גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אסור שבתי המשפט ימשיכו לשמש מקלט לפרסום דברי לשון הרע

החוק היום מעניק חסינות מפני תביעות לשון הרע לטענות שעולות בדיונים בבתי המשפט, לא משנה עד כמה הן מופרכות ● יש מי שעושה בזה שימוש ומנסה להכפיש חברות ואנשים, כשהוא יודע כי לא ניתן לעשות דבר בנושא ● מצב זה פוגע בכולנו, ואסור שיימשך

חוק לשון הרע לא חל על טענות שעולות בבית המשפט / אילוסטרציה: shutterstock
חוק לשון הרע לא חל על טענות שעולות בבית המשפט / אילוסטרציה: shutterstock

דברים שנאמרים על-ידי צדדים במסגרת הליך משפטי שמתקיים במדינת ישראל חסינים מפני תביעות לשון הרע. זאת, כדי לאפשר לכל אדם להציג טענותיו בפני בית המשפט ללא חשש. ואולם, בחסינות חשובה זו יש "פירצה הקוראת לגנב" ויוצרת עוול. חסינות זו מאפשרת לאנשים להשתמש בהליך משפטי כ"כלי נשק" למטרה זרה, פרסום דיבה ולשון הרע, ובלא שיוכל הנפגע להתגונן. ומה שחמור יותר, אותם אנשים יכולים לפרסם (בכל דרך ולרבות בתקשורת) את הטענות (גם אם הן שקריות לחלוטין), בלא כל מגבלה.

פרקטיקה זו מתקיימת לצערנו לא מעט, והיא משמשת כלי איום טקטי במסגרת סכסוכים עסקיים וסכסוכים אישיים. כך לדוגמה, גורם המעוניין לאיים או לפגוע בגוף עסקי או באדם אחר, יכול לנקוט תרגיל פשוט - להגיש תביעה כלשהי, על עניין של מה בכך, ובמסגרת כתב התביעה להעלות האשמות וטענות מן הגורן ומן היקב, אשר אפילו לא קשורים לעילת התביעה.

כך למשל, הוא יטען כי הנתבע מעלים מסים, מתעמר בעובדיו או גונב מלקוחותיו. עם הגשת כתב התביעה בבית המשפט, הוא מעביר אותה לגוף תקשורת, וזה יכול לפרסם את מלא תוכנה ללא כל סיכון בתביעת לשון הרע. אדגיש כי הדברים נכונים גם אם ההאשמות בדויות לחלוטין. החסינות מפני תביעת לשון הרע מוחלטת.

החסינות הנזכרת היא פרי חקיקה ופסיקה של בית המשפט העליון (עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל), שקבע כי סעיף 13.5 בחוק איסור לשון הרע מקנה חסינות מוחלטת מפני תביעות לשון הרע. דא עקא, נראה כי בית המשפט לא לקח בחשבון את המשמעות של חסינות זו לאור האמור בסעיף 13(7) לחוק המאפשר חסינות למפרסם.

כתוצאה מפסק דין זה, נוצר מצב חוקי חדש אשר מאפשר לגורמים לתקוף אנשים וחברות באמצעות פרסום דיבתי ומשמיץ בלא כל סיכון. כאשר תביעה שכזו מתפרסמת בכלי תקשורת פופולרי, גם כאשר פונים לנפגע ומאפשרים לו כמה שעות למתן תגובה, יחסי הכוחות אינם שקולים כלל. הנפגע המושמץ הרלוונטי עדיין לא למד את כתב התביעה, עיתים הוא עדיין לא יודע עליה, וכעת הוא צריך להזדרז ולהגיב על מסכת ארוכה של טענות. חלקן כמובן שקריות ומגמתיות.

ראוי להקדים ולפתור בעיה זו. יש מקום לתקן את חוק איסור לשון הרע על דרך של איזונים בפרסום הליכים משפטיים. דרך אחת היא בהצבת סייג (בסעיף 13.7) נוסף על פרסום נכון והוגן, ולהוסיף כי לא יהיה זה פרסום נכון והוגן בטרם הונחו בפני בית המשפט טענות כל הצדדים המעורבים בהליך. זהו תיקון פשוט אשר לא מכביד, ופרשנות לו איננה נדרשת - תיקון כזה יפחית רצון לפעולות של תובע שעושה את הדברים בחוסר תום-לב, ויכול להביא לצדק.

הגבלה זו תביא לכך שעם הגשת כתב תביעה, גוף תקשורתי יוכל לפרסם רק את עובדת הגשתה, אך יהיה מנוע מלפרסם את תוכנה עד אשר יתקבל כתב ההגנה. בפרסום יהיה צורך להציג את טענות שני הצדדים.

סייג זה מאפשר לקיים הליך משפטי שעדיין חסין מפני תביעות לשון הרע, אך בד-בבד לא מאפשר לפרסם דברי דיבה ללא כל הגבלה. כך לא תתאפשר סיטואציה של פרסום כתבה סנסציונית עם האשמות קשות, ובסוף יצוין - כפי שקורה לא מעט כיום - "טרם הוגש כתב הגנה" או "מהחברה לא התקבלה תגובה".

הליך משפטי מטרתו לסייע בפתרון סכסוכים, אין מטרתו ליצור חסינות לפגיעה מכוונת. גם כלי התקשורת תפקידם לחשוף עוולות ולאפשר קרן שמש מחטאת, ואין הכוונה שיכולו לשמש במה חופשית לפרסום דברי לשון הרע. תיקון זה בחוק הוא הכרחי, ויפה שעה אחת קודם. 

הכותב הוא שותף בכיר ומנהל מחלקת לשון הרע במשרד אריאל שמר ושות'

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?