אנדרו אביר, המשנה לנגיד / צילום: דוברות בנק ישראל
בנק ישראל צפוי ככל הנראה להגדיל את החזקותיו במניות ושוקל כניסה לשוק אגרות החוב שמתחת לדירוג השקעה, כך גילה היום המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר.
אביר נאם היום בוועידה שארגנה המסלקה האירופאית "Euroclear" , "בנושא שילובם של נכסי השקעה שאינם מסורתיים בתוך ההשקעות של תיק יתרות מטבע החוץ של בנק מרכזי.
בנק ישראל הגדיל בשנים האחרונות את רכישת שיעור החזקותיו במניות - העומד כיום על 15% מסך התיק. היקף יתרות המט"ח המנוהלות על-ידי בנק ישראל עומד נכון לסוף אוקטובר על 160.7 מיליארד דולר, לעומת כ-126 מיליארד דולר בסוף 2019.
אביר ציין כי עם פרוץ משבר קורונה, חלו ירידות חדות בשווקי המניות בהם בנק ישראל משקיע, בסדרי גודל שטרם נצפו מאז משבר 2008, אז בנק ישראל עדיין לא השקיע במניות. לדבריו "המשבר מהווה מבחן קיצון ליכולת ההתמודדות של בנק ישראל עם התנודתיות של נכסי הסיכון. ואכן, בנק ישראל המשיך לנהל את היתרות מתוך הסתכלות ארוכת טווח, גם מעבר למשבר הנוכחי, בהתאם ליעדי החזקת היתרות ופרופיל הסיכון שנקבע, ולא שינה את ההקצאה האסטרטגית שלו למניות".
ואולם אביר גילה כי בנק ישראל אינו מתכוון להסתפק בכך וכעת, לאחר ההתאוששות בשווקים, הוא בוחן את הגדלת רכיב הסיכון "בימים אלו, בנק ישראל בוחן את הגדלת משקל המניות ביתרות מטבע החוץ והשקעה בנכסים נוספים" אמר אביר "למשל, נבחנת השקעה בשיעור נמוך באג"ח קונצרני של חברות מתחת לדירוג השקעתי" הוסיף אביר וציין כי כיום ההשקעה באג"ח קונצרני היא רק בחברות בדירוג השקעתי בהיקף של כ-7% מהיתרות.
אגרות החוב מתחת לדירוג השקעה ( BBB -) המכונות לעתים גם 'זבל' מוכרות יותר כאג"ח HighYield . מדובר באפיק השקעה הנחשב תנודתי פחות ממניות. בין החברות שיש להן אגרות חוב בשוק אפשר למנות למשל את ענקית הרכב האמריקנית פורד.
מהפך בניהול יתרות המט"ח
בפתח דבריו סיפר אביר כי בעשור האחרון חל מהפך בניהול יתרות המט"ח של בנק ישראל. "מתיק שכמעט כולו הושקע באג"ח ממשלתיות תוך רצון לשמור על נזילות גבוהה מאוד, בנק ישראל התחיל לשים יותר דגש על תשואת התיק, והיום יתרות מטבע החוץ כוללות נכסים יותר תנודתיים כגון מניות ואג"ח קונצרני בדירוג השקעתי . ב-2012 החל בנק ישראל להשקיע חלק מיתרות המט"ח במניות בחו"ל. תחילת ההשקעה במניות, בהיקף של 3% מהיתרות, התאפשרה על רקע הגידול של היתרות ועל רקע חוק בנק ישראל החדש, שאיפשר להשקיע במגוון רחב של נכסים פיננסיים, ביניהם מניות, נכסים שלא היו מותרים להשקעה על פי החוק הישן. עם המשך מגמת הגידול ביתרות, בנק ישראל גם הגדיל בהדרגה את השקעותיו במניות: כיום משקל המניות ביתרות מטבע החוץ עומד על 15%".
"השקעה בנכסים תנודתיים עלולה אמנם לגרום להפסדים בטווח הקצר, אולם רמת היתרות הגבוהה מאפשרת ספיגת הפסדים בטווח הקצר, מבלי לפגוע ביכולת בנק ישראל לספק למשק מטבע החוץ בהיקפים שידרשו בשעת חירום או בעת משבר פיננסי. כך ששני יעדי מדיניות ההשקעה של היתרות - בטיחות ונזילות - מושגים, תוך שההשקעה בנכסים תנודתיים יותר, כגון מניות, מאפשרת ליהנות בטווח הארוך מפרמיית הסיכון הגלומה בהשקעה בהם ולכן משפרת את התשואה על תיק היתרות".
המשנה לנגיד הסביר כי פיזור ההשקעה לשווקי מניות שונים במדינות מפותחות בוצע אף הוא בהדרגה: תחילה בנק ישראל השקיע רק במניות בארה"ב ואילו היום ההשקעה במניות היא בתשעה שווקים של מדינות מפותחות. הגידול ביתרות מאפשר להשקיע חלק מהן לאופק השקעה ארוך ובנכסים תנודתיים יותר, כגון מניות. הממצאים האמפיריים מראים כי ההשקעה במניות מניבה בטווח הארוך תשואה עודפת ביחס להשקעה באג"ח ממשלתיות. כך שהיעד השלישי של מדיניות השקעה של היתרות - השגת תשואה נאותה - גם מושג. בהקשר זה אביר ציין כי להשקעה במניות יתרון נוסף: בשל המתאם השלילי שבין אג"ח ממשלתיות למניות, השקעת שיעור מסוים מהיתרות במניות צפויה למתן את הסיכון של התיק (יתרון הפיזור).
המשנה לנגיד הרחיב ואמר כי בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ משבר הקורונה, שוררת בעולם סביבת ריביות נמוכה מאוד שגורמת לכך שתשואות האג"ח נמוכות ואף שליליות. בסביבה כזו, ככל שרמת היתרות עולה היעד השלישי של מדיניות ההשקעה - השגת תשואה נאותה - מקבל משקל הולך וגדל בקביעת מדיניות ההשקעה של יתרות מטבע החוץ. בנוסף ציין כי העליות בשערי המניות בשנים האחרונות תרמו תרומה ניכרת לתשואה של תיק היתרות- מ-2012 עד 2020 השקעת המניות תרמה כמעט מחצית מהתשואה באותה תקופה, בו בזמן ששיעור ההשקעה במניות בשנים אלו עמד על כ-10% מיתרות מטבע החוץ בממוצע.