גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש: למה הפקקים לא נעלמים בקורונה ומה יעלה בגורל התחבורה הציבורית?

ירידה של 30%-40% במספר האנשים בתחנות המרכזיות, עלייה בשימוש באופניים ובקורקינטים ונפח תנועה גדול בפריפריה - מחקר חדש מגלה כי הקורונה שינתה את דפוסי התנועה ● הילה חדד-חמלניק, סמנכ"לית אסטרטגיה בנתיבי ישראל, אומרת בראיון כי כל תוכנית החומש של החברה תצטרך להשתנות

רחוב בתל אביב. גידול בכלי תחבורה זעירים / צילום: Shutterstock
רחוב בתל אביב. גידול בכלי תחבורה זעירים / צילום: Shutterstock

סגרים, עבודה מהבית, סגירת השמיים, ריחוק חברתי - בין אם הדברים הללו יישארו איתנו עוד זמן רב או שייעלמו ברגע שיגיע החיסון המיוחל לקורונה, דבר אחד בטוח: הכבישים והרגלי הנסיעה שלנו כבר לא ייראו אותו הדבר.

מחקר שערכה חברת הייעוץ KMPG בשיתוף נתיבי ישראל, החברה הממשלתית שאחראית על הקמה, תפעול והחזקה של 98% מרשת הכבישים הבינעירונית בישראל, מגלה איך המגפה שינתה את האופן שבו אנחנו מתניידים וכיצד ייראו (כנראה) הנסיעות שלנו ביום שאחרי המגפה.

בנתיבי ישראל מגבשים בימים אלה את תוכנית החומש הבאה של החברה, שתחל ב-2022, ועומדים בפני אתגר גדול. רק בשביל להבין את סדרי הגודל, תוכנית החומש הנוכחית של החברה היא בהיקף של כ-60 מיליארד שקל. כעת, כשבכל יום המציאות משתנה ושורר חוסר ודאות, קשה מאוד לתכנן פרויקטים בעשרות מיליארדי שקלים לעתים לעשורים קדימה.

הילה חדד-חמלניק, סמנכ"לית אסטרטגיה וחדשנות בחברה, אומרת לגלובס כי "בתחילת המשבר נראה היה שמדובר במשהו שיחלוף בתוך כמה חודשים. היום מבינים שחזרה לשגרה מלאה עשויה לקחת אפילו כמה שנים, וזה משפיע על כל התפיסה שלנו". הנה כמה מהמגמות הבולטות שישפיעו על תוכנית החומש הבאה.

עבודה היברידית: "את הזום של 9 עושים מהבית"

אחת הסוגיות הבולטות שנבחנו במחקר ומשנה את הרגלי הנסיעה שלנו היא המעבר לעבודה מהבית.

חדד-חמלניק מספרת כי אם בתחילת המגפה נראה היה שכולם רוצים לא להגיע למשרד ולעבוד מרחוק, לאחרונה המגמה משתנה ורואים חזרה מסיבית יחסית למשרדים. "חלה התפכחות, אבל נראה שלא נחזור לנקודה שבה נכנסנו למשבר", היא אומרת. השינוי הגדול, שבא לידי ביטוי בכבישים, הוא שינוי בשעות שבהן אנשים נוסעים למשרדים. "גמישות היא שם המשחק, והמודל הופך להיות היברידי יותר. אנשים מעדיפים, למשל, לעשות את הזום של 9:00 מהבית, לדלג על הפקקים של הבוקר ואז להגיע למשרד".

איך זה ייראה בעתיד והאם מרכזי הערים הגדולות במרכז יישארו אזורי התעסוקה המרכזיים? אחת התובנות שעולות מהמחקר היא שהמשבר הוא הזדמנות לשינוי מבנה שוק התעסוקה, וכפועל יוצא מכך גם לשינויים משמעותיים באזורי העומס בכבישים. השיעור הגבוה של צעירים שאיבדו או החליפו מקום עבודה במשבר מהווה הזדמנות לשינוי תפיסה ולחיזוק הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

בנתיבי ישראל מסבירים כי העובדה ששוק העבודה חווה כזו טלטלה, והצעירים במיוחד, מהווה הזדמנות לשינוי מפת התעסוקה. המדינה, למשל, מקדמת הכשרות מקצועיות במאות מיליוני שקלים. בדרך זו ניתן לקדם את הפריפריה. אפשרות נוספת היא לתת הקלות מס למעסיקים באזורים שסובלים מהיעדר תעסוקה. זה נכון תמיד, אבל לשיטתם המשבר יוצר הזדמנות לשינוי תפיסה מהיר הרבה יותר.

