גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

92% מתיקי האונס נסגרו ללא אישום. מה עומד מאחורי הנתונים?

לפי נתוני הפרקליטות ומרכזי הסיוע, 92% מתיקי האונס שבהם התקבלה החלטה אשתקד, נסגרו ללא כתבי אישום • גלובס מנתח את הקשיים שבהם עומדת הפרקליטות בהחלטה אם להגיש כתב אישום בתיקי עבירות מין

פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן / צילום: כדיה לוי
פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן / צילום: כדיה לוי

ברוב התלונות המוגשות למשטרה בגין עבירות מין לא מוגש כתב אישום והן נסגרות לרוב מחוסר ראיות - כך עולה מדוח הפרקליטות שפורסם לאחרונה ומדוח מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית שפורסם השבוע ב"הארץ".

בין היתר עולה מהנתונים, כי מסך התיקים שנפתחו אשתקד והכוללים לפחות עבירת מין אחת, רק ב-16% הוגשו כתבי אישום (896 כתבי אישום, בהם 56 כתב אישום בגין אונס) - כלומר ב-84% מתיקים אלו לא הוגש כתב אישום. עוד עולה כי 92% מתיקי האונס שבהם התקבלה החלטה ב-2019, נסגרו ללא כתב אישום. לפי הנתונים, בממוצע רב-שנתי מגישה הפרקליטות מדי שנה כתבי אישום רק בכ-25% מתיקי עבירות המין.

עוד עולה מדוח הפרקליטות ל-2019 - אז כיהן שי ניצן כפרקליט המדינה - כי בשנה זו נגנזו 2,541 תיקי עבירות מין (חלקם נפתחו ב-2019 וחלקם בשנים קודמות). זאת, כאשר 65% מתוכם נסגרו מחוסר ראיות ו-18% מחוסר אשמה.

במקביל פורסמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שערכה סקר לבדיקת הביטחון השוטף. מהסקר עולה כי בשנת 2019 נפגעו כ-7,000 נשים מעבירות מין (0.3% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה).

בכתבה זו נסביר מדוע שיעור הגשת כתבי אישום בתיקי עבירות מין כה נמוך. ההחלטה אם להגיש כתבי אישום בתיקי עבירות המין כרוכה בקשיים רבים עבור פרקליטות. הקושי הטמון בהוכחת עבירות המין נובע מכך שעבירות אלו מתבצעות מטבען בחדרי חדרים, ולכן יש חשיבות רבה לאיסוף ראיות אובייקטיביות התומכות בגרסת הנפגעת. למרות שלפי החוק היבש ניתן להרשיע בעבירת מין על פי עדות יחידה, תוך נימוק ההחלטה, בפועל יש צורך בהוכחת ראיות נוספות.

לכן, במסגרת חקירת המשטרה ייגבו הודעות מקרוביה של הנפגעת, שלהם סיפרה על המקרה, ותיבדק האותנטיות של התלונה - מתי סיפרה המתלוננת על האירוע והאם הפרטים שמסרה תואמים לראיות. במקביל תנסה המשטרה לאתר מידע אובייקטיבי, ככל שניתן, לרבות עדי ראייה לפני האירוע או סמוך אחריו, סרטוני מצלמות אבטחה, צילומי הזירה ו-די אן.איי.

אונס בין מכרים

עבירות האונס נחלקות לשתיים, האחת - אינוס "בשדה" - מדובר בחלק קטן מהתיקים, שבהם אין קשר בין הקורבן לפוגע; השנייה - אינוס בין מכרים - אונס המתבצע בתוך המשפחה או אינוס המכונה "date rape" - אונס המתרחש במקרים רבים לאחר מסיבה, בין מכרים או בעקבות קשר ברשתות חברתיות. מרבית התיקים שנסגרים שייכים לקבוצה השנייה, שם טענת ההגנה הרווחת היא להסכמת הנפגעת.

הבחינה הראייתית היא "סיכוי סביר להרשעה", כך בכל העבירות וגם בעבירות המין. הפרקליטות נדרשת לזהירות רבה, ובגלל רף ראייתי זה הפרקליטות נאלצת לסגור תיקים בעיקר עקב חוסר בראיות. העמדה לדין היא החלטה משנת חיים עבור הנאשם, במיוחד כשמתייגים אותו כעבריין מין.

לעבירות מין יש מאפיינים ייחודיים שיוצרים אתגר ראייתי לפרקליטות:

עדות מאוחרת

אחד הקשיים שאיתם מתמודדת הפרקליטות הוא עדות כבושה (במקרה שבו מתלוננת או כל אדם אחר "כבש" בליבו את העדות, וסיפר עליה רק בשלב מתקדם יותר) שניתנת אחרי חודשים ולעיתים שנים לאחר אירוע התקיפה ומאפיינת נפגעי ונפגעות תקיפה מינית. הקורבן חש בושה ומדחיק את הפגיעה ומגיע להתלונן אחרי זמן רב. בשל הזמן שחלף היכולת לשחזר ראיות היא מורכבת. הנפגעים/ות לא זוכרים באופן מספק את האירועים ועדותם לא תמיד קוהרנטית. בנוסף, לחלוף הזמן יש השפעה על יכולת איסוף ראיות חיצוניות.

האחראית על תחום ליווי בהליך המשפטי והפלילי במרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, לילך בן עמי, מסבירה מדוע לעיתים לוקח לנפגעים/ות לדווח זמן על אירוע הפגיעה. לדבריה, "צריך להבין שאם מדברים על פגיעה מינית בילדות, צריך מידה מסוימת של פרספקטיבה, לעיתים צריך שנים לעבור עיבוד של חשיפה. זה תהליך שבו צריך לבצע חשיפה אישית, לכן זה לוקח שנים. במיוחד אם מדובר בפגיעות במשפחה".

"לעיתים התלונה זו הפעם הראשונה שהמתלוננת (או המתלונן) מספרת את סיפור הפגיעה באופן נרטיבי. לכן, היא לא זוכרת הכול, ויכולים היווצר פערים בין הגרסאות שהיא נותנת. פתאום יש הצפה גדולה של רגשות, עובדות וזיכרונות והרבה פעמים העדות היא עדות מתפתחת, כי המתלוננת סיפרה משהו והיא נזכרת. הרבה פעמים זה מייצר רגרסיה".

קשיים אלו והפערים בין גרסאות המתלוננת מובילים לעיתים לסגירת התיק. בתי המשפט אמנם הכירו בקושי אינהרנטי הטמון במתן גרסה שנים אחרי קרות האירוע. אולם עדיין ניתן לראות תיקים רבים שנסגרים בגלל הקשיים הנובעים ממתן גרסה מאוחרת.

מחיר נפשי

סיבה נוסף הגורמת לקשיים בתיקי עבירות מין היא המחיר הנפשי הכבד שגובים הגשת תלונה במשטרה והכניסה להליך המשפטי מהנפגעת. הדרך שעוברת מתלוננת מהגשת התלונה ועד לעדות בתיק פלילי הוא ארוך ומייגע. לעיתים ההליך של הנפגעת מתחיל בשיתוף פעולה במשטרה. אולם בהמשך כשהנפגעת מבינה מה צפוי לה במשפט, היא אינה מעוניינת להעיד אלא להמשיך בחייה. כך, בשל הקושי של המתלוננת להעיד חלק מהתיקים נסגרים וחלק אחר של התיקים מסתיימים בהסדרי טיעון.

לדברי בן עמי, "צריך להבין את המשמעות של תלונה במשטרה, כמה היא דרמטית, ולפעמים בלתי הפיכה בעוצמות שלה. לפעמים מתלוננת סוחבת עליה איומים, מניפלוציות, פניות מגורמים, בנוסף לטראומה מהאירוע. לעיתים פנייה למשטרה מובילה לפירוק משפחה, פירוק מערכות יחסים. לא פעם ליוויתי נפגעות שההורים והמשפחה היו נגדן - המשפחה הפנתה לנפגעת עורף ולא מדברת עימה כבר שנים".

בנוסף, במקרים רבים נדרשת המתלוננת בשלב החקירה לערוך עימות עם הפוגע. במשטרה קיימת גישה, שלפיה ככלל יש לקיים עימות כחלק מהחקירה על מנת להביא לחקר האמת. עימות מאפשר לתובע להעריך את העדות דרך הדינמיקה בין המתלוננת לפוגע, והעימות יכול לתת צוהר למערכת היחסים ביניהם. לצד זאת במקרים רבים העימות גובה מחיר נפשי כבד מהמתלוננת. העובדה שניתנת למתלוננת הזכות לסרב לעימות לא תמיד מסייעת. זאת, מאחר שהמתלוננת יודעת שסירובה עלול לפגוע במצב הראייתי של התיק.

הקושי הנפשי של המתלוננת בשחזור אירוע התקיפה לא מסתיים רק בחקירתה במשטרה. אם מוגש כתב אישום בעבירת אונס, המתלוננת נדרשת להעיד בפני הרכב של שלושה שופטים ולשוב ולספר את פרטי התלונה. המתלוננת נדרשת להתמודד בעדותה עם חקירה נגדית קשה. הסנגור שבאופן טבעי עושה את עבודתו לטובת הנאשם, יכול לשאול שאלות אישיות על חייה, גם אם לא על עברה המיני, ולדרוש הסברים להתנהלותה כדי לפגוע במהימנות שלה. ההגנה עושה לעיתים גם שימוש בתמונות של המתלוננת מהפייסבוק, ביומנים שלה ובעדים.

הפקפוק בגרסת המתלוננת הוא אינהרנטי לחקירה נגדית, המהווה מעמד קשה למתלוננת. המתלוננת נדרשת להתגונן, והתנהגותה נתונה לביקורת. כך, למשל, היא נדרשת להסביר מדוע פעלה בדרך מסוימת ולא אחרת. לעיתים ההתנהגות של המתלוננת לא סבירה בעיני המתבונן - למשל, מדוע לא התלוננה מיד אלא המתינה חודשים או שנים. כך שלעיתים נגרם למתלוננת עוול נוראי כי העיסוק בה ובהתנהגותה מסיט את הדיון מהפגיעה בה.

הפרקליטים הדואגים לזכויות המתלוננת אמנם עושים מאמצים אדירים על מנת לשמור עליה מפני התקפות ההגנה. אולם בית המשפט מאפשר מרחב פעולה לסנגורים. זאת, מאחר שההגנה נדרשת רק לעורר ספק סביר לגבי התרחשות האירוע, כדי להביא לזיכוי הנאשם.

פגיעה בפרטיות

מחיר נוסף שנפגעות עבירות מין נדרשות לשלם בהליך המשפטי הוא פגיעה בפרטיותן.- מתלוננת שהייתה בטיפול נפשי או כתבה יומן עומדת בפני האפשרות כי פרטים אלו יימסרו להגנה. אמנם יש צורך לקבל את הסכמתה, אבל היא נמצאת במלכוד. מצד אחד, מבקשים את הסכמתה למסירת החומרים והיא רוצה לסייע להליך הפלילי; ומהצד השני, מדובר בחומרים פרטיים ואם תסרב עלולים לטעון כי היא מסתירה מידע. ההגנה מנצלת את הפרצה הזו ומבקשת חומרים רבים, כמו יומנים או תיעוד טיפול נפשי. זאת, כדי לפגוע במהימנות המתלוננת בבית המשפט.

הפרקליטות מנסה להילחם בתופעה זו במידת האפשר, כי ברור שמדובר בצעד פוגעני אולם במקרים רבים אין לה ברירה אלא להסכים לדרישת ההגנה לחשוף פרטים אישיים של המתלוננת. המתלוננת אמנם נדרשת להסכים לחשיפת המידע באופן המצומצם ביותר על מנת לאזן את הפגיעה. אולם עדיין אם הסנגור מצליח לשכנע ברלוונטיות החומרים, בתי המשפט מאפשרים עיון בחומרים ככל שהמידע נוגע להוכחת העבירה.

שאלת ההסכמה

קושי נוסף בהגשת כתבי אישום בעבירת אונס נוצר במקרה שהאונס מבוצע בין מכרים. במצב זה החשוד טוען לעיתים כי יחסי המין בוצעו בהסכמה. כאשר החשוד טוען להסכמה, ביהמ"ש יבחן אם החשוד יכול היה להבין שהמתלוננת אינה מסכימה. אולם לעיתים מעדות המתלוננת עולה קושי להוכיח כי היא לא הסכימה ליחסי המין. לעיתים המתלוננת לא זוכרת מה קרה, לעיתים היא קופאת באירוע ולעיתים יש חוסר קוהרנטיות בגרסתה.

כך שבמקרים אלו, גם אם נותנים אמון מלא בגרסה של המתלוננת, עדיין נותרים חוסרים עובדתיים ואין יכולת לברר, ברמה הנדרשת בפלילים, מה התרחש - ולכן הפרקליטות נאלצת לסגור את התיק.

עוד כתבות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

כמעט ארבעים שנה של דיכוי וטרור: מי הוא עלי חמינאי?

לפי הערכות, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"