גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך זה שסנאטור אחד מעז

הוא שילם מחיר כבד, והפסיד את מושבו ● את הלקח למדה על המערכת הפוליטית ● לזכרו של רוג'ר ג'פסן

רוג'ר ג'פסן (במרכז, משוחח עם רייגן). אייפא"ק סידרה לו קריירה פוליטית קצרה / צילום: AP
רוג'ר ג'פסן (במרכז, משוחח עם רייגן). אייפא"ק סידרה לו קריירה פוליטית קצרה / צילום: AP

ספק אם מותו של רוג'ר ג'פסן (Jepsen) צוין באיזשהו מקום בישראל. הסנאטור לשעבר מת החודש בשיבה טובה, בגיל 91, בבית אבות במדינת אייווה, במערב התיכון של ארה"ב. אין לאיש כל צורך להצטדק על ההתעלמות. הוא נשכח מלב, ודי בצדק.

חוץ מזה שהקריירה הפוליטית הקצרה שלו נקשרה במאורע אשר שינה מעיקרו את מעמדה של ישראל באמריקה. אפשר לטעון, שכוחה והשפעתה של השדולה הישראלית בוושינגטון באו לה מן המאורע ההוא, שעוד מעט קט ימלאו לו 40 שנה. בשעתה, ישראל הרעישה עליו עולמות.

בינואר 1981, רונלד רייגן נכנס לבית הלבן. יחסי ישראל עם קודמו, ג'ימי קרטר, הידרדרו והלכו. נצחון רייגן היה אפוא סיבה למסיבה. אבל זמן קצר לאחר השבעתו, רייגן ביקש מן הקונגרס לאשר מכירת מטוסי ביון ומעקב משוכללים לערב הסעודית. הם היו ידועים בראשי התיבות האנגליים AWACS. הנה, כבר - ובעיקר - לפני 40 שנה עסקנו בסוגיות של מכירת אמל"ח מתקדם למדינות ערב.

לפני 40 שנה, ישראל וערב הסעודית היו אויבות בלב ובנפש. אומנם הסעודים כבר התחילו לפחד מפני איראן, והמטוסים נועדו לכאורה לשמש את צורכי התגוננותם מפני האייאטוללות; אבל ישראל דחתה את ההסבר הזה, ותבעה את ביטול העסקה. הממשל החדש התעצבן, וראש הממשלה מנחם בגין כעס. הוא אפילו האשים את שר ההגנה קספר וויינברגר באנטישמיות (בעורקי וויינברגר דווקא זרם הרבה דם יהודי).

אייפא"ק בשלוש מערכות

אייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, התגייסה לעזרה. היה לה כוח לא-מבוטל, אבל היא עמדה, איך נגיד את זה, בחיתוליה הפוליטיים. המאבק באייוואק"ס נעשה טבילת האש הגדולה הראשונה שלה, בניצוחו של מנכ"ל חדש, נמרץ ורב תושייה ששמו היה טום דאיין. אייפא"ק נגד אייוואק"ס נעשה שמה של דרמה בשלוש מערכות.

במערכה הראשונה, אייפא"ק הפסידה. בסנאט היה אז רוב רפובליקאי ברור, והנשיא הצליח לשכנע את הסנאטורים של מפלגתו לתמוך בעסקה. ביניהם היו גם אחדים שהיו ידועים בידידותם לישראל, אבל הם לא העזו להמרות את פיו של נשיא ממפלגתם. אחד מהם היה רוג'ר ג'פסן הנ"ל ממדינת אייווה. זו הייתה שנתו השלישית בסנאט. הוא עדיין לא פיתח שרירים פוליטיים.

דאיין הפגין אז תכונה שהועילה מאוד לאייפא"ק, גם אם חרתה להרבה מן המשתתפים במשחק הפוליטי. הוא הראה שהוא אינו ארך-אפיים ורב-חסד. לימים, ברגע של התפארות לא-דיסקרטית, הוא השווה את אייפא"ק לפיל הודי, שאינו שוכח ואינו סולח.
אייפא"ק גמרה אומר להעניש את הסנאטורים שבגדו בישראל. "הקול היהודי" אינו אלא מיתוס, וכמעט בשום מדינה של ארה"ב אין לו משקל מספיק כדי לשנות תוצאות של בחירות. אבל יהודים הם תורמים נלהבים לעניינים פוליטיים, הרבה מעבר למשקלם הצנוע באוכלוסייה. בחירות בארה"ב היו, כבר אז, יקרות להחריד.

חוקי מימון הבחירות בארה"ב מגבילים תרומות פוליטיות, של יחידים או של קבוצות. אייפא"ק עצמה, מהיותה שדולה רשומה ופטורה ממס, אינה רשאית לתרום למטרות פוליטיות. אבל עצתה הלא-מפורשת של אייפא"ק העניקה השראה לעשרות "ועדי פעולה פוליטיים" שפרחו להם לפלא בכל רחבי ארה"ב. שמותיהם לא גילו בהכרח את מטרתם, ומטרתם היתה קונקרטית מאוד: לתרום את המקסימום המותר למועמדים שעמדו במבחן הכשרות הפוליטית של אייפא"ק. כמעט מיותר להגיד, שתומכי אייוואק"ס לא עמדו במבחן הזה.

טום דאיין פיתח נוסחה להזרמת תרומות, ששדולות אחרות התקנאו בה ואימצו אותה: "כסף מוקדם, כסף אמצעי, כסף מאוחר" (האפיונים הם שלו). הוא ידע באיזה שלב של מערכת בחירות ארוכה ומייגעת צריך לבוא לעזרת המועמד שאייפא"ק חפצה ביקרו. התוצאות היו מרשימות אם גם מעורבות.

בבחירות של 1984, התרומות בהשראת אייפא"ק מילאו תפקיד חשוב, אולי מכריע, בהבסת היושב ראש הרפובליקאי של ועדת החוץ של הסנאט, צ'אק פרסי. רוג'ר ג'פסן היה הקורבן השני.

מה מעניין ששני הדמוקרטים החדשים בסנאט היו אנשי האגף השמאלי של המפלגה, ללמדכם שבימים ההם עדיין לא היה זיהוי טבעי של ישראל עם הימין האמריקאי. אדרבא, הימין דווקא היה מזוהה עם איבה לישראל, או לפחות עם צינה כלפיה.

מאויב ציון לאוהב ציון

באותה 1984, ועדי הפעולה הפרו-ישראליים הזרימו הון עתק לניסיון להביס את הסנאטור הרפובליקאי האולטרה-ימני ג'סי הלמס (Helms) במדינת צפון קרוליינה. הלמס, לפנים תומך נלהב בהפרדה גזעית, נהג להפיץ תיאוריות קונספירציה על מזימות היהודים להשתלט על העולם. הוא קרא לארה"ב לנתק את היחסים עם ישראל בעקבות מלחמת לבנון הראשונה (1982). הלמס הצליח לחזור ולהיבחר, אבל ברוב מוקטן מאוד. הוא למד את הלקח, ועד מהרה נעשה התומך הנלהב ביותר בסנאט לא סתם של ישראל, אלא של הימין הישראלי.

הלקח של רוג'ר ג'פסן נלמד והופק. הרוב הגדול של הסנאטורים ושל צירי בית הנבחרים התיישרו לפי הקו של אייפא"ק. הקונגרס נעשה מאז קו ההגנה העיקרי של ישראל בוושינגטון.

"אייפא"ק נחלה הצלחה כה גדולה עד שהפכה לסמל של אפקטיביות במאמץ להשפיע על מדיניות החוץ", כותבים עורכי האנציקלופדיה של מדיניות החוץ האמריקאית (בהוצאת סקריבנר). לצד שדולת הקִצבאים ושדולת הרובאים, אייפא"ק נעשתה מעצמת-על בעולם ההשתדלויות. טוב? רע? עובדה.

לפני 36 שנה, ישראל עדיין נהנתה מן הפירות המאוחרים של עידן סנטימנטלי ורומנטי. ישראל מוסיפה ליהנות מתמיכה ניכרת בארה"ב, אבל בסיסה הוא הימין הנוצרי האדוק, הרואה בישראל חוליה הכרחית בחזון אחרית הימים של שיבת ישו וכינון מלכות שדי עלי אדמות. מייק פומפיאו מייצג את העידן הזה. מי יודע, אולי בעוד ארבע שנים וחודשיים הוא יהיה נשיא ארה"ב. ינוח נא רוג'ר ג'פסן ביש המזל על משכבו בשלום.

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● המניה יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

יועצו של חמינאי: כל תקיפה של ארה"ב תיענה בתגובה לת"א

עלי שמח'אני, יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן: "כל פעולה צבאית מצד ארה"ב מכל מקור ובכל רמה - תיחשב לפתיחת מלחמה" ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3% ● המניה מזנקת היום בוול סטריט

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"