פריפריה לעומת מרכז: "התנועה מחוץ לגוש דן משמעותית"

השינויים במפת העומסים ובשעות הנסיעה כתוצאה מהשינויים בשוק העבודה מערערים תפיסות יסוד שהנחו את תכנון התחבורה בישראל. "אנחנו נדרשים לחשיבה מחודשת במגוון רחב של נושאים", אומרת חדד-חמלניק. "לדוגמה, יכול להיות שערך של כביש מסוים שמנגיש אזור תעסוקה בפריפריה הוא גבוה בהרבה ממה שהערכנו לפני שנה. כלומר, כבישים שהנחנו שהם קטנים מבחינת נפחי התנועה, הופכים להיות הרבה יותר משמעותיים. בנוסף, מורגשת תנועה מהעיר לכיוון הפריפריה, שם פשוט יותר לשכור ולקנות דירות גדולות שהפכו למצרך מבוקש יותר בגלל המעבר לעבודה מהבית".

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, מסרה לגלובס בעניין כי "השפעות הקורונה מורגשות בצורה משמעותית גם בתחבורה, דבר שמייצר הזדמנויות להשקעה גדולה בתשתיות בפריפריה - בהתאם למדיניות שאני מובילה. כבר עתה אזרחים עוברים לגור בפריפריה כאשר לנגד עיניהם האפשרות להנות מדיור זול יותר ואיכות חיים, לצד אפשרויות לעבודה מהבית.

"נוסף על כך, אנו משקיעים בבטיחות משתמשי הדרך הדו-גלגליים ובפיתוח דרכי הגישה לאתרי התיירות הלאומיים אותם הציבור 'הכיר מחדש' בתקופה שבה לא היו חופשות בחו"ל".

המחקר מעולה תובנה נוספת: יש מקומות שבהם הפקקים ממש נעלמו. בנתיבי ישראל מסבירים כי לפעמים זה קורה בגלל הפחתה של כמה עשרות מכוניות בלבד. כביש מפסיק לתפקד בנקודה מאוד מסוימת ומשם יש כשל שהופך לפקק. הגרף שהם מציגים בפנינו דומה קצת לגרפים של התחלואה שהתרגלנו אליהם בחודשים האחרונים - בשלב מסוים הקו מאבד איזון ונוטה בחדות כלפי מעלה.

לדברי חדד-חמלניק, "השינויים הללו גורמים לנו בנתיבי ישראל לחשוב איך לחלק את המשאבים מחדש. למשל, בחיבור בין כביש 6 מדרום לבין כביש 1 הפקקים ירדו משמעותית. ההנחה שלנו שהם יחזרו מתישהו, אבל בינתיים אולי צריך לנתב את ההשקעה שתכננו שם למקום אחר שפתאום סובל מביקושים גדולים יותר ולא ערוך לכך. וזו רק דוגמה אחת.

"זה משבר כל כך עמוק שדורש חשיבה מחודשת על הכול. צריך לשבת ולפתוח את התוכניות. כל הנחות הבסיס השתנו, זה לא משהו בשוליים".

נת"צים, תח"צ, קורקינטים ואופנועים: "מכת מוות לקארפולים"

שינוי גדול נוסף שהתרחש בצל המגפה הוא ירידה משמעותית בנסיעות בתחבורה הציבורית. לפי נתוני גוגל, המבוססים על היסטוריית המיקומים של הטלפונים הסלולריים, בשבועיים האחרונים רואים ירידה של 30%-40% בתנועת האנשים בתחנות המרכזיות בהשוואה לתקופה שלפני המגפה. השינוי הזה משמעותי ואף מדאיג, מאחר שבמשך שנים ניסתה המדינה לגרום לכמה שיותר אנשים לנטוש את הרכב הפרטי לטובת התחבורה הציבורית.

"כל יום במשבר משנה לנו את הדפוסים באופן עמוק יותר", אומרת חדד-חמלניק. "זו מכת מוות למשל לכל עניין הקארפולים (הנסיעות השיתופיות). אנשים לא רוצים לפגוש אנשים שאינם חייבים, בטח לא בשביל סכומים של 10-20 שקל. וזו רק דוגמה אחת. כל יום שאדם נוסע באוטו שלו מרחיק אותו מהתחבורה הציבורית. הגלגל חזר כמה שנים לאחור".

איך זה משפיע על האופן שבו אתם מתכננים את הכבישים?
"בהרבה מאוד אספקטים. למשל, עד לפני שנה הייתה תפיסה מקיר לקיר שתמיד עדיף כביש עם נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית), שזה מעודד אנשים לעבור מהרכב לאוטובוס. ונבנים כעת הרבה נת"צים, למשל בכביש 4.

"צריך לחשוב על זה מחדש. אני לא בטוחה שבשנים הקרובות אנשים יחזרו לאוטובוסים באחוזים גבוהים. אולי בהתבסס על נתוני המחקרים שאנו מבצעים, יחליטו מקבלי ההחלטות במשרד התחבורה להשקיע את הכסף בתשתיות לרוכבי האופנועים, שסביר להניח שהמסה שלהם תגדל בשנים הקרובות".

לנוכח ירידה כה משמעותית בשימוש בתחבורה הציבורית, איך זה שאין עלייה בפקקים, לפחות בהשוואה לתקופה שקדמה למשבר? על פי הניתוח שבוצע בחברת נתיבי ישראל, התשובה היא גידול משמעותי בכלי תחבורה זעירים. בין אם מדובר באופנועים, ובין אם מדובר בכלים קטנים יותר כמו אופניים וקורקינטים.

מדובר במגמה עולמית ולא רק בתופעה מקומית. על פי המחקר של נתיבי ישראל ו-KMPG, רואים עלייה של עשרות אחוזים בשימוש בכלים דו-גלגליים. מחברי המחקר טוענים כי לפי ה-OECD יותר מ-150 ערים ברחבי העולם הטמיעו תשתיות חירום להולכי רגל ולרוכבי אופניים ומאות ערים נוספות מתכננות צעדים כאלו לתקופה הקרובה.

איך זה משפיע על נתיבי ישראל?
"גם בנושא האופניים חל שינוי תפיסה אצלנו. אם בעבר בכל כביש בינעירוני שבנינו או שדרגנו הכנסנו שביל אופניים, היום אנחנו מדברים על הקמת שבילי אופניים ללא קשר לכבישים".

שיקולים חדשים: "בוחנים כמה מקומות עבודה מייצר כל פרויקט"

התקציב של החברה הממשלתית נתיבי ישראל מבוסס על תוכנית חומש שאושרה ב-2016 ומסתיים בסוף השנה הבאה - 60 מיליארד שקל לחמש שנים. כעת שוקדים שם על תוכנית חומש חדשה שתתחיל ב-2022. הילה חדד-חמלניק, סמנכ"לית אסטרטגיה בנתיבי ישראל, מספרת כי בצל מיתון אפשרי, נבחן תרחיש שבו ההשקעות בתחבורה בשנים הקרובות יהיו שונות מהעשורים האחרונים. "ממש כמו במשק הבית הפרטי, אנחנו צריכים לחשוב בתחום התחבורה כולו ולא רק בנתיבי ישראל איך כל שקל יהיה שווה יותר".
חדד-חמלניק מספרת כי בעקבות המשבר בוחנים בחברה יותר מתמיד כמה מקומות עבודה מייצר פרויקט מסוים. "במשבר הזה קיבלנו סכומים נכבדים להאצת פרויקטים. עצם ההקמה והקידום של הפרויקט הוא מנוע צמיחה המפרנס כ-10,000 בתי אב"

מחקר שערכו בנתיבי ישראל בחן כיצד הפרויקטים משפיעים על שוק התעסוקה ובוצעה בחינה איזה מעגלים מועסקים בזכות אותם פרויקטים. "אנחנו למשל רוצים לקדם הקמת פאנלים סולאריים", אומרת חדד-חמלניק. "מעבר לעובדה שאנרגיה מתחדשת זה דבר חשוב, ציפינו שזה ייצר הרבה מקומות עבודה. גילינו שזה לא תמיד נכון".

המחקר מעלה כי בתחומים שבהם מדובר בחברות שעושות את העבודה מקצה לקצה לאורך כל השרשרת, מעגל התעסוקה שנוצר מצומצם. לעומת זאת, בסלילת כביש למשל המצב הפוך. מועסקים אנשים מהרבה מעגלים, ממהנדסים, דרך פועלי העפר ועד למפעלי הבטון. בנתיבי ישראל אומרים כי כעת, בצל המשבר, הם מבינים שבכל פרויקט הם צריכים לעשות ניתוח שלא היה בעבר, סביב השאלה כמה ואיזה מקומות תעסוקה הפרויקט מייצר.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"