אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
עד לאחרונה היו מי שניסו לשכנע אותנו כי שיטת המשטר בישראל מהווה מושא לקנאה ברחבי העולם, וכי יחסי הרשויות שלנו הם מודל לחיקוי, אבל בשנים האחרונות הקול הזה פסק. כל מי שעוקב אחרי החדשות מבין שהפרדת הרשויות שלנו במצב אנוש. המשבר החוקתי שבו אנו שרויים מעולם לא היה כה בולט, וכעת כבר ברור שיחסי הרשויות יעברו שינוי. אולי לא עכשיו, אולי אחרי שבנימין נתניהו יסיים את משפטו, אך לא נותרה ברירה - יש צורך בהסדרה מחודשת של סמכויות הרשויות בישראל, והיא בוא תבוא במוקדם או במאוחר.
התגובות לצו על-תנאי שניתן לאחרונה על-ידי שופטי בג"ץ בעתירה נגד חוק יסוד ממשלת החילופים ממחישות היטב את הבלבול. השופטים הוציאו כרטיס צהוב לחוק יסוד שחוקק בכנסת, למרות שאין להם סמכות לכך. עד היום הבהירו השופטים כי הם מוסמכים לבקר חוקים על-פי חוקי היסוד, אך כיצד הם יכולים לבקר את חוקי היסוד עצמם?
טורו של עו"ד אריאל ברזילי בגלובס ("ממשלת החליפין מהווה פגיעה בדמוקרטיה, ועל בג"ץ להתערב". 17.11), מהעותרים נגד חוק היסוד, מנסה ליישב את הקושי המשטרי הזה. הוא מסביר שאין ברירה, הדמוקרטיה הישראלית בסכנה, ולכן בית המשפט נדרש לפעול ללא סמכות למען ביטחוננו ועתידנו.
ברזילי מנסה לשכנע את הקורא שהממשלה היא הרשות המסוכנת, ולכן הוא מציע לשופטים לפעול ללא סמכות, תוך התעלמות מההשלכות הקשות שטמונות באימוץ המלצתו והפגיעה הצפויה באיכות השלטון. ההצעה של ברזילי מבקשת לשחרר את השופטים מעולו של החוק ולהפוך אותם לגורם עצמאי שבודה כללים מליבו. מתן הצו על-תנאי מלמד שההצעה קוסמת לשופטים.
במציאות מתוקנת השופטים היו דוחים עתירה כזו על הסף, תוך שהם מבהירים לעותרים כי הם לא מוסמכים לדון בנושא כזה. יש עשרות פסקי דין כאלה שניתנו עד לשנות ה-80 - העותרים מגיעים לבית המשפט ומצביעים על עוול, על חוק בעייתי או על בעיה חברתית בוערת, והשופטים מבהירים להם שזה לא נמצא במגרש שלהם. לעתים הוסיפו השופטים גם אמרת אגב קצרה בדבר הזדהות עם המוטיבציה של העותרים ,ולמרות זאת הסבירו כי קצרה ידם מלהושיע - זה פשוט לא בסמכותם. אפשר לפנות לכנסת, למבקר המדינה או להפגין ולהשפיע על תוצאות הבחירות הבאות, אבל אין מקום להתערבות שיפוטית.
שופטי בג"ץ השתחררו מהגישות ההיסטוריות האלה מזמן ואיבדו את היכולת להפריד בין הסמכות לבין עמדתם האישית. בזמן שאתם כותבים את דעתכם ברשתות החברתיות, הם כותבים את דעתם בפסקי דין ומשנים את המצב המשפטי בהינף מקלדת.
במציאות הנוכחית כהונה בבית המשפט העליון והכרה בחוסר סמכות הם אוקסימורון. בית המשפט זנח שאלות של סמכות ובוחן כל שאלה שנקלעה לפניו באמצעות הידיעה השיפוטית ו"מומחיות מקצועית" לברר את ההכרעה "הסבירה" בכל מחלוקת חברתית ופוליטית.
מנסים לשכנע אותנו שבית המשפט מתערב רק במקרי חירום, אבל המציאות מלמדת כי מרגע שבית המשפט משתחרר מהבלמים שאמורים לשרטט את גבולות המגרש שבו הוא פועל, הוא הופך להיות הפלטפורמה המועדפת על שחקנים חוזרים. אלה שלא יכולים להשיג את מטרותיהם בכנסת, מעדיפים לפגוע בדמוקרטיה ובנבחרי הציבור ולהפוך כל שאלה פוליטית לאיום בלתי קונבנציונלי שמחייב התערבות.
התנערות מעיקרון שלטון החוק לא תרפא את המשבר החוקתי הקיים. אדרבה, נקלענו למשבר בשל היעדר איזונים ובלמים וקיומה של מסגרת כללי משחק מוסכמים. כעת מבקשים מבית המשפט לקבוע כי בסמכותו להתערב אפילו בחוקי יסוד ולהפר את הכלל היחיד שעוד מגביל את השופטים.
בשביל לרפא את יחסי הרשויות נדרשת הסדרה מחודשת של כללי המשחק באמצעות נבחרי הציבור. ניסיון של השופטים להכריז על עצמם כבעלי כוח בלתי מוגבל רק יחמיר את המצב.
הכותב הוא סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת