גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

משכנתא / איור: Shutterstock

אחרי שלושה חודשי ירידה, הפיגורים במשכנתאות שוב מטפסים

הפיגורים בתשלומי המשכנתאות עלו ל-4.23 מיליארד שקל בספטמבר ● היקף המשכנתאות החדשות היה נמוך יחסית לחודשים הקודמים והסתכם ב-8.66 מיליארד שקל עקב חגי תשרי ומיעוט ימי העבודה ● המשקיעים נטלו את המשכנתאות הגבוהות ביותר, בממוצע של 1.26 מיליון שקל

סוחר בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

שלוש סיבות לירידות החדות בשווקים. לאן עוברים המשקיעים?

חששות סביב הוצאות ההון העצומות של ענקיות הטכנולוגיה, מחירי הנפט המטפסים והלחץ בשוק החוב מהנעשה בצרפת מכבידים על הבורסות ברחבי העולם ● במקביל, המשקיעים חוזרים לחוף המבטחים המסורתי: אג"ח ממשלת ארה"ב

מוגתבא חמינאי / צילום: AP

צי מכליות הצללים של איראן נותר ללא נפט לאחר חודשים של מצור אמריקאי

לאיראן היו מיליוני חביות נפט גולמי על מכליות במימי אסיה, שסיפקו לה זרם הכנסות קבוע. כעת מלאי הנפט הזה אזל

קיבוץ יזרעאל / צילום: מיטל וייזברג

פימי תשתלט על מיטרוניקס לפי שווי של 200 מיליון שקל בלבד

קרן פימי בראשות ישי דוידי הגישה הצעה להשקעה של 200 מיליון שקל במיטרוניקס, שתקנה לה 50% מהחברה ותדלל את חלקו של בעל השליטה הנוכחי, קיבוץ יזרעאל, לכ-28% ● מניית יצרנית הרובוטים לבריכות מזנקת בתגובה ב-20%, העסקה מגיעה לאחר שמצבה העסקי של החברה הדרדר משמעותית והוביל לקריסת השווי משיא של 9 מיליארד שקל ב-2021 למאות מיליונים בודדים כיום

אוריאל בכר / צילום: ענבל מרמרי

משפט דרמטי בניו יורק ותשלום ענק: אוריאל בכר יוצא לקרב על החברה המצליחה שייסד

בראיון ראשון אחרי הפסיקה בארה"ב, שחייבה את פאפאיה גיימינג לשלם 719 מיליון דולר שמאיים על עתיד החברה, מגן המייסד אוריאל בכר בראיון על השימוש בשחקנים לא אנושיים ● הוא מספר על טקטיקה נפוצה בתעשייה, מסביר למה לא עלה להעיד במשפט, ומגלה מה התוכנית להציל את הבייבי שלו

נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ

ביחד: כל המילים הנכונות, בלי מקור תקציבי

המפלגה בראשות בנט מבטיחה לעודד הייטק, לחזק לימודי ליבה ומבטיחה הטבות ליזמים שיבנו מתחמים לשכירות ● כיצד תתמודד עם הזינוק בתקציב הביטחון ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע מזהיר: "החלפת ריכוזיות בנקאית בריכוזיות מוסדית אינה תחרות"

ספי זינגר,יוצא נגד הקמת קונגלומרטים פיננסיים ומזהיר מפני ניגודי עניינים, פגיעה בתחרות ובצרכנים ● לדבריו, קרוב ל־60% מנכסי הגופים המוסדיים, בהיקף של יותר מ־3 טריליון שקל, מנוהלים בידי חמישה גופים בלבד

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

מ-12 מ"ר תוספת ל-6 בלבד: מה עושים כשהיזם מקצץ לדיירים בתמורות

התייקרות עלויות הבנייה והקיפאון בשוק גורמים ליזמי נדל"ן רבים לפתוח חוזים חתומים עם דיירים בפרויקטים להתחדשות עירונית ● שמאי המקרקעין שמוליק כהן מסביר כיצד דיירים יכולים לבדוק אם דרישת הקבלן להפחתת התמורות היא אכן הוגנת

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

המוכנות במערכת הביטחון - וההערכות באיראן: ישראל תתקוף ראשונה

בכיר ביטחוני איראני: אם יחוסלו בכירים - יעדים פוליטיים אמריקאים ייחשבו למטרות לגיטימיות ● דיווח: מאגרי הנפט הצפים של איראן התרוקנו לחלוטין ● מתקפה באיראן לפני הבחירות? ההתנגדות בצמרת מערכת הביטחון ● מקורות בארה"ב: מטוסי קרב ישראלים התקרבו לגבול איראן ● דיווח: משרד החוץ של ארה"ב נערך להורות לעובדי השגרירויות במדינות המפרץ לעזוב על רקע חשש מחידוש העימות עם החות'ים ● עדכונים שוטפים

סקר הסקרים: נתניהו או אייזנקוט? למי יש סיכוי גדול יותר להרכיב ממשלה

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: הנתונים מגלים מי המועמד שיחזיק ביתרון עד פתיחת הקלפיות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בוול סטריט: דאו ג'ונס איבד יותר מאחוז; מחיר הנפט בעלייה

על רקע הירידה במניות הטכנולוגיה והמתיחות במזרח התיכון: המדדים המרכזיים בוול סטריט ננעלו בירידות ● נעילה אדומה גם בבורסות באירופה ● אמריקן אקספרסס הודיעה על פיטורים של 5% מכוח האדם ● מחיר הנפט בעלייה

ברקליס / צילום: Shutterstock

הבינה המלאכותית כבר נושכת: בנק ברקליס יקצץ 5,000 משרות

הבנק הבריטי יפחית כ־5% מכוח העבודה שלו, לאחר שכבר ביטל כ־1,000 משרות, ואת יתר הקיצוצים ישלים עד סוף השנה ● הרווח ברבעון השלישי עלה ב־12% ל־2.3 מיליארד ליש"ט, אך החמיץ את תחזיות האנליסטים על רקע חולשה במסחר באג"ח

כלי רכב שרופים ברחובות פריז / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת וגרמניה לא ראו נתון כזה כבר 15 שנה

תשואה על האג"ח הצרפתיות ל־10 שנים זינקה אתמול לרמתה הגבוהה מאז 2002, על רקע החששות מהגירעון ומהמשבר הפוליטי במדינה ● במקביל, המשקיעים נוהרים לאג"ח גרמניה וארה"ב, ותשואותיהן יורדות על רקע הירידות במניות והחשש מהיקף ההשקעות ב־AI הממומנות בחוב

המיליארד ביל אקמן / צילום: Reuters, Kris Tripplaar

עם פחות מעשרה עובדים: החברה שזוכה להשקעה מהמיליארדר ביל אקמן

אקמן המבקר בישראל חשף כי השקיע בחברת AI ישראלית שמבטיחה להאיץ מודלים.
2Delta הוקמה על ידי בכיר לשעבר בגוגל, דביר זלצר, וגורו ה-AI ד"ר אלי דוד, מייסד חברת DeepCube שנמכרה לננודיימנשן ● החברה, שמעסיקה פחות מעשרה עובדים, הציגה במחקר משותף עם אנבידיה האצה של פי 3.5 בביצועי אחד המודלים שלה

צילומים: חיים גולדברג/פול פלאש90, שאטרסטוק

הפוליטיקאים חוקקו את חוק הספאם, ודאגו להחריג את עצמם

חוק הספאם מדלג על הפוליטיקאים ● העסקה שלא צלחה של קוקה קולה ● והעמותות שמופקרות תקציבית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

GAC AION UT / צילום: יח''צ

רכב עם אבזור יוצא דופן ב-117 אלף שקל בלבד

החשמלית העירונית של GAC אינה חפה מבאגים באגף הדינמי ● אבל במחיר של משומשת בת שלוש היא מציעה תא נוסעים משפחתי מרווח, טווח שימושי, ביצועים זריזים ואבזור של מכוניות שעולות כפול

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Associated Press, Ronen Zvulun

מאיראן ועד קוריאה הצפונית: הכלכלות שנשענות על שוק הקריפטו

ההתבטאות של ראש הממשלה נתניהו להתארגן "לכלכלה עוקפת" הנשענת על שוק הקריפטו, מפנה את הזרקור למדינות שכבר מימשו את המודל • כך הכלכלה המבוזרת הפכה לתשתית הישרדות שמבוססת על נכסים לא מפוקחים

צילום: Shutterstock

אני ישיר, משמע אכפת לי: אמפתיה נוסח ישראל

ד"ר תמר קנה־שליט, אנתרופולוגית שחוקרת את השיח הפסיכולוגי בחברה, הצטרפה כתלמידה לשלושה בתי ספר למאמנים וגילתה שהתחום שעלה לישראל מארה"ב קיבל טוויסט מקומי ● המילה "דוגרי" אולי יצאה מהאופנה, אבל תרבות הישירות חזקה מתמיד, היא אומרת לגלובס ● למה ישראלים תופסים אמת בפרצוף כגילוי אמפתיה?

טעינת רכבים חשמליים / צילום: Shutterstock

בגלל הבחירות: הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי תוארך במספר חודשים מעבר לינואר 2027

העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף בינואר ולהקפיץ את המס ל־83%, תידחה בכמה חודשים ● במקביל, יבואני הרכב נערכים להשקת דגמים חדשים מסין ברבעון הראשון של 2027, וג'נרל מוטורס חושפת טכנולוגיות חדשות, בהן כאלה שפותחו במרכז הפיתוח שלה בהרצליה ● השבוע בענף הרכב

קמפיין ישראכרט / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תקציב הפרסום של ישראכרט עובר דירה

תקציב הפרסום של חברת כרטיסי האשראי נאמד בכ–25 מיליון שקל, והחלפת המשרד נעשית כחלק מהרצון לרכז את פעילות הפרסום והדיגיטל תחת קורת גג אחת ● דוד פתאל השיק את מלון היוקרה The Yacht באירוע רב משתתפים, ובית האופנה משכית קיים את תצוגת הסתיו-חורף בגשר יהודית מעל נתיבי איילון ● אירועים ומינויים