גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את הד"ר שמזהירה מפני האלגוריתמים שקובעים את חיינו: "זה רק נשמע כמו פתרון קסם"

כלא או שחרור בערבות? קבלת קצבה או שלילה שלה? אישור הלוואה או סירוב? ביותר ויותר מקרים מי שקובע בסוגיות הרות הגורל הללו הם אלגוריתמים ● ד"ר דועא אבו אליונס חקרה את הנושא במסגרת דוקטורט שעשתה בהרווארד, ומזהירה: "אלגוריתם נשמע כמו פתרון קסם, אבל התוצאה שונה לחלוטין"

דועא אבו אליונס / צילום: Gyori Antoine
דועא אבו אליונס / צילום: Gyori Antoine

איך מחליטים מי באמת זכאי להטבות הסוציאליות שהוא מקבל מהמדינה, ומי מרמה את המערכת וצריך לשלול ממנו את ההטבות? יש מדינות שבהן ההחלטה הזאת מתקבלת תוך שימוש באלגוריתם שנכתב לצורך כך.

המאמר האחרון שכתבה ד"ר דועא אבו אליונס התמקד באלגוריתמים כאלה שבהם נעשה שימוש בשני מקומות: אחד הוטמע במדינת מישיגן שבארה"ב והשני במערכת ההולנדית. מהר מאוד התברר לה שהקוד שממנו בנוי האלגוריתם הוא משני לשאלה היכן בדיוק הוא הופעל.

"אחרי שהיו הרבה מאוד תלונות על ההחלטות שהתקבלו על ידי האלגוריתם, שהגיעו גם לבתי המשפט, התעורר שיח מאוד ער על כך שלא סתם אלגוריתם כזה אומץ דווקא במישיגן", היא מספרת. "המושל שם הוא רפובליקני שהחליט ממילא לקצץ בהטבות, להוריד את פרק הזמן של הזכאות ולהטיל קנס גבוה על רמאים. ואילו בהולנד, האלגוריתם לא הוטמע באופן מערכתי בכל המדינה, אלא רק בשכונות הכי עניות באמסטרדם וברוטרדם. כלומר, נקודת המוצא הייתה ששם, ורק שם, יימצאו הרבה אנשים שמקבלים הטבות סוציאליות במרמה".

במילים אחרות, היא אומרת לנו בהמשך, "האלגוריתם תמיד מופעל במסגרת משפטית ומדינתית כלשהי, והוא משקף את הרצונות של מי שמנסה להטמיע דרכו מדיניות. יש סיבה מדוע אלגוריתם מסוים מוטמע במקום אחד אבל לא במקום אחר".

כבר כמה שנים שאנחנו מודעים לעובדה שאלגוריתם הוא לא שם קוד לאיזו ישות פלאית נטולת הטיות שההכרעה שלה היא בגדר תבונה טהורה, אלא תוצר של קוד שנכתב על-ידי בני אדם ועלול להיות מפלה, מוטעה ואפילו גזעני ממש כמו העולם שבו אנו חיים והאנשים שמאכלסים אותו.

ועדיין, האלגוריתמים מבוססי הבינה המלאכותית קובעים יותר ויותר אספקטים של חיינו. במדינות שונות הם עשויים לקבוע לעיתים אם אדם ישוחרר בערבות או ייכנס לכלא; יקבל הלוואה או יסורב; ייכלל ברשימת המועמדים למקום עבודה מסוים או לא, וכן הלאה. וככל שהאלגוריתמים מורכבים יותר ועצמאיים יותר בקבלת ההחלטות שלהם, כך קשה יותר להתווכח איתם. התרחיש שבו אדם זועק כנגד החלטה לא הוגנת בעניינו ומקבל את התשובה "ככה המחשב החליט, אנחנו לא יודעים למה", צפוי להופיע בחיינו יותר ויותר, מעין קפקא של המאה ה-21.

