גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

92% מתיקי האונס נסגרו ללא אישום. מה עומד מאחורי הנתונים?

לפי נתוני הפרקליטות ומרכזי הסיוע, 92% מתיקי האונס שבהם התקבלה החלטה אשתקד, נסגרו ללא כתבי אישום • גלובס מנתח את הקשיים שבהם עומדת הפרקליטות בהחלטה אם להגיש כתב אישום בתיקי עבירות מין

פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן / צילום: כדיה לוי
פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן / צילום: כדיה לוי

ברוב התלונות המוגשות למשטרה בגין עבירות מין לא מוגש כתב אישום והן נסגרות לרוב מחוסר ראיות - כך עולה מדוח הפרקליטות שפורסם לאחרונה ומדוח מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית שפורסם השבוע ב"הארץ".

בין היתר עולה מהנתונים, כי מסך התיקים שנפתחו אשתקד והכוללים לפחות עבירת מין אחת, רק ב-16% הוגשו כתבי אישום (896 כתבי אישום, בהם 56 כתב אישום בגין אונס) - כלומר ב-84% מתיקים אלו לא הוגש כתב אישום. עוד עולה כי 92% מתיקי האונס שבהם התקבלה החלטה ב-2019, נסגרו ללא כתב אישום. לפי הנתונים, בממוצע רב-שנתי מגישה הפרקליטות מדי שנה כתבי אישום רק בכ-25% מתיקי עבירות המין.

עוד עולה מדוח הפרקליטות ל-2019 - אז כיהן שי ניצן כפרקליט המדינה - כי בשנה זו נגנזו 2,541 תיקי עבירות מין (חלקם נפתחו ב-2019 וחלקם בשנים קודמות). זאת, כאשר 65% מתוכם נסגרו מחוסר ראיות ו-18% מחוסר אשמה.

במקביל פורסמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שערכה סקר לבדיקת הביטחון השוטף. מהסקר עולה כי בשנת 2019 נפגעו כ-7,000 נשים מעבירות מין (0.3% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה).

בכתבה זו נסביר מדוע שיעור הגשת כתבי אישום בתיקי עבירות מין כה נמוך. ההחלטה אם להגיש כתבי אישום בתיקי עבירות המין כרוכה בקשיים רבים עבור פרקליטות. הקושי הטמון בהוכחת עבירות המין נובע מכך שעבירות אלו מתבצעות מטבען בחדרי חדרים, ולכן יש חשיבות רבה לאיסוף ראיות אובייקטיביות התומכות בגרסת הנפגעת. למרות שלפי החוק היבש ניתן להרשיע בעבירת מין על פי עדות יחידה, תוך נימוק ההחלטה,  בפועל יש צורך בהוכחת ראיות נוספות.

לכן, במסגרת חקירת המשטרה ייגבו הודעות מקרוביה של הנפגעת, שלהם סיפרה על המקרה, ותיבדק האותנטיות של התלונה - מתי סיפרה המתלוננת על האירוע והאם הפרטים שמסרה תואמים לראיות. במקביל תנסה המשטרה לאתר מידע אובייקטיבי, ככל שניתן, לרבות עדי ראייה לפני האירוע או סמוך אחריו, סרטוני מצלמות אבטחה, צילומי הזירה ו-די אן.איי.

אונס בין מכרים

עבירות האונס נחלקות לשתיים, האחת - אינוס "בשדה" - מדובר בחלק קטן מהתיקים, שבהם אין קשר בין הקורבן לפוגע; השנייה - אינוס בין מכרים - אונס המתבצע בתוך המשפחה או אינוס המכונה "date rape" - אונס המתרחש במקרים רבים לאחר מסיבה, בין מכרים או בעקבות קשר ברשתות חברתיות. מרבית התיקים שנסגרים שייכים לקבוצה השנייה, שם טענת ההגנה הרווחת היא להסכמת הנפגעת.

הבחינה הראייתית היא "סיכוי סביר להרשעה", כך בכל העבירות וגם בעבירות המין. הפרקליטות נדרשת לזהירות רבה, ובגלל רף ראייתי זה הפרקליטות נאלצת לסגור תיקים בעיקר עקב חוסר בראיות. העמדה לדין היא החלטה משנת חיים עבור הנאשם, במיוחד כשמתייגים אותו כעבריין מין.

לעבירות מין יש מאפיינים ייחודיים שיוצרים אתגר ראייתי לפרקליטות:

עדות מאוחרת

אחד הקשיים שאיתם מתמודדת הפרקליטות הוא עדות כבושה (במקרה שבו מתלוננת או כל אדם אחר "כבש" בליבו את העדות, וסיפר עליה רק בשלב מתקדם יותר) שניתנת אחרי חודשים ולעיתים שנים לאחר אירוע התקיפה ומאפיינת נפגעי ונפגעות תקיפה מינית. הקורבן חש בושה ומדחיק את הפגיעה ומגיע להתלונן אחרי זמן רב. בשל הזמן שחלף היכולת לשחזר ראיות היא מורכבת. הנפגעים/ות לא זוכרים באופן מספק את האירועים ועדותם לא תמיד קוהרנטית. בנוסף, לחלוף הזמן יש השפעה על יכולת איסוף ראיות חיצוניות.

האחראית על תחום ליווי בהליך המשפטי והפלילי במרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, לילך בן עמי, מסבירה מדוע לעיתים לוקח לנפגעים/ות לדווח זמן על אירוע הפגיעה. לדבריה, "צריך להבין שאם מדברים על פגיעה מינית בילדות, צריך מידה מסוימת של פרספקטיבה, לעיתים צריך שנים לעבור עיבוד של חשיפה. זה תהליך שבו צריך לבצע חשיפה אישית, לכן זה לוקח שנים. במיוחד אם מדובר בפגיעות במשפחה".

"לעיתים התלונה זו הפעם הראשונה שהמתלוננת (או המתלונן) מספרת את סיפור הפגיעה באופן נרטיבי. לכן, היא לא זוכרת הכול, ויכולים היווצר פערים בין הגרסאות שהיא נותנת. פתאום יש הצפה גדולה של רגשות, עובדות וזיכרונות והרבה פעמים העדות היא עדות מתפתחת, כי המתלוננת סיפרה משהו והיא נזכרת. הרבה פעמים זה מייצר רגרסיה".

קשיים אלו והפערים בין גרסאות המתלוננת מובילים לעיתים לסגירת התיק. בתי המשפט אמנם הכירו בקושי אינהרנטי הטמון במתן גרסה שנים אחרי קרות האירוע. אולם עדיין ניתן לראות תיקים רבים שנסגרים בגלל הקשיים הנובעים ממתן גרסה מאוחרת.

מחיר נפשי

סיבה נוסף הגורמת לקשיים בתיקי עבירות מין היא המחיר הנפשי הכבד שגובים הגשת תלונה במשטרה והכניסה להליך המשפטי מהנפגעת. הדרך שעוברת מתלוננת מהגשת התלונה ועד לעדות בתיק פלילי הוא ארוך ומייגע. לעיתים ההליך של הנפגעת מתחיל בשיתוף פעולה במשטרה. אולם בהמשך כשהנפגעת מבינה מה צפוי לה במשפט, היא אינה מעוניינת להעיד אלא להמשיך בחייה. כך, בשל הקושי של המתלוננת להעיד חלק מהתיקים נסגרים וחלק אחר של התיקים מסתיימים בהסדרי טיעון.

לדברי בן עמי, "צריך להבין את המשמעות של תלונה במשטרה, כמה היא דרמטית, ולפעמים בלתי הפיכה בעוצמות שלה. לפעמים מתלוננת סוחבת עליה איומים, מניפלוציות, פניות מגורמים, בנוסף לטראומה מהאירוע. לעיתים פנייה למשטרה מובילה לפירוק משפחה, פירוק מערכות יחסים. לא פעם ליוויתי נפגעות שההורים והמשפחה היו נגדן - המשפחה הפנתה לנפגעת עורף ולא מדברת עימה כבר שנים".

בנוסף, במקרים רבים נדרשת המתלוננת בשלב החקירה לערוך עימות עם הפוגע. במשטרה קיימת גישה, שלפיה ככלל יש לקיים עימות כחלק מהחקירה על מנת להביא לחקר האמת. עימות מאפשר לתובע להעריך את העדות דרך הדינמיקה בין המתלוננת לפוגע, והעימות יכול לתת צוהר למערכת היחסים ביניהם. לצד זאת במקרים רבים העימות גובה מחיר נפשי כבד מהמתלוננת. העובדה שניתנת למתלוננת הזכות לסרב לעימות לא תמיד מסייעת. זאת, מאחר שהמתלוננת יודעת שסירובה עלול לפגוע במצב הראייתי של התיק.

הקושי הנפשי של המתלוננת בשחזור אירוע התקיפה לא מסתיים רק בחקירתה במשטרה. אם מוגש כתב אישום בעבירת אונס, המתלוננת נדרשת להעיד בפני הרכב של שלושה שופטים ולשוב ולספר את פרטי התלונה. המתלוננת נדרשת להתמודד בעדותה עם חקירה נגדית קשה. הסנגור שבאופן טבעי עושה את עבודתו לטובת הנאשם, יכול לשאול שאלות אישיות על חייה, גם אם לא על עברה המיני, ולדרוש הסברים להתנהלותה כדי לפגוע במהימנות שלה.  ההגנה עושה לעיתים גם שימוש בתמונות של המתלוננת מהפייסבוק, ביומנים שלה ובעדים. 

הפקפוק בגרסת המתלוננת הוא אינהרנטי לחקירה נגדית, המהווה מעמד קשה למתלוננת. המתלוננת נדרשת להתגונן, והתנהגותה נתונה לביקורת. כך, למשל, היא נדרשת להסביר מדוע פעלה בדרך מסוימת ולא אחרת. לעיתים ההתנהגות של המתלוננת לא סבירה בעיני המתבונן - למשל, מדוע לא התלוננה מיד אלא המתינה חודשים או שנים. כך שלעיתים נגרם למתלוננת עוול נוראי כי העיסוק בה ובהתנהגותה מסיט את הדיון מהפגיעה בה.  

הפרקליטים הדואגים לזכויות המתלוננת אמנם עושים מאמצים אדירים על מנת לשמור עליה מפני התקפות ההגנה. אולם בית המשפט מאפשר מרחב פעולה לסנגורים. זאת, מאחר שההגנה נדרשת רק לעורר ספק סביר לגבי התרחשות האירוע, כדי להביא לזיכוי הנאשם.

פגיעה בפרטיות

מחיר נוסף שנפגעות עבירות מין נדרשות לשלם בהליך המשפטי הוא פגיעה בפרטיותן.- מתלוננת שהייתה בטיפול נפשי או כתבה יומן עומדת בפני האפשרות כי פרטים אלו יימסרו להגנה. אמנם יש צורך לקבל את הסכמתה, אבל היא נמצאת במלכוד. מצד אחד, מבקשים את הסכמתה למסירת החומרים והיא רוצה לסייע להליך הפלילי; ומהצד השני, מדובר בחומרים פרטיים ואם תסרב עלולים לטעון כי היא מסתירה מידע. ההגנה מנצלת את הפרצה הזו ומבקשת חומרים רבים, כמו יומנים או תיעוד טיפול נפשי. זאת, כדי לפגוע במהימנות המתלוננת בבית המשפט.

הפרקליטות מנסה להילחם בתופעה זו במידת האפשר, כי ברור שמדובר בצעד פוגעני אולם במקרים רבים אין לה ברירה אלא להסכים לדרישת ההגנה לחשוף פרטים אישיים של המתלוננת. המתלוננת אמנם נדרשת להסכים לחשיפת המידע באופן המצומצם ביותר על מנת לאזן את הפגיעה. אולם עדיין אם הסנגור מצליח לשכנע ברלוונטיות החומרים, בתי המשפט מאפשרים עיון בחומרים ככל שהמידע נוגע להוכחת העבירה.

שאלת ההסכמה

קושי נוסף בהגשת כתבי אישום בעבירת אונס נוצר במקרה שהאונס מבוצע בין מכרים. במצב זה החשוד טוען לעיתים כי יחסי המין בוצעו בהסכמה. כאשר החשוד טוען להסכמה, ביהמ"ש יבחן אם החשוד יכול היה להבין שהמתלוננת אינה מסכימה. אולם לעיתים מעדות המתלוננת עולה קושי להוכיח כי היא לא הסכימה ליחסי המין. לעיתים המתלוננת לא זוכרת מה קרה, לעיתים היא קופאת באירוע ולעיתים יש חוסר קוהרנטיות בגרסתה.

כך שבמקרים אלו, גם אם נותנים אמון מלא בגרסה של המתלוננת, עדיין נותרים חוסרים עובדתיים ואין יכולת לברר, ברמה הנדרשת בפלילים, מה התרחש - ולכן הפרקליטות נאלצת לסגור את התיק.

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה