ד"ר יאיר שינדל / צילום: תמר מצפי
קרן הון הסיכון aMoon ותאגיד התרופות והאבחון רוש יצאו בתוכנית משותפת להשקעה בחברות בריאות דיגיטלית בשלבים מוקדמים. הפרויקט נקרא Starfinder Digital Innovation Lab. החברות יסמנו יחד בכל שנה, במשך שלוש שנים, שלושה תתי-תחומים בעולם הבריאות הדיגיטלית, ויחפשו את החברות המובילות בהם. בסופו של דבר, ייבחרו תשע חברות למיזם.
התחומים שבהם יחפשו חברות בשנה הקרובה הם סרטן ריאות, עמידות לאנטיביוטיקה ופתולוגיה דיגיטלית. כל אחת מהחברות תקבל מימון, תמיכה והכוונה אסטרטגית, כמו גם גישה למאגרי מידע רפואיים בעזרתה של רוש, וגישה ללקוחות פוטנציאליים.
לדברי ד"ר יאיר שינדל, מייסד ושותף מנהל של קרן aMoon, "רוש היא חברה ענקית עם פעילות דיגיטלית רבה. הם מאוד חדשניים בתחום הזה, ורוכשים טכנולוגיה מגוונת מבחוץ. הם מכירים לעומק את הצרכים של חברות כמוהם וכמו הלקוחות שלהם, של הרופאים ושל בתי החולים. הם מובילים בעולם בתחום המחקר הרפואי באמצעים חישוביים, וגייסו לאחרונה את פרופ' אביב רגב, שלפני כן הייתה אחת החוקרות המובילות בתחום זה במכון ברוד, המשותף להרווארד ו-MIT. גישה כזו נותנת לרוש יתרון בהכנה שלה לעתיד".
לדברי שינדל, בתחום סרטן הריאות, הקרן ורוש מחפשות מיזמים שעוסקים באבחון מוקדם וב"מסע המטופל", כלומר, ניהול תהליך האבחון וקבלת הטיפול עבור החולה. "היום זה סרטן שמגלים אותו מאוחר מדי", הוא אומר.
על הבחירה בנושא עמידות האנטיביוטיקה, אומר שינדל: "זו בעיה ידועה שבשנים האחרונות הופכת לקריטית. באמצעות יכולות בריאות דיגיטלית ניתן לתמוך בפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, וגם לעקוב אחרי דפוסי מתן אנטיביוטיקה ותוצאותיהם, כדי לראות היכן אפשר להפחית את השימוש".
תחום הפתולוגיה הדיגיטלית מתייחס לאבחון, לרוב של סרטן, באמצעות ביופסיה. "התחום הזה עובר מהפכה ענקית", אומר שינדל. "בפתולוגיה המידע הופך לדיגיטלי רק עכשיו, וזו הזדמנות גדולה. קרן ההשקעות המוקדמות שלנו aMoon Velocity, כבר השקיעה בחברה מהתחום בשם IBEX, שפיתחה אלגוריתמים המאפשרים את זיהוי הדפוסים בדגימות הללו באמצעות בינה מלאכותית. IBEX היא דוגמה לחברה בתחום שכבר רושמת הכנסות, ובכלל נחמד לראות שהחברות הישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית מגיעות להכנסות די מהר. מעניין לראות אותן צומחות".
לקרב את רוש לאקוסיסטם הישראלי
שינדל רואה במיזם ה-Starfinder הזדמנות לקרב את רוש לאקוסיסטם החדשנות הרפואית בישראל. "כשמחפשים מה גרם למתחמי הביומד המובילים בעולם לצמוח, למשל בבוסטון וקליפורניה, אז אנחנו רואים שחייבים שהשחקנים הכי גדולים יהיו מעורבים וישקיעו בחברות. זה צריך לקרות גם בישראל".
לדברי בבט גולדנפפנינג, ראשת תחום הרישוי והפיתוח העסקי בחטיבת האבחון ברוש, "כדי להגשים את החזון שלנו, אנחנו חייבים לשפר את היכולות שלנו לאסוף, לאגור ולנתח כמויות גדולות של מידע ולהפוך אותם לידע שימושי. קהילת טכנולוגיית הבריאות בישראל ידועה בתפקיד המשמעותי שלה בתחום הזה, בידע ובמומחיות. קרן aMoon מאוד מחוברת לקהילת היזמות הישראלית, לממשלה ולמוסדות אקדמיים. הם יכולים גם להשקיע בחברות בשלבים מוקדמים, ואנחנו לא תמיד יכולים לעשות זאת".
גולדנפפנינג אומרת שהם רואים לעתים בכנסים חברות עם מדע מדהים אבל עם היכרות מוגבלת של השוק. "לפעמים מעט הכוונה או שיתוף פעולה עם גורמים אחרים, הייתה יכולה להפוך את אותה החברה להרבה יותר משמעותית. אני לא אומרת את זה כביקורת על החברות, כי הידע הזה באמת נמצא רק בחברות שמקיפות את כל השוק".
"התחומים שסימנו הם צרכים אמיתיים של רופאים וחולים עם מחלות מורכבות ומסוכנות, שבהם אנחנו מאמינים כי כלים תומכי החלטה יכולים באמת לעשות הבדל גדול, וניתנים לשילוב בשגרת העבודה של רופאים ועובדי מעבדה".
אבי דנציגר, מנכ"ל רוש ישראל, מוסיף: "כיוון שרוש משלבת בין חטיבת אבחון גדולה לחטיבת תרופות גדולה, באופן שלא ניתן למצוא אצל חברות תרופות אחרות, הפכנו לחלוצי ההתאמה האישית, וזה תחום שחייב מידע".
מעבדת חדשנות משותפת
לחברת רוש היה בעבר הסכם עם קרן הון הסיכון פונטיפקס לשיתוף פעולה באיתור חברות להשקעה משותפת, אולם שת"פ זה עסק בחברות פיתוח התרופות עצמן, ולא בתחום הבריאות הדיגיטלית.
לדברי דנציגר, "הקשר עם פונטיפקס התבסס יותר על היכולות שלהם באיתור חברות מעניינות, ואחר כך השקעה בהן במקביל. עם aMoon, אנחנו ממש מקימים מעבדת חדשנות משותפת. ישראל היא המדינה הראשונה שבה זה נעשה".
גילוי מלא: מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה ב"גלובס", והשניים מצויים במחלוקות משפטיות