גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדולר ירד בחזרה לרמות של 2008 ובבנק ישראל לא מתרגשים - האם כללי המשחק משתנים?

מדוע בנק ישראל אינו יוצא הפעם מגדרו כדי לבלום את התחזקות השקל, והאם ההתחזקות מוצדקת ואינה מושפעת מכוחות ספקולטיביים?

פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום
פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

התחזקותו של השקל מול הדולר שוב שוברת שיאים אלא שהפעם נראה כי מדובר ביותר משינוי זמני. העובדה שבנק ישראל אינו יוצא הפעם מגדרו כדי לבלום את התחזקות השקל יכולה להעיד שבבנק המרכזי סבורים שההתחזקות מוצדקת ואינה מושפעת מכוחות ספקולטיביים. אבל מעבר לכך העובדה שהייצוא הישראלי אינו מפגין סימני חולשה לנוכח עוצמת המטבע המקומי יכולה לעורר בבנק ישראל חשיבה מחדש לגבי שינוי מדיניות ההתערבות בשווקי המט"ח, מדיניות שנוצרה והופעלה בראש ובראשונה להגן על התחרותיות של היצואנים הישראלים.

שער הדולר חוזר בימים האחרונים לסביבות שלא הכיר כבר שנים. 3.34 שקלים לדולר היא רמה שהמטבע האמריקאי ביקר בה בפעם האחרונה ב-2008 - אז זה היה בשיאו של משבר האשראי העולמי והדולר צנח לשם לזמן קצר בלבד. הפעם הקודמת שבה הדולר נסחר תמורת כמות קטנה כל-כך של שקלים היתה בתחילת שנת 1997.

אלא שהפעם נראה כי הדולר אינו צפוי לשוב ולהתחזק, בטח לא בטווח הקצר. כמו באירועים דומים בעבר העיניים מופנות גם הפעם לעבר בנק ישראל שנחלץ להגן על שער השקל בכל פעם שזה איים להתחזק יותר מדי ולגרום לפגיעה של ממש ביצואנים הישראלים. הנגיד הנוכחי פרופ' אמיר ירון נוקט כידוע בגישת החלון הדינמי שמשמעותה התערבות רק בתנאים שבהם נראה לבנק ישראל שיש חריגה משיווי המשקל הנכון של השקל בשווקים. העובדה שבנק ישראל עדיין לא התבטא בנושא באופן רשמי, היא אינדיקציה לכך שבבנק לא מתרגשים שרמות שער החליפין הנוכחי. אינדיקציה חזקה יותר באה לידי ביטוי בשטח - בזירות המסחר במט"ח - גם שם לא מורגשת התערבות חריגה של בנק ישראל. הבנק רכש אמנם דולרים מתחילת השנה בהיקף גדול יחסית, של 15 מיליארד דולר, אך הפעילים בשווקים לא הבחינו בעסקאות חריגות בימים האחרונים.

ממה נובעת שתיקתו של בנק ישראל? אפשר רק לשער שבבנק ישראל מעריכים שהשקל נמצא ברמות שער חליפין סבירות לנוכח הגורמים להתחזקות הנוכחית. ברשימת הגורמים האלה אפשר למצוא גורמים חיצוניים אקסוגניים כמו היחלשות הדולר בעולם, לצד גורמים מקומיים כמו תגובת המוסדיים לעליות החדות בשווקי המניות הזרות והתרסקות הייבוא. אבל התופעה המעניינת ביותר - שבבנק ישראל לא אדישים לה - היא העמידות שמפגין הייצוא הישראלי בחודשים האחרונים אל מול השילוב העוצמתי של משבר כלכלי עולמי ושקל חזק. העמידות המרשימה הזו עלולה להגביל בעתיד את רצונו של בנק ישראל להתערב בשווקי המט"ח "לטובת היצואנים".

הגורם הראשון והעיקרי לעוצמתו של השקל, אינו קשור אליו כלל. היחלשות הדולר בעולם. הדולר נחלש מול האירו בעשרה אחוזים מאז חודש אפריל בעוד שהשקל שמר על יציבות מול סל המטבעות האפקטיבי (סל המטבעות המייצג את משקלן היחסי של המטבעות של המדינות שישראל מנהלת עימם קשרי מסחר). נכון ש-70% מחוזי הסחר של ישראל נקובים במטבע האמריקאי הירוק אבל לסל המטבעות האפקטיבי יש בכל זאת משמעות רבה כשבוחנים את התחרותיות היחסית של היצוא הישראלי מול יצוא של מדינות אחרות שאינן ארה"ב.

"הדולר בעולם נחלש בשל מגמת ה-Risk on, עליות השווקים לאחר הבחירות בארה"ב ולאור אפקטיביות החיסונים לקורונה", מסביר מודי שפריר אסטרטג ראשי בבנק המזרחי טפחות "משקיעים בעולם יוצאים מהשקעה בדולר (המהווה סוג של מטבע מקלט) לעבר השקעות בשווקים המתעוררים והשקעות מסוכנות יותר, בציפייה לחזרה לשגרה מהירה יותר (עקב אפקטיביות החיסונים)". סיבה נוספת שנמצאת ברקע מזכיר שפריר היא הגרעון הענקי במאזן התשלומים של ארה"ב שמכביד אף הוא על הדולר.

הכוחות הבסיסיים התומכים שקל החזק לא השתנו. העודף המבני בחשבון השוטף נותר יציב. היקף ההשקעות הישירות בישראל רשם אפילו גידול במהלך 2020. מצד שני הייבוא למדינת ישראל התרסק בחודשים האחרונים על-רקע המשבר, הסגרים, עצירת התיירות לחו"ל והירידה הניכרת ברכישות המקוונות מחו"ל.

הגורם האחרון שעליו לא מרבים לדבר הוא העליות בשווקי ניירות הערך הזרים. גל העליות הנוכחי החל ערב פרסום תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב, ממש במקביל לגל הירידות בשער הדולר. אבל הסתכלות לטווח רחוק יותר מראה שהמתאם נמשך כמעט כל הזמן - השקל התרסק יחד עם מדד S&P 500 בחודש מרץ ומאז הוא במגמת עליית מתמשכת ממש כמו מדד המניות האמריקאי העיקרי.

הגופים המוסדיים בישראל מגדרים את החשיפה המט"חית שלהם - וכך כשהשווקים בחו"ל עולים עולה יחד איתם משקל המניות ואגרות החוב הנקובות במט"ח בתיקים המנוהלים על-ידי קרנות הפנסיה וגופי החיסכון ארוך הטווח האחרים. כשמשקל נכסי המט"ח בתיק עולה המוסדיים נאלצים למכור דולרים כדי לצמצם מחדש את חשיפתם למט"ח (כדי לעמוד במדיניות החשיפה שהוגדרה בכל אחד מהגופים). סל נכסים מוסדיים עמד נכון לסוף חודש ספטמבר על 563 מיליארד דולר. להערכת שפריר סך הכל חשיפה למט"ח (כולל נגזרי ש"ח/מט"ח) מגיע לכ-99 מיליארד דולר, שהם כ-20% מהתיק. שינוי של 15% למעלה או למטה בסכום הזה שווה בהיקפו להתערבות השנתית של בנק ישראל בשווקי המט"ח.

עוד כתבות

גוגל / צילום: Shutterstock, PK Studio

גוגל מאיימת: נפסיק את שירותי החיפוש באוסטרליה

ברקע לאיום, החרפת הסכסוך המתמשך שבין הממשלה האוסטרלית לבין ענקית הטכנולוגיה ● ובינתיים בצרפת, בתום קרב משפטי ממושך, נאלצה גוגל לחתום על הסכם לפיצוי מאות מו"לים וכלי תקשורת במדינה

שוטרים אוכפים את כיום ההנחיות באוקטובר 2020 / צילום: דוברות משטרת ישראל

חוק הגדלת קנסות על הפרת הגבלות נתקע: עובר לוועדת חוקה

בדיון בוועדת הכנסת נוצר רוב להעברת החוק לוועדת החוקה, כאשר גם נציגי הרשימה המשותפת תומכים בכך ● יו"ר כחול לבן בני גנץ הודיע לליכוד כי עד שלא יעבור חוק הקנסות בשלוש קריאות - לא יאפשר את העברת תקנות הסגר

אולם של בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המשכנתה חונקת? בית המשפט העליון מגביל מכירה לצד ג'

בית המשפט העליון קבע פרשנות אחידה לחוק הפדיון וקבע כי נכס שנמצא בכינוס נכסים לא יוכל להימכר לגורם אחר

יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

האם מדינות באירופה מנעו מאזרחיהן לחזור מבריטניה?

יכול להיות שמדינות דמוקרטיות אסרו על אזרחים לחזור הביתה? זה קרה, אבל רק לכמה ימים ● המשרוקית של גלובס

 

אדלרסברג שבתאי / צילום: נאסד"ק

אודיוקודס סוגרת את 2020 עם קפיצה של 575% ברווחים

אודיוקודס סיימה את הרבעון עם רווח נקי Non-GAAP של 15.2 מיליון דולר, שהם 44 סנט למניה, גבוה ב-7 סנטים מתחזיות האנליסטים ● ב-2020 הסתכם הרווח ב-46.7 מיליון דולר והרווח למניה הגיע ל-1.41 דולר

בית הארחה של כנסייה ברמלה / צילום: Shutterstock

כנסייה היא לא עסק: לא תשלם על היטל השבחה על מכירת קרקע

הכנסייה האנגליקנית ברמלה מכרה קרקע והתבקשה לשלם היטל השבחה • הכנסייה טענה כי היא עוסקת רק בפעילויות דת וצדקה ולא בפעילות בעלת גוון עסקי ומסחרי, ולכן היא פטורה מהיטל • מה קבע השופט?

בנין בורסה לניירות ערך ת"א / צילום: איל יצהר

מבט שנתי על תיקי ההשקעות: המציאות שוב פגשה את הציפיות

הפתעות או אכזבות מהשווקים מתכתבות באופן ישיר עם הציפיות ● מה אומרות לנו התשואות הגלומות במדדים, וכיצד הן יכולות לסייע להתאמת הציפיות מתיקי ניירות הערך?

בקורונה נופשים פחות / צילום: Shutterstock

העובדים שלכם לא רוצים לצאת לחופש? יש לזה פתרון

אם בזמנים רגילים עובדים נוטים לנצל את ימי החופשה שלהם, בימי המגפה התנאים והצרכים השתנו ● איך יכולות חברות להיערך למצב החדש: מחופשה ללא הגבלה ועד הפוגות קצרות של כמה שעות ● ניהול וקריירה 

קרחונים בנורבגיה ממעוף הציפור / צילום: Reuters, Natalie Thomas

הקרח בעולם נמס מהר מאי פעם, אומרים מדעני האקלים

מחקר מראה כי כדור הארץ איבד בעשורים האחרונים שכבת קרח בעובי מאה מטר ששטחה מקביל לשטחה של בריטניה

משה חוגג - מנהל קרן הון סיכון סינגולריטים / צילום: יונתן בלום

נדחתה תביעה של משקיע קריפטו נגד משה חוגג בבית משפט בארה"ב

ביהמ"ש בסיאטל דחה את תביעתו של שון סניידר האמריקאי בגין נזק כספי שנגרם לו לטענתו ע"י חוגג, בעלי מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים, וחברת Stox שבבעלותו ● תביעה אחרת נגד חוגג, הנוגעת גם היא להנפקת מטבע הקריפטו של סטוקס, עדיין מתנהלת במחוזי בת"א

עו"ד ליאור אבירם / צילום: ליאור דאי

פירמת עורכי הדין שבלת ושות' מינתה 8 שותפים חדשים

חמישה מהשותפים החדשים שמונו צמחו במשרד, ושלושת השותפים הנוספים הצטרפו מפירמות אחרות

מירב מיכאלי / צילום: אלעד מלכה

יו"ר העבודה מרב מיכאלי הודיעה כי המפלגה תעזוב את הממשלה

בהודעת של ח"כ מרב מיכאלי נכתב: "הודעתי לפרץ ושמולי שעליהם להתפטר מהממשלה לאלתר. מפלגת העבודה מתחילה מחדש"

סין חזרה לשגרה ומשכה השקעות זרות בעוד העולם עדיין מתמודד חולי ומוות, סגרים ועסקים קורסים / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

סין תפסה את מקומה של ארה"ב כיעד המרכזי להשקעות זרות

זרימת ההון לארה"ב ירדה כמעט בחצי, בעוד שהקורונה גררה את הכלכלה מטה ב-2020

נתב"ג בימי קורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

חייבים לטוס לחו"ל? רק אם יש לכם 10,000 דולר לשעת טיסה

סגירת השמיים איננה הרמטית לחלוטין ● מי שירצה בכל זאת לטוס יצטרך להגיש בקשה לועדת חריגים ● אם בקשתו תאושר הוא יוכל לצאת או להיכנס לישראל ● בהיעדר טיסות מסחריות הדרך היחידה לעשות זאת היא להצטרף לטיסת מטען, או לחכור מטוס פרטי

חנויות להשכרה ברחוב דיזנגוף ת"א / צילום: איל יצהר

יותר מ-155 אלף איש הפכו לדורשי עבודה מאז תחילת הסגר השלישי

עם הארכת הסגר, בשירות התעסוקה מעריכים כי מספר דורשי העבודה שנוספו יגיע ל-170 אלף איש ● אתמול נרשמו 2,490 דורשי עבודה חדשים ● כ-80% מהם הוצאו לחל"ת ● ביממה האחרונה פוטרו או התפטרו 982 דורשי עבודה

יעקב בליטשטיין / צילום: כדיה לוי

עוד מינוי זמני: קובי בליטשטיין מונה למ"מ מנכ"ל משרד האוצר

בליטשטיין משמש כיום בראש מטה התשתיות הלאומיות במשרד האוצר, וימשיך לכהן בשני התפקידים במקביל ● המינוי מגיע לאחר שנציבות שרות המדינה קבעה כי בעת הזו לא ניתן למנות מנכ"ל קבע מחוץ לעובדי שירות המדינה

שכר כפול  / אילוסטרציה: שאטרסטוק

דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני ירדו, ההפקדות לקרנות ההשתלמות גדלו: אלה המובילות בדירוג התשואות

בסיכומה של 2020 מתברר כי דמי הניהול בפנסיה החדשה, בגמל לתגמולים ובהשתלמות צמחו בשיעור נמוך משיעור צמיחת השוק, וחלקם מהצבירה הממוצעת נחתך ל-0.49% ● המשבר הכלכלי לא פגע בהפקדות לקרנות ההשתלמות, שגדלו ב-4% ● ומי הובילו את דירוג התשואות בהשתלמות?

גיורא ארדינסט / צילום: אייל טואג

6 שותפים חדשים מצטרפים למשרד ארדינסט-בן נתן-טולידאנו ושות'

המשרד צירף את עוה"ד ליאור אתגר, אפרת ציבולסקי, נועה בר, יובל נעים, איריס קושל והדס ארנברג

טנק קל של אלביט / צילום: אלביט מערכות

טנקים למדינה באסיה פסיפיק: חוזה בשווי של 172 מיליון דולר לאלביט מערכות

החברה תספק טנקים קלים מדגם "סברה" לצבא יבשה של מדינה באזור אסיה פסיפיק ● מנכ"ל ונשיא אלביט מערכות, בצלאל מכליס: "הפורטפוליו הנרחב שלנו בתחום תתי-המערכות מספק לנו עמדת כוח בשוק הרכבים המשוריינים"

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן / צילום: Reuters, Tom Brenner

ביידן חתם על צו "לקנות תוצרת אמריקה" לרכש ממשלתי

הצו מעדכן את ההגדרה של מוצרים תוצרת ארה"ב כחלק מהניסיון של הנשיא להגביר את הייצור המקומי