ביקורת באוצר על מתווה דחיית החזרי האשראי שנחשף בגלובס. לגלובס נודע כי גורמים באוצר טענו בדיונים פנימיים כי הצעת בנק ישראל לתת ערבות מדינה לאשראי לעסקים קטנים וזעירים, היא הטבה מיותרת לבנקים.
נזכיר כי במסגרת המתווה שהציג נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לראש הממשלה בנימין נתניהו, עלתה האפשרות שהבנקים יוכלו להעביר אשראי בהיקף של מיליארדי שקלים, למסגרת דומה לזו של קרן הסיוע הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים. ההצעה עוררה ביקורת על רקע העובדה שמדובר בריביות שניתנו בתנאי שוק חופשי.
משום כך טענו באוצר כי העברתן של ההלוואות למסלול של ערבות מדינה תאפשר לבנקים להקטין משמעותית את הפרשותיהם לחובות מסופקים. מדובר בהטבה משמעותית - בשעה ששוק האשראי הבנקאי מתפקד היטב, ואין חשש ליציבות המערכת הבנקאית, גם בתרחיש של החמרה במשבר. בבנק ישראל מדגישים כי על השולחן נמצאים מספר מתווים שונים, ואין כל ודאות כי ייבחר מתווה כזה או אחר.
הנגיד ירון נשאל היום האם בנק ישראל מפקח על הבנקים, לנוכח האפשרות שינצלו לרעה את דחיית החזרי ההלוואות. ירון נמנע מלהשיב ישירות לשאלה, אך אמר כי "הדחיות הן צעד חשוב. יש סגמנטים שאנחנו עוקבים אחריהם, ואנחנו מנסים לראות כיצד אפשר להחליק את היציאה מהדחיות. אנחנו עובדים על רעיונות שונים. חשוב לציין ש-55%-65% ממי שביקש דחייה בהחזרים חזר לשלם".
ירון, שדיבר בכנס במכללה למנהל, ציין היום כי "בגלל שיש סינרגיה עם הקרנות בערבות מדינה שגובות ריבית של פריים פלוס 1.5%, אנחנו רואים שיש אפילו ירידה בריבית שהבנקים גובים מעסקים קטנים, וזה בסביבת סיכון הרבה יותר גדולה".
אשראי של 12 מיליארד שקל
נתניהו וירון בוחנים הסדר שיאפשר לנוטלי משכנתאות דחייה של עד 18 חודשים בהחזרי המשכנתא ודחייה של עד שנה נוספת ללווים שנטלו אשראי צרכני רגיל. עם זאת, בתקופת הדחייה הבנק ממשיך לגבות מהלווה ריבית באותו שיעור שנקבע בהסכם ההלוואה.
מדובר ביוזמה שנועדה לייצר פתרון לבעיית החזרי האשראי הבנקאי, שמועד התשלום שלהם נדחה לינואר, על רקע חשש מקריסת עסקים ולווים רבים, אם לא יימצא פתרון עד אז. המתווה שמציעים ירון והמפקח על הבנקים יאיר אבידן הוא עסקת חבילה, שבמסגרתה יסכימו הבנקים לתת הקלות משמעותיות למשקי הבית במשכנתאות ובהלוואות צרכנות, ובתמורה תעניק להם המדינה ערבות עבור הלוואות שנדחו לעסקים קטנים וזעירים.
היקף האשראי שנדחה לסקטור זה מוערך בכ-12 מיליארד שקל. על פי עקרונות ההצעה, הבנקים יוכלו להעביר הלוואות בעייתיות לקרן לחמש שנים בערבות מדינה של 15%, ובדרך זו יוכלו להימנע מהפרשות לחובות מסופקים עבור הלוואות אלה. נציין כי בבנקים מעריכים כי סיכוני האשראי שלהם מתרכזים בפלח השוק של אשראי לעסקים קטנים וזעירים, בעוד שבשאר שוק האשראי הם אינם מזהים סיכונים יוצאי דופן.
שני מסלולים ללווים
על רקע זה, הבנקים מוכנים ללכת לקראת המדינה בשוק המשכנתאות ובשוק האשראי הצרכני. בתיאום עם הבנקים מציעים ירון ואבידן ללווים שני מסלולים לבחירתם: נוטלי משכנתאות יוכלו לבחור בין מחזור יתרת המשכנתא ל-30 שנה לבין דחייה בהחזרים של עד 60% מיתרת החוב, לתקופה של עד 18 חודש. עבור נוטלי אשראי צרכני שאיננו לדיור מציעים ירון ואבידן מחזור של יתרת החוב לתקופה שאורכה 200% מיתרת התקופה, או דחייה של 60% מהחוב לתקופה של 12 חודשים.
המתווה הנוכחי, שיצא לדרך ב-29 לספטמבר, הוא הארכה שנייה של הדחייה המקורית בהחזרי האשראי, שניתנה ב-7 במאי. המתווה מאפשר לבקש דחייה עד סוף 2020 - ובמקרה כזה תינתן דחייה של עד חצי שנה (עבור מבקשים חדשים).
בעבר רמזו בכירי בנק ישראל כי הארכה נוספת של הדחיות איננה אוטומטית. המפקח על הבנקים אבידן אף אמר בעת אישור ההארכה האחרונה כי: "דחיית התשלומים לא תתאפשר לתקופה בלתי מוגבלת, ולכן יש לפעול בנחישות על מנת להגיע להסדרי תשלום ופירעון החובות, התואמים את יכולות הלקוחות בשים לב לאתגרי התקופה".
מבנק ישראל נמסר כי הסוגיות השונות בנוגע לתוכניות דחיית ההלוואות מצויות עדיין בדיונים מקצועיים.
"צריך התכנסות תקציבית ויחס חוב תוצר פחות מ-80%"
ישראל תידרש לבצע קיצוצים משמעותיים החל מתקציב 2022, על מנת למנוע את הורדת דירוג האשראי שלה - כך מזהיר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. בדבריו בפני סטודנטים של המכללה למינהל אמר ירון כי אשרור דירוג האשראי לאחרונה על ידי S&P הוא "בשורה טובה שמשקפת את איתנות המשק", אך לצד זאת יש בהודעה "שני תמרורי אזהרה שחשוב להיות מודעים להם".
ירון הסביר כי התמרור הראשון הוא התממשות תרחיש של החמרה במגפה, והתמרור השני הוא "שבטווח הבינוני הם היו רוצים לראות איזושהי התכנסות תקציבית, ושיחס החוב תוצר לא ימשיך לעלות מעבר ל-80%".
הנגיד הציג לראשונה תחזית של חטיבת המחקר בבנק לתוואי הרב-שנתי של יחס החוב לתוצר, בהתאם לתרחישים השונים שנכללו בתחזית המקרו-כלכלית של הבנק, ותוך התייחסות למתווי מדיניות אפשריים. לפי התרחישים, במידה ולא יינקטו צעדי התכנסות, ישראל תגיע ליחס חוב תוצר של 87% בשנת 2023 - אפילו בתרחיש של שליטה גבוהה במגפה.
להערכת הנגיד, בשנה זו יידרשו התאמות בהיקף של 20 מיליארד שקל בתרחיש שליטה נמוכה במגפה, והתאמות של 9 מיליארד שקל בתרחיש שליטה גבוהה. ירון הדגיש כי "האתגרים יהיו יותר גדולים במידה ונרצה להכניס עוד השקעות לטובת הפריון".
בהקשר לאפשרות של דחייה באישור התקציב והקדמת הבחירות אמר ירון כי "צריך לאשר את תקציב 2021 כמה שיותר מהר, ולא היינו רוצים למצוא את עצמנו בתקציב המשכי ב-2021, כי הוא לא משקף את סדרי העדיפויות וכי הוא תקציב מרסן. ההמלצה שלנו היא לבצע את תקציב 2021, ואת ההתאמות אנחנו חושבים שנכון יהיה לבצע באופן טבעי במסגרת תקציב 2022, שיאושר בקיץ 2021".
