גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

מה צפוי בשקל-דולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המוסדיים ביצעו התאמות, והדולר משנה כיוון

הדולר מתחזק לאחרונה, וביממות האחרונות כבר נגע בשער של 3 שקלים מלמטה, זאת אחרי שבחודש שעבר הגיע לרמות שפל שלא נראו כמותן שלושה עשורים ● בשוק תולים את העלייה בהסכם המסתמן בין ארה"ב לאיראן ובהתאמות של המוסדיים, ומנסים להעריך לאן מועדות פני המטבע האמריקאי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

יותר מתקציב משרד התחבורה: היקף הריבית שהמדינה שילמה על החוב זינק ב-2025

הגירעון עמד בשנת 2025 על 98.6 מיליארד שקל שהיוו 4.7 אחוזי תוצר, והוא קטן משנת 2024, אז עמד על 6.8% תוצר ● הסיבות: עלייה בהכנסות ממסים וקיטון בהוצאות הביטחון ● הנתון המדאיג: הנתח של ההוצאה האזרחית היה בשפל ועמד על 65.5% מהתקציב ● וגם: בכמה הסתכמו הוצאות המלחמה מאז ה-7 באוקטובר?

עופר מלכה / צילום: איל יצהר

הוועדה פסלה אותו מלכהן כמנכ"ל רש"ת. עכשיו מירי רגב מנסה לקדם אותו לדירקטור

לפני כשנתיים נפסל מינויו של עופר מלכה לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה ע"י הוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות, בנימוק של אי עמידה בתנאי הסף ● כעת, מנסה שרת התחבורה מירי רגב, לקדם אותו לתפקיד דירקטור ברשות שדות התעופה

מל''ט של חברת בייקאר הטורקית / צילום: צילום מסך

חברת המל"טים הטורקית שתממן לימודים לסטודנטים פלסטינים

בריטניה מרחיבה את הסיוע הביטחוני לאוקראינה במלחמתה עם רוסיה בהיקף של כ־995 מיליון דולר ● היצוא הביטחוני של הודו זינק וזו בשורה טובה לחברות הביטחוניות הישראליות ● חברת המל"טים הטורקית בייקאר, תתמוך בסטודנטים פלסטינים המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה בטורקיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בין ת"א לניו יורק: איפה צריכה להיות "ספינת-האם" של המשקיעים

בעוד שביצועי היתר של השוק המקומי נקטעו, והבורסה המקומית מדשדשת, וול סטריט ממשיכה לעלות, ולמשוך אליה חזרה את המשקיעים ● אבל ייתכן כי הבחירה הנכונה דווקא אינה בין תל אביב לניו יורק ● טור אורח

ירון גזית / צילום: תמר מצפי

אחרי 25 שנה: גלוברנדס נפרדת מווינסטון וקאמל; זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט

יבואנית מוצרי הטבק והחטיפים גלוברנדס לא הגיעה להסכמות עם חברת JTI וצפויה לאבד את זיכיון היבוא וההפצה, המהווה כ-45% מהכנסותיה ● זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט, שמעריכה כי ההיקף ההכנסות השנתי יעמוד על 2.2 מיליארד שקל ● בעקבות הדיווח מניית גלוברנדס צונחת

מועדוני נוסעים / צילום: צילומי מסך

המאבק בין מועדוני הנוסעים מתחמם, וכל אחד רוצה לשלוט בדרך שבה תבחרו חופשה

לקראת הקיץ עלו לאוויר שתי פלטפורמות חדשות, שמסמנות את הטריטוריה החדשה של חברות התעופה ומנפיקות כרטיסי האשראי ● מה מציעה כל אחת מהשחקניות והאם זה יספיק כדי שנזמין דרכן גם בית מלון

רשות המסים / צילום: איל יצהר

המבקר: המדינה מאבדת מאות מיליוני שקלים מס משותפויות בשנה

ביקורת שערך מבקר המדינה על היבטים במיסוי שותפויות מעלה כי שותפים בשותפויות שעושות עסקאות במיליארדים לא הצהירו על היותם שותפים כלל או שהצהירו על הכנסות בחסר לצורכי מס ● עוד נמצא כי היעדר אכיפה נגד השותפים שלא מדווחים מוביל לאובדן מאות מיליוני שקלים מס בשנה ● משנת 2019 בוצעה חקירה אחת בלבד בעניינו של שותף אחד שלא דיווח על הכנסות השותפות

אסף גריס ושירי הייסר, מנכ''לים משותפים ראובני פרידן / צילום: סלע קפיטל

חצי שנה אחרי הפרידה מיד 2: משרד הפרסום ראובני פרידן יטפל במתחרה madlan

ראובני פרידן, שליווה את יד2 במשך כשמונה שנים, יעבור לטפל במתחרה madlan במסגרת תקציב פרסום המוערך בכ־10 מיליון שקל ● במקביל, רשת בראון שבשליטת ישראל קנדה מרחיבה את פעילותה באירופה ונכנסת לראשונה לשוק המלונאות בגרמניה ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap

סערה מושלמת שתימשך כמה שבועות: מה חושבים המומחים על הכאוס בשווקים

הירידות החדות בוול סטריט בהובלת מגזר השבבים מעוררות שורה של שאלות ● בכירי המומחים בעולם התייחסו לכך ביממה האחרונה וניסו להעריך עד מתי המימושים יימשכו ועד כמה עמוק יגיעו

השותפים ב־DEEP 33. למעלה מימין: מייקל ברוכים, אורי אמסלם, ירדן גולן; למטה מימין: יואב רוזנברג, ליאור פרושאור, יעל ברששת / צילום: אוהד קב

קרן הדיפ־טק גייסה 200 מיליון דולר ורוצה להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"

קרן Deep33, שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ליאור פרושאור והיזם האמריקאי מייקל ברוכים, גייסה 50 מיליון דולר מעל היעד ● יותר ממחצית מהמשקיעים הם זרים, בעיקר מארה"ב ומבריטניה, אך בגיוס השתתפו גם מוסדיים ישראליים, שעד לאחרונה נמנעו מהשקעות בדיפ־טק

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

בשווי של פחות ממיליארד דולר: משה מזרחי שוב מנסה לקנות את אינמוד

לאחר שדירקטוריון חברת האסתטיקה הרפואית דחה בתחילת השנה את הצעתו לרכישתה בשווי גבוה יותר – הגיש המייסד והיו"ר מזרחי הצעה נוספת, נמוכה יותר, הפעם ללא מאיר שמיר לצידו

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

דיווחים באיראן: אין גישה לבנקים; כספומטים ומסופי אשראי מושבתים

דיווחים מאיראן מצביעים על שיבושים נרחבים במערכת הבנקאית, הכוללים השבתת בנקים, תקלות בכספומטים ובמסופי אשראי ופגיעה בפעילות המסחר השוטפת ● ההערכות נעות בין מתקפת סייבר רחבת היקף לבין ניסיון של המשטר לטשטש בעיות כלכליות חמורות

צילום: Shutterstock

אלפי משקיעים שרצו לעשות סיבוב נתקעו עם הדירות ונאלצים לקחת משכנתאות ענק

נתון שהסתתר בדוח בנק ישראל מצביע על זינוק במשכנתא הממוצעת של משקיעים לשיא כל הזמנים ● אלא שהסיפור רחב יותר: משקיעים שקיוו לעשות סיבוב מהיר במבצעי 20/80, מצאו עצמם עם משכנתא מכבידה וכנראה עם נכס שלא רצו להחזיק

משרדי אנבידיה ברחוב יצחק שדה, תל אביב ומטה חברת השבבים נובה ברחובות / צילום: בר לביא, איל יצהר

​אפקט אנבידיה: הכלכלן שטוען - מיעוט חברות מטות את נתוני הצמיחה

הייצור בחו"ל זינק בתוך רבעון והסתיר פגיעה קשה בתוצר - כך לפי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי ● ההערכות: חברות בודדות, ביניהן אנבידיה (מלאנוקס), קמטק ונובה אחראיות למחצית מהצמיחה ● האם בנק ישראל והאוצר מסתנוורים מאשליה סטטיסטית?

רצועת עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

ראאד אבו אלקיעאן, עובד קבלן של משרד הביטחון נהרג בקריסת מבנה בעזה

עובד קבלן של משרד הביטחון נהרג בקריסת מבנה בעזה ●  משמרות המהפכה של איראן מאיימות: שיט במצר הורמוז ללא תיאום איראני הוא דבר "לא מקובל ומסוכן" ●  דיווח ברויטרס: חמש ספינות דרום-קוריאניות יצאו ממצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

משכנתא לדירה / צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: שוק המשכנתאות חשוף למשבר סאב-פריים

בדוח שערך על שוק המשכנתאות, מבקר המדינה מתריע כי חשיפת לווי המשכנתאות והגופים הפיננסיים בישראל למשבר בנוסח הסאב-פריים עלתה בעשור האחרון, אך הפיקוח על הבנקים כמעט לא שינה נהלים ● "העלייה בהיקפי המשכנתאות עלולה להוביל את המערכת הפיננסית לכשל מערכתי חמור", נכתב ● בנק ישראל: "דוח לא מקצועי, רצוף שגיאות וסתירות"

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר ימשיך להתחזק מול השקל? לבנק אוף אמריקה יש תשובה

במזכר שנשלח ללקוחות והגיע לידי גלובס, ממליצים בבנק אוף אמריקה לפתוח "פוזיציית לונג" על שער הדולר-שקל ● בין הסיבות: הצפי להעלאות ריבית בארה"ב ותמחור יתר של המטבע המקומי ● מה יקרה לשער החליפין? זו להערכתם הנקודה הבאה

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

ראסל אלוואנגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: מיכה בריקמן

החברה שעשתה היסטוריה והקללה שעשויה לפגוע בה

חברת השבבים טאואר הפכה השבוע לישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר ● 10 החברות שהחזיקו בתואר לפניה, בהן נייס, מובילאיי וסולאראדג', איבדו בממוצע כמחצית משוויין בפסגה, כאשר בחלק מהמקרים מדובר אף בהתרסקות של 80% ויותר ● יוצאות דופן לטובה: מניות לאומי וצ'ק פוינט