גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נאחזים ב-R: המדד שהאירופאים הפסיקו להסתמך עליו, אבל בישראל עלול להוביל לסגר שלישי

ה-R הוא המלך? באנגליה ובגרמניה כבר הבינו שמקדם ההדבקה הוא כלי שאין להסתמך עליו בבלעדיות בקביעת מצב התחלואה, וגם מומחים בישראל מזהירים מפני מדד שאינו משקף נאמנה את התפשטות הנגיף ● אז מדוע מקבלי ההחלטות בישראל בכל זאת נאחזים ב-R?

אדם עם מסכה הולך ליד קניוני עזריאלי בתל אביב / צילום: Corinna Kern, רויטרס
אדם עם מסכה הולך ליד קניוני עזריאלי בתל אביב / צילום: Corinna Kern, רויטרס

כחודש לאחר סיום הסגר השני, קבינט הקורונה מתכנס בכדי לקבל החלטות באשר לקצב פתיחת המשק. מצד אחד, מספר חולי הקורונה במצב קשה יורד ובבית החולים הדסה עין כרם מדווחים על מספרי המאושפזים הנמוכים ביותר בחמשת החודשים האחרונים. מנגד, מספר החולים החדשים היומי מתקרב ל-1,000. מקדם ההדבקה R מצוי בעלייה ועומד על כ-1.07, לעומת היעד שהגדיר משרד הבריאות כתנאי להתקדמות בהקלות - לא יותר מ-0.8. האם מדובר בסיבה לדאגה? לא בטוח.

לאחר שבחודשים של גל התחלואה הראשון עקב הציבור אחרי העלייה במספר החולים והמונשמים, בגל השני תפס את קדמת הבמה מדד חדש: R - שבוחן כמה אנשים מדביק באופן פוטנציאלי אדם שאובחן עם קורונה.

אבל בזמן שה-R הפך להיות המבשר של המגבלות, השבוע הזהירו חוקרי האוניברסיטה העברית המנטרים את התחלואה מפני "התאהבות" באותו מדד. הטענה: ייתכן כי איננו מייצג היטב את המצב לאשורו, ולכן עשוי להשפיע באופן שלילי על טיפול אפקטיבי בתחלואה, ועל החלטות בדמות פתיחה וסגירה של המשק.

ישראל איננה הראשונה לאמץ את מדד ה-R. קדמה לה בריטניה, שבה החליט ראש הממשלה בוריס ג'ונסון להסתמך על המדד - החלטה שגררה ביקורת קשה. לדברי המבקרים, R מייצג אומדן שנשען על הנחות, ולא משקף את המצב הנוכחי של המגפה באוכלוסייה הרחבה. תשומת-הלב הניתנת אליו, כך נטען, עלולה לטשטש את חשיבותם של אמצעים אחרים וחשובים - דוגמת מספר הנדבקים החדשים, מקרי המוות והעלייה בתחלואה הקשה.

בסופו של דבר, גם ממשלתו של בוריס ג'ונסון לא התייחסה באופן יוצא דופן למדד כשנקטה באמצעים להקלות או מגבלות.

בעיית אמינות: מושפע מ"אירוע קיצון"

מדוע ה-R הוא בעייתי ועלול לתעתע? בעיקר בגלל "אירועי קיצון" מקומיים שמעלים את הממוצע ולא משקפים את המצב הכללי באוכלוסייה. בגרמניה, למשל, ה-R הלאומי קפץ מאוד מהר מ-1 ל-2.88 בסוף יוני, בגלל התפרצות קורונה במפעל לעיבוד בשר בעיירה גוטרסלו. כשהתחלואה הנקודתית ירדה, ה-R של גרמניה ירד וחזר למקדם 1. בכך, הפך ה-R לדבר שהקשה מאוד על גרמניה לייצר מדיניות סגרים מקומית.

משקף-את-המציאות

"יכול להיות שה-R גבוה, אבל יש עשרה חולים שגם אם כל אחד מהם מדביק שלושה, אין הרבה חולים באופן כללי", מסביר פרופ' ינון אשכנזי, מצוות החוקרים של האוניברסיטה העברית. "אם אנו נמצאים באגם עם עומק ממוצע של 10 ס"מ, יהיו בורות של 4 מטר שאפשר לטבוע בהם. השימוש בממוצע כללי מאוד מטעה".

בדוח הצוות, סומנה רוב ישראל ב"ירוק בוהק", למעט אזורי התפרצות משמעותיים מאוד, בעיקר בחברה הערבית. לדברי אשכנזי, "אם התחלואה בארץ היא מאוד נמוכה, ופתאום יש התפרצות בנצרת ובעראבה, שבכל אחת מהן יש 150 נדבקים שעולים ב-50 נוספים בכל יום, זה ישפיע על המספר הכללי גם אם יתר המדינה ירוקה. אני אקבל R גדול מ-1 על כל הארץ, ואראה כאילו כל המדינה 'גדלה', למרות שאלו התפרצויות נקודתיות מטורפות. כשמספרי התחלואה הכלליים נמוכים, הקפיצות מאוד גדולות ב-R, והן יכולות לנוע מ-1.3 ביום אחד ל-0.8 למחרת. כך שעם הקיטון הכללי במספר החולים אי הוודאות גדלה, ואנחנו מקבלים מספרים מצחיקים של R שלא משקף את המצב".

בנוסף, הקפיצה הנקודתית לא לוקחת בחשבון נושא חשוב: מפיצי-על. ייתכן שהעלייה הנקודתית הגבוהה במספר החולים, נעוצה באירועי הדבקה של מפיצי-על, ולא בהתפשטות כללית. המדד, כאמור, לא משקף זאת. לכן, חוקרים, בישראל ובעולם מדגישים שחשוב הרבה יותר לצפות באשכולות הדבקה מקומיים, להקים מערכות מקיפות לבדיקות ודיגום, לעקוב אחר מגעים, ולבודד את הנגועים. ה-R לא "תופס" את מפיצי-העל אלא משרטט תמונה כללית שטחית, והיצמדות אליו בהליך קבלת ההחלטות היא בעייתית.

איך מחשבים את R? תלוי את מי שואלים

איך מחשבים את ה-R? שאלה בעייתית. באנגליה למשל, ישנן כ-10 קבוצות שכל אחת מחשבת את ה-R באופן אחר, ובסופו של דבר נדרש לייצר הסכמה ולאחד באופן כלשהו בין המודלים. לפי המגזין המדעי "נייצ'ר", אלא אם כן בודקים באופן קבוע אוכלוסיית מדינה שלמה, אפידמיולוגים לא יכולים למדוד R באופן ישיר. לכן, מעריכים בדיעבד: מי שאמון על יצירת מודלים במחלות מידבקות, בוחן את המספרים הנוכחיים והקודמים, משתמש בהנחות שונות כדי לחשב מגמה, ומפיק מהם את ה-R.

גם בארץ, העוסקים השונים במלאכה מחשבים את הנתון באופן שונה. "כמה אנשים אדם ידביק בממוצע במחלה מסוימת - זה עניין שתלוי במשתנים. כמה אנשים אדם פוגש, מזג אוויר, גודל המשפחה הממוצעת. יש תיאוריות שלמות על איך מחשבים R למחלות שונות, וזה יוצר כל מני 'ארים'".

באוניברסיטה העברית, משתמשים החוקרים במודל שפותח בגרמניה, בשם RKI. המודל כייל נתונים שונים, ומצא שה-R שקול לקצב גידול על פני ארבעה ימים. וכך, החוקרים לוקחים את מספר החולים היום, ומחלקים במצב שהשתקף לפני ארבעה ימים. "המדד הגרמני הוא מייצג אוניברסלי טוב, שמאפשר תאימות ומהימנות של המדד. בארץ לא עושים את המחקרים המיקרוסקופיים שכן עשו בגרמניה", מסביר אשכנזי. "אנחנו בארץ מתעניינים בעיקר בקצב ההכפלה, וכשעונה מתחלפת ומפגשים בין אנשים עוברים לחללים סגורים, זה פוגע במהימנות המדד".

מהו, אם כן, ה-R שיש לפעול לפיו. בבריטניה החישובים של הקבוצות השונות הובילו ליצירת טווח גדול של הערכות לא ודאיות - בין 0.7 ל-1 למשל. משרד הבריאות ופרויקטור הקורונה היוצא, רוני גמזו, הגדירו יעד של R קטן מ-1 לכלל הארץ - אך טעות הדגימה בתוך הטווח השברירי עלולה לייצר הבדל משמעותי. "משרד הבריאות מפשט מאוד את הנתונים כדי להציגם למקבלי ההחלטות, ואנחנו מקבלים תוצר בעייתי", מסביר אשכנזי.

השורה התחתונה: אין טעם להתאהב ב-R

מומחים העוסקים בנושא, מדגישים כי ייתכן שחלק משמעותי מהעלייה ב-R בימים האחרונים, נעוצה בעלייה במספר הבדיקות וזמינותן. ה-R, כאמור, תלוי גם במדיניות וזמינות הבדיקות, והיענות האוכלוסייה. פרופ' נדב דווידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, אומר: "בקהילה המדעית רווח שמדובר במדד שלא יכול לעמוד בזכות עצמו בלבד, ושהוא יכול להיות נתון למניפולציות שונות אם לא עושים מספיק בדיקות. כשלוקחים R ממוצע ברמה ארצית, הוא לא משקף את ה'ארים' השונים בקבוצות השונות. המדד הזה צריך לשקף תקופה, אי אפשר להסתכל על התנודתיות שלו ברמה יומית. זה הפך להיות הגביע הקדוש, ולא בצדק".

פרופ' דווידוביץ מציין כי "זה כלי שצריך להתייחס אליו בצמוד לנתונים נוספים כמו אחוז החיוביים, אחוז הבדיקות הכולל וההופעה שלו לאורך זמן. אי אפשר להסתמך על מדד אחד, בשום צורה".

מהם הכלים האמפיריים הנכונים לניהול התחלואה בשלב זה? במגזין "נייצ'ר" מסבירים, שכאשר מדינות שוקלות מתי לפתוח מחדש בתי ספר ומשרדים, השאלה המרכזית היא מהו המספר של החולים המסתובבים בציבור. לדוגמה, לדנמרק ולבריטניה יש ערכי R דומים, אך מכיוון שמספר החולים בדנמרק נמוך פי עשרה, ניתן לפתוח את בתי הספר בבטחה.

השורה התחתונה: אין טעם להתאהב ב-R. במצב הנוכחי, אין משמעות למקדם הדבקה ארצי. חייבים להסתכל מקומית - בוודאי כשהמספרים הכלליים קטנים, לצד הסתכלות כוללת על כמות התחלואה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מקדם ההדבקה הוא כלי מרכזי בקבלת ההחלטות, בארץ ובעולם, אך אינו מדד יחיד. חישוב מקדם ההדבקה נעשה בצורה מקצועית ומספר אופנים על מנת לתקף את התוצאות. מאחר והתחלואה במגמת עלייה המדד נמצא במגמת עלייה".

הבעייתיות במדד: בעיר עם תחלואה נמוכה ה-R מזנק

רמת גן
3 חולים ל-10,000 נפש
R = 1.07

נצרת
51 חולים ל-10,000 נפש
R = 0.9

עוד כתבות

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%, מחירי הנפט מזנקים

עליות באירופה ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור