גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באיחור של 4 שנים: התאגיד מתחיל לפרוע את הצ'ק

עם סדרות מצליחות ומוערכות, השנה החולפת הייתה זאת שבה "התאגיד" עשה עוד צעד חשוב בדרכו ל"כאן" והתחיל סוף-סוף למלא את ייעודו ● אז למה ההצלחה לא זולגת לחטיבת החדשות, ומה יהיה עם הרייטינג

פריים מתוך "שעת נעילה" / צילום: ורד אדיר
פריים מתוך "שעת נעילה" / צילום: ורד אדיר

חוק לא כתוב שהמצאתי עכשיו גורס שככל שהשידור הציבורי מכונה יותר "כאן" ופחות "התאגיד", כך הוא מתקרב יותר לממש את ייעודו. "התאגיד" הוא שם ברנז’אי, חסר פשר אמיתי, כינוי ששימש בראשית הדרך בעיקר יודעי ח"ן, אנשי תקשורת, פוליטיקאים ועסקנים שעסקו ועוסקים בכל מה שמסביב - בתהליך ייצור הנקניק שהצפייה בו אינה מומלצת למי שמתכוון לאכול ממנו אחר כך, במה שזוחל על רצפת המטבח המלוכלך של המסעדה בעלת החזית הנוצצת.

"כאן" או "כאן 11" הוא השם שאותו אמורים להכיר גברת כהן מחדרה, הדוד שלכם שעדיין יושב על כורסת הטלוויזיה ומזפזפ מדי ערב, והמיליניאלס שכבר לעולם לא יצפו כנראה במהדורת החדשות של שמונה בערב, אבל נחשפים לתכנים שלה ביוטיוב או בפייסבוק.

השנה החולפת הייתה כזאת שבה "התאגיד" עשה עוד צעד חשוב בדרכו ל"כאן", והתחיל סוף-סוף למלא את ייעודו באופן ובהיקפים שמתקרבים למה שהיה מצופה ממנו. גוף שידור איכותי שמציג לוח שידורים מבודל מזה של הערוצים המסחריים, מקדם את היצירה המקומית ומספק אלטרנטיבה שפויה על גבי המסך הגדול, ובכל מדיום אחר שבו עשוי להימצא הציבור שאותו הוא משרת.

על פניו, זאת אפילו לא הייתה אמורה להיות משימה קשה או מאתגרת מדי: עם יותר מ-200 מיליון שקל שמופקדים בידיו מדי שנה כדי לייצר הפקות מקוריות, חופש כמעט מוחלט מתלות בשוק הפרסום המדשדש שבישראל הוא מדכדך במיוחד, ומעטפת הגנה ייעודית מפני השפעות פוליטיות זה היה צריך לקרות כמעט מעצמו.

אבל כל מי שמכיר, אפילו באופן שטחי, את פניו של השידור הציבורי לפני עידן התאגיד, יודע עד כמה המציאות הזאת הייתה רחוקה מאיתנו במשך העשורים שקדמו להקמתו, תחת רשות השידור, שהלכה והתנוונה. זאת תוך שהיא מורידה מדי שנה לטמיון עשרות ומאות מיליוני שקלים מכספי הציבור, שרק בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו מתחילים להיזכר מה הם היו יכולים להוליד.

ההצלחות: הפקות המקור

היה עוד מכשול. זה שפעם, אי אז ב-2016-2017 הרחוקות - לפני שלמדנו להכיר מושגים וביטויים מוזרים כמו נגיף הקורונה, ראש הממשלה החליפי או חברת הכנסת אסנת מארק - חשבנו שהוא שיא הטרלול.

ראש ממשלה שנאבק בכל כוחו, כולל איום בהליכה לבחירות, כדי למנוע את יציאתו לדרך של גוף שידור שהוקם בתמיכתו ועל ידי ממשלתו שלו, מסיבות שלפחות במונחים רציונליים קשה להסביר, ועל פניו היה אמור לעורר מעט מאוד עניין בקרב הצופה הממוצע. ההוא שלא היה אמור להכיר בכלל את המושג "התאגיד".

ב"כאן" צלחו את המשבר הזה, שהיום כבר נראה רחוק מאוד - למרות שלפי לוח השנה האיום הוסר סופית רק לפני קצת יותר משנתיים (ותודה לנטע ברזילי) - לא מעט בזכות אופיו הניהולי וסגנונו של המנכ"ל, אלדד קובלנץ.

לאופי הזה מתלווים לא מעט בעיות וחסרונות - ואל דאגה, עוד נגיע אליהם - אבל כרגע אנחנו בכל זאת עדיין בחלק של המחמאות, והדבר המרכזי שעליו אפשר וצריך להחמיא השנה לתאגיד הוא תחום הפקות המקור.

בעידן שבו המלחמה על הקשב הציבורי, או מה שנוהגים לכנות באנגלית "גלגלי העיניים", היא רבת ממדים וקשה מאי פעם, הצליחו ב"כאן" לייצר לפחות שלוש סדרות מקור שכבשו את התודעה. שתי הגרנדיוזיות הן "טהראן" (הפחות מוצלחת מבין השלוש לטעמי) שנמכרה לאפל טי וי ו"שעת נעילה" שנמכרה ל-HBO, ואליהן מצטרפת "מנאייכ", שהדגימה איך גם סדרה עלילתית-בדיונית יכולה לעורר שיח בנושאים אקטואליים.

"מנאייכ" / צילום: כאן 11

אבל אלה לא רק שלוש הסדרות הספציפיות. התחושה היא שלוח השידורים הקבוע של כאן - שבראשית הדרך היה דומה הרבה יותר מדי לחלקים הלא מרנינים במיוחד של השידור המסחרי - הולך ומתגבש באופן שמתחיל לשוות לו אופי מבודל, כזה שאמור לאפיין שידור ציבורי בעל ערך מוסף. גם אם יש שם עוד לא מעט עבודה, וגם אם אין לכך ביטוי ברייטינג.

רייטינג היא גם המילה המתאימה כדי להוציא אותנו מאזורי המחמאות, ולעבור לחלק של הביקורת. לפני קצת פחות משנה פרשו ב"כאן" מוועדת המדרוג, ומאז למעשה לא קיימים עוד נתונים מהימנים לגבי היקף הצפייה בשידור הציבורי.

"טהרן" / צילום: כאן 11

המהלך הזה לווה בכל מיני נימוקים, כמו חיסכון כלכלי ומדידה מיושנת, אבל תרשו לי לחסוך לכם את ההתפלפלויות ולסכם את הסיפור בכך שהתאגיד שבר את המראה כי הוא לא אהב את מה שהשתקף בה. ואם זה לא מספיק, אז שיאי הציניות נשברים בפעמים שבהן אחרי שידור של אחת מהסדרות המדוברות של הערוץ, פתאום מודלפים כל מיני נתונים משוערים והערכות עלומות על נתוני רייטינג מרשימים.

זאת לא ההתנהלות שמצופה מגוף שידור רציני, ועוד כזה ששייך לציבור. הרייטינג הוא רק אנקדוטה. ב"כאן" מתרחשים דברים נוספים שאמורים להדאיג את הציבור. כך, למשל, מועצת התאגיד, הגוף שאמור לפקח על ההתנהלות של קובלנץ וההנהלה, וגם כך לא ממש התאפיינה עד כה באסרטיביות יתר, איבדה יכולת לתפקד באופן מוחלט לאחר שזה כחצי שנה מינויים של חלק מחבריה אינו בתוקף עוד, ובמשך זמן רב לא מונו חדשים (עם הורדת הגיליון לדפוס אישרה ועדת גילאור חלק מהמינויים החדשים).

המועצה הזאת היא זו שצריכה לדון בין היתר בגירעון התקציבי המדאיג, בהיקף של 40 מיליון שקל, שעל פי טענת המועצה נוצר לתאגיד ב-2020.

הבעיות: התערבות יתר

ויש גם את עניין החדשות. נשים הפעם בצד את העובדה שחטיבת החדשות של הערוץ עדיין לא הצליחה למצוא את קולה הייחודי, ולספק לציבור את הערך המוסף שנדרש מערוץ ציבורי, ונתמקד דווקא בפורמליסטיקה.

סעיף ייחודי בחוק התאגיד אוסר על המנכ"ל להתערב בשידורי האקטואליה, והנה, למשל בפרשת הורדת התוכנית "קלמן וסגל", התגלה כי קובלנץ דווקא עוסק בנושא, וזו ככל הנראה לא ההתערבות היחידה שלו בו. תוסיפו לכך גם תרבות מינויים בעייתית שמלווה את התאגיד כמעט מאז הקמתו, ותקבלו תמונת מצב מדאיגה.

הסיפור הוא לאו דווקא קובלנץ עצמו. השחתה, התפוררות והתנוונות לא מתרחשות בדרך כלל ביום אחד, ולרוב גם לא תוך שנים ספורות. מי שלא ייצא היום, בראשית דרכו של השידור הציבורי החדש, נגד צורת ההתנהלות הזאת, עלול למצוא את עצמו בעתיד צופה ב"רשות השידור - הדור הבא", שצומחת לו מול העיניים, ממש כאן.

מכאן 11 נמסר בתגובה: "אנו גאים בשלל הישגינו, אך לא נחים על זרי הדפנה. מבטיחים לתקן כל הדרוש ולהמשיך ולהשתפר".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

אזעקות נוספות במרכז; 16 פצועים במטח הקודם

אישה אחת במצב אנוש, 2 במצב קשה, צה"ל בגל תקיפות באיראן ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח