טל גבאי צילום: איל יצהר
זה שש שנים שעו"ד טל גבאי מנסה לשכנע את בתי המשפט השונים בכל הערכאות שמלכה לייפר, מנהלת בית ספר חרדי במלבורן אוסטרליה החשודה בביצוע עשרות עבירות מין בשמונה תלמידותיה באוסטרליה, לא כשירה להסגרה ולהעמדה לדין בגלל מחלת נפש. יחד עם שותפו עו"ד יהודה פריד ניהל גבאי מלחמה עיקשת מול המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה במשך שש שנים ארוכות ויותר מ-70 דיונים באופן שאין לו תקדים ביחס לתיקי הסגרה אחרים.
במקביל מתנהל מאבק ציבורי תקשורתי על ידי חלק מהמתלוננות בפרשה, המגיעות לדיונים ומתראיינות בגלוי. המתלוננות מביעות תסכול גדול מהימשכות ההליכים ומכך שטרם החל המשפט נגד לייפר.
"התביעה חשבה שהתיק יסתיים לאחר דיון אחד לכל היותר. בפועל התקיימו עשרות רבות של דיונים, החלטות תקדימיות ולאחר שש שנים לייפר עדיין בארץ וההכרעה אם היא כשירה לעמוד לדין נותרה פתוחה, למורת רוחה של התביעה", אומר גבאי. "בית המשפט העליון קבע שהתיק פרץ את כל הסכרים, לא מוכרים היקפים כאלה של חקירות נגדיות ושל קרב מומחים, גם לא בתיקי רצח מורכבים".
לייפר נמלטה לישראל בשנת 2008 ואוסטרליה מבקשת להסגיר אותה אליה כדי להעמידה לדין. בשנת 2014 נפתח הליך ההסגרה נגדה, ב-2016 נקבע שהיא לא כשירה, אך בשנת 2017 נפתחה נגדה חקירה משטרתית בחשד להתחזות לחולת נפש. לייפר נעצרה מחדש ב-2018 וזה שנתיים היא במעצר.
"אם הייתה לליצמן השפעה, היא לא חלחלה"
חידוש ההליכים הוביל לניהול הליך מורכב, הגשת חוות דעת רבות והקמת פאנל מומחים. לבסוף קבעה השופטת חנה לומפ שלייפר מתחזה לחולת נפש והיא מסוגלת לעמוד לדין. בערעור שהגישו גבאי ופריד אישר בית המשפט העליון כי היא כשירה להסגרה אך לא הכריע בנוגע לכשירותה לעמוד לדין. לדברי גבאי, "בערעור בעליון הובלנו לתוצאה שהיא יוצאת דופן, בית המשפט לא הכריע אם היא כשירה לעמוד לדין והותיר סוגיה זו לאוסטרליה. טענת ההתחזות ירדה מהפרק ובית המשפט קבע שאם היא תימצא בלתי כשירה באוסטרליה אז על המדינה להשיבה לישראל".
לאחר שהסתיים הדיון בסוגיית הכשירות, הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי שקבע כי לייפר בת הסגרה ויש הצדקה להמשך בירור המקרה באוסטרליה. על ההחלטה הוגש ערעור אך בימים האחרונים החליטו גבאי ופריד כי לא ימשיכו לייצג אותה מאחר שמדובר ב"סוגיה צדדית להליך הארוך והמתמשך בשאלת כשירותה הנפשית", שאותו ניהלו.
ברקע הפרשה נפתחה חקירה משטרתית נגד שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, בחשד שניצל את מעמדו במשרד הבריאות במטרה להשפיע על גורמי המקצוע הכפופים לו. היועמ"ש צפוי להכריע בעניין בקרוב.
מה אתה חושב על החשדות נגד שר הבריאות לשעבר ליצמן?
"לא יותר מספין תקשורתי, הפסיכיאטר המחוזי קבע בשתי חוות דעת שלייפר לא רק כשירה אלא גם מתחזה, אם הייתה לליצמן השפעה היא לא חלחלה".
איך אתה מייצג אישה החשודה במעשים קשים בעשרות תלמידות מבחינה מוסרית?
"מבלי להיכנס למקרה הספציפי, לצערי במקרים רבים עומדים לדין נאשמים במגוון עבירות פליליות וצווארון לבן, שבסופו של ניהול ההליך מתברר כי כל האשמות נגדם הן עורבא פרח. אני רואה שליחות חשובה בייצוג גברים ונשים בעבירות צווארון לבן וכן בעבירות פליליות שבהן עוסקת מחלקה אחרת במשרדנו, ולו משום שמול מערכות אכיפה כה חזקות, ייצוג משפטי של האדם הבודד הוא בעיניי משימה חשובה שטומנת בחובה הגנה על זכויות האדם והפרט. היה לי מאוד קשה מצפונית אם הייתי יודע שאדם שאינו כשיר נפשית לעמוד לדין, יישפט ויורשע משום שלא זכה לייצוג ראוי".
נראה שכל המאבק על הכשירות נועד לאפשר לה להתחמק מהמשפט. התפיסה בציבור היא שלייפר מתחזה ומדובר בתרגיל שנמשך שנים בניסיון להתחמק מההסגרה ומהמשפט.
"כולנו יודעים שתפיסה ציבורית אינה בהכרח חופפת להתרחשויות במציאות. לאורך ההליך הצלחנו פעם אחר פעם להוכיח את אי כשירותה הנפשית ואף להפריך חוות דעת פסיכיאטריות שקבעו עמדה שונה. גם היום אני מאמין באי כשירותה הנפשית".
איך אתה מאמין שהליך ההסגרה יסתיים?
"כולי תקווה שהיא לא תוסגר. ככל שתוסגר זה רחוק מלהוות סוף פסוק. אני צופה שבית המשפט באוסטרליה יקבע שהיא לא כשירה, באופן שהמדינה תיאלץ להשיבה לישראל, בהתאם להוראת בית המשפט העליון".
"אבא הכריע שאהיה סנגור פלילי"
גבאי גדל בחולון, אביו היה שחקן מכבי תל אביב בכדורגל והוא מתאר את עצמו כ"מכביסט שרוף". עד שהגיעה הקורונה התרפיה שלו הייתה לשבת בימי חמישי בבגדים צהובים על הספה ולצפות במשחקים או להגיע בקביעות להיכל. עד כדי כך הוא שרוף, שאין פריט אדום אחד בביתו והילדים יודעים שלא לובשים אדום.
איך הגעת להיות סנגור?
"ההחלטה הייתה לי ברורה. אבא שלי חרץ את גורלי באזור גיל 7-6, אני זוכר את עצמי מבלה שעות על גבי שעות באולם בית המשפט צופה בדיוני מעצרים ובחקירות נגדיות, לא יכולתי לברוח מזה. אבא הכריע שאהיה סנגור פלילי".
הוא סנגור פלילי זה 15 שנה. את דרכו המקצועית התחיל במשרדו של עו"ד יוסי לוי בתחום ההגבלים עסקיים. עם סיום ההתמחות בחר לצאת לעצמאות. את עו"ד יהודה פריד הכיר בימי הלימודים במכללה למנהל. כבר אז נוצרה ביניהם חברות טובה והיה זה טבעי בשבילם לפתוח משרד יחד.
מאז פתחו את המשרד הם מייצגים יחד בתיקים. החלוקה ביניהם ברורה, גבאי מוביל את תיקי הצווארון הלבן, פריד אחראי על התיקים הפליליים. אף שגבאי חילוני ופריד דתי (כיפה סרוגה), הם צברו לאורך השנים מוניטין בייצוג המגזר החרדי ונתח נכבד מלקוחות המשרד מגיע ממגזר זה.
את עבודת הסנגור הוא רואה כ"עבודה מצילת חיים, אני עוסק בחירות של הבן אדם. כשאני מקבל תיק אני מטפל בו בחרדת קודש. ברור לי שגורלו של הלקוח מוטל על כתפיי". הוא מכנה את העבודה "איגרוף במשקל כבד".
מה אתה אוהב בעבודת הסנגור?
"לנצח עבור הלקוח ולראות איך אסטרטגיית ההגנה שהתאמת לתיק מסוים מוכיחה את עצמה גם אם הסיכויים בתחילת ההליך המשפטי נראו נמוכים".
מה אתה לא אוהב בעבודה?
"קיבעון מחשבתי וחוסר נכונות מצד המערכת לבחון נקודת מבט שונה".
מה האתגרים בעבודה?
"אם אני צריך להשוות בין העבודה של התביעה לסנגורים, העבודה של הסנגורים קשה יותר. הסיפור מובנה, ידוע מי הטובים ומי הרעים, ומה חלקו של כל אחד באירוע. הסנגור צריך להפוך את הקערה על פיה. לשמר סיפור יותר קל מאשר להפוך אותו.
"הרגע המכונן ביותר בעבודתו של הסנגור הוא הרגע שהסנגור נפגש עם הלקוח עם פתיחת החקירה הגלוי. במפגש של 20 דקות, בתנאים לא תנאים, הסנגור צריך להבין את הסוגיה המשפטית מהר, לייצר קו הגנה לנאשם שיכול לכבול אותו לאורך כל ההליך הפלילי, זו אמנות להבין את הסוגיה ולהלביש עליה קו הגנה. היא יכולה להכריע את סגירת התיק בהמשך".
"שמח שלא אכזבנו את הרב מצגר"
התיק שגבאי הכי גאה בו הוא התיק שבו ייצג את הרב הראשי לישראל לשעבר יונה מצגר ואפשר להבין אותו. כשגבאי ופריד היו עורכי דין עם ותק של תשע שנים, הם נבחרו על ידי מצגר לייצג אותו בבית המשפט לאחר הגשת כתב האישום נגדו בעבירות חמורות של שוחד בחמש פרשות שונות. כתב האישום ייחס למצגר נטילת שוחד ב-8 מיליון שקל.
"זה תיק שלא נתקלים בו כל יום, אישיות כל כך בכירה, רב ראשי לישראל, תיק שוחד תקדימי אסטרונומי, שאושר על ידי הגורמים הבכירים ביותר", גבאי מספר.
איך הגעת לתיק הזה?
"באחד הימים הופנינו על ידי איש עסקים מוכר לייעץ משפטית בתיק מורכב באנגליה ולאחר שהצלחנו להוביל לסגירת התיק, אותו גורם ייעץ לרב הראשי לשכור את שירותינו. אני שמח שלא אכזבנו אותו".
מצגר עמד בסכנה למאסר ממושך ומול גבאי ופריד ניצב אתגר - תיק מתוקשר וחמור של דמות ציבורית, אהודה מאוד, עם סיכון גדול.
"סנגור נבחן ביכולת שלו להציג תזה חלופית, משכנעת ולא מופרכת לכתב האישום, וכך להוביל לשינוי דרמטי בתיק", אומר גבאי. "במקרה זה הצלחנו להציג תזה חלופית לזו שהציעה התביעה והחשש מקבלת התזה הוביל להסדר טיעון מקל של 3.5 שנות מאסר. השופט לא קיבל את עסקת הטיעון והחמיר בשנה נוספת. הוא אפילו ציין כי לולא ההסדר היה מטיל על מצגר שבע שנות מאסר". גבאי ופריד ערערו לבית המשפט העליון והעונש הופחת ל-3.5 שנים.
כשמדברים עם גבאי על עבירת השוחד, העיניים שלו מוארות, "עבירה מרתקת", הוא אומר ונהנה לנתח את הסיטואציות השונות. גבאי ופריד ניסו לשכנע את הפרקליטות למחוק עבירות שוחד או לשנות את עבירות השוחד לעבירות קלות יותר.
לדברי גבאי, "חלק מהאירועים היו מעשה שכונה על ידינו 'מעשה עשוי', טענו שלא מדובר בעבירות שוחד. מצגר קיבל טובות הנאה בתמורה להשתתפותו כרב הראשי באירועים פרטיים וציבוריים. אנחנו טענו שטובות ההנאה מגלות עבירות אחרות אבל לא שוחד כי אין קשר סיבתי בין הנתינה לציפייה כי הפעולה הושלמה".
טענה אחרת של גבאי התייחסה לכך שבעלי עמותות שילמו למצגר כדי שיפנה אליהם תורמים. "אנחנו טענו שהכספים ששולמו לא מהווים כספים שהועברו מהעמותות למצגר אלא מדובר בשלל משותף למצגר ולבעלי העמותות כך שמצגר זכאי לכספים כמו שבעלי העמותות זכאים. לכן טענו שמבחינה לוגית לא יכול להיות שישחד את עצמו מהכספים שלו עצמו ומדובר בהפרת אמונים".
גבאי מספר שבטיעונים אלו הצליח לגרום לפרקליטות מחוז ירושלים, ולמשנה לפרקליטת המחוז דאז עו"ד דני ויטמן (היום פרקליט מחוז ירושלים, נ"ש) שניהל את התיק לשנות את כתב האישום המקורי.
בתחילת ההליך הגיש גבאי לשופט יועד הכהן ספר עב כרס של טענות מקדמיות הכולל את ניתוחיו המשפטיים, השופט לא קיבל את הטיעונים, אבל כנראה שמשהו חדר את עמדת הפרקליטות הבצורה בתחילת ההליך והדרך להסדר הטיעון נסללה.
כתב האישום שבו הודה מצגר תוקן באופן מהותי, שני אישומי שוחד נמחקו ואישומים אחרים צומצמו במידה ניכרת. גם היקף העבירות צומצם ל- 5 מיליון שקל והפרקליטות הסכימה לעונש של 3.5 שנים.
***חזקת החפות: מלכה לייפר ויעקב ליצמן הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. הם לא הורשעו בביצוע עבירה ועומדת להם חזקת החפות.
טל גבאי - תעודת זהות:
בו 42, נשוי ואב ל-3, מתגורר בגבעתיים ● בעל משרד עורכי דין עם עו"ד יהודה פריד משנת 2006 בתחום הפלילי והצווארון הלבן ● הוא יו"ר הוועדה לאיסור הלבנת הון של מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין ● בין תחביביו: מכבי תל אביב וקריאת ספרי מוסד וביוגרפיות