גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, stf

על רקע חששות גוברים מבטיחות הבינה המלאכותית: OpenAI לא תצא להנפקה השנה

סם אלטמן הודיע כי OpenAI לא תצא להנפקה השנה, על רקע החששות הגוברים מבטיחות ה-AI, וההנפקה עשויה להידחות עד 2027 ● מנכ״ל Anthropic, דריו אמודיי, קרא להאט את פיתוח מודלי ה-AI המתקדמים וזכה לתמיכת אלטמן ואילון מאסק ● במקביל, גובר הלחץ מצד ממשלות וקהילות גובר לקידום רגולציה ולצמצום הסיכונים של AI, לצד החשש שהאטה מוגזמת תעניק יתרון למדינות אוטוריטריות

מימין: מייסדי בילדוטס: יקיר סודרי, רועי דנון ואביב לייבוביץ' / צילום: איל יצהר

רוכבת על תנופת הבנייה של חוות השרתים: בילדוטס מתקרבת לשווי של מיליארד דולר

בילדוטס, שפיתחה מערכת בינה מלאכותית לניטור וניהול אתרי בנייה, נהנית מהמרוץ העולמי להקמת חוות שרתים ומתקני תשתית עבור מהפכת ה-AI ● החברה גייסה 130 מיליון דולר לפי שווי המוערך ביותר מ-900 מיליון דולר, לאחר ששילשה את הכנסותיה והרחיבה משמעותית את פעילותה בארה"ב

פרויקט נאות גולף בקיסריה / צילום: שלומי יוסף

עם שתי בריכות ומגרש סקווש: בכמה נמכרה דירה בקיסריה

הדירה בת 2 חדרים נמצאת בקומפלקס סגור עם שתי בריכות מקורות, חדר כושר, מדשאות, מגרש סקווש ומיני גולף, ושכר הדירה יכול להגיע ל־7,000 שקל בחודש ● המתווכת: "התשואה היפה שמופקת מהדירות בפרויקט גורמת לפופולריות שלו"

תערוכת MSPO שנה שעברה / צילום: מתוך מצגת האירוע

מתקפת נחילי רחפנים: חברת הנשק הישראלית השיקה מוצר חדש

חברת "פיוז" של אלביט חשפה שורת כלים מתוצרתה שעובדים במודל של מתקפות נחיל ● הזינוק הדרמטי בהוצאות הפנטגון הגיע לשיאים חדשים ● לא פחות מ־21 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות השבוע בתערוכה גדולה בפולין ● דוח שפרסמה לאחרונה מזכירות ההגנה האמריקאית ממחיש את המשמעויות של רכישת ה-F-35 על ידי סינגפור ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מארי אנטואנט / צילום: ויקיפדיה

להתחיל שנה עם שורות הפתיחה שלא יוצאות מהראש

ראש השנה הוא זמן מצוין לחזור לשורות הראשונות האייקוניות של כמה מהספרים הקלאסיים שלעולם לא יתיישנו ● המילים הללו הן הרבה מעבר להקדמה - הן מייצרות באבחה עולם סיפורי שמושך את הקורא פנימה

חנן פרידמן / עיבוד: AI, מקור: אורן דאי

מקום 6: המנכ"ל שחתום על שיא היסטורי ברווח - "אני רחוק ממיצוי"

חנן פרידמן הוביל את לאומי לרווח הגבוה בתולדות המערכת הבנקאית וליחס היעילות הנמוך שנרשם בה אי פעם ● הוא מכנה את המגבלה על שכר הבכירים בענף "אפליה", מתייחס לראשונה לעסקת ג'פניקה ומספר איזו תכונה היה ממתן בעצמו כדי להיות מנהל טוב יותר ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

יאיר לוינשטיין / צילום: יונתן בלום

הבעלים עזבו, המנכ"ל נשאר: האיש שתפר את עסקת אלטשולר שחם וגם יקבע את עתידה

אחרי עזיבת המייסדים, מי שצפוי להוביל את פעילות הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם, הוא שותפם הוותיק יאיר לוינשטיין שיגדיל את החזקותיו בחברה אותה הוא מנהל לכ-25% ● האיש שתחתיו הפך אלטשולר שחם לבית ההשקעות עם הפעילות הגדולה בתחום, אך מאז איבד בשנים האחרונות מעל 140 מיליארד שקל, ישנה את כיוון הספינה אליה נכנס לפני שני עשורים?

דגמי הפרימיום כבר בדרך / צילומים: יח''צ

פרימיום במחיר נגיש: גל הרכבים החדשים שבדרך לישראל

יצוא הרכב הסיני שובר שיאים, והגל הבא מתמקד יותר ויותר גם בדגמי פרימיום מתקדמים וזולים יחסית ● אל ישראל צפויים להגיע דגמים כמו זיקר 7GT, שיאומי YU7 ו-BYD BAO 5, עם מפרטים מרשימים ומחירים תחרותיים ● גם מותגים מערביים, כמו לנדרובר, נשענים יותר על טכנולוגיה וייצור סיניים ● השבוע בענף הרכב

השקל בכוננות ספיגה, ומה יעשו המניות הדואליות היום

בתוך 36 שעות, שלוש מהכלכלות הגדולות בעולם יפרסמו ריבית, וייתכן שהציפיות יטלטלו את השווקים בתחילת השבוע ● ת"א פותחת שנה עברית חדשה בתקווה לשנה טובה לא פחות; היום קמטק תזנק, אורמת ופאלו אלטו יירדו ● השקל בכוננות ספיגה ● בוול סטריט יש הסכמה גורפת: אי הוודאות תימשך ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

מבצעי קבלנים (ארכיון) / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ההזדמנות והסכנה של מבצעי 80/20 למשקיעים

הפיתוי לרכוש נכס להשקעה עם הון של עד 20% מערך הנכס, הוביל משקיעי נדל"ן לרכוש דירות במבצע ● אלא שמאחורי ההזדמנות עומדות גם לא מעט סיכונים, שאת חלקם אפשר גם לגדר

משקאות קלים בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

רשות התחרות: עיצום נוסף של יותר מ-1.5 מיליון שקל לחברה המרכזית למשקאות

העיצום מגיע בעקבות הפרות של חוק המזון הנוגעות להמלצות על מחירי מוצרי שתייה קלה לצרכן ברשתות המזון, ומצטרף לכ־18 מיליון שקל שכבר שילמה החברה מוקדם יותר השנה ● ברשות התחרות בחנו גם חשד להפרת ההוראות החלות על החברה כבעלת מונופולין, אך לא מצאו לכך אינדיקציות

מארק שפיצנגל, מייסד קרן יוניברסה / צילום: Reuters, BRENDAN MCDERMID

המשקיע שצופה ראלי מטורף – ואז קריסה גדולה

מארק שפיצנגל, מנהל קרן הגידור Universa המתמחה בהגנה מפני אירועי קיצון, סבור כי לבום ה־AI יש עוד לאן להתפתח – וצופה עוד ראלי "מטורף ואופורי" ואז קריסה היסטורית • ומה הוא מגדיר במפתיע כהשקעה הטובה ביותר שעשה?

ווישור / צילום: רמי זרנגר

העסקה נחתמה: אלטשולר שחם ייפרדו מפעילות הגמל ויקבלו מיליארד שקל

העסקה לרכישת פעילות הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם תתבצע במשותף עם יאיר לוינשטיין שיגדיל את חלקו ל-25% ● גילעד אלטשולר ורן שחם ימשיכו להחזיק בפעילות הפרטית של בית ההשקעות ● עבור הרוכשת - חברת הביטוח ווישור - מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית

 

מרכז לוגיסטי של קבוצת מרכז הפורמייקה אברבוך שיווק בע''מ / צילום: אתר החברה

הצעת רכישה בפרמיה של 133% מקפיצה את מניית החברה המשפחתית הקטנה

דיווח שהעבירה מרכז הפורמיקה אברבוך, העוסקת בסחר בעץ, חשף שקרן ההשקעות קדמה הגישה הצעה אינדיקטיבית לרכישתה תמורת 190 מיליון שקל ● בין היתר לוטשת הקרן עין לנדל"ן של החברה ברמלה ● בכוונתה למחוק את מניות אברבוך מהמסחר

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

סופה של עסקה? רשות התחרות לא רוצה את חברי יוניון בדירקטוריון כאל, והמכירה עלולה לקרוס

רשות התחרות דורשת מיוניון להגביל את מעורבותה בניהול כאל, מחשש לניגוד עניינים ולזרימת מידע עסקי בלתי מוגבל ● יוניון מתנגדת, והדרישה עלולה להביא לפיצוץ העסקה ● נפילת העסקה תותיר את דיסקונט מול קושי משמעותי למכור את כאל ולעמוד בדרישות חוק שטרום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט על רקע חששות מהאטה ב-AI והזינוק במחירי הנפט

הנאסד"ק נחלש בכ-0.8% ● ראשי תעשיית ה-AI תמכו בסוף השבוע בהאטת הפיתוח ועוררו חשש לפגיעה בהשקעות בענף; מניות השבבים נופלות, מניות אבטחת הסייבר עולות ● תשואת האג"ח לעשר שנים בארה"ב חצתה את רף ה-5% ● נפט מסוג ברנט מתקרב ל-110 דולר, לאחר שמתקפת כטב"מים השביתה צינור נפט מרכזי של סעודיה ● אסיה ננעלה בירידות ● מגמה מעורבת באירופה, בורסת פריז יורדת בכ-1%

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

הכלכלן הראשי באוצר קורא לקצץ בהטבות מס: נקבל יותר מסים מצריכה מאשר מחיסכון

החיסכון הגבוה אומנם מספק יציבות למשקי הבית, אך הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון מזהיר כי הוא עלול גם לבלום את הצמיחה ● הטבות המס במוקד ● אפקט העושר, פרויקט מיוחד

עמוס אוזן ועו''ד אשר אלבז / צילום:  שלו מן, יח''צ

"בצ'כיה אין מס רכישה גם על דירה עשירית"

הקירבה והמחירים האטרקטיביים הפכו את קפריסין ויוון ליעדים מובילים עבור משקיעי הנדל"ן הישראלים, אבל מי שמוכן קצת להרחיק יכול למצוא הזדמנויות נוספות ● לא משקיעים עם העדר: חלק ב'

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין של העליון שישפיע על היזמים בפרויקטי מחיר למשתכן

ביהמ"ש קבע כי לא יינתן פטור גורף של מחצית אגרת הבנייה ליזמי מחיר למשתכן ● נקבע כי הפטור יינתן רק אם הרשות המקומית או משרד הבינוי והשיכון יקבעו כי מדובר ב"שיכון לזוגות צעירים", ורק אם ייקבע כי הפרויקט נבנה מטעם המדינה ● הערכה: מדובר במאות מיליוני שקלים שהרשויות לא ישיבו ליזמים ● עורכי דינו של היזם: "בשורה קשה למאות קבלנים; שוקלים בקשה לדיון נוסף"

מתרחצים על רקע ספינות שחוצות את תעלת סואץ / צילום: ap, Amr Nabil

משבדיה עד טייוואן: המעברים שעלולים להשבית את הכלכלה העולמית

מצר הורמוז הוא רק אחד ממספר מצומצם של מעברים צרים המרכזים חלק עצום מתנועת הסחורות, האנרגיה והמידע בעולם • מהים הדרומי של סין ועד הקוטב הצפוני, המעצמות נערכות לאפשרות שנקודות החנק האלה יהפכו לזירות עימות