מטוס אל על / צילום: יואב יערי
משבר הקורונה, שיצר איום קיומי על עתיד פעילותה של חברת התעופה אל על, ממשיך לתת אותותיו בעוצמה בדוחותיה הכספיים. אלה ממחישים את עומק המשבר שאליו נכנסה החברה, ומעידים על המשך הפגיעה הדרמטית מהקפאת פעילותה, עם מחיקת עיקר הכנסותיה, צבירת הפסדים, הגדלת הגירעון בהון העצמי והערת "עסק חי" המלווה את הדוחות, לנוכח חוסר הוודאות לגבי עתיד פעילותה.
הפסדי אל על ברבעון השלישי של השנה הצטברו ל-147 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 27 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019, וזאת אחרי שהכנסותיה הרבעוניות הצטמקו ביותר מ-90% והסתכמו בפחות מ-40 מיליון דולר.
ההפסד הרבעוני מצטרף להפסדים משמעותיים מוקדם יותר השנה, המצטברים בשלושה רבעונים לסכום עתק של 391 מיליון דולר, אחרי הפסד של 28 מיליון דולר שהציגה אל על בין ינואר לספטמבר 2019, ובעקבות התכווצות של כ-70% בהכנסותיה לתקופה זו, שהסתכמו ב-511 מיליון דולר.
עוד מציגה אל על בדוחות גירעון של 126 מיליון דולר, שאליו מפנים רואי החשבון את תשומת לב המשקיעים, כמו גם לקושי של חברת התעופה להגיע להסכמה עקרונית "עם מממן כלשהו" על תנאי העמדת הלוואה.
זאת אחרי שבמהלך הרבעון אל על גייסה כ-150 מיליון דולר בהנפקת מניות, שהעבירה את השליטה מידי בני הזוג תמי ודדי בורוביץ (באמצעות חברת כנפיים), לידיו של אלי רוזנברג, שהשקיע את עיקר הסכום בהנפקה.
מתכננת להנפיק אג"ח בבורסה
הקושי בקבלת מימון מוביל את אל על לתכנן להנפיק אג"ח בבורסה "שיהיו מגובות בערבות מדינה בשיעור של 75%" - מהלך שלפי רואי החשבון "הינו הכרחי על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות משבר הקורונה".
נוכח מצבה, אל על נדרשה לסווג הלוואות בנקאיות בהיקף של כ-1 מיליארד דולר כהתחייבויות שוטפות, כך שסך התחייבויותיה השוטפות מגיע לכ-2 מיליארד דולר, וזאת כשיתרת התחייבויותיה של אל על בגין מכירה מראש של כרטיסי טיסה עומדת כיום על כ-240 מיליון דולר.
עוד מזכירים רואי החשבון "פעולות תפעוליות ופיננסיות" שנקטה אל על כדי להתמודד עם מצבה, ובהן הוצאת מרבית עובדיה לחופשה ללא תשלום, הסכמי התייעלות מול העובדים, הפחתות שכר בכירים, דחיית תשלומי חכירה עבור חלק ממטוסיה, הקפאה וביטול של פרויקטים ועוד.
כמה מדדים נוספים שמציגה אל על בדוחות מסייעים להמחיש את גודל המשבר בפעילות, בהם נתח השוק שלה, השואף ל-0%, לעומת יותר מ-24% ברבעון המקביל של 2019, תפוסה של כ-23% של נוסעים במטוסיה, לעומת יותר מ-83% ברבעון המקביל, וירידה של קרוב ל-100% במספר שעות טיסות הנוסעים שלה, שירדו להיקף זניח.
לפי הנתונים שמציגה אל על, בסיכום רבעוני תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג ירדה ב-95% והסתכמה בכ-360 אלף נוסעים.
לאחר גיוס ההון שביצעה אל על במהלך חודש ספטמבר עלה שווי השוק של החברה, והוא עומד כיום על כ-850 מיליון שקל, אחרי שמנייתה איבדה כ-30% מערכה מתחילת השנה.
תקצץ כשליש מכוח-האדם
יותר מ-5,000 עובדי החברה כבר התבשרו שלא יחזרו לעבודה עד לסוף 2020 וכי החל"ת שהוצאו אליו לפני יותר מחצי שנה יימשך. רבים מהם אמורים לקבל מכתבי פיטורים לכשייכנסו לתוקף הסכמים שנחתמו עם ארבעת ועדי העובדים בחברה.
הסכמי ההתייעלות הם מחויבי המציאות החדשה, ומחויבי דרישות האוצר, ובמסגרתם תקצץ אל על כשליש מכוח-האדם שלה שמונה כיום כ-6,100 עובדים. בתום התהליך אמורה אל על להעסיק כ-4,300 עובדים ולצמצם את היקף הפעילות שלה ל-75%.
ההסכמים עם העובדים כוללים גם קיצוץ בתנאי השכר, וסעיף שקובע כי הם ייכנסו לתוקף רק כאשר אל על תשלים את הליך הסיוע באמצעות גיוס חוב. עד כה החברה לא מצאה בנק מממן, ובינתיים היא דוחה הוצאות משמעותיות שכרוכות בפיטורים המוניים. עם זאת, החברה כבר הפרישה 30 מיליון דולר עבור הטבות בגין פיטורים בהמשך להסכמי ההתייעלות במגזרים השונים.
ועד אל על התפצל במהלך המשבר לארבעה ועדים על פי סקטורים של העובדים. לאחרונה הגיש ועד הטייסים עתירה לבית הדין הארצי בדרישה לבטל את ההסכם שעליו חתמה ההסתדרות מעל ראשם, הסכם הכולל קיצוץ קבוע של 29% בשכר השעתי לטייסים. בית הדין האזורי דחה את עתירתם, ועוד לפני שהגישו ערעור, הטייסים קיוו שבעל השליטה החדש הוא שישפר את ההסכם מולם, ולו למראית עין. זה לא קרה. בינתיים, כמו שאר עובדי אל על, הם לא זכו אפילו לפגוש את אלי רוזנברג בן ה-26, שהשליטה בחברה עברה לידיו בחודש ספטמבר אחרי ההנפקה.
במכתב ששלח מנכ"ל אל על גונן אוסישקין לעובדים עם פרסום הדוחות, הוא ציין שהסכום שאל על תשאף לגייס עומד על 400 מיליון דולר. במצב הנוכחי נדמה שגם זה לא יספיק לחברה על מנת לעלות על מסלול ההתאוששות. הבעלים החדשים יידרשו להכניס יד לכיס ולהזרים כסף לחברה שרק רכשו, אם ירצו לראות אותה במצב אחר.