גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה בעצם הייתה הבעיה של הממשלה לפתוח את המוזיאונים מההתחלה?

ברור שמדובר בהחלטה על רקע לא בריאותי. במוסדות התרבות עדיין מקפידים על שקט. וה"ששש" הוא זה שמפריע להם

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. עד שייפתחו המוזיאונים הלכתי, כאדם שוחר תרבות, ולא פעם אחת כי אם פעמיים - עד כדי כך שוחר אני את התרבות - להסתובב סביב תערוכת הצילום הבינלאומית "פוטו ישראל" שהוצגה על גדר באורך של 740 מטרים שמקיפה את אתר הבנייה במרכז כיכר המדינה שבתל אביב.

לא מעט אנשים הגיעו לצפות בתערוכה וסבבו את הגדר הגדולה. בעיניי הייתה אמירה אמנותית בעצם הסיטואציה; והרי מה יש במרכז כיכר המדינה אם לא בור עצום הפעור באדמה? פתאום אפשר היה לראות את הקיום האנושי ואיך כולנו מהלכים על פי תהום כשהדבר היחיד שמונע מאיתנו ליפול אל ליבה האפל, או לפחות מרחיק קצת את הפחד מהאפשרות, זו בסך הכול גדר דקה מן הדק של תרבות ואמנות ויופי. שכבה כמעט שקופה של שאיפה אל הנשגב, ודי.

זו לא ביקורת אמנות, לשמחתי אין לי את הז'רגון. אם יש שפה שמוציאה לך את החשק לחיות, זו שפת האמנות. כך לדוגמה, לרגע אחד עמדתי נפעם מול "פליטי אור", פרויקט צילום עטלפים יפהפה, מרגש ומעורר מחשבה של יובל חן. לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות, אבל אז קראתי את הטקסט הנלווה: "'פליטי אור' מקרין תנועת התקרבות עד כדי סימביוזה הרמונית קיומית ומאידך זרות וסטריליות של אפוריזם אפוקליפטי ומשקף בצורה אינדקסיקלית סיטואציה קיצונית, קטסטרופלית ואפוקליפטית", ורציתי לקבל קורונה בעין.

מה עשתה לכם השפה שככה התנקמתם בה? אנשים חושבים שאתה יכול לעשות הכול לשפה ולא יקרה לך שום דבר - לשבש, לזהם, להרוס - אבל ככה חשבו פעם גם על כדור הארץ ותראו איפה אנחנו היום. הדבר היחיד שיש לנו מלבד כדור הארץ זו השפה, רק דמיינו מה יקרה כשהשפה לא תוכל יותר עם כל מה שאנחנו עושים לה ותתפרץ עלינו במגוון תופעות משונות שאת טיבן אין לשער.

מצד שני, לכו תדעו, יכול להיות שזה כבר קרה.

"גדר דקה של תרבות מעל תהום" / איור: תמיר שפר

ב. מלבד העטלפים של חן, חזרתי לכיכר בפעם השנייה בזכות עבודה נוספת (כנצר למשפחת פועלים שבורי גב וכחבר גאה במסדר פועלי כל העולם, משהו בי מתקומם בכל פעם שאמנים קוראים ליצירות שלהם ‘עבודות’ במקום לקרוא להן בשמן: ציור, שיר, פסל וכו'. זה לא יוריד מהן דבר, להפך, אבל הסוגריים האלה כבר נהיים ארוכים מדי), או יותר נכון: פרויקט צילומי בשם Novogen מאת האמן ההונגרי דניאל סזלאי (Szalai) שצילם 168 דיוקנאות של תרנגולות לבנות מטילות מסוג נובוגן.

תרנגולות נובוגן נקראות כך על שם החברה הצרפתית שמייצרת אותן. כן, מייצרת. כי התרנגולות הונדסו גנטית עד כדי כך שקשה לקרוא להן תרנגולות. מערכת העיכול שלהן שונתה כך שתוכל לעכל כמויות גדולות של אוכל, מערכת הרבייה שלהן טורללה כך שלא רק תטיל יותר ביצים אלא גם שיהיה ידוע מראש העובי של קליפת כל ביצה, משקלה וכיו"ב.

בגופה של כל מטילה מושתל שבב המנטר נתונים רלוונטיים והיא מעבירה את חייה העגומים בסביבה סטרילית ומוקפדת ותחת משטר אורות בלתי אפשרי שנועד לזרז את מחזורי ההטלה. תרנגולות מטילות הן קצת כמו אסטרונאוטיות בתחנת החלל, חוות מספר לא הגיוני של זריחות ושקיעות בכל יממה.

אך בטרם נפצח בעוד נאום חוצב להבות אש על אכזריותו של האדם, כל הטררם סביב תרנגולת הנובוגן לא נועד כדי לגרום לה להטיל ביצים באיכות ואחידות גבוהות במיוחד שישמשו להכנת מנת שקשוקה מעוצבת שתיזרק לפח בסוף יום צילום של תוכנית אוכל נידחת שמצולמת בלי קהל ומשודרת בשעות בלי רייטינג.

האיכות העילאית של ביצי הנובוגן נועדה עבור תעשיית התרופות על מנת לבדוק עליהן יעילות של חיסונים שונים - בימים אלה תורמות תרנגולות הנובוגן את שלהן לתחרות בין החברות המפתחות חיסון לקורונה. עכשיו זה נשמע קצת פחות נורא?

"אנחנו מבינים שיש תובנה ויש אינטליגנציה ויש קוגניציה ויש רגשות גם לבעלי חיים. אנחנו חומלים עליהם בצדק", אמר השבוע ראש הממשלה נתניהו בחלק העוד איכשהו הגיוני יחסית מתוך נאומו המונומנטלי בכנס למיגור אלימות נגד נשים - אבל תרנגולות הנובוגן? הן לא שמעו על חמלה, עד שבא דניאל סזלאי.

ג. טוב, לא צריך להגזים, כן? הוא לא שחרר אותן מכלוביהן ונתן להן לעוף לחופשי או משהו בסגנון עדות הגיבורים - הוא פשוט צילם אותן, כמו שמצלמים לתמונת פספורט. 168 דיוקנאות. אנחנו יכולים להסכים בינינו שתנאי המחיה של תרנגולות הנובוגן שפורטו לעיל הם לא בדיוק כר פורה כדי לפתח את האינדיבידואל שלך, ובכל זאת - 168 המטילות האלמוניות התייצבו מול המצלמה של האמן הצעיר.

הפרויקט צולם לפני כשלוש שנים, סביר להניח שאף אחת מהן כבר לא איתנו. כולן תרנגולות לבנות צעירות עם הכרבולת האדומה-דהויה לראשן והדלדל המצחיק (איזו מילה חמודה) באותו הצבע המשתפל בתחתית פניהן. אין פה איזה גיוון אתני/מגדרי/גילאי או אחר ועדיין - אפשר להישבע שכל אחת מהן שונה מחברתה.

הנה הבדרנית של הלול, הנה זאת שיודעת להעליב, הנה אחת ששכחה משהו אבל לא מצליחה לזכור מה שכחה ואיפה, הנה אחת עצובה, אולי קרה משהו בעבודה, הנה אחת שיש לה תוכניות אחרות. מכל התערוכה אני זוכר עטלפים, תרנגולות ובור עמוק שנפער מאחורי גדר דקה מן הדק.

כשחזרתי הביתה אמרו בחדשות שפותחים את הקניונים והולכים לבחירות, לא זוכר מה קודם. בהתחלה החליטו שהמוזיאונים יישארו סגורים, אבל עכשיו אומרים שאולי יפתחו כמה בתור פיילוט תחת הגבלות מחמירות, בדומה לקניונים.

ד. אני לא מתגעגע לקניונים, אבל המוזיאונים חסרים לי. כרבים אחרים שאלתי את עצמי לא פעם, מה בעצם הייתה הבעיה של הממשלה לפתוח אותם מההתחלה? נכון שמדובר בחללים סגורים לרוב, אבל בדרך כלל מדובר במקומות ענקיים שאפשר לשלוט על הכניסה אליהם בקלות רבה יותר מכל קניון. מטבעם, הם מאפשרים ריחוק חברתי, לא אוכלים שם, לא רוקדים ולא מתקהלים.

ברור שמדובר בהחלטה על רקע לא בריאותי. מפתה להכריז שהשלטון נגד התרבות, שמטבעה היא חתרנית וביקורתית. זה קצת נכון, אבל תמיד הרגשתי שהאמירה הזו, שנשמעת על-ידי אנשי תרבות, נועדה גם להחמיא לאותם אנשי תרבות עצמם. מה גם שכחובב, לא התרשמתי שהמוזיאונים ומוסדות התרבות בישראל חתרניים ו/או ביקורתיים מי יודע מה. למה הם לא פותחים את התרבות?

ולמה המוזיאונים חסרים לי? בעודי עומד מול תרנגולת מהורהרת אחת בכיכר המדינה, סביבי מכוניות ואנשים בהמולה נעימה, נזכרתי שמוסדות התרבות הם המקומות האחרונים בישראל שמנסים להקפיד על שקט. בתיאטרון אומרים לך "ששש", בספרייה אומרים לך "ששש", במוזיאון אומרים לך "ששש". זו לא האמנות שמפריעה להם, ולא המסרים החתרניים או ה"עבודות" הביקורתיות - אלה לא מגבלות הקורונה, זו מגבלת ה"ששש". להם אף אחד לא יגיד להיות בשקט.

חבל, כי מישהו צריך.

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

צילומי לוויין חושפים: מטוסי ה-F22 על מסלול ההמראה בבסיס עובדה

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום