יהלומים / צילום: שאטרסטוק
השבוע דיווח גלובס כי בלמ"ס פתחו בבירור של נתון חריג על זינוק של מאות אחוזים בהיקף יצוא היהלומים מישראל במהלך הרבעון השלישי של השנה. הנתון החריג "הקפיץ" בכ-20 נקודות האחוז את הגידול ביצוא הישראלי (סחורות ושירותים) מ-44.6% ל-63.9%, וזאת בשעה שבענף היהלומים אמרו שהנתונים שבידיהם אינם מצביעים על גידול כה דרמטי בהיקפי היצוא.
בתגובה שהעבירה הלמ"ס נכתב כי "מבירור הפרטים כפי שביצעה הלמ"ס אל מול המפקח על היהלומים, העומד בראש מינהל היהלומים, אבני החן והתכשיטים במשרד הכלכלה והתעשייה, עולה כי הגידול המשמעותי ביצוא היהלומים ברבעון השלישי אכן מייצג את המצב בפועל. העלייה ביצוא היהלומים הגיונית ביותר לאור הירידה החדה ביצוא היהלומים ברבעון השני (רמת יצוא היהלומים ברבעון השלישי דומה לרמה ברבעון הראשון). יבוא ויצוא היהלומים לישראל וממנה תנודתי ביותר וגדול יחסית, כך שהוא משפיע הן על סך היצוא והן על סך היבוא. בשל כך, מפרסמת הלמ"ס את סדרות היבוא והיצוא גם בניכוי השפעת היהלומים".
בלמ"ס הוסיפו כי תרומת היהלומים לתמ"ג קטנה וכוללת את ערך הליטוש ונתחי השיווק מהסחר ביהלומים, ענפים שכמעט שאינם משפיעים על רמת התוצר. ההפרש בין נתוני יבוא היהלומים ליצוא היהלומים שווה למלאי פחות הערך המוסף (רכיב יציב יחסית) של ענף היהלומים, כך שכל גידול ביצוא היהלומים מקטין את מלאי היהלומים ולהפך, ומכאן, שהשפעת יבוא ויצוא היהלומים על התמ"ג זניחה".
יחד עם זאת, מבדיקת גלובס עולה כי כלכלנים מוערכים עדיין סבורים כי יש טעות בנתונים וזו תתגלה בעדכון הבא של הלמ"ס.
היצוא הישראלי (סחורות ושירותים) זינק לכאורה על פי הנתונים ברבעון השלישי ב-64.9%. ואולם הגידול המטאורי הזה הצטמצם ל-44.6% בנתוני היצוא ללא יהלומים וחברות הזנק. מאחר שהנתון לגבי חברות הזנק הצביע דווקא על ירידה קלה (לעומת הרבעון השני), נראה כי זינוק מטאורי של מעל 200% בהיקף יצוא היהלומים מישראל מסביר את הפער הענק בין נתוני היצוא (היצוא עם היהלומים וחברות ההזנק, לעומת היצוא ללא יהלומים וחברות הזנק).
כמו כן, מבדיקה שערך גלובס בקרב ענף היהלומים עולה כי לא נרשם גידול כה דרמטי ביצוא הילומים מישראל. גם נתוני הפיקוח על היהלומים מצביעים על גידול מתון בלבד בהיקף היצוא לעומת הרבעון השני, לאחר שהבורסה ליהלומים שבתה מפעילות במהלך הסגר.