חפירה ארכיאולוגית / צילום: רויטרס
רשות העתיקות תבעה שני בני אדם שגרמו לנזק באתר "חורבת גבר" שהוכרז כאתר עתיקות. לפי הרשות, "באתר גת חצובה בסלע, בורות, באר ואבנים מפוזרות". בתביעה נטען כי בינואר 2018 הנאשמים הגיעו לאתר כשהם מצוידים בכלי חפירה וביצעו בצוותא חפירה של בור באתר לתור שכבות ארכיאולוגיות "ובכך גרמו להפרת הסדר בשכבות ולאיבוד מידע מדעי רב ערך, בניגוד לדין ומבלי שהיה ברשותם אישור בכתב ממנהל רשות העתיקות". הכלים שהיו ברשות הנאשמים כללו שתי טוריות, מקוש ואת חפירה.
בתחילה כפרו הנאשמים בכתב האישום, אולם בהמשך שיתפו פעולה ואף סיפרו כי הגיעו לחפור באתר משום שסברו שניתן למצוא שם זהב. אחד הנאשמים, בן ה-22, סיפר ש"הצטרף לחברו מתוך סקרנות והתנהגות ילדותית. לא הפעיל שיקול דעת נכון ולא היה צריך להצטרף לחברו". על מעשיו הביע בושה וחרטה. הנאשם השני, העובד כמורה, ציין כי לא ידע שמדובר באתר ארכיאולוגי וכי פעל מתוך לחץ כלכלי, וחיפש מקורות להסדיר את חובותיו כשסבר שימצא זהב או כלים עתיקים אותם יוכל למכור. בגזר הדין צוין כי הוא "הביע בושה מביצוע העבירה וכי הוא "מגלה מוטיבציה לשינוי התנהגותו". הנאשם הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי ומנגד הביע חשש לפגיעה בכבודו ככל שייוודע דבר ביצוע העבירה.
ברשות העתיקות ביקשו כי הענישה לשניים תשקף את ה"חומרה שבביצוע העבירה, שמטרתה גניבת עתיקות על מנת לסחור בהן למרבה במחיר". הרשות ביקשה להטיל על כל אחד מהם קנס של 15 אלף שקל, מאסר על-תנאי למשך 9 חודשים והתחייבות בסך 50 אלף שקל ל-3 שנים למניעת הישנות העבירות.
"חפירות וחיפוש עתיקות לא חוקיים הפכו למכת מדינה"
הנאשמים ביקשו לבטל הרשעתם ולהסתפק בדרך שיקומית, אולם השופט משה הולצמן מבית משפט השלום בקריית גת בית המשפט סבר אחרת "החיקוקים שעל יסודם הורשעו הנאשמים נועדו להגן על ממצאים ארכיאולוגיים, שהינם נכסים השייכים לכלל הציבור, ותכליתם לשמר ערכים תרבותיים ומורשת היסטורית של אוכלוסיות שונות שחיו בעבר... יש לראות בחומרה יתרה את הפגיעה באתר, באמצעות חפירה עמוקה, מטעמים של בצע כסף", ציין השופט והזכיר פסק דין מבג"ץ בעניין זה מ-2013 שקבע כי "חפירות וחיפוש עתיקות לא חוקיים הפכו למכת מדינה שיש לפעול למיגורה באמצעות הליכי אכיפה הולמים".
מכאן החליט השופט ש"ביטול הרשעתם של הנאשמים אינו מתיישב עם המסר הציבורי וההרתעה המתבקשת בשים לב לחומרת העבירה שבוצעה על ידם שבהלכה הפסוקה נקבע שיש לראותה כמכת מדינה". עוד ציין השופט כי "יש לשים לב שהנאשמים חברו בצוותא על מנת לבצע חפירה באתר כדי לאתר עתיקות והתנהלותם מעידה על תכנון והתארגנות מבעוד מועד, תחכום, העזה והעדר מורא מהדין".
לבסוף הטיל על כל אחד מהנאשמים מאסר על-תנאי של שישה חודשים ככל שיעבור עבירה לפי חוק העתיקות במשך 36 חודשים, קנס בסך 8,000 שקל, או מאסר של 90 ימים כנגד תמורתו, התחייבות עצמית בסך של 16,000 שקל למשך 36 חודשים למניעת הישנות ביצוע עבירות דומות. עוד יבצעו השניים 140 שעות שירות למען הציבור.