גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"איך ישראל איבדה את מעמדה בעולם המדע? ב-2030 יקימו על כך ועדת בדיקה"

היו"ר הטרי של המועצה הלאומית למו"פ והנשיא לשעבר של הטכניון, פרופ' פרץ לביא, מתריע כי מדינות האזור מדביקות את הפער מול ישראל, ומזהיר שהתדמית של ה"סטארט-אפ ניישן" מסתירה מאחוריה שורה של בעיות

פרופ' פרץ לביא / צילום: Annie Tritt - WSJ
פרופ' פרץ לביא / צילום: Annie Tritt - WSJ

יושב הראש הנכנס של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ) פרופ' פרץ לביא, מזהיר כי אם מדינת ישראל לא תפעל, "ב-2030 תוקם ועדת בדיקה תחת הכותרת למה איבדנו את מקומנו המדעי בעולם ומדוע דעכה תרבות הסטארט-אפים של ישראל. אנחנו חייבים להתעשת, לבדוק את עצמנו ולבדוק מה עושים הלאה". בריאיון ראשון לרגל מינויו לתפקיד הוא אומר לגלובס, כי "לישראל יש תדמית חדשנית, אבל כאשר אני נכנס לפרטים אני מאוד חושש שהתדמית הזו עלולה לא להישאר לאורך זמן".

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי משמשת כמנוע החשיבה האסטרטגית של משרד המדע. תפקידה לבחון את מערכות המחקר והפיתוח הקיימות בישראל ולזהות את צורכיהן ואת נקודות החוזק והחולשה שלהן. המועצה, שמונה 15 אנשי אקדמיה, תעשייה ופוליטיקאים, מייעצת לממשלה במדיניות הלאומית בתחום המחקר והפיתוח, מבצעת סקרים על המצב המדעי והמחקרי בישראל ככלי להשגת מטרות לאומיות, ומפרסמת דוח שנתי על הצעות המדיניות הלאומית בתחום.

לדברי פרופ' לביא לא צריך לגרד הרבה את פני השטח כדי לראות שלצד הנתונים המעידים על מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית, כמו למשל היקף ההשקעה במו"פ או מספר סטארט-אפים לנפש, קיימים לא מעט נתונים מדאיגים. אמנם ההשקעה במו"פ לנפש בישראל גבוהה יחסית למדינות אירופה, הוא טוען, "אך מאחר ש-85% מההשקעה במו"פ בישראל נעשים על ידי חברות רב לאומיות שפותחות כאן מרכזי מחקר פיתוח, משמעות הדבר היא שהמימון שהאוניברסיטאות מקבלות הוא אולי בין הנמוכים באירופה".

הסכנה, מזהיר פרופ' לביא, היא "שמחר יבואו יבמ, אינטל, אפל, מיקרוסופט ויחליטו שההון האנושי באירלנד יותר טוב, ובבת אחת ההשקעה במדינת ישראל מתאדה. אנחנו די מתבסמים מהמחמאות שמרעיפים עלינו כמו 'אין עוד מדינה שמשקיעה כמוכם במו"פ', אבל מי שמשקיע זה ענקיות הטכנולוגיה".

איום נוסף, הוא מזהיר, מגיע ממקור הרבה יותר קרוב מאירלנד. "בשנים האחרונות ישנה נטייה מאוד ברורה לירידה גם בתפוקות המחקריות וגם באיכות המחקרים. אם בעבר ישראל הייתה תורמת כמעט חצי מהפרסומים המדעיים של המזרח התיכון, היום השיעור של ישראל הצטמצם דרמטית. היום בערב הסעודית, באיראן ובטורקיה ישנה פעילות מדעית שמבחינה אבסולוטית, לא בנרמול לאוכלוסייה, מתחילה להשתוות לישראל מבחינת איכות ומבחינת כמות. ערב הסעודית משקיעה באוניברסיטאות שלה הון עתק".

להתמקד בשאלה איך ישראל שומרת על היתרון

הסיבה שלדבריו הסכים לקבל על עצמו את התפקיד, הסביר, היא כדי למצוא את הדרך לשנות את המגמה הזאת. "פעם היינו מעל מדינות דומות לנו בגודלן כמו פינלנד, נורבגיה שבדיה, דנמרק או הולנד. היום הן כבר מקדימות אותנו מבחינת תפוקות מדעיות. הייתי רוצה להתמקד בשאלה איך ישראל שומרת על היתרון - לא רק של ההון האנושי, התוצר של האוניברסיטאות - אלא גם על רמות ותפוקות המחקר".

פרופ' לביא, עד לפני כשנה נשיא הטכניון במשך עשור, מונה לתפקיד בשבוע שעבר על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין ועל ידי שר המדע יזהר שי. הוא נכנס לתפקיד שלא אויש מאז שהיו"ר האחרון פרופ' דניאל הרשקוביץ, לשעבר שר המדע, עבר לתפקיד נציב שרות המדינה בספטמבר 2018, כחמישה חודשים בלבד לאחר מינויו.

קודמו של הרשקוביץ, שר הביטחון לשעבר משה ארנס כיהן בתפקיד כחודשיים בלבד בטרם פרש בשל מחלתו. למעשה, היו"ר הפעיל האחרון של המועצה, היה פרופ' יצחק בן ישראל, שכיהן בין השנים 2010 ל-2017 והוא אשר הוביל במסגרת תפקידו זה את מהפכת הסייבר של ישראל.

המצב הקיים מטריד את פרופ' לביא, גם בטווח המיידי, וגם בטווח הרחוק. בטווח הרחוק הוא מוטרד שבעוד 15-20 שנה נשלם את המחיר על הזנחת המחקר האקדמי כפי שהיום אנו משלמים את המחיר על מה שהוא מכנה "העשור האבוד" - קיצוץ התקציבים לאקדמיה בשנות ה-90. "לפני העשור האבוד היו 640 אנשי סגל בטכניון ולאחריו מאה פחות. יחס הסטודנטים לחבר סגל, שבאירופה נע בין שמונה ל-12 - הידרדר בטכניון לשיעור של 25 סטודנטים לחבר סגל אחד".

רכב אוטונומי של מובילאיי. להקים מרכזי מחקר משותפים לאקדמיה ולתעשייה / צילום: Reuters, RONEN ZVULU

"לשלב ידיים, אי אפשר להתחרות בענקיות"

"המשך של חוסר השקעה עלול להשפיע על הנכונות של חברות להקים פה מרכזי פיתוח ובכך על המעמד הכלכלי של ישראל, כמו שהעשור האבוד נותן את אותותיו עד היום הזה". לכן, אחת המטרות הראשונות של פרופ' לביא, לאחר שיאייש את המועצה שבראשה הוא עומד בנציגי האקדמיה, גופי המחקר והתעשייה, היא להקים מחדש את הוועדה ליחסי תעשייה-אקדמיה "אולי הוועדה החשובה ביותר", כהגדרתו.

השאלה שעומדת בפני המועצה, הוא מסביר, היא "איך אנחנו מצליחים לשלב ידיים עם הענקיות האלה, איך אפשר להקים מרכזי מחקר משותפים, שבהם אותו חוקר בתעשייה יידע שהוא יכול לשתף פעולה עם חוקרים באקדמיה חלק מהזמן ובצורה כזו ליצור חיבור שהוא Win-Win לשני הצדדים. זה בכלל לא טריוויאלי כי היום בטכניון לא מאפשרים משרות חלקיות אבל אולי צריך לשנות מחשבה, לאור העובדה שאי אפשר להתחרות בענקיות, ולנצל את העובדה שהתדמית שלנו היא עדיין של מדינת מדע".

לאורך הריאיון מנסה שוב ושוב פרופ' לביא להרים דגל אדום. הוא לא אומר זאת במילים האלה, אבל מדבריו משתמע שישראל נחה על זרי הדפנה בזמן שבעולם לא נחים והתחרות אורבת מכל פינה. "ברקע יש מהפכה עולמית - המהפכה התעשייתית הרביעית. ב-2013 כתב מי שהיה ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג מכתב ל-55 נשיאי אוניברסיטאות, ואני ביניהם, בו הזמין אותנו להקים אוניברסיטה בניו יורק. המכתב היה מאוד מעניין. הוא כתב בו שהוא מקנא בעמק הסיליקון בקליפורניה ובבוסטון, בשל כלכלת הידע שלהם. מקצועות ייעלמו מקצועות חדשים יופיעו, הוא כתב, ואני רוצה שתבואו לניו יורק ותעזרו לנו לכוון ולהתאים את עצמנו למהפכה התעשייתית הרביעית".

עכשיו, אומר פרופ' לביא, "כל השינויים הללו עומדים לקרות, וזה קשור בטבור במדע, ידע ובכישרונות שיש לנו במדינת ישראל. לכן חייבים רגע לשבת, לתכנן ולראות איך מקדמים את כל הנושאים האלה כדי להצטרך למהפכה. אני יועץ ב'טכניון' של קוריאה, ואוניברסיטאות בגרנובל בצרפת, הקמנו סניף בניו יורק ובסין, וראינו כמה הם הבינו את החשיבות של מחקר מדעי".

פרופ' לביא התייחס גם למי שחדרו ממוקם ממרחק שתי דלתות מחדרו של יו"ר המולמו"פ. "בין תפקידיו של שר המדע הוא לפתוח דלתות ואני מאוד מקווה ששר המדע הזה יתמיד במשרתו", הביע פרופ' לביא תקווה והוסיף כי "שר המדע עומד בראש ועדת השרים למדע הוא זה שיכול לכנס אותה אם יש המלצה מידית דחופה שצריך לקבל עליה החלטה. נקים ועדות ספציפיות שיפעלו בכל נושא ונושא במטרה להביא המלצות מגובשות למקבלי החלטות. אחת השאלות שנצטרך לבדוק היא האם תעשיית החלל היא אחת התעשיות העתידיות שישראל יכולה להצטיין בהן".

הוא אמנם נכנס לתפקיד שלא היה פעיל במשך שנים, אבל מאמין במקום המרכזי שיש למועצה בהבטחת עמדת ההובלה העולמית של ישראל. "לגוף כזה יכולה להיות תרומה בלתי רגילה אם הוא מתפקד", מבטיח פרופ' לביא. 

פרץ לביא

חתן פרס א.מ.ת לרפואה, מחוקרי השינה הבולטים בעולם ואבי רפואת השינה בישראל ● נשוי לד"ר לינה לביא, ביולוגית של התא, עימה שיתף פעולה מחקרית בשנים האחרונות, אבא לקרן, עודד וגל, וסב לשבעה נכדים ● לאחר הדוקטורט בפסיכולוגיה פיזיולוגית מאוניברסיטת פלורידה הצטרף לטכניון ב-1975 והקים את המעבדה לחקר השינה ●  מ-2009 עד 2019 היה נשיא הטכניון וקודם לכן סגן נשיא ודיקן הפקולטה לרפואה ● חקר שינה וחלימה בחולים פוסט-טראומטיים וניצולי שואה, יזם והשתתף בקמפיינים ציבוריים בעלי השלכות על השינה ואיכותה - כמו ביטול שעת האפס בבתי ספר יסודיים

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי

גוף באחריות משרד המדע והטכנולוגיה שמייעץ לממשלה במדיניות הלאומית בתחום המחקר והפיתוח האזרחי ● המועצה מבצעת סקרים על מצב המדע והמחקר בישראל ומפרסמת דוח שנתי על הצעות המדיניות הלאומית בתחום ● מונה 15 אנשי אקדמיה, תעשייה ופוליטיקאים ויש לה 10 תת ועדות ● בשנת 1997 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לסגור את המועצה שהוקמה במקור ב-1959, והיא הוקמה מחדש ב-2002

עוד כתבות

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא התחתית" ו-"שנת הסטארט-אפ": באינטל רוצים ש-2024 כבר תסתיים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי