גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מ-700 שקל במזומן לחשבון ועד 3% על העו"ש: מאחורי פרץ הנדיבות של הבנקים

מעל לשנה חלפה מאז אימצו הבנקים, בעקבות ביקורת על רווחיותם החריגה, מתווה הקלות לציבור ● עד כה חולקו הטבות בכ–2 מיליארד שקל, כשרק בשבוע שעבר הודיע לאומי על תשלום במזומן של כ–200 מיליון שקל ללקוחות ● הודפים טענות לצעד שיווקי: "בנק ישראל לא יאשר"

יעקב אגם / צילום: תומר אפלבאום

האומן הבינלאומי יעקב אגם הלך לעולמו בגיל 98

יעקב אגם, חתן פרס ישראל, החל ליצור כבר בגיל 12 - והפך לאחת הדמויות הישראליות הבולטות בעולם האומנות ● רבים מזהים אותו עם המזרקה המפורסמת בכיכר דיזנגוף, אך יצירותיו הרבות הגיעו גם לארמון ורסאי ואף לטהרן ● בשנת 1996 זכה בפרס נחשב מטעם ארגון אונסק"ו וב-2026 - בפרס ישראל לאומנות

פאלמר לאקי / צילום: Reuters, Jonathan Alcorn

מה מחפש ילד הפלא של תעשיית הביטחון בישראל?

לגלובס נודע, כי אנדוריל, הסטארט-אפ הבולט ביותר בתחום הביטחון בארה"ב, מבצע בימים אלה ראיונות עם מספר בכירים בישראל להקמת פעילות מקומית שתעסוק במכירות למערכת הביטחון הישראלית ובמו"פ עבור מוצריה הגלובליים

שימעי הורטיג, נשיא ומנכ״ל אמדוקס הנכנס / צילום: אמדוקס

מניית אמדוקס צנחה כ-50% מהשיא. ברקע: החשש מ-AI וצמיחה נמוכה

הסנטימנט החלש במניית חברת הטכנולוגיה הוותיקה מישראל מוסבר בשילוב של מספר גורמים, בהם השפעות ה-AI על המודל העסקי שלה ● וגם: בנק ההשקעות שמציב לה מחיר יעד שאפתני

תרחיש האימים של ההייטק הישראלי / איור: גיל ג'יבלי

"פיטורים המוניים בהייטק יפגעו גם ברואי החשבון, עורכי הדין וקרנות ההשקעה"

חברות הטכנולוגיה חוות "סערה מושלמת" שהגיעה גם לישראל, עם צלילת שער הדולר, מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים והצורך המיידי בהתייעלות ● בתוך חודש בלבד נפרדו החברות מאלפי עובדים - ואם הקצב יימשך, בתרחיש האימים, המספר יגיע ל–40 אלף עד סוף השנה ● מומחים מעריכים: עשרות אלפים בסכנת פיטורים

ורוניס וסימילרווב / צילום: ויקיפדיה הנדב הנכון

ורוניס וסימילרווב כמשל: כשהאנשים האלה קונים מניות, כדאי לכם לשים לב

בכל יום מתפרסמות עסקאות של בעלי עניין בחברות, ורובן לא שוות יותר מהערת שוליים ● אבל מה קורה כשמניה מתרסקת, ולקונה יש היסטוריה מוכחת של תזמון טוב - או כאשר כמה מהאנשים שיושבים הכי קרוב לעסק רוכשים באותה עת? ● הסיפור שלא כתוב בדוח האנליסטים

מושגים לאזרחות מיודעת. פרמיית סיכון / צילום: Shutterstock

מאז השבעת הממשלה לא נראה נתון כזה בשווקים. מה המשמעות?

פרמיית הסיכון היא מדד מרכזי להערכת איכותו של נכס פיננסי - וכשמדובר במדינות, יש לה השלכות מרחיקות לכת ● למה היא כל כך חשובה, ואיך מודדים אותה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

סניף של רשת רמי לוי שיווק השקמה / צילום: תמר מצפי

רמי לוי רוצה למכור לכם רכב בפחות מ-100 אלף שקל. האם זה משתלם?

אחרי אושר עד, רשת הסטוק של רמי לוי הכריזה על שיווק רכבים חדשים בפחות מ־100 אלף שקל ● בפועל מדובר בדגם חשמלי של המותג הסיני BAIC, שהושק לפני שנים ומתקשה ליישר קו עם אלטרנטיבות עדכניות ● מנכ"ל רמי לוי הסטוק: "אם זה עבר את הרגולציה בישראל, אז קטונתי"

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע לא לבטל את הליך בחירתו של ראבילו למבקר המדינה

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הביעו שופטי בג"ץ את עמדתם כי נפלו פגמים בהליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה בשל הפגיעה בחשאיות ההליך ● היום הודיע יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי הוא דוחה את הצעת בג"ץ לערוך בחירות חוזרות לתפקיד ● מאוחר יותר הוציא בג"ץ צו על-תנאי בעתירות לביטול הליך בחירתו של ראבילו

כותרות העיתונים בעולם

קטאר עוצרת עסקה גדולה של רפאל. זו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חברות הספנות בהורמוז מהססות והמפרציות רצות קדימה, כיצד קרן העושר הקטארית משפיעה על רפאל, והאם פקיסטן תצליח לשמר את מעמדה כמתווכת אזורית? ● כותרות העיתונים בעולם 

אמיר זיו / צילום: גל חרמוני

הטלטלה בכלכליסט: סגני העורכת פורשים

גולן פרידנפלד ואמיר זיו הודיעו לעובדים כי הם עוזבים את העיתון הכלכלי מבית ידיעות אחרונות ● עזיבתם של השניים, שהיו חלק מצוות ההקמה של העיתון ומלווים אותו מהיום הראשון, מעמיקה את הטלטלה ומסמנת את סוף עידן המייסדים במערכת כלכליסט

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

מעל 450 שקל ליום: דמי ההבראה שלכם מטפסים

יו"ר ההסתדרות ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, חתמו על הסכם להעלאת דמי ההבראה במגזר הפרטי והציבורי ● מדובר בתוספת של מאות שקלים בשנה, כשלפי ההערכות בין שניים לשלושה מיליון עובדים במשק עשויים ליהנות מההעלאה ● במגזר הפרטי יעודכן התעריף ל-451.5 שקל ליום, ובמגזר הציבורי עודכן התעריף ל-511.6 שקל ליום

נסיונות הדחה הדדיים. אבי ונד ג'ונסון / אילוסטרציה: Reuters, Sipa USA, Brian Snyder

המאבק בין אב לבתו שטלטל אימפריית השקעות של 18 טריליון דולר

עוד לפני רצף ההצלחות שלה בפידליטי, אבי ג'ונסון נאלצה להדוף את הספקות מצד יריביה ומצד אביה

המגשר עמוס גבריאלי / צילום: ערן לם

התביעה נגד עמוס גבריאלי משרטטת לראשונה קריטריונים לתביעת מגשר

בימ"ש השלום דחה תביעה ב-2.1 מיליון שקל נגד המגשר עמוס גבריאלי וחייב את התובעים בהוצאות ● השופטת אביגיל פריי קבעה לראשונה: ניתן לחייב מגשרים בנזיקין על פעולה ברשלנות, אך רף החיוב יהיה גבוה, עד כדי זדון, כדי למנוע "אפקט מצנן" על פעילות הגישור ● התובע: יוגש ערעור

ליאור מנצר / צילום: שלומי יוסף

הבכיר במימון משק האנרגיה פורש במפתיע מהפועלים: ליאור מנצר מסיים את תפקידו

מנהל סקטור מימון הפרויקטים והתשתיות, שהוביל את הסכמי המימון המורכבים במשק, מסיים 30 שנה בבנק הפועלים ויעבור לייעוץ ● שחף גלעד יחליפו בתפקיד ● פרישתו של מנצר מצטרפת לגל עזיבות של בכירים ותיקים בחטיבה העסקית, ברקע תוכנית ההתייעלות של הבנק

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט, ומשה מורגנשטרן, מנכ''ל הנוסע המתמיד ופליי קארד / צילום: ענבל מרמרי, איה בן עזרי

שיווק אגרסיבי והאשמות: האם התחרות בין מועדוני הנוסעים הפכה פרועה מדי?

המעבר של מועדון הנוסע המתמיד של אל על מכאל לישראכרט הצית מאבק סוער על כ־550 אלף מחזיקי הכרטיסים ● כך למשל הופיעו ברשת מנועי השוואה עצמאיים שמציגים בכל פעם תוצאה דומה ● ובינתיים הרשת מוצפת בטענות על "אותיות קטנות"

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

ראש רשות מקומית עוכב לחקירה בחשד לשחיתות

היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 עיכבה הבוקר לחקירה ראש רשות מקומית בחשד למעורבות בשחיתות ציבורית, זאת לאחר חקירה סמויה ● במקביל מתבצעות החל מהבוקר פעולות חקירה ואכיפה שונות במספר אתרים בשטח הרשות

צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: בישראל אין תוכנית מערכתית להתמודדות עם אתגרי ההזדקנות

לפי דוח המבקר, לא גובשה תוכנית התמודדות רב-שנתית עם מענה מערכתי לאתגרי ההזדקנות, ולמרות שכן התקבלו החלטות מסוימות לטובת הגיל השלישי, היישום נשאר מוגבל ובעייתי ● בנוסף, המבקר מצביע על מחסור במיטות אשפוז וברופאים גריאטריים, ומזהיר: בעקבות הרפורמה בסיעוד, הביטוח הלאומי ייכנס לגירעון ב-2035

חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה / צילום: יחצ - רפי דלויה -

הבורר הכריע: עיריית רעננה תשלם מיליונים לחברה מקבוצת שיכון ובינוי

פסק הבוררות קובע כי עיריית רעננה תשלם לחברת ריקטק כ־10 מיליון שקל ותשיב לה ערבות בסך כ־3.4 מיליון שקל ● הרקע: טעות משותפת בנתוני המכרז

קרנות הגידור בנאמנות מסכמות שלוש שנים / אילוסטרציה: Shutterstock

קרנות גידור עממיות: מה עשה מוצר ההשקעה שהושק לפני 3 שנים והפך ללהיט

קרנות הגידור בנאמנות צומחות בקצב מהיר מאז השקתן ב-2023, חולשות על כ-6 מיליארד שקל ומציגות תשואות גבוהות, גם אם הן גובות דמי ניהול יקרים ומתקשות להכות את מדדי השוק ● המנהל בקרן המצטיינת של הראל: "החזקנו המון מניות ביטוח, ביטחון ושבבים והשוק היה לוהט, אבל הורדנו חשיפה" ● וגם: סימן שאלה לגבי עתיד הקרנות