"פירמה" 2020: ההישגים העיתונאיים של השנה והדילמה של העיתונות החרדית. הצטרפו לשיחה של דוד ורטהיים, דרור פויר, דני זקן, דודי זילברשלג וישראל פריי.
זו הייתה שנה קשה, מאתגרת וכמעט בלתי אפשרית עבור כולם - גם עבור התקשורת הישראלית. אבל אולי קצת בדומה לתחומי האומנות או היצירה - דווקא מתוך המשבר צמחו לא מעט הישגים, סיפורים ותופעות עיתונאיות מעוררות הערכה, לעיתים אפילו קנאה.
לרוב, הניסיון לבסס רשימה, כל "רשימת מכולת" של הישגים נועד לכישלון. מי קבע? איך ולמה? והאם הנבחרים בכלל עומדים בכל קריטריון וקריטריון? ורגע - איך נקבעו הקריטריונים? לכן בחרנו לפתוח את רשימת ההצעות לכולם: באמצעות טופס מקוון איפשרנו לעיתונאים מכל אמצעי התקשורת לשלוח לנו הצעות ותזכורות לכתבות, תחקירים ועבודה עיתונאית מוערכת במיוחד שנעשתה השנה. הטופס אף הופץ באמצעות ארגון העיתונאים למאות החברים בו.
קיבלנו למעלה מ-160 פניות מגוונות ורבות. צמצמנו את הרשימה ל-25 כתבות והעמדנו אותה להצבעה אישית ואנונימית של 16 חברי ועדת הבחירה שכללה כתבים ועורכים ב"גלובס" וכן את פרופ’ צבי רייך, מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, ואת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
מרשימת ההצעות הרבות שהגיעו למערכת עולה כי השנה, בוודאי בצל משפט רה"מ שנפתח, התקשורת מימין ומשמאל עסקה באייטמים וכתבות על שלטון החוק. ללא ספק מדובר בנושא המרכזי, לצד הקורונה, שפרנס את התקשורת הישראלית. ובאמת 5 כתבות מתוך העשיריה שנבחרה עוסקות בכך.
מגמה בולטת נוספת היא צבירת הכוח של העיתונות העצמאית השנה שהפכה למשמעותית מאוד ולא פעם הפכה לקטר הנוסע לפני העיתונות המסורתית כבדת התנועה כשהובילה את סדר היום.
גם חמש הכתבות הנוספות שכמעט ונכנסו לרשימה הסופית אך נותרו בחוץ על חודו של קול, עוסקות בנושאים אלה ממש: חשיפותיו של עמית סגל מחדשות 12 את הקלטות ישראל בכר על הלקוח בני גנץ ימים ספורים לפני הבחירות לצד חשיפות תרגילי החקירה בתיקי נתניהו; וחשיפת מיכאל שמש מ"כאן" הקלטות המוכיחות כי השר אוחנה ניסה ללחוץ על המשטרה כדי לשים קץ להפגנות בבלפור. גם כתבתה של תמר קפלנסקי מ"הארץ" על יהודה נוריאל, שאמנם לא עסקה בהטרדות מיניות במובנן השכיח, אלא בזווית אחרת הנוגעת להתעללות נפשית - הגיעה, לצד חשיפותיהם של סגל ושמש, לחמישיה הנוספת.
עשרת ההישגים העיתונאיים החשובים של השנה