הסיטואציה המדאיגה הזאת היא זו שדוחפת יותר ויותר אנשים, ביניהם גם ד"ר אבו אליונס, לחקור את התחום ולפתח דרכים כדי לפקח על האלגוריתמים, ולצקת לתוכם גם ערכים של שוויון, גיוון, צדק חברתי ושקיפות. במילים אחרות, מדובר בהחלת רגולציה על התחום.

ה-OECD כבר פרסם מסמך הבנות בנושא באמצע השנה שעברה, פרי עבודה שלה הייתה שותפה גם ד"ר אבו אליונס, ובישראל יצא בדצמבר שעבר דוח של ועדת המשנה של המיזם הלאומי בנושא בינה מלאכותית, אתיקה ורגולציה. אבו אליונס חושבת שהכיוונים שגובשו בשני המסמכים הללו (ראו מסגרת) הם טובים, אבל כרגע הם כלליים מדי ולא מספקים.

לדבריה, בשנים האחרונות כן נעשים ניסיונות "להכניס למדעי המחשב רקע פילוסופי ומשפטי וההבנה שלא מדובר תחום טכני נבנית בהדרגה. תמיד ההמלצה הראשונה היא שהאדם שבונה את האלגוריתם יכיר את הבעיה החברתית שאיתה צפוי האלגוריתם להתמודד, אבל בפועל, גם היום יש המון ניתוק בין הצד הטכני לצד הרגולטורי".

זה מחזיר אותה לעוד דוגמה שלה הקדישה את אחד הפרקים בדוקטורט שעליו עמלה בהרווארד. "בשנים האחרונות הולכת ומצטברת ביקורת על 'תוכנות הסיוע' המקובלות במשפט האמריקאי, אותם אלגוריתמים הבוחנים עבריינים בעבירה ראשונה שלהם,ומנבאים מה רמת הסיכון שיחזרו לפשוע, כשזה מה שגוזר את גורלם - כלא או חלופת מאסר. האלגוריתמים האלה מנתחים מקרים דומים למקרה של העבריין הספציפי ועל פי הניתוח הזה קובעים את רמת הסיכון שלו. אבל מה זה אומר, מקרים דומים? סוג העבירה, אבל מן הסתם גם הפרופיל האישי של האדם שמבוסס על מצב סוציו אקונומי, סביבת מגורים, שנות לימוד ולעיתים אולי גם על צבע העור".

את יכולה לשים את האצבע על איפה בדיוק נמצאת כאן הבעיה ומה אפשר לעשות כדי לטפל בה?
"זה מאוד סקסי לדבר על בינה מלאכותית. זו דרך למשוך את קובעי המדיניות ולומר להם: יש לכם בעיה? אנחנו נבנה לכם אלגוריתם שיפתור אותה. אתה רוצה להפחית את הפשיעה? הנה פתרון קסם שגם מפחית את ההסתמכות על הגורם האנושי, וכך לכאורה מפחית גם אפליה. אבל התוצאה שונה לחלוטין. מה שמושרש במשפט הפלילי, קשה מאוד לשנות באלגוריתם המבוסס על הנתונים שנאספו במשפט הפלילי".

אז מה אפשר לעשות?
"חלק מהגישות תומכות בהכנסת מידע יותר מגוון. נכון שאף אחד לא אומר לאלגוריתם שצבע עור שחור זה מסוכן, אבל העובדה היא ששחורים נעצרים הרבה יותר מלבנים, ויש למערכת יותר מידע עליהם. כך שבין העצירים המסוכנים שהאלגוריתם בוחן יהיו בהכרח יותר שחורים מלבנים. אולי אפשר לגוון את המידע באמצעות הכנסה של יותר מידע על שחורים, כולל הלא מסוכנים (כלומר גם אזרחים שלא עברו דרך מערכת המשפט). גישה אחרת היא לחוקק כללים שקובעים את הקווים האדומים".

הכל התחיל מעניין אישי

ד"ר אבו אליונס היא דמות ששום אלגוריתם לא היה גוזר מתוך הצלבות ביג דאטה של סיפורי חיים. היא ערבייה מוסלמית מחיפה, עיוורת כמעט מלידה, שהתמחתה בבית המשפט העליון בירושלים ואת הדוקטורט שלה סיימה עכשיו בהרווארד מרחוק (ככה זה בימי קורונה) בעודה מתגוררת בפריז. אבו אליונס עבדה במשך שנה כיועצת למנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, ומעידה כי "היא אישה מדהימה, יש לה חלק בהצלחה שלי".

את בעלה, טורקי-צרפתי בוגר MIT, פגשה בכנס שעסק במיחשוב ורגולציה. "הסכמנו לא להסכים על דברים מסוימים", היא מספרת בראיון שנערך באמצעות זום מביתה בפריז. "הוויכוח הנמשך בינינו הוא שאני עורכת הדין שרוצה להחיל הגבלות משפטיות על הכל והוא המתכנת שרוצה רק להתעסק עם קוד. אבל אנחנו מדברים הרבה על התחומים האלה, ואני קצת מצליחה להחדיר לו יותר רגישות משפטית חברתית".

על מה באמת מתווכחים המשפטנים והמתכנתים של העולם, כאשר מדובר על החלטות שמתקבלות באמצעות בינה מלאכותית?
"אי אפשר לדבר על בינה מלאכותית בלי להזכיר הטיה ואפליה. כבר ב-2016 התחילו להתפרסם ידיעות וכתבות שחשפו חלק מהבעייתיות הזאת. למשל, היה אלגוריתם של מיקרוסופט שהפעיל בוט, שניהל שיחות עם אנשים ומהם הוא למד והפנים את המידע. אחרי 24 שעות היה צריך לסגור אותו, כי התברר שהוא למד להיות סופר-גזען ושוביניסט, וקילל את הנשיא.

"סיפור דומה במידה מסוימת היה כשהתגלה שמנוע החיפוש של גוגל משלים את המילה ‘מרושעים’ כשמקלידים לתוכו ‘יהודים הם....’. זה נעשה כמובן תוך התבססות על אלגוריתמים. זאת הייתה הנקודה שבה התחילו להגיד: ‘הטכנולוגיה קצת יוצאת משליטה, אולי צריך רגולציה, אולי נדרשת חקיקה’. משם התחילו לנסח מסמכי הבנות מאוד כלליים שקובעים שאלגוריתמים צריכים להיות ‘הוגנים ואחראים’. כל חברה פרסמה את המסמך שלה, וגם מדינות התחילו לחשוב איך הן רוצות שהבינה המלאכותית תיראה ועל איזה עקרונות היא צריכה לשמור".

ואיך את, כמשפטנית, התחברת לנושא הזה?
"העניין שלי בכך הוא אישי: כאדם שלא רואה, הטכנולוגיה מאוד עוזרת לי, ולמעשה אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלי טכנולוגיה. החל מדברים פשוטים כמו לקחת את המחשב שלי לאוניברסיטה, להקליט הרצאות ולשמוע אותן אחר כך, ועבור באפליקציות בטלפון החכם לזיהוי צבעים, זיהוי שטרות וזיהוי פנים - אני לא בהכרח תומכת בזיהוי פנים ככלי שלטוני, אבל יש לזה גם פן חיובי. אני שונאת להסתמך על אנשים אחרים והטכנולוגיה מאפשרת לי להיות עצמאית.

"התואר השני שלי, באוניברסיטת חיפה, היה במשפט וטכנולוגיה וחשבתי שזה יהיה מעניין לראות איך הטכנולוגיה משפיעה על אוכלוסיות שונות ולהתעסק עם הצדדים הפחות זוהרים של הטכנולוגיה. גם העדפתי לדבר עם אנשים מאשר לכתוב ספרים, וללכת לכיוון פרקטי שיש לו משמעות במגזר הציבורי".

