גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אופס, טעינו: כל השגיאות שנעשות בתהליך הגיוס של עובדים

העובד שלא סיפק את הסחורה, הסמנכ"ל שלא הבין את תרבות השקיפות והבכיר שלא צלח את המעבר מחברה גדולה לקטנה - אין כמעט מנהל שלא עשה לפחות פעם אחת שגיאת גיוס ● כך תצמצמו את מספר הטעויות ותמזערו נזקים רגשיים וכלכליים ● ניהול וקריירה, מדור חדש 

כל השגיאות שנעשות בתהליך הגיוס של עובדים  / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
כל השגיאות שנעשות בתהליך הגיוס של עובדים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה. מנהלים ועובדים כאחד נאלצים לעכל שינויים מהירים ולהסתגל אליהם תוך כדי תנועה. איך מנהלים ומתנהלים בעולם כזה? במדור החדש "ניהול וקריירה", שיתפרסם בימי שלישי וחמישי, נציג בפניכם את מיטב המומחים שיציעו דרכים להתמודד עם עולם העבודה המשתנה, או לכל הפחות ייתנו לנו כמה נקודות למחשבה

כמה חודשים אחרי שגדעון (שם בדוי) הצטרף לסטארט-אפ צעיר, בן ארבע שנים בלבד, התחילו עובדי החברה לעזוב זה אחר זה. בהתחלה היו אלה עובדים מן המניין, ולאחר מכן החלו לעזוב גם סמנכ"לים - שישה במספר. אפילו העובד שהמליץ על גדעון כמועמד למשרה עזב לבסוף בגללו. הממליץ אמר עליו שהוא "בנאדם זהב", ארבעה אנשים בחברה ראיינו אותו, דיברו עם ממליצים נוספים, ובסופו של התהליך הוא התקבל לעבודה.

"לימים, הבנאדם הוביל לקריסה ערכית של הארגון", אומר אורן ישראלסון, שעבד בחברה לפני מספר שנים והיום הוא סמנכ"ל אנשים בחברת vim, "הוא פשוט לא התאים לארגון ולערכים שלו". כיום במקום העבודה הנוכחי שלו, יש חשיבות רבה להתאמת העובדים לארגון.

הוא הגיע מחברה מיליטנטית ומבוססת היררכיה, האמין שידע הוא כוח. בחברה שאליה הגיע, לעומת זאת, האמינו בשקיפות ובכבוד לעובדים, דאגו לעדכן ולשתף בהחלטות טרם התקבלו, ולאפשר לכל אחד להביע את דעתו כחלק מתהליך ההחלטה. הוא התחרפן מזה".

מה זה עשה לחברה?
"אני תיארתי את זה כמחלה ממארת לתרבות הארגונית. היה לנו משהו מאוד יפה שבנינו והוא נהרס. זו הטעות הכי גדולה בקריירה שלי. עד היום עושה לי חמוץ כשאני חושב עליו".

אורן ישראלסון, סמנכ"ל אנשים ב-vim / צילום: תמונה פרטית

תחושת חמיצות דומה מלווה מגייסים רבים ככל הנראה. מחקר שנעשה על ידי LeadershipIQ, חברה שעוסקת בהכשרת מנהלים ובמחקרי ניהול, גילה שרק 19% מהגיוסים יכולים להיחשב הצלחה מוחלטת. 46% מהם נחשבים כישלון. המחקר נעשה במשך שלוש שנים בקרב יותר מ-5,000 מנהלי גיוס, שקיבלו לעבודה בטווח הזמן הזה יותר מ-20 אלף איש.

טעות בזיהוי ה-DNA הארגוני

"טעויות גיוס הן סוגיה שמטרידה מאוד מנהלים", אומרת מנכ"לית של חברה בינונית. "זה דבר שיכול לתקוע אותך, במיוחד בהתחשב בכך שלוקח לעובד חדש חצי שנה עד תשעה חודשים להשתלב. עד שאת מבינה שעשית טעות, ואחר כך את רוצה לתת עוד צ'אנס - חולפות להן שנתיים. גם אחרי שכבר הבנת שאת מתנהלת עם בנאדם לא מתאים ורוצה להוציא אותו, זה עושה גלי הדף בכל הארגון. את תוהה אם מלכתחילה היית צריכה לשים לב לבעיות, ואת בדילמה אם כדאי לגמור את זה מהר ולמזער נזקים במקום לתת צ'אנס. אלה דילמות קשות שעלולות לגרום נזק ארוך טווח".

על מינוי של חיים (שם בדוי) לסמנכ"ל בארגון מדיה הכריזו בארגון בחגיגיות רבה. תהליך המינוי החל בשכירת הד האנטרית מובילה והבטחה לשכר גבוה מאוד. אלא שלאחר זמן קצר התברר שלמרות שהאיש היה אכן מוכשר, הוא סירס את כל האנשים בסביבתו, ובמקום שיוביל את הארגון אל עולמות חדשים הוא דווקא נטה להישאר במחוזות המסורתיים. בסופו של דבר הוא הוביל לירידה של עשרות אחוזים בהכנסות אותה חברה.

כמו גדעון, גם חיים לא התאים לארגון. לדברי ישראלסון, "אחד הדברים שעוסקים בהם הכי הרבה זה הצורך למצוא את האדם עם ה-DNA המתאים לארגון. יש מושג שנקרא 'אפקט ההילה'. ראינו את שם החברה שהוא עזב, חברת ענק עם 130 אלף עובדים, אבל עבודה בסטארט-אפ אינה דומה לעבודה בתאגיד. כדי להצליח בסטארט-אפים קטנים, עובדים צריכים להיות מסוגלים לחיות בהצלחה בסביבה של חוסר ודאות, שינויים תכופים, עמימות. לא כל אחד יודע ולא כל אחד יכול לעשות זאת".

ד"ר דורון בסר, יזם ומנכ"ל חברת ENvizion, שפיתחה טכנולוגיה מבוססת ניווט להחדרת צינוריות הזנה (זונדה) לחולים מורדמים ומונשמים, אומר גם הוא שיש הבדל משמעותי בין ארגון גדול לקטן. ENvizion מעסיקה 20 עובדים בארץ ובעולם. "לפני כעשר שנים לקחתי הימור על מישהו שבא מחברה גדולה וזו הייתה מנטליות שונה לגמרי, ובסוף החלטנו להפריד כוחות", הוא מספר.

"המעבר הזה הוא תהליך לא פשוט. האדם יכול להיות מצוין, אבל אם אין התאמה ארגונית ותיאום ציפיות זה לא יעבוד. כמנכ"ל צעיר, חשבתי שאם אביא מישהו מחברה גדולה יהיה גם לי הרבה מה ללמוד ממנו, וזה נכון מבחינות רבות, אבל ברמה הארגונית הפערים היו גדולים מדי. למדתי מזה יש צורך בתיאום ציפיות מדויק ולא חזרתי על הטעות הזאת".

בעיות מיון וקליטה

לדברי פרופ' יונתן סמילנסקי, המנהל האקדמי של המרכז לניהול קריירה בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א, הבעיה מתחילה בתהליכי המיון. "יש ארגונים שלא בוחנים את המועמדים כלל אלא רק מראיינים אותם, והראיונות, בהכללה, הם אינם כלי תקף לבחירת מועמדים לעבודה. ראיונות עבודה תקפים יחד עם סימולציות ומבחני אינטליגנציה".

גלי נוימן, HR Director ב-Viber המעסיקה כ-200 עובדים בישראל וסה"כ כ-400 עובדים בעולם, אומרת שהבעיה המרכזית בראיונות היא ההטיות שיש בהם. "כל מראיין צריך להיות מודע להטיות שיש לו - חיוביות או שליליות - לסוג מסוים של מועמדים. אני יודעת שאני נוטה באופן חיובי לעולים חדשים ומבוגרים, אני נותנת להם אוטומטית המון נקודות זכות, וכנראה זה מקשה עליי לשפוט באופן אובייקטיבי את הכישורים שלהם. כיוון שלמדתי להיות מודעת לכך, אני מזכירה לעצמי את זה - וכך מקווה שהאפקט פחות משמעותי".

סמילנסקי מציין הטיות נוספות שעלולות לפגוע בתהליך, כמו שיחה עם ממליצים ושיטת "חבר מביא חבר" הפופולרית, שבה ממליצים מקבלים כסף על קליטת המועמד שלהם. "זה פתח להטיה", הוא אומר וממליץ למראיינים להתמקד במתן ציון אובייקטיבי ולהתרשם פחות ממה שאמרו הממליצים.

אחת ההטיות הבולטות היא הרצון של מגייסים לקבל לעבודה אדם שהם היו רוצים "לשבת איתו לבירה", אלא שלא תמיד מדובר באדם הנכון לארגון.

"היום אני יכול להגיד שבבחירה של גדעון היו הרבה מאוד הטיות", אומר ישראלסון. "אנחנו מכניסים אנשים לתבניות: אם הוא הגיע מחברה מצליחה, הוא כנראה מצליח. אני מחפש את האדם שדומה לי. יותר קל לי לנהל אדם ששירת איתי באותה יחידה, שחושב כמוני. הוא היה צ'ארמר והיה קל להתחבר לאישיות שלו בשעה וחצי ראיון".

ישראלסון זוכר את הרגע הקריטי שבו הוחלט על גיוסו של גדעון לחברה שבה עבד. "הייתי עם המשפחה ב-Airbnb בכרם התימנים, יצאתי לגינה ודיברנו בינינו על ההתרשמות שלנו, על תחושת הבטן. זה היה מאוד לא מקצועי. היינו מוטים, הסתנוורנו מחלקים באישיותו וההמלצה הייתה מבחינתנו הכול. היינו עיוורים לחלקים הלא מתאימים".

מהו כן תהליך מקצועי? הגדרת תפקיד, היכולות שהוא דורש, הכנת שאלות מתאימות ומחשבה על התשובות שנרצה לקבל. ישראלסון מספר כי כיום בחברה שבה הוא עובד נעשה הגיוס לפי מתודולוגיה סדורה, עבודת צוות והתאמה תרבותית.

כמו כן, סמילנסקי ממליץ לחלק את הראיונות בין פונקציות שונות בארגון. כל מראיין צריך לתת את הציון שלו ובסופו של דבר משקללים את כלל הציונים. לדבריו, כך ראיונות יכולים לקבל תקפות גבוהה. ומה לא לעשות? לא לראיין מועמד עם אנשים נוספים. "ראיון משותף יוצר הטיה גבוהה והשפעה הדדית.

מה עושים אם יש חילוקי דעות בין המראיינים?
סמילנסקי: "לרוב, חוסר הסכמה אומר שלא הגדרנו בצורה טובה את הקריטריונים".

ֿבאמדוקס ישראל, לצד ניתוח מדוקדק של דרישות התפקיד וראיונות, הטמיעו מבחנים התנהגותיים באמצעות גיימינג. הם נועדו לבחון את יכולות הניהול של המועמד, יכולת העבודה בלחץ ועוד. לדברי גלי אריאלי, מנהלת הגיוס בחברה, אחד הדברים החשובים בהתאמת המועמד לתפקיד ולארגון הוא שקיפות מלאה. "הדיאלוג בין המועמד לארגון הוא קריטי. חשוב לדעת כבר מההתחלה איך הולך להיראות היום שאחרי. לדבר על הפערים בציפיות, על הדברים שהוא יצטרך ללמוד, על מה ייחשב הצלחה בתפקיד".

גלי אריאלי, מנהלת הגיוס באמדוקס ישראל / צילום: אלונה אריאלי

הדאגה ליום שאחרי היא סיבה בפני עצמה לכישלון בגיוס. "ארגונים משקיעים הרבה בגיוס אבל לא משקיעים ב'און בורדינג'", אומר סמילנסקי. "זורקים את העובד למים ומקווים שהכול יהיה בסדר. ב-Glassdoor (פלטפורמה מקוונת לשיתוף מידע על מקומות עבודה) אנחנו רואים מועמדים שמתלוננים, 'הגעתי לעבודה ולא היה לי מחשב, לא ידעתי מה אני עושה, הבוס היה עסוק'. לא משקיעים אנרגיה באופן שבו אדם נכנס לתפקיד. יש פה דלתות מסתובבות לא רק בגלל תהליך הגיוס אלא גם בגלל תהליך הקליטה".

אז טעינו. מה עכשיו?

לטעויות האלה יש גם עלויות כספיות גבוהות. ראשית, ישנן עלויות הגיוס עצמו, שלעתים כולל שכירת שירותים מחברה חיצונית, חודשי הכשרה וחפיפה שמלווים בירידה בפרודוקטיביות כל החופפים ושל המגויס הטרי. על כך יש להוסיף את עלויות הגיוס של המחליף, וגם עלויות שעלולות לנבוע כתוצאה ישירה של חוסר ההתאמה של העובד. אריאלי מעריכה את העלות בסכום של בין שש לשמונה משכורות של העובד. לפי מחקר שפורסם ב-Center of American Progress ב-2012, עלות החלפת עובד היא 21% משכרו השנתי בממוצע, תלוי בעיסוק וברמת השכר.

ישראלסון מספר שלקח לחברה שעבד בה חודשיים להבין את הטעות בגיוס של גדעון. "במקרה שלנו, הבורד העביר את האחריות למנכ"ל, והמנכ"ל סירב להכיר בזה. הוא עובד עד היום בחברה, שרבים עזבו בגללו", הוא אומר.

"גיוס שגוי מחזיר את הארגון לנקודת האפס", אומר יניב בן-ישי, סמנכ"ל השיווק של קבוצת SQLink, המעסיקה 2,500 עובדים. "גיוס לא מוצלח עלול להביא אפילו לסגירת הפעילות. בחברות טכנולוגיות זה אומר לא לפתח מספיק מהר. הזמן הוא הכסף הכי גדול. בסטארט-אפ אם אתה לא מצליח לייצר כסף, הכסף נגמר מתישהו".

יניב בן ישי, סמנכ"ל שיווק ב-SQLink / צילום: אפרת קופר

"יש טעויות גיוס שאני יודעת ששילמתי עליהן מחירים קשים, גם בעזיבה של טאלנטים אחרים בארגון", אומרת המנכ"לית של אותה חברה בינונית. "כשאתה עושה טעויות גיוס של מנהלים, ישנה בעיית הגיבוי. בהתחלה אתה רוצה לתת לו גיבוי כי אחרת כולם 'מריחים' את זה והלך עליו. אם אתה כן נותן גיבוי, אתה מאבד הרבה אחרים".

במאמר שפורסם לפני כשנתיים ב"הרווארד ביזנס ריוויו", מציעה ליז קיסליק, יועצת לחברות Fortune 500, כמה טקטיקות לפעולה.

ראשית, היא כותבת, אסור להתעלם. צריך לעשות שינוי, מוקדם ככל האפשר. אפשר לנקוט כמה פעולות בשלבים: בשלב ראשון, אפשר לנסות לתקן את המצב באמצעות פידבק או העברה לתפקיד אחר. זה לא תמיד עובד, אז בשלב מסוים צריך לבצע הערכת נזקים - מה העלות של השארת העובד ביחס לעלות החלפתו. אם לא ניתן להציל את היחסים, קיליק מציעה למנהלים לגבש תוכנית יציאה נדיבה, כך שתוביל לפרידה חלקה מהעובד. שיחה כנה יכולה לתת לאותו עובד תחושת שליטה גדולה יותר ולאפשר למנהל להתחיל לחפש מועמדים אחרים.

בקיצור: כך תימנעו מפספוסים

1. תהיו מודעים להטיות שלכם - חיוביות ושליליות

2. אל תסמכו על תחושת בטן וקבעו קריטריונים ברורים

3. תנו לכמה אנשים לראיין, אבל בראיון אחד על אחד 
5. תאמו ציפיות עם המועמד לגבי התרבות הארגונית

6. השקיעו גם ביום שאחרי, בכניסה חלקה לעבודה

עוד כתבות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

על רק המתיחות הגאופוליטית - החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.8% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב