שירות המשלוחים של יאנגו / צילום: מיכל גור
יאנדקס הרוסית נועצת דגל בשוק משלוחי המזון בישראל. הענקית הרוסית מקימה לראשונה פעילות משלוחי מזון מחוץ לשוק הבית שלה, וזאת בניסיון לכבוש נתח שוק משמעותי, בשלב הראשון בגוש דן. השחקנית הרוסית מציעה מודל, שעל פניו אמור להיות הפסדי עבורה למשך תקופה ממושכת מארבע סיבות מרכזיות שמנסות לשבור את כל הנימוקים האפשריים מדוע לא לבצע רכישות באונליין.
קיצור זמן משלוח ובסופ"ש
ראשית, מימד הזמן. יאנגו, באמצעות השירות החדש שלה ששמו "דלי", מתחייבת לספק משלוח בתוך פרק זמן שטרם נראה בשוק המקומי - רבע שעה.
אם וולט הפינית, שנכנסה לישראל לפני כשנתיים, קיצרה לשליש את זמן המשלוח הממוצע ממסעדה משעה וחצי לחצי שעה, עתה מבקשת יאנגו לקצר את זמן המשלוח מהמכולת ממשלוח באותו יום, כפי שמציעה שופרסל בתרחיש האופטימי, כששחקניות עירוניות כמו קוויק או AM:PM מתחייבות גם על פרקי זמן קצרים יותר של שעתיים. רבע שעה, זו הצעת ערך שטרם נראתה בישראל.
את זה היא מציעה לספק באמצעות שליחים על כלי רכב דו-גלגליים, שיאספו משלוחים משלוש "חנויות שחורות", כלומר כאלה שצרכנים לא יכולים להיכנס אליהן, אלא שמשמשות למעשה כסוג של מחסן קדמי להפצת סחורה.
שנית, ללא דמי משלוח. כאן לא מדובר בהצעת ערך יוצאת דופן שמספקת יאנגו לתקופת ההשקה עבור השוק המקומי. מתחרות כמו קוויק כבר ביצעו את החדירה שלהן לשוק הישראלי באמצעות משלוח חינמי, כשגם יצרניות מזון שנכנסו למכירה ישירה באונליין, דוגמת תנובה או קבוצת קוקה קולה ישראל, עשו זאת בלי לגבות דמי משלוח.
שלישית, נפח ההזמנה. חברות קמעונאות המזון הפועלות כיום בישראל דורשות אחד משניים: או תשלום עבור המשלוח, או סכום מינימלי להזמנה. יאנגו לא דורש סכום מינימלי להזמנה, ומאפשרת להזמין גם קרטון חלב או חפיסת מסטיקים. השילוב הזה שמציעה יאנגו, מאפשר, לפחות לתקופת ההשקה, להתנסות גם ברכישות קטנות.
היתרון של יאנגו בהיבט הזה הוא שהיא לא לוקחת הזמנות מראש, אלא מבצעת רק קריאות מיידיות שמבוססות על המלאי שקיים פיזית בחנויות שלה, ולכן המלאי שהיא מציעה אמור להציע תמונה מדויקת יותר ולחסוך את השיח עם הצרכן בנוגע להשלמות וחוסרים.
נקודה נוספת היא העובדה שבדומה לרשת המזון טיב טעם, ובשונה מיתר הקמעונאיות הגדולות ובראשן שופרסל, יאנגו מציעה לספק משלוחים גם במהלך סוף השבוע מהבוקר עד הלילה.
תחרות על שוק האימפלס
השילוב של אלה, אמור לייצר מצד אחד יתרון אדיר עבור יאנגו כמי שמביאה הצעת ערך חדש לצרכנים, ומצד שני מבהיר שהחברה נכונה להפסיד והרבה, וכעת השאלה היא כמה יאנגו מוכנה להפסיד, ולאיזה פרק זמן היא תהיה מוכנה לעשות זאת.
אין ספק כי המתחרות שלה, אשר רובן ציבוריות או שואפות להפוך לכאלה, לא יוכלו לשפוך סכומים שכאלה כדי לייצר עבורה תחרות צמודה, וגם לא בטוח שהן מוכרחות.
מהאסטרטגיה שהציגה יאנגו עולה כי היא לא מתכוונת להתחרות ראש בראש על סלי קנייה גדולים של מאות שקלים, אלא מחפשת להתברג לנישה של חנויות הנוחות, לפתרונות של קנייה משלימה עם סלי קנייה נמוכים הרבה, שיספקו מענה לצורך מיידי בגאוגרפיה מוגבלת - ת"א, גבעתיים ורמת גן.
כלומר בדומה לרכישה בקיוסק או בפיצוציה שמתחת לבית, מה שמכונה שוק ה"אימפלס", יאנגו תציע משלוחי אימפלס. אלא שכדי לשרוד לאורך זמן בשוק הזה עם היתכנות עתידית להפוך לרווחית, יאנגו תצטרך לייצר איזון עדין בין מחיר הסל שהיא מוכרת, לבין עלות המשלוח שתרצה לגבות בעתיד, ובעיקר להגיע להיקף פעילות רחב מאוד.
ולראיה, האתגר עמו מתמודדות היום חברות משלוחי האוכל וולט ותן ביס, שלפי הצהרותיהן טרם הצליחו להפוך את שירות משלוחי האוכל שלהן לרווחי בישראל.
תזמון מוצלח של מגפה וחורף
מבחינת העיתוי נהנית יאנגו משני יתרונות בנקודת הזמן הנוכחית - הגידול במכירות בשוק המזון על רקע משבר הקורונה, שיימשך לפחות כל עוד ההגבלות על המשק הישראלי יימשכו והישראלים יבלו שעות ממושכות יותר בבית. והשני - עונת החורף יחד עם משבר הקורונה שצפויות לצמצם את התנועה של הישראלים ולהמשיך את הסיטאוציה שבה רבים מעדיפים לבצע את הקניות מרחוק.
ועוד נקודה מעניינת. מי שמוביל את פעילות משלוחי המזון של יאנגו בישראל, הוא צח ברזני, בן 34, שעד לפני חודשיים בלבד שימש כקניין ברשת קמעונאות המזון הגדולה בישראל שופרסל, וקודם לכן עבד ככלכלן ב-BDI.
כעת הוא עומד מאחורי המתחרה שאמורה לשנות את זמני אספקת המשלוחים באזור גוש דן, בניסיון לנגוס בלקוחות של השחקניות הדומיננטיות במכירת מזון מקוונת, ביניהן שופרסל אונליין שצפוי לסכם את השנה הנוכחית עם קצב מכירות של 3 מיליארד שקל, ושחקנית האונליין קוויק, שהיקף המכירות שלה כבר מוערך בכ-200 מיליון שקל, כשלצידן פועלות באונליין גם שחקניות כמו ויקטורי, רמי לוי, טיב טעם ו-AM:PM.
כאמור, זו המדינה הראשונה מחוץ לרוסיה שיאנדקס תפעיל בה שירות משלוחי מזון. ברוסיה מפעילה יאנדקס שירות דומה תחת השם יאנדקס לאבקה, אשר מפעילה כ-300 נקודות מכירה עם קצב מכירות של מיליון הזמנות בחודש. במקביל, יאנדקס מפעילה גם שירות משלוחי אוכל תחת השם יאנדקס איטס.
ואולם, בחברה אמרו ל"גלובס" כי לאור הדומיננטיות של וולט בשוק הישראלי, בחברה בחרו להתמקד במשלוחי מזון ולא צפויים להשיק פעילות של משלוחי אוכל בשלב זה.