גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

בדרך לחלוקת דיבידנד של חצי מיליארד שקל: פרטנר קונה את כל המתנגדים

לאחר שהמחזיקים סירבו לאשר את חלוקת הדיבידנד המיוחד, חברת התקשורת תפרע את החוב כלפיהם בהיקף של 344 מיליון שקל, בניסיון לסלול את הדרך לחלוקה ● המהלך מגיע בהמשך לפדיון מוקדם דומה בהיקף 140 מיליון שקל שכבר בוצע לסדרה ח' שהתנגדה למהלך ● הנהנית המרכזית מאישור הדיבידנד צפויה להיות קבוצת השליטה אמפיסה, שחלקה בחלוקה יעמוד על כ-106 מיליון שקל

מנכ''ל מטא מארק צוקרברג / צילום: ap, Nic Coury

מטא מציגה עוזר אישי שיזמין לכם כרטיסי טיסה. האם הוא שווה את הזינוק במניה?

מטא רשמה מיליוני הורדות עם Muse, עוזר אישי שיכול לנהל יומן, לעשות קניות אונליין ולהזכיר ימי הולדת ● ההצלחה הזניקה את המניה בוול סטריט, אך המומחים מזהירים שהמודל הפיננסי עדיין לא ברור וייתכן שהדרך להכנסות מהמוצר ארוכה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

קללה או הכללה: מה מלמדת ההיסטוריה של חודשי ספטמבר ואוקטובר בשווקים

לקריאה המקובלת בוול סטריט, לצאת משוקי המניות בחודש מאי ולחזור באזור נובמבר, קדמו שנים של תשואות שליליות בחודשי הקיץ, אך גם שורת אירועים גלובליים מטלטלים בעיתוי מדאיג ● האם ניתן לגזור מכך מסקנות למשקיעים, מה התמונה בישראל והאם הרע עוד לפנינו?

אילוסטרציה: Shutterstock

אושר ניהול ייצוגית נגד הבנקים: לא שילמו ריבית על יתרות זכות בעו"ש

הבקשה הוגשה נגד בנק לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, כאשר הנזק הנטען חסר תקדים ומסתכם במיליארדי שקלים ● לטענת התובעים, לאור העלייה המשמעותית של הריבית במשק החל מאפריל 2022, החלטת הבנקים שלא להעניק ריבית על יתרת זכות בעו"ש נגועה בחוסר תום-לב קיצוני

סקוט ראסל / צילום: NiCE

דיווח: נייס במגעים למכירת אקטימייז לקרן הקנדית ברוקפילד בכ-2 מיליארד דולר

ברשת סקיי ניוז דווח כי ענקית ההשקעות הקנדית נמצאת במגעים לרכישת אקטימייז מידי נייס תמורת כ-2 מיליארד דולר ● בחודשים האחרונים פורסם לא פעם שהחברה מבקשת למכור את פעילותה בתחום ניהול הסיכונים הפיננסיים, שמבוססת על חברת אקטימייז שנרכשה ע"י נייס ב-2007

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

אל על דוחה את תוכנית היהלומים החדשה. זו הסיבה

אל על מאריכה בפעם השנייה את תוקף תוכנית היהלומים, שהייתה אמורה להסתיים בסוף השנה, ומשאירה את תנאי הצבירה וההטבות ללא שינוי עד סוף פברואר 2027 ● זאת לאחר שבשנה שעברה שינתה את תנאי צבירת היהלומים, ובמקביל העבירה השנה את מועדון הנוסע המתמיד ממכאל לישראכרט

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

יזם הנדל"ן שמואשם במרמה ישלם 30 אלף שקל בכל חודש בהליך פשיטת הרגל

ביהמ"ש העליון דחה את בקשת רשות הערעור של יזם הנדל"ן לשעבר אורן קובי, שחובותיו האישיים נאמדים ב־34 מיליון שקל ● נטען כי במשך 6.5 שנים קובי לא הפקיד שקל לקופת הנשייה, בעודו מנהל אורח חיים ראוותני ובזבזני ● נגד קובי עומדים 4 כתבי אישום, ומיוחסות לו עבירות חמורות של קבלת דבר במרמה, גניבה בידי מורשה ועוד סביב פעילותו בקבוצת אדמה למכירת קרקעות חקלאיות

האם נתניהו יוכל לדחות את הבחירות הכלליות? / אילוסטרציה: Shutterstock

רע"מ, בל"ד והרשימה המשותפת נפסלו: מה יקרה עכשיו?

דיוני הפסילות בוועדת הבחירות המרכזית הפכו לפסטיבל פוליטי ותקשורתי. אבל חשוב לזכור: זה לא סוף פסוק ● המשרוקית מסבירה

יוסי חבר, מנכ''ל IBC / צילום: יונתן בלום

איש השב"כ שלקח חברה מדשדשת והביא אותה לשווי של יותר מ־2 מיליארד שקל

מיזם הסיבים IBC שהוקם ב־2013 התקשה להמריא, שקע בחובות ועמד על סף פשיטת רגל ● אז נכנס יוסי חבר, שצמח בכלל בשב"כ, לתפקיד המנכ"ל ● בראיון ראשון הוא מספר על המהפך שהוביל את המיזם להתחרות ראש בראש מול בזק ● כעת הוא מסמן את היעד: "השוק העסקי בשליטה מוחלטת של בזק והגיע הזמן לשינוי"

אושר עד / צילום: יונתן כיתאין

אייפון חדש בהנחה של אלף שקל. איך אושר עד עושה את זה?

האייפון החדש רק נחת בישראל ובאושר עד כבר מציעים אותו בהנחה של אלף שקל ● מה ההבדלים ביחס למוצר של היבואן הרשמי?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; תשואת האג"ח ל-10 שנים בשיא של 19 שנה

נאסד"ק יורד ב-1% ● עליית מחיר הנפט מתדלקת את הפחד מהאינפלציה, ודוחפת את תשואות האג"ח האמריקאיות לשיאים ● חברת המחשוב הקוונטי IonQ בישרה על פריצת דרך ● מקדונלד הודיעה על כוונתה להשקיע מיליארדי דולרים כדי לסייע לזכיינים להטמיע בינה מלאכותית ● דיסני מעלה את מחירי המנויים בכמה מחבילות הסטרימינג שלה ● מדד מנהלי הרכש זינק לשיא של 5 שנים

הפגנת תמיכה בממשלה האיראנית בטהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"נקודת אל־חזור": האזהרה החדשה לגבי המלחמה באיראן

כותרות העיתונים בעולם: החות'ים מנסים להשתלט על רכס הרים אסטרטגי בתימן, באיראן מתווכחים על ביקור הנשיא בעצרת האו"ם בניו יורק והמלחמה באיראן נכנסה לשלב המסוכן ביותר ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

מגדל יורוקום ברמת גן / הדמיה: חברת קנדה ישראל, מילוסלבסקי אדריכלים

המגדל בן 66 הקומות ברמת גן מעורר התנגדויות: “קיפוח חריף של בעלי הקרקעות”

פרויקט "בית ישראל קנדה" ברמת גן, שיכלול 208 דירות לצד שטחי תעסוקה ומסחר, מעורר התנגדויות מצד בעלי קרקעות ודיירי המגדל הסמוך ● בעלי הקרקעות טוענים לחלוקה לא הוגנת של זכויות הבנייה, ודיירי Tower Time מזהירים מפגיעה בנגישות, בפרטיות ובאיכות החיים ● וגם: התוכנית החדשה שתסייע לקבלנים להטמיע טכנולוגיות בענף הבנייה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מימין לשמאל: ירון זולצבכר, מייסד ומנכ''ל היי ליפט, שרית שגב מנהלת סקטור תעשייה, מסחר ומלונאות בחטיבה העסקית בבנק הפועלים וברוך פרנס מייסד סקייליין עגורנים / צילום: Aviad Tevel Studios

כסף גדול בעגורנים: המייסד בן ה-87 שנפגש עם יותר מרבע מיליארד שקל

ברוך פרנס מכר 75% מחברת העגורנים סקיי ליין לפי שווי של 340 מיליון שקל לידי חברת המעליות היי ליפט ● במסגרת המהלך ישקיע בית ההשקעות מור 67 מיליון שקל בהיי ליפט ויציף ערך נאה למיליארדר יצחק מירילשווילי, אחד מבעליה ● וגם: התוכניות של הרוכשת

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל ואמפא בתחזית אופטימית לגבי חוות השרתים בהר טוב

חברת האנרגיה המתחדשת דוראל וחברת הנדל"ן אמפא מדווחות על צפי להכנסות של 150 מיליון דולר בשנה מחוות השרתים שהן מקימות בהר טוב, סמוך לבית שמש

ג'ורג' חורש, בעל השליטה ביוניון

אחרי נפילת עסקת כאל: חורש והמבורגר יכתבו צ'ק של 187 מיליון שקל לדיסקונט והבינלאומי

הראל דיווחה לבורסה במהלך הלילה כי אם החלטת רשות התחרות לגבי העסקה תעמוד בעינה, התוצאה תהיה ביטולה ● בנק דיסקונט צפוי לקבל פיצוי של 135 מיליון שקל, והיתרה לבינלאומי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בת"א: מדדי הנדל"ן והביטוח בלטו לרעה

המסחר בתל אביב התנהל בירידות שערים בהובלת מניות הביטוח שמושכות את הבורסה למטה ● מדדי האנרגיה בלטו בירוק נגד המגמה ● כלל בוחנת השקעה בווליו בייס לפי שווי של 600 מיליון שקל לפני הכסף ● דוראל זינקה ברקע תחזית הכנסות עתק מחוות שרתים ●  מניית נייס זינקה בעקבות המגעים לאקזיט של 2 מיליארד דולר ● הדולר התחזק מול השקל

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בעיצומה של הדרמה באג"ח, האסטרטג שאומר למשקיעים: לכו על מניות

התשואות בארה"ב מטפסות, מחירי האנרגיה גבוהים והחששות גוברים, אבל האסטרטג הראשי של HSBC נשאר עם תחזית שורית מקסימלית על שוק המניות ● אלו המניות המועדפות עליו

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

הדרישה של רשות התחרות שעשויה לטרפד את עסקאות המיזוג הבאות

מאחורי התנאים של רשות התחרות למיזוג יוניון והראל עם חברת כאל, שהפילו את המיזוג, עומד חשש מזליגת מידע בין החברות ● מומחים בתחום מסבירים: "מידע על משתמשים הוא דרמטי והוא נכס שחברות קונות"

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

המיליארדים שזרמו והשיא של הביטקוין מאותתים: שוק הקריפטו מנסה להוכיח שהתבגר

מטבע הקריפטו קפץ אל מעבר ל־85 אלף דולר ורשם את הרמה הגבוהה ביותר בשמונת החודשים האחרונים ● לצד כניסה גוברת של משקיעים מוסדיים וזרימות הון מן המערכת הפיננסית המסורתית, נתוני המסחר עשויים להצביע על שינוי בדפוסי הפעילות וכניסת השוק לשלב בוגר יותר