסיד בבחירות לנשיאות ללואיז אינסיו לולה דה סילבה ● לאחר שלא מסר את דרכונו בהתאם להוראת בית המשפט העליון, הרשויות ביטלו אותו ● בארגנטינה טוענים כי אין תיעוד לכניסתו למדינה, ואנשיו מסרבים לחשוף היכן הוא נמצא או אומרים שאינם יודעים