גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אתם לא הולכים לבית ספר? זו הטרגדיה הגדולה?

ילדים, אתם לא "דור אבוד" ולא "קורבנות שקופים" - אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה ● היו מלחמות ופיגועים ואלימות, ואני לא זוכר שמישהו ריחם עלינו

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. "דור הקורונה: מצוקה נפשית ונשירה", "הדור האבוד", "הקורבנות השקופים של המגפה", "זומבים", "נגמרים לנו מול העיניים", "לא מצחצחים שיניים", "בודדים, מדוכאים, חרדים", "משועממים, אכולי תסכול ושנאה עצמית", "לא לומדים דבר, לא קולטים מילה", "הולכים ונשמטים לתוך הכלום", "דור מסומן שיתמכר לסמים", "הנזק שנגרם להם מזעזע", "הנזק הנפשי יהיה האחרון להירפא", "אנחנו מאבדים אותם!", "שערי העתיד נעולים בפניהם" - התחזיות המדכדכות והתארים המעליבים הנ"ל מתייחסים כולם לילדים ולבני הנוער בישראל, יצורים שרבים מאיתנו פוגשים על בסיס יומיומי. האמינו לי שכל ההתבטאויות הנ"ל הן רק מבחר קטן שליקטתי בלי הרבה מאמץ מתוך אינספור מאמרים וידיעות שהופיעו בכלי תקשורת מכובדים בימים האחרונים מפי עיתונאים בעלי עט ומומחיות בעלות שם.

אני לא מנסה להכחיש אף אחת מהשפעות הקורונה, כמובן. הנתונים, כידוע, תומכים ומצביעים על עלייה חדה של עשרות אחוזים בפנייה לשירותי בריאות הנפש ועלייה מחרידת נפש של מאות אחוזים במקרי אלימות במשפחה. הדברים הנ"ל צפויים להמשיך ולהתגבר אם תעמיק התהום הכלכלית. ברור גם שכל אחת ואחד מאיתנו מרגיש על הכתפיים את משא המועקה וחוסר הוודאות שמצטברים שם כבר חודשים ארוכים, ארוכים מדי, ואין צורך לומר שגם ההתנהלות של ממשלת ישראל לא ממש מרגיעה או מעוררת אמון והוודאות היחידה שהיא מספקת לאזרחיה היא הידיעה שאכלנו אותה.

ובכל זאת, ומבלי להתעלם מאף אחד מהסימנים או חלילה לוותר על אלה שצריכים שיילחמו עבורם (כל אותם ילדים ונשים הכלואים בבתים אלימים), בואו חברות וחברים, אולי כדאי להרגיע קצת עם נבואות החורבן והזעם, בטח עם התיאורים הגרפיים, המגעילים כמעט, בנוגע ל"דור הקורונה", טוב?

אולי נתחיל בזה שהם (ואנחנו) לא "דור" הקורונה - נכון שהזמן קצת הרבה המון נמתח, אבל עברו תשעה חודשים סך הכול, לא דור אפילו במונחים של טלפון סלולרי. הקורונה אומנם לא ממש קרובה לסיום, אבל אופציה של סוף כבר מתחילה להיראות בעין. אני גם לא מקל ראש בזה שהלכה שנת לימודים או עושה הנחות לממשלה, אבל בחייאת - כולה שנת לימודים אבודה, במערכת חינוך בינונית, במדינה לא מתפקדת בשל מגפה עולמית; לא עניין נעים בכלל, אבל יחד עם זאת לא עניין שחייב לגמור לאף ילדה או ילד את החיים או לגרום להם להישמט אל תוך הכלום ולהיגמר לנו מול העיניים.
קצת פרופורציות.

ילדים, אתם חושבים שקשה לכם?! / צילום: איור: תמיר שפר

ב. למה אנחנו מדברים ככה על הילדים שלנו? כי ככה זה. לכל אורך ההיסטוריה המתועדת, כולל הירוגליפים וציורי מערות, יש מעט מאוד דברים נפוצים יותר מאשר מבוגרים שאומרים דברים רעים על הצעירים מהם. אבל הפעם זה שונה. נדמה לי ששנת הקורונה הראשונה שלנו חשפה משהו אחר, רגש לא מוכר.

אם עד ממש לא מזמן - אפילו אני זוכר את זה על בשרי - היחס והרגש הכמעט טבעיים של דורות של מבוגרים כלפי הצעירים נעו על הטווח המוכר של פער הדורות האהוב, בין דאגה לחוסר הבנה לחשדנות ועד לבוז ואפילו כעס - הצעירים האלה, מה לעזאזל הם חושבים שהם יודעים / מבינים / זוכרים / רוצים / שומעים / לובשים / מעשנים?! כך עבדו הדברים פחות או יותר מאז ומעולם. אבל עכשיו, בקורונה, אני מזהה פתאום רגש חדש אצלנו ההורים: רחמים. כולם מרחמים על הילדים שלהם. אנחנו רואים אותם סרוחים בחדרים במבטים זגוגים, עוברים ממסך למסך, לובשים פיג'מות בנות שלושה ימים, עוד רגע וכבר מתחיל לעלות להם עובש מהעיניים. אלא שמאחר שאנחנו לא יכולים לכעוס עליהם, הפעם זו באמת לא אשמתם, נדמה שהרגש שהיה מונח הכי קרוב לכעס על מדפי הלב המבולבל שלנו - גם אנחנו בני אדם, הלו! - היו הרחמים. מסכנים הילדים, תראה אותם.

אני לא יודע אם דבר כזה אירע בהיסטוריה. אולי אנחנו דור ראשון. הדור הראשון שמרוויח פחות מהוריו והדור הראשון שמרחם על ילדיו. אז אם ככה, נדמה שכדי להסביר לעצמנו את הרגש הלא מוכר, אנחנו מצפים אותו בנבואות זעם על טראומות איומות ונוראות שייגרמו להם בשל הפסד הלימודים. משהו שיוריד את הרחמים בגרון יותר בקלות.

ג. כך, אני קורא את פרופסור יורם יובל שכתב, "הקורונה לא שונה מכל אירוע טראומטי המוני בהיסטוריה, מאסון צ'רנוביל ועד למלחמת העולם השנייה: ככל שחולף יותר זמן מאז תחילת האירוע, כך גדל חלקו היחסי של הנזק הנפשי… הנזק הנפשי יהיה גם האחרון להירפא, זמן רב אחרי שהאירוע והשלכותיו האחרות יהפכו לזיכרון רחוק... הנזק הנפשי, החינוכי והחברתי שנגרם לילדי ישראל הוא מזעזע. עקבותיו יישארו עם הילדים שלנו ואיתנו עוד הרבה שנים אחרי שהמגפה תחלוף".

מצטער, פרופסור, אבל אני לא חושב ככה. מלחמת העולם השנייה מול לשבת בבית מול הלפטופ? קאם און! ברצינות, לא כל דבר חייב להיות טראומה נוראית. זו לא תחרות, כן?, אבל אני ובני דורי עברנו דברים גרועים פי מאה מכמה חודשים בלי בית ספר. היו מלחמות ופיגועים ואינתיפאדות והרבה יותר אלימות בכל מקום ואני לא זוכר שמישהו ריחם עליי. אם כבר, כל הזמן הזכירו לנו כמה קל לנו בחיים וכמה היה קשה קודם ובכלל שאנחנו לא מבינים שום דבר - זה היה כיף!

לא נעים לשבת בבית עם הילדים, לכולם נמאס כבר מהכול, זה ברור, אבל אנחנו לא בגטו. חשוב לי שוב להדגיש שאני לא מדבר על הבתים האלימים, שבהם כל יום הוא גיהנום. אז מבלי להוריד אחריות מראש הממשלה, שר החינוך, האוצר ושאר הלא יוצלחים בממשלת ישראל, צריך לומר לצאצאינו ומקור אושרינו הגדול: קשה לכם בזום? אתם חושבים שקשה לכם, ילדים?! אין לכם מושג כמה הרבה יותר קשה היה לנו פעם! יכול להיות שזה יעזור להם להתמודד יותר טוב מהשיטה הנוכחית; והרי בדיוק לשם כך ייעדנו, הקמנו והפעלנו את המנגנון הקדמוני של פער הדורות - והרי כל דור צריך להוכיח משהו, כך מתקדמים. אבל מה יוכיח דור - שהוא בכלל לא דור! - שמרחמים עליו? אם כבר, מכל הדברים - הרחמים יכולים להשאיר את הצלקת הכי עמוקה.

