מספר האיומים בהתאבדות של חייבי הוצאה לפועל נמצא במגמת עלייה מזה מספר שנים, אולם מאז פרוץ המשבר זוהתה עלייה משמעותית של עשרות אחוזים באיומי ההתאבדות: ב-2018 נרשמו 129 מקרי איום בהתאבדות, ב- 2019- 136 מקרים ומתחילת 2020 ועד חודש אוקטובר -168 מקרים.
כך אמר מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה (ההוצל"פ בשמה הקודם) תומר מוסקוביץ במסגרת דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שהתקיים הבוקר בכנסת לציון היום למניעת אובדנות (ביוזמת ח"כ קטי שטרית).
במהלך הדיון אמר מוסקוביץ כי הנושא מעסיק את רשות האכיפה והגבייה. "ביקשנו להעביר הדרכות לכל העובדים שבאים במגע עם החייבים - ממאבטח בלשכה, פקידי הקבלה, נציגי פניות הציבור ועוד. ההדרכה תערוך 3 שעות ותהיה יעילה וממוקדת לצורך זיהוי וטיפול בפניות בעלות אופי אובדני. זה לא יהפוך אותם לפסיכולוגים או מטפלים אבל ייתן להם כלים להתמודד עם השניות הקריטיות האלה אל מול החייב".
העלייה בניסיונות ההתאבדות ובאיומי ההתאבדות בשל המצב הכלכלי על רקע משבר הקורונה מטרידה גופים רבים בארץ, החל מארגוני המעסיקים - שמדווחים על עלייה מטרידה במספר הניסיונות והאיומים בהתאבדות של עצמאים - דרך משרד הבריאות, שנתוני המשרד מעלים כי חלה עלייה של עשרות אחוזים במספר מקרי המוות שחשודים כהתאבדות לעומת אשתקד, וכלה בחברי כנסת אליהם מגיעות פניות בנושא מכל הארץ.
שלוש פעמים ביום מופעל נוהל הצלת חיים
במהלך הדיון סיפרה ד"ר שירי דניאל, מנהלת מקצועית בער"ן (האגודה הישראלית לעזרה ראשונה נפשית), כי גם אצלם נרשמה עלייה במספר הפניות האבדניות על רקע מצוקה כלכלית: "מתחילת המגפה ענינו על למעלה מ-268 אלף פניות. בהשוואה ל-2019 שהסתכמה כולה ב-200 אלף פניות. שלוש פעמים ביום מופעל נוהל חירום להצלת חיים, כ-60% מהפניות אלינו זה מבוגרים צעירים שמתמודדים עם משבר כלכלי ותעסוקתי שאליו מצטרף משבר נפשי".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ טלי פלוסקוב, אמרה כי "הנושא הזה היה חשוב תמיד ועכשיו בתקופת הקורונה הוא רלוונטי פי כמה וכמה. על פי חלק מהנתונים מספר המתאבדים בשנה יורד, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה מחר. זה צריך להיות כל הזמן בראש שלנו - תפתחו את העיניים, תראו מה קורה סביבכם, כל מילה טובה שניתן לאנשים האלה יכולה להציל את החיים שלהם".
ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אותו הציגה בדיון החוקרת מרב פלג-גבאי עולה, כי הנתונים הרשמיים מצביעים על כ-400 מקרי התאבדות בישראל בכל שנה. עם זאת, על פי הערכות של משרד הבריאות מדובר בהערכת חסר ומספרם הוא בפועל כ-500, זאת בשל תת-דיווח על התאבדות כסיבת המוות. על פי המחקר, התוכנית הלאומית של ישראל למניעת אובדנות לא יושמה במלואה, למרות שאושרה בהחלטת הממשלה מ-2013.
מלי אורגד ממשרד העבודה והרווחה אמרה כי הנושא בטיפול. "משרד הרווחה החל לעסוק בנושא זה בשנים האחרונות, בנינו מודל עבודה עם שני ערוצים עיקריים של התערבות: מרכזי סיוע למשפחות שכולות שנותנים מענה למשפחות בנושאים של התאבדויות ותחנות לטיפול זוגי ומשפחתי. ישנם 120 תחנות של תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי, 8 מרכזי סיוע עיקריים שמפעילים עמותת אל"ה ו"בשביל החיים" ועושים עבודה מאוד חשובה ומשמעותית".
במהלך הדיון סיפרה גלית שטיינר, אם לשבעה מירושלים שאחד מבניה התאבד, כי "אחרי המקרה קיבלנו תמיכה ממרכז הסיוע אלה, התמיכה אפשרה לנו לעמוד על הרגליים. יש לי הרבה הכרת הטוב שהיא באמת לא מובנת מאליה. יכולנו להוציא סכומי עתק אם היינו אמורים להשקיע באופן אישי. אנחנו מרגישים שזה מאוד הקל ושיפר את המצב".
מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות במשרד הבריאות, הוסיפה כי השנה הוגדל תקציב הפעילות בתחום למשרד החינוך מ-3 ל-6 מיליון שקל והושקעו 9 וחצי מיליון נוספים כדי להגביר את הזמינות של הקווים החמים. "אנחנו רואים את העלייה במספר הפונים. מצד אחד זה מעיד על מצוקה, מצד שני זה מעיד על זמינות ומענה. כדי לתת מענה זמין משרד הבריאות מעניק לכל מבוטח של קופת חולים 3 שיחות טיפוליות של עד 45 דקות עם איש מקצוע ללא הפנייה וללא תשלום", אמרה.