גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נאחזים ב-R: המדד שהאירופאים הפסיקו להסתמך עליו, אבל בישראל עלול להוביל לסגר שלישי

ה-R הוא המלך? באנגליה ובגרמניה כבר הבינו שמקדם ההדבקה הוא כלי שאין להסתמך עליו בבלעדיות בקביעת מצב התחלואה, וגם מומחים בישראל מזהירים מפני מדד שאינו משקף נאמנה את התפשטות הנגיף ● אז מדוע מקבלי ההחלטות בישראל בכל זאת נאחזים ב-R?

אדם עם מסכה הולך ליד קניוני עזריאלי בתל אביב / צילום: Corinna Kern, רויטרס
אדם עם מסכה הולך ליד קניוני עזריאלי בתל אביב / צילום: Corinna Kern, רויטרס

כחודש לאחר סיום הסגר השני, קבינט הקורונה מתכנס בכדי לקבל החלטות באשר לקצב פתיחת המשק. מצד אחד, מספר חולי הקורונה במצב קשה יורד ובבית החולים הדסה עין כרם מדווחים על מספרי המאושפזים הנמוכים ביותר בחמשת החודשים האחרונים. מנגד, מספר החולים החדשים היומי מתקרב ל-1,000. מקדם ההדבקה R מצוי בעלייה ועומד על כ-1.07, לעומת היעד שהגדיר משרד הבריאות כתנאי להתקדמות בהקלות - לא יותר מ-0.8. האם מדובר בסיבה לדאגה? לא בטוח.

לאחר שבחודשים של גל התחלואה הראשון עקב הציבור אחרי העלייה במספר החולים והמונשמים, בגל השני תפס את קדמת הבמה מדד חדש: R - שבוחן כמה אנשים מדביק באופן פוטנציאלי אדם שאובחן עם קורונה.

אבל בזמן שה-R הפך להיות המבשר של המגבלות, השבוע הזהירו חוקרי האוניברסיטה העברית המנטרים את התחלואה מפני "התאהבות" באותו מדד. הטענה: ייתכן כי איננו מייצג היטב את המצב לאשורו, ולכן עשוי להשפיע באופן שלילי על טיפול אפקטיבי בתחלואה, ועל החלטות בדמות פתיחה וסגירה של המשק.

ישראל איננה הראשונה לאמץ את מדד ה-R. קדמה לה בריטניה, שבה החליט ראש הממשלה בוריס ג'ונסון להסתמך על המדד - החלטה שגררה ביקורת קשה. לדברי המבקרים, R מייצג אומדן שנשען על הנחות, ולא משקף את המצב הנוכחי של המגפה באוכלוסייה הרחבה. תשומת-הלב הניתנת אליו, כך נטען, עלולה לטשטש את חשיבותם של אמצעים אחרים וחשובים - דוגמת מספר הנדבקים החדשים, מקרי המוות והעלייה בתחלואה הקשה.

בסופו של דבר, גם ממשלתו של בוריס ג'ונסון לא התייחסה באופן יוצא דופן למדד כשנקטה באמצעים להקלות או מגבלות.

בעיית אמינות: מושפע מ"אירוע קיצון"

מדוע ה-R הוא בעייתי ועלול לתעתע? בעיקר בגלל "אירועי קיצון" מקומיים שמעלים את הממוצע ולא משקפים את המצב הכללי באוכלוסייה. בגרמניה, למשל, ה-R הלאומי קפץ מאוד מהר מ-1 ל-2.88 בסוף יוני, בגלל התפרצות קורונה במפעל לעיבוד בשר בעיירה גוטרסלו. כשהתחלואה הנקודתית ירדה, ה-R של גרמניה ירד וחזר למקדם 1. בכך, הפך ה-R לדבר שהקשה מאוד על גרמניה לייצר מדיניות סגרים מקומית.

משקף-את-המציאות

"יכול להיות שה-R גבוה, אבל יש עשרה חולים שגם אם כל אחד מהם מדביק שלושה, אין הרבה חולים באופן כללי", מסביר פרופ' ינון אשכנזי, מצוות החוקרים של האוניברסיטה העברית. "אם אנו נמצאים באגם עם עומק ממוצע של 10 ס"מ, יהיו בורות של 4 מטר שאפשר לטבוע בהם. השימוש בממוצע כללי מאוד מטעה".

בדוח הצוות, סומנה רוב ישראל ב"ירוק בוהק", למעט אזורי התפרצות משמעותיים מאוד, בעיקר בחברה הערבית. לדברי אשכנזי, "אם התחלואה בארץ היא מאוד נמוכה, ופתאום יש התפרצות בנצרת ובעראבה, שבכל אחת מהן יש 150 נדבקים שעולים ב-50 נוספים בכל יום, זה ישפיע על המספר הכללי גם אם יתר המדינה ירוקה. אני אקבל R גדול מ-1 על כל הארץ, ואראה כאילו כל המדינה 'גדלה', למרות שאלו התפרצויות נקודתיות מטורפות. כשמספרי התחלואה הכלליים נמוכים, הקפיצות מאוד גדולות ב-R, והן יכולות לנוע מ-1.3 ביום אחד ל-0.8 למחרת. כך שעם הקיטון הכללי במספר החולים אי הוודאות גדלה, ואנחנו מקבלים מספרים מצחיקים של R שלא משקף את המצב".

בנוסף, הקפיצה הנקודתית לא לוקחת בחשבון נושא חשוב: מפיצי-על. ייתכן שהעלייה הנקודתית הגבוהה במספר החולים, נעוצה באירועי הדבקה של מפיצי-על, ולא בהתפשטות כללית. המדד, כאמור, לא משקף זאת. לכן, חוקרים, בישראל ובעולם מדגישים שחשוב הרבה יותר לצפות באשכולות הדבקה מקומיים, להקים מערכות מקיפות לבדיקות ודיגום, לעקוב אחר מגעים, ולבודד את הנגועים. ה-R לא "תופס" את מפיצי-העל אלא משרטט תמונה כללית שטחית, והיצמדות אליו בהליך קבלת ההחלטות היא בעייתית.

איך מחשבים את R? תלוי את מי שואלים

איך מחשבים את ה-R? שאלה בעייתית. באנגליה למשל, ישנן כ-10 קבוצות שכל אחת מחשבת את ה-R באופן אחר, ובסופו של דבר נדרש לייצר הסכמה ולאחד באופן כלשהו בין המודלים. לפי המגזין המדעי "נייצ'ר", אלא אם כן בודקים באופן קבוע אוכלוסיית מדינה שלמה, אפידמיולוגים לא יכולים למדוד R באופן ישיר. לכן, מעריכים בדיעבד: מי שאמון על יצירת מודלים במחלות מידבקות, בוחן את המספרים הנוכחיים והקודמים, משתמש בהנחות שונות כדי לחשב מגמה, ומפיק מהם את ה-R.

גם בארץ, העוסקים השונים במלאכה מחשבים את הנתון באופן שונה. "כמה אנשים אדם ידביק בממוצע במחלה מסוימת - זה עניין שתלוי במשתנים. כמה אנשים אדם פוגש, מזג אוויר, גודל המשפחה הממוצעת. יש תיאוריות שלמות על איך מחשבים R למחלות שונות, וזה יוצר כל מני 'ארים'".

באוניברסיטה העברית, משתמשים החוקרים במודל שפותח בגרמניה, בשם RKI. המודל כייל נתונים שונים, ומצא שה-R שקול לקצב גידול על פני ארבעה ימים. וכך, החוקרים לוקחים את מספר החולים היום, ומחלקים במצב שהשתקף לפני ארבעה ימים. "המדד הגרמני הוא מייצג אוניברסלי טוב, שמאפשר תאימות ומהימנות של המדד. בארץ לא עושים את המחקרים המיקרוסקופיים שכן עשו בגרמניה", מסביר אשכנזי. "אנחנו בארץ מתעניינים בעיקר בקצב ההכפלה, וכשעונה מתחלפת ומפגשים בין אנשים עוברים לחללים סגורים, זה פוגע במהימנות המדד".

מהו, אם כן, ה-R שיש לפעול לפיו. בבריטניה החישובים של הקבוצות השונות הובילו ליצירת טווח גדול של הערכות לא ודאיות - בין 0.7 ל-1 למשל. משרד הבריאות ופרויקטור הקורונה היוצא, רוני גמזו, הגדירו יעד של R קטן מ-1 לכלל הארץ - אך טעות הדגימה בתוך הטווח השברירי עלולה לייצר הבדל משמעותי. "משרד הבריאות מפשט מאוד את הנתונים כדי להציגם למקבלי ההחלטות, ואנחנו מקבלים תוצר בעייתי", מסביר אשכנזי.

השורה התחתונה: אין טעם להתאהב ב-R

מומחים העוסקים בנושא, מדגישים כי ייתכן שחלק משמעותי מהעלייה ב-R בימים האחרונים, נעוצה בעלייה במספר הבדיקות וזמינותן. ה-R, כאמור, תלוי גם במדיניות וזמינות הבדיקות, והיענות האוכלוסייה. פרופ' נדב דווידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, אומר: "בקהילה המדעית רווח שמדובר במדד שלא יכול לעמוד בזכות עצמו בלבד, ושהוא יכול להיות נתון למניפולציות שונות אם לא עושים מספיק בדיקות. כשלוקחים R ממוצע ברמה ארצית, הוא לא משקף את ה'ארים' השונים בקבוצות השונות. המדד הזה צריך לשקף תקופה, אי אפשר להסתכל על התנודתיות שלו ברמה יומית. זה הפך להיות הגביע הקדוש, ולא בצדק".

פרופ' דווידוביץ מציין כי "זה כלי שצריך להתייחס אליו בצמוד לנתונים נוספים כמו אחוז החיוביים, אחוז הבדיקות הכולל וההופעה שלו לאורך זמן. אי אפשר להסתמך על מדד אחד, בשום צורה".

מהם הכלים האמפיריים הנכונים לניהול התחלואה בשלב זה? במגזין "נייצ'ר" מסבירים, שכאשר מדינות שוקלות מתי לפתוח מחדש בתי ספר ומשרדים, השאלה המרכזית היא מהו המספר של החולים המסתובבים בציבור. לדוגמה, לדנמרק ולבריטניה יש ערכי R דומים, אך מכיוון שמספר החולים בדנמרק נמוך פי עשרה, ניתן לפתוח את בתי הספר בבטחה.

השורה התחתונה: אין טעם להתאהב ב-R. במצב הנוכחי, אין משמעות למקדם הדבקה ארצי. חייבים להסתכל מקומית - בוודאי כשהמספרים הכלליים קטנים, לצד הסתכלות כוללת על כמות התחלואה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מקדם ההדבקה הוא כלי מרכזי בקבלת ההחלטות, בארץ ובעולם, אך אינו מדד יחיד. חישוב מקדם ההדבקה נעשה בצורה מקצועית ומספר אופנים על מנת לתקף את התוצאות. מאחר והתחלואה במגמת עלייה המדד נמצא במגמת עלייה".

הבעייתיות במדד: בעיר עם תחלואה נמוכה ה-R מזנק

רמת גן
3 חולים ל-10,000 נפש
R = 1.07

נצרת
51 חולים ל-10,000 נפש
R = 0.9

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם