גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

רוצים ילד מחונן? תשלמו / צילום: AI GEMINI

"הוצאתי יותר מ־1,000 שקל, ונחשבתי שפויה": השיגעון סביב מבחני המחוננים

מערכות תרגול במאות שקלים ועד קורסים שנתיים באלפים - תעשיית ההכנה למבחני המחוננים רק הולכת וצומחת ● ההורים, שמיואשים ממערכת החינוך ומוקסמים מתוכניות ההעשרה שמעבר לפינה, לא מהססים לפתוח את הארנק ● האם המבחן שהוכרע בידי אינטליגנציה נתון לחסדי הכיס?

חיילי מילואים. התגמול הקבוע נמשך, המעטפת תצטמצם / צילום: דובר צה''ל

מה יקרה להטבות למילואימניקים, לשכירים ולעצמאים בסוף המלחמה?

מאז תחילת המלחמה, הוזרמו מקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים לחזית האזרחית ● אבל מה יקרה לברז המזומנים כשהתותחים ישתתקו והמשק יחזור לשגרה? ● מההטבות לאנשי המילואים ועד הפיצוי לעסקים - אלה המשמעויות הכספיות של שוך הקרבות ● המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"בכלכלה אין קסמים": חוקרי אוניברסיטת ת"א מבקרים את "הסל של המדינה"

מחקר של הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א בחן את ההשפעות קצרות-הטווח של תוכנית "הסל של המדינה" במהלך כחודשיים מאז השקתה ● מתוצאותיו עולה כי מוצרים אכן הוזלו משמעותית בסניפי קרפור, אך במקביל נרשמו התייקרויות בעשרות קטגוריות אחרות ● פרופ' איתי אטר, מעורכי המחקר: "המבחן האמיתי הוא החשבון הכולל בסוף הקנייה"

הילה מיכוביץ סיטון, מיטל בר זוהר, רונית כפיר, ליזה כץ / צילום: טל אלמוג, גלי לשם, רעות קרש, דניס פקרמן

המייל שמחכה חודשים והכלים בכיור: האנשים והבוטים שיילחמו בדחיינות שלכם

הפער המתסכל שבין הרצון לבין הביצוע גורם למשימות פשוטות, לסידורים מעיקים ולחלומות גדולים להידחות שוב ושוב למחר ● התופעה הזו הולידה בשנים האחרונות תעשייה מפתיעה, המציעה פתרון חיצוני לדחיינות הכרונית ● מ"מנדנדים" מקצועיים המלווים יזמים בדרך להגשמה ועד בוטים בוואטסאפ המנהלים את הלו"ז הזוגי: הכלים החדשים שיעזרו לכם לעשות את הצעד הבא

צוותי החילוץ בוונצואלה לאחר רעידת האדמה / צילום: Reuters

"רעידת אדמה היא תרחיש הרבה יותר מאתגר ממה שראינו במלחמה עם איראן"

המהנדס נועם רביב טוען כי לפי הסטטיסטיקה רעידת אדמה היא אירוע שיקרה, ויש בישראל מאות אלפי מבנים שאינם עומדים בתקן ● יחד עם זאת, הוא סבור כי יש לקדם במהירות התחדשות עירונית בפריפריה, שבה מיזמים אינם כדאיים מבחינה כלכלית, ובעיקר באזור השבר הסורי אפריקאי המועד לסכנה

גיא פרופר / צילום: רמי זרנגר

מסע הרכישות והקשר המשפחתי: גיא פרופר מציג - דור חדש של תעשיינים

מאז נכנס גיא פרופר לתפקיד מנכ"ל סוגת לפני שבע שנים, חברת המזון בהובלתו לא מפסיקה להתרחב ● היא כבר רכשה חמש חברות ביותר מ־300 מיליון שקל, ובדרך לעוד שלוש, וגם נכנסה לבורסה לפי שווי של כ־1.2 מיליארד שקל ● בראיון בלעדי הוא מסביר למה מסע ההשתלטות על השוק דווקא יסייע בהורדת המחירים, ומה למד מאבא, הבעלים המיתולוגי של אסם

יניב לוי / צילום: ההסתדרות

בכיר בהסתדרות עוזב אחרי 13 שנה

יניב לוי, יו"ר אגף ההסברה, הפרסום והדוברות בהסתדרות הכללית, יסיים את תפקידו ב-31 באוגוסט, וטרם ברור מי יחליף אותו ● לוי: "אני מסיים את תפקידי בתחושת סיפוק וגאווה גדולה על הדרך שעשינו"

אילוסטרציה: Shutterstock

הוסגר לארה"ב איש העסקים מיכאל פיין הנאשם בהונאת בנקים

עפ"י כתב האישום, בין השנים 2016-2019 הונה פיין מספר בנקים ומוסדות פדרליים למימון משכנתאות בארה"ב בסכום הנאמד ב-28.2 מיליון דולר, כאשר הציג בפניהם מצגי שווא במטרה לקבל הלוואות משכנתא או הלוואות למיחזור משכנתא

מציגים בצבע טרי: מיכל יערי, זוכת פרס חממת האומנים לילך סגל, דודו דהאן / צילומים: מיכל יערי, לילך סגל ודפנה סרוסי

צבע טרי 2026: חגיגה צבעונית וגדושה של אומנות ישראלית

היריד שחובבי האומנות והעיצוב נוהרים אליו נפתח השבוע בתל אביב ומזכיר שיש פה עשייה נהדרת וכישרונות מקיר אל קיר

כרזת ''האודיסאה''. הוליווד מחפשת דרך לרווחיות / צילום: מתוך ויקיפדיה

הסרט ששבר את השוק והקריס את הוליווד

ההיסטריה סביב "האודיסיאה" מוכיחה שהקהל עדיין מוכן לשלם עבור חוויית קולנוע יוצאת דופן – אבל גם חושפת את הקריסה של המודל העסקי שעליו נשענה הוליווד במשך עשרות שנים ● מי צפוי להרוויח מהמהפכה הזו?