נזק נפשי ארוך טווח? לא נראה לי, באמת שלא. אני מוכן לשים 15 שקל שבעוד עשרים שנה, נובמבר 2040, ניפגש פה, על העמוד הזה בדיוק, וכל מה שיישאר משנת 2020 יהיה בעיקר נוסטלגיה, כנראה שלא מתוקה במיוחד, אבל מצד שני מי יודע. אם יש דבר אחד שלמדנו על המין האנושי: הוא כמעט תמיד מתגעגע למה שהיה.
ואל תדאגו, הילדים יסתדרו. הם לא כל-כך שבירים.

עוד כתבות

שפע, נדיבות ושמחת אכילה. לולוליש / צילום: אפיק גבאי

יוצאים מהסרט, פותחים שולחן: תחנות החובה הטעימות ביותר בחיפה

פסטיבל הקולנוע הבינלאומי שיתקיים בחיפה בחול המועד סוכות מזמין את המבקרים לגלות את הסצנה הקולינרית התוססת בעיר, ממאפי שמרים בבת גלים ועד ארוחות טעימות בשוק תלפיות

נגמ''ש איתן / צילום: באדיבות מנת''ק

מערכת ההגנה החדשה של צה"ל בשדה הקרב

נגמ"שי איתן חץ דורבן, המוגדרת כ"דור הבא" של מערכות ההגנה האקטיבית של צה"ל, משלבת ביצועים גבוהים עם עיצוב קומפקטי ● מדינות אירופה מבקרות את ישראל ברמת הממשלות, ומאידך משתמשות בטכנולוגיות הביטחוניות שלה בהיקפי ענק ● ותחום האמצעים הבלתי מאוישים צובר תאוצה בעולם ככלל ובמזרח התיכון בפרט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

פיצוי מצטבר של מאות מיליוני שקלים: הסכם פשרה ענק הושג נגד חמש חברות ביטוח

בתום מאבק משפטי ממושך, הושג הסכם פשרה בתובענה ייצוגית מול חמש חברות ביטוח - ובהן הראל, כלל, הפניקס, מגדל ואיילון - אשר לטענת התובעים הפרו את חוק חוזה הביטוח בכך שלא צירפו ריבית לתגמולים ששולמו בחלוף 30 יום ממסירת התביעה ● כמה תשלם כל חברה?

מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14 / צילום: צילום מסך מאתר הערוץ

כבר לא "ערוץ זעיר": הרשות השנייה הודיעה לערוץ 14 על שינוי מעמדו לרישיון שידור רגיל

ההחלטה התקבלה לאחר שבדיקת הרשות השנייה העלתה כי הכנסות ערוץ 14 ב-2025 חצו את רף 80 מיליון השקלים ● המשמעות: החלת שורת חובות ורגולציות חדשות, שמהן הערוץ היה פטור עד כה ● ברשות מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הערוץ, שסיפק את המידע הנדרש אך סיווג את ההכנסות בלי שום ביסוס

מימין: אבי לוי, יפית גריאני, ג'ורג' חורש / צילום: תמר מצפי, רמי זרנגר, יוסי כהן

הפיצוי הענק, גורל ההנפקה והמנכ"לית שמרוויחה: גלי ההדף מביטול עסקת כאל

פיצוץ עסקת כאל, בעקבות תנאים חדשים שהציבה רשות התחרות, כולל בתוכו השלכות רוחב לענף ● בנק דיסקונט יקבל 135 מיליון שקל, אך עלול להסתבך עם המדינה, המיליארדר שבזבז שנתיים והרגולטורית שהוכיחה שיש לה שיניים

אילוסטרציה: Shutterstock

האם תשואה של 6% נראית באופק? התרחיש שמתחיל להפחיד את השווקים

התשואה על אג"ח ארה"ב ל־10 שנים כבר חצתה את רף 5%, שבעבר נחשב לנקודת אזהרה משמעותית ● כעת המשקיעים מתחילים לשאול אם התחנה הבאה היא 6% ● מה הסיכוי שזה יקרה, מה עלול לדחוף את התשואות לשם - ומה זה יעשה לשוק המניות?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

"קללת אוקטובר": סטפק צולל למיתוס של שוק המניות

לקריאה המקובלת בוול סטריט, לצאת משוקי המניות בחודש מאי ולחזור באזור נובמבר, קדמו שנים של תשואות שליליות בחודשי הקיץ, אך גם שורת אירועים גלובליים מטלטלים בעיתוי מדאיג ● האם ניתן לגזור מכך מסקנות למשקיעים, מה התמונה בישראל והאם הרע עוד לפנינו?

רשות המסים ואסף ענבר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

המדינה נתנה, ועכשיו דורשת בחזרה: בצפון גילו שהמלחמה עברה לשלב חדש

העסקים בצפון גילו שהם צריכים להחזיר פיצויים שקיבלו למדינה ● משבר המים נפתר, אך מעיד על בעיה עמוקה יותר ● ומנכ"ל סולל בונה אולץ לשוב מכנס בברלין בגלל חקירה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

הרברט ריימונד מקמאסטר / צילום: Shutterstock

היועץ לשעבר של טראמפ מזהיר: "אם המטרה להביא את איראן למו"מ - נתאכזב שוב"

הרברט ריימונד מקמאסטר שימש כיועץ לביטחון לאומי של דונלד טראמפ בקדנציה הקודמת ● בראיון מיוחד לגלובס, הוא שובר שתיקה וחושף כיצד מתקבלות ההחלטות ● הוא מודה שיש מחסור משמעותי במיירטים, חושף שהנפט ממשיך לצאת מהמפרץ ומסביר את המדיניות הכלכלית: "טראמפ שואף שארה"ב תהיה אלטרנטיבה לסין"

מפעל התפלה מים שורק / צילום: איל יצהר

השבתת מפעלי ההתפלה חשפה: רזרבות המים של ישראל בסכנה

השבתת המתקנים חשפה את מצבם המדלדל של מי התהום ● אם החורף יהיה שחון, החקלאים בסכנת קיצוץ בסבסוד והקטנת מכסות

מגדל בראשית / צילום: נוי מאיה

מגדל היוקרה נתקע: כמחצית מהדירות נמכרו אחרי 10 שנות שיווק

מגדל בראשית בבבלי - מה שאמור היה להיות אחד ממגדלי היוקרה המבוקשים בתל אביב הפך לזירת מחלוקות ותביעות של מיליארדים, בעוד המכירות רחוקות מהיעדים המקוריים ● התוצאה: רק 91 דירות נמכרו (מהן 15 לבני משפחה) מתוך 168, עשור לאחר תחילת השיווק ● מוטי כוזהינוף: "מדובר במשפחה אמידה, היא יכולה לשאת בנזקים העצומים שנגרמו, ואינה לחוצה למכור בכל מחיר"

תרגיל חי''ר של נאט''ו בלטביה מ-2018 (ארכיון) / צילום: ap, Mindaugas Kulbis

כוחות נאט"ו במדינות הבלטיות מנסים ללמוד את כללי המלחמה החדשים

בעוד הכוחות בלטביה, בהובלת קנדה, מיישמים את הלקחים מהמלחמה באוקראינה, עדיין נותר פער משמעותי

קובי אדרי בקמפיין סנו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

המתברגות החדשות במדד הזכורות והאהובות: BYD, סנו ויטבתה

הפרסומת של הפניקס סמארט עם "אשר" (יובל סמו) מתברגת כאהובה ביותר, והפרסומת של בנק לאומי הזכורה ביותר - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● יוצרי התוכן מככבים גם הם: בסנו גייסו את קובי אדרי, וביטבתה - את אורי ורד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האם האישה חייבת במחצית מהחוב של בעלה? ביהמ"ש הכריע

בעלי שתי דירות ביקשו להקים ממ"ד למרות התנגדות של שלושה משכניהם, אך המפקח קבע כי לא ניתן לעקוף את הרוב הדרוש כשההתנגדות נובעת מפגיעה בדיירים אחרים • חייבת שקיבלה ירושה של 320 אלף שקל תעביר כ־95 אלף שקל לבנק, אף שקיבלה הפטר מחובותיה • אישה לא תחויב במחצית מהחוב העסקי של בעלה, לאחר שלא הוכח שהייתה מעורבת בעסק ● 3 פסקי דין בשבוע 

מנכ''ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אמיר ברעם / צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון

המגעים על כספי הסיוע האמריקאים תקועים, בצל בחירות האמצע בארה"ב

במשרד הביטחון ניסו להאיץ השנה את המגעים כשההסכם הנוכחי הוא עד תום 2028 ● ההערכה בירושלים: הטיפול יידחה לאחר בחירות האמצע ● מערכת הביטחון מקדמת מתווה ללא רכש אמריקאי

שר הכלכלה ניר ברקת במסיבת עיתונאים לרגל המיזם / צילום: אדוארד שטרן

כפי שנחשף בגלובס: קרפור נסוגה מהסל של ניר ברקת

משרד הכלכלה הודיע כי לא תמומש האופציה להאריך את מיזם "הסל של ישראל" בחצי שנה נוספת, והוא יסתיים ב-14 באוקטובר ● לפי המשרד, השקעה של 25 מיליון שקל הניבה חיסכון ישיר של כ-40 מיליון שקל לציבור ● אלא שכבר לפני כחודש נחשף בגלובס כי בקרפור שוקלים לפרוש בשל הפגיעה בהכנסות וברווחיות, ובהמשך נודע כי הרשת החליטה שלא להמשיך

יהודה לוי ודן שטרן / צילום: שי פרנקו

​עם מלאי של יותר מ־10,000 דירות: אביסרור מגייסת את יהודה לוי כפרזנטור ראשי

אביסרור, שהונפקה לאחרונה בבורסה, ממנה את יהודה לוי לפרזנטור הראשי לאחר שנתיים וחצי שבהן קידם את פרויקט ASHIRA ורכש בו מיני פנטהאוז ● קבוצת מאיר יוצאת למבצע חלוקת ארוחות בבסיסי צה"ל • וגם: הפעילויות המיוחדות של רשות הטבע והגנים בחול המועד סוכות ותערוכת הצילום החדשה של תאגיד מי אביבים ● אירועים ומינויים

עולים חדשים בנתב''ג / צילום: Shutterstock

ישראל רוצה יותר עולים, אבל מתקשה לספק להם קורת גג

הממשלה ביקשה לעודד עלייה דווקא בתקופה של מלחמה ואי־ביטחון גובר ליהודים בעולם ● מערכי הליווי והסיוע לסטודנטים יצאו לדרך, אבל מנגנון הדיור למשפחות צעירות נותר ללא מענה מלא ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית לעידוד גל עלייה לישראל

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

פימי רוכשת את השליטה בחברת שירותי תקשורת תמורת 55 מיליון דולר

קרן ההשקעות בניהולו של ישי דוידי תרכוש את השליטה (55%) בחברת MMD SMART, שפיתחה מערכות לניהול תקשורת עם לקוחות באמצעות הודעות ● המייסדים אריה פרנקלך (מנכ"ל) ולאוניד רובנוב (מנהל פיתוח עסקים), יחזיקו ביתרת המניות וימשיכו בתפקידם

מוצרים של תומר / צילום: יח''צ

תומר מזון: הרווח הנקי אשתקד יקטן ב-3 מיליון שקל עקב ניפוח המלאים

בעקבות החשש לאי־סדרים בחברה, הוועדה הבלתי־תלויה שמונתה לבדוק את הנתונים מצאה ניפוח של ערכי המלאי של החברה, וכי היו"ר והמנכ"ל דורון קימלוב השפיע עליהם ● הוועדה פועלת להפרדת תפקידי היו"ר והמנכ"ל ולמינוי יו"ר פעיל