גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם תיתכן ברית בין הימין למפלגות הערביות?

ברית פוליטית בלתי פורמלית – הגם שמוכחשת ומטושטשת – התגבשה, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, בין הימין הישראלי בראשות בנימין נתניהו לבין המנהיגות הערבית המיוצגת על-ידי גורמי הרשימה הערבית המשותפת

מפלגת הרשימה המשותפת לאחר ביקורה בבית הנשיא / צילום: הרשימה המשותפת
מפלגת הרשימה המשותפת לאחר ביקורה בבית הנשיא / צילום: הרשימה המשותפת

ההתבטאויות של חבר כנסת עבאס מנצור, נציג התנועה האסלאמית הפלג הדרומי ברשימה הערבית המשותפת, בעניין אי פסילת שיתוף פעולה פוליטי עם רה"מ בנימין נתניהו עוררו עניין תקשורתי רב. מרבית הפרשנים ניתחו את האירוע דרך הטלת אלומת האור על הפוליטיקה הפרסונלית של חבר הכנסת מנצור. זאת, תוך ניסיון לראות בו כמייצג תופעה של דתיות פרגמטיסטית, נוסח מפלגת ש"ס של המגזר הערבי. בעשותם כך סימנו הפרשנים את ההבדל המתבקש לכאורה בין הפרגמטיסט מנצור לבין שאר חברי הרשימה המשותפת, בהם איימן עודה, שסומנו כאנשי האגף הנוקשה והפחות מתפשר.

אולם, את האמירות של חבר הכנסת מנצור צריך לנתח בהקשר נרחב הרבה יותר. אלה המתבוננים בפרספקטיבה רחבה על העשור האחרון של יחסי המנהיגות הערבית, על שלל גורמיה, עם ממשלות נתניהו ימצאו שתופעת עבאס מנצור היא ייצוג בודד לתופעה נרחבת יותר. מדובר בהתהוותה של ברית פוליטית בלתי פורמלית - הגם שמוכחשת ומטושטשת - שהתגבשה, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, בין הימין הישראלי בראשות בנימין נתניהו לבין המנהיגות הערבית המיוצגת על-ידי גורמי הרשימה הערבית המשותפת.

מבחינה זו, בהתבטאויותיו האחרונות של מנצור כמו גם בהסכמתו לקיום הצבעה חוזרת במליאת הכנסת בעניין הצעת החוק להקמת ועדת חקירה לעניין פרשת הצוללות שעברה בקריאה הראשונה בגלל היעדרם של נציגי הקואליציה בהצבעה, הוציא עבאס מנצור מתוך הארון את שיתוף הפעולה העמוק שהתהווה בין הימין ובין המנהיגות הערבית. זוהי אינה ברית אידיאולוגית המבוססת על קרבה רעיונית וערכית, אם כי שיתוף פעולה שנרקם על בסיס מכנה משותף ריאליסטי ופרגמטי אשר שירת את שני הצדדים, ובעיקר תרם, גם אם הדברים אינם נראים כך בצילו של השיח התקשורתי והציבורי, את יחסי יהודים וערבים במדינת ישראל.

בעוד המנהיגות הערבית השכילה להבין את מגבלות כוחה באימוץ אסטרטגיות פעולה לעומתיות מול המדינה ולפיכך את ההכרח להתמקד בקידום סדר יום חברתי-אזרחי שהעמיד במוקד את צמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין יהודים וערבים, היא פגשה את ידה המושטת של ממשלות הימין בראשות נתניהו שביקשו לקדם את שילוב הכלכלה הערבית בכלכלה הלאומית. זאת, כחלק מתפיסת עולם שראתה לנכון להקטין את נפח ההשקעה הממשלתית במגזרים החלשים, הערבי מזה והחרדי מזה, באמצעות חיבור בין המערכות כלכליות שתי הקהילות הללו לכלכלה הלאומית על מנת להגדיל את התוצר הלאומי הגולמי.

הדרך לכך, לפחות מול המגזר הערבי, היתה כרוכה בעידוד התעסוקה במגזר אבל לא רק בענפי השירותים אלא בתעשיות ההייטק עתירות הידע במקביל למאמץ להשקעה בתשתיות ולצמצום פערים כלכליים-חברתיים במגזר הערבי. החיבור שבין האינטרסים, זה של הנהגת המגזר הערבי וזה של ממשלות ישראל שאגב ראו בהשקעה באיחוד הכלכלות, הערבית והיהודית, גם חלק מקידום פיסת השלום הכלכלי שבמרכזה עומד הרעיון של הקטנת האקטיביזם הפוליטי והרעיון הלאומי באמצעות רווחה אישית ואיכות חיים לתושבים הערבים-פלסטינים, הוליד את החלטת הממשלה שמספרה 922 מדצמבר 2016. זו תורגמה ל'תוכנית חומש' למגזר הערבי, שאנשי הרשימה הערבית המשותפת היו מעורבים בדיונים עליה ובירכו עליה בסיומם, בעלות חסרת תקדים של למעלה מעשרה מיליארד שקל - סכום הגבוה מכל מה שהשקיע כל ממשלה אחרת במדינת ישראל מאז 1948 במגזר הערבי.

אמנם, השיח הציבורי בין ערבים ויהודים וספציפית בין הימין ובין המנהיגות הערבית עמד גם בסימן של קונפליקט ומתח, שהגיע לשיאו על רקע חקיקת חוק יסוד הלאום בשנת 2018 וזכורות גם האמירות של ראש הממשלה ("טיבי או ביבי", "הערבים נוהרים לקלפיות") על רקע מערכות בחירות קודמות שנתפסו כביטויים של החרפה במערכת היחסים שבין הממשלה ובין המגזר הערבי. אבל חרף מה שנראה כלפי חוץ כמערכת יחסים מתוחה והנטייה של גורמים רבים בתקשורת לצד פרשנים פוליטיים ואחרים לצייר אותה דרך עולם מונחים חד-מימדי של הסתה, גזענות וחוסר שוויון אזרחי, הרי שבפועל זו כיסתה על מציאות שונה לגמרי שאופיין במודל מרתק של שיתוף פעולה לכאורה בין יריבים, שקידם לאין שיעור את ענייני המגזר הערבי בהשוואה למעשיהן של ממשלות עבר בישראל, לרבות ממשלת רבין השנייה (1995-1992) שקנתה לה את דימוי הממשלה המיטיבה ביותר כלפי המגזר הערבי.

במובנים רבים, השיח הלעומתי סייע לשני הצדדים, הן למנהיגות הערבית והן לימין הפוליטי לטשטש את שיתוף הפעולה המעשי שספק אם שירת את 'הבייס' הפוליטי של כל אחד מהם, ולכן הקונפליקט התקשורתי תרם באופן פרדוקסאלי לקידום שיתוף הפעולה ותהליך איחוד הכלכליות הערבית והיהודית. שיתוף הפעולה המוכחש הזה תערער מעט בעקבות מערכת הבחירות האחרונה ומה שנראה היה כאפשרות סבירה להקמת ממשלת מיעוט יהודית בראשות 'כחול לבן' הנשענת על קולות הערבים. אולם, עם הקמת ממשלת האחדות הנוכחית שמוססה את התקוות של הרשימה המשותפת להתייצב כגורם פוליטי משמעותי יותר בזירה הלאומית, לצד ההבנה של המנהיגות הערבית כי גורלה של תוכנית ההמשך ל'תוכנית החומש' המסתיימת השנה תלוי בראש הממשלה המכהן משום שהיא אמורה להיות מאושרת בתקציב המדינה הבא, חישבה המנהיגות הערבית מסלול מחדש בחזרה למודל האסטרטגי הפרגמאטי שעבאס מנצור נתן לו ביטוי בהתבטאויותיו ובמעשיו.

בהסתכלות רחבה יותר, מדובר במודל המבקש להניח בצד את האידיאולוגיות הגדולות ומשאות הנפש האוטופיות, מבלי להתכחש לחלוטין לקיומן, לטובת סדר יום ריאליסטי המבוסס כאמור על מפגשי אינטרסים. במידה רבה זהו המודל שעומד היום בבסיס תהליך הנורמליזציה המחבר בין ישראל לבין חלק גדול ממדינות המזרח התיכון כמו המפרציות ומעמיד את הכלכלה במרכז, על חשבון רכיבים של זהות, אידיאולוגיה וערכים, וככזה מאפשר להפוך את המזרח התיכון לחדש באמת. 

הכותב הוא חוקר תחום הסכסוך היהודי-ערבי ובכיר לשעבר בשב"כ

עוד כתבות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"