בודקים את המיתוס. שיעור הגירושים / צילום: Shutterstock

אחד מכל שני זוגות מתגרש? המספר האמיתי לא קרוב לזה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: אמרו לכם ש-50% מהחתונות מובילות לגירושים? מדובר בתחזית שהתבררה כשגויה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אב לחמישה הותיר את האלמנה מחוץ לצוואה. מה קבע ביהמ"ש?

בעלי דירה ביקשו לממש שטר חוב לאחר שהשוכרים הותירו נזק בדירה. מדוע ביהמ"ש סירב? ● בעלי דירת גן בבניין משותף פתחו שער בחומת החצר שלהם. מה קבע ביהמ"ש? ● וגם: אב לחמישה הותיר את האלמנה מחוץ לצוואה ● 3 פסקי דין בשבוע

פנטהאוז בפרויקט של חברת אקו סיטי ברחוב בני דן / הדמיה: ITstudio

רק השיפוץ יעלה מיליונים: משפחה קנתה שני פנטהאוזים בת"א

משפחה ישראלית רכשה שתי דירות פנטהאוז שחוברו יחדיו בפרויקט של חברת אקו סיטי ברחוב בני דן בתל אביב, במחיר כולל של 28.2 מיליון שקל ● השטח הכולל עומד על 276 מ"ר, ושטח המרפסות עומד על 140 מ"ר ● בפלח דירות היוקרה ברובע 4 בעיר לא נרשמת ירידת מחירים

רולר של הסרט ''צעצוע של סיפור 5'' / צילום: Shutterstock

מלכודת הדבש של פיקסאר: "צעצוע של סיפור 5" מכוון דווקא לארנק של ההורים

סרט האנימציה המצליח שובר שיאים בקופות, אך המנוע הכלכלי האמיתי שלו מסתתר בפרמיית הנוסטלגיה של דור המילניום ● בזמן שרשתות השיווק מתכוננות לקטוף את רווחי הזיכיון היקר, החוקרים כבר מזהים את השלב הבא: "נוסטלגיה סינתטית" מבוססת בינה מלאכותית שתמכור לנו זיכרונות בהתאמה אישית

לאונרדו די קפריו בסרט ''הזאב מוול סטריט'' / צילום: מתוך הסרט

מהרגע שסוכן AI יכול לבנות תיק השקעות, השוק נכנס לסחרחרה

מה שבעבר דרש צוות של יועצים, אנליסטים ומומחי מס, יהפוך זמין בעתיד הקרוב כמעט לכל בעל חשבון השקעות, בזכות מהפכת הבינה המלאכותית ● אלא שככל שהכלים הללו יהפכו זמינים לציבור לצורכי השקעות, יותר ויותר מידע יגולם במהירות לתוך מחירי המניות, והתמונה שתתקבל תיראה אחרת לחלוטין ● כתבה אחרונה בסדרה

יבגני ודרינה בל / צילום: פרטי

המשפחה שמחזיקה 4 דירות להשקעה, אך עדיין גרה בשכירות

כשיבגני ודרינה בל התחתנו, כל אחד מהם החזיק בדירה. מאז הם הספיקו לרכוש עוד שתי דירות - ואת כולן הם משכירים ● למרות הרצון לרכוש בית מגורים משלהם, הם מכוונים כעת דווקא להשקעה חדשה ואחרת

מאסק עם אשתו שיבון זיליס / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנכסים שאילון מאסק רכש ומכר בדרך לחלום "לא להחזיק בשום בית"

לאורך השנים הפגין מנכ"ל ומייסד SpaceX העדפה למתחמי מגורים פרבריים ומסתוריים ● התחנה האחרונה במסע הזה היא טקסס

Cando Drones ודור פזואלו / צילום: רחפנים לשינוע בני אדם וסחורות. המהפכה קרובה?

הפתרון המפתיע לפקקים? ישראל נערכת למהפכת הרחפנים

בזמן שהפקקים ממשיכים לשבור שיאים, במינהל התכנון בוחנים רשת תחבורה אווירית משלימה שתאפשר שינוע נוסעים ומטענים באמצעות רחפנים וכלי טיס חשמליים ● בישראל כבר מתבצעות עשרות אלפי טיסות ניסוי בתחום, אך ללא גיבוש המדיניות התכנונית לא ניתן לאשר בניית מנחתים לפעילות מסחרית

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

המניה שסגרה את השבוע הגרוע מזה 25 שנה

אורקל איבדה 19% בשבוע אחד, הנתון החמור ביותר מאז בועת הדוט.קום ● אז איך האנליסטים בכל זאת אופטימיים, ומה קרה להונו של המייסד לארי אליסון

סרן דוד חזות ז''ל / צילום: אתר צה''ל

הותר לפרסום: סרן דוד חזות נפל בקרב בדרום לבנון

צה"ל ושב"כ חיסלו במרכז הרצועה מפקד בחמאס ושני מחבלים נוספים ● ארה"ב תקפה שוב מטרות איראניות במצר הורמוז ● משרד החוץ של איראן: לארה"ב אין כל ערך או אמינות להתחייבויותיה ● איראן תקפה בבחריין ובכווית; טראמפ: "ייתכן שיגיע הרגע שבו איראן תחדל מלהתקיים" ● עדכונים שוטפים