אבו אליונס החלה להיחשף לסיפורים שהזכרנו שהתפרסמו בארה"ב לפני כמה שנים והבינה שיש כאן משהו עמוק יותר, "שהבעיה היא לא בקוד, אלא בכך שהאלגוריתמים משקפים את מה שבני אדם היו עושים באותם מקרים, את דרך החשיבה שלהם ואת ההטיות הפנימיות שלהם. הקבוצות שמופלות על-ידי האלגוריתמים הן אותן קבוצות שהופלו בעבר על-ידי בני אדם".

אפשר להניח שזה דיבר אלייך גם כבת למיעוט לאומי בישראל?
"גם. אני לא אומרת חלילה שאין אפליה בישראל, אבל אני חושבת שמשך אותי להתעסק בתחום בגלל האופציה לגעת במורכבות שהיא גם חברתית ומשפטית וגם טכנולוגית, ולראות איך זה משפיע על כל מיני אוכלוסיות. אבל לא חקרתי את זה בישראל".

סרטון הדגמה של טכנולוגיית זיהוי פנים סינית. "לא תומכת בזה ככלי שלטוני, אבל יש לזה  גם פן חיובי" / צילום: רויטרס - Mehdi Chebil

"לשרטט קו אדום"

בדוקטורט שלה, המוקדש לנושא, בדקה אבו אליונס איך מטמיעים את הכללים במוסדות ממשלתיים שונים, תוך הפעלת מדיניות שונה, איך זה מייצר אפליה ומה ניתן לעשות כדי למנוע או לצמצם אותה.

"הרגולציה שמבוססת כיום על הבנות כלליות נותנת נקודת פתיחה טובה ומדגישה את עקרונות הבסיס שצריכים להתייחס אליהם כשמדברים על בינה מלאכותית", היא מסבירה בצורה מפורטת יותר את עמדתה, כפי שביטאה אותה גם בדוקטורט. "עם זאת, מה שחשוב לדעתי זה לבחון את ההקשר שבמסגרתו האלגוריתמים יוטמעו. השאלה הראשונה שצריך לפתוח בה היא האם אוטומציה ובינה מלאכותית הן הפתרונות המתאימים לתחום המדובר. כדי לענות על השאלה הזאת, צריך לבחון אם יש דרכים אחרות להשיג את התוצאה שהאלגוריתם מבקש לקדם ואם הן עדיפות.
"אם מחליטים לבסוף על אוטומציה, צריך לבחון מה תהיה ההשפעה של האלגוריתם על אוכלוסיות מוחלשות או מופלות והאם הוא עשוי להגביר את האפליה או ההדרה. זה לא חייב להיעשות על-ידי רגולציה נוקשה, אבל צריך להבטיח שלפני ההחלטה לאמץ אלגוריתם כזה או אחר נותנים את הדעת לשלל הסוגיות שמוזכרות במסמכי ההבנות הכלליות כמו הגינות, שקיפות ואחריותיות. באנגלית אני קוראת לזה contextual implementation (הטמעה תלויית הקשר)".

זה נשמע כמו תחום שהעיסוק בו מחייב אותך לטבול ידיים עמוק בפוליטיקה.
"דווקא ניסיתי להגיע להמלצות מאוד פרקטיות, שמתרחקות מפוליטיקה. למשל - בואו נוודא שיש מספיק מעורבות אנושית באופן שבו האלגוריתם עובד. או לדאוג שתהיה שקיפות מספקת שתאפשר לארגונים של החברה האזרחית להבין איך הוא מכריע בשאלות מהותיות. הרבה יותר קל להיות פרקטי מאשר להטיף לעקרונות, או לתקוף את מקבלי ההחלטות ולומר להם ‘אתם עושים את זה כדי לדפוק את העניים’. אבל יש מקרים שבהם אין ברירה אלא לשרטט קו אדום".

איפה את משרטטת אותו?
"למשל זיהוי פנים במרחב הציבורי. המצלמות שפשוט סורקות אנשים בהפגנות כדי לראות אם יש מישהו שמחפשים אותו. חברות גדולות החליטו לא למכור את זה למדינות יותר, ויש מדינות שהחליטו שהן לא מאמצות אלגוריתמים של זיהוי פנים. נראה שהעולם הולך לכיוון הגבלת זיהוי הפנים, אבל זה לא קורה בכל מקום. בסין, למשל, כולם כל הזמן תחת הזיהוי הזה 24 שעות ולא רק זה, אלא שכל פעולה שמזוהה במרחב הציבורי יכולה להיות מתועדת ואחר כך היא מזינה מערכת שגוזרת לכל אחד ניקוד חברתי, שבאמצעותו נקבע מה הוא יכול או לא יכול לעשות.

"אנחנו לא יודעים בוודאות שהדברים האלה ממש מבוצעים בפועל בסין, אך הם ככל הנראה מפעילים מערכות שיכולות לעשות זאת. בזמן הקורונה היה שם שימוש מאוד נרחב במעקבים חודרניים, הרבה יותר ממה שמקובל במערב".

היית מנטרלת מאלגוריתמים הקובעים דברים גורליים בחיינו את הגזע והמין?
"גזע ומין משפיעים על כל צעד שאנחנו עושים בחיים, אז אי אפשר לנטרל אותם וזו גם לא גישה שעובדת מבחינה מחשבית. לפעמים, הדרך הטובה ביותר לטפל באפליה גזעית או מגדרית היא לא להתעלם מהנתונים האלה אלא דווקא להתייחס אליהם. אם האלגוריתם ידע שזה אדם שחור, אולי הוא דווקא ייקח את זה בחשבון בצורה חיובית. זה לא מתאים למשפט הפלילי אבל אולי זה מתאים לתעסוקה, לאפליה מתקנת. אם נתייחס לנשים שמגישות מועמדות למשרת מהנדס אותו דבר כמו לגברים, אולי קורות החיים שלהן דווקא ייעלמו בערימה בין מועמדים גברים, בזמן שאנחנו כן רוצים לדחוף אותן".

ההורים דחפו לעצמאות

היא בת 31, בת בכורה לאם שהיא אחות במקצועה ואב שהוא עצמאי בתחום החלפים לרכב. יש לה שלושה אחים, אחד מהם רופא שיניים, השני רופא כללי והקטן עדיין בתיכון. "ההורים שלי", היא אומרת, "הם הכוח הדוחף שלי ושל אחיי. אבא שלי תמיד אמר לי: אל תהיי בעמדה שאת צריכה לסמוך על גבר מבחינה כלכלית, כדי שלאף אחד לא תהיה עמדת לחץ עלייך".

אף שהמשפחה היא מוסלמית, היא עצמה נשלחה לבית ספר יהודי, מתוך הערכה ששם יהיו לה תנאים טובים יותר כלקויית ראייה, ואחיה נשלחו לבתי ספר נוצריים, מפני שאלה נתפסו בחיפה כעולים ברמתם על בתי הספר המוסלמיים. התוצאה הייתה שבבית משפחת אבו אליונס נחגגו כל החגים האפשריים. "היה לנו עץ חג המולד וחנוכייה, וגם צמנו ברמדאן", היא מספרת. "להורים שלי היה חשוב שנדע את יסודות הדת והעדה. ככל שאני גדלה, אני מבינה שזכיתי בכך שהייתי פתוחה לכל-כך הרבה תרבויות. זה תמיד פלוס להיחשף ליותר, אף פעם לא מינוס".

לאחר התיכון עשתה שירות לאומי במחלקה לסיוע משפטי בירושלים, ולאחר מכן למדה באוניברסיטת חיפה במסלול מואץ של ארבע שנים לתואר שני. הלימודים הסתיימו בקיץ, ההתמחות שלה הייתה אמורה להתחיל במרץ, והיא החליטה להתנתק מהמסלול המשפטי המותווה. "ידעתי שאעסוק במשפטים כל חיי ורציתי הפסקה מוחלטת מהלימודים. חשבתי לנסוע להתנדב בהודו, ואבא שלי, שהוא הרבה יותר מגונן מאמא שלי, כמעט העלים לי את הדרכון. בסופו של דבר השתתפתי בתוכנית התנדבותית בבית ספר לילדים עיוורים בבוסטון. זו הייתה פשרת ביניים".

אמא שלך פחות מגוננת?
"היא זו שדחפה אותי לעצמאות. אמרה שזה בסדר שאלך ללמוד בארצות הברית, למרות ששניהם היו יותר שמחים אם הייתי נשארת קרוב. בכל זאת, גם בת יחידה וגם בעיית ראייה. מצד שני, היא תמיד נסעה איתי להתאקלמות לשבועיים הראשונים, גם להתנדבות וגם לדוקטורט. אגב, היא גם נסעה עם האחים שלי כשהם נסעו ללמוד בחו"ל".

זה לא קשה יותר עבורך לעבור לגור במקום זר?
"בעיקר בהתחלה, בהתאקלמות. בגלל שאני לא רואה, אני צריכה ללמוד כל מקום חדש מבחינת ניידות, ללמוד את המסלול, איך ללכת לסופר, איך ללכת לבנק. זה הרבה התאמות וזה קצת מתיש. אבל למרות ששינויים הם קשים לי, אני לא מסוגלת לוותר עליהם. משעמם לי להיות זמן רב במקום אחד. בכל מקום שהייתי, תמיד קיבלתי הרבה עזרה מהסביבה, בעיקר מהקרובים לי אבל גם מאנשים אחרים. לכן אני רוצה שלמה שאני עושה יהיה אימפקט שיעזור לאחרים".

הרגולציה על האלגוריתמים: לוודא יכולת להבין את ההחלטות ולערער עליהן

במאי 2019 פרסם ארגון ה-OECD מסמך המפרט את העקרונות שצריכים לעמוד לדעתו לנגד העיניים בעת שנבחן השימוש בבינה מלאכותית. בין ההמלצות: כל המערכות צריכות להיות מעוצבות בדרך שתכבד את החוק, את זכויות האדם, את הערכים הדמוקרטיים ואת המגוון. בנוסף, הן צריכות לכלול מנגנון שמירה והגנה הולם. למשל, לאפשר התערבות אנושית בעת הצורך, ולאפשר מספיק שקיפות כדי להבטיח שאנשים מבינים כיצד התקבלו התוצאות המבוססות על הבינה המלאכותית, ושיש להם את היכולת לערער עליהן.

בדצמבר 2019 נדרשה לכך גם ועדת המשנה הישראלית של המיזם הלאומי בנושא בינה מלאכותית, אתיקה ורגולציה, ובדוח שחובר על ידה נכתב בין היתר שיש להבטיח ששיקולים אתיים ישולבו בשלבי הפיתוח והתחזוקה של מוצרים משולבי בינה מלאכותית. הוועדה המליצה על הקמת גוף שיפקח על קיום ההמלצות, וכן ציינה שיש ללמוד באופן פעיל מיהן אוכלוסיות היעד העלולות להיפגע כתוצאה מפיתוחים טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית. הוועדה ציינה גם רשימת ערכים שעליהם יש להגן ועימם נמנים: הוגנות, שקיפות, בטיחות, חופש הבחירה, הקפדה על אבטחת מידע וזכויות אדם ושמירה על פרטיות.

עוד כתבות

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

מחנה אוהלים בח'אן יונס / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש המיליציה העזתית: "אין מניעה מעימות עם חמאס וממלחמת אחים"

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן