חייל צה"ל / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
צה"ל, צבא העם, זוכה לרוב בסקרים ומשאלים לאמון רב מהציבור הישראלי, שרואה בו גורם מאחד ומלכד וכמובן חיוני לשמירה על ביטחונה של המדינה. קציני צה"ל נתפסים באור חיובי כמעט תמיד, ומכאן גם המשיכה אליהם לאחר השחרור בואכה פוליטיקה. הצבא נתפס כגוף בעל יכולות ביצוע איכותיות, ולכן גם רוב האזרחים רואים בו כגוף היעיל ביותר למאבק בקורונה.
אלא שסקר שערך המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי בתחום אחד הישראלים פחות סומכים על צה"ל - התחום של הוצאת הכספים וניהול העניינים הכלכליים של הצבא.
בסקר שנעשה לקראת הכנס השנתי של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה המתקיים היום ומחר (25-24.11). כמחצית מהציבור הישראלי (51%) מעריכים כי צה"ל אינו מתנהל בצורה יעילה כלכלית, ורק 34.5% סבורים כי הוא מתנהל נכון בתחום הזה. בשמאל ובמרכז מעל 60% סבורים כי התנהלות הכלכלית אינה יעילה, לעומת 47% מהימין, שלו הביקורת על צה"ל בכל זאת בעייתית יותר, אבל הפער קטן.
סוגיית הפנסיות התקציביות המוקדמות של אנשי הקבע וקציני צה"ל זוכה גם היא לחוסר אהדה: כמחצית (48%) מהישראלים חושבים שהשמירה על כוח-האדם בשירות הקבע בצה"ל אינה מצדיקה שמשרתי הקבע יצאו לפנסיה מוקדם יותר מהנהוג בשירות ציבורי. עם זאת, 56% מצדיקים מתן משכורות הגבוהות מהממוצע בשירות הציבורי למשרתי הקבע כדי לשמור על איכות כוח-האדם בצבא, ללא הבדלים ניכרים לפי גיל, מחנה פוליטי או הגדרה דתית. כלומר, בציבור יש הבנה כי השירות הצבאי חשוב במיוחד, צריך למשוך אליו באמצעות שכר את הטובים ביותר, והמשרתים בו זכאים - בשל תרומתם וגם אורח החיים הצה"לי ובוודאי הקרבי - למשכורות גבוהות יותר.
הסקר נערך על-ידי המרכז לביטחון ודמוקרטיה וגוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט בין התאריכים 13-16/9/2020, רואיינו 1,012 איש ואשה בשפה העברית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.16%±, ברמת ביטחון של 95%.
שינוי בשיח הציבורי
פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה הפתוחה, אומרת כי תופעת הירידה באמון בצה"ל בממדים שבמחלוקת נבדקה רק בשנים האחרונות, והיא מראה כי הציבור יודע למתוח ביקורת באמצעות המשאלים בסוגיות שאינן ביטחוניות, כמו אי-שוויון מגדרי - היחס לנשים בצבא ופתיחת מסגרות קרביות לחיילות. גם טיפול הרווחה בחיילים לא זוכה לציונים גבוהים.
לדבריה, המכון החל לפני שלוש שנים לבחון היבטים כלכליים בהתנהלות הצבא, וחלק גדול מהציבור רואה בצה"ל גוף שלא מנהל מספיק טוב את הכסף הרב המושקע בו. החיסיון של תקציב הביטחון לא מוסיף לדבריה לאמון.
הרמן מסבירה כי תשובות הסקר הן חלק מהשינוי בשיח הציבורי בישראל, לשיח חברתי-כלכלי, והעברת העדיפות הציבורית מביטחונית לכלכלית-אזרחית. היקפו של תקציב הביטחון מכלל התקציב נראה בעיני רבים מופרז.
עוד אומרת הרמן כי המצב הביטחוני הנראה טוב יותר מאיר את הצבא באור שונה מבעבר, ורבים תוהים אם הוא זקוק לאותו היקף תקציבי. פרופ' הרמן מוסיפה כי בין ימין ושמאל יש הבדלים קטנים ביחסם לצבא לעומת סקרים אחרים וגופים אחרים.
ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, ראשת התוכנית צבא חברה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומרת כי אירועים שונים בשנים האחרונות פגעו באמון בצבא, ובהם פרשת זיוף הנתונים על גיוס החרדים. גם הזיגזג בעניין שירות הנשים ביחידות קרביות עורר הד שלילי, כאשר בתקופת הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט הפיילוט לנשים בשריון היה מוצלח, ולפתע לאחר חילופי הרמטכ"לים האווירה השתנתה, תוצאות הפיילוט הודלפו באופן מעוות, והצבא הלך לאחור בנושא.
לדבריה, השוני בגרסאות גרם לציבור להבין שמישהו פה משקר. עם זאת, היא מוסיפה כי ככלל הציבור נותן אמון רב בצבא, יותר מאשר בכל גוף ציבורי/ממשלתי אחר, והביקורת מתמקדת בנושאים פרטניים, ובראשם הכלכליים.
ייתכן כי התקופה הכלכלית הקשה של הקורונה סייעה להגדלת הביקורת, על רקע הצרכים האזרחיים הגוברים, ומנגד הסכמי השלום עם מדינות המפרץ, שמגבירים את תחושת הביטחון בכוחה של המדינה ואת הצורך בהפניית המבט פנימה לאזרחים.