גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אור-לי ברלב: "עזבתי את התקשורת הממוסדת כי היא עסקה בהבל הבלים"

במגפיים אדומים ומצלמת סלולר בהיכון, הפכה אור-לי ברלב, העיתונאית האקטיביסטית, לדמות מפתח במחאת בלפור עם מעריצים ומאות אלפי צופים • בשיחה נטולת פילטר היא מסבירה למה איבדה אמון בתקשורת המסחרית ומה הקשר בין מה שאמרה על מיקי זוהר לעובדה שהפסיקו להזמין אותה לאולפנים

אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן
אור-לי ברלב בהפגנה ליד רחוב בלפור בירושלים. "מעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה" / צילום: בן כהן

באחד ממגזיני ביקורת העיתונות הנחשבים בעולם של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, התפרסמה לפני מספר חודשים כתבת פרופיל ראשונה מסוגה. מבין כל התחקירנים, הכתבים והסקופיונרים הישראלים, מושא הכתבה היתה דווקא אור-לי ברלב, אשר הוגדרה בה כ"שואו של אישה אחת - המכסה את המחאה נגד נתניהו בישראל". נדמה שהתיאור בקולומביה נאמן מאוד לתחושות של ישראלים רבים שעוקבים אחר השידורים החיים של ברלב, המגדירה את עצמה כ"עיתונאית עם אג'נדה", מההפגנות בבלפור (ובזמן הסגר גם במקומות אחרים). בשיא הגיע מספר הצפיות לאחד ממשדרי ההפגנה שלה ללא פחות מחצי מיליון צופים. 

נתחיל מהסוף: את עיתונאית או אקטיביסטית?
"הייתי מגדירה את עצמי כעיתונאית עצמאית עם אג'נדה. זאת אומרת, אני מגלמת גם את העשייה העיתונאית, אבל העשייה הזאת לא מתיימרת להיות ניטרלית, אלא ממקום שחותר לשינוי מיטיב בחברה לטובת האזרחים. המצפן הפנימי שלי זה האינטרס הציבורי והנושאים שאני גם מתעסקת בהם בעיתונות העצמאית שלי, ולאורך שנים גם ברגעים ובתקופות האקטיביסטיות שלי. אלה נושאים משמעותיים שבהם תמיד הציבור נפגע בצורה מאוד קשה, ובדרך כלל התקשורת המרכזית לא מטפלת בהם בכלל שהיא או מטפלת בהם באופן מאוד מאוד שטחי, ולתוך הוואקום הזה אני נכנסת".

הסיקור הוא לא של מה טוב לציבור

למה בעצם עזבת את התקשורת הממוסדת?
"הפסקתי לעבוד לפני הרבה שנים בקול ישראל ביוזמתי, ואני יכולה להגיד לך שבחרתי לקום וללכת כי הרגשתי שזה הבל הבלים. כבר אז הייתי בת 29 והבנתי שהסיקור הוא מי אמר מה ואיך ההוא הגיב ואיך ההיא הגיבה על התגובה - ועכשיו זאת תהיה הכותרת של המגיב למגיב. הסיקור הפוליטי הוא סיקור רכילותי, סיקור של משחקי הכוח והוא לא סיקור שמגיע מתוך המשקפיים של מה טוב לציבור, מה חשוב לציבור, איפה הציבור נדפק ואיך מטפלים בזה. את המשקפיים האלה לא הרגשתי, וזה נכון גם היום".

זה מצחיק, כי אחת הביקורות שיש כלפי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים לדוגמה, זה שהן נותנות סיקור יתר להפגנות שאת מובילה. אולי האמת באמצע?
"נתניהו מנהל קמפיין של הקטנה ושל הכפשה של מחאה שמתנהלת נגדו. כל אמירה שלו חשודה כאמירה אינטרסנטית. הוא לא חוקר תקשורת. המחאה הזאת, לקח לה בכלל זמן עד שהיא קיבלה את זמן האוויר הראוי לה בכלי התקשורת. כשאני סיקרתי את הפגנות בלפור הראשונות ונשארתי עד 1:00 או עד 2:00 בלילה כשהפרשים דורסים את המפגינים והמכתזיות מעיפות להם את הצורה, הייתי שם לבד. בזכות העיתונאות העצמאית שאני ארגנתי שם והחזקתי את עמדת השידור עם אלפי צופים, התקשורת התחילה להתייחס יותר ברצינות למחאה.

"נתניהו אוהב מאוד מאוד להתקרבן אבל בעצם הוא שולט בשיח. אם תסתכל על האולפנים, אתה רואה שם נציג של המוחים? לא. אתה רואה נציג של הקואליציה ועוד אולי איזה נציג של המשטרה וזה הדיון. ואז מדברים מעל הראש של המפגינים".

נתניהו. "אוהב מאוד להתקרבן"

את לא מקבלת הזמנות לאולפנים?
"קודם כל מאז שבאולפן חדשות 11 אמרתי קבל עם ועולם למיקי זוהר שהוא וחבריו מושחתים, פחתו מאד ההזמנות לאולפנים. אבל עזוב, הסיפור הוא לא אני. יש גם הרבה אנשים אחרים שאפשר להזמין. הסיפור הוא שהשופרות יושבים באולפנים ומעצבים את הנראטיב. אתה רואה לפעמים כיתובים שקריים שיש מאות בשעה שיש אלפים בחוץ, ואלפים כשיש עשרות אלפים. התקשורת, בגלל הלחץ שנתניהו מפעיל, מנסה לרצות אותו.

"למעשה, המדינה נמצאת בהידרדרות כל כך קשה בדמוקרטיה, ואחד האחראים לזה זאת התקשורת המרכזית שמועלת בתפקידה. יש לתקשורת כמה וכמה מחלות שהיא לא מודעת להן. מעבר לזה שיש אנשים שמשרתים במודע את בלפור, שנשתלו בשביל זה, גם בתקשורת שהיא לא מטעם, ועיתונאים ותיקים שבסך הכל רוצים לעשות את עבודתם נאמנה - רבים חולים במחלה לא מודעת. אם זה בערוצים המסחריים שנשלטים על ידי בעלי הון ואתה רואה שהאינטרסים האלה מכתיבים את האייטמים, מכתיבים את הגודל שלהם, מכתיבים את המסגור שלהם, מכתיבים על מה לא מדברים, מכתיבים מאיזה קשקוש עושים סיפור כאילו מי יודע מה. ואתה רואה איך בתקשורת הכתובה, אם אתה מסתכל על ישראל היום ועל ידיעות אחרונות - אלה שני העיתונים עם התפוצה הכי רחבה וגם שם יש אינטרסים. ישראל היום זה ביבי ונוני מוזס עם האינטרס האישי שלו.

"אם התקשורת בישראל לא תתאפס על עצמה ברמה הכי הכי עמוקה; אם התקשורת בישראל לא תבין שההידרדרות בדמוקרטיה שלנו עכשיו - היא אחראית לזה; אם התקשורת לא תסכים להזהיר את הציבור מפני כל מה שקורה - אז אם נגיע לשינוי המשטר זה יהיה בראש ובראשונה באחריות התקשורת".

זה הופך להיות ויכוח פוליטי. מימין יגידו לך שהתקשורת השמאלנית מעצימה את ההפגנות עם מספרים מופרכים, שהיא מעודדת אותן בזמן שאת החרדים היא מבקרת. באמת היו 150־200 אלף איש בהפגנות?
"אפשר לשאול איך מגיעים למספר הזה, לפנות לדגלים השחורים ולברר. יש אמצעים דיגיטליים ויש היום לכל מוקד של הפגנה קבוצות וואטסאפ, ויש כל מיני דרכים לבדוק את הכמויות. תקשיב, מדובר בלמעלה מאלף מוקדי מחאה. בכל מוקד כזה היו במינימום שבמינימום עשרות אנשים ביום, אם לא מאות. אז ברור שזה יגיע למספרים האלה".

בהפגנה בת"א. "התקשורת מועלת בתפקידה" / צילום: בן כהן

"נסיונות השחרה מניפולטיביים"

קשה להתעלם מפרשת אמיר השכל והאמירות הגזעניות שלו שסיפקו צבע לאלו שמנסים לצייר את המחאה ככזו של אשכנזים פריבילגים.

"חבל שאי אפשר לראות בעיתון או בפודקאסט הבעות פנים, כי הבעת הפנים שלי כרגע היא של מה, מה, מה. מי שעוקב אחרי השידורים החיים שלי, ואני מסקרת את מחאת בלפור מהשנייה הראשונה, עוד לפני שאמיר השכל נעצר, ואני משוחחת עם עשרות אנשים מדי הפגנה, הכל מתועד, הכל נמצא בשידורים ואפשר לבחון ולבדוק את כל מה שאני אומרת לך עכשיו: אני יכולה לספר לך על אישה מבוגרת שהגיעה מטבריה יחד עם הבן שלה והיא הצביעה ביבי גם בפעם האחרונה, ובהפגנה האחרונה בבלפור לפני ההגבלות (הראיון נערך בזמן הסגר השני, ד.ו) היא ניגשה למצלמה ואמרה ‘זהו, נגמר ביבי'.

"זו לא דוגמה איזוטרית. יש את כל עם ישראל במחאה הזאת וכל מה שמנסים לטפול על המחאה זה ניסיונות השחרה שהם מניפולטיביים והם מגיעים ממקור שרוצה לרסק את המחאה. אבל אתה יודע למה הוא רוצה בזה? בגלל שהמחאה מגיעה גם לבייס שלו. אני לא מדברת על הבייס האדוק, אלא על מעגלי התמיכה ההיקפיים שהם מצביעי ימין מסורתיים.

אמיר השכל. "מסגור מעוות וחוטא לאמת" / צילום: ויקימדיה

"בנוגע להשכל, בפרסום הראשון בחדשות 12 נוצר מסגור שלדעתי מעוות וחוטא לכל הפחות, לעוד פרשנויות אפשריות אחרות, או לאמת ממש. אני ראיתי שם אדם שאני במקרה גם מכירה, וראיתי את ההתנהלות של המשטרה שהייתה במפגן קטסטרופאלי. היא הייתה אלימה, כוחנית ופינתה הפגנה חוקית ללא עילה חוקית לטובת הפגנה אחרת של נתניהו. נתניהו עמד באותו ערב לצאת לטובת איזה תשדיר בחירות מבוים שהוא רצה לייצר שם. זאת הייתה הפגנה שהתבררה כפלופ, הגיעו לשם גג 150 אולי 200 איש ואני נדיבה, ובסוף הוא לא יצא. אבל למה הזיזו את כל המאהל? כדי לארגן לו שטח סטרילי שהוא יוכל לצעוד. המשטרה כאן הייתה כלי פוליטי בשירות של נתניהו (בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב).

"השכל עבר השפלה, זעזוע מזה שעכשיו שוטרים תוקפים אותו, ביניהם אותה שוטרת, ובעצם שוללים ממנו את הזכויות הכי בסיסיות, ומתוך העלבון הוא בא ואומר לה ‘תקשיבי, אני עשיתי במשך הרבה שנים משהו למענך, למען הקהילה שלך, למען ההורים שלך. איך את יכולה לפגוע בי ככה?'. זאת אמירה אנושית שהייתה יכולה להופיע גם אם הוא היה מעלה את ההורים שלה מארצות הברית".

איך את מסבירה שההפגנות לא מצליחות לקבל שום תרגום פוליטי בסקרים ודווקא בנט הוא זה שנהנה מעלייה?
"אי אפשר לבחון את המציאות הפוליטית לפי הסקרים הנוכחיים. חלק מהסקרים מכניסים דמויות שאמרו שירוצו לפוליטיקה וחלק לא. הכלים עוד לא התארגנו על השולחן. הדבר היחיד שאפשר לראות בסקרים זה את אובדן המנדטים של נתניהו. לאן זה יילך, אף אחד לא יודע, ואני חושבת שאל לו לבנט להתבשם במספר המנדטים שהוא מקבל בסקרים".

נפתלי בנט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"אין לי בית פוליטי"

אז את בעצם מודה שאת מדברת מפוזיציה. מצד שמאל של המפה.
"בוא נעשה רגע סדר. אני עיתונאית עצמאית. אין לי בית פוליטי ומעולם לא הייתי מעורבת באף מפלגה. לא התפקדתי לאף מפלגה ואני לא חלק ממערך מפלגתי פוליטי. אני פועלת בספרה הזאת מתוך המצפן הפנימי של דאגה לאינטרס הציבורי, אבל אני עושה את זה כעיתונאית עצמאית וכאקטיביסטית שמותחת ביקורת על כל מי שלטעמי לא נוהג כמו שהוא צריך לנהוג.

"מהבחינה הזאת מאוד קל לי: כל מי שראוי לביקורת יקבל את הביקורת הציבורית כמה שצריך. למשל, כחול לבן שמעלו באמון של המצביעים שלהם, ואני עם המבקרים הגדולים מאוד של המהלך הזה. מול מי שנמצא בשלטון והצליח לעשות סיאוב של השיח במובן של ספינים ושקרים ויצירת תודעה כוזבת, אני רוצה לצעוק לעולם עובדות - כדי שהציבור יהיה חופשי לבחור וחופשי לקבל החלטות על חייו".

מה המודל העסקי שלך בעצם? ממה את מתקיימת?
"זה נס בפני עצמו. אני פעילה בזירה הציבורית מאז 2011 ובמשך שנים ארוכות השקעתי כספים שלי וחסכונות וכיליתי את הפנסיה שלי. באישהו שלב ב-2015 התחלתי בקמפיין קטן למימון המונים שגייס קבוצה קטנה ומאוד נאמנה של אנשים, אבל זה לא הצליח לייצר לי שכר.

"מאז תחילת 2019 מהדורות החדשות שלי צברו קהל של עשרות אלפים כל שבוע, כאשר מהדורה נמשכת חצי שעה ולפעמים יותר. האולפן שלי היה היער או מטע רימונים. הייתי עומדת עם חצובה, ופותחת מצלמה בטלפון. זה עלה לאט לאט תוך כמה חודשים, והתייצב על כ־10,000 שקל בחודש. אבל אחרי הוצאות וניכויים, זאת לא משכורת לאמא לשתי ילדות.

"בחודשים האחרונים זה צמח והגיע לאזור סופר מכובד לעיתונאי, של 19 אלף שקל לחודש בהוראות קבע. אתה עדיין חי בדוחק ביוקר המחיה של המדינה, אבל כשפרצה המחאה והחלו ההפגנות בבלפור, השידורים החיים גרמו לזה שהציבור החליט לתת לי רוח במפרשים ותמיכה, והיום אנחנו עומדים על סכום מדהים של בערך 80 אלף שקל כל חודש.

"הציבור שם עליי בהצבעת אמון את הסכום הזה, וכך אני מגדילה את יכולת העבודה שלי. זה גם מאפשר לי לפתוח את רשות 'הציבור', שהיא גוף תקשורת אלטרנטיבי, מערך עורכי וידיאו ותוכן, כדי להוציא את העיתונות שלי ל'בית' חדשותי".

מפגין נעצר בתל אביב.  "לא תמצא באולפנים  נציגים של המוחים" / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"בנותיי מבינות שהמאבק הכרחי"

בילית כל מוצ"ש בהפגנות, ויש לך שתי בנות. הן שותפות לאווירת המלחמה שבה את נמצאת?
"הילדות שלי גרות בשני בתים, וכשהן איתי הן מעורבות, אכפת להן, והן רואות מה קורה במדינה ומזועזעות. אז קודם כל הן מפרגנות. הן מייחלות לשינוי ומבינות שהמאבק הכרחי".

החיים הפרטיים שלך מככבים לא מעט בפרסומים אודותייך, בעיקר על אורח החיים הפוליאמורי. את לא חוששת שזה יכול לפגוע בתדמית שלך כעיתונאית רצינית?
"אתחיל בתשובה הקצרה: כולם יכולים לקפוץ לי. הייתה תקופה שהתבטאתי בנושא הרבה. אני גם רוצה להגיד שאורח חיים פוליאמורי זו לא הגדרה מדוייקת; יש לי אורח חיים חופשי. יש רגעים שאני יכולה להיות בקשר אחד או יותר עם אנשים, יש תקופות שאני יכולה להיות סופר מונוגמית ויש תקופות שההפגנות מכלות לי כל דקה פנויה.

"אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולשאול את עצמנו מה טוב לנו, מה הנכון לנו. זו אותה חתירה לחופש, אותה חתירה לאמת שהיא מעבר לתרבות הלעוסה שלתוכה נולדנו".

שוטרי מג"ב חוסמים מפגינים בת"א. "כל עם ישראל במחאה הזו" / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

אור-לי ברלב

בת 48, אם לשתי בנות (5.16 ו־13) ,נולדה וגדלה באשדוד ● בגיל 25 החלה לעבוד ב"קול ישראל" ● ב־2011, בעקבות המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את "צדק חברתי - חדר המצב", דף פייסבוק פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת" ● ב-2015 הייתה ממובילות המאבק נגד מתווה הגז ● ועוד משהו: ניסתה להתקבל לגלי צה"ל ו"במחנה", אך לא הצליחה

עוד כתבות

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי פסח: שופרסל שלחה לכ-100 עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם אחרי כניסתם של האחים אמיר ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל שופרסל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי