גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

באוצר מתנגדים למתווה דחיית ההלוואות שמוביל הנגיד: הטבה מוגזמת לבנקים

הדיונים על מתווה לדחייה של עד שנה וחצי בהחזרי משכנתאות והלוואות שנחשפו בגלובס, עוררו ביקורת בקרב אנשי האוצר: יאפשר לבנקים להקטין הפרשות לחובות מסופקים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

ביקורת באוצר על מתווה דחיית החזרי האשראי שנחשף בגלובס. לגלובס נודע כי גורמים באוצר טענו בדיונים פנימיים כי הצעת בנק ישראל לתת ערבות מדינה לאשראי לעסקים קטנים וזעירים, היא הטבה מיותרת לבנקים.

נזכיר כי במסגרת המתווה שהציג נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לראש הממשלה בנימין נתניהו, עלתה האפשרות שהבנקים יוכלו להעביר אשראי בהיקף של מיליארדי שקלים, למסגרת דומה לזו של קרן הסיוע הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים. ההצעה עוררה ביקורת על רקע העובדה שמדובר בריביות שניתנו בתנאי שוק חופשי.

משום כך טענו באוצר כי העברתן של ההלוואות למסלול של ערבות מדינה תאפשר לבנקים להקטין משמעותית את הפרשותיהם לחובות מסופקים. מדובר בהטבה משמעותית - בשעה ששוק האשראי הבנקאי מתפקד היטב, ואין חשש ליציבות המערכת הבנקאית, גם בתרחיש של החמרה במשבר. בבנק ישראל מדגישים כי על השולחן נמצאים מספר מתווים שונים, ואין כל ודאות כי ייבחר מתווה כזה או אחר.

הנגיד ירון נשאל היום האם בנק ישראל מפקח על הבנקים, לנוכח האפשרות שינצלו לרעה את דחיית החזרי ההלוואות. ירון נמנע מלהשיב ישירות לשאלה, אך אמר כי "הדחיות הן צעד חשוב. יש סגמנטים שאנחנו עוקבים אחריהם, ואנחנו מנסים לראות כיצד אפשר להחליק את היציאה מהדחיות. אנחנו עובדים על רעיונות שונים. חשוב לציין ש-55%-65% ממי שביקש דחייה בהחזרים חזר לשלם".

ירון, שדיבר בכנס במכללה למנהל, ציין היום כי "בגלל שיש סינרגיה עם הקרנות בערבות מדינה שגובות ריבית של פריים פלוס 1.5%, אנחנו רואים שיש אפילו ירידה בריבית שהבנקים גובים מעסקים קטנים, וזה בסביבת סיכון הרבה יותר גדולה".

אשראי של 12 מיליארד שקל

נתניהו וירון בוחנים הסדר שיאפשר לנוטלי משכנתאות דחייה של עד 18 חודשים בהחזרי המשכנתא ודחייה של עד שנה נוספת ללווים שנטלו אשראי צרכני רגיל. עם זאת, בתקופת הדחייה הבנק ממשיך לגבות מהלווה ריבית באותו שיעור שנקבע בהסכם ההלוואה.

מדובר ביוזמה שנועדה לייצר פתרון לבעיית החזרי האשראי הבנקאי, שמועד התשלום שלהם נדחה לינואר, על רקע חשש מקריסת עסקים ולווים רבים, אם לא יימצא פתרון עד אז. המתווה שמציעים ירון והמפקח על הבנקים יאיר אבידן הוא עסקת חבילה, שבמסגרתה יסכימו הבנקים לתת הקלות משמעותיות למשקי הבית במשכנתאות ובהלוואות צרכנות, ובתמורה תעניק להם המדינה ערבות עבור הלוואות שנדחו לעסקים קטנים וזעירים.

היקף האשראי שנדחה לסקטור זה מוערך בכ-12 מיליארד שקל. על פי עקרונות ההצעה, הבנקים יוכלו להעביר הלוואות בעייתיות לקרן לחמש שנים בערבות מדינה של 15%, ובדרך זו יוכלו להימנע מהפרשות לחובות מסופקים עבור הלוואות אלה. נציין כי בבנקים מעריכים כי סיכוני האשראי שלהם מתרכזים בפלח השוק של אשראי לעסקים קטנים וזעירים, בעוד שבשאר שוק האשראי הם אינם מזהים סיכונים יוצאי דופן.

שני מסלולים ללווים

על רקע זה, הבנקים מוכנים ללכת לקראת המדינה בשוק המשכנתאות ובשוק האשראי הצרכני. בתיאום עם הבנקים מציעים ירון ואבידן ללווים שני מסלולים לבחירתם: נוטלי משכנתאות יוכלו לבחור בין מחזור יתרת המשכנתא ל-30 שנה לבין דחייה בהחזרים של עד 60% מיתרת החוב, לתקופה של עד 18 חודש. עבור נוטלי אשראי צרכני שאיננו לדיור מציעים ירון ואבידן מחזור של יתרת החוב לתקופה שאורכה 200% מיתרת התקופה, או דחייה של 60% מהחוב לתקופה של 12 חודשים.

המתווה הנוכחי, שיצא לדרך ב-29 לספטמבר, הוא הארכה שנייה של הדחייה המקורית בהחזרי האשראי, שניתנה ב-7 במאי. המתווה מאפשר לבקש דחייה עד סוף 2020 - ובמקרה כזה תינתן דחייה של עד חצי שנה (עבור מבקשים חדשים).

בעבר רמזו בכירי בנק ישראל כי הארכה נוספת של הדחיות איננה אוטומטית. המפקח על הבנקים אבידן אף אמר בעת אישור ההארכה האחרונה כי: "דחיית התשלומים לא תתאפשר לתקופה בלתי מוגבלת, ולכן יש לפעול בנחישות על מנת להגיע להסדרי תשלום ופירעון החובות, התואמים את יכולות הלקוחות בשים לב לאתגרי התקופה".

מבנק ישראל נמסר כי הסוגיות השונות בנוגע לתוכניות דחיית ההלוואות מצויות עדיין בדיונים מקצועיים.

"צריך התכנסות תקציבית ויחס חוב תוצר פחות מ-80%"

ישראל תידרש לבצע קיצוצים משמעותיים החל מתקציב 2022, על מנת למנוע את הורדת דירוג האשראי שלה - כך מזהיר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. בדבריו בפני סטודנטים של המכללה למינהל אמר ירון כי אשרור דירוג האשראי לאחרונה על ידי S&P הוא "בשורה טובה שמשקפת את איתנות המשק", אך לצד זאת יש בהודעה "שני תמרורי אזהרה שחשוב להיות מודעים להם".

ירון הסביר כי התמרור הראשון הוא התממשות תרחיש של החמרה במגפה, והתמרור השני הוא "שבטווח הבינוני הם היו רוצים לראות איזושהי התכנסות תקציבית, ושיחס החוב תוצר לא ימשיך לעלות מעבר ל-80%".

הנגיד הציג לראשונה תחזית של חטיבת המחקר בבנק לתוואי הרב-שנתי של יחס החוב לתוצר, בהתאם לתרחישים השונים שנכללו בתחזית המקרו-כלכלית של הבנק, ותוך התייחסות למתווי מדיניות אפשריים. לפי התרחישים, במידה ולא יינקטו צעדי התכנסות, ישראל תגיע ליחס חוב תוצר של 87% בשנת 2023 - אפילו בתרחיש של שליטה גבוהה במגפה.

להערכת הנגיד, בשנה זו יידרשו התאמות בהיקף של 20 מיליארד שקל בתרחיש שליטה נמוכה במגפה, והתאמות של 9 מיליארד שקל בתרחיש שליטה גבוהה. ירון הדגיש כי "האתגרים יהיו יותר גדולים במידה ונרצה להכניס עוד השקעות לטובת הפריון".

בהקשר לאפשרות של דחייה באישור התקציב והקדמת הבחירות אמר ירון כי "צריך לאשר את תקציב 2021 כמה שיותר מהר, ולא היינו רוצים למצוא את עצמנו בתקציב המשכי ב-2021, כי הוא לא משקף את סדרי העדיפויות וכי הוא תקציב מרסן. ההמלצה שלנו היא לבצע את תקציב 2021, ואת ההתאמות אנחנו חושבים שנכון יהיה לבצע באופן טבעי במסגרת תקציב 2022, שיאושר בקיץ 2021".

עוד כתבות

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מימוש שני השנה: פימי מכרה מניות הייפר גלובל ב-100 מיליון שקל

קרן ההשקעות של ישי דוידי מכרה נתח נוסף ממניותיה בחברת המחשוב שבשליטתה, אשר הביאו את היקף המימושים שלה בחברה לכ-200 מיליון שקל ● בסך הכל מורווחת פימי במעל חצי מיליארד שקל על ההשקעה שבוצעה לפני כ-6 שנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם בצק מדויק וגבינות משובחות: הפיצה הגלילית שניצחה במבחן